ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום רביעי, ט׳ בניסן ה׳תשפ״ח · 5 באפריל 2028
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ב · אות א׳ – אות ג׳
כ־8 דק׳ · כ־830 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
לִפְעָמִים בָּא לָאָדָם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה, וְנַעֲשֶׂה בְּאוֹתוֹ שָׁעָה אִישׁ כָּשֵׁר, וְאַחַר־כָּךְ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עֻבְדָּא, בַּאֲשֶׁר שֶׁנִּתְעוֹרֵר לִבּוֹ לִתְשׁוּבָה, בְּכֵן רוֹצֶה לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנּוֹסֵעַ, מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע, וְנוֹפֵל מִתְּשׁוּקָתוֹ שֶׁהָיָה לוֹ תְּחִילָה. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא לְהַצַּדִּיק, מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע עוֹד יוֹתֵר, וְאוֹבֵד כָּל חִשְׁקוֹ. אַל יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ זֹאת, וְאַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ עַל זֶה, כִּי דַּע, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת כִּי בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁבָּא לוֹ הַהִרְהוּר תְּשׁוּבָה, מֵחֲמַת הַטּוֹב שֶׁהִתְעוֹרֵר בְּתוֹכוֹ, אֲזַי עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו בְּאוֹתוֹ שָׁעָה, הֵמִית יִצְרוֹ, וְנִתְבַּטֵּל יִצְרוֹ הָרַע שֶׁהָיָה לוֹ, כִּי הֵמִיתוֹ בְּזֶה הַהִרְהוּר תְּשׁוּבָה וְהָעֻבְדָּא שֶׁל אוֹתוֹ הַשָּׁעָה. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ, מִתְגַּבֵּר עָלָיו יֵצֶר הָרָע אַחֵר. כִּי כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ (כשארז"ל סוכה נב), וְיֵשׁ לוֹ עַתָּה יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל מִמַּה שֶּׁהָיָה לוֹ תְּחִלָּה. עַל כֵּן אִם אֵינוֹ מִתְחַזֵּק נֶגְדּוֹ, אֲזַי מִתְגַּבֵּר עָלָיו זֶה הַיֵּצֶר הָרָע הֶחָדָשׁ, וְנוֹפֵל מִתְּשׁוּקָתוֹ שֶׁהָיָה לוֹ תְּחִלָּה. כִּי צָרִיךְ הִתְגַּבְּרוּת חָדָשׁ בְּיוֹתֵר, נֶגֶד זֶה הַיֵּצֶר הָרָע הֶחָדָשׁ שֶׁבָּא לוֹ כַּנַּ"ל:
כִּי יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בַּיֵּצֶר הָרָע. כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם נְמוּכִים מְגֻשָּׁמִים, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּהֶם הוּא גַּם כֵּן יֵצֶר הָרָע נָמוּךְ וּמְגֻשָּׁם. וְהָרֹב, הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּהֶם הֵם הַדָּמִים בְּעַצְמָם, הַיְנוּ הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, שֶׁהוּא בְּתָקְפּוֹ. וְעִקַּר בִּלְבּוּלִים שֶׁלָּהֶם, מֵעֲכִירַת וּמִבִּלְבּוּל הַדָּמִים. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת צַח כָּל שֶׁהוּא, הַיֵּצֶר הָרָע הַזֶּה הוּא אֶצְלוֹ שְׁטוּת גָּדוֹל וְשִׁגָּעוֹן, וְאֵין צָרִיךְ שׁוּם הִתְגַּבְּרוּת לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ. וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב בְּעֵינֵי הֶהָמוֹן לְנִסָּיוֹן גָּדוֹל, כְּגוֹן הַנִּסָּיוֹן שֶׁל תַּאֲוַת נִאוּף, הוּא אֶצְלוֹ שְׁטוּת, וְלֹא נֶחֱשָׁב לוֹ לְשׁוּם נִסָּיוֹן כְּלָל. כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוּם דַּעַת, וְיוֹדֵעַ מְעַט מִגְּדֻלַּת אֲדוֹנֵנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (תהילים קל״ה:ה׳): כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָּדוֹל ה' וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר זֶה, לֹא בִּכְתָב וְלֹא בְּעַל־פֶּה, כִּי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רַק לְכָל חַד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (וירא קג:): נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ – לְכָל חַד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְשַׁעֵר בְּלִבּוֹ אֶת גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי אֵצֶל זֶה אֵינוֹ נֶחֱשָׁב שׁוּם דָּבָר לְנִסָּיוֹן, וְאֵין צָרִיךְ שׁוּם הִתְגַּבְּרוּת עַל זֶה. רַק שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת יֵצֶר הָרָע, שֶׁהוּא מַלְאָךְ הַקָּדוֹשׁ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יֵצֶר הָרָע, וְצָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִמָּלֵט מְאֹד מִמֶּנּוּ. הַיְנוּ בְּחִינוֹת גְּבוּרוֹת, בְּחִינוֹת דִּינִים. וְזֶה הַבַּר דַּעַת, יֵשׁ לוֹ זֶה הַיֵּצֶר הָרָע הַנַּ"ל, הַיְנוּ גְּבוּרוֹת וְדִינִים. וְצָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו, וּלְהַמְתִּיק הַדִּינִים, שֶׁיִּהְיֶה רַק כֻּלּוֹ טוֹב. כִּי מִי שֶׁנִּכְלָל בַּמָּקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהִכָּלֵל, הַיְנוּ בָּאֵין סוֹף, שָׁם כֻּלּוֹ טוֹב, וְאֵין שָׁם דִּין, חַס וְשָׁלוֹם. עַל כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת כֻּלּוֹ טוֹב, וּלְהַמְתִּיק כָּל הַגְּבוּרוֹת וְהַדִּינִים, שֶׁהֵם הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלְּמַעְלָה. וּבָזֶה פָּגַם דָּוִד בְּבַת שֶׁבַע, כִּי בְּוַדַּאי חָלִילָה לוֹמַר, שֶׁדָּוִד חָטָא בְּגַשְׁמִיּוּת מֵחֲמַת תַּאֲוָה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כְּבָר אָמַר דָּוִד בְּעַצְמוֹ: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי (תהילים ק״ט:כ״ב), שֶׁהָרַג כְּבָר אֶת הַיֵּצֶר הָרָע הַגַּשְׁמִי בְּתַכְלִית, וְהִכְנִיעַ הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי. וְאַף שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת נו.): כָּל הָאוֹמֵר דָּוִד חָטָא אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן, אֲפִלּוּ זֶה הַפְּגָם הַקָּטָן וְהַחֵטְא קַל שֶׁנַּעֲשָׂה, כַּמּוּבָא, גַּם זֶה בְּוַדַּאי לֹא הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, מֵחֲמַת תַּאֲוָה, מֵחֲמַת עֲכִירַת הַדָּמִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּשָּׁם בָּא תַּאֲוָה זוֹ שֶׁל נִאוּף. רַק הַפְּגָם שֶׁלּוֹ הָיָה לְמַעְלָה בִּגְבוּרוֹת, שֶׁלֹּא הִמְתִּיק הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלְּמַעְלָה, הַיְנוּ הַגְּבוּרוֹת וְהַדִּינִים. וְגַם זֶה הָיָה בְּדַקּוּת גָּדוֹל, כִּי רְאוּיָה הָיְתָה בַּת שֶׁבַע לְדָוִד וְכוּ'. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּדָוִד (דברי הימים א כ״ב:ח׳): לֹא תִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא הִמְתִּיק הַגְּבוּרוֹת, עַל־כֵּן לֹא זָכָה לִבְנוֹת הַבַּיִת. וְאַף שֶׁמִּלְחֶמֶת ה' נִלְחַם, עִם כָּל זֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה, בַּמָּקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהִכָּלֵל, הַיְנוּ בָּאֵין סוֹף, שָׁם כֻּלּוֹ טוֹב, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת רַק טוֹב בְּלִי שׁוּם דִּינִים כְּלָל:
וְזֶה בְּחִינַת (ת"ז תיקון ע' דף קכג:): אֲפִלּוּ כֶּתֶר עֶלְיוֹן אֻכָּמָא אִיהוּ לְגַבֵּי עִלַּת הָעִלּוֹת. בְּחִינַת (תהלים פב): לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ, בְּחִינַת* הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלְּמַעְלָה, * שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל. [וְגַם לְמַעְלָה [כִּבְיָכוֹל] אֶצְלוֹ יִתְבָּרַך מָצִינוּ בְּחִינַת יֵצֶר הָרָע הַנַּ"ל כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. בַּתְּחִלָּה עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִבְרא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַדִּין שֶׁזֶּה בְּחִינַת יֵצֶר הָרָע כַּנַּ"ל וְאַחַר כָּך כִּבְיָכוֹל שָׁבַר הַיֵּצֶר הָרָע, וְשִׁתֵּף מִדַּת רַחֲמִים וְכוּ' וּמִזֶּה הַכּחַ נִשְׁתַּלְשֵׁל וְנִמְשַׁך כּחַ לְמַטָּה לְשַׁבֵּר אֶת הַיֵּצֶר הָרָע כִּי לוּלֵא זאת לא הָיָה כּחַ לְשַׁבֵּר הַיֵּצֶר הָרָע וְכֵן מְבאָר לָשׁוֹן זֶה בַּגְּמָרָא שֶׁאָמְרוּ שָׁם 'זוֹ הִיא גְּבוּרַת גְּבוּרָתוֹ שֶׁכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ שֶׁנּוֹתֵן אֶרֶך אַפַּיִם לָרְשָׁעִים' נִמְצָא מְבאָר שָׁם עִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁמַּה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך כּוֹבֵשׁ מִדַּת הַדִּין וּמַאֲרִיך אַפּוֹ הוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת הַיֵּצֶר הָרָע אֶצְלוֹ יִתְבָּרַך וְעַיֵּן בַּזוֹהַר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שָׁם מוּבָן וּמְבֹאָר, שֶׁבְּחִינַת מִדַּת הַדִּין הוּא [שׁרֶשׁ] בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע.] וְכֵן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנָּשָׂא בַּת פַּרְעֹה וְנָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת, בְּוַדַּאי לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, שֶׁהָיָה מֵהַיֵּצֶר הָרָע הַגַּשְׁמִי, כִּי הָיָה חֲכַם אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים־א ה): וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם וְכוּ'. וּכְבָר מֻנָּח כְּלָל בְּיָדֵינוּ, שֶׁמִּי שֶׁהוּא חֲכַם אֱמֶת קְצָת, אֵינוֹ נֶחֱשָׁב אֶצְלוֹ זֹאת הַתַּאֲוָה לְשׁוּם נִסָּיוֹן. אֲפִלּוּ אִם תִּתְבַּע אוֹתוֹ אִשָּׁה יָפָה בִּמְקוֹם סֵתֶר, שֶׁיִּהְיֶה בְּיָדוֹ לְמַלֹּאת הַתַּאֲוָה, הוּא אֶצְלוֹ רַק שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן, וְאֵינוֹ נֶחְשָׁב לוֹ לְנִסָּיוֹן כְּלָל. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה שֶׁבַח יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁעָמַד בְּנִסָּיוֹן, יֵשׁ בָּזֶה סוֹד. וְעִקַּר הַנִּסָּיוֹן בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל, בִּבְחִינַת הַמְתָּקַת הַגְּבוּרוֹת, לְנַצֵּחַ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל מַעְלָה. אֲבָל לֹא לְנַצֵּחַ הַיֵּצֶר הָרָע הַגַּשְׁמִי, שֶׁזֶּה אֵינוֹ נִסָּיוֹן כְּלָל. וְכֵן מַה שֶּׁפָּגַם שְׁלֹמֹה, לֹא הָיָה רַק בַּבְּחִינָה זוֹ כַּנַּ"ל: וְעַל כֵּן מִי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו דִּינִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְיֵשׁ לוֹ אֵיזֶה צָרָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן,
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קמ״א
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
בסימן צ"ב לקוטי תנינא: תקון למקרה לילה, רחמנא לצלן: לומר עשרה קפיטל תהלים, כמבאר בסימן ר"ה וכו', ודע שאלו הם העשרה קפיטל תהלים וכו': דע אחי, כי בתחלה אמר הוא זכרונו לברכה התורה המתחלת ״תקון למקרה לילה״, כנדפס בספר הראשון בסימן ר"ה. ובתחלה, בעת שהתחיל לגלותה, לא הייתי לפניו אז, אך השם יתברך זכני ובאתי אצלו סמוך מאד לאותה העת שהתחיל לגלותה, וספר לי אחד בשמו התורה הנ"ל כפי מה ששמעה מפיו הקדוש. ובתוך כך, באותה השעה ששמעתי מפי אחר בשמו התורה הנ"ל, בתוך כך סבב השם יתברך שדברתי עמו מזה וחזר ואמרה לפני בקצור, כנדפס כבר בסימן ר"ה הנ"ל. ובאותה העת שגלה התורה לא גלה אז איזה קפיטלך לומר, רק אמר סתם - לומר עשרה קפיטלך תהלים לתקון הנ"ל.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ז
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
אך תכף כאשר נשמע לאנשי ארץ ישראל היושבים בצפת ובטבריה שרבנו, זכרונו לברכה, הוא בחיפה, שלחו הגדולים והצדיקים אשר שם, לבקש את רבנו, זכרונו לברכה, שיסע אליהם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ובאו אנשי טבריה על יום כפור אליו, והביאו לו אגרות מגדולי הצדיקים, שכלם מבקשים אותו לבוא לטבריה על חג הסכות. והוא לא השגיח על כל זה. ואמר להאיש שהיה עמו לקנות לו אתרוגים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רכ״א – אות רכ״ב
כ־6 דק׳ · כ־560 מילים · 39% מהספר עד סוף היום
(לז) בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן בְּאוּמֶין, סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁהָיָה בְּבֵית רנ"נ. וְהִתְפַּלַּלְנוּ בְּתוֹךְ הָאַמְבַּאר [אַכְסַדְּרָא] וְאָמַר שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְחַזֵּק אָז בִּתְפִלָּה בְּיוֹתֵר, וְאָמַר שֶׁעַכְשָׁו רָאוּי לָכֶם לְהִסְתַּכֵּל יוֹתֵר פּוּק חֲזִי מֵאַמְבַּר (נִרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי; עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת מ"ה) פּוּק חֲזִי מַאי עַמָּא דָּבָר). וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים לֹא שַׂמְנוּ לֵב לִדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְלֹא זָכִינוּ לַהֲבִינָם. וּבְסָמוּךְ נִסְתַּלֵּק מְאוֹר עֵינֵינוּ הוֹדֵנוּ פְּאֵרֵנוּ קְדֻשָּׁתֵנוּ, אִבַּדְנוּ מַה שֶּׁאִבַּדְנוּ. אִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכָל הָאֲגַמִּים קוּלְמוֹסִים וְכוּ' לֹא יַסְפִּיקוּ לְבָאֵר אַחַת מֵאֶלֶף וּרְבָבוֹת מַה שֶּׁהִפְסַדְנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. אוֹי לָנוּ כִּי שֻׁדָּדְנוּ. זֹאת נֶחָמָתֵנוּ בְּעָנְיֵנוּ כִּי מְעַט מִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לֹא שָׁכָחְנוּ. לוּלֵא תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שַׁעֲשׁוּעֵנוּ וְכוּ' וְעַל־כֵּן עֲדַיִן לֹא פָּסְקָה חַס וְשָׁלוֹם תִּקְוָתֵנוּ, עוֹד נְקַוֶּה וּנְיַחֵל וּנְצַפֶּה לִישׁוּעוֹת הַשֵּׁם כִּי אֵין מַעֲצוֹר לַה' לְהוֹשִׁיעַ עוֹד בְּרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים, יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ לִשְׁלֹחַ לָנוּ בְּקָרוֹב גּוֹאֵל צֶדֶק לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ, כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ יְשַׂמְּחֵנוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:
(לח) בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן שֶׁאָז הִתְגַבֵּר עָלָיו הַחוֹלַאַת מְאֹד כַּנִּזְכָּר לְעֵיל (סִימָן ריט). וּבְלֵיל הַשֵּׁנִי דְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה אַחַר אֲמִירַת הַתּוֹרָה, אַחַר־כָּךְ הִתְגַבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר הַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ. וְעָמְדוּ קְצָת אֲנָשִׁים אֶצְלוֹ וְהָיוּ רָצִים וְהוֹלְכִים בִּמְהִירוּת לְהָבִיא הַדָּאקְטֶיר וְלֹא יָכְלוּ לַהֲבִיאוֹ, כִּי הָיָה בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה. עָנָה וְאָמַר טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' עַל שֶׁלֹּא בָּא הַדָּאקְטֶיר. וְאָמַר כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, יִתְאַמֵּץ שֶׁלֹּא יַנִּיחַ לָבוֹא לְשׁוּם דָּאקְטֶיר אֶצְלוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאַחַר־כָּךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי אֲצַוֶּה לְהָבִיא לִי דָּאקְטֶיר. אַף־עַל־פִּי־כֵן תִּרְאוּ אַתֶּם לִבְלִי לְהַנִּיחַ שֶׁיָּבֹא אֶצְלִי שׁוּם דָּאקְטֶיר, וְכֵן הֲוָה אַחַר־כָּךְ שֶׁבַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים לֹא קִיַּמְנוּ דְּבָרָיו. כִּי אַחַר־כָּךְ בְּעֶרֶב סֻכּוֹת שֶׁהִתְגַּבֵּר עָלָיו הַחוֹלַאַת בְּיוֹתֵר. וְהִתְחִילוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים לִצְעֹק לְהָבִיא הַדָּאקְטֶיר, וְגַם הוּא בְּעַצְמוֹ צִוָּה לְהָבִיא הַדָּאקְטֶיר. וְאָנֹכִי לֹא רָצִיתִי בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיָּבִיאוּ דָּאקְטֶיר אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּרְאָה לְהָאֲנָשִׁים שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מַסְכִּים לְהָבִיא דָּאקְטֶיר, אַף־עַל־פִּי־כֵן יָדַעְתִּי הָאֱמֶת שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין זֶה רְצוֹנוֹ כְּלָל, אַף־עַל־פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא יָדַעְתִּי אָז כְּלָל מַה שֶּׁאָמַר בְּלֵיל הַשֵּׁנִי דְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הַנַּ"ל שֶׁהִזְהִיר לִבְלִי לְהַנִּיחַ לָבוֹא אֶצְלוֹ דָּאקְטִיר, אַף־עַל־פִּי שֶׁיְּצַוֶּה בְּעַצְמוֹ כַּנַּ"ל כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי לֹא הָיִיתִי אָז אֶצְלוֹ כְּשֶׁאָמַר זֹאת, אַף־עַל־פִּי־כֵן יָדַעְתִּי בְּעַצְמִי כְּפִי הַשִּׂיחוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁשָּׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ מִקֹּדֶם, שֶׁבְּוַדַּאי בֶּאֱמֶת אֵין חָפֵץ בְּשׁוּם אֹפֶן אֶת הַדָּאקְטֶיר. רַק שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהַסְכִּים לִקְרֹא דָּאקְטֶיר מֵחֲמַת הָעוֹלָם שֶׁאוֹמְרִים לְהָבִיא דָּאקְטֶיר וְאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁנּוֹת דַּעְתָּם. כִּי כֵן הָיָה דַּרְכּוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא יָדַע בְּעַצְמוֹ שֶׁדָּבָר זֶה אֵין טוֹב לְפָנָיו, אַף עַל־פִּי־כֵן אִם הָיוּ אֲנָשִׁים מַפְצִירִים לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר לֹא עָבַר עַל דַּעְתָּם. וְכֵן הָיָה בְּכַמָּה דְּבָרִים. וְהוּא בְּעַצְמוֹ חִשֵּׁב פַּעַם אֶחָד כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁעָשָׂה בִּשְׁבִיל רְצוֹן אֲנָשִׁים שֶׁהִפְצִירוּ בּוֹ לַעֲשׂוֹת אַף־עַל־פִּי שֶׁיָּדַע בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא יוֹעִיל כְּלָל וְכוּ' וְכֵן הָיָה בְּעִנְיַן הַדָּאקְטֶיר. וּמֵחֲמַת זֶה לֹא רָצִיתִי בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיִּקְרְאוּ דָּאקְטֶיר, אֲבָל לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר לְבַטֵּל דַּעְתָּם בִּפְרָט שֶׁגַּם הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה נִרְאֶה שֶׁמַּסְכִּים עִמָּהֶם, בִּפְרָט שֶׁהִתְגַּבֵּר הַחוֹלַאַת מְאֹד, עַל־כֵּן אַחַר־כָּךְ קָרְאוּ דָּאקְטֶיר בְּעֶרֶב סֻכּוֹת וְכוּ' וְהַלְוַאי לֹא הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ כִּי לֹא הוֹעִיל כְּלָל, וּכְפִי הַנִּרְאֶה קֵרַב הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וְאָז בְּלֵיל הַשֵּׁנִי דְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה בְּעֵת שֶׁהִתְגַּבֵּר עָלָיו הַחוֹלַאַת מְאֹד עָנָה וְאָמַר לְהָאִישׁ שֶׁעָמַד לְפָנָיו אָז. הֲלֹא מִן הַמִּיתָה כְּבָר אֵין אֲנִי מִתְיָרֵא כְּלָל. עָנָה וְאָמַר הֲלֹא אַף־עַל־פִּי־כֵן עָשִׂינוּ אֵיזֶה דְּבָרִים בָּעוֹלָם (כְּלוֹמַר מַה שֶּׁתִּקֵּן וְהֶחֱזִיר בִּתְשׁוּבָה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת נְפָשׁוֹת. הֵן נַפְשׁוֹת בְּנֵי אָדָם הַמְּלֻבָּשִׁים בְּגוּף וְהֵן נְשָׁמוֹת וְכוּ' אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת וְכוּ' שֶׁעָסַק כַּמָּה שָׁנִים לְתַקְּנָם. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר תִּקּוּנִים עֶלְיוֹנִים וְנוֹרָאִים שֶׁתִּקֵּן, וְכַמָּה תּוֹרוֹת נוֹרָאוֹת וּמַעֲשִׂיּוֹת נִפְלָאוֹת פִּלְאֵי פְּלָאוֹת שֶׁגִּלָּה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה וְכוּ' וְכוּ'). וְתָפַס אָז אִישׁ אֶחָד וְטָפַח לוֹ בִּכְתֵפָיו וְאָמַר לוֹ בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "אַבְרֶמִיל (פֵּרוּשׁ כָּךְ הָיָה שֵׁם הָאִישׁ שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ כִּי הָיָה שְׁמוֹ אַבְרָהָם) מִיר הָאבְּן זִיךְ פָארְט עֶפֶּיס גִיטָאהן אוֹיף דֶער וֶועלְט" [אַבְרָהָם, מִכָּל מָקוֹם עָשִׂינוּ מַשֶׁהוּ בָּזֶה הָעוֹלָם] וְהָבֵן:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · מריבה · חלק שני · אות ב׳ – אות ז׳
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
ב. יֵשׁ מְפֻרְסָמִים שֶׁעִקַּר הַפִּרְסוּם שֶׁלָּהֶם נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי הַמַּחֲלקֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. עַל־יְדֵי הַמַּחֲלקֶת נוֹפֵל לְתַאֲוַת נִאוּף.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. מִי שֶׁקָּמִים עָלָיו רַבִּים וְחוֹלְקִים עָלָיו עַל אֱמוּנָתוֹ, וְהוּא עוֹמֵד כְּנֶגְדָּם וְטוֹעֵן כְּנֶגְדָּם דְבָרִים הַנִּתְקַבְּלִים, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבָנִים רַבִּים וְהָעוֹלָם נִתְמַלֵּא מִזַּרְעוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. מִי שֶׁנּוֹתֵן עֵינֵי שִׂכְלוֹ תָּמִיד לַחְקר אֶת רָאשֵׁי־הַדּוֹר וּמְעַיֵּן בָּהֶם בְּעֵינָא בִּישָׁא, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפֵל לְרָעָב שֶׁלֶּעָתִיד, הַיְנוּ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם, וְזֶה "רָעָב" עַ'יִן בְּ'תוֹךְ רַ'ב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. עַל־יְדֵי צְדָקָה בְּסִבָּה קַלָּה הוּא מַכְנִיעַ אֶת אוֹיְבָיו, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַצִּילוֹ מִסִּבּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל אוֹיְבָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ז. עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן נִתְוַדַּע הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. גַּם עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן נִתְיַשֵּׁב הַמַּלְכוּת מִן הַמְּרִיבוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות כ״ז
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
וְהָלְכוּ יַחַד אַחֲרֵי הָאָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל וְזֶה הָעֶבֶד הוֹלֵךְ אַחֲרָיו [הַיְנוּ זֶה הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס שֶׁנִּמְכָּר לְעֶבֶד לְהָאָדָם שֶׁל הַבְּהֵמוֹת הָלַךְ אַחֲרָיו אַחֲרֵי הָאָדָם שֶׁל הַבְּהֵמוֹת וּשְׁנֵיהֶם הָלְכוּ אַחֲרֵי אָדָם הַיַּעַר] וְעַל יְדֵי זֶה הֵקֵל עָלָיו קְצָת כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ אֵיזֶה דָּבָר אוֹ אֵיזֶה עִנְיָן אַחֵר הָיָה מְצַוֶּה עַל עַבְדּוֹ [הַיְנוּ עַל זֶה הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס שֶׁנִּמְכָּר לוֹ לְעֶבֶד] שֶׁיַּגְבִּיהַּ לוֹ וְשֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ חֶפְצוֹ וְהָלְכוּ יַחַד אַחֲרֵי אָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל וּבָאוּ לְמָקוֹם שֶׁהָיוּ שָׁם נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְנִתְפַּחֵד מְאד וּמֵחֲמַת הַפַּחַד שָׁאַל אֶת הָאָדָם הַיַּעַר: אֵיךְ נַעֲבר כָּאן ? ! הֵשִׁיב לוֹ הֲלא גַּם זֶה יִפָּלֵא [אֶלָּא מַאי] אֵיךְ תִּכָּנֵס וְתָבוֹא לְבֵיתִי ? ! וְהֶרְאָהוּ אֶת בֵּיתוֹ שֶׁעוֹמֵד בָּאֲוִיר וְאֵיךְ תִּכְנס בְּבֵיתִי ? ! וְהָלְכוּ עִם הָאָדָם הַיַּעַר הַנַּ"ל וְהֶעֱבִיר אוֹתָם בְּשָׁלוֹם וְהִכְנִיסָם לְבֵיתוֹ וְהֶאֱכִילָם וְהִשְׁקָם וְהָלַךְ לוֹ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מועדי ה' · שבת · אות י״א – אות ט״ז
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
שַׁבָּת הִיא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת אֱמֶת, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ מַפָּלָה לָרְשָׁעִים וְנִתְגַּלֶּה גְּדֻלּוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים, וְעַל־יְדֵי זֶה חוֹזְרִים וְשָׁבִים הַכֹּל אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה'. וְעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁלָם הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה וְעַל־יְדֵי זֶה הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת: (לק"א סי' ס"ו אות ג')
עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת זוֹכִין לַעֲנָוָה בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ וּלְהַכִּיר חֲשִׁיבוּת יִשְׂרָאֵל וְלִמְסֹר נַפְשׁוֹ בַּעֲדָם, כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: (לק"א סי' ע"ט)
בְּשַׁבָּת נִמְשָׁךְ עַל כָּל אֶחָד דַּעַת, וְעַל־יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ מִדַּת הָרַחֲמָנוּת לְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, כִּי הָרַחֲמִים תָּלוּי בַּדַּעַת. וְעַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם: (לק"א סי' קי"ט)
אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל רַק בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כָּל שִׁתָּא יוֹמִין: (לק"א סי' רע"ו)
עִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת הִיא הָאֲכִילָה שֶׁל שַׁבָּת. כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת יְקָרָה מְאֹד, כִּי הוּא כֻּלּוֹ אֱלֹהוּת כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ. וְעַל־כֵּן מִצְוָה גְּדוֹלָה לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילַת שַׁבָּת וְהוּא תִּקּוּן לְחִלּוּל שַׁבָּת: (לק"א סי' רע"ז)
כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל אֵין לָהֶם כֹּחַ לֵילֵךְ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אִם בְּשַׁבָּת, אָז עוֹלִין וְהוֹלְכִין לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהֶם אַף אִם נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים וּבְלִי כַּוָּנָה וּשְׁלֵמוּת הָרָאוּי לְהַמִּצְוָה. וְהֵם עוֹשִׂין דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה וּרְחָבָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכָל זֶה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת, שֶׁהִיא עִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת כַּנַּ"ל: (שם)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ד · קטע א׳ – קטע ב׳
כ־7 דק׳ · כ־750 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְמִדַּת הַשָּׁלוֹם וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ" וְאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִמִּדַּת הַנִּצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּלִבִּי שׁוּם נִצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אַחֲרָא הַנִּמְשָׁכִין מֵהַדָּמִים שֶׁל הַגּוּף, שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבְדוּ בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּתְרַחֵם עָלַי וְתוֹשִׁיעֵנִי וּתְזַכֵּנִי מֵעַתָּה לַעֲסֹק הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה, שֶׁאֶזְכֶּה לְדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה בְּכָל יוֹם תָּמִיד, עַד שֶׁאַכְנִיס כָּל טִפֵּי הַדָּמִים שֶׁיֵּשׁ בִּי בְּתוֹךְ הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִילָּה וְיִהְיוּ נַעֲשִׂין מִכָּל הַטִּפֵּי דָמִים שֶׁבְּקִרְבִּי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִילָּה, וְלֹא יִהְיֶה נִשְׁאָר בִּי שׁוּם טִפָּה דָּם שֶׁלֹּא עָבְדָה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק אֶזְכֶּה לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל כּחִי כָּל יְמֵי חַיַּי בְּכָל טִפֵּי הַדָּמִים שֶׁיֵּשׁ בִּי, וְאֶזְכֶּה לְדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה עַד שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף בָּטֵל לְגַמְרֵי כְּאַיִן וְאֶפֶס מַמָּשׁ תתקסה וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְיִרְאָה שְׁלֵמָה מִפָּנֶיךָ תָמִיד, וְתַמְשִׁיךְ וְתַשְׁפִּיעַ בְלִבִּי יִרְאָה וּבוּשָׁה וָפַחַד וְאֵימָה גְדוֹלָה מִפָּנֶיךָ תָּמִיד, עַד אֲשֶׁר יִתְבַּטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי כְּאַיִן וְאֶפֶס הַמֻּחְלָט עַל יְדֵי עצֶם הַיִּרְאָה הַגְּדוֹלָה שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בְּלִבִּי וּבִפְרָט בְּעֵת עָסְקִי בְּדִבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִילָּה שֶׁלֹּא אֶשְׁמַע אָז אֶת הַגּוּף כְּלָל, רַק אֶת הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִילָּה, וְיִתְבַּטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי לְגַבֵּי הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִילָּה וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְבָרֵר וּלְלַקֵּט וּלְהַעֲלוֹת וּלְצָרֵף כָּל הָאוֹתִיּוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְמַטָּה בִּבְחִינַת שִׁבְרֵי כֵּלִים, עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתַי וַחֲטָאַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים בְּגִלְגּוּל זֶה וּבְגִלְגּוּל אַחֵר, אֲשֶׁר הֵם גּוֹרְמִים מַחֲלֹקֶת וְקֻשְׁיוֹת וּבִלְבּוּלִים וּמְנִיעוֹת מֵעֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּמֵהֶם בָּאִים כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְהַכּל אֶזְכֶּה לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וּלְצָרְפָם וּלְחַבְּרָם וְלִבְנוֹת מֵהֶם בִּנְיָנִים וְעוֹלָמוֹת דִּקְדֻשָּׁה וְתִתֶּן לִי כחַ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהַעֲלוֹת אֶת כָּל הַנִּיצוֹצִין הַנְּפוּלִין אֵלֶיךָ בִּבְחִינַת הַעֲלָאַת מ"נ וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל וְנִפְלָא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וְיִתְבַּטֵּל כָּל מִינֵי נִצָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְקִנְטוּר וּמַחֲלֹקֶת מִמֶּנִּי וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל וּמִכָּל בְּנֵי עוֹלָם, רַק יִהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּבֵין כָּל הַנִּבְרָאִים וְהַנּוֹצָרִים וְהַנַּעֲשִׂים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם וְעַל יְדֵי זֶה תַמְשִׁיךְ וְתַשְׁפִּיעַ בְּרָכָה גְדוֹלָה לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל וּלְכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵינוּ, וְתָקִים אוֹתָנוּ מִנְּפִלָּתֵנוּ, וְתַעֲלֶה וְתָקִים אֶת כָּל בְּחִינַת הָרַגְלִין אֲשֶׁר יָרְדוּ לְמַטָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, עָזב תַּעֲזב וְהָקֵם תָּקִים הָקֵם עַל סֶלַע רַגְלָי וּתְכוֹנֵן אֲשׁוּרָי, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים" וְתוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ, וְתִבְנֶה בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, כִּי צְרָכֵינוּ מְרֻבִּים מְאד מְאד, וְדַעְתֵּנוּ קְצָרָה לְבָאֵר וְאַתָּה בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת לֵב וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבִּפְנִימִיּוּת לִבֵּנוּ אָנוּ מִשְׁתּוֹקְקִים מְאד לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְאָנוּ מִתְגַּעְגְּעִים וּמְצַפִּים בְּכָל עֵת לִמְצא פֶּתַח תִּקְוָה לָשׁוּב וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עָזְרֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, זַכֵּנוּ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכּל עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ כֻּלָּנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה תָמִיד לֶאֱחֹז בְּמִדַּת הַשָּׁלוֹם, וְיִהְיֶה שָׁלוֹם גָּדוֹל בֶּאֱמֶת בֵּין כָּל אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם מַחֲלוֹקֶת אֲפִלּוּ בְּלֵב בֵּין כָּל בְּנֵי אָדָם, כִּי אַתָּה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמֶךָ, וְאַתָּה מְחַבֵּר שְׁנֵי הֲפָכִים יַחַד, אֵשׁ וּמַיִם, וּבְנִפְלְאוֹתֶיךָ הָעֲצוּמִים אַתָּה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כֵּן תַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל עָלֵינוּ וְעַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בְּאפֶן שֶׁיִּתְחַבְּרוּ כָּל הַהֲפָכִים יַחַד בְּשָׁלוֹם גָּדוֹל וּבְאַהֲבָה גְדוֹלָה וְיֻכְלְלוּ כֻלָּם בְּדֵעָה אַחַת וְלֵב אֶחָד לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, יְהוָה שָׁלוֹם, בָּרְכֵנוּ בַשָּׁלוֹם, וְעַל יְדֵי זֶה תַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַיְשׁוּעוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לִמְסֹר נַפְשִׁי עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִילָּה, שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְהִתְפַּלֵּל וְלוֹמַר קְרִיאַת שְׁמַע בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל בְּדַעְתִּי בְּרָצוֹן חָזָק בֶּאֱמֶת לִמְסֹר נַפְשִׁי לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, לְהִתְלַהֵב בְּשַׁלְהוּבִין דִּרְחִימוּתָא וּלְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרִי לִמְסֹר כָּל גּוּפִי וְנַפְשִׁי וּמְאדִי בִּשְׁבִיל לְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה תָמִיד לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בֶּאֱמֶת, לְהַכְנִיס כָּל מחִי וּמַחֲשַׁבְתִּי וְדַעְתִּי לְתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְפִילָּה, וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, וְלֹא אוֹצִיא שׁוּם דִּבּוּר שֶׁל הַתְפִילָּה בְּלֹא כַּוָּנָה חַס וְשָׁלוֹם, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁתְּשַׁעֲשֵׁע עִם תְּפִלּוֹתֵינוּ תָמִיד, וְיִהְיֶה לְךָ נַחַת רוּחַ וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מִתְּפִלּוֹתֵינוּ וְיַעֲלוּ וְיֵרָצוּ תְפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ לִהְיוֹת כֶּתֶר עַל ראשְׁךָ וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ חָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת וְתוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל מִינֵי יְשׁוּעוֹת וְתִפְתַּח אֶת לִבֵּנוּ בְּתַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ, וְנִזְכֶּה לְהָבִין הֵיטֵב בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּלְמוֹד שָׁם וְתָאִיר עֵינֵינוּ בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה מֵהַתּוֹרָה אֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לְגַלּוֹת עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה", וְתַרְגּוּמוֹ. וּתְקַבְּלוּן אֻלְפָּן חֲדָת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות מט · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
וְאִם הָאָדָם מַרְבֶּה בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא רוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁעֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמַסְתִּיר פָּנִים מִמֶּנּוּ חַס וְשָׁלוֹם, אַל יִטְעֶה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹתָיו וְשִׂיחוֹתָיו כְּלָל, רַק יַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל כָּל תְּפִלָּה וּתְחִנָּה וְשִׂיחָה וְאֵין שׁוּם דִּבּוּר נֶאֱבָד חַס וְשָׁלוֹם, רַק כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר עוֹשֶׂה רֹשֶׁם לְמַעְלָה מְעַט וּמְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם.
אַךְ עֲדַיִן לֹא נִגְמָר בִּנְיַן הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְנֹס בּוֹ. וּבִרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים אִם לֹא יִהְיֶה טִפֵּשׁ וְלֹא יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, וְיִתְגַּבֵּר וְיִתְחַזֵּק וְיִתְאַמֵּץ בִּתְפִלָּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אָז עַל־יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת יִכָּמְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִפְנֶה אֵלָיו וְיָאִיר לוֹ פָּנָיו וּיְמַלֵא חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וִיקָרְבֵהוּ בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה גְּדוֹלָה:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נה
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַשֹּׁרֶשׁ וְהַתַּכְלִית שֶׁהוּא עֶצֶם הָאֱמֶת שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא הַכֹּל יֵשׁ מֵאַיִן וְאֵלָיו הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת, לַחֲזֹר וּלְהִכָּלֵל בּוֹ בְּסוֹפָם בְּעֵת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל זֶה בְּוַדַּאי אֵין לְשׁוּם שֶׁקֶר אֲחִיזָה בּוֹ, וּמִכָּל מִינֵי רַע וְטֻמְאָה וָשֶׁקֶר יָכוֹל לַחֲזֹר לְהָאֱמֶת וְלַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם תָּמִיד, בִּבְחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות ז
כ־3 דק׳ · כ־250 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
וְעַל כֵּן בְּשָׁבוּעוֹת, שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל הַתַּרְיַ"ג עֲטִין וּפָסְקָה מֵאִתָּנוּ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, אָז נִמְתָּק וְנִתְתַּקֵּן הֶחָמֵץ בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁמְּבִיאִין אָז שְׁתֵּי הַלֶּחֶם דַּיְקָא מֵחָמֵץ.
וְזֶה הָעִנְיָן שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם נַעֲשֶׂה בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן, כִּי בְּכָל עֵת שֶׁהָאָדָם מְשֻׁקָּע, חַס וְשָׁלוֹם, בְּגָלוּת הַנֶּפֶשׁ, יֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁהָאָדָם מְשֻׁקָּע כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת לוֹ שׁוּם עֵצָה קְדוֹשָׁה אֵיךְ לָצֵאת מִן הַחֹשֶׁךְ וְהַגָּלוּת, כִּי כָּל מַה שֶּׁיִּתְּנוּ לוֹ אֵיזֶה עֵצָה, תִּתְגַּבֵּר הַסִּטְרָא אַחֲרָא עַל זֶה, עַד שֶׁתְּקַלְקֵל אוֹתָהּ עַל־יְדֵי עֵצוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹמֵל עַל הָאָדָם וְרוֹצֶה לְהַכְנִיס בּוֹ הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר בְּדַעְתּוֹ אוֹר עֶצֶם הָאֱמֶת קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּלִּין הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, עַל־יְדֵי עֶצֶם הָאֱמֶת הַזֶּה הוּא נִמְשָׁךְ אַחַר הַקְּדֻשָּׁה בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת גָּדוֹל וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ עֲצָתָם, וְאָז מְקַבֵּל אֲמִתַּת הָאֱמֶת שֶׁל הַצַּדִּיק אֱמֶת וְשֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בָּהֶם אוֹר הָאֱמֶת, כִּי עֲצַת צַדִּיקִים הִיא בְּחִינַת כֻּלָּהּ זֶרַע אֱמֶת. וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת אֲכִילַת מָרוֹר, שֶׁהוּא זֵכֶר לְשִׁעְבּוּד וְגָלוּת, כִּי צְרִיכִין לִסְבֹּל מְרִירוּת גָּדוֹל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְבָרֵר הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מֵאֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲצַת הַנָּחָשׁ, שֶׁמְּבַלְבֶּלֶת כָּל הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וּמְמָרֶרֶת אֶת הַחַיִּים מַמָּשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים - בְּחֻמְרָא דִּשְׁמַעְתָּא וּבְלִבּוּן הִלְכְתָא, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר וְלִבּוּן הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁהֵם כְּלַל הֲלָכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא תַּרְיַ"ג עֲטִין, וְנִקְרֵאת עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, אַךְ עַל־יְדֵי הֶאָרַת עֶצֶם הָאֱמֶת, שֶׁהֵאִיר עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּפֶסַח, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל כָּל הַמְּרִירוּת הַנַּ"ל עַל־יְדֵי הֶאָרַת הַמֹּחִין הַגְּדוֹלִים, בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַצָּה כַּנַּ"ל (הִלְכוֹת פֶּסַח, הֲלָכָה ז', אוֹת ד, ח, י"א, י"ב):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רעה · פסקה 1 – פסקה 5
כ־9 דק׳ · כ־860 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ בְּשַׁלַּח תקצ"ט אוּמַאן.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
הַיּוֹם בָּאתִי לְפֹה תְּהִלָּה לָאֵל בְּשָׁלוֹם, וּבְשָׁעָה זֹאת קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל, בִּפְרָט הַמִּכְתָּב מֵרַבִּי אֶפְרַיִם שֶׁקִּבַּלְתִּי שֶׁהוּא אֶצְלִי יָקָר מְאֹד. וְנִתְיַשַּׁבְתִּי לִכְתֹּב תֵּכֶף אִגֶּרֶת תְּשׁוּבָה לְרַבִּי אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר, וְהוּא נֶאֱמַר גַּם עָלֶיךָ בְּנִי חֲבִיבִי וּלְכֻלְּכֶם יוֹסִיף ה' עֲלֵיכֶם וְכוּ'. וּמֵחֲמַת נְחִיצַת מוֹסֵר כְּתָב זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כָּרָאוּי. וּלְעֵת עַתָּה דַּי לְהַחֲיוֹת נַפְשְׁךָ בִּמְעַט הַדִּבּוּרִים שֶׁכָּתַבְתִּי לְרַבִּי אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר וְיִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ חֲדָשִׁים, כִּי כָּל דְּבָרֵינוּ כֻּלָּם הֵם חֲדָשִׁים וּמִתְחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת, כִּי יוֹצְאִים מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה מֵחִדּוּשׁ שֶׁבַּחִדּוּשִׁים, פֶּלֶא שֶׁבְּכָל הַפְּלָאוֹת שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לַפֶּה לְדַבֵּר וְכוּ'. וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁבְּקָרוֹב אֶכְתֹּב לְךָ עוֹד בַּאֲרִיכוּת קְצָת, וְתִפְרֹס בִּשְׁלוֹם כָּל בְּנֵי בֵיתִי שֶׁבִּבְרֶסְלֶב.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לִשְׂמֹחַ בְּשַׁבַּת שִׁירָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, לְהַרְגִּישׁ יְצִיאַת מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם סוּף מֵחָדָשׁ, לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת בְּכָל יוֹם זִכָּרוֹן יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּב, וְלִרְאוֹת בְּכָל יוֹם כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, וְעוֹבֵר עַל הַיָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (פְּסָחִים ק) בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא וְכוּ'. וּמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל מְעַט עַל יְשׁוּעַת ה' רוֹאֶה נִסִּים נִפְלָאִים בְּעֹמֶק הַגָּלוּת יוֹתֵר מִקְּרִיעַת יַם סוּף כַּמְבֹאָר בְּכַמָּה סְפָרִים. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יוּמָא סט) הֵן הֵן גְּבוּרוֹתָיו הֵן הֵן נוֹרְאוֹתָיו וְכוּ'. וּבָזֶה יְכוֹלִים לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' וְכוּ'.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' תִּשָּׂא תקצ"ט בְּרֶסְלֶב.
אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וִיקָר לִכְבוֹד בְּנִי חֲבִיבִי יְדִיד נַפְשִׁי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּיוֹם ו', עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר, וְגַם הַיּוֹם. וּמְאֹד נֶהֱנֵיתִי מִמִּכְתָּבְךָ בְּיוֹם ו' שֶׁקָּרִיתִי בְּעֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ סָמוּךְ מְאֹד לְקַבָּלַת שַׁבָּת. וְהֶחֱיָה אוֹתִי הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַצַּעַר שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ, בִּרְאוֹתִי שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל דְּבָרָיו זַ"ל הַנּוֹבְעִים עַל יְדֵי שִׂיחָתֵנוּ עוֹשִׂים רֹשֶׁם לְטוֹבָה בְּחַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו הַנּוֹרָאִים וְנִשְׂגָּבִים מְאֹד. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר לְךָ בִּכְתָב בְּנִי חֲבִיבִי אֶת אֲשֶׁר בְּלִבִּי בָּזֶה, כִּי מִי יַאֲמִין לִשְׁמוּעָתֵנוּ שֶׁאֲנָשִׁים כְּמוֹתְכֶם בַּדּוֹר הַזֶּה יִזְכּוּ לְדַבֵּר כָּךְ, וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ כָּךְ לִקְדֻשַּׁת פּוּרִים וְכוּ'. וּבֶאֱמֶת כָּךְ הוּא הַמִּדָּה וְכָךְ יָפֶה לְכֻלָּנוּ. וְכַאֲשֶׁר תְּהִלָּה לָאֵל דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה בָּזֶה בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר, כַּאֲשֶׁר יִשְׁמַע מְעַט מִפִּי ר"י וְר"מ שֶׁיִּחְיוּ. וְיוֹתֵר מִזֶּה תּוּכְלוּ לְהָבִין מִפִּי סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּבִפְרָט מֵהַתְּפִלָּה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּחַסְדּוֹ עַל הַתּוֹרָה שֶׁפּוּרִים הֲכָנָה לְפֶסַח, מִי שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה וְכוּ'. חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד מְאֹד בְּנִי וְתַלְמִידִי, וְאַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ כִּי עֲדַיִן אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ כְּלָל מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם. חַסְדֵי ה' גָּדְלוּ מְאֹד. וּכְבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה, וְכָעֵת אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ. גַּם כַּמָּה אֲנָשִׁים הֵם עַתָּה בְּבֵיתִי וְאִי אֶפְשָׁר לִדְחוֹתָם וְדַי בָּזֶה כָּעֵת. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׂמַּח אֶתְכֶם וְאוֹתָנוּ בְּשִׂמְחַת פּוּרִים וְיִשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' וַיִּקְרָא תקצ"ט בְּרֶסְלֶב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
בּוֹא וּרְאֵה נִפְלְאוֹת ה' וַחֲסָדָיו בְּכָל עֵת וָרֶגַע. בְּיָשְׁבִי עַל הַשֻּׁלְחָן הַיּוֹם הִגִּיעַ הַשָּׁלִיחַ מֵאִתְּךָ עִם הַבְּשׂוֹרָה שֶׁנֶּאֱבַד הַסַּךְ מֵאִתְּךָ בְּבֵיתִי, וְתֵכֶף שָׁאַלְתִּי כָּל בְּנֵי הַבַּיִת, וְאֵין מֵשִׁיב דָּבָר. וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין צַעֲרִי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. מְאֹד בִּלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי כִּי הֵבַנְתִּי צַעַרְךָ הֵיטֵב, וְאַתָּה יָדַעְתָּ רִבּוּי הַתְּלָאוֹת מִכַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁמְּסַפְּרִים צַעֲרָם לְפָנַי הַמַּכְבִּידִים עַל לִבִּי, עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט כָּשַׁל כֹּחַ הַסַבָּל. וְגַם בְּבֵיתִי עַתָּה נֶכְדָּתִי חֲלוּשָׁה מֵחֳלִי הַמָּאזְלִין [חַזֶּרֶת] אֲשֶׁר יָצְאוּ בְּפָנֶיהָ הַיּוֹם, ה' ִיסְעָדֶנָּה מְהֵרָה, וְגַם כָּל בְּנֵי בֵיתִי חֲלוּשִׁים מִקִּלְקוּל הֶעָשָׁן הַנִּקְרָא (טְשַׁאד) שֶׁהָיָה בַּלַּיְלָה הֶעָבַר, וְכָל הַלַּיְלָה לֹא יָשַׁנְנוּ וּלְהִתְפַּלֵּל צְרִיכִים, בְּתוֹךְ כָּךְ הִגִּיעַ אֵלַי הַיְדִיעָה הַנַּ"ל. אַךְ כְּבָר הִקְדַּמְתִּי לְךָ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִסְבֹּל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם כִּי אִם עַל יְדֵי דַּרְכֵי הַשִּׂיחוֹת שֶׁהֵבַנְנוּ מִמֶּנּוּ זַ"ל. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵיטִיב חַסְדּוֹ עִמִּי שֶׁנִּתְחַזַּקְתִּי וְהֶאֱמַנְתִּי שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, וְנִזְכַּרְתִּי עוֹד הַפַּעַם שֶׁצְּרִיכִין לֵילֵךְ בִּפְשִׁיטוּת בִּתְמִימוּת לְקַיֵּם מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת ס:) לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רָגִיל לוֹמַר כָּל מַה דְּעָבֵד רַחֲמָנָא לְטָב עָבִיד. בְּתוֹךְ כָּךְ נִתְעוֹרֵר מוֹסֵר כְּתָב זֶה יְדִידֵינוּ רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, וְחִפֵּשׂ וּבִקֵּשׁ בְּתוֹךְ הָאַשְׁפָּה עַד שֶׁמָּצָא הָאֲבֵדָה וֶהֱבִיאָהּ אֵלַי בְּשָׁעָה קַלָּה, וַאֲנִי לֹא צִוִּיתִיו עַל זֶה כְּלָל. וּתְהִלָּה לָאֵל קִיֵּם מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה בִּשְׁלֵמוּת. וְרַבִּי גֵּרְשׁוֹן נֵרוֹ יָאִיר וְכָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בְּבֵיתִי כֻּלָּם עָמְדוּ מִשְׁתּוֹמֵם, הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ מִגֹּדֶל הַחֶסֶד אֲשֶׁר הוּא יִתְבָּרַךְ מַפְלִיא בְּכָל עֵת.
עַתָּה בְּנִי חֲבִיבִי רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט נִפְלְאוֹת ה' וְחַסְדּוֹ בְּכָל עֵת, וְתַרְגִּיל עַצְמְךָ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בְּכָל עֵת שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם הַכֹּל לְטוֹבָה. וְכַאֲשֶׁר כְּבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה. וְיוֹתֵר מִזֶּה צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מֵעַצְמוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל בְּפֵרוּשׁ. וְעִקַּר הַבְּחִירָה הוּא מֵהַהַעְלָמָה מַה שֶׁמַּנִּיחִין בְּכָל עֵת אֶת הָאָדָם לְנִסָּיוֹן בְּכָל דָּבָר, וְהָעִקָּר עַל יְדֵי הַהַעְלָמָה. כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת, לֹא הָיָה שׁוּם נִסָּיוֹן כְּלָל.
עַל כֵּן אֲהוּבִי בְּנִי לְמַעַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חֲזַק וֶאֱמַץ, וְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ מְאֹד, בִּפְרָט מַה שֶּׁהָיִיתָ פֹּה כַּמָּה יָמִים עַל יְדֵי שְׁבִירַת מְנִיעוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַמַּעֲלָה. וְיָדַעְתִּי שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלֶיךָ מִצַּעַר הָאֲבֵדָה, הַכֹּל הָיָה רַק עַל יְדֵי רִבּוּי הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה שֶׁלֹּא הִתְגַּבַּרְתָּ לְגָרֵשׁ מֵאִתְּךָ, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו חָמַל אַף עַל פִּי כֵן וְהֵקֵל מֵעָלֶיךָ וְעָלַי עַד שֶׁנִּמְצְאָה הָאֲבֵדָה. עַתָּה חֲזַק וֶאֱמַץ וּבְטַח בַּה' כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ לְעוֹלָם. וּבְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, בְּכֻלָּם יִהְיֶה חַסְדּוֹ עִמְּךָ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה לְתָמְכְךָ וְלִסְעָדְךָ לְחַזֶּקְךָ וּלְאַמֶּצְךָ בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת עֲדֵי תִּזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לָנֶצַח. וּזְמַן מִנְחָה הִגִּיעַ, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר. בַּעַל הָרַחֲמִים וְהַחֶסֶד יַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מֵעָלֶיךָ וּמֵעָלֵינוּ, כִּי חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 9
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
ר' יוֹנָתָן בְּר' יוֹסֵי. ר' יוֹנָתָן בֶּן יוֹסֵף. ר' יוֹנָתָן. ר' יוֹנָתָן חֲבֵירוֹ שֶׁל ר' אֶבְיָתָר. ר' יוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל.
ר' יוֹנָתָן בֶּן עַכְּמָאִי. ר' יוֹנָתָן בֶּן אֶלְעָזָר. ר' יוֹנָתָן בְּר' יוֹסֵי בֶּן לַקוּנְיָא. ר' יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם.
ר' יוֹנָתָן בַּר הִילָא. ר' יוֹנָתָן בֶּן חַלִי. ר' יוֹנָתָן דְבֵּית גּוּבְרִין. ר' יוֹנָתָן בְּר' חַגַּי. ר' יוֹנָתָן קִיפָּא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ד · סעיף כ״א – סעיף כ״ז
כ־3 דק׳ · כ־330 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּתְבַּטְּלָה הַשְּׂכִירוּת וּצְרִיכִין לַחֲזוֹר וְלִשְׂכּוֹר, צְרִיכִין גַּם כֵּן לַעֲשׂוֹת עֵרוּב מֵחָדָשׁ, דְּאֵין עֵרוּב חוֹזֵר וְנֵעוֹר.
אִם אִי אֶפְשָׁר לִשְׂכֹּר מִמֶּנּוּ אֶת הָרְשׁוּת, יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶחָד מִן הַיִשְׂרְאֵלִים שֶׁיַּשְׁאִיל לוֹ מָקוֹם בִּרְשׁוּתוֹ הַמְיֻחָד לוֹ לְהַנִּיחַ שָׁם אֵיזֶה חֵפֶץ, וְיַנִּיחַ שָׁם אֶת הַחֵפֶץ, וּבָזֶה קוֹנֶה הַיִשְֹרָאֵל אֶת הַמָּקוֹם. וַאֲפִלּוּ לָקַח אֶת הַחֵפֶץ מִשָּׁם קֹדֶם שַׁבָּת, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהָיָה לְהַיִשְֹרָאֵל רְשׁוּת לְהַנִּיחַ שָׁם חֶפְצוֹ גַּם בַּשַׁבָּת, נֶחְשָׁב כְּאִלּו יֵשׁ לוֹ שָׁם חֵלֶק בַּדִּירָה, וְיָכוֹל הַיִשְֹרָאֵל הַזֶּה לְהַשְׂכִּיר אֶת הָרְשׁוּת לְכָל בְּנֵי הֶחָצֵר.
יִשְֹרָאֵל מוּמָר אוֹ שֶׁהוּא מְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא (יֵשׁ אוֹמְרִים, אֲפִלּוּ רַק בְּאִסּוּר דְּרַבָּנָן), הֲרֵי הוּא כְּאֵינוֹ יְהוּדִי וּצְרִיכִין לִשְׂכֹּר מִמֶּנּוּ רְשׁוּת (שפ"ה).
בְּהַרְבֵּה קְהִלּוֹת מְתַקְּנִים כָּל הַמְּבוֹאוֹת וְהָרְחוֹבוֹת בְּעֵרוּבִין (דְּהַיְנוּ בְּצוּרַת הַפֶּתַח וְכַדּוֹמֶה) וְשׂוֹכְרִין רְשׁוּת מִן הַנָּכְרִי לְמַעַן יוּכְלוּ לְטַלְטֵל בְּכָל הָעִיר. וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כָּל הַתִּקּוּנִים עַל יְדֵי רַב מֻמְחֶה וּבָקִי. וּבִמְקוֹמוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגִין לְהַנִּיחַ אֶת עֵרוּבֵי הַחֲצֵרוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת (מִשּׁוּם דְּיֵשׁ לוֹ דִּין שֻׁתָּף, וְאֵינוֹ צָרִיךְ דַּוְקָא בֵּית דִּירָה) (שס"ו שצ"א).
אֲבָל בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין הָעִיר מְתֻקֶּנֶת בְּעֵרוּבִין, גַּם כְּשֶׁעוֹשִׂין עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת בִּשְׁבִיל הַדַּיָרִים שֶׁבַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת, אָסוּר לְהַנִּיחַ אֶת הָעֵרוּב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא צְרִיכִין לְהַנִּיחוֹ בְּבֵית דִּירָה (עַיֵן מַחֲצִית הַֹשֶּקֶל סוֹף סימָן שסה בְֹּשֵם חֲכַם צְבִי).
עִיר הַמְתֻקֶּנֶת בְּעֵרוּבִין וְנִתְקַלְקֵל הָעֵרוּב בַּשַׁבָּת, אָז כָּל הַחֲצֵרוֹת שֶׁהֵן כְּתִקּוּנָן וְאֵין בָּהֶן פִּרְצָה הָאוֹסֶרֶת (עַיֵן לְעֵיל סִימָן פ"ב סָעִיף ד' ה'), אֲפִלּוּ יֵשׁ בֶּחָצֵר כַּמָּה בָּתִּים, מֻתָּרִין לְטַלְטֵל שָׁם כָּל אוֹתוֹ הַשַׁבָּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁעֵרוּב הַחֲצֵרוֹת הוּא בִּרְשׁוּת אַחֶרֶת שֶׁנֶּחְלְקָה עַתָּה מֵחָצֵר זֹה, מִכָּל מָקוֹם מֻתָּר, מִשּׁוּם דִּלְעִנְיָן זֶה אָמְרֵינָן, שַׁבָּת כֵּיוָן דְּהֻתְּרָה, הֻתְּרָה. וְכֵיוָן שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ גָּדוֹל שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ רַבִּים לַשֵּׂאת גַּם בְּמָקוֹם שֶׁנֶּאֱסַר, כֵּיוָן שֶׁהֻרְגְּלוּ בְּהֶתֵּר, עַל כֵּן אִם אֶפְשָׁר לְתַקְּנוֹ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, מֻתָּר. וְאִם נִקְרַע הַחֶבֶל שֶׁבְּצורַת הַפֶּתַח וְאֶפְשָׁר שֶׁהָאֵינוֹ יְהוּדִי יְתַקְּנוֹ בַעֲנִיבָה אוֹ בְּקֶשֶׁר אֶחָד וַעֲנִיבָה עַל גַּבָּיו, מַה טּוֹב.
אִם חָל יוֹם טוֹב בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְנִתְקַלְקֵל אָז הָעֵרוּב, אַף עַל גַּב דְּהָעֵרוּב מוֹעִיל גַּם לְיוֹם טוֹב לְעִנְיַן דְּבָרִים שֶׁאֵינָם לְצֹרֶךְ (כְּדִלְקַמָּן סִימָן צ"ח סָעִיף ל"ד), לֹא אָמְרֵינָן, הוֹאִיל וְהֻתַּר לְיוֹם טוֹב, הֻתַּר גַּם לַשַׁבָּת, מִשּׁוּם דְּיוֹם טוֹב וְשַׁבָּת, שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת הֵן (מג"א סִימָן שס"ג).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ד
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְמִדַּת הַשָּׁלוֹם וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ" וְאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִמִּדַּת הַנִּצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּלִבִּי שׁוּם נִצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אַחֲרָא הַנִּמְשָׁכִין מֵהַדָּמִים שֶׁל הַגּוּף, שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבְדוּ בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּתְרַחֵם עָלַי וְתוֹשִׁיעֵנִי וּתְזַכֵּנִי מֵעַתָּה לַעֲסֹק הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה, שֶׁאֶזְכֶּה לְדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה בְּכָל יוֹם תָּמִיד, עַד שֶׁאַכְנִיס כָּל טִפֵּי הַדָּמִים שֶׁיֵּשׁ בִּי בְּתוֹךְ הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִילָּה וְיִהְיוּ נַעֲשִׂין מִכָּל הַטִּפֵּי דָמִים שֶׁבְּקִרְבִּי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִילָּה, וְלֹא יִהְיֶה נִשְׁאָר בִּי שׁוּם טִפָּה דָּם שֶׁלֹּא עָבְדָה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק אֶזְכֶּה לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל כּחִי כָּל יְמֵי חַיַּי בְּכָל טִפֵּי הַדָּמִים שֶׁיֵּשׁ בִּי, וְאֶזְכֶּה לְדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה עַד שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף בָּטֵל לְגַמְרֵי כְּאַיִן וְאֶפֶס מַמָּשׁ תתקסה וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְיִרְאָה שְׁלֵמָה מִפָּנֶיךָ תָמִיד, וְתַמְשִׁיךְ וְתַשְׁפִּיעַ בְלִבִּי יִרְאָה וּבוּשָׁה וָפַחַד וְאֵימָה גְדוֹלָה מִפָּנֶיךָ תָּמִיד, עַד אֲשֶׁר יִתְבַּטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי כְּאַיִן וְאֶפֶס הַמֻּחְלָט עַל יְדֵי עצֶם הַיִּרְאָה הַגְּדוֹלָה שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בְּלִבִּי וּבִפְרָט בְּעֵת עָסְקִי בְּדִבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִילָּה שֶׁלֹּא אֶשְׁמַע אָז אֶת הַגּוּף כְּלָל, רַק אֶת הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִילָּה, וְיִתְבַּטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי לְגַבֵּי הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִילָּה וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְבָרֵר וּלְלַקֵּט וּלְהַעֲלוֹת וּלְצָרֵף כָּל הָאוֹתִיּוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְמַטָּה בִּבְחִינַת שִׁבְרֵי כֵּלִים, עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתַי וַחֲטָאַי וּפְשָׁעַי הָעֲצוּמִים בְּגִלְגּוּל זֶה וּבְגִלְגּוּל אַחֵר, אֲשֶׁר הֵם גּוֹרְמִים מַחֲלֹקֶת וְקֻשְׁיוֹת וּבִלְבּוּלִים וּמְנִיעוֹת מֵעֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּמֵהֶם בָּאִים כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְהַכּל אֶזְכֶּה לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וּלְצָרְפָם וּלְחַבְּרָם וְלִבְנוֹת מֵהֶם בִּנְיָנִים וְעוֹלָמוֹת דִּקְדֻשָּׁה וְתִתֶּן לִי כחַ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהַעֲלוֹת אֶת כָּל הַנִּיצוֹצִין הַנְּפוּלִין אֵלֶיךָ בִּבְחִינַת הַעֲלָאַת מ"נ וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל וְנִפְלָא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וְיִתְבַּטֵּל כָּל מִינֵי נִצָּחוֹן דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְקִנְטוּר וּמַחֲלֹקֶת מִמֶּנִּי וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל וּמִכָּל בְּנֵי עוֹלָם, רַק יִהְיֶה אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל בֵּין כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּבֵין כָּל הַנִּבְרָאִים וְהַנּוֹצָרִים וְהַנַּעֲשִׂים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם וְעַל יְדֵי זֶה תַמְשִׁיךְ וְתַשְׁפִּיעַ בְּרָכָה גְדוֹלָה לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל וּלְכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵינוּ, וְתָקִים אוֹתָנוּ מִנְּפִלָּתֵנוּ, וְתַעֲלֶה וְתָקִים אֶת כָּל בְּחִינַת הָרַגְלִין אֲשֶׁר יָרְדוּ לְמַטָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, עָזב תַּעֲזב וְהָקֵם תָּקִים הָקֵם עַל סֶלַע רַגְלָי וּתְכוֹנֵן אֲשׁוּרָי, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים" וְתוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ, וְתִבְנֶה בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, כִּי צְרָכֵינוּ מְרֻבִּים מְאד מְאד, וְדַעְתֵּנוּ קְצָרָה לְבָאֵר וְאַתָּה בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת לֵב וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁבִּפְנִימִיּוּת לִבֵּנוּ אָנוּ מִשְׁתּוֹקְקִים מְאד לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְאָנוּ מִתְגַּעְגְּעִים וּמְצַפִּים בְּכָל עֵת לִמְצא פֶּתַח תִּקְוָה לָשׁוּב וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עָזְרֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, זַכֵּנוּ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״ה
אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכּל עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ כֻּלָּנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה תָמִיד לֶאֱחֹז בְּמִדַּת הַשָּׁלוֹם, וְיִהְיֶה שָׁלוֹם גָּדוֹל בֶּאֱמֶת בֵּין כָּל אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם מַחֲלוֹקֶת אֲפִלּוּ בְּלֵב בֵּין כָּל בְּנֵי אָדָם, כִּי אַתָּה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמֶךָ, וְאַתָּה מְחַבֵּר שְׁנֵי הֲפָכִים יַחַד, אֵשׁ וּמַיִם, וּבְנִפְלְאוֹתֶיךָ הָעֲצוּמִים אַתָּה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כֵּן תַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל עָלֵינוּ וְעַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בְּאפֶן שֶׁיִּתְחַבְּרוּ כָּל הַהֲפָכִים יַחַד בְּשָׁלוֹם גָּדוֹל וּבְאַהֲבָה גְדוֹלָה וְיֻכְלְלוּ כֻלָּם בְּדֵעָה אַחַת וְלֵב אֶחָד לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, יְהוָה שָׁלוֹם, בָּרְכֵנוּ בַשָּׁלוֹם, וְעַל יְדֵי זֶה תַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַיְשׁוּעוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לִמְסֹר נַפְשִׁי עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִילָּה, שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד לְהִתְפַּלֵּל וְלוֹמַר קְרִיאַת שְׁמַע בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל בְּדַעְתִּי בְּרָצוֹן חָזָק בֶּאֱמֶת לִמְסֹר נַפְשִׁי לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, לְהִתְלַהֵב בְּשַׁלְהוּבִין דִּרְחִימוּתָא וּלְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרִי לִמְסֹר כָּל גּוּפִי וְנַפְשִׁי וּמְאדִי בִּשְׁבִיל לְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה תָמִיד לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בֶּאֱמֶת, לְהַכְנִיס כָּל מחִי וּמַחֲשַׁבְתִּי וְדַעְתִּי לְתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְפִילָּה, וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, וְלֹא אוֹצִיא שׁוּם דִּבּוּר שֶׁל הַתְפִילָּה בְּלֹא כַּוָּנָה חַס וְשָׁלוֹם, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁתְּשַׁעֲשֵׁע עִם תְּפִלּוֹתֵינוּ תָמִיד, וְיִהְיֶה לְךָ נַחַת רוּחַ וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מִתְּפִלּוֹתֵינוּ וְיַעֲלוּ וְיֵרָצוּ תְפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ לִהְיוֹת כֶּתֶר עַל ראשְׁךָ וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ חָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת וְתוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל מִינֵי יְשׁוּעוֹת וְתִפְתַּח אֶת לִבֵּנוּ בְּתַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ, וְנִזְכֶּה לְהָבִין הֵיטֵב בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּלְמוֹד שָׁם וְתָאִיר עֵינֵינוּ בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הֶאָרָה נִפְלָאָה מֵהַתּוֹרָה אֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לְגַלּוֹת עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה", וְתַרְגּוּמוֹ. וּתְקַבְּלוּן אֻלְפָּן חֲדָת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 187 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־44 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת י״ב בניסן): צו
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־5 באפריל 2028, בשעה 19:01 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.