פורים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · פורים
פּוּרִים הוּא הֲכָנָה לְפֶסַח. עַל־יְדֵי מִצְווֹת שֶׁל פּוּרִים זוֹכִין לִהְיוֹת נִשְׁמָרִין מֵחָמֵץ בְּפֶסַח: (לק"ת סי' ע"ד)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, ט״ו באדר ה׳תשפ״ח · 13 במרץ 2028
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ג · אות ד׳ – אות ז׳
כ־9 דק׳ · כ־900 מילים · 43% מהספר עד סוף היום
וְלֶחֶם הַפָּנִים הוּא בְּחִינַת בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כד): בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנוּ לִפְנֵי ה' וְכוּ', בְּרִית עוֹלָם, וְנֶאֱמַר בָּהֶם (שמות כה): וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח. וְעַל כֵּן נִקְרֵאת הַבְּחִינָה הַמְקַבֶּלֶת הַשִּׁשָּׁה טְפָחִים הַנַּ"ל "מִטְפַּחַת", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות ג): הָבִי הַמִּטְפַּחַת; כִּי זֶה הָיָה בַּקָּשָׁתָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וּפָרַשְׂתָּ כְּנָפֶיךָ עַל אֲמָתֶךָ; שֶׁבִּקְשָׁה הַכְּנָפַיִם הַנַּ"ל, שֶׁהֵן בְּחִינַת הַשִּׁשָּׁה טְפָחִים כַּנַּ"ל. עַל כֵּן: וַיֹּאמֶר לָהּ הָבִי הַמִּטְפַּחַת, וַיָּמָד לָהּ שֵׁשׁ שְׂעוֹרִים; שֶׁהֵן בְּחִינַת שִׁשָּׁה טְפָחִים, שֵׁשׁ כְּנָפַיִם הַנַּ"ל:
וְיֵשׁ נָחָשׁ, וּנְמָלָה בְּתוֹךְ פִּיהָ. וְזֹאת הַנְּמָלָה אֵין לָהּ נַיְחָא בְּוַדַּאי, מֵחֲמַת שֶׁהִיא בְּתוֹךְ פִּיהָ שֶׁל נָחָשׁ. וְהַנָּחָשׁ פְּעָמִים הוֹלֵךְ, וּפְעָמִים מְעוֹפֵף. וְהַחִלּוּק שֶׁבֵּין הֲלִיכָה לַעֲפִיפָה – כִּי בַּעֲפִיפָה יוּכַל לָעוּף וְלִפְרֹחַ בְּרֶגַע הַרְבֵּה, אֲבָל בַּהֲלִיכָה הוּא הוֹלֵךְ מְעַט מְעַט, כְּדֶרֶךְ הַהוֹלֵךְ, שֶׁהוּא תְּנוּעָה כְּבֵדָה. וּבְכָל הַדִּבּוּרִים רָעִים שֶׁמְּדַבְּרִים, וּבִפְרָט כְּשֶׁהֵם נוֹגְעִים עַל צַדִּיקִים וּגְדוֹלִים, בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים הֵם עוֹשִׂים כְּנָפַיִם לְהַנָּחָשׁ, שֶׁיּוּכַל לְעוֹפֵף. כִּי עַל יְדֵי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, עוֹשִׂים כְּנָפַיִם דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (קהלת י׳:כ׳): וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר; אֲבָל בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים רָעִים, עוֹשִׂים כְּנָפַיִם לְהַנָּחָשׁ, וְהֵם נֶגֶד הַשֵּׁשׁ כְּנָפַיִם שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה הַנַּ"ל. כִּי הַדִּבּוּר יוֹצֵא מִכַּנְפֵי רֵאָה, עַל כֵּן נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בְּחִינַת כְּנָפַיִם לְהַנָּחָשׁ, כִּי הַדִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִשִּׁית עִזְקָאִין דְּקָנֶה, הוּא נֶגֶד הַשֵּׁשׁ כְּנָפַיִם שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה הַנַּ"ל. וְהַנָּחָשׁ הֵם אֵלּוּ הַחֲכָמִים לְהָרַע, הַחוֹקְרִים פִילוֹסוֹפְיָא וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיהו ד׳:כ״ב): חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵטִיב לֹא יָדְעוּ; שֶׁהֵם רַק חֲכָמִים לְהָרַע, שֶׁאִם יִרְצוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחָכְמָתָם לְהֵיטִיב לֹא יוּכְלוּ. וְהֵם בְּחִינוֹת הַנָּחָשׁ, בְּחִינוֹת (בראשית ג׳:א׳): וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה. וְעַל־יְדֵי דִּבּוּרִים רָעִים, עוֹשִׂים כְּנָפַיִם לְהַחֲכָמִים אֵלּוּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַנָּחָשׁ, שֶׁיּוּכְלוּ לָעוּף וְלִפְרֹחַ, הַיְנוּ שֶׁמְּעוֹפֶפֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת חָכְמָתָם וְאֶפִּיקוֹרְסִית שֶׁלָּהֶם בָּעוֹלָם, וּמַזִּיק מְאֹד לְהָעוֹלָם. וְגַם בַּחֲקִירוֹתָם בְּעַצְמָם הֵם מְעוֹפְפִים, כְּמוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל מְעוֹפֵף, הַיְנוּ שֶׁשִּׂכְלָם מְעוֹפֵף בִּמְהִירוּת, וְנִפְתָּח לָהֶם חָכְמָתָם מְאֹד. אֲבָל אִם אֵין לְהַנָּחָשׁ כְּנָפַיִם, הַיְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם דִּבּוּרִים רָעִים כַּנַּ"ל, אֲזַי אֵין לְהַנָּחָשׁ רַק בְּחִינַת הֲלִיכָה, הַיְנוּ שֶׁאֵין לְהַחֲכָמִים לְהָרַע הַנַּ"ל, רַק מַה שֶּׁחוֹקְרִים בֵּינָם לְבֵין עַצְמָן, וְאֵינָם מְעוֹפְפִים בָּעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁאֵין מִתְפַּשֵּׁט וּמְעוֹפֵף חָכְמָתָם בָּעוֹלָם, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהַזִּיק לְהָעוֹלָם, רַק לְמִי שֶׁסָּמוּךְ אֲלֵיהֶם, כְּגוֹן תַּלְמִידֵיהֶם וְחַבְרֵיהֶם, אֲבָל בְּרָחוֹק מֵהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַזִּיק. כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ, שֶׁהוֹלֵךְ רַק מְעַט, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְמַהֵר לְמֵרָחוֹק כְּמוֹ הַמְעוֹפֵף. וְגַם בֵּינָם לְבֵין עַצְמָן אֵין שִׂכְלָם מְעוֹפֵף, הַיְנוּ שֶׁאֵין נִפְתָּח לָהֶם הַחָכְמָה כָּל־כָּךְ, וְאֵינָם מְעוֹפְפִים וּמְהִירִים בַּחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, רַק חוֹקְרִים בְּחָכְמָתָם מְעַט מְעַט, כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ. וְגַם מַה שֶּׁמַּזִּיקִים לַאֲחֵרִים בְּחָכְמָתָם הוּא רַק בִּבְחִינַת הֲלִיכָה, שֶׁאֵינוֹ מְעוֹפֵף וְנִכְנָס בָּעֹמֶק לְתוֹךְ הַמֹּחַ וְהַלֵּב, רַק שֶׁנִּדְבָּק קְצָת לְהַמֹּחַ, אֲבָל אֵינוֹ נִכְנָס בָּעֹמֶק לְתוֹךְ הַלֵּב וְהַמֹּחַ. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, כְּנָפַיִם מִדִּבּוּרִים רָעִים כַּנַּ"ל, אֲזַי שִׂכְלָם מְעוֹפֵף כַּנַּ"ל, וְגַם מַזִּיק לְמֵרָחוֹק, כְּמוֹ הַמְעוֹפֵף שֶׁמְּעוֹפֵף בְּשָׁעָה אַחַת לְמֵרָחוֹק, וְגַם שֶׁמְּעוֹפֵף חָכְמָתָם הַמְשֻׁבֶּשֶׁת וְנִכְנָס וְנִדְבָּק בְּהַמֹּחַ וְהַלֵּב בְּעֹמֶק גָּדוֹל מְאֹד:
וְהַנְּמָלָה הַמֻּנָּח בְּתוֹךְ פִּי הַנָּחָשׁ, הוּא בְּחִינוֹת חֲכַם הַדּוֹר, שֶׁהוּא חָכָם הַיָּשָׁר וְהַצַּדִּיק וּבַעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת, וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה וְנִכְנָס בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת, אֲזַי כְּשֶׁאֵלּוּ הַחֲכָמִים נִכְנָסִים בַּחֲקִירָתָם לַחֲקֹר בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת, אָז יֵשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מְאֹד, וְיֵשׁ לוֹ מִלְחָמָה גְּדוֹלָה עִמָּהֶם, הַיְנוּ עִם בְּחִינַת הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל, כִּי מִתְגַּבְּרִים עָלָיו מְאֹד בִּלְבּוּלִים וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, וְהוּא בְּחִינַת מִבְטַח בּוֹגֵד, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו בִּטָּחוֹן בּוֹגֵד, שֶׁאֵינוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם וֶאֱמֶת כָּרָאוּי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת (משלי כ״ה:י״ט): שֵׁן רוֹעָה וְרֶגֶל מוּעָדֶת מִבְטַח בּוֹגֵד; הַיְנוּ שֶׁזֶּה הַמִּבְטַח בּוֹגֵד הִיא בְּחִינוֹת שֶׁן רוֹעָה אֶת הֶחָכָם, שֶׁהוּא הַנְּמָלָה שֶׁבְּתוֹךְ פִּיהָ כַּנַּ"ל. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא חָכָם וְנִכְנָס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, מִתְגַּבְּרִים עָלָיו אֵלּוּ הַבִּלְבּוּלִים וְהָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת בְּיוֹתֵר, וְצָרִיךְ לוֹ תָּמִיד מִלְחָמָה גְּדוֹלָה עִמָּהֶם. וּבֵין כְּשֶׁהַנָּחָשׁ הוֹלֵךְ וּבֵין כְּשֶׁהוּא מְעוֹפֵף, יֵשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל וּמִלְחָמָה גְּדוֹלָה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי בְּעֵת הָעֲפִיפָה צַעֲרוֹ גָּדוֹל יוֹתֵר מְאֹד. וְאֵין לוֹ שׁוּם נַיְחָא בֵּין כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ, בֵּין כְּשֶׁהוּא מְעוֹפֵף. רַק שֶׁיֵּשׁ מְמֻצָּע בֵּין הַהֲלִיכָה וּבֵין הָעֲפִיפָה, וְהוּא בְּעֵת שֶׁפּוֹסֵק הָעֲפִיפָה וּמוֹרִיד עַצְמוֹ מִן הָעֲפִיפָה מִמַּעְלָה לְמַטָּה, כְּדֶרֶךְ הַמְעוֹפֵף בְּעֵת שֶׁרוֹצֶה לְשַׁלְשֵׁל וּלְהוֹרִיד עַצְמוֹ לְמַטָּה, וַאֲזַי יֵשׁ לְהַנְּמָלָה הַנַּ"ל נַיְחָא, כִּי אֲזַי אֵינוֹ הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ מְעוֹפֵף. הַיְנוּ, כִּי יֵשׁ כַּמָּה עִתִּים שֶׁהַחֲכָמִים נַיְחִים וְאֵינָם חוֹקְרִין, כְּגוֹן בְּעֵת שֵׁנָה וַאֲכִילָה, וְאָז יֵשׁ נַיְחָא לְהֶחָכָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּמָלָה שֶׁבְּתוֹךְ פִּיהָ, כִּי הֶחָכָם הוּא בְּחִינַת נְמָלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ו׳:ו׳): לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם; כִּי זֶה הֶחָכָם מְלַמֵּד דַּעַת וְדַרְכֵי ה' אֶל הָעָם:
וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁאָמַר הַסָּבָא (זוהר משפטים דף צה): מָאן הוּא נָחָשׁ דְּפָרַח בַּאֲוִירָא וְאָזֵל בְּפֵרוּדָא, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אִית נַיְחָא לְחַד נְמָלָה דְּשָׁכֵב בֵּין שִׁנּוֹי. הַיְנוּ בְּחִינוֹת הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל. דְּפָרַח בַּאֲוִירָא – שֶׁפְּרִיחָתוֹ עַל יְדֵי הָאֲוִירִים, הַיְנוּ עַל יְדֵי דִּבּוּרִים רָעִים, שֶׁנַּעֲשֶׂה לוֹ מֵהֶם כְּנָפַיִם. וְאָזֵל בְּפֵרוּדָא – הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ רַק בְּחִינוֹת הֲלִיכָה, כְּשֶׁכְּנָפַיִם דִּקְדֻשָּׁה הֵם כְּתִקּוּנוֹ, וְאֵין לְהַנָּחָשׁ כְּנָפַיִם מִדִּבּוּרִים רָעִים, אֲזַי אֵין לוֹ רַק בְּחִינַת הֲלִיכָה. וְזֶה: וְאָזֵל בְּפֵרוּדָא, בְּחִינוֹת (יחזקאל א׳:י״א): וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת מִלְּמַעְלָה; הַיְנוּ בְּחִינוֹת כַּנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה. אֲזַי: וְאָזֵל, שֶׁאֵין לוֹ רַק בְּחִינוֹת הֲלִיכָה, כִּי בְּחִינוֹת הֲלִיכָה יֵשׁ לוֹ תָּמִיד, כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁית לְהַמְחַקְּרִים לַחֲקֹר בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצוּ, רַק שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְעוֹפֵף בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל כְּשֶׁאֵין לָהֶם כְּנָפַיִם מִדִּבּוּרִים רָעִים, וְאֵין לָהֶם רַק בְּחִינַת הֲלִיכָה כַּנַּ"ל. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְמֻצָּע בֵּין הַהֲלִיכָה וְהָעֲפִיפָה כַּנַּ"ל, וְזֶה נִקְרָא בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, שֶׁהוּא בֵּין הַהֲלִיכָה וְהָעַפִיפָה, וַאֲזַי יֵשׁ לָהּ נַיְחָא לְהַנְּמָלָה דְּשָׁכֵב בֵּין שִׁנָּהּ כַּנַּ"ל. שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, הַיְנוּ שֶׁאֵלּוּ הַמְּחַקְּרִים, שֶׁהֵם חֲכָמִים לְהָרַע, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל, חָכְמָתָם וַחֲקִירָתָם הוּא – שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא, שֶׁתְּחִלַּת חֲקִירָתָם מַתְחֶלֶת מֵהַמְחֻבָּרִים, מֵחִבּוּר חֹמֶר וְצוּרָה. וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, שֶׁמִּסְתַּיֶּמֶת חָכְמָתָם בַּשִּׂכְלִיִּים הַנִּפְרָדִים. כִּי כֵן דֶּרֶךְ כָּל חֲקִירָתָם, לְהַתְחִיל מֵחִבּוּר הַחֹמֶר וְהַצּוּרָה, וְעוֹלִים מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, מִתְּחִלָּה מֵחֹמֶר וְצוּרָה שֶׁל הַגַּשְׁמִיִּים, וְאַחַר־כָּךְ מֵחֹמֶר וְצוּרָה שֶׁל הַדַּקִּים יוֹתֵר, וְאַחַר־כָּךְ מֵחֹמֶר וְצוּרָה שֶׁל עִלָּה וְעָלוּל, עַד שֶׁמַּגִּיעִים וּמְסַיְּמִים בַּשִּׂכְלִיִּים הַנִּפְרָדִים, וְרוֹצִים לְהַשִּׂיג בַּחֲקִירָתָם הָאֱנוֹשִׁית, הַמֻּטְעֵית וְהַמְשֻׁבֶּשֶׁת, כַּיָּדוּעַ לְהַמְחַקְּרִים בְּעַצְמָן, הֵם רוֹצִים לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי חֲקִירוֹתָם הַלָּלוּ, מֵחִבּוּר חֹמֶר וְצוּרָה, אֶת שִׂכְלִיִּים נִפְרָדִים, וְזֶה: שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ק״כ
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 45% מהספר עד סוף היום
ענה ואמר: "חזקו ואמצו כל המיחלים לה'" (תהלים ל"א, כ"ה), "כל המיחלים" דיקא, אפלו אם אינכם זוכים לשום קדשה ועבודה, חס ושלום, רק "מיחלים" לבד, אף על פי כן "חזקו ואמצו" ואל תפלו משום דבר שבעולם, יהיה איך שיהיה, כמבאר מזה בדברינו כמה וכמה פעמים (עיין לקוטי תנינא, סימן מח). ויותר ויותר מזה צריך כל אחד ואחד לחזק את חברו לבל יפל בדעתו משום דבר שבעולם. ואפלו אם הוא יודע בעצמו שהוא כמו שהוא, אף על פי כן יחזק את חברו, כי את חברו בקל יותר לחזק מלחזק את עצמו, כי "אין חבוש מתיר את עצמו" וכו' (ברכות דף ה:), כי אין רעה גדולה מנפילה, וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוטה דף מב.)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ג
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 45% מהספר עד סוף היום
ואמר רבנו זכרונו לברכה, שכל כך נכנס בהקטנות, ונעשה רגיל בענייני הקטנות כל כך, עד שאחר כך כשבא לארץ ישראל ורצה להשליך זאת היה מוכרח להכריח עצמו בכוחות לשבר ולהשליך את עניני קטנות הנ"ל, כי כבר היה קשה עליו להשליך זאת מחמת גדל הרגילות.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קצ״ה
כ־4 דק׳ · כ־440 מילים · 34% מהספר עד סוף היום
(יא) פֹּה אוּמֶין יוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת־קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי, זֶה שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת שֶׁבָּא לְכָאן וַעֲדַיִן הָיָה עוֹמֵד בְּבֵית רנ"נ, הָיָה מְסַפֵּר וּמֵשִׂיחַ עִמִּי מֵעִנְיַן יִרְאַת הַשֵּׁם וְאִם אֲנִי בּוֹכֶה לִפְרָקִים וְכוּ'. עָנָה וְאָמַר: הִנֵּה אֲנַחְנוּ עַתָּה אֵצֶל הַקָּצֶה וְהַסּוֹף שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּמָקוֹם שֶׁגְּבוּל יִשְׂרָאֵל כָּלֶה, כִּי לְכָל דָּבָר יֵשׁ קֵץ וָסוֹף (פֵּרוּשׁ, וְאִם־כֵּן גַּם לָנוּ יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ יֵשׁ אֵיזֶה סוֹף גַּם־כֵּן, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם שֶׁשָּׁם מְסַיֵּם קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם וּלְהָלְאָה אֵין מִתְפַּשֵּׁט קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וּבְזֶה הַמָּקוֹם הָיוּ רְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן אָמַר, שֶׁאָנוּ עַתָּה בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁם מְסַיֵּם קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל), וְעַל־כֵּן צְרִיכִין שְׁמִירָה גְּדוֹלָה שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם. אַחַר־כָּךְ אָמַר לִי: אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי לֹא יוּכְלוּ לָזוּז אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם מִקְּדֻשָּׁתֵנוּ, כִּי אָנוּ תַּקִּיפִין בְּדַעְתֵּנוּ, וּבַדֵּעָה בְּוַדַּאי לֹא יוּכְלוּ לָזוּז אוֹתָנוּ לְבַלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ בְּדֵעוֹת שְׁטוּת שֶׁלָּהֶם. כִּי בְּוַדַּאי לֹא יְבַלְבְּלוּ כְּלָל אֶת דַּעְתֵּנוּ. כִּי מִצַּד הַנְּשָׁמָה הַיְנוּ מִצַּד הַדַּעַת בְּוַדַּאי אָנוּ תַּקִּיפִים וְלֹא יַזִּיקוּ לָנוּ כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם רַק בְּעִנְיְנֵי חִיצוֹנִיּוּת הַיְנוּ בְּעִנְיְנֵי מַאֲכָלִים עַל זֶה אָנוּ צְרִיכִין שְׁמִירָה שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל זֶה צְרִיכִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמֹר אוֹתָנוּ וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה שֶׁיִּשְׁמֹר אוֹתָנוּ מִזֶּה. עָנָה וְאָמַר בְּוַדַּאי כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בֵּין הָאֻמּוֹת וְכָל הַנְהָגַת מַהֲלָכָם וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דָּבָר נַעֲשֶׂה בָּעוֹלָם לְבַטָּלָה חַס וְשָׁלוֹם (רַק כָּל דָּבָר יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה שֹׁרֶשׁ). וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי הוּא טוֹב מְאֹד, אַשְׁרֵי לוֹ. וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְכַוֵּן רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת רַק מַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ חָפֵץ, אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכִין שֶׁמִּתְנוֹצֵץ לוֹ הֶאָרָה וְזוֹכֶה לָדַעַת מַה הוּא עוֹשֶׂה אֲזַי טוֹב לוֹ בְּיוֹתֵר שֶׁנִּפְתְּחוּ לוֹ כָּל הַשָּׁמַיִם וְכָל הַחָכְמוֹת. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְאֶה לוֹ מַה הוּא עוֹשֶׂה בִּבְחִינַת (יְחֶזְקֵאל א) "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקִים" שֶׁנִּפְתָּחִין לוֹ כָּל הַשָּׁמַיִם וְכָל הַחָכְמוֹת וְהַשִּׂכְלִיִּים וְזוֹכֶה לִרְאוֹת מַרְאוֹת אֱלֹקִים הַיְנוּ שֶׁאֱלֹקִים מַרְאֶה לוֹ מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם. כִּי עַל־יְדֵי הַחָכְמָה בְּעַצְמָהּ שֶׁנִּפְתַּח לוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִפְתָּחִים הַשָּׁמַיִם כִּי (תְּהִלִּים ק"ד): "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ". וְאָז כְּשֶׁזּוֹכֶה לִרְאוֹת מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם אֲזַי בְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמְרוֹ מִלְּהִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת (דָּנִיֵּאל י"ב):
"וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ", כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה שֶׁמִּתְנוֹצֵץ וּמַזְהִיר עַל־יְדֵי־זֶה נִפְתָּחִין הַשָּׁמַיִם וְהָרְקִיעִין כִּי כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ כוּ'. וַאֲזַי כְּשֶׁמַּזְהִיר וּמִתְנוֹצֵץ הַשֵּׂכֶל וְנִפְתָּחִין הָרְקִיעִין בְּחִינַת וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ וְכוּ' וְאָז הוּא יוֹדֵעַ מַה הוּא עוֹשֶׂה, וְאָז הוּא נִשְׁמָר מִמִּכְשׁוֹל חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל רָאשֵׁי תֵבוֹת שֶׁל זֶה הַפָּסוּק וְ'הַמַּשְׂכִּילִים יַ'זְהִירוּ כְּ'זֹהַר הָ'רָקִיעַ שֶׁהֵם רָאשֵׁי־תֵבוֹת יוה"ך שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַמְסֻגָּל לִשְׁמִירָה. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִשְׁמָר מִמִּכְשׁוֹל כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֵׁם הַנַּ"ל שֶׁהוּא שְׁמִירָה לְהוֹלְכֵי דֶרֶךְ מִגַּזְלָן וְרוֹצֵחַ כַּמּוּבָא אֵצֶל תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ. וְהוּא יוֹצֵא מֵהַפָּסוּק (תְּהִלִּים צ"א): "כִּ'י מַלְאָכָי'ו יְצַוֶּ'ה לָ'ךְ" שֶׁסּוֹפֵי־תֵבוֹת יוה"ך כַּמּוּבָא שָׁם.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · לימוד · חלק שני · אות ה׳ – אות ז׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
ה. עַל־יְדֵי מֻפְלְגֵי וַחֲרִיפֵי הַדּוֹר מְאִירִין אֶת הַיִּרְאָה, וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה מִתְנוֹצֵץ זְכוּת אָבוֹת, וְעַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת הָאָבוֹת נִתְעוֹרֵר תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. לִמּוּד הַפּוֹסְקִים מְבַטְּלִין הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ז. כְּשֶׁהוֹלֵךְ מֵרַב לְרַב, אָז צָרִיךְ לְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ בְּאַחְדוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַלִּמּוּד מֵהַרְבֵּה מְלַמְּדִים מַזִּיק לֶאֱמוּנַת הַיִּחוּד. וְכֵן הָרַב שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנַת הַיִּחוּד, הוּא יָכוֹל לְהָאִיר לְכָל תַּלְמִיד וְתַלְמִיד כְּפִי כּחוֹ, וְכָל תַּלְמִיד אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶלָּא מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ וְלא יוֹתֵר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות מ״ז
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
וְהַבָּחוּר הַנַּ"ל הָיָה דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ בְּכָל יוֹם וְעָשָׂה לוֹ סִימָן בִּשְׁלשָׁה אִילָנוֹת כִּי הָיָה שָׁם אַלְפֵי אֲלָפִים אִילָנוֹת וּבִקֵּשׁ שָׁם הַכְּתָב הַנַּ"ל [הַיְנוּ בִּשְׁלשָׁה אִילָנוֹת מֵהֶם] וְעָשָׂה בָּהֶם סִימָן כְּדֵי שֶׁלְּמָחָר לא יִצְטָרֵךְ לִבְדּק וּלְחַפֵּשׂ בְּאֵלּוּ הַשְּׁלשָׁה אִילָנוֹת כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִמְצָא אוֹתוֹ הַכְּתָב הַנַּ"ל וּכְשֶׁהָיָה חוֹזֵר מִשָּׁם, הָיָה בָּא עִם עֵינַיִם בְּכוּיוֹת מֵחֲמַת שֶׁהָיָה בּוֹכֶה, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ וְלא מָצָא שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ בְּאֵלּוּ הָאִילָנוֹת כַּנַּ"ל וְאַחַר כָּךְ אַתָּה חוֹזֵר וְעֵינֶיךָ בְּכוּיוֹת ? הֵשִׁיב לָהֶם וְסִפֵּר לָהֶם כָּל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁבַּת הַקֵּיסָר שָׁלְחָה לוֹ כְּתָב וְכוּ' וְטָמַן אוֹתוֹ בְּאֵלּוּ אִילָנוֹת, וּבָא רוּחַ סְעָרָה וְכוּ', כַּנַּ"ל וְעַתָּה הוּא מְבַקֵּשׁ אוּלַי יִמְצָא אָמְרוּ לוֹ: לְמָחָר, כְּשֶׁתֵּלֵךְ לְבַקֵּשׁ, נֵלֵךְ גַּם כֵּן עִמְּךָ, אוּלַי נִמְצָא אֲנַחְנוּ אוֹתוֹ הַכְּתָב וְכֵן הָיָה, וְהָלְכוּ הֵם עִמּוֹ גַּם כֵּן וּמָצְאָה הַבַּת קֵיסָר אֶת אוֹתוֹ הַכְּתָב בְּאִילָן וּפָתְחָה אוֹתוֹ וְרָאֲתָה, שֶׁהוּא כְּתַב יָדָהּ מַמָּשׁ חָשְׁבָה בְּדַעְתָּה: אִם תַּגִּיד לוֹ תֵּכֶף שֶׁהִיא הִיא כְּשֶׁתַּחֲזר וְתִפְשׁט אֵלּוּ הַמַּלְבּוּשִׁים וְתַחֲזר לְיָפְיָהּ וְתִהְיֶה שׁוּב יְפַת תּאַר כְּמִקּדֶם יוּכַל לִפּל וְלִגְוֹעַ וְהִיא רוֹצָה שֶׁיִּהְיֶה בְּכַשְׁרוּת כַּדָּת וְהָלְכָה וְהֶחֱזִירָה לוֹ הַכְּתָב, וְאָמְרָה לוֹ, שֶׁמָּצְאָה הַכְּתָב וְתֵכֶף נָפַל חַלָּשׁוּת וְהֶחֱיוּ וְהִבְרִיאוּ אוֹתוֹ, וְהָיָה בֵּינֵיהֶם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · ממון ופרנסה · אות נ״ב – אות נ״ג
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
הָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ כְּלוּם, רַק לִמְשֹׁךְ אֶל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי. וְאֵין לְהִסְתַּכֵּל אִם יִהְיֶה לוֹ מָעוֹת אִם לָאו, כִּי בֵּין שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָעוֹת וּבֵין שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ מָעוֹת יְבַלֶּה יָמָיו בְּשָׁוֶה. כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה מַטְעֶה אוֹתָנוּ לְגַמְרֵי, שֶׁמַּרְאֶה לְהָאָדָם כְּאִלּוּ מַרְוִיחַ בְּכָל פַּעַם וּלְבַסּוֹף אֵינוֹ כְּלוּם, כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה בְּחוּשׁ. וְאִם אֲפִלּוּ מַשִּׂיג מָעוֹת, לוֹקְחִין אוֹתוֹ מִן הַמָּעוֹת. וְהַכְּלָל, שֶׁשְּׂנֵיהֶם בְּיַחַד אֵין לָהֶם קִיּוּם, דְּהַיְנוּ הָאָדָם עִם הַמָּעוֹת. רַק אוֹ שֶׁלּוֹקְחִין הַמָּעוֹת מִן הָאָדָם אוֹ שֶׁלּוֹקְחִין הָאָדָם מִן הַמָּעוֹת. וּמֵעוֹלָם לֹא נִמְצָא אֶחָד שֶׁיִּשָּׁאֵר עִם הַמָּעוֹת. וְאִם גַּם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קָשֶׁה לִזְכּוֹת, אַף עַל פִּי כֵן, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין זוֹכֶה לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, צְרִיכִין גַּם כֵּן לֵידַע שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ כְּלוּם כַּנַּ"ל, וְיָשִׂים כָּל רְצוֹנוֹ וְחֶפְצוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ וּמְגַמָּתוֹ רַק אֶל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וְיִכְסֹף תָּמִיד לִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי הָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ יָקָר מְאֹד, כִּי עִקָּר הוּא הָרָצוֹן. וּבְתוֹךְ כָּךְ מַה שֶּׁיּוּכַל לַחֲטֹף אֵיזֶה טוֹב, תּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה אוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים, יַחֲטֹף מַה שֶּׁיּוּכַל, כִּי לֹא יִשָּׁאֵר לוֹ מִכָּל עֲמָלוֹ כְּלוּם, כִּי אִם הָרָצוֹן הַטּוֹב וּמַה שֶּׁחָטַף אֵיזֶה טוֹב בְּכָל יוֹם מִימֵי חַיָּיו: (שיחות הר"ן סי' נ"א)
וְצָרִיךְ לִזְכֹּר הֵיטֵב מַה שֶּׁהִזְהִירוּ אוֹתָנוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְקָרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, שֶׁלֹּא יַנִּיחַ הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ לְהָעוֹלָם לְהַ?טְעוֹת, שֶׁלֹּא יַטְעֶה אוֹתוֹ הָעוֹלָם. כִּי לֹא נִמְצָא אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קֵץ וְסוֹף טוֹב מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, רַק מַה שֶּׁחָטַף טוֹב אֲמִתִּי לְעַצְמוֹ לָעוֹלָם הַנִּצְחִי: (שם)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ע״ג · קטע א׳ – קטע א׳
כ־6 דק׳ · כ־560 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֵל אֱמוּנָה, שֶׁתְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לִכְנס וּלְהִתְדַּבֵּק וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאֶהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לְהִתְהַפֵּךְ מִגַּשְׁמִיּוּת גּוּפִי, לְמַהוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה תּאכַל אוֹתִי עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱכָל וְנִתְבַּטֵּל כָּל הָרַע הַנֶּאֱחַז בִּי, וְאֶזְכֶּה לְהִתְהַפֵּךְ מֵרַע לְטוֹב, עַל יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהִכָּלֵל וּלְהִתְבַּטֵּל בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּבִטּוּל גָּמוּר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנִי מְהֵרָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע, וּלְהִתְקָרֵב וּלְהִתְדַּבֵּק בַּצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְתַחְמל עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה, וְאַל תַּעֲשֶׂה עִמִּי כַּחֲטָאַי וְאַל תְּדִינֵנִי כְּמִפְעָלַי, וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ, וְתִפְתַּח לִי שַׁעֲרֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְתַעַזְרֵנִי לִכְנוֹס לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת, וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹכָהּ בִּכְלָלִיּוּת גָּדוֹל, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת נֶאֱכָל לְהָאֱמוּנָה וּלְהִתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ הַקָּדוֹשׁ, לְמַהוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, וּלְמַהוּת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְלֹא תָקִיא אוֹתִי הָאָרֶץ וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר מִלְּפָנַי, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי כְדַאי וְרָאוּי לִגַּע בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי הֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי מְאד, וְקִפַּחְתִּי אֶת קְדֻשָּׁתִי, אַף עַל פִּי כֵן רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה, רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאד, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי, שֶׁתּוּכַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לִסְבּל אוֹתִי בְּתוֹכָהּ, וּלְהַחֲזִיק אוֹתִי תָמִיד, עַד אֲשֶׁר אֶהְיֶה נֶאֱכָל וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנִי לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם תִּקְוָה וּסְמִיכָה עַכְשָׁו כִּי אִם עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם הִתְגַּבְּרוּת על גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ, עַל יְדֵי תַאֲוֹת הַגּוּף הַמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל עֵת, וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים תַּשׁ כּחֵנוּ וּמָטָה יָדֵינוּ מְאד, לַעֲמד כְּנֶגְדָּם לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם לְגַמְרֵי, כִּי אִם בְּכחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁתְּזַכֵּנוּ לִכְנס וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה בִּכְלָלִיּוּת גָּדוֹל, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת נֶאֱכָל לְהָאֱמוּנָה, וּלְהִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בְּטַח בַּיהוָה וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" "יְהוָה, עֵינֶיךָ הֲלֹא לֶאֱמוּנָה" זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לֶאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה, שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי יְהוָה שְׁמַע תְּפִלָּתִי, הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי, בֶּאֱמוּנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ" וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְהוָה, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים" וְנֶאֱמַר. "וֶאֱמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ" וְנֶאֱמַר. "לְעוֹלָם אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ, וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי חַסְדֵי יְהוָה עוֹלָם אָשִׁירָה לְדוֹר וָדוֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי, כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִין אֱמוּנָתְךָ בָהֶם יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ" וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת יְהוָה, אַל תַּעַזְבֵנִי יְהוָה, אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדנָי תְּשׁוּעָתִי, בָּרוּךְ יְהוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּתְזַכֵּנִי לְהַכְנִיס אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּתוֹךְ בֵּיתִי, וְאֶזְכֶּה לְקַבְּלָם בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּלְכַבְּדָם בְּכָל עז וּפְאֵר עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְפָנֶיךָ מִצְוָה זוֹ שֶׁל הַכְנָסַת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי תְּמִידִין כְּסִדְרָן וּבִזְכוּת זֶה תַּעַזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ, וּבְמַחֲשָׁבָה זַכָּה וּנְכוֹנָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְבַד בֶּאֱמֶת, וּבְלִי שׁוּם בִּלְבּוּל וְעִרְבּוּב הַדַּעַת, וּבְלִי שׁוּם מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת כְּלָל וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִתְּפִלּוֹת רָעוֹת, וְלֹא יְבַלְבְּלוּ הַתְּפִלּוֹת רָעוֹת אֶת תְּפִלָּתִי הַקְּדוֹשָׁה, וּתְתַקֵּן וּתְזַכֵּךְ אֶת תְּפִלָּתִי, וְתִהְיֶה תְפִלָּתִי שְׁלֵמָה וּסְדוּרָה בְּפִי, וְיִהְיוּ נָא אֲמָרַי לְרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כּל וְתַעֲלֶה תְפִלָּתִי לְפָנֶיךָ לְרָצוֹן לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְתַעֲלֶה וְתִנָּשֵׂא לִהְיוֹת כֶּתֶר לְראשְׁךָ, וּתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹתַי לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים "הַאֲזִינָה יְהוָה תְּפִלָּתִי וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהוָה עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ, וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה, הַלְלוּיָהּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות לו
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
אָמַר: עַל כָּל דָּבָר צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל, הַיְנוּ אִם בִּגְדוֹ קָרוּעַ וְצָרִיךְ לְבֶגֶד, יִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתֵּן לוֹ בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן. עַל הַכֹּל יַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל מַה שֶּׁיֶּחְסַר לוֹ.
אַף־עַל־פִּי שֶׁהָעִקָּר לְהִתְפַּלֵּל עַל הָעִקָּר, דְּהַיְנוּ עַל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם עַל זֶה צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות מה · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
נִמְצָא שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי הַהַסְתָּרָה הִיא יְרִידָה גְּדוֹלָה מְאֹד מֵאַחַר שֶׁנִּסְתָּר וְנֶעְלָם מִמֶּנּוּ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, עִם כָּל זֶה מֵאַחַר שֶׁכָּל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת רִבּוּי אוֹר, נִמְצָא שֶׁבֶּאֱמֶת מְלֻבָּשׁ שָׁם דַּיְקָא אוֹר גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד כִּי שָׁם מְלֻבָּשׁ הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל. עַל כֵּן צְרִיכִים לָזֶה חָכָם גָּדוֹל בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה מְאֹד שֶׁיִּזְכֶּה לְדַעַת כָּזֶה, עַד שֶׁיּוּכַל לְגַלּוֹת כָּל הַהַסְתָּרוֹת אֲפִלּוּ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה וּלְהָפְכָהּ לְדַעַת, וְדַיְקָא אָז יְקָרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְיַחֲזִירֵם בִּתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מחשבות · אות ב
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד וְגוֹ', רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים וְגוֹ', וְכֵן:
אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם וְגוֹ' וְכָמוֹהוּ רַבִּים, וְכַמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהַהִרְהוּרִים וּבִלְבּוּלֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת נִקְרָאִים מְצוּלוֹת יָם, וְעַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לְבָרֵר הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הַמְתָּקַת הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם.
וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַדֵּשׁ מַחֲשַׁבְתּוֹ, כְּמוֹ־כֵן נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁתָּלוּי בִּקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּלְהִנָּצֵל מִכָּל מִינֵי מֵימֵי הַמַּבּוּל שֶׁבָּעוֹלָם כִּי אִם עַל־יְדֵי דַּרְכֵי הַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת, שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם (הִלְכוֹת בֵּית־הַכְּנֶסֶת, הֲלָכָה ה', אוֹת כ"ג־כ"ד)
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רלט · פסקה 6 – פסקה 3
כ־6 דק׳ · כ־600 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
וְאִם כָּתַבְתִּי עָלֶיךָ צָעִיר לְיָמִים וּשְׂבַע יִסּוּרִים. הֲלֹא גַּם עַל כָּל בְּנֵי אָדָם נֶאֱמַר כֵּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב יד) "קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז". וְגַם יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר "מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי" וְכוּ'. וּכְבָר דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה בָּזֶה מְאֹד, וּכְפִי הַנִּרְאֶה צְרִיכִין לַחֲזֹר זֹאת עוֹד כַּמָּה פְּעָמִים, כִּי אֵין שִׁעוּר לְהַשִּׁנּוּיִים הַנַּעֲשִׂים בְּכָל יוֹם, וּבְכָל שָׁנָה, וּבְכָל חֹדֶשׁ, וּבְכָל עֵת בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם וּבִכְלָלִיּוּת הָעִיר אוֹ הַמִּשְׁפָּחָה אוֹ הַחֲבוּרָה, וּבִפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ עֹשֶׂה גְּדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עֲצוּמוֹת עַד אֵין מִסְפָּר בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ. אַךְ צְרִיכִין לְהַאֲמִין וּמְעַט יְכוֹלִין לִרְאוֹת כִּי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, כִּי חַסְדֵי ה' לֹא תָמְנוּ וְרַחֲמָיו אֵינָם כָּלִים, כִּי חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים מִתְחַדְּשִׁין חֲסָדָיו בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
וּכְבָר מְבֹאָר אֶצְלֵנוּ שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת בְּכָל יוֹם, דְּהַיְנוּ לִצְעֹק מִמַּעֲמַקִּים מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא, בִּבְחִינַת "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'", עַד אֲשֶׁר יַחְתֹּר וְיַמְשִׁיךְ עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל בֹּקֶר, בִּבְחִינַת (שָׁם יב) "גּוֹלֶה עֲמֻקוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ", וְהֵם עִקַּר הַחֲסָדִים הַנִּמְשָׁכִים בְּכָל יוֹם. וְעַל יְדֵי הָעֵצוֹת נִמְשָׁךְ אֱמוּנָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ רְפוּאָה שְׁלֵמָה וְכוּ'. כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה תִּקְעוּ ב'. רַק הוֹסַפְתִּי בָּזֶה שֶׁצְּרִיכִים זֹאת בְּכָל יוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'כִּבְרִיָּתָא שֶׁל עוֹלָם בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וְהָדַר נְהוֹרָא' (שַׁבָּת עז:), שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם.
וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, כִּי אֲנִי כּוֹתֵב כָּל זֶה קֹדֶם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וּכְבָר הֵאִיר הַיּוֹם וּזְמַן הַתְּפִלָּה הִגִּיעַ. עַל כֵּן דַּי בָּזֶה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה עַל כָּל פָּנִים פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת כִּפְשׁוּטוֹ. וְהָעִקָּר עַל יְדֵי הַתּוֹרָה 'צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה' לְהִזָּהֵר לְדַבֵּר עַל כָּל פָּנִים הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת וְכוּ'. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמַע תְּפִלּוֹתֵינוּ וְשַׁוְעָתֵנוּ וְשִׂיחוֹתֵנוּ. וְיַעַזְרֵנוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל צָרוֹתֵינוּ וְדָחְקֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ. וְיִשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ, וּבִפְרָט לִבְנוֹ דָּוִד צְבִי בֶּן חַנָּה שֶׁיִּחְיֶה בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.
וְגַם עַתָּה בְּנִי חֲבִיבִי חֲזַק וֶאֱמַץ וְתִשְׂמַח וְתָגִיל בִּישׁוּעָתוֹ הַנִּפְלָאָה שֶׁהִקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה לְהַשְׁמִיעֵנוּ חִדּוּשֵׁי תּוֹרוֹת כָּאֵלּוּ אֲשֶׁר אֵין דֻּגְמָתָם. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר עַד הֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִים בְּרוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים. אַךְ גַּם בִּפְשִׁיטוּת הֵם מְחַיִּין אֶת כָּל אֶחָד בְּחַיֵּי עוֹלָם בְּכָל עֵת. וְכָעֵת אֵין פְּנַאי לְדַבֵּר בָּזֶה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמִּצְטַעֵר בְּיִסּוּרֶיךָ וּמְצַפֶּה לִשְׂמֹחַ בִּישׁוּעָתְךָ מְהֵרָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ ל"ו לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תקצ"ז.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ'. מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר. וּלְכָל בְּנֵי־בֵיתוֹ שָׁלוֹם וְיֵשַׁע רַב.
מִכְתָּבָיו כֻּלָּם הִגִּיעַנִי. וְהָיוּ לִי לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ בְּשָׁמְעִי מִבְּרִיאַת בְּנוֹ, נֶכְדִּי הַיַנִּיק דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה. טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' עַל הֶעָבָר, וּלְבַקֵּשׁ לְהַבָּא שֶׁיַּאֲרִיךְ ה' יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו בְּנַחַת בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת, וְיִזְכּוּ לְגַדְּלוֹ בְּנַחַת לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וּזְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית הִגִּיעַ, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל, אַךְ מֵעֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ הֻכְרַחְתִּי לִנְטוֹת יָדִי בְּמִכְתָּבִי אֵלָיו. וְתִרְאֶה לְהוֹדִיעֵנִי עַל יְדֵי מוֹסֵר כְּתָב זֶה אֶת כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהוֹדִיעַ מִכָּל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע שָׁם. וְלַה' הַתִּקְוָה שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, וְהֵן הֵן הַמַּצִּיבִין אוֹתָנוּ. בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר לֹא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם וְכוּ', עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדָיו עַד שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ וּלְקַבֵּץ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה כָּאֵלֶּה, אֲשֶׁר אֵין דֻּגְמָתָם, אֲשֶׁר הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ לָנוּ וּלְדוֹרוֹתֵינוּ וּלְכָל דּוֹרוֹת זֶרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ. הוּא יִגְמֹר מַה שֶּׁהִתְחִיל, וִימַהֵר לְהוֹדִיעַ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לְמַעַן שְׁמוֹ. וְכָעֵת עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל אֲשֶׁר זָכִינוּ לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ, וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַחוֹלְקִים עַל אֱמֶת כָּזֶה, הַחוֹלְקִים עַל חַיּוּתָם שֶׁל עַצְמָם. כִּי אֵין נִמְצָא אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל כְּמוֹתוֹ. וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיְּרַחֵם עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְיָאִיר בְּכֻלָּם הָאֱמֶת, כִּי הָאֱמֶת הוּא אֶחָד. וְאִם יְדַלְּגוּ עַל הֶהָרִים וִיקַפְּצוּ עַל הַגְּבָעוֹת וְיַאֲרִיכוּ לְשׁוֹנָם עַד לַשָּׁמַיִם לִסְתֹּר הָאֱמֶת חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן הָאֱמֶת עֵד לְעַצְמוֹ. וּשְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד, אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמַח, מֵאֶרֶץ דַּיְקָא. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ (שְׁמוֹת רַבָּה א) "וְעָלָה מִן הָאָרֶץ", מִן הָאָרֶץ דַּיְקָא. דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל נְתוּנִים עַד הָאָרֶץ אָז דַּיְקָא יַעֲלֶה וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים מד) "כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ קוּמָה עֶזְרָתָה לָנוּ" וְכוּ'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ח' · פסקה 10
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
רַב חֲנַנְיָּה דְבֵּית חַוְרוּן. רַב חֲנִילָאִי בַּר אִידִי. רַב חֲנִילָאִי מְחוּזְנָאָה. חֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי. ר' חֲנַמְאֵל. ר' חֲנַנְאֵל בַּר פָּפָּא.
רַב חַסָּא. רַב חִסְדָּא הַכֹּהֵן. ר' חִסְדָּא בַּר יוֹסֵף. רַב חִסְדָּא בַּר אַשִׁי. ר' חִסְדָּא בַּר אַבְדִּימִי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ב · סעיף א׳ – סעיף ד׳
כ־4 דק׳ · כ־350 מילים · 43% מהספר עד סוף היום
בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבְכַרְמְלִית אָסוּר לְטַלְטֵל שׁוּם דָּבָר אַרְבַּע אַמוֹת, בֵּין לָשֵּׂאת אוֹתוֹ בֵּין לִזְרוֹק אוֹתוֹ בֵּין לְהוֹשִׁיט אוֹתוֹ. וּלְטַלְטְלוֹ אֵיזֶה פְּעָמִים פָּחוֹת פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, גַּם כֵּן אָסוּר.
אָסוּר לָשֵּׂאת אוֹ לִזְרוֹק אוֹ לְהוֹשִׁיט שׁוּם דָּבָר מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית, וְכֵן מֵרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְכֵן מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְכַרְמְלִית אוֹ מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל מְקוֹם פְּטוֹר מֻתָּר לְהוֹצִיא וּלְהַכְנִיס מִמֶּנּוּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְלִרְשׁוּת הָרַבִּים וּלְכַרְמְלִית וּמֵהֶם לְתוֹכוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְטַלְטֵל אֶת הַחֵפֶץ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְּכַרְמְלִית. וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה חִלּוּקִים מַהִי רְשׁוּת הָרַבִּים וּמַהִי כַּרְמְלִית וּמַהִי רְשׁוּת הַיָּחִיד, (מִלְבַד אֵלּוּ שֶׁכָּתַבְנוּ בַּסִּימָן שֶׁלִּפְנֵי זֶה), לָכֵן בְּעִיר שֶׁאֵינָהּ מְתֻקֶּנֶת בְּעֵרוּבִין, מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי, צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְטַלְטֵל שׁוּם חֵפֶץ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא מֻנָּח לְמָּקוֹם הֶחָלוּק מִמֶּנּוּ, כִּי אִם בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהַהֶתֵּר בָּרוּר לוֹ.
נְטִילַת הַחֵפֶץ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא מֻנָּח, נִקְרָא עֲקִירָה, וְהַנָּחַת הַחֵפֶץ נִקְרֵאת הַנָּחָה. וְגַם עֲקִירָה בְּלֹא הַנָּחָה אוֹ הַנָּחָה בְּלֹא עֲקִירָה, אָסוּר לַעֲשׂוֹת. וְלָכֵן אָסוּר לְיִשְֹרָאֵל שֶׁיִּתֵּן אֵיזֶה חֵפֶץ לְיָדוֹ שֶל נָכְרִי, שֶׁיּוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית, כִּי הַיִשְֹרָאֵל עוֹשֶׂה בָּזֶה אֶת הָעֲקִירָה, אֶלָּא הַנָּכְרִי בְּעַצְמוֹ יִקַּח אֶת הַחֵפֶץ. וְכֵן כְּשֶׁמֵּבִיא הַנָּכְרִי אֵיזֶה חֵפֶץ, לֹא יִקָּחֵהוּ הַיִשְֹרָאֵל מִיָּדוֹ, כִּי בָּזֶה עוֹשֶׂה הַיִשְֹרָאֵל אֶת הַהַנָּחָה, אֶלָּא הַנָּכְרִי בְּעַצְמוֹ יַנִּיחַ אֶת הַחֵפֶץ. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר בָּזֶה בְּתִינוֹק שֶׁהָעֲרֵלִית נוֹשֵׂאת אוֹתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לָמוּל שֶׁתִּקַּח בְּעַצְמָהּ אֶת הַתִּינוֹק בַּבַּיִת, וּבְבֹאָהּ אֶל הֶחָצֵר אוֹ עֶזְרַת בֵּית הַכְּנֶסֶת וְתִקָּחֵהוּ יִשְֹרָאֵלִית (ש"ז שכ"ה שמ"ו שמ"ז שמ"ט).
חָצֵר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פִּרְצָה, אִם נִשְׁאַר מִן הַמְּחִצָה בְּצַד אֶחָד רֹחַב אַרְבָּעָה טְפָחִים בְּגֹבַהּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מִן הַקַּרְקַע, אוֹ שֶׁנִּשְׁאַר מִשְּׁנֵי צִּדֵּי הַמְּחִצָּה בְּכָל צַד רֹחַב טֶפַח בְּגֹבַהּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מִן הַקַּרְקַע, אֲזַי אִם אֵין בַּפִּרְצָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת, אֵינוֹ צָרִיךְ שׁוּם תִּקּוּן, כִּי הַפִּרְצָה הַזֹּאת נֶחְשֶׁבֶת כְּמוֹ פֶּתַח. אֲבָל אִם הַפִּרְצָה יְתֵרָה מֵעֶשֶׂר אַמוֹת, וְכֵן אִם לֹא נִשְׁאֲר מִן הַמְּחִצָּה מִצַּד אֶחָד רֹחַב אַרְבָּעָה טְפָחִים אוֹ מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים מִכָּל צַד רֹחַב טֶפַח, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם נִפְרַץ בְּמִלּוּאוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין שׁוּם מְחִצָּה בְּצַד אֶחָד כָּזֶה |_|, אֲזַי אֲפִלּוּ אִם אֵין בַּפִּרְצָה רַק שְׁלשָׁה טְפָחִים, אֲסוּרִין לְטַלְטֵל בֶּחָצֵר זֶה עַד שֶׁיְתַקְּנוּ אוֹתָהּ שָׁם, (וְהַתִּקּוּן הַמֻּבְחָר הוּא) בְּצוּרַת הַפֶּתַח. (וְאִם דָּרִים שָׁם שְׁנֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים אוֹ יוֹתֵר, צְרִיכִין עוֹד לַעֲשׂוֹת עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת, וִיבֹאַר, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּסִימָן צ"ד).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ע״ג
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֵל אֱמוּנָה, שֶׁתְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לִכְנס וּלְהִתְדַּבֵּק וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאֶהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לְהִתְהַפֵּךְ מִגַּשְׁמִיּוּת גּוּפִי, לְמַהוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה תּאכַל אוֹתִי עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱכָל וְנִתְבַּטֵּל כָּל הָרַע הַנֶּאֱחַז בִּי, וְאֶזְכֶּה לְהִתְהַפֵּךְ מֵרַע לְטוֹב, עַל יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהִכָּלֵל וּלְהִתְבַּטֵּל בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּבִטּוּל גָּמוּר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנִי מְהֵרָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע, וּלְהִתְקָרֵב וּלְהִתְדַּבֵּק בַּצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְתַחְמל עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה, וְאַל תַּעֲשֶׂה עִמִּי כַּחֲטָאַי וְאַל תְּדִינֵנִי כְּמִפְעָלַי, וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ, וְתִפְתַּח לִי שַׁעֲרֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְתַעַזְרֵנִי לִכְנוֹס לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת, וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹכָהּ בִּכְלָלִיּוּת גָּדוֹל, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת נֶאֱכָל לְהָאֱמוּנָה וּלְהִתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ הַקָּדוֹשׁ, לְמַהוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, וּלְמַהוּת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְלֹא תָקִיא אוֹתִי הָאָרֶץ וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר מִלְּפָנַי, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי כְדַאי וְרָאוּי לִגַּע בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי הֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי מְאד, וְקִפַּחְתִּי אֶת קְדֻשָּׁתִי, אַף עַל פִּי כֵן רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה, רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאד, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי, שֶׁתּוּכַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לִסְבּל אוֹתִי בְּתוֹכָהּ, וּלְהַחֲזִיק אוֹתִי תָמִיד, עַד אֲשֶׁר אֶהְיֶה נֶאֱכָל וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנִי לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם תִּקְוָה וּסְמִיכָה עַכְשָׁו כִּי אִם עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם הִתְגַּבְּרוּת על גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ, עַל יְדֵי תַאֲוֹת הַגּוּף הַמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל עֵת, וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים תַּשׁ כּחֵנוּ וּמָטָה יָדֵינוּ מְאד, לַעֲמד כְּנֶגְדָּם לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם לְגַמְרֵי, כִּי אִם בְּכחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁתְּזַכֵּנוּ לִכְנס וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה בִּכְלָלִיּוּת גָּדוֹל, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת נֶאֱכָל לְהָאֱמוּנָה, וּלְהִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בְּטַח בַּיהוָה וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" "יְהוָה, עֵינֶיךָ הֲלֹא לֶאֱמוּנָה" זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לֶאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה, שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי יְהוָה שְׁמַע תְּפִלָּתִי, הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי, בֶּאֱמוּנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ" וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְהוָה, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים" וְנֶאֱמַר. "וֶאֱמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ" וְנֶאֱמַר. "לְעוֹלָם אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ, וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי חַסְדֵי יְהוָה עוֹלָם אָשִׁירָה לְדוֹר וָדוֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי, כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִין אֱמוּנָתְךָ בָהֶם יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ" וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת יְהוָה, אַל תַּעַזְבֵנִי יְהוָה, אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדנָי תְּשׁוּעָתִי, בָּרוּךְ יְהוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ע״ד
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּתְזַכֵּנִי לְהַכְנִיס אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּתוֹךְ בֵּיתִי, וְאֶזְכֶּה לְקַבְּלָם בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּלְכַבְּדָם בְּכָל עז וּפְאֵר עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְפָנֶיךָ מִצְוָה זוֹ שֶׁל הַכְנָסַת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי תְּמִידִין כְּסִדְרָן וּבִזְכוּת זֶה תַּעַזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ, וּבְמַחֲשָׁבָה זַכָּה וּנְכוֹנָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְבַד בֶּאֱמֶת, וּבְלִי שׁוּם בִּלְבּוּל וְעִרְבּוּב הַדַּעַת, וּבְלִי שׁוּם מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת כְּלָל וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִתְּפִלּוֹת רָעוֹת, וְלֹא יְבַלְבְּלוּ הַתְּפִלּוֹת רָעוֹת אֶת תְּפִלָּתִי הַקְּדוֹשָׁה, וּתְתַקֵּן וּתְזַכֵּךְ אֶת תְּפִלָּתִי, וְתִהְיֶה תְפִלָּתִי שְׁלֵמָה וּסְדוּרָה בְּפִי, וְיִהְיוּ נָא אֲמָרַי לְרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כּל וְתַעֲלֶה תְפִלָּתִי לְפָנֶיךָ לְרָצוֹן לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְתַעֲלֶה וְתִנָּשֵׂא לִהְיוֹת כֶּתֶר לְראשְׁךָ, וּתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹתַי לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים "הַאֲזִינָה יְהוָה תְּפִלָּתִי וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהוָה עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ, וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה, הַלְלוּיָהּ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 164 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־37 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת כ׳ באדר): כי תשא
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־13 במרץ 2028, בשעה 17:45 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · פורים
פּוּרִים הוּא הֲכָנָה לְפֶסַח. עַל־יְדֵי מִצְווֹת שֶׁל פּוּרִים זוֹכִין לִהְיוֹת נִשְׁמָרִין מֵחָמֵץ בְּפֶסַח: (לק"ת סי' ע"ד)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.