ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום רביעי, ט״ז בניסן ה׳תשפ״ח · 12 באפריל 2028
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ו · אות א׳ – אות ו׳
כ־10 דק׳ · כ־950 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם: (בראשית כ״ב:א׳) אִיתָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון ע' דף קיח.): מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי: הִנֵּה, בְּהִסְתַּכְּלוּת יֵשׁ אוֹר הַיָּשָׁר וְאוֹר הַחוֹזֵר, דְּהִתְפַּשְּׁטוּת הָרְאוּת, הוּא אוֹר הַיָּשָׁר, וּבְהַגִּיעַ לִרְאוֹת דָּבָר שֶׁחָפֵץ, הוּא אוֹר הַחוֹזֵר. [כִּי עִקַּר כֹּחַ הָרְאוּת – מֵחֲמַת שֶׁכֹּחַ הָרְאוּת הוֹלֵךְ וּמִתְפַּשֵּׁט וּמַכֶּה בַּדָּבָר הַנִּרְאֶה, וְחוֹזֵר הַכֹּחַ הָרְאוּת, מֵחֲמַת הַהַכָּאָה, לָעֵינַיִם, וְנִצְטַיֵּר הַדָּבָר בָּעֵינַיִם, וְאָז הָעֵינַיִם רוֹאִין אֶת הַדָּבָר הַנִּרְאֶה. כַּמְבֹאָר הֵיטֵב (לְעֵיל בְּסִימָן י"ג אוֹת ד, עַיֵּן שָׁם). נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ הָרְאוּת בְּחִינַת אוֹר הַיָּשָׁר וְאוֹר הַחוֹזֵר. כִּי כֹּחַ הִתְפַּשְּׁטוּת הָרְאוּת מֵעֵינָיו לְהַדָּבָר הַנִּרְאֶה, זֶהוּ בְּחִינַת אוֹר הַיָּשָׁר, וְהַכָּאַת הָרְאוּת בַּדָּבָר הַנִּרְאֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר הַדָּבָר לְעֵינָיו וְנִצְטַיֵּר בְּעֵינָיו, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָרְאִיָּה כַּנַּ"ל, זֶהוּ בְּחִינַת אוֹר הַחוֹזֵר, שֶׁחוֹזֵר וְשָׁב הָרְאוּת לְעֵינָיו כַּנַּ"ל]: וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בָּרוּךְ הוּא, אַף שֶׁאֵינוֹ נִתְפָּס בְּשׁוּם מִדָּה, אַךְ כְּדֵי לְשַׂבֵּר הָאֹזֶן, נֶאֱמַר בּוֹ גַּם כֵּן (תהילים קל״ח:ו׳): כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבוֹהּ מִמֶּרְחָק יֵדָע. יִרְאֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר הַיָּשָׁר; מִמֶּרְחָק יֵדָע הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחוֹזֵר. [כִּי עִקַּר הַיְדִיעָה, לֵידַע מַה שֶּׁרוֹאֶה, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת אוֹר הַחוֹזֵר, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַה שֶּׁחוֹזֵר הַכֹּחַ הָרְאוּת לְעֵינָיו. וְעַל כֵּן לִפְעָמִים הָאָדָם רוֹאֶה אֵיזֶה דָּבָר בְּעֵינָיו מַמָּשׁ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הוּא רוֹאֶה, כְּגוֹן כְּשֶׁמַּעֲבִירִין אֵיזֶה דָּבָר לִפְנֵי עֵינָיו בִּמְהִירוּת גָּדוֹל, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה פְּנַאי שֶׁיַּחֲזֹר הַכֹּחַ הָרְאוּת לְעֵינָיו, וִיצַיֵּר הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ עַד שֶׁיֵּדַע אוֹתוֹ, וְכַמְבֹאָר בְּסִימָן ס"ה אוֹת ג' עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא שֶׁהַיְדִיעָה מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה, זֶה בְּחִינַת אוֹר הַחוֹזֵר]:
וְדַע, שֶׁהִסְתַּכְּלוּת עוֹשָׂה כְּלִי, דְּהַיְנוּ גְּבוּל וּזְמַן. כִּי מִקֹּדֶם רְאוֹתוֹ הַדָּבָר, הוּא בְּלֹא גְּבוּל, וּכְשֶׁרוֹאֶה הַדָּבָר, נַעֲשֶׂה לוֹ גְּבוּל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עד): וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִיבֶךָ וַיַּאֲכִילְךָ אֶת הַמָּן, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁרוֹאֶה וְאוֹכֵל וְכוּ', מִכָּאן שֶׁסּוּמָא אֵין לוֹ שׂבַע. כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֵין לוֹ גְּבוּל כַּנַּ"ל. וּמַסְקָנָא דִּגְמָרָא: מַאי קְרָא, טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ. כִּי בְּכֹחַ הָרְאוּת, עוֹשֶׂה הִלּוּךְ לְנַפְשׁוֹ, וְהוּא הַגְּבוּל:
וְזֶהוּ בְּחִינַת מַעֲלַת הַבִּטָּחוֹן. כִּי הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת הִסְתַּכְּלוּת, שֶׁמִּסְתַּכֵּל וְצוֹפֶה בְּעֵינָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּבוֹטֵחַ בּוֹ, בִּבְחִינַת (תהילים קמ״ה:ט״ו): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. כִּי עַל־יְדֵי הַהִסְתַּכְּלוּת בְּבִטָּחוֹן גַּם כֵּן עוֹשֶׂה כְּלִי, דְּהַיְנוּ גְּבוּל וּזְמַן. כִּי הַהַשְׁפָּעָה יוֹרֶדֶת מִלְּמַעְלָה תָּמִיד, אַךְ שֶׁהִיא בְּלֹא זְמַן. כִּי לִפְעָמִים דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לוֹ עַכְשָׁו, יָבוֹא בִּשְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים. אַךְ עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת בְּבִטָּחוֹן, עוֹשֶׂה לְהַהַשְׁפָּעָה גְּבוּל וּזְמַן, שֶׁתָּבוֹא הַשֶּׁפַע בְּעֵת וּזְמַן שֶׁהוּא צָרִיךְ. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, עַל־יְדֵי־זֶה, נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. פֵּרוּשׁ: בְּהִסְתַּכְּלוּתוֹ בְּעֵינָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ בְּחִינוֹת בִּטָּחוֹן, בְּחִינַת: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, עַל־יְדֵי־זֶה: אַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. בְּעִתּוֹ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ בְּעֵת וּזְמַן שֶׁהוּא צָרִיךְ. כִּי הַבִּטָּחוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּכְּלוּת, עוֹשֶׂה כְּלִי וּגְבוּל וּזְמַן כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים. כִּי יֵשׁ בְּחִינַת (שם מב): צָמְאָה נַפְשִׁי, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ מִי שֶׁהוּא צָמֵא מְאֹד, שֶׁשּׁוֹתֶה אֲפִלּוּ מַיִם הָרָעִים. כְּמוֹ כֵן גַּם בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם תָּמִיד בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן, וְלוֹמְדִים וְעוֹבְדִים עֲבוֹדָתוֹ תָּמִיד. וְהֵם תָּמִיד בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן, כִּי נַפְשׁוֹ שׁוֹקֶקֶת תָּמִיד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ שֶׁהוּא בְּלֹא זְמַן וָשֵׂכֶל. כִּי לִפְעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה הִיא קִיּוּמָהּ (מנחות צט), כְּמָה שֶׁכָּתוּב (תהילים קי״ט:קכ״ו): עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ. וְזֶהוּ מַעֲלַת הִתְדַּבְּקוּת בְּצַדִּיקִים, כִּי הֵם עוֹשִׂים גְּבוּל וּזְמַן, לְבַל יִהְיֶה בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן: וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים לְאֵל חָי – זֶה בְּחִינַת צִמָּאוֹן כַּנַּ"ל. מָתַי אָבוֹא – וְלֹא יְהֵא בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן. וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹקִים – וְאֵרָאֶה דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה בִּבְחִינַת רְאִיָּה, שֶׁאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת גְּבוּל וּזְמַן כָּרָאוּי כַּנַּ"ל, וַאֲזַי אֵינוֹ בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן כַּנַּ"ל:
עַל כֵּן בְּכָל יוֹם וָיוֹם צָרִיךְ הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (איכה ג): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים וְכוּ'; וּכְמָה שֶׁכָּתוּב: הַמְּחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ וְכוּ'. [כִּי חִדּוּשׁ הַמֹּחַ, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְשֵׂכֶל חָדָשׁ, וְשִׂכְלוֹ הֹלֵךְ וְגָדוֹל בְּכָל פַּעַם, זֶהוּ בְּחִינַת רְאִיָּה. כִּי יְדִיעַת הַשֵּׂכֶל הוּא בְּחִינַת רְאִיָּה, שֶׁיּוֹדֵעַ וּמֵבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ, כְּאִלּוּ רוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו בִּרְאִיָּה יָפָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ כַּמָּה פְּעָמִים]. וּבְכֹחַ הָרְאוּת יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, כִּי מִי שֶׁכֹּחַ הָרְאוּת שֶׁלּוֹ יָפֶה, יָכוֹל לִרְאוֹת מֵרָחוֹק, וְאֵין צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֶל הַדָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לִרְאוֹת. אֲבָל מִי שֶׁאֵין כֹּחַ הָרְאוּת שֶׁלּוֹ חָזָק, הוּא צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב לְהַדָּבָר שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת, וּלְהִסְתַּכֵּל בּוֹ יָפֶה. כֵּן בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יֵשׁ מִי שֶׁמֹּחוֹ צַח, וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לִלְמֹד בְּלִי עִיּוּן, וְיֵשׁ מִי שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹת בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מִקֹּדֶם שֶׁיְּדַבֵּר, וְאִם יְדַבֵּר מִקֹּדֶם שֶׁיַּעֲלֶה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, יִהְיֶה הַדִּבּוּר בְּלֹא מַחֲשָׁבָה, וְהוּא בְּחִינַת אַחַר הַדְּבָרִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּינִים. וּמִי שֶׁשִּׂכְלוֹ צַח, הוּא בְּגַדְלוּת הַמֹּחִין, וְהוּא בְּחִינוֹת רַחֲמִים וַחֲסָדִים, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): גְּדוֹלָה דֵּעָה שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁנֵי שֵׁמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֵל דֵּעוֹת ה'. וְאֵל הוּא חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ״ב:ג׳): חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם. וַה' הוּא רַחֲמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קיט): רַחֲמֶיךָ רַבִּים ה'. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח, עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל חֲטָאָיו. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל): וּמָל ה' אֶת לְבָבְךָ, וְתַרְגּוּמוֹ: וְיַעְדִּי ה יָת טִפְּשׁוּת לִבָּךְ. וּבְאֵיזֶה תְּשׁוּבָה נֶאֱמַר, בִּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל. כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו): שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם, דְּקָשֶׁה, שׁוֹבָבִים מַשְׁמַע דְּמֵעִקָּרָא בְּלֹא שׁוּם רֹשֶׁם. וְאֶרְפָּא, מַשְׁמָע שֶׁיִּשָּׁאֵר רֹשֶׁם. וּמְשַׁנִי, כָּאן מֵאַהֲבָה כָּאן מִיִּרְאָה. כִּי מֵאַהֲבָה אֵין נִשְׁאָר שׁוּם רֹשֶׁם, וְיֵשׁ לוֹ שֵׂכֶל צַח, וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּלִי עִיּוּן, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם יָכוֹל לְהִתְחַדֵּשׁ מֹחוֹ:
וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים. פֵּרוּשׁ: אָדָם שֶׁהוּא תָּמִיד בְּשָׁוֶה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְהִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין. שֶׁהוּא בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, דִּינִין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַחַר הַדְּבָרִים כַּנַּ"ל. וְהָאֱלֹקִים נִסָּה – הַיְנוּ לְנַסּוֹת וּלְהָרִים אֶת בְּחִינַת הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱלֹקִים, זֶה זוֹכִין, עַל־יְדֵי בְּחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה. כִּי עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, זוֹכִין לְמֹחִין דְּגַדְלוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲסָדִים וְרַחֲמִים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְהָאֱלֹקִים נִסָּה – אֶת אַבְרָהָם, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת אַבְרָהָם, מְנַסִּין וּמְרִימִין אֶת הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱלֹקִים, וְזוֹכִין לְמֹחִין דְּגַדְלוּת כַּנַּ"ל: וְזֶה פֵּרוּשׁ הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא. פֵּרוּשׁ: מִמִּדַּת אַהֲבָה נַעֲשֶׂה שִׂכְלוֹ צַח כַּכֶּסֶף, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי; כִּי הַמֹּחַ נִקְרָא: זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, שֶׁהִיא מִדַּת אַהֲבָה, שֶׁמִּמִּדָּה זֹאת בָּא לְשֵׂכֶל צַח כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קמ״א
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
ומה שהרב בעל המחבר סדר תקון שבת מביאם בשם ספר ״עשרה הלולים״ - זה אינו, כי ידידי הקורא עין נא בספר ״תקון מועד״ ותראה שמובאים שם בפרוש בשם רבנו הרב רבי נחמן זכרונו לברכה, וכן בכמה ספרים יש שמובאים שם בשם רבנו זכרונו לברכה. וגם נסה נא וחפש בכל הספרים שמובאים שם שלא בשם רבנו זכרונו לברכה ותראה שכלם נדפסו אחר פטירת רבנו, זכרונו לברכה, שנפטר תחלת שנת תקע"א בחול המועד סכות. ואפשר שהרב הנ"ל וכיוצא, מגדל תשוקתם לזכות בהם את הרבים בתקון גדול כזה, וידעו שיש שנמצאים מתנגדים וחולקים על רבנו זכרונו לברכה, על כן קימו בנפשם מאמר חכמינו זכרונם לברכה שמתר לשנות בדבר השלום. ובפרט בדבר גדול ותקון כזה.
ועתה בין תבין שצדקו הנאמר לעיל, שהם תקון חדש לגמרי ולא ידע מזה שום נברא מימות עולם, ותאמרם בשם רבנו זכרונו לברכה בכדי ששפתותיו יהיו דובבות וכו', אשר כל הצדיקים מתגעגעים לזה. ומזה אשר אלצוני לגלות כל הנ"ל. וזכותו יעמד לנו, ומכל פגמינו וצרותינו יתקננו ויושיענו, אמן כן יהי רצון:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ח
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
וגם בשמחת תורה עשו הקפות ברקודין ושמחה כנהוג, בפרט שהיו שם אנשים חסידים, והוא זכרונו לברכה, היה גם כן בבית הכנסת, ולא רצה לעשות שום הקפה, רק ישב שם בהכנעה ובכפיפת ראש (כאשר דרכו היה כן על פי הרב קדם שזכה לפעל מה שהיה רוצה בכל עת ובכל שעה, שהיה לו לב נשבר מאד, בכל פעם וכו' כאשר יבאר לקמן).
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רל״ו – אות רל״ח
כ־3 דק׳ · כ־280 מילים · 41% מהספר עד סוף היום
(ז) גַּם כְּבָר שָׁמַעְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁמִּשְׁפַּחְתּוֹ בָּאָה מִמַּלְכוּת בֵּית דָּוִד כַּיָּדוּעַ לְהָעוֹלָם. עַל־כֵּן עַל־פִּי הָרֹב הֵם הוֹלְכִים בְּלֵב נִשְׁבָּר וְאֵין רְגִילִים בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת. כִּי דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם יָסַד סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁרֻבּוֹ הוּא דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁים הַיּוֹצְאִים מִלֵּב נִשְׁבָּר. כִּי כָל דְּבָרָיו הֵם רַק צְעָקוֹת וְתַחֲנוּנִים בְּלֵב נִשְׁבָּר מְאֹד. עַל־כֵּן גַּם זַרְעוֹ עַתָּה יֵשׁ לָהֶם לֵב נִשְׁבָּר עַל־פִּי הָרֹב. כִּי גַּם הָרַב רַבִּי בָּרוּךְ אֵין רָגִיל בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת וְלֵב שָׂמֵחַ. רַק בְּלֵב נִשְׁבָּר. אֲבָל אָנוּ מֻזְהָרִים לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד:
(ח) סִפֵּר שֶׁבִּימֵי יַלְדוּתוֹ כְּשֶׁהָיָה סוֹעֵד סְעֻדָּתוֹ, הָיָה אַחַר־כָּךְ נוֹתֵן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז עַל כָּל סֵדֶר אֲכִילָתוֹ, וְלֹא הָיָה מִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהָיָה מְבָרֵךְ. רַק מֵעַצְמוֹ נָתַן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז עַל כָּל סֵדֶר אֲכִילָתוֹ שֶׁנָּתְנוּ לוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. כְּגוֹן שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין לוֹ מִתְּחִלָּה מְעַט יֵין־שָׂרָף וַחֲתִיכָה לֶעקִיךְ [עוּגָה], וְאַחַר־כָּךְ צְנוֹן שֶׁקֹּדֶם הָאֲכִילָה וְכוּ' וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כָּל סֵדֶר הַסְּעֻדָּה, הָיָה מְסַדֵּר שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר בִּפְרָט:
(ט) אָמַר הַמַּעְתִּיק: שָׁמַעְתִּי, שֶׁפַּעַם אַחַת דָּחֲקָה אוֹתוֹ אִמּוֹ הַצַּדֶּקֶת זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, בַּאֲשֶׁר שֶׁהָעוֹלָם מְשַׁבְּחִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים עָלָיו גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה, עַל־כֵּן יֹאמַר נָא לָהּ גַּם־כֵּן וִיסַפֵּר לָהּ מַה מַּדְרֵגָתוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. הֵשִׁיב לָהּ מָה אֹמַר לָךְ אֲנִי סָר מֵרָע בֶּאֱמֶת. "אִיךְ בִּין אֵיין אֶמֶתֶער סָר מֵרָע" עוֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁפַּעַם אַחַת שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אִמּוֹ לָמָה אֵינוֹ דּוֹחֵק אֶת עַצְמוֹ לֶאֱכֹל קְצָת כִּי בַּמֶּה יִחְיֶה. וְהֵשִׁיב לָהּ, אֲנִי חַי עַכְשָׁו רַק עִם הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ (קֹהֶלֶת ז). וְאָמַר לָהּ עוֹד, יֵשׁ אֶצְלִי אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ שֶׁיּוֹדְעִים דְּבָרִים כָּאֵלּוּ שֶׁיְּכוֹלִים לִחְיוֹת בָּהֶם בְּלֹא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה (פָּשׁוּט דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר אֲפִלּוּ אִם יֹאכְלוּ מְעַט דִּמְעַט בְּתַכְלִית הַצִּמְצוּם יְכוֹלִים לִחְיוֹת בָּזֶה, כִּי עִקַּר חִיּוּתָם הוּא מִמָּזוֹן רוּחָנִי וְכַמּוּבָא גַּם בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (וַיִּקְרָא שא:):
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות כ״א – אות כ״ו
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
כא. כֵּיוָן שֶׁנִּתְמַנָּה אָדָם פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר נִתְעַשֵּׁר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כג. אַל יִדְאַג אָדָם לוֹמַר, פְּלוֹנִי יְקַפַּח פַּרְנָסָתִי, כִּי עַל־כָּרְחָם יוֹשִׁיבוּךָ בִּמְקוֹמְךָ וּבְשִׁמְךָ יִקְרָאוּךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כד. עַל אַרְבָּעָה דְבָרִים נִכְסֵי בַּעֲלֵי־בָתִּים יוֹרְדִים לְטִמְיוֹן: עַל עוֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר וְכוֹבְשֵׁי שְׂכַר שָׂכִיר וְעַל שֶׁפּוֹרְקִין על מֵעַל צַוְּארֵיהֶן וְנוֹתְנִין עַל חַבְרֵיהֶן וְעַל גַּסּוּת־הָרוּחַ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כה. שִׁנּוּי הַמָּקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם טוֹבִים לְפַרְנָסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כו. אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין אֶלָּא עַל בִּטּוּל תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וּמְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע וְעַזֵּי פָנִים וּבִטּוּל תּוֹרָה וַעֲווֹן גָּזֶל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות ל״ו
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
וְהָלְכוּ לָהֶם וְהָיוּ הוֹלְכִים בְּדַרְכָּם וְהָיוּ מִתְאַוִּים מְאד לִמְצא אֵיזֶה חַיָּה אוֹ בְּהֵמָה לְנַסּוֹת אֶת הַכְּלִי הַנַּ"ל אִם תּוּכַל לְנַגֵּן כַּנַּ"ל אַךְ עֲדַיִן לא הָיוּ רוֹאִים שׁוּם מִין חַיָּה אַחַר כָּךְ בָּאוּ יוֹתֵר לַיִּשּׁוּב וּמָצְאוּ אֵיזֶה בְּהֵמָה וְהִנִּיחוּ הַכְּלִי עָלֶיהָ וְהִתְחִילָה לְנַגֵּן כַּנַּ"ל וְהָיוּ הוֹלְכִים וּבָאִים, עַד שֶׁבָּאוּ אֶל הַמְּדִינָה הַנַּ"ל וְאוֹתָהּ הַמְּדִינָה הָיָה חוֹמָה סָבִיב לָהּ וְאֵין נִכְנָסִין אֵלֶיהָ כִּי אִם בְּשַׁעַר אֶחָד וּצְרִיכִים לְסַבֵּב כַּמָּה פַּרְסָאוֹת, עַד שֶׁבָּאִין אֶל הַשַּׁעַר לִכָּנֵס אֶל הַמְּדִינָה וְהָלְכוּ וְסָבְבוּ, עַד שֶׁבָּאוּ אֶל הַשַּׁעַר בְּבוֹאָם אֶל הַשַּׁעַר, לא רָצוּ לְהַנִּיחַ אוֹתָם לִכָּנֵס הֱיוֹת שֶׁהַמֶּלֶךְ שֶׁל הַמְּדִינָה מֵת וְנִשְׁאַר הַבֶּן מֶלֶךְ וְהִנִּיחַ הַמֶּלֶךְ צַוָּאָה בַּאֲשֶׁר שֶׁעַד עַכְשָׁו הָיוּ קוֹרְאִין אֶת הַמְּדִינָה, מדינה טפשית ומלך חכם עַכְשָׁו יְהֵא קוֹרְאִין אוֹתָהּ לְהֵפֶךְ, מדינה חכמה ומלך טיפש וּמִי שֶׁיַּחְגּר מָתְנָיו לָזֶה, שֶׁיַּחֲזר הַשֵּׁם לְקַדְמוּתוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ חוֹזְרִים וְקוֹרְאִים אֶת הַמְּדִינָה בַּשֵּׁם הָרִאשׁוֹן דְּהַיְנוּ מְדִינָה טִפְּשִׁית וּמִמֶּלֶךְ חָכָם הוּא יִהְיֶה מֶלֶךְ עַל כֵּן אֵין מַנִּיחִין שׁוּם אָדָם לִכָּנֵס אֶל הַמְּדִינָה כִּי אִם מִי שֶׁיַּחְגּר מָתְנָיו לָזֶה עַל כֵּן לא רָצוּ לְהַנִּיחַ אוֹתוֹ לִכָּנֵס וְאָמְרוּ לוֹ הַאַתָּה יָכוֹל לַחֲגר מָתְנֶיךָ לָזֶה, לְהַחֲזִיר אֶל הַמְּדִינָה הַשֵּׁם הָרִאשׁוֹן ? וּבְוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיס עַצְמוֹ לְדָבָר כָּזֶה וְלא יָכְלוּ לִכְנס וֶהֱסִיתוֹ הָעֶבֶד הַנַּ"ל, שֶׁיַּחְזְרוּ לְבֵיתָם אַךְ הוּא לא רָצָה לַחֲזר מֵחֲמַת שֶׁהָאָדָם הַיַּעַר אָמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ לִמְדִינָה זוֹ, וְשָׁם יָבוֹא לַגְּדֻלָּה שֶׁלּוֹ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · ימים שבין המצרים · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
כ"א יוֹם שֶׁבֵּין הַמְּצָרִים וּמַה שֶּׁאוֹכְלִין בֵּיצָה בַּסְּעוּדָה הַמַּפֶסֶקֶת בְּט' בְּאָב, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשַׁבַּת נַחֲמוּ, כָּל זֶה (עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא בְּסִימָן פ"ה):
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
כַּוָּנוֹת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית. וְעַל יְדֵי זֶה יִמְצָא אֶת זִוּוּגוֹ וְלֹא תִּהְיֶה לוֹ מְנַגֶּדֶת, רַק תִּהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ. וְעִקַּר כַּוָּנוֹת אֱלוּל עַיֵּן בְּסִימָן ו' בְּלִקּוּטֵי א': (לק"ת סי' פ"ז)
חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא הַזְּמַן הַמְסֻגָּל לִזְכּוֹת לְדַעַת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין מַה שֶּׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מִתְּחִלָּה. וְעַל־יְדֵי זֶה עוֹשִׂין לְבוּשִׁין חֲדָשִׁים לְנִשְׁמָתוֹ, וְנִצּוֹל מִכָּל הַצָּרוֹת (עַיֵּן דַּעַת): (לק"א סי' כ"א בסוף)
אֱלוּל מְסֻגָּל לָמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, עַד שֶׁיָּשִׂים אֶל לִבּוֹ וְיַרְגִּישׁ הֵיטֵב כְּאֵב חֲטָאָיו בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיַּרְגִּישׁוּ גַּם כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁל כָּל הַטִּפּוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנּוּ לְכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְשְׁכוּ וְכוּ', וְיִהְיֶה נַעֲשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל בֵּינֵיהֶם וְיָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה כֻּלָּם (עַיֵּן תְּשׁוּבָה): (לק"א סי' קמ"א)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק׳ · קטע א׳ – קטע ב׳
כ־7 דק׳ · כ־710 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
"נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְהוָה, לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי, צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְּשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם, צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי עַכְשָׁו מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִתּוֹרָה וּתְפִילָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר אֶפֶס קָצֶה מֵרִבּוּי הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים שֶׁיֵּשׁ לִי מִכָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הוּא מְבֻלְבָּל וּמְעֻרְבָּב מְאד מְאד, וְרָחוֹק מְאד מִשְּׁלֵמוּת הַתִּקּוּן שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי כָּל מִצְוָה כִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים נִתְרַחַקְתִּי מְאד מִתּוֹרָתְךָ וּמִמִּצְוֹתֶיךָ וַאֲנִי דוֹמֶה בְּעֵינַי עַתָּה כְתוֹעֶה בַּמִּדְבָּר מַמָּשׁ, מְקוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, אֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת לָשׁוּב אֶל הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר וְהַנָּכוֹן לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וַאֲנִי הוֹלֵךְ בָּעוֹלָם הָעוֹבֵר הַזֶּה "כְּאִישׁ שִׁכּוֹר וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן, נָע וָנָד", מְבֻלְבָּל וּמְטרָף בְּכַמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת בִּלְבּוּלִים עַל בִּלְבּוּלִים וּמְנִיעוֹת עַל מְנִיעוֹת, הַמּוֹנְעִים וּמְבַלְבְּלִים אוֹתִי מִלְּהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתְךָ בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת אֲשֶׁר לְכָךְ נוֹצָרְתִּי "וּמָה אֶעֱשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה, וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקד מָה אֲשִׁיבֶנוּ" וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה וְהַמָּרָה מְאד מְאד, הַפְּגוּמָה וְהַמְטרֶפֶת כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ, כִּי אִם עַל יְדֵי הִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין וְרָצוֹן אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים עצֶם מַעֲלַת הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם אָבִי אָב הָרַחֲמָן, הַגּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת, גָּמְלֵנִי כָּל טוֹב, וּתְזַכֵּנִי לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וְלַחֲשׁק תָּמִיד בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ בְּרָצוֹן חָזָק וְתַקִּיף מְאד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לִלְמד הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, וּלְהִתְפַּלֵּל וְלוֹמַר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְלַעֲשׂוֹת מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּל יְמֵי חַיַּי וַאֲפִלּוּ בָּעֵת שֶׁיִּהְיֶה הַהֶכְרֵחַ לְהִתְבַּטֵּל עַל פִּי רְצוֹנְךָ, אֲפִלּוּ אִם אֶהְיֶה לִפְעָמִים בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִלְמד וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתְךָ שָׁם, תְּזַכֵּנִי וְתַעַזְרֵנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי חֵשֶׁק וְרָצוֹן חָזָק לִלְמד תּוֹרָה וְלַעֲבד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיַּעֲלֶה הָרָצוֹן לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ עָשִׂיתִי מִצְוֹתֶיךָ וְלָמַדְתִּי תּוֹרָתְךָ מַמָּשׁ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלַי, וְהֶיֵה בְעֶזְרִי וְזַכֵּנִי שֶׁאַתְחִיל לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמִי לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וְלַחֲשׁק תָּמִיד בְּרָצוֹן וְחֵשֶׁק חָזָק וֶאֱמֶת לְתוֹרָתְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן הָאֱמֶת שֶׁבַּלֵּב, לִלְמד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר הָעֶלְיוֹן הַנִּכְתָּב עַל הַלֵּב הָעֶלְיוֹן עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר אַתָּה מַקְשִׁיב וְשׁוֹמֵעַ דִּבְרֵיהֶם שֶׁמְּדַבֵּר כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ וְאַתָּה מְחַבְּרָם יַחַד וְכוֹתֵב מֵהֶם סֵפֶר זִכָּרוֹן בִּשְׁבִיל הַחוֹשְׁבִים בְּלִבָּם וְחוֹשְׁקִים בֶּאֱמֶת לִלְמד תּוֹרָתְךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהוָה אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְהוָה וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְהוָה וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ" זַכֵּנִי גַם כֵּן לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ עָלַי הֶאָרָה גְדוֹלָה מֵהַלֵּב הַזֶּה, וְלִלְמד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר הַזֶּה, כִּי אֲנִי רָחוֹק מְאד מֵהַכּל, רַק אֲנִי מְצַפֶּה לְרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ שֶׁתְּזַכֵּנִי לְרָצוֹן וְחֵשֶׁק אֲמִתִּי אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב חוּס וַחֲמל עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי, "כִּי תִפְאֶרֶת עֻזֵּנוּ אָתָּה וּבִרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִּי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, הַחֲיֵינִי וְקַיְּמֵנִי וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִכְבּשׁ אֶת יִצְרִי וְלֶאֱחֹז אֶת כָּל תַּאֲווֹתַי בְּיָדִי תָמִיד, אֲפִלּוּ הַתַּאֲווֹת שֶׁל הֶתֵּר וַאֲפִלּוּ בַּיָּמִים שֶׁהֻתְּרָה בָּהֶן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אֶזְכֶּה לֶאֱחֹז בְּיָדִי, אֲפִלּוּ הַתַּאֲווֹת שֶׁהִתַּרְתָּ לָנוּ שֶׁנִּקְרָאִים "חֶצְיוֹ לָכֶם", לְהִתְנַהֵג גַּם בָּהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה לְשִׁמְךָ לְבַד בְּלִי שׁוּם תַּאֲוֹת הַגּוּף כְּלָל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֱמר לְצָרוֹתַי דַּי, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנִי גְאֻלָּה שְׁלֵמָה מִכָּל הַתַּאֲווֹת, חוּס וַחֲמל נָא עַל נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה אֲשֶׁר כְּבָר נִפְגְּמָה מְאד עַל יְדֵי תַאֲווֹתַי הָרָעוֹת כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ חוּסָה עָלַי מֵעַתָּה כְּרב רַחֲמֶיךָ כְּרוֹב חֲסָדֶיךָ, וְתֵן לִי כחַ וּגְבוּרָה וְעֵצָה אֲמִתִּיִּית בְּכָל עֵת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְבַטֵּל אֶת כָּל תַּאֲווֹתַי לְגַמְרֵי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים חַיִּים נִצְחִיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיַּגִּיעַ עֵת פְּטִירָתִי מִן הָעוֹלָם, לֹא יִהְיֶה חִלּוּק אֶצְלִי כְּלָל בֵּין הַחַיִּים לְאַחַר מִיתָה, רַק הַכּל יִהְיֶה שָׁוֶה אֶצְלִי וְתָמִיד אֶזְכֶּה לַעֲבד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, בֵּין בְּחַיַּי בָּעוֹלָם הַזֶּה, בֵּין לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתִי לְעוֹלָם הַבָּא, עַד שֶׁאֶהְיֶה חַי תָּמִיד אֲפִלּוּ לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתִי, וְאֶחְיֶה וְלֹא אָמוּת לְעוֹלָם וְאֶהְיֶה בִּכְלַל הַצַּדִּיקִים שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִיתָתָן קְרוּיִים חַיִּים, "לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי כִּי יְהוָה גָּמַל עָלָיְכִי כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְהוָה בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ וְלֹא כָּל יוֹרְדֵי דוּמָה, וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָה כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּאוֹר הַחַיִּים כִּי לֹא תַּעֲזב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִּתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת תּוֹדִיעֵנִי אוֹרַח חַיִּים שׂוֹבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות נב
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז, הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, יַרְבֶּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וְיָדִין וְיִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל עֲסָקָיו וּמַעֲשָׂיו, אִם כָּךְ רָאוּי וְהָגוּן לוֹ לַעֲשׂוֹת וּלְהִתְנַהֵג כָּךְ כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַגּוֹמֵל עִמּוֹ טוֹבוֹת בְּכָל עֵת וָרֶגַע.
וִיכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט וְעַל הַכֹּל יָבוֹא בְּמִשְׁפָּט עִם עַצְמוֹ וְהוּא בְּעַצְמוֹ יָדִין וְיִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל עֲסָקָיו וּמַעֲשָׂיו.
וּבָזֶה יָסִיר מֵעָלָיו כָּל הַפְּחָדִים וְיִנָּצֵל מִיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם שַׂר וְאָדוֹן וְחַיָּה רָעָה וְלִסְטִים וְלֹא מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד יִירָא וְיִפְחַד.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נו · פסקה 6
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ כַּמָּה מִצְווֹת שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, שֶׁמְּסֻגָּל לְהִנָּצֵל עַל יָדָם מֵעֲבֵרוֹת וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּגוֹן צִיצִית וּתְפִלִּין. וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁלָּבוּשׁ צִיצִית וּתְפִלִּין וְאַף־עַל־פִּי־כֵן מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע וּמַחֲטִיאוֹ חַס וְשָׁלוֹם, אִם כָּךְ חַס וְשָׁלוֹם, יִפְרֹק עֹל לְגַמְרֵי וְלֹא יְקַיֵּם צִיצִית וּתְפִלִּין חָלִילָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות ט
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
וְחָסוּ בּוֹ עַם עָנִי וָדָל. וְגַם מָשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ נִקְרָא עָנִי וְרוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר, כִּי עִקַּר הָעֲשִׁירוּת הָאֲמִתִּי בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת זוֹכִין עַל־יְדֵי עֲנִיּוּת וְשִׁפְלוּת בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל (הִלְכוֹת פּוּרִים, הֲלָכָה ו', אוֹת י"ג):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רפד · פסקה 5 – פסקה 6
כ־7 דק׳ · כ־680 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
מָה אֹמַר לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי וְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ נוֹרָאוֹת נִפְלֵאתִי וְכוּ', חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם. וּמֵחֲמַת נְחִיצַת הַפָּאסְט [הַדֹּאַר] אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר. וּכְבָר סִפַּרְתִּי לָכֶם בְּמִכְתָּבִי הָרִאשׁוֹן סֵדֶר נְסִיעָתִי אָז. וּתְהִלָּה לָאֵל כְּבָר הָיִיתִי בְּשַׁבַּת פָּרָשַׁת שְׁלַח הֶעָבַר בִּקְהִלָּה קְדוֹשָׁה מֶעדְוֶועדִיבְקֶא עִם יְדִידֵינוּ הַוָּתִיק רַבִּי אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה, וְהֶחֱיֵיתִי נַפְשָׁם תְּהִלָּה לְאֵל חַי מְאֹד מְאֹד. כָּלְתָה נַפְשָׁם לִדְבָרִים אֲמִתִּיִּים וְנוֹרָאִים וְנִפְלָאִים שֶׁגִּלִּיתִי אֶת אָזְנָם בְּחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא מְעַט מֵהַרְבֵּה. וְאֶתְמוֹל בָּאתִי מִשָּׁם. וַאֲנִי מוּכָן עַתָּה לִנְסֹעַ לִקְרֶעמִינְטְשַׁאג הַיּוֹם אוֹ מָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. וְאֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה אֶתְעַכֵּב שָׁם, כִּי רַבִּי אֶפְרַיִם עֲדַיִן לֹא בָּא מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב. עַל כֵּן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֶתְעַכֵּב שָׁם גַּם בְּשַׁבָּת הַשֵּׁנִי שֶׁאַחֲרָיו, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם. וְאֶרְאֶה לַהֲשִׁיבְךָ גַּם מִשָּׁם כְּשֶׁאֲקַבֵּל שָׁם מִכְתָּבְךָ שֶׁכְּבָר שָׁלַחְתָּ לְשָׁם. יָתֵר מִזֶּה אֵין לְהַאֲרִיךְ. וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה וְהִתְחַזְּקוּת בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ' וְשֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה לְךָ בְּנִי יְדִידִי וּלְכָל הַנִּלְוִים אֵלֵינוּ כְּנַפְשָׁם וְנֶפֶשׁ אָבִיךָ וְאוֹהַבְכֶם בֶּאֱמֶת לָנֶצַח.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹר לְיוֹם ד' חֻקַּת תקצ"ט קְרָאקָא.
שָׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ.
מִכְתָּבוֹ הַנִּשְׁלַח לְפֹה קִבַּלְתִּי יוֹם הֶעָבַר לְעֵת עֶרֶב מִטְּשֶׁעהרִין. וְהָיִיתִי פֹּה עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר, וּתְהִלָּה לָאֵל הָיָה הַכֹּל עַל נָכוֹן. וּלְבָאֵר מַה שֶּׁדִּבַּרְנוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה, אִי אֶפְשָׁר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. וּבְיוֹם ג' הֶעָבַר לְעֵת עֶרֶב בָּא בְּשָׁלוֹם יְדִידֵינוּ רַבִּי אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר, וּכְפִי הַנִּרְאֶה אֶעֱבֹר אֶת הַדֶּנֶעפִּיר [נָהָר] בְּיוֹם מָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לִשְׁבּוֹת בִּקְהִלַּת קְרוּמִינְטְשַׁאג. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם. וְהִנֵּה רְצוֹנִי חָזָק מְאֹד לְהַחֲיוֹתוֹ בְּדִבְרֵי אֱמֶת הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ, אַךְ כְּבָר הֶאֱרַכְתִּי קְצָת בִּשְׁנֵי מִכְתָּבִים הַקּוֹדְמִים. וְכָעֵת אֲנִי כּוֹתֵב בְּאִישׁוֹן לַיְלָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב שְׁלִיחַת הָאִגֶּרֶת לְמָחָר, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכְּךָ שֶׁתִּזְכֶּה לְקַיֵּם וְלֵילֵךְ עִם מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בִּשְׁנֵי מִכְתָּבִים הַקּוֹדְמִים. וְאִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְּמוֹ אֶפֶס קָצֶה מֵאֲשֶׁר בִּלְבָבִי, אֲשֶׁר אֲנִי רוֹאֶה בְּכָל עֵת כַּמָּה וְכַמָּה אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק וּלְהוֹדוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ לְהַפְלִיא, יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת. סַמָּא דְּמִלְּתָא מִשְּׁתּוֹקָא [רְפוּאָה לַפֶּה לִשְׁתּוֹק]. וּתְהִלָּה לָאֵל הֶחֱיֵיתָ אֶת נַפְשִׁי בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ וְהוֹדַעְתַּנִי מֵהַטַּלִּית שֶׁקָּנִיתָ בַּיּוֹם שֶׁכָּתַבְתִּי לְךָ מֵעִנְיַן נוֹרְאוֹת קְדֻשַּׁת מִצְוַת צִיצִית הַקְּדוֹשִׁים. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', שֶׁכְּשֶׁמְּדַבְּרִים בֶּאֱמֶת מִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה יְכוֹלִין לְכַוֵּן עֲתִידוֹת. הִגְדַּלְתִּי הַשִּׂמְחָה עַל זֶה, בִּפְרָט עַל אֲשֶׁר נָתַתָּ לִבְּךָ לָזֶה. חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי וְכוּ'.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ד' עֵקֶב תקצ"ט בְּרֶסְלֶב.
שָׁלוֹם וְחַיִּים לַאֲהוּבִי, בְּנִי חֲבִיבִי, הָרַבָּנִי וְכוּ', מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּשָׁעָה זֹאת. וּכְבָר שָׁמַעְתִּי מִקֹּדֶם מֵחֲלִישַׁת בִּנְךָ שֶׁיִּחְיֶה, וּבְוַדַּאי צַעֲרוֹ הוּא צַעֲרִי, אַךְ לַה' הַתִּקְוָה שֶׁיִּשְׁלַח לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם חִישׁ קַל מְהֵרָה רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף וְכוּ'. וּלְהַחֲיוֹתְךָ בִּדְבָרַי אֵין הַפְּנַאי מַסְכִּים כָּעֵת, גַּם כְּבָר דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה בִּהְיוֹתְךָ פֹּה. אַךְ דַּע בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁהַיּוֹם חָזַרְתִּי עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְדִבַּרְתִּי הַרְבֵּה בָּזֶה שֶׁרָאוּי לָנוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּמֶּה שֶׁנִּצַּלְנוּ מִלִּהְיוֹת מִתְנַגֵּד עַל אוֹר אֱמֶת כָּזֶה אֲשֶׁר רַק הוּא תִּקְוָתֵנוּ לָנֶצַח. וְכָל מַה שֶּׁמַּרְגִּישִׁין יוֹתֵר צָרוֹת לְבָבוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּפַרְנָסָה וְכוּ' צְרִיכִין לַהֲפֹךְ הַדָּבָר לְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן יוֹתֵר, כִּי אַף עַל פִּי כֵן זָכִיתִי בְּהַצֵּל עוֹבֵר נְוֵה הַתְּלָאוֹת כָּזֶה בִמְרִירוּת כָּזֶה לְהִנָּצֵל מִלִּהְיוֹת מִתְנַגֵּד עַל חַיּוּתֵינוּ וְתִקְוָתֵנוּ. אֲשֶׁר רַק הוּא מַמְתִּיק מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ אִלְמָלֵא מִלְחָא וְכוּ'. וּצְרִיכִין לַחֲזֹר זֹאת גַּם כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם אֶחָד וְלִהְיוֹת מוֹדֶה עַל הֶעָבָר עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה בַּעַל הַחֶסֶד עִמָּנוּ. וּבִפְרָט שֶׁזָּכִינוּ גַּם זָכִינוּ לִטְעֹם מְעַט מִצּוּף דְּבַשׁ אֲמָרָיו הַנְּעִימִים הַמְחַיִּין אֶת הַנֶּפֶשׁ לָנֶצַח וְכוּ' וְכוּ'. אִלְמָלֵא לָא אָתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמָע מִלָּה חֲדָא מֵהֶם דַּיֵּינוּ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן וְכוּ' וְכוּ'. וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִים גַּם לִכְנֹס לִצְעֹק עַל לְהַבָּא וְלִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם נוֹכַח פְּנֵי ה', מֵאַחַר שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁעֲדַיִן רַחֲמָיו אֵלֵינוּ וַעֲדַיִן חֲבִיבוּתָהּ גַּבָּן. אַךְ הָעִקָּר לַחֲזֹר בְּכָל פַּעַם אֶל הַשִּׂמְחָה שֶׁהוּא עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת. שׂוֹשׂ נָשִׂישׂ בַּה' כִּי רַחֲמָיו לֹא כָּלִים, כַּאֲשֶׁר כְּבָר רָאִינוּ פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וְכוּ' בּוֹ בָּטַחְנוּ שֶׁאַל יַעַזְבֵנוּ לָנֶצַח וְיֵטִיב אַחֲרִיתֵנוּ מֵרֵאשִׁיתֵנוּ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה וּרְחִימְתָן עֲזִיזָא. וּבִפְרָט לִידִידִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, נֶכֶד אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. אֶתְמוֹל קִבַּלְתִּי פְּרִישַׂת שָׁלוֹם מֵאִתּוֹ. מִי יִתֵּן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְוַעֵד יַחַד מְהֵרָה וּפָנִים אֶל פָּנִים נְדַבֵּר אֲשֶׁר הוּא טוֹבָתוֹ לָנֶצַח.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 11
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
ר' יוֹסֵי מִבְּרַקְתִּיָה. ר' יוֹסֵי מִנְהַר בּוּל. ר' יוֹסֵי דְמִּן קִסְּרִי. ר' יוֹסֵי הַמַּבּוּסִי. ר' יוֹסֵי הַכֹּהֵן.
ר' יוֹסֵי אִישׁ כְּפַר גּוּפְתָּא. ר' יוֹסֵי בַּר חָנָן. ר' יוֹסֵי בֶּן חֲנַנְיָה. ר' יוֹסֵי בַּר נָתָן. ר' יוֹסֵי מַדָּאָה.
ר' יוֹסֵי בְּרֵיהּ דְר' תַּנְחוּם דִכְּפַר אַגוּן. ר' יוֹסֵי דְרוֹמִיָיא. יוֹסֵי בֶּן מְנַשְׁיָא. ר' יוֹסֵי בֶּן גַּזִירָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ח · סעיף א׳ – סעיף י׳
כ־6 דק׳ · כ־580 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
כָּל מְלָאכָה שֶׁאֲסוּר לַעֲשׂוֹתָהּ בַּשַׁבָּת, אָסוּר לַעֲשׂוֹתָהּ בְּיוֹם טוֹב. וּכְמוֹ שֶׁבַּשַׁבָּת אָסוּר לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, כְּמוֹ כֵּן בְּיוֹם טוֹב. וּכְשֵׁם שֶׁאָדָם מְצֻוֶּה עַל שְׁבִיתַת בְּהֶמְתּוֹ בַּשַׁבָּת, כָּךְ הוּא מְצֻוֶּה בְּיוֹם טוֹב. וְאֵין בֵּין יוֹם טוֹב לְשַׁבָּת אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר, אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם, דְּהַיְנוּ, לִישָׁה, אֲפִיָּה, שְׁחִיטָה וּבִשּׁוּל. וְהוֹצָאָה וְהַבְעָרָה מֻתָּרוֹת בְּיוֹם טוֹב גַּם שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, אֶלָּא לְצֹרֶךְ אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁקִּבְּלוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּאָמְרִינָן בְּהוּ, מִתּוֹךְ שֶׁהֻתְּרוּ לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ הֻתְּרוּ נַמִי שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, אֶלָּא לְצֹרֶךְ אַחֵר (תצה). וְנֵר שֶׁל יָארְצַיְיט (יום זכרון להוריו), אֵין לְהַדְלִיק בְּיוֹם טוֹב (עַיֵּן ספר שו"ת אמרי אש, אוֹרַח חַיִּים סִימָן מ', וְעַיֵּן לעיל ס"ס צ')
אֵין עוֹשִׂין גְּבִינָה בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין עוֹשִׂין חֶמְאָה בְּיוֹם טוֹב. וְכֵן אֵין מַעֲמִידִין חָלָב עַל יְדֵי קֵבָה אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים, שֶׁיִּתְקַבֵּץ הֶחָלָב וְיִקָּפֶה. וְכֵן אָסוּר לִקְלוֹט שֻׁמַּן הֶחָלָב (סמעטען) מִן הֶחָלָב, אֶלָּא שֶׁיַּנִּיחַ מְעַט עַל הֶחָלָב הַתַּחְתּוֹן, כְּמוֹ בְּשַׁבָּת. וְגַם זֶה, אֵינוֹ מֻתָּר אֶלָּא מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְבוֹ בַיּוֹם. אֲבָל לְצֹרֶךְ מָחָר, אָסוּר, מִשּׁוּם הֲכָנָה. וְאִם חוֹשֵׁשׁ לְהֶפְסֵד, מֻתָּר לִקְלוֹט בָּעִנְיָן הַנִּזְכָּר עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי (תק"י).
תַּבְלִין שֶׁאִם יִטְחַן אוֹתָם קֹדֶם יוֹם טוֹב יָפִיגוּ טַעֲמָן, מֻתָּר לְדוּכָן בְּיוֹם טוֹב עַל יְדֵי שִׁנּוּי, כְּגוֹן שֶׁיַּטֶּה אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת לַצְּדָדִין אוֹ שֶׁיָּדוּךְ עַל הַשֻּׁלְחָן וְכַיּוֹצֵא בוֹ. וְכֵן תַּמְכָא (קריין) שֶׁגּוֹרְרִין אוֹתוֹ עַל הַמּוֹרַג (רִיבאייזען), לֹא יִגְרוֹר לְתוֹךְ קְעָרָה כְּדַרְכּוֹ בַחֹל, אֶלָּא עַל מַפָּה. וְקַאפֶע אֵין לִטְחוֹן בְּרֵיחַיִם, אֶלָּא יְדוּכוּ בִמְדוֹכָה וְעַל יְדֵי שִׁנּוּי. אֲבָל טוֹב יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת הַכֹּל מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. וּדְבָרִים שֶׁאֵינָם מְפִיגִין טַעֲמָם, וַדַּאי צְרִיכִין לִזָּהֵר לְדוּכָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אַךְ אִם שָׁכַח, יֵשׁ לְהַתִּיר גַּם כֵּן עַל יְדֵי שִׁנּוּי. וְכָל הַנִּזְכָּר, אֵינוֹ מֻתָּר אֶלָּא מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ הַיּוֹם וְלֹא לְמָחָר. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת אֶלָּא מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ עַתָּה לְאוֹתָהּ סְעוּדָּה. וְגַם בְּדִיכַת מַצָּה, יֵשׁ לִזָּהֵר בָּזֶה.
אָסוּר לְבַקֵּעַ עֵצִים אוֹ אֲפִלּוּ לְשַׁבְּרָן בַּיָּד. וְאָסוּר לְלַקֵּט עֵצִים מִמָּקוֹם שֶׁהֵם מְפֻזָּרִין.
כְּשֶׁהוּא עוֹרֵךְ אֶת הָעֵצִים עַל הָאֲבָנִים לְהַבְעִיר אֵשׁ, אָסוּר, מִשּׁוּם דְּעוֹשֶׂה אֹהֶל, דַּהֲוֵי כְּמוֹ שְׁתֵּי מְחִצּוֹת וְגַג עַל גַּבֵּיהֶן. וְצָרִיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה שִׁנּוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁיֹּאחַז אֶת הָעֵצִים בְּיָדוֹ וְיִתֵּן אֶת הָאֲבָנִים תַּחְתֵּיהֶם. וְכֵן כְּשֶׁמַעֲמִיד קְדֵרָה עַל אֲבָנִים לְהַבְעִיר תַּחְתֶּיהָ, צָרִיךְ שֶׁיֹּאחַז אֶת הַקְּדֵרָה בְּיָדוֹ וְיַכְנִיס אֶת הָאֲבָנִים תַּחְתֶּיהָ, אֲבָל לֹא יַנִּיחֶנָּהּ עַל גַּבֵּי הָאֲבָנִים.
אֵין נוֹפְחִין אֵשׁ בְּמַפּוּחַ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהָאֻמָּנִין עוֹשִׂין. וְהָעוֹלָם נוֹהֲגִין הֶתֵּר בְּמַפּוּחַ שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים עַל יְדֵי שִׁנּוּי לְהָפְכוֹ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. אֲבָל בְּמַפּוּחַ שֶׁל אֻמָּנִין, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי שִׁנּוי אָסוּר (תק"ב).
מֻתָּר לִבְרֹר קִטְנִיּוֹת מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֲבָל לֹא בְּנַפָּה וְלֹא בִּכְבָרָה, וְגַם לֹא יִתְּנֵם לְתוֹךְ הַמַּיִם כְּדֵי שֶׁיָּצוּף הַפְּסֹלֶת אוֹ הָאֹכֶל, אֶלָּא יִבְרֹר בְיָדוֹ וִילַקֵּט מַה שֶּׁהוּא נֹחַ לוֹ יוֹתֵר. אִם נֹחַ לוֹ לְלַקֵּט הַפְּסֹלֶת, יְלַקֵּט הַפְּסֹלֶת. וְאִם נֹחַ לוֹ לְלַקֵּט הָאֹכֶל יְלַקֵּט הָאֹכֶל (תק"י).
קֶמַח שֶׁכְּבָר הָיָה מְרֻקָּד אֶלָּא שֶׁהוּא רוֹצֶה לְרַקְּדוֹ שֵׁנִית, יֵשׁ לְרַקְּדוֹ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי אוֹ עַל יְדֵי שִׁנּוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁיְרַקֵּד בְּאַחוֹרֵי הַנַּפָּה. וְכֵן יַעֲשֶׂה בְּמַצוֹת דּוּכוֹת. וְקֶמַח שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיָה מְרֻקָּד, אָסוּר לְרַקְּדוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי וּבְשִׁנּוּי. אָסוּר לִבְרֹר פְּסֹלֶת מִתּוֹךְ הַקֶּמַח, כְּגוֹן, שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ צְרוֹרוֹת וְכַדּוֹמֶה. וַאֲפִלּוּ לִבְרֹר מִתּוֹךְ מַצּוֹת כְּתוּתוֹת אֶת הַפֵּרוּרִים הַגְּדוֹלִים, אָסוּר (תק"ד תק"ו).
לִישָׁה מֻתֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב, וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יִמְדּוֹד אֶת הַקֶּמַח, אֶלָּא יִקַּח בְּאֹמֶד הַדָּעַת. וְאִם אֵינוֹ מְצַמְצֵם אֶת הַמִּדָּה, אֶלָּא פּוֹחֵת אוֹ מוֹסִיף, מֻתָּר (תק"ו).
בָּצֵק מְחֻתָּךְ (אִטְרִיּוֹת, פְּתִיתִים) שֶׁמְבַשְׁלִים לְאָכְלוֹ עִם רֹטֶב (נודעל, פערפיל), יֵשׁ לָלוּשׁ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, כִּי הַיְשָׁנִים יוֹתֵר טוֹבִים. וְאִם לֹא לָשׁ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, יָלוּשׁ בְּיוֹם טוֹב עַל יְדֵי שִׁנּוּי. דְּהַיְנוּ שֶׁאִם דַּרְכּוֹ לָלוּשׁ עַל דַּף, יָלוּשׁ עַל מַפָּה וְכַדּוֹמֶה. וְגַם תַּבְשִׁיל שֶׁאֵינוֹ מִתְקַלְקֵל, כְּגוֹן פֵּרוֹת יְבֵשִׁים וְכַדּוֹמֶה, יֵשׁ לְבַשְּׁלָם בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב (תצ"ה).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק׳
"נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְהוָה, לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי, צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְּשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם, צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי עַכְשָׁו מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִתּוֹרָה וּתְפִילָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר אֶפֶס קָצֶה מֵרִבּוּי הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים שֶׁיֵּשׁ לִי מִכָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הוּא מְבֻלְבָּל וּמְעֻרְבָּב מְאד מְאד, וְרָחוֹק מְאד מִשְּׁלֵמוּת הַתִּקּוּן שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי כָּל מִצְוָה כִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים נִתְרַחַקְתִּי מְאד מִתּוֹרָתְךָ וּמִמִּצְוֹתֶיךָ וַאֲנִי דוֹמֶה בְּעֵינַי עַתָּה כְתוֹעֶה בַּמִּדְבָּר מַמָּשׁ, מְקוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, אֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת לָשׁוּב אֶל הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר וְהַנָּכוֹן לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וַאֲנִי הוֹלֵךְ בָּעוֹלָם הָעוֹבֵר הַזֶּה "כְּאִישׁ שִׁכּוֹר וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן, נָע וָנָד", מְבֻלְבָּל וּמְטרָף בְּכַמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת בִּלְבּוּלִים עַל בִּלְבּוּלִים וּמְנִיעוֹת עַל מְנִיעוֹת, הַמּוֹנְעִים וּמְבַלְבְּלִים אוֹתִי מִלְּהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתְךָ בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת אֲשֶׁר לְכָךְ נוֹצָרְתִּי "וּמָה אֶעֱשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה, וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקד מָה אֲשִׁיבֶנוּ" וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה וְהַמָּרָה מְאד מְאד, הַפְּגוּמָה וְהַמְטרֶפֶת כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ, כִּי אִם עַל יְדֵי הִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין וְרָצוֹן אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים עצֶם מַעֲלַת הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם אָבִי אָב הָרַחֲמָן, הַגּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת, גָּמְלֵנִי כָּל טוֹב, וּתְזַכֵּנִי לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וְלַחֲשׁק תָּמִיד בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ בְּרָצוֹן חָזָק וְתַקִּיף מְאד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לִלְמד הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, וּלְהִתְפַּלֵּל וְלוֹמַר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְלַעֲשׂוֹת מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּל יְמֵי חַיַּי וַאֲפִלּוּ בָּעֵת שֶׁיִּהְיֶה הַהֶכְרֵחַ לְהִתְבַּטֵּל עַל פִּי רְצוֹנְךָ, אֲפִלּוּ אִם אֶהְיֶה לִפְעָמִים בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִלְמד וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתְךָ שָׁם, תְּזַכֵּנִי וְתַעַזְרֵנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי חֵשֶׁק וְרָצוֹן חָזָק לִלְמד תּוֹרָה וְלַעֲבד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיַּעֲלֶה הָרָצוֹן לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ עָשִׂיתִי מִצְוֹתֶיךָ וְלָמַדְתִּי תּוֹרָתְךָ מַמָּשׁ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלַי, וְהֶיֵה בְעֶזְרִי וְזַכֵּנִי שֶׁאַתְחִיל לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמִי לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וְלַחֲשׁק תָּמִיד בְּרָצוֹן וְחֵשֶׁק חָזָק וֶאֱמֶת לְתוֹרָתְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן הָאֱמֶת שֶׁבַּלֵּב, לִלְמד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר הָעֶלְיוֹן הַנִּכְתָּב עַל הַלֵּב הָעֶלְיוֹן עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר אַתָּה מַקְשִׁיב וְשׁוֹמֵעַ דִּבְרֵיהֶם שֶׁמְּדַבֵּר כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ וְאַתָּה מְחַבְּרָם יַחַד וְכוֹתֵב מֵהֶם סֵפֶר זִכָּרוֹן בִּשְׁבִיל הַחוֹשְׁבִים בְּלִבָּם וְחוֹשְׁקִים בֶּאֱמֶת לִלְמד תּוֹרָתְךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהוָה אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְהוָה וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְהוָה וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ" זַכֵּנִי גַם כֵּן לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ עָלַי הֶאָרָה גְדוֹלָה מֵהַלֵּב הַזֶּה, וְלִלְמד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר הַזֶּה, כִּי אֲנִי רָחוֹק מְאד מֵהַכּל, רַק אֲנִי מְצַפֶּה לְרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ שֶׁתְּזַכֵּנִי לְרָצוֹן וְחֵשֶׁק אֲמִתִּי אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב חוּס וַחֲמל עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי, "כִּי תִפְאֶרֶת עֻזֵּנוּ אָתָּה וּבִרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִּי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״א
מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, הַחֲיֵינִי וְקַיְּמֵנִי וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִכְבּשׁ אֶת יִצְרִי וְלֶאֱחֹז אֶת כָּל תַּאֲווֹתַי בְּיָדִי תָמִיד, אֲפִלּוּ הַתַּאֲווֹת שֶׁל הֶתֵּר וַאֲפִלּוּ בַּיָּמִים שֶׁהֻתְּרָה בָּהֶן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אֶזְכֶּה לֶאֱחֹז בְּיָדִי, אֲפִלּוּ הַתַּאֲווֹת שֶׁהִתַּרְתָּ לָנוּ שֶׁנִּקְרָאִים "חֶצְיוֹ לָכֶם", לְהִתְנַהֵג גַּם בָּהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה לְשִׁמְךָ לְבַד בְּלִי שׁוּם תַּאֲוֹת הַגּוּף כְּלָל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֱמר לְצָרוֹתַי דַּי, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנִי גְאֻלָּה שְׁלֵמָה מִכָּל הַתַּאֲווֹת, חוּס וַחֲמל נָא עַל נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה אֲשֶׁר כְּבָר נִפְגְּמָה מְאד עַל יְדֵי תַאֲווֹתַי הָרָעוֹת כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ חוּסָה עָלַי מֵעַתָּה כְּרב רַחֲמֶיךָ כְּרוֹב חֲסָדֶיךָ, וְתֵן לִי כחַ וּגְבוּרָה וְעֵצָה אֲמִתִּיִּית בְּכָל עֵת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְבַטֵּל אֶת כָּל תַּאֲווֹתַי לְגַמְרֵי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים חַיִּים נִצְחִיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיַּגִּיעַ עֵת פְּטִירָתִי מִן הָעוֹלָם, לֹא יִהְיֶה חִלּוּק אֶצְלִי כְּלָל בֵּין הַחַיִּים לְאַחַר מִיתָה, רַק הַכּל יִהְיֶה שָׁוֶה אֶצְלִי וְתָמִיד אֶזְכֶּה לַעֲבד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, בֵּין בְּחַיַּי בָּעוֹלָם הַזֶּה, בֵּין לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתִי לְעוֹלָם הַבָּא, עַד שֶׁאֶהְיֶה חַי תָּמִיד אֲפִלּוּ לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתִי, וְאֶחְיֶה וְלֹא אָמוּת לְעוֹלָם וְאֶהְיֶה בִּכְלַל הַצַּדִּיקִים שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִיתָתָן קְרוּיִים חַיִּים, "לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי כִּי יְהוָה גָּמַל עָלָיְכִי כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְהוָה בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ וְלֹא כָּל יוֹרְדֵי דוּמָה, וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָה כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּאוֹר הַחַיִּים כִּי לֹא תַּעֲזב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִּתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת תּוֹדִיעֵנִי אוֹרַח חַיִּים שׂוֹבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִימוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 194 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־41 דק׳
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־12 באפריל 2028, בשעה 19:05 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שלש רגלים
מִי שֶׁהוֹלֵךְ וְנֶחְלָק וְנוֹפֵל וְהָעוֹלָם שׁוֹחֲקִין מִמֶּנּוּ, וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ עַל־יְדֵי זֶה, כָּל זֶה בָּא לוֹ עַל־יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב: (לק"א סי' רל"ה)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.