הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, כ״ט באדר ה׳תשפ״ח · 27 במרץ 2028
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ז · אות א׳ – אות ד׳
כ־7 דק׳ · כ־680 מילים · 45% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ז · אות א׳וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹקִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח וְכוּ' וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם: (בראשית ב׳:כ״ב) חַד אָמַר: מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן בָּהּ בִּינָה יְתֵרָה. וְחַד אָמַר: מְלַמֵּד שֶׁקְּלָעָהּ לְחַוָּה וֶהֱבִיאָהּ אֶל הָאָדָם (נדה מה:): א הַנֶּפֶשׁ הִיא יְקָרָה מְאֹד, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת זָהִיר בָּהּ וּלְשָׁמְרָהּ מְאֹד. עַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד כְּשֶׁבָּא אֵיזֶה כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם, כִּי הַכָּבוֹד הוּא אֵם כָּל חַי, וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת, וּכְשֶׁהַנֶּפֶשׁ מִסְתַּלֶּקֶת, הִיא מִסְתַּלֶּקֶת אֶל הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא שָׁרְשָׁהּ, בִּבְחִינַת (ישעיהו נ״ח:ח׳): כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ; שֶׁהִסְתַּלְּקוּת וַאֲסִיפַת הַנְּפָשׁוֹת הֵם לְתוֹךְ הַכָּבוֹד, כִּי שָׁם שָׁרְשָׁם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּא כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם, צָרִיךְ לִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר, כִּי אוּלַי בָּא הַכָּבוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל הִסְתַּלְּקוּת, כְּדֵי שֶׁתִּסְתַּלֵּק הַנֶּפֶשׁ אֶל הַכָּבוֹד, שֶׁהִיא שָׁרְשָׁהּ כַּנַּ"ל. אַךְ מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, וְעַל כֵּן עַל־פִּי הָרֹב בָּא הַכָּבוֹד לְטוֹבָה. דְּהַיְנוּ, כְּשֶׁבָּא נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה אֶל הָאָדָם, אֲזַי הִיא בָּאָה מְלֻבֶּשֶׁת בְּהַכָּבוֹד, שֶׁהִיא אֵם כָּל חַי כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּא כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם, עַל־פִּי רֹב הוּא לְטוֹבָה, דְּהַיְנוּ שֶׁבָּא נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה לָאָדָם, עַל־יְדֵי זֶה הַכָּבוֹד. וְהַכְּלָל, שֶׁהַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת. וְעַל כֵּן, לִפְעָמִים בָּא כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם בִּשְׁבִיל הִסְתַּלְּקוּת אֵיזֶה נֶפֶשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁתִּסְתַּלֵּק הַנֶּפֶשׁ אֶל הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל. אֲבָל עַל־פִּי רֹב, בָּא הַכָּבוֹד לְטוֹבָה, דְּהַיְנוּ, שֶׁבָּא נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה לְהָאָדָם עַל־יְדֵי זֶה הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ"ל. עַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד, לְקַבֵּל הַכָּבוֹד בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי הַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ז · אות ב׳ב וְצָרִיךְ לִרְאוֹת, שֶׁיִּהְיֶה פָּנִים אֶל הַכָּבוֹד, כִּי עַל יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, אֲזַי נִפְגָּם הַכָּבוֹד, וְאֵין לוֹ פָּנִים. כִּי שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם הִיא בְּחִינַת כֶּתֶר מַלְכוּת (יומא עב: עיין רש"י), וְהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, בִּבְחִינַת (תהילים כ״ד:ז׳): מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, כִּי הַכָּבוֹד הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת. וּכְשֶׁפּוֹגֵם בַּאֲכִילָה, אֲזַי נִפְגָּם הַכָּבוֹד וְאֵין לוֹ פָּנִים. בִּבְחִינַת (דברים ל״א:י״ז): וְהִסְתַּרְתִּי פָּנַי וְהָיָה לֶאֱכֹל – שֶׁעַל יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא הַסְתָּרַת פָּנִים. אֲבָל עַל־יְדֵי מִעוּט אֲכִילָה, שֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, עַל יְדֵי זֶה הוּא נְשִׂיאוּת פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כ:): יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְכוּ'; וְכִי לֹא אֶשָּׂא פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ, וְהֵם מְדַקְדְּקִין מִכַּזַּיִת וְעַד כַּבֵּיצָה. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי שִׁבּוּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, שֶׁמְּדַקְדְּקִין מִכַּזַּיִת וְעַד כַּבֵּיצָה, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נְשִׂיאוּת פָּנִים. וְזֶה בְּחִינוֹת (יחזקאל מ״א:כ״ב): וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'. לִפְנֵי ה' דַּיְקָא, בְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים עַל־יְדֵי הַשֻּׁלְחָן, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ז · אות ג׳ג וּכְשֶׁפּוֹגֵם בְּתַאֲוַת אֲכִילָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּם הַכָּבוֹד וְאֵין לוֹ פָּנִים כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִין עַזֵּי פָּנִים, דְּהַיְנוּ שֶׁנּוֹפֵל הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, וַאֲזַי נוֹטְלִין כָּבוֹד הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר. כִּי עַזּוּת מַלְכוּתָא בְּלָא תָגָא (סנהדרין קה), הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת הַשֻּׁלְחָן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל, אֲזַי מִתְגַּבֵּר הָעַזּוּת, שֶׁהוּא מַלְכוּתָא בְּלָא תָגָא, בְּלֹא כֶּתֶר מַלְכוּת הַנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו נ״ו:י״א): וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה, הַיְנוּ עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, בְּחִינַת (משלי י״ג:כ״ה): בֶּטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר, וְזֶהוּ: לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה – הֶפֶךְ צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ (שם), עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִים הָעַזֵּי פָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ, בְּחִינַת (סוטה מט:) פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב. וְזֶהוּ: (שָׁם בַּפָּסוּק וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ הַנַּ"ל) הֵמָּה רֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין – שֶׁהֵם נַעֲשִׂים רוֹעִים וּמַנְהִיגִים אֶל הַדּוֹר, כִּי הַכָּבוֹד נָפַל אֲלֵיהֶם, וְיֵשׁ לָהֶם כָּל הַכָּבוֹד. אֲבָל כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין תַּאֲוַת אֲכִילָה, בִּבְחִינַת: צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נְשִׂיאוּת פָּנִים, וַאֲזַי אֵין שׁוּם פְּקִידוּת וּשְׂרָרָה לְהָעַזֵּי פָּנִים, כִּי יְנִיקָתָם הוּא רַק מֵהַסְתָּרַת פָּנִים, עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ (משלי י״ט:כ״ג): וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֵד רָע, וְשָׂבֵעַ יָלִין – זֶה בְּחִינַת צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ; עַל־יְדֵי־זֶה, בַּל יִפָּקֵד רָע – שֶׁאֵין שׁוּם פְּקֻדָּה וְהִתְמַנּוּת לְהָרַע, דְּהַיְנוּ לְהָעַזֵּי פָּנִים וְכַנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ז · אות ד׳ד וּכְשֶׁנּוֹפֵל הַמַּלְכוּת וְהַכָּבוֹד לְהָעַזֵּי פָּנִים כַּנַּ"ל, אֲזַי הִיא בְּחִינַת צֶדֶק. כִּי אוֹת צַדִּיק הוּא יוּד נוּן, וְהַיּוּד הִיא בְּהַחְזָרַת פָּנִים מִן הַנּוּן, (כָּזֶה: צ), שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת (תהילים ע״ב:י״ז): לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַסְתָּרַת פָּנִים, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין לְהַכָּבוֹד פָּנִים כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַדָּלֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁהַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת אַזְלָא וְנִדַּלְדְּלָה, וְנָפְלָה אֶל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵן הָעַזֵּי פָּנִים כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַקּוּף, הַיְנוּ כְּשֶׁהַמַּלְכוּת וְהַכָּבוֹד אַזְלָא וְנִדַּלְדְּלָה, הִיא כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְאָרֵךְ רֶגֶל הַהֵא, וְנַעֲשֶׂה קוּף, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְאָרֵךְ מֵהָרֶגֶל לְמַטָּה, בִּבְחִינַת (משלי ה׳:ה׳): רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת, וְיוֹנְקִים מִמֶּנָּה. כִּי הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת נָפַל בֵּינֵיהֶם כַּנַּ"ל, וַאֲזַי הִיא בְּחִינַת: רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת; דְּהַיְנוּ שֶׁקִּיּוּם מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה צְרִיכִין לְקַבֵּל מֵהֶם. וְעַל כֵּן כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לִפְעֹל אֵיזֶה תַּקִּיפוּת, לְצֹרֶךְ קִיּוּם דָּתֵנוּ הַקָּדוֹשׁ, צְרִיכִין לְקַבֵּל הַכֹּחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה מִמַּלְכוּת הָעַכּוּ"ם:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קל״ב
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות קל״ב · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)בלקוטי חלק ראשון סימן י"ד: המתחלת תקעו וכו' להמשיך שלום. זאת התורה אמר בשבת חנכה. ואז באותו העת נפטר הרב החסיד המפרסם, מורנו הרב רבי גדליהו זכר צדיק לברכה, אב בית דין דקהלת ליניץ. ורמז באותה התורה הספד להרב הנ"ל, כי הזכיר אז בתוך התורה מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: ״אין מספידין בחנכה״. גם אמר אז שעכשו קשה לומר תורה, כי כשנסתלק צדיק קשה לומר תורה. כי כל צדיק נסתלק עם כל חלקו שיש לו בהתורה, כי כל צדיק וצדיק יש לו חלק בהתורה וכשנסתלק נסתלק עם כל חלקו שיש לו בהתורה, על כן קשה אז לומר תורה. מה שכתוב שם באות ד' על מאמר רבותינו זכרונם לברכה:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט״ו
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט״ו · חלק 5 מתוך 13 (חלוקת האתר)ונשאר רבנו, זכרונו לברכה, על הספינה. והיה בדעת הקפיטן להתעכב שם עם הספינה להיות עומד לפוש איזה ימים. ואז היה שני ימים קדם ראשהשנה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט״ו · חלק 6 מתוך 13 (חלוקת האתר)אך הספינה לא יכלה לעמד שם מחמת גלי הים שרצו להפכה, ולא הועיל שום עצה ותחבולה לזה. והיה הדבר לפלא גדול בעיני הקפיטן. ושאל מה זה, ועל מה זה?
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ר״י
כ־4 דק׳ · כ־390 מילים · 37% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ר״י(כו) בְּאוּמֶין דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן נְסִיעָתוֹ, וְאָמַר לִי אָז יֵשׁ דֶּרֶךְ כָּזֶה מִבַּיִת לַחוּץ, וּמִשָּׁם אֶל הָהָר, וּמִשָּׁם לְסַבֵּב דֶּרֶךְ הַנָּהָר הַקָּטָן, וְהַגֶּשֶׁר וּמִשָּׁם לְבֵית רַבִּי שִׁמְעוֹן וּמִשָּׁם לְבֵית רַבִּי זֶלִיג וּמִשָּׁם לְאוּמֶין. כִּי בְּדֶרֶךְ זֶה יָצָא לְאוּמֶין, כִּי בְּעֵת הַשְּׂרֵפָה בְּלֵיל שַׁבַּת־קֹדֶשׁ בָּרַח פִּתְאוֹם בִּשְׁעַת שֶׁנַּעֲשָׂה רַעַשׁ הַשְּׂרֵפָה, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב אָז בִּסְעֻדָּתוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת וְאָמַר אָז שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְכוּ' וּבְתוֹךְ שֶׁאָמַר דְּבָרִים אֵלּוּ נַעֲשָׂה רַעַשׁ שֶׁל הַשְּׂרֵפָה וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "שׁוֹין שׁוֹין" [כְּבָר כְּבָר] וְתֵכֶף בָּרַח מִבֵּיתוֹ לַחוּץ. וְרָץ סָמוּךְ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וּלְשָׁם הֵבִיאוּ לוֹ אֵיזֶה מַלְבּוּשׁ עִם עוֹרוֹת שֶׁלֹּא יִתְקָרֵר חַס וְשָׁלוֹם מֵחֲמַת שֶׁהָיָה אָז חָלוּשׁ מְאֹד. וְאַחַר־כָּךְ עָבַר הַנָּהָר הַקָּטָן בְּרַגְלָיו בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וְעָלָה עַל הָהָר הַגָּבוֹהַּ לְמַעְלָה וְיָשַׁב שָׁם, וְרָאָה מִשָּׁם כָּל הַשְּׂרֵפָה עַד שֶׁנִּשְׂרַף בֵּיתוֹ. וְהַסִּפְרֵי תוֹרוֹת שֶׁהוֹצִיאוּ מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת וּמִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ הָיוּ מֻנָּחִים סְמוּכִים אֶצְלוֹ. וְגַם כַּמָּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁבָּרְחוּ גַּם־כֵּן לְשָׁם. וַאֲנַחְנוּ הִצַּלְנוּ כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, לֹא נִשְׁאַר שׁוּם דָּבָר מֵרְכוּשׁוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, כִּי אֶת הַכֹּל הִצַּלְנוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאַחַר־כָּךְ סָמוּךְ לְאוֹר יוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ בָּאתִי אֶצְלוֹ, וְהָיָה יוֹשֵׁב שָׁם בְּשִׂמְחָה יוֹשֵׁב וּמִסְתַּכֵּל עַל הָעִיר וְעַל בֵּיתוֹ שֶׁנִּשְׂרַף. וְאַחַר־כָּךְ הוֹלַכְתִּי אוֹתוֹ לְתוֹךְ בַּיִת בִּקְצֵה הָעִיר שֶׁנִּצַּל מֵהַשְּׂרֵפָה. וְהָלַךְ עִמִּי סָמוּךְ לְהַנָּהָר הַקָּטָן עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, עָנָה וְאָמַר מִי הָיָה אוֹמֵר וְכִי עָלָה עַל הַדַּעַת שֶׁאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ סָמוּךְ לְאוֹר יוֹם בְּזֶה הַדֶּרֶךְ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. וְאַחַר־כָּךְ בָּאנוּ לְבֵית רַבִּי שִׁמְעוֹן וְיָשַׁב שָׁם כָּל יוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ. וּבְיוֹם רִאשׁוֹן יָצָא מִשָּׁם וְהָלַךְ לְבֵית רַבִּי זֶלִיג שֶׁנִּשְׁאַר גַּם־כֵּן בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הָעִיר. וְשָׁם יָשַׁב כָּל יוֹם רִאשׁוֹן עַד שֶׁבָּא הַיְדִיעָה מֵאוּמֶין שֶׁיִּסַּע לְשָׁם, בָּעֵת שֶׁהָיָה נָע וָנָד, וְכָל הוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ וּמִטַּלְטְלָיו הַכֹּל הָיָה מֻנָּח מְפֻזָּר בְּתוֹךְ הַבַּיִת. וּבָעֵת שֶׁבָּא לוֹ הַיְדִיעָה שֶׁיִּסַּע לְאוּמֶין עָמַדְתִּי אָז לְפָנָיו, וְנִתְבַּהֵל אָז מְאֹד וְנִתְלַהֵב פָּנָיו מְאֹד. אַחַר־כָּךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי נָסַע לְאוּמֶין. אַחַר־כָּךְ אָמַר (הַנִּזְכָּר לְעֵיל) שֶׁיֵּשׁ דֶּרֶךְ כָּזֶה מִבַּיִת לַחוּץ וְכוּ' וּמִשָּׁם לְאוּמֶין וְכוּ' כַּנַּ"ל. הַיְנוּ כִּי עַל הַיָּד שֶׁהָיָה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ הַמְבֹאָר בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה, שָׁם הָיוּ מְצֻיָּרִין כָּל הַדְּרָכִים שֶׁבָּעוֹלָם, עַל־כֵּן אָמַר שֶׁגַּם יֵשׁ דֶּרֶךְ כָּזֶה. כְּלוֹמַר שֶׁבְּוַדַּאי גַּם דֶּרֶךְ זֶה הָיָה מְצֻיָּר שָׁם עַל אוֹתוֹ הַיָּד הַיְנוּ מֵהַבַּיִת לַחוּץ וּמִשָּׁם לְהָהָר וּמִשָּׁם לְהַבָּתִּים הַנַּ"ל וּמִשָּׁם לְאוּמֶין. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין זֹאת לֶעָתִיד, כִּי בְּעִנְיַן נְסִיעָתוֹ יֵשׁ סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה. כִּי בְּכָל נְסִיעוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת יֵשׁ רָזִין עִלָּאִין גְּבוֹהִים מְאֹד, מִכָּל־שֶׁכֵּן בַּנְּסִיעָה הָאַחֲרוֹנָה הַזֹּאת שֶׁנָּסַע לְהִסְתַּלֵּק שָׁם אֲשֶׁר לֹא יִכְלֶה רַעְיוֹן סוֹדוֹת נִפְלָאוֹת עֲצוּמוֹת וְנִסְתָּרוֹת רַבּוֹת שֶׁהָיָה בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה וּבְכָל עִנְיָן וְסִבָּה שֶׁל עִנְיְנֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות נ׳ – אות נ״ו
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות נ׳נ. עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן אוֹיְבָיו לֹא יִשְׂמְחוּ בְּצָרָתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות נ״אנא. מִי שֶׁאֵין מְבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרוֹ, לא יִשְׂמְחוּ אוֹיְבָיו עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות נ״בנב. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה שֹוֹנְאִים, בְּיָדוּעַ שֶׁהַשִּׂנְאָה שֶׁלּא כַּדִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיֵּצְאוּ כֻּלָּם יְדֵי חוֹבָתוֹ כְּנֶגְדּוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות נ״גנג. כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם שֹוֹנְאִים, וְאַחַר־כָּךְ קָם עָלָיו אִישׁ אֶחָד מֵרֵעָיו וַאֲנָשָׁיו גַּם הוּא לַחֲלק עָלָיו, הוּא סִימָן שֶׁהַבַּעֲלֵי־מַחֲלקֶת שֶׁלּוֹ יִהְיוּ נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות נ״דנד. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, אֵינוֹ יָרֵא מֵאוֹיְבִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות נ״הנה. עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בְּשַׁוְעָה אוֹיְבָיו אֵינָם שְׂמֵחִים עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות נ״ונו. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֹוֹנְאִים, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם יִפּל בְּיָדָם אִם לָאו, יִסְתַּכֵּל אִם נוֹפֵל מִמַּדְרֵגַת עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּיָדוּעַ שֶׁיִּהְיֶה נִמְסָר בְּיָדָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות ט״ו
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות ט״ווּפָגַע בּוֹ סוֹחֵר אֶחָד וְאָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ לְהִשְׂתַּכֵּר בְּאֵיזֶה עַבְדוּת ? הֵשִׁיב לוֹ: הֵן אָמַר לוֹ: אֲנִי צָרִיךְ לְהוֹלִיךְ בְּהֵמוֹת, תַּשְׂכִּיר עַצְמְךָ אֶצְלִי ? וְהוּא לא הָיָה לוֹ פְּנַאי לְיַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה, מֵחֲמַת הַחֲלוֹם הַנַּ"ל וְעָנָה וְאָמַר תֵּכֶף, הֵן! וְהַסּוֹחֵר שְׂכָרוֹ תֵּכֶף וְתֵכֶף הִתְחִיל לְשַׁמֵּשׁ עִמּוֹ וּלְצַוּוֹת עָלָיו, כְּדֶרֶךְ הָאָדוֹן עַל מְשָׁרְתָיו וְהוּא הִתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ: מֶה עָשָׂה ? ! כִּי בְּוַדַּאי אֵין רָאוּי לוֹ עַבְדוּת כָּזֶה, כִּי הוּא אִישׁ רַךְ וְעַתָּה יִצְטָרֵךְ לְהוֹלִיךְ בְּהֵמוֹת וְיֻכְרַח לֵילֵךְ רַגְלִי אֵצֶל הַבְּהֵמוֹת אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְחָרֵט וְהַסּוֹחֵר מְצַוֶּה עָלָיו כְּדֶרֶךְ הָאָדוֹן וְשָׁאַל אֶת הַסּוֹחֵר: אֵיךְ אֵלֵךְ לְבַדִּי עִם הַבְּהֵמוֹת ? הֵשִׁיב לוֹ: יֵשׁ עוֹד רוֹעִים מוֹלִיכֵי בְּהֵמוֹת שֶׁלִּי, וְתֵלֵךְ עִמָּם וְנָתַן לוֹ לְיָדוֹ אֵיזֶה בְּהֵמוֹת שֶׁיּוֹלִיכֵם וְהוֹלִיכָם חוּץ לָעִיר וְשָׁם נִתְקַבְּצוּ יַחַד שְׁאָר הָרוֹעִים הַמּוֹלִיכִים הַבְּהֵמוֹת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מחלוקת ומריבה · קטע ל״א – קטע ל״ו
כ־3 דק׳ · כ־260 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · מחלוקת ומריבה · קטע ל״אכְּשֶׁיֵּשׁ מַחְלֹקֶת עַל הָאָדָם, אֵין לָאָדָם לַעֲמֹד עַצְמוֹ כְּנֶגֶד הַשּׂנְאִים, לוֹמַר, כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לוֹ כְּנֶגְדּוֹ, כִּי זֶה גּוֹרֵם שֶׁהַשּׂנֵא יָבוֹא לִמְבֻקָּשׁוֹ לִרְאוֹת בּוֹ חַ"ו מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לִרְאוֹת בּוֹ. רַק אַדְּרַבָּא, רָאוּי לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה מֵפֵר מַחֲשֶׁבֶת הַשּׂוֹנֵא, וַאֲזַי אַדְּרַבָּא תָּשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה עַל ראֹשׁוֹ: (לק"א סי' רע"ז)
ליקוטי עצות · מחלוקת ומריבה · קטע ל״בוְכָל זֶה כְּשֶׁהַחוֹלְקִים הֵם רְשָׁעִים. אֲבָל כְּשֶׁהַחוֹלְקִים עָלָיו צַדִּיקִים, בְּוַדַּאי כַּוָּנָתָם הוּא רַק לְטוֹבָה שֶׁמְּרִימִין וּמְנַשְּׂאִין אוֹתוֹ עַל־יְדֵי זֶה, וּמַמְתִּיקִים דִּינִים מֵעָלָיו עַל יְדֵי זֶה שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו. וְזֶה צָרִיךְ הָאָדָם לָדַעַת, כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַחְלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁהוּא רַק לְטוֹבָה. וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יַטְעֶה עַצְמוֹ בָּזֶה לוֹמַר שֶׁהוּא מַחֲלוֹקֶת גְּמוּרָה חַ"ו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר מַחֲלֹקֶת גְּמוּרָה דְּסִטְרָא אַחֳרָא חַ"ו עַל־יְדֵי זֶה: (שם)
ליקוטי עצות · מחלוקת ומריבה · קטע ל״געַל־יְדֵי מַחְלֹקֶת בָּא עֲנִיּוּת וְאֵין זוֹכִין לִרְפוּאָה, אֲבָל עַל־יְדֵי שָׁלוֹם בָּא רְפוּאָה וּפַרְנָסָה: (שם)
ליקוטי עצות · מחלוקת ומריבה · קטע ל״דכְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים בָּעוֹלָם, עַל־יְדֵי זֶה בָּא עֲצִירַת גְּשָׁמִים חַ"ו, וְנַעֲשָׂה יַקְרוּת חַ"ו: (לק"ת סי' ס')
ליקוטי עצות · מחלוקת ומריבה · קטע ל״העַל־יְדֵי שֶׁפּוֹגְמִין בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה בָּא מַחְלֹקֶת. עַיֵּן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל י"ח וְכָבוֹד ל"ב (לק"ת סי' ע"א)
ליקוטי עצות · מחלוקת ומריבה · קטע ל״וכָּל הָעוֹלָם מָלֵא מַחְלֹקֶת, הֵן בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְכֵן בְּכָל עִיר וָעִיר, וְכֵן בְּכָל בַּיִת וּבַיִת בֵּין הַשְּׁכֵנִים, וּבֵין כָּל אֶחָד עִם אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ וּמְשָׁרְתָיו וּבָנָיו וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאֵין מִי שֶׁיָּשִׂים אֶל לִבּוֹ הַתַּכְלִית, שֶׁבְּכָל יוֹם הָאָדָם מֵת, כִּי הַיּוֹם שֶׁעָבַר לֹא יִהְיֶה עוֹד וּבְכָל יוֹם הוּא מִתְקָרֵב לַמִּיתָה, וְאֵיךְ יֵשׁ לוֹ פְּנַאי לְבַלּוֹת זְמַן עַל מַחֲלֹקֶת. עַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת קְצָת, צָרִיךְ לָשִׂים לֵב לָזֶה, וְיַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֲרִיכוּת אַפַּיִם, וְלֹא יְאַבֵּד יָמָיו עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת, קְטַנָּה אוֹ גְּדוֹלָה, רַק יַעֲצֹר רוּחוֹ וְכַעֲסוֹ וְיִהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם עִם הַכֹּל (שיחות הר"ן סי' ע"ז)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ט · קטע א׳ – קטע ד׳
כ־5 דק׳ · כ־490 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ט · קטע א׳"אוֹדֶה יְהוָה מְאד בְּפִי, וּבְתוֹךְ רַבִּים אַהַלְלֶנּוּ, כִּי יַעֲמד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשּׁוֹפְטֵי נַפְשׁוֹ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ, הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה, לַמְּדֵנִי אֵיךְ לְהוֹדוֹת לְךָ עַתָּה, וְאֵיךְ לְשַׂמֵּחַ נַפְשִׁי עַתָּה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ וּלְפָרֵט אֶת כָּל חֲטָאַי לְפָנֶיךָ, שֶׁעָשִׂיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַב הָרַחֲמִים, אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי חֶדְוָה תְקוּעָה בְּלִבִּי מִסִּטְרָא חֲדָא, וַעֲצִיבוּ מִסִּטְרָא חֲדָא, וְגדֶל הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה שֶׁיֵּשׁ לִי לִשְׂמחַ עַל חֶלְקִי, הוּא בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, אֲשֶׁר זִכִּיתַנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, עַם הַנִּבְחָר מִכָּל הָעַמִּים, וּמְרוֹמָמִים מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת אֲשֶׁר אַתָּה מְחַבֵּב אוֹתָנוּ בְּכָל לְשׁוֹנוֹת שֶׁל חִבָּה, וְאַתָּה אוֹהֵב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אַהֲבָה רַבָּה וְאַהֲבַת עוֹלָם, לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים וּמֵאַהֲבָתְךָ וּמֵחֶמְלָתְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, הִרְבֵּיתָ לָנוּ תוֹרָה וּמִצְוֹת, אֲשֶׁר אֵין קֵץ לְהַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִשְׂמחַ וְלָשִׂישׂ וְלָגִיל מְאד בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה, הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמְשַׂמְּחִין אֶת הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "פִּקּוּדֵי יְהוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" אֲבָל מֵרִבּוּי עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים, נוֹפְלִים עָלַי בְּכָל עֵת עַצְבוּת וּדְאָגוֹת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, "כִּי עֲוֹנִי אַגִּיד אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי" וְאַתָּה יוֹדֵעַ כִּי זאת הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה מַזִּיק מְאד לַעֲבוֹדָתֶךָ, כִּי מֵחֲמַת הָעַצְבוּת נִטַּמְטֵם לִבִּי וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתִּי עַד שֶׁאֵינִי יָכל לְהִתְעוֹרֵר לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וַאֲפִלּוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ וּלְפָרֵט חֲטָאַי וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ, קָשֶׁה מְאד וְכָבֵד עָלַי, מֵחֲמַת שֶׁנִּטַּמְטֵם לִבִּי עַל יְדֵי הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ט · קטע ב׳עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, אֲדוֹן הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וּתְלַמְּדֵנִי אֵיךְ לְשַׂמֵּחַ נַפְשִׁי בְּכָל עֵת כִּי כְבָר לִמַּדְתָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עַל יְדֵי צַדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָאָדָם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ אִם עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה, וְגַם עַתָּה הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף עַל פִּי כֵן בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, הוּא מְחֻיָּב לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּכָל הַכּחוֹת, לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וּלְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת, עַל אֲשֶׁר זָכָה עַל כָּל פָּנִים לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְגַם צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִכָּל הַמִּצְוֹת הָרַבּוֹת שֶׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת מֵעוֹדוֹ, כִּי כָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ מִצְוֹת רַבּוֹת, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְוֹת כָּרִמּוֹן, וּבָזֶה רָאוּי לִשְׂמחַ וְלָשׂוּשׂ הַרְבֵּה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים, וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ט · קטע ג׳מָרָא דְעָלְמָא כּלָּא, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, אָבִי אָב הָרַחֲמָן, אֲשֶׁר עז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמֶךָ, הֱיֵה בְּעֶזְרִי וְהוֹשִׁיעֵנִי, שֶׁאֶזְכֶּה לֶאֱסֹף וּלְקַבֵּץ כָּל חֶלְקֵי הַשִּׂמְחָה מִכָּל הַמִּצְוֹת וְהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁזָּכִיתִי בְּרַחֲמֶיךָ מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְיִתְקַבְּצוּ אֵלַי כָּל חֶלְקֵי הַשְּׂמָחוֹת הָאֵלּוּ יַחַד, וְיִתְגַּבְּרוּ בְּכָל עז עַל הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה שֶׁל עֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לִשְׂמחַ בְּכָל עז תָּמִיד וְאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה תָמִיד, בְּכָל מִינֵי דְרָכִים וְעֵצוֹת אֲשֶׁר לִמַּדְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְתַעַזְרֵנִי לְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִרְקד מֵחֲמַת שִׂמְחָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ט · קטע ד׳וּתְזַכֵּנִי לְשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה תָמִיד, הֵן לִשְׂמחַ בְּשִׂמְחַת חֲתֻנָּה שֶׁל מִצְוָה לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה הַכְּשֵׁרִים, הֵן לִשְׂמחַ בִּשְׁאָר שְׂמָחוֹת שֶׁל מִצְוָה וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי וְתוֹשִׁיעֵנִי תָמִיד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּכָל עֵת בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה בְּחֶדְוָה גְדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִרְקד הַרְבֵּה מֵחֲמַת שִׂמְחָה וְאֶזְכֶּה לִשְׂמחַ וְלִרְקד כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לֵילֵךְ וְלַעֲבר בְּכָל קוֹמַת הַשִּׂמְחָה וְהָרִקּוּדִין, שֶׁכְּלוּלָה מֵרְמַ"ח אֵבָרִים וּשְׁסָ"ה גִידִין כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא שׁרֶשׁ נְקֻדַּת כָּל הַתַּרְיַ"ג מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "פִּקּוּדֵי יְהוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות מח · פסקה 2 – פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · אות מח · פסקה 2 · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)פַּעַם אַחַת אָחַז רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֶת הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְזִיק זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כְּנֶגֶד לִבּוֹ, וְאָמַר לוֹ, בִּשְׁבִיל מְעַט דָּם כָּזֶה (הַיְנוּ שֶׁבַּחֲלַל הַלֵּב) תְּאַבֵּד אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא.וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז אִיבֶּער אַ בִּיסֶעלֶע בְּלִיט זָאלְסְט אָהן וֶוערִין דִיא וֶועלט אָוֶן יֶענֶע וֶועלְט.
השתפכות הנפש · אות מח · פסקה 2 · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)קְרֶעכְץ דָּאס אוֹיס. תַּרְגִּיל עַצְמְךָ לְהִתְאַנֵּחַ הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁתִּפְטֹר אֶת הַדָּם הַזֶּה וְתַכְנִיעַ אֶת הָרָע שֶׁבּוֹ. וְתִזְכֶּה לִבְחִינַת וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי (שָׁם).
השתפכות הנפש · אות מח · פסקה 3 · חלק 1 מתוך 4 (חלוקת האתר)פַּעַם אַחַת דִּבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עִם הָרַב יַעֲקֹב יוֹסֵף מֵעִנְיַן עֲבוֹדַת הַשֵּׁם כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד. וְסִפֵּר לוֹ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלַח אֶת בְּנוֹ לְמֶרְחַקִּים לִלְמֹד חָכְמוֹת, אַחַר־כָּךְ בָּא הַבֵּן לְבֵית הַמֶּלֶךְ מְלֻמָּד בְּכָל הַחָכְמוֹת.
השתפכות הנפש · אות מח · פסקה 3 · חלק 2 מתוך 4 (חלוקת האתר)פַּעַם אַחַת צִוָּה הַמֶּלֶךְ עַל הַבֵּן לִקַּח אֵיזֶה אֶבֶן גָּדוֹל מְאֹד (כְּמוֹ אֶבֶן הָרֵחַיִם) וְלִשָּׂא אוֹתוֹ עַל עֲלִיּוֹת בֵּיתוֹ. וּמִסְּתָמָא לֹא הָיָה יָכוֹל הַבֵּן לִשָּׂא וּלְהָרִים אֶת הָאֶבֶן כִּי הָיָה אֶבֶן גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נ · פסקה 2
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · אות נ · פסקה 2 · חלק 1 מתוך 3 (חלוקת האתר)אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל הָרַעֲיוֹנִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל נְפִילוֹת כָּאֵלּוּ הֵם רַק מַעֲשֵׂי בַּעַל־דָּבָר שֶׁמּוֹצֵא לוֹ עֲלִילָה לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם כַּנַּ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל וְכָל אָדָם צָרִיךְ שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו הַרְבֵּה הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּנֵס אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וּמִי לָנוּ גָּדוֹל מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּרַשׁ מֵאִשְׁתּוֹ וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה.
משיבת נפש · רצף ג · אות נ · פסקה 2 · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)וְדַיְקָא בְּכָל אֵלּוּ הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בָּאוּ רוּחוֹת וְחִמְּמוּ אוֹתוֹ וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּבְוַדַּאי נֶחְלְשָׁה דַעְתּוֹ מְאֹד מִזֶּה בְּכָל פַּעַם, וּבְוַדַּאי אָרַב עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר וְרָצָה לְהַפִּילוֹ בְּדַעְתּוֹ לְגַמְרֵי בְּכָל פַּעַם.
משיבת נפש · רצף ג · אות נ · פסקה 2 · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)אֲבָל הוּא הִתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת וְלֹא הִנִּיחַ דַּרְכֵי תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁעָסַק בָּהֶם, עַד שֶׁזָּכָה בְּסוֹף הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה לְהוֹלִיד אֶת שֵׁת 'שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם' וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ הָאָבוֹת וּמֹשֶׁה וּמָשִׁיחַ, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּעַצְמוֹ הָיָה גַּם כֵּן כָּל יָמָיו צַדִּיק וְחָסִיד וְנִפְטַר בְּשֵׁם טוֹב. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁעֲדַיִן צְרִיכִין לְתַקֵּן הַפְּגָם שֶׁלּוֹ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם לֹא הָיָה מִתְגַּבֵּר וּמִתְחַזֵּק בְּעַצְמוֹ לְתַקֵּן מַה שֶּׁתִּקֵּן בְּוַדַּאי הָיָה קָשֶׁה מְאֹד הַתִּקּוּן בְּיוֹתֵר גַּם לַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות ג
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · מועדים · אות ג · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)גֹּדֶל מַעֲלַת מִצְוַת קִדּוּשׁ לְבָנָה - יְקָרָה מְאֹד, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְהִיא מְרַמֶּזֶת עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲתִידִין לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָעֲנָנִים, שֶׁהֵם הַסִּטְרָא אַחֲרָא, כָּלִים וְהוֹלְכִים בִּבְחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רנח · פסקה 4 – פסקה 3
כ־6 דק׳ · כ־560 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רנח · פסקה 4עַתָּה אוֹדִיעֲךָ בְּנִי חֲבִיבִי עִם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ נִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת. כִּי בַּלַּיְלָה הַזֹּאת אַחַר שֶׁזָּכִינוּ לִשְׂמֹחַ כָּרָאוּי, וְגַם אֲנִי תְּהִלָּה לָאֵל רָקַדְתִּי הַרְבֵּה בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וּבַלַּיְלָה הֶעָבַר. וְהִנַּחְתִּי לִישֹׁן אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִישֹׁן. אַחַר כָּךְ בְּעֶרֶךְ ג' שָׁעוֹת אַחַר חֲצוֹת בָּא לְבֵיתִי אִישׁ אֶחָד אֲשֶׁר מָסַר אוֹתִי כִּמְפֻרְסָם, וּבָא בִּבְכִיָה רַבָּה וַעֲצוּמָה בְּקִדָּה וּכְרִיעָה וְהִשְׁתַּחֲוָיָה. וּבִתְחִלָּה שָׁלַח אֵלַי אֶת הַמְלַמֵּד שֶׁלּוֹ יְדִידֵנוּ רַבִּי יִצְחָק הַכֹּהֵן בֶּן רַבִּי יוּדְיל, וְהֵקִיץ אוֹתִי וְסִפֵּר לִי שֶׁכְּבָר הוּא בְּבֵיתִי הַתַּחְתּוֹן, וּבוֹכֶה לִפְנֵי הַצַּדֶּקֶת מָרַת אָדְיל תִּחְיֶה, כִּי אִשְׁתּוֹ נֶחְלְשָׁה מְאֹד עַד לְמָוֶת. וְכֵן הָיָה כִּי בְּשָׁעָה זֹאת נִפְטְרָה. אַךְ הוּא בְּעַצְמוֹ עִם בְּנוֹ הֶחָתָן עָלוּ אַחַר כָּךְ לְבֵית הָעֲלִיָּה שֶׁלִּי וְתֵכֶף בְּבוֹאוֹ נָפַל עַל רַגְלַי וְנָשַׁק אוֹתָם בְּכֹחַ גָּדוֹל, עַד שֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ כֹּחַ הַנְּשִׁיקָה בְּרַגְלַי. וְכֵן עָשָׂה כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים שֶׁנָּפַל עַל רַגְלַי וּנְשָׁקָם הַרְבֵּה, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי מְחִילָה בִּבְכִיָּה בִּדְמָעוֹת זוֹלְגוֹת וְאָמַר חָטָאתִי, כָּל הַמְּסִירוֹת הָיָה עַל יָדִי מָה אֶעֱשֶׂה תִּמְחֲלוּ לִי. וְנָתַן לִי שְׁנֵי רוּבַּל כֶּסֶף עַל פִּדְיוֹן. וּבָכָה שֶׁאֵין לוֹ יוֹתֵר לִתֵּן, וְהִבְטִיחַ אִם יוּכַל לְתַקֵּן מַה שֶּׁקִּלְקֵל בְּוַדַּאי יְתַקֵּן לְהִשְׁתַּדֵּל לְטוֹבָתִי בְּכָל כֹּחוֹ. וְאָמַר שֶׁגַּם הַיּוֹם אֲנִי יָכוֹל לִכְנֹס לְפֹה. יָתֵר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל. לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה', מִי יִתֵּן שֶׁכֵּן יִזְכּוּ כָּל הַמִּתְנַגְּדִים לְפַיֵּס אוֹתִי לְטוֹבָתָם הַנִּצְחִית. וְדַרְכֵי ה' נֶעְלָמִים מְאֹד מְאֹד, גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו, שִׂמְחוּ אַחַי וְרֵעַי בִּישׁוּעַת ה'. עַד הֵנָּה לֹא עֲזָבוּנוּ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו, כֵּן יוֹסִיף בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם לְהַרְאוֹת לָנוּ חַסְדּוֹ, וִישׁוּעָתוֹ יִתֵּן לָנוּ. הַכֹּל בְּכֹחַ הַזָּקֵן הַקָּדוֹשׁ חֶסֶד שֶׁבַּחֲסָדִים, שִׂמְחוּ בַּה' וּבְצַדִּיקָיו הַקְּדוֹשִׁים, בִּפְרָט עַתָּה בְּפוּרִים זְמַן שִׂמְחָה לַכֹּל, פּוּרִים אִין לַאנְד, פּוּרִים אִין לַאנְד [פּוּרִים בָּאָרֶץ, פּוּרִים בָּאָרֶץ]. אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ כִּי עֲדַיִן לֹא הִתְחַלְתִּי לְקַיֵּם מִצְוַת לִבְסוּמֵי בְּפוּרַיָּא, מִי יִתֵּן שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיֵּם כָּרָאוּי וְלִשְׂמֹחַ כָּרָאוּי, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ מֵחָדָשׁ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רנח · פסקה 5נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רנט · פסקה 1בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' צַו תקצ"ח נֶעמְרוֹב.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רנט · פסקה 2שָׁלוֹם לִבְנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רנט · פסקה 3אוֹר לְיוֹם ו' הֶעָבַר, בָּאתִי לְשָׁלוֹם לְבֵיתִי מִוִּונִיצֶא, וּבְרָאהִלֶיב. עִם מְחֻתָּנְךָ לֹא דִּבַּרְתִּי כְּלָל, כִּי נָסַעְתִּי מִבְּרֶסְלֶב קֹדֶם שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ. אוֹדוֹת מַתָּנָה לְבִנְךָ שֶׁיִּחְיֶה, אִם יִתֵּן יִתֵּן, וְאִם לָאו אַל תִּצְטַעֵר כְּלָל. כִּי כְּבָר דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה שֶׁאֵין שׁוּם טוֹבָה בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְעֹרָב בּוֹ אֵיזֶה צַעַר אוֹ חִסָּרוֹן, וּמֵחֲמַת זֶה כָּל הָעוֹלָם מָלֵא יִסּוּרִים וִיגוֹנוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת הַרְבֵּה בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן בְּכָל יוֹם וָיוֹם וּבְכָל עֵת וְשָׁעָה, רַק שֶׁהַשִּׁנּוּיִים רַבִּים מְאֹד בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. וּבְאָדָם אֶחָד בְּעַצְמוֹ רַבּוּ הַשִּׁנּוּיִים, בֵּין הָעִתִּים בֵּין יוֹם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין עֵת וָעֵת. וְהַכֹּל כָּלוּל בַּמֶּה שֶׁכָּתַב קֹהֶלֶת לַכֹּל עֵת, חָשַׁב כ"ח [עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה] עִתִּים י"ד [אַרְבַּע עֶשְׂרֵה] לְטוֹבָה וְי"ד לְהֵפֶךְ, וְסִיֵּם, "מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל". כִּי אֵין שׁוּם תַּקָּנָה כִּי אִם לִבְרֹחַ אֶל עֲמַל הַתּוֹרָה, וְאִם כְּבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה עֲדַיִן צְרִיכִין לַחֲזֹר זֹאת בְּכָל יוֹם, כִּי רַבּוּ שִׁנּוּיֵי הָעִתִּים הָעוֹבְרִים עַל כָּל אָדָם בִּפְרָטִיּוּת וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת. וְהִנְּךָ רוֹאֶה שֶׁלִּפְנֵי רֶבַע שָׁנָה, לֹא חָשַׁבְתָּ כְּלָל שֶׁיִּהְיֶה מַתָּנוֹת יָפִים לְבִנְךָ עַל הַפֶּסַח, וְגַם כּוֹבַע חֲדָשָׁה לֹא הָיָה לוֹ. וְעַתָּה שֶׁעָזַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּשְׁתַּדֵּךְ לְמַזָּל טוֹב שֶׁהוּא בְּוַדַּאי יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה. כִּי כַּמָּה וְכַמָּה מְצַפִּים לָזֶה לִזְכּוֹת לְשַׁדֵּךְ אֶת בָּנָיו שֶׁיִּחְיֶה, וְכַמָּה וְכַמָּה כִּלְיוֹן עֵינַיִם בְּלִי שִׁעוּר יֵשׁ לִבְנֵי אָדָם עַל זֶה. וְעַתָּה אַחַר שֶׁעֲזָרְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָזֶה, וְגַם כְּבָר קִבֵּל מַתָּנָה נָאָה הַכּוֹבַע הַנַּ"ל, עַתָּה עֵינֶיךָ מְצַפּוֹת לְמַתָּנוֹת יָפוֹת. וְאִם בְּעַצְמְךָ לֹא הָיִיתָ מַקְפִּיד עַל זֶה יֵשׁ לְךָ גַּעְגּוּעִים לָזֶה מֵחֲמַת רְצוֹן זוּגָתְךָ וּבִנְךָ שֶׁיִּחְיוּ, וּמֵחֲמַת כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת. וְאִם יִשְׁלַח לְךָ מַתָּנָה, תִּצְטָרֵךְ לַחֲשֹׁב לְהַחֲזִיר לִשְׁלֹחַ לוֹ אֵיזֶה מַתָּנָה קְטַנָּה עַל כָּל פָּנִים, שֶׁקָּשֶׁה עָלֶיךָ עַתָּה גַּם כֵּן בָּעֵת הַזֹּאת.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 6
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 6 · חלק 1 מתוך 11 (חלוקת האתר)ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה. רַב יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא. ר' יְהוֹשֻׁעַ סְתָּם, הוּא בֶּן חֲנַנְיָה. ר' יְהוֹשֻׁעַ בַּר מַמָּל.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 6 · חלק 2 מתוך 11 (חלוקת האתר)ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הוֹרְקְנוּס. ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פָּתַּר רֹאשׁ. ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא. ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן מַתְּיָא.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 6 · חלק 3 מתוך 11 (חלוקת האתר)ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן דָּמָא. ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קַפוּסָאִי. ר' יְהוֹשֻׁעַ הַגַּרְסִי. ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן זֵירוּז, בֶּן חָמִיו שֶׁל רַבִּי מֵאִיר.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ׳ · סעיף ה׳ – סעיף י״א
כ־5 דק׳ · כ־490 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ׳ · סעיף ה׳מִדִּכְתִיב חֶפְצְךָ לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּאֵין אֲסוּרִין אֶלָּא חֶפְצֵי הָאָדָם, אֲבָל חֶפְצֵי שָׁמַיִם מֻתָּרִין. לְפִיכָךְ מַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם מִשּׁוּם צָרְכֵי מִצְוָה, וְכֵן מֻתָּר לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים בַּשַׁבָּת, כְּגוֹן לֵילֵךְ לַשִּׁלְטוֹן, אוֹ לְבֵית וַעַד הַשָּׂרִים לְדַבֵּר בִּשְׁבִילָם, שֶׁצָּרְכֵי הָרַבִּים הֵם כְּמוֹ חֶפְצֵי שָׁמַיִם. וְכֵן מֻתָּר לְדַבֵּר עִם מְלַמֵּד אוֹדוֹת תִּינוֹק, אִם יִרְצֶה לְקַחְתּוֹ לְלַמְּדוֹ סֵפֶר אוֹ אֲפִלּוּ אֻמָּנוּת, שֶׁזּוֹהִי גַּם כֵּן מִצְוָה, שֶׁאִם לֹא תְהֵא לוֹ אֻמָּנוּת לְפַרְנֵס אֶת עַצְמוֹ, יְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת. אֲבָל אָסוּר לִשְׂכּוֹר אֶת הַמְלַמֵּד בַּשַׁבָּת, כִּי הַשְּׂכִירוּת הִיא שְׁבוּת גְּמוּרָה, וְלֹא הֻתְּרָה אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל מִצְוָה, וְרַק מַה שֶּׁאֵינוֹ אָסוּר אֶלָא מִפְּנֵי מִמְּצֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר, זֶה הֻתָּר בִּשְׁבִיל מִצְוָה. וּמֻתָּר לְהַכְרִיז עַל אֲבֵדָה בַּשַׁבָּת, שֶׁהֲשַׁבָּת אֲבֵדָה מִצְוָה הִיא.
קיצור שולחן ערוך · סימן צ׳ · סעיף ו׳מִדִּכְתִיב וְדַבֵּר דָּבָר, לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּדַוְקָא דִּבּוּר אָסוּר. אֲבָל הִרְהוּר, מֻתָּר. וְלָכֵן הִרְהוּר בַּעֲסָקָיו מֻתָּר. וּמִכָּל מָקוֹם מִשּׁוּם עֹנֶג שַׁבָּת, מִצְוָה שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב בָּהֶם כְּלָל, וִיהֵא בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ כָּל מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב, שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתְּךָ, וַהֲרֵי אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּל מְלַאכְתּוֹ בְּשָׁבוּעַ אֶחָד. אֶלָּא יִרְאֶה הָאָדָם בְּכָל שַׁבָּת כְּאִלּוּ מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה, וְאֵין לְךָ עֹנֶג גָּדוֹל מִזֶּה (ש"ו). וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹא יְהַרְהֵר בְּדָבָר שֶׁגּוֹרֵם לוֹ טִרְדָּה אוֹ דְאָגָה.
קיצור שולחן ערוך · סימן צ׳ · סעיף ז׳מֻתָּר לוֹמַר לְפוֹעֵל, הֲנִרְאֶה בְּעֵינֶיךָ שֶׁתּוּכַל לַעֲמוֹד עִמִּי לָעֶרֶב, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ מֵבִין שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לָעֶרֶב לְשָׂכְרוֹ לִמְלָאכָה, לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֶסַר אֶלָּא דִּבּוּר מְפֹרָשׁ. אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ, הֱיֵה נָכוֹן עִמִּי לָעֶרֶב, שֶׁזֶּהוּ כִּמְדַבֵּר בְּפֵרוּשׁ שֶׁרוֹצֶה לְשָׂכְרוֹ (ש"ז).
קיצור שולחן ערוך · סימן צ׳ · סעיף ח׳הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לִשְׁמֹר לוֹ אֵיזֶה דָּבָר, אָסוּר לְהַפּוֹעֵל לִקַּח שְׂכַר שַׁבָּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אֲבָל אִם הָיָה מֻשְׂכָּר לְשָׁבוּעַ אוֹ לְחֹדֶשׁ, מֻתָּר לִטּוֹל בְּהַבְלָעָה גַּם שְׂכַר שַׁבָּת (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ע"ג) (ש"ו).
קיצור שולחן ערוך · סימן צ׳ · סעיף ט׳אָסוּר לִתֵּן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ, אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ שַׁבָּת. וְכֵן אָסוּר לִתֵּן מַשְׁכּוֹן לַחֲבֵרוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא לְצֹרֶךְ מִצְוָה אוֹ לְצֹרֶךְ שַׁבָּת. וְלֹא יֹאמַר לוֹ הֵילָךְ מַשְׁכּוֹן, אֶלָּא נוֹתֵן סְתָם.
קיצור שולחן ערוך · סימן צ׳ · סעיף י׳שִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת, דְּהַיְנוּ שִׁטְרֵי חוֹבוֹת וְחֶשְׁבּוֹנוֹת וְאִגְּרוֹת שֶׁל שְׁאֵלַת שָׁלוֹם, אָסוּר אֲפִלּוּ לְעַיֵּן בָּהֶם בְּלִי קְרִיאָה (בפיו), וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מְהַרְהֵר, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר. וְלֹא אָמְרוּ דְּהִרְהוּר מֻתָּר, אֶלָּא כְּשֶׁאֵינוֹ נִכָּר שֶׁמְהַרְהֵר בַּחֲפָצִים הָאֲסוּרִים. אֲבָל כָּאן שֶׁנִּכָּר לַכֹּל שְׁמְהַרְהֵר בַּחֲפָצִים הָאֲסוּרִים, הֲרֵי זֶה בִּכְלַל אִסּוּר מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ. וּמִי שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה לוֹ אִגֶּרֶת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה כָּתוּב בָּהּ, מֻתָּר לְעַיֵן בָּהּ, כִּי שֶׁמָּא יֵשׁ בָּה דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לְגוּפוֹ, אֲבָל לֹא יִקְרָא בְּפִיו. וְאִם יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ רַק מֵעִנְיְנֵי מַשָּׂא וּמַתָּן, אָסוּר אֲפִלּוּ לְעַיֵּן בָּהּ, וְגַם אָסוּר בְּטִלְטוּל מִשּׁוּם מֻקְצֶה.
קיצור שולחן ערוך · סימן צ׳ · סעיף י״אכֹּתֶל אוֹ טַבְלָא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֵיזֶה צוּרוֹת אוֹ דְּיוֹקְנָאוֹת (פאטרעטן) וְכָתוּב תַּחְתֵּיהֶן, זוֹ צוּרַת פְּלוֹנִי וְזֶה דְיוֹקָן פְּלוֹנִי, אָסוּר לִקְרוֹת כְּתָב זֶה בְּשַׁבָּת. וַאֲפִלּוּ לְעַיֵּן בּוֹ בְּלִי קְרִיאָה, אָסוּר. וְכֵן סִפְרֵי מִלְחָמוֹת וְסִפְרֵי דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְכֵן מְלִיצוֹת וּמְשָׁלִים שֶׁל שִׂיחַת חֻלִּין, כְּגוֹן סֵפֶר עִמָּנוּאֵל, וּמִכָּל שֶׁכֵּן דִּבְרֵי חֵשֶׁק, אָסוּר לִקְרוֹתָן בַּשַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ לְעַיֵּן בָּהֶם בְּלִי קְרִיאָה בְּפִיו. וְאַף בְּחֹל אָסוּר מִשּׁוּם מוֹשַׁב לֵצִים, אֲפִלּוּ הֵם כְּתוּבִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וּבְדִבְרֵי חֵשֶׁק יֵשׁ עוֹד אִסּוּר, שֶׁמְגָרֶה יֵצֶר הָרַע בְּעַצְמוֹ. אֲבָל אוֹתָן סִפְרֵי דִּבְרֵי הַיָּמִים, שֶׁיּוֹצְאִים מֵהֶם עִנְיְנֵי מוּסָר וְיִרְאַת שָׁמַיִם, כְּגוֹן סֵפֶר יוֹסִיפוּן וְכַיּוֹצֵא בוֹ, אֲפִלּוּ כְּתוּבִים בִּלְשׁוֹן לַעַז, מֻתָּר לִקְרוֹתָם אֲפִלּוּ בַּשַׁבָּת. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין רָאוּי לְהַרְבּוֹת בָּהֶם.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ט
"אוֹדֶה יְהוָה מְאד בְּפִי, וּבְתוֹךְ רַבִּים אַהַלְלֶנּוּ, כִּי יַעֲמד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשּׁוֹפְטֵי נַפְשׁוֹ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ, הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה, לַמְּדֵנִי אֵיךְ לְהוֹדוֹת לְךָ עַתָּה, וְאֵיךְ לְשַׂמֵּחַ נַפְשִׁי עַתָּה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ וּלְפָרֵט אֶת כָּל חֲטָאַי לְפָנֶיךָ, שֶׁעָשִׂיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַב הָרַחֲמִים, אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי חֶדְוָה תְקוּעָה בְּלִבִּי מִסִּטְרָא חֲדָא, וַעֲצִיבוּ מִסִּטְרָא חֲדָא, וְגדֶל הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה שֶׁיֵּשׁ לִי לִשְׂמחַ עַל חֶלְקִי, הוּא בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, אֲשֶׁר זִכִּיתַנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, עַם הַנִּבְחָר מִכָּל הָעַמִּים, וּמְרוֹמָמִים מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת אֲשֶׁר אַתָּה מְחַבֵּב אוֹתָנוּ בְּכָל לְשׁוֹנוֹת שֶׁל חִבָּה, וְאַתָּה אוֹהֵב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אַהֲבָה רַבָּה וְאַהֲבַת עוֹלָם, לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים וּמֵאַהֲבָתְךָ וּמֵחֶמְלָתְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, הִרְבֵּיתָ לָנוּ תוֹרָה וּמִצְוֹת, אֲשֶׁר אֵין קֵץ לְהַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִשְׂמחַ וְלָשִׂישׂ וְלָגִיל מְאד בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה, הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמְשַׂמְּחִין אֶת הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "פִּקּוּדֵי יְהוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" אֲבָל מֵרִבּוּי עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים, נוֹפְלִים עָלַי בְּכָל עֵת עַצְבוּת וּדְאָגוֹת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, "כִּי עֲוֹנִי אַגִּיד אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי" וְאַתָּה יוֹדֵעַ כִּי זאת הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה מַזִּיק מְאד לַעֲבוֹדָתֶךָ, כִּי מֵחֲמַת הָעַצְבוּת נִטַּמְטֵם לִבִּי וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתִּי עַד שֶׁאֵינִי יָכל לְהִתְעוֹרֵר לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וַאֲפִלּוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ וּלְפָרֵט חֲטָאַי וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ, קָשֶׁה מְאד וְכָבֵד עָלַי, מֵחֲמַת שֶׁנִּטַּמְטֵם לִבִּי עַל יְדֵי הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, אֲדוֹן הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וּתְלַמְּדֵנִי אֵיךְ לְשַׂמֵּחַ נַפְשִׁי בְּכָל עֵת כִּי כְבָר לִמַּדְתָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עַל יְדֵי צַדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָאָדָם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ אִם עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה, וְגַם עַתָּה הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף עַל פִּי כֵן בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, הוּא מְחֻיָּב לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּכָל הַכּחוֹת, לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וּלְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל עֵת, עַל אֲשֶׁר זָכָה עַל כָּל פָּנִים לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְגַם צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִכָּל הַמִּצְוֹת הָרַבּוֹת שֶׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת מֵעוֹדוֹ, כִּי כָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ מִצְוֹת רַבּוֹת, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְוֹת כָּרִמּוֹן, וּבָזֶה רָאוּי לִשְׂמחַ וְלָשׂוּשׂ הַרְבֵּה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים, וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָרָא דְעָלְמָא כּלָּא, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, אָבִי אָב הָרַחֲמָן, אֲשֶׁר עז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמֶךָ, הֱיֵה בְּעֶזְרִי וְהוֹשִׁיעֵנִי, שֶׁאֶזְכֶּה לֶאֱסֹף וּלְקַבֵּץ כָּל חֶלְקֵי הַשִּׂמְחָה מִכָּל הַמִּצְוֹת וְהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁזָּכִיתִי בְּרַחֲמֶיךָ מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְיִתְקַבְּצוּ אֵלַי כָּל חֶלְקֵי הַשְּׂמָחוֹת הָאֵלּוּ יַחַד, וְיִתְגַּבְּרוּ בְּכָל עז עַל הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה שֶׁל עֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לִשְׂמחַ בְּכָל עז תָּמִיד וְאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה תָמִיד, בְּכָל מִינֵי דְרָכִים וְעֵצוֹת אֲשֶׁר לִמַּדְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְתַעַזְרֵנִי לְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִרְקד מֵחֲמַת שִׂמְחָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנִי לְשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה תָמִיד, הֵן לִשְׂמחַ בְּשִׂמְחַת חֲתֻנָּה שֶׁל מִצְוָה לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה הַכְּשֵׁרִים, הֵן לִשְׂמחַ בִּשְׁאָר שְׂמָחוֹת שֶׁל מִצְוָה וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי וְתוֹשִׁיעֵנִי תָמִיד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּכָל עֵת בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה בְּחֶדְוָה גְדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִרְקד הַרְבֵּה מֵחֲמַת שִׂמְחָה וְאֶזְכֶּה לִשְׂמחַ וְלִרְקד כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לֵילֵךְ וְלַעֲבר בְּכָל קוֹמַת הַשִּׂמְחָה וְהָרִקּוּדִין, שֶׁכְּלוּלָה מֵרְמַ"ח אֵבָרִים וּשְׁסָ"ה גִידִין כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא שׁרֶשׁ נְקֻדַּת כָּל הַתַּרְיַ"ג מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "פִּקּוּדֵי יְהוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗התפילה על התורה שנלמדה היום בליקוטי מוהר״ן
ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ז · התורה והתפילה זו לצד זו
היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 178 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־4 דק׳ · לימוד מלא כ־36 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ה׳ בניסן): ויקרא
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־27 במרץ 2028, בשעה 18:55 בערך.
המחזור השנתי
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ז
- שיחות הר״ן · אות קל״ב
- שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ר״י
- ספר המידות · מריבה
- סיפורי מעשיות · מעשה י״א
- ליקוטי עצות · מחלוקת ומריבה
- השתפכות הנפש · אות מח
- משיבת נפש · רצף ג · אות נ
- עצות ישרות · מועדים
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רנח
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רנט
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י'
- קיצור שולחן ערוך · סימן צ׳
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.