סדר ברסלב היומי · 17 באפריל 2028

הלימוד שלך להיום

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ׳ · אות ה׳ – אות ג׳

כ־8 דק׳ · כ־830 מילים · 52% מהספר עד סוף היום

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ׳ · אות ה׳

[נִרְאֶה בֵּאוּר הָעִנְיָן, כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם יְכוֹלִין לְדַבֵּר דִּבּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַשָּׁלוֹם מְחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים, חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא חָכְמָה וּמֹחִין דִּקְדֻשָּׁה, כִּי חָכְמָה נִקְרָא קֹדֶשׁ כַּיָּדוּעַ. כִּי קֹדֶשׁ הוּא בְּחִינַת רֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ב): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה, כִּי כָּל רֵאשִׁית הוּא קֹדֶשׁ בְּכָל מָקוֹם. וְרֵאשִׁית הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיא): רֵאשִׁית חָכְמָה. וּכְשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וּמַכְנִיס כָּל מֹחוֹ וְחָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ בְּתוֹךְ הַדִּבּוּרִים, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ הֵיטֵב לְהַדִּבּוּרִים, וּמֵבִין וְשׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁהוּא מְדַבֵּר, זֶהוּ בְּחִינַת קֹדֶשׁ, וְיֵשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה. וְזֶהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, כִּי הוּא מְחַבֵּר וּמְקַשֵּׁר הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲסָדִים כַּנַּ"ל, לְהַדִּבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף: וּמִבַּלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ, כִּי יוֹסֵף הוּא כָּלוּל מִבְּחִינַת יָדִין וְרַגְלִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחָכְמָה וְהַדִּבּוּר, כִּי יָדִין זֶה בְּחִינַת חָכְמָה בְּחִינַת קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ, וְרַגְלִין זֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּר וְכוּ' כַּנַּ"ל. עַל כֵּן צְרִיכִין לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הוּא לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, שֶׁיְּכַוֵּן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, בְּוַדַּאי מְרֻצֶּה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים כַּנַּ"ל (וּכְמוֹ שֶׁכְּבָר רָאִינוּ בְּחוּשׁ בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁכַּמָּה אֲנָשִׁים קַלִּים וּפְחוּתִים מָסְרוּ נַפְשָׁם וּמֵתוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, אַשְׁרֵי לָהֶם). וְתֵכֶף כְּשֶׁמְּרֻצֶּה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, נִתְעוֹרֵר בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְדַבֵּר, דְּהַיְנוּ לְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־יְדֵי שָׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה', יְרוּשָׁלַיִם הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר וְכוּ' כַּנַּ"ל, ה' הוּא בְּחִינַת מֹחִין כַּנַּ"ל. הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְקַשֵּׁר הַמֹּחַ אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה', שֶׁהַמֹּחִין בּוֹנִין הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה – זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי: נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס, זֶה בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, שֶׁכָּל הַנִּדָּחִין מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁרוֹצִין לְהַעֲבִירָם עַל דָּת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נִתְעוֹרְרִין תֵּכֶף וּמוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קִדּוּשׁ הַשֵּׁם נִכְנָסִין כָּל הַנִּדָּחִין מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. וְעַל־יְדֵי־זֶה: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה', כִּי קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה' כַּנַּ"ל:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ׳ · אות ו׳

נִמְצָא שֶׁיּוֹצֵא לָנוּ מִזֶּה עֵצָה נִפְלָאָה לַעֲבוֹדַת הַשֵׁם, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁכְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל, וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר, אֲזַי יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּוַדַּאי מְרֻצֶּה לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ אִם הוּא בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד. אַף־עַל־פִּי־כֵן, אִם הָיוּ רוֹצִים לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, בְּוַדַּאי הָיָה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. כִּי עַל זֶה מְרֻצֶּה אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וְלֹא לַעֲבֹר עַל דָּת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ בְּחוּשׁ פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר וְכַנַּ"ל. וְתֵכֶף כְּשֶׁיַּזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁרוֹצֶה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְעוֹרֵר בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת הַמֹּחַ וְהַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר וְכַנַּ"ל. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאָמַר זֹאת בְּתוֹךְ שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְדָבָר פָּשׁוּט, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ]:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ״א · אות א׳

עֲלוּ זֶה בַנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר (במדבר י״ג:י״ז): וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: פְּסֹלֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הַכְּלָל הוּא, שֶׁהַדִּבּוּרִים שֶׁל צַדִּיק, שֶׁמְּדַבֵּר בַּתּוֹרָה אוֹ בַּתְּפִלָּה, נִקְרָא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ הִיא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קמ״ג:ו׳): נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ וְכוּ'. וְנֶפֶשׁ הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ה׳:ו׳): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְדַבֵּר בְּתוֹרָה אוֹ בִּתְפִלָּה, נִקְרָא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהַדִּבּוּרִים שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הֲמוֹן עַם בְּשִׂיחַת חֻלִּין, הוּא נִקְרָא פְּסֹלֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְלָמָּה מְדַבֵּר שִׂיחַת חֻלִּין, כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת הֲמוֹן עַם אֶל הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַר. דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא: אֵין הַר (צ"ל לבנון, ע' גיטין נו, וע' ילקוט פ' ואתחנן בשם ילמדנו) אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן. וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת דַּעַת, דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (ברכות לג): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת כְּאִלּוּ נִבְנֶה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, וְדַעַת נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. כִּי עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה אִי אֶפְשָׁר לְקַשְּׁרָם אֶל שָׁרְשָׁם, מֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִן הָאֱמֶת. כִּדְאִיתָא בְּתַלְמַי הַמֶּלֶךְ (מגילה ט): כְּשֶׁהוֹשִׁיב ע"ב זְקֵנִים לִכְתֹּב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, וְכָתְבוּ כֻּלָּם אֱלֹקִים בָּרָא בְּרֵאשִׁית וְכוּ'. כִּי הוּא רָחוֹק מִן הָאֱמֶת, וְהֻצְרְכוּ לַהֲפֹךְ אֶת הַצֵּרוּפִים. כָּךְ הַצַּדִּיק שֶׁרוֹצֶה לְקַשֵּׁר אֶת הֲמוֹן עַם הָרְחוֹקִים מִן הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּיּוֹת, צָרִיךְ לְדַבֵּר עִמָּהֶם שִׂיחַת חֻלִּין, וּלְהַלְבִּישׁ בָּהֶם הַתּוֹרָה, רַק שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּצֵרוּפִים. וְנִקְרָא פְּסֹלֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי אַף שֶׁהֵם פְּסֹלֶת אֶרֶץ, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ בָּהֶם תּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת יִשְׂרָאֵל:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ״א · אות ב׳

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: עֲלוּ – הַיְנוּ שֶׁאַתֶּם הֲמוֹן עַם עוֹלִים. זֶה בַנֶּגֶב – זֶה הוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יב): כִּי זֶה כָּל הָאָדָם, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת ל), שֶׁכָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצֶוֶת לָזֶה; הַיְנוּ הַצַּדִּיק הוּא בַנֶּגֶב, הַיְנוּ פְּסֹלֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שִׂיחַת חֻלִּין, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְקַשֵּׁר אֶתְכֶם. וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר – הַיְנוּ הַדַּעַת הַנַּ"ל.

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ״א · אות ג׳

וְעוֹד, כִּי לִפְעָמִים הַצַּדִּיק נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, וּכְשֶׁבָּא אֶחָד מִן הֲמוֹן עַם, וּמְדַבֵּר עִמּוֹ דְּבָרִים שֶׁל הַבְלֵי הָעוֹלָם, וְהַצַּדִּיק נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, אָז הוּא מְחַיֶּה לְהַצַּדִּיק, וְהַצַּדִּיק בָּא לְמַדְרֵגָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ יָכוֹל הַצַּדִּיק לְהַעֲלוֹתָם לִבְחִינַת הַדַּעַת. וְזֶהוּ: עֲלוּ זֶה – הַיְנוּ כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיךְ לַעֲלוֹת לְמַדְרֵגָתוֹ, צָרִיךְ אַתָּה לִהְיוֹת בַנֶּגֶב, הַיְנוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ שִׂיחַת חֻלִּין כְּדֵי לְהַחֲיוֹתוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה: וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר – שֶׁיּוּכַל אָז הַצַּדִּיק לְקַשֵּׁר אֶתְכֶם לִבְחִינַת דַּעַת, הַנִּקְרָא הַר, כַּנַּ"ל:

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

שיחות הר״ן · אות קמ״ה

כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 55% מהספר עד סוף היום

שיחות הר״ן · אות קמ״ה · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)

כשדבר עמי וגלה לי הדרך לעשות מהתורות תפלות, כנדפס (בלקוטי תנינא סימן כ"ה), אמר לי שטוב לכתב לעצמו התפלות. ואז ראיתי והבנתי בתנועותיו הקדושות שהוא דבר נפלא ונורא מאד - לעשות מהתורות תפלות. וכמו שאמר שנעשין מזה שעשועים גדולים למעלה וכו'. גם פעם אחת היה מדבר עם אחד והיה מתגעגע מאד שיעשו מהתורות תפלות, ואמר: ״אני חפץ מאד שיעשו מהתורות תפלות אך איני יודע למי מוסרים זאת״. ופעם אחד הראה לי בספר אחד שהיה אצלו שנתחבר בסמוך, נקרא ״יד הקטנה״, ובסוף מבאר שם כמה ענינים בלשון תפלה שמדבר להשם יתברך, ומתחיל כל ענין אלקי וכו' אלקי וכו'. וקרא אותי וצוה לעין בו בפנים, ורמז לי אז כמדבר.

שיחות הר״ן · אות קמ״ה · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)

ראה שזה המחבר מדבר כמה ענינים מדרושיו להשם יתברך בלשון תפלה, ורמז לי שתשוקתו מאד לעשות כן מתורותיו הקדושות - לעשות מכל התורות תפלות, כי כן היה דרכו: לרמז על דברים גבוהים על ידי דברים קטנים, מחמת שהיה קשה לו לבאר דעתו בפרוש, מגדל הקטרוגים והמניעות ועוד מכמה טעמים. על כן רמז בדרכים נפלאים כדי שהאדם בעצמו יבין דעתו מאליו, אם ירצה. ויש בזה ענינים נפלאים בהנהגתו עמי בכמה ענינים ואי אפשר לבארם: גם אמר שכשעושין מהתורות תפלות, נעשים מזה שעשועים גדולים למעלה, שלא עלו לפניו יתברך שעשועים גדולים כאלה מימות עולם, כנדפס כבר בהקדמת התפלות. ויותר מזה חזקנו בזה על ידי השיחה הקדושה שסח עמי אחר אמירת התורה ״בראשית לעיני כל ישראל״ (י*), כמבאר לקמן:

מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רמ״ג – אות רמ״ה

כ־2 דק׳ · כ־230 מילים · 42% מהספר עד סוף היום

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רמ״ג · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)

וְאַחַר־כָּךְ הָיָה מְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם הֵן מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ אֵיזֶה אָדָם לְדַבֵּר עִמּוֹ אֵיזֶה עֵצָה בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּבִפְרָט עֵצוֹת בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וּבַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁזֶּה הָיָה רֹב עִסְקוֹ עִם מְקֹרָבָיו, וְהֵן שְׁאָר שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים כָּל מַה שֶּׁנִּזְדַּמֵּן לְתוֹךְ פִּינוּ. וְרֹב רֹב הָיָה בָּא מִתּוֹךְ הַשִּׂיחָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל לְשִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְדַרְכּוֹ הָיָה תָּמִיד שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם שִׂיחוֹת חֻלִּין הָיָה רַגְלָיו וְרֹב גּוּפוֹ מְרַתְּתִין מְאֹד. וְהָיוּ רַגְלָיו מִזְדַּעְזְעִין מַמָּשׁ מְאֹד וּכְשֶׁהָיָה נִסְמָךְ עַל הַשֻּׁלְחָן הָיָה הַשֻּׁלְחָן עִם כָּל שְׁאָר אֲנָשִׁים הַנִּסְמָכִים עַל הַשֻּׁלְחָן גַּם־כֵּן מְרַתְּתִין מֵחֲמָתוֹ כִּי הָיוּ רַגְלָיו וְגוּפוֹ מְרַתֵּת וּמִזְדַּעְזֵעַ תָּמִיד. וּמִי שֶׁלֹּא זָכָה לִרְאוֹת הַיִּרְאָה שֶׁהָיָה מֻנַּחַת עַל פָּנָיו תָּמִיד לֹא רָאָה יִרְאָה מֵעוֹלָם. וְהָיָה עָלָיו כָּל מִינֵי חֵן שֶׁבָּעוֹלָם. וְהָיָה מָלֵא יִרְאָה וְאַהֲבָה וּקְדֻשָּׁה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר. וְהָיָה מֻפְשָׁט מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת בְּתַכְלִית הַפְּשִׁיטוּת וּבְתַכְלִית הַבִּטּוּל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְמֹחַ אֱנוֹשִׁי לְשַׁעֵר כְּלָל אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם כְּלָל. וְהָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב:

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רמ״ד

(ד) פַּעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְפָנַי בְּדֶרֶךְ קֻבְלָנָא עַל גֹּדֶל הַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֶׁאָמַר שֶׁהוּא מֻכְרָח לַחֲשֹׁב בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּכָל יוֹם אֶת בִּלְעָם בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ, וְלֹא סִפֵּר יוֹתֵר. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו בִּפְשִׁיטוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ בְּכָל יוֹם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה לְהַכְנִיעַ אֶת בִּלְעָם הָרָשָׁע לְבַטֵּל טֻמְאָתוֹ מִן הָעוֹלָם:

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רמ״ה

(ה) שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בִּימֵי חֲנֻכָּה תקס"ג עָנָה וְאָמַר אֲנִי אִילָן נָאֶה וְנִפְלָא מְאֹד עִם עֲנָפִים נִפְלָאִים מְאֹד וּלְמַטָּה אֲנִי מֻנָּח בָּאָרֶץ מַמָּשׁ:

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות מ״ג – אות מ״ד

כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 57% מהספר עד סוף היום

סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות מ״ג

וְאָמְרוּ לוֹ [הַיְנוּ גַּם כֵּן הַשָּׂרִים הַנַּ"ל, כִּי כָּל זֶה הוּא הֶמְשֵׁךְ דִּבְרֵיהֶם]. הַנִּסָּיוֹן יִהְיֶה, אִם אַתָּה חָכָם כָּזֶה. הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ כָּאן גַּן, שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה, שֶׁהוּא הָיָה חָכָם גָּדוֹל מְאד וְהַגָּן הוּא נִפְלָא מְאד מְאד שֶׁגְּדֵלִים בּוֹ כְּלֵי מַתָּכוֹת כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב וְהוּא נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִכָּנֵס בּוֹ כִּי כְּשֶׁנִּכְנָס בּוֹ אָדָם אֲזַי תֵּכֶף מַתְחִילִין שָׁם לְרָדְפוֹ וְרוֹדְפִין אוֹתוֹ, וְהוּא צוֹעֵק וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְאֵינוֹ רוֹאֶה מִי רוֹדֵף אוֹתוֹ וְכָךְ הֵם רוֹדְפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁמַּבְרִיחִין אוֹתוֹ מִן הַגָּן עַל כֵּן נִרְאֶה אִם אַתָּה חָכָם אִם תּוּכַל לִכָּנֵס אֶל הַגָּן הַזֶּה

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות מ״ד

וְשָׁאַל אִם מַכִּים אֶת הָאָדָם הַנִּכְנָס אָמְרוּ לוֹ שֶׁהָעִקָּר שֶׁרוֹדְפִין אוֹתוֹ וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מִי וָמִי רוֹדֵף אוֹתוֹ, וּבוֹרֵחַ בְּבֶהָלָה גְּדוֹלָה מְאד כִּי כֵן סִפְּרוּ לָהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּכְנְסוּ לְשָׁם

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

ליקוטי עצות · מועדי ה' · ראש השנה · קטע י״ד – אות ד׳

כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 56% מהספר עד סוף היום

ליקוטי עצות · מועדי ה' · ראש השנה · קטע י״ד

עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה רָאוּי לִתֵּן עַל פִּדְיוֹן: (שם סי' רי"ד)

ליקוטי עצות · מועדי ה' · יום כפור · אות א׳

יוֹם כִּפּוּר הוּא כְּלָלִיּוּת כָּל הַיָּמִים, וְהוּא מְחַיֶּה כָּל הַיָּמִים, וְהוּא מַכְנִיעַ הַלֵּב לְדַבֵּק כָּל הָרְצוֹנוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד. וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל כָּל מִינֵי מַחְלֹקֶת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וְנַעֲשָׂה שָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה: (לק"א סי' קע"ט)

ליקוטי עצות · מועדי ה' · יום כפור · אות ב׳

יוֹם כִּפּוּר הוּא גְּמַר תִּקּוּן הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית (עַיֵּן לְעֵיל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אות ט'): (לק"ת סי' ה' אות י"ד)

ליקוטי עצות · מועדי ה' · יום כפור · אות ג׳

כְּפִי הַ"סְלַח נָא" שֶׁפּוֹעֲלִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כֵּן זוֹכִין לִקְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ (וְעַיֵּן חֲנֻכָּה אות ד'): (לק"ת סי' ז' אות י"א)

ליקוטי עצות · מועדי ה' · יום כפור · אות ד׳

מַה שֶּׁקּוֹרִין מָחֳרַת יוֹם כִּפּוּר שֵׁם ה', כִּי אָז אַחַר יוֹם כִּפּוּרִים הוּא עִקַּר הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִתְרַצָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל, וְסוֹלֵחַ לָהֶם עֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי זֶה מִמֵּילָא הֵם נִצּוֹלִים מִכָּל הָעֹנָשִׁים וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן בִּפְנִים): (לק"ת סי' ס"ו)

מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ה · קטע א׳ – קטע ד׳

כ־4 דק׳ · כ־430 מילים · 59% מהספר עד סוף היום

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ה · קטע א׳

"גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי יְהוָה דְּרוּשִׁים לְכָל חֶפְצֵיהֶם מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ, מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה מְאד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם "אַתָּה הָאֵל עשֵׂה פֶלֶא", וְאַתָּה עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר, כַּאֲשֶׁר אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ אֶת כָּל הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת וְהַנִּסִּים הַגְּדוֹלִים וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים מִימוֹת עוֹלָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְגַם בַּדּוֹר הַזֶּה בְּוַדַּאי נִמְצָאִים צַדִּיקִים בַּעֲלֵי מוֹפְתִים אֲמִתִּיִּים

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ה · קטע ב׳

וּבְכֵן זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְחַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, מִכָּל מַה שֶּׁעָבַר עֲלֵיהֶם בִּימֵיהֶם הֵן מַה שֶּׁעָבַר עֲלֵיהֶם בְּעַצְמָם, וְהֵן מַה שֶּׁעָבַר עַל בְּנֵיהֶם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם וְכָל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא וְכָל הַדְּרָכִים הַקְּדוֹשִׁים וְהִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּת שֶׁהִמְשִׁיכוּ בָּעוֹלָם, הַכּל אֶזְכֶּה לִשְׁמעַ הֵיטֵב בְּאָזְנַי וּבְלִבִּי, וְלָשׂוּחַ וּלְסַפֵּר בָּהֶם תָּמִיד, יִמָּלֵא פִי תְהִלָּתָם כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתָּם, כִּי תְהִלָּתָם הִיא תְהִלָּתֶךָ, וְתִפְאַרְתָּם הִיא תִפְאַרְתֶּךָ זַכֵּנִי לַעֲסֹק בָּזֶה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלַי קְדֻשָּׁתָם הָעֲצוּמָה, וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְטַהֵר מַחֲשַׁבְתִּי מִכָּל הַבִּלְבּוּלִים וְעִרְבּוּב הַדַּעַת וּמִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְחִיצוֹנִיּוֹת, וּמִכָּל מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים, וּמִכָּל מִינֵי בִּלְבּוּל הַדַּעַת שֶׁבָּעוֹלָם הַנִּמְשָׁכִין מִמּחִין דְּקַטְנוּת וְאֶזְכֶּה לָצֵאת מִמּחִין דְּקַטְנוּת לְמחִין דְּגַדְלוּת, וְעַל יְדֵי זֶה תַּצִּילֵנִי וְתִפְדֵּנִי מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַיִּסּוּרִים וּמִכָּל מִינֵי דִינִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִבִּלְבּוּל הַדַּעַת מִמּחִין דְּקַטְנוּת, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תִּפְדֵּנִי וְתַצִּילֵנִי מִכֻּלָּם עַל יְדֵי שֶׁתְּזַכֵּנִי וּתְסַיְּעֵנִי תָמִיד לַעֲסֹק בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם בְּחִינוֹת מוֹחִין דְּגַדְלוּת.

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ה · קטע ג׳

וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ תָּמִיד לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֶזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלַי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לֶאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשְׁגָּחָתְךָ תָּמִיד, וְתוֹצִיאֵנִי מִטִּבְעִיּוּת לְגַמְרֵי, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע בָּעוֹלָם כְּלָל רַק הַכּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד כִּי גַם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ מִתְנַהֶגֶת בְּהַשְׁגָּחָתְךָ תָמִיד וְאַתָּה מְשַׁנֶּה הַטֶּבַע בְּכָל עֵת עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁעוֹשִׂין חֲדָשׁוֹת וְנִפְלָאוֹת בְּכָל דּוֹר כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ.

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ה · קטע ד׳

וְרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְעָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ לְהִתְדַּמוֹת אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, עַד שֶׁנֵּדַע בֶּאֱמֶת לְהַבְחִין וּלְהַבְדִּיל בֵּין סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וּבֵין סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים וְגַם לֵידַע וּלְהַבְחִין מִמִּי לְסַפֵּר וְאֵיךְ לְסַפֵּר, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְסַפֵּר מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה, אֲשֶׁר הַסִּפּוּר וְהַדִּבּוּר מֵהֶם יִהְיֶה לוֹ כחַ לְטַהֵר מַחֲשַׁבְתִּי כִּי אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁכְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֶׂה שֶׁל צַדִּיקִים יֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים וְשַׁקְרָנִים, וּמַעֲשִׂיּוֹת מְעֻרְבָּבִים שֶׁל הָעוֹשִׂים דְּבָרִים הַנִּרְאִים כְּמוֹפֵת עַל יְדֵי כַּמָּה תַּחְבּוּלוֹת עַל יְדֵי כִשּׁוּף אוֹ עַל יְדֵי דָבָר אַחֵר וְאִי אֶפְשָׁר לְהַבְחִין וּלְהַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם, כִּי אִם מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵן הַחֹשֶׁךְ כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבְעצֶם חֲלִישׁוּתֵנוּ אֲשֶׁר נִתְרַחַקְנוּ מִמְּךָ מְאד, בְּוַדַּאי אֵין בְּיָדֵינוּ לְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

השתפכות הנפש · אות נו · פסקה 2

כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 58% מהספר עד סוף היום

השתפכות הנפש · אות נו · פסקה 2 · חלק 1 מתוך 3 (חלוקת האתר)

כִּי עִנְיָן זֶה שֶׁל כִּסּוּפִין וּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וּלְהוֹצִיאָם בְּפֶה מָלֵא הוּא יָקָר מְאֹד. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לַעֲסֹק בָּזֶה הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם. וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִים לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לְמוּטָב.

השתפכות הנפש · אות נו · פסקה 2 · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)

וְזֶה יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עַל הָאָרֶץ, הַיְנוּ הֶבֶל הַיּוֹצֵא מֵהַפֶּה מֵהַדִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים הַנַּ"ל.

השתפכות הנפש · אות נו · פסקה 2 · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)

שֶׁיֵּשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים, הַיְנוּ כַּנַּ"ל כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מְעוֹרֵר כַּמָּה רְשָׁעִים לִתְשׁוּבָה וְיֵשׁ לְהִפּוּךְ שֶׁמּוֹצִיאִין בַּהֶבֶל הַיּוֹצֵא מֵהַפֶּה דִּבּוּרִים שֶׁל כִּסּוּפִים רָעִים חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים. כִּי הַדִּבּוּר שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא הָרוּחַ מְמַלְּלָא מִתְגַּלְגֶּלֶת בַּאֲנָשִׁים אֲחֵרִים כְּפִי הַהֶבֶל כְּמוֹ כֵן שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל הָאָרֶץ.

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

עצות ישרות · מועדים · אות יא

כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 62% מהספר עד סוף היום

עצות ישרות · מועדים · אות יא

בְּעִנְיַן פֶּסַח שֵׁנִי מְרֻמָּז כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא טָמֵא אוֹ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְרִיב אֶת קָרְבַּן הַשֵּׁם בְּמוֹעֲדוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ תָּמִיד בְּסֵדֶר, בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ, כָּרָאוּי לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם אֵינוֹ מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מֵחֲמַת זֶה וְהוֹלֵךְ אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, לִדְרשׁ אֶת הַשֵּׁם, וְשׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ: לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן הַשֵּׁם וְכוּ', כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁטִּמֵּאתִי אֶת נַפְשִׁי וְנִתְרַחַקְתִּי מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־ פִּי־כֵן אֲנִי שׁוֹאֵל עֵצָה וְתַחְבּוּלָה אֵיךְ לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ עֵצָה גַּם בִּשְׁבִילִי אֵיךְ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וְזוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְתַכְלִית הָעֲלִיָּה, וְזוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְהוֹסִיף פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקְּשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הִלְכוֹת גְּבִיַּת חוֹב מֵהַיְתוֹמִים, הֲלָכָה ג', אוֹת י"ח):

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב רצה · פסקה 4 – פסקה 6

כ־5 דק׳ · כ־500 מילים · 57% מהספר עד סוף היום

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב רצה · פסקה 4

וּכְבָר יְדַעְתֶּם שֶׁכָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם רַק מְנִיעוֹת הַמֹּחַ, כִּי מִי שֶׁדַּעְתּוֹ וּמֹחוֹ חָזָק בְּהָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּוַדַּאי אַל יְבַהֲלוּהוּ רַעְיוֹנָיו מִשּׁוּם הַרְפַּתְקָאוֹת וּתְלָאוֹת הָעוֹבְרִים עָלָיו, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעֲלֶה עַל דַּעַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כְּשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה צָרָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ בְּגוּף וּבְבָנִים חַס וְשָׁלוֹם רַחֲמָנָא לִצְלַן, מִכָּל שֶׁכֵּן בַּמָּמוֹן הַקַּל, שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁהִנִּיחַ תְּפִלִּין אוֹ פִּזֵּר לִצְדָקָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. אַדְּרַבָּא אִישׁ הַכָּשֵׁר אֲפִלּוּ אִישׁ פָּשׁוּט, נוֹתֵן אֶל לִבּוֹ שֶׁכָּל צָרָתוֹ וִיסּוּרָיו חַס וְשָׁלוֹם הוּא מֵחֲמַת שֶׁמִּעֵט בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁלֹּא הִנִּיחַ הַתְּפִלִּין בַּכַּוָּנָה הָרְאוּיָה וְהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם כַּמָּה פְּעָמִים, וְלֹא נָתַן צְדָקָה בְּלֵב שָׁלֵם כָּרָאוּי וְכִדְבָּעֵי לְמֶעְבַּד לָא עָבֵד וְכוּ'.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב רצה · פסקה 5

וְעַתָּה תָּבִינוּ הֵיטֵב מִזֶּה לְעִנְיָנֵנוּ, כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁנּוֹטֶה לְדַעַת הַחוֹלְקִים עַל אוֹר קָדוֹשׁ וְנוֹרָא וְנִשְׂגָּב כָּזֶה שֶׁהוּא אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. אֲשֶׁר גִּלָּה חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם הַמְחַיִּין אֶת כָּל הַנְּפָשׁוֹת מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן וְכוּ' וְכוּ', בְּוַדַּאי לְדַעְתָּם הַכּוֹזֶבֶת אֲפִלּוּ אִם הָיוּ נוֹתְנִין הוֹן רַב לִנְסֹעַ לְאוּמַאן אֵין לִנְסֹעַ, מִכָּל שֶׁכֵּן לִסְבֹּל יִסּוּרִים וּלְשַׁבֵּר מְנִיעוֹת. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁבְּחַסְדֵי ה' פָּקַח עֵינֵינוּ, וְהוֹדִיעֵנוּ קְצָת אֲמִתַּת גְּדֻלַּת קְדֻשָּׁתוֹ וְכוּ' וְכוּ', בְּוַדַּאי בִּשְׁבִיל תְּנוּעָה אַחַת לְהִתְקָרֵב אֵלֵינוּ, מִכָּל שֶׁכֵּן לִלְמֹד סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וּלְקַיֵּם אֵיזֶה דִּבּוּר אֲמִתִּי מִדְּבָרָיו, לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לִתְפִלָּה עַל פִּי עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְלוֹמַר תְּהִלִּים בְּכַוָּנָה וְכוּ' וּמִכָּל שֶׁכֵּן לִנְסֹעַ עַל צִיּוּן קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר הִבְטִיחָנוּ בְּהַבְטָחָה גְּדוֹלָה שֶׁיַּעֲשֶׂה לָנוּ טוֹבָה לָנֶצַח, דַּעַת לְנָבוֹן נָקָל שֶׁבִּשְׁבִיל נְקֻדָּה אַחַת מִכָּל הַנַּ"ל, כְּדַאי וּכְדַאי לִסְבֹּל הַכֹּל וּלְשַׁבֵּר כָּל מִינֵי מְנִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. עַל כָּל פָּנִים שֶׁלֹּא לִטְעוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּטָעוּת וּשְׁטוּת שֶׁל הַמִּתְנַגְּדִים וְחוֹלְקִים, כְּאִלּוּ בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁעָשָׂה טוֹבָה נִצְחִית כָּזֹאת לְנִשְׁמָתוֹ, שֶׁנָּסַע לְאוּמַאן עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּאָה עָלָיו הַתְּלָאָה הַזֹּאת חַס וְשָׁלוֹם. אַדְּרַבָּא מְחֻיָּב לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְלַהֲפֹךְ הַדָּבָר לְטוֹבָה, שֶׁכָּל הַתְּלָאוֹת הֵם בִּשְׁבִיל שֶׁמִּתְרַשֵּׁל בְּעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת אֶל הָאֱמֶת. וּבִפְרָט שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁגַּם עַל כָּל הַחוֹלְקִים וְהַמִּתְנַגְּדִים עוֹבְרִים כּוֹס הַתַּרְעֵלָה כּוֹס הַצָּרוֹת וְהַתְּלָאוֹת בְּלִי שִׁעוּר. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט בָּעִתִּים הַלָּלוּ אֲשֶׁר צָרוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת מִכָּל צַד וְאֵין רֶגַע בְּלֹא פֶּגַע וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרִיךְ בָּזֶה בַּשְּׁלָ"ה עַיֵּן שָׁם. וְאֵין חַיּוּתֵנוּ וְקִיּוּמֵנוּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה כִּי אִם בְּדֶרֶךְ נִסִּים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יוֹמָא סט) 'הֵן הֵן גְּבוּרוֹתָיו' וְכוּ', וְכָל חַיּוּתֵינוּ הוּא רַק עַל יְדֵי נְקֻדַּת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בִּבְחִינַת 'אִלְמָלֵא מִלְחָא לָא הֲוֵי עָלְמָא יָכוֹל לְמִסְבַּל מְרִירוּתָא', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמַּאֲמָר צִוִּיתָ צֶדֶק.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב רצה · פסקה 6

וּבְכֹחוֹ הַגָּדוֹל בָּטַחְתִּי שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אֶת רַבִּי א"ב שֶׁיִּחְיֶה הַנַּ"ל, כַּאֲשֶׁר לֹא עָזַב אוֹתִי וְאֶת כֻּלָּנוּ בְּכָל הַתְּלָאוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ. וּבִפְרָט עָלַי אֲשֶׁר לֹא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לִסְבֹּל כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלַי. וְאַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁאֲנִי מְחַשֵּׁב עִמִּי, אֲנִי רוֹאֶה הָאֱמֶת שֶׁכָּל בְּנֵי גִּילִי אֲשֶׁר הָיוּ לָהֶם כָּתֵף סוֹרֶרֶת לְהִתְקָרֵב וְלִטְעֹם מֵאוֹרוֹ הַקָּדוֹשׁ, כֻּלָּם עָבְרוּ חַיֵּיהֶם בְּצָרוֹת וּמְרִירוּת הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמֶּנִּי וְרֻבָּם מֵתוּ. וַאֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עוֹדֶנָּה מְלֵאִים צָרוֹת מִצָּרוֹת שׁוֹנוֹת רַחֲמָנָא, לִצְלַן וְאֵין לָהֶם בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָן. אַךְ הָעִקָּר הוּא הַנִּסָּיוֹן לְפִי שָׁעָה לִבְלִי לִשְׁמֹעַ לְדִבְרֵיהֶם הָרָעִים שֶׁל הַחוֹלְקִים עַל הָאֱמֶת, וְלִבְלִי לְהַטּוֹת דַּעְתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם לְשׁוּם סְבָרָה שֶׁל שֶׁקֶר הַהֲפוּכָה מִן הָאֱמֶת, רַק לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל עֵת אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וּלְקַיֵּם "חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ".

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

קיצור שולחן ערוך · סימן ק׳ · סעיף ה׳ – סעיף י״א

כ־5 דק׳ · כ־520 מילים · 53% מהספר עד סוף היום

קיצור שולחן ערוך · סימן ק׳ · סעיף ה׳

הַלֵּוִי יוֹצֵק אֶת הַמַּיִם עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים, עַל שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר, וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי וְגוֹ' הַקְרֵב אִתְּךָ וִילָּוּוּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ. וְאִם אֵין שָׁם לֵוִי, יִצּוֹק בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם שֶׁהוּא קָדוֹשׁ, עַל יָדוֹ. וְאִם גַּם בְּכוֹר אֵינוֹ, מוּטָב שֶׁהַכֹּהֵן בְּעַצְמוֹ יִצֹּק, וְלֹא יִצֹּק יִשְֹרָאֵל. הַלֵּוִי אוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִצֹּק מַיִם עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים, אִם אֵין יָדָיו נְקִיּוֹת, יֵשׁ לוֹ לִרְחוֹץ יָדָיו תְּחִלָּה.

קיצור שולחן ערוך · סימן ק׳ · סעיף ו׳

אָסוּר לַעֲלֹת לַדּוּכָן בְּמִנְעָלִים. וְיַחֲלֹץ הַמִּנְעָלִים קֹדֶם נְטִילַת יָדָיִם, וְטוֹב לִזָּהֵר לְהַצְנִיעַ הַמִּנְעָלִים תַּחַת הַסַּפְסָלִּים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְגֻלִּין וְנִרְאִין, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר.

קיצור שולחן ערוך · סימן ק׳ · סעיף ז׳

כְּשֶׁשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר מַתְחִיל רְצֵה, צְרִיכִין כָּל הַכֹּהֲנִים לַעֲקֹר מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם לַעֲלוֹת לַדּוּכָן. וְעַל כֵּן יִטְלוּ אֶת יְדֵיהֶם קֹדֶם לָכֵן, כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁיֹּאמַר שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר רְצֵה, יַעַקְרוּ מִמְּקוֹמָם לַעֲלוֹת לְדוּכָן עִם יָדַיִם רְאוּיוֹת לִבְרָכָה. וּבְדִיעֲבַד גַּם אִם נָטְלוּ יְדֵיהֶם אַחַר כָּךְ, שַׁפִּיר דָּמִי.

קיצור שולחן ערוך · סימן ק׳ · סעיף ח׳

כְּשֶׁעָלוּ לַדּוּכָן, עוֹמְדִים וּפְנֵיהֶם כְּנֶגֶד אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁבַּמִּזְרָח, וְאוֹמְרִים מוֹדִים דְּרַבָּנָן עִם הַצִּבּוּר, וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּהֵא בְּרָכָה זוֹ שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל, בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. וּמַאֲרִיכִין בִּתְפִלָּה זוֹ עַד שֶׁיְכַלֶּה שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת, כְּדֵי שֶׁיַּעֲנוּ הַצִּבּוּר אָמֵן גַּם עַל תְּפִלָּה זֹאת. הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר אֱלֹקֵינוּ וֵאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַּבְרָכָה וְכוּ' בְּלַחַשׁ, וְתֵיבַת כֹּהֲנִים אוֹמֵר בְּקוֹל רָם, וּבָזֶה הוּא קוֹרֵא אֶת הַכֹּהֲנִים שֶׁיְבָרֵכוּ. וְשׁוּב אוֹמֵר בְּלַחַשׁ, עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר. וּלְאַחַר שֶׁקָּרָא שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר כֹּהֲנִים, מַתְחִילִים וּמְבָרְכִים כֻּלָּם בְּיַחַד, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְהוֹפְכִין פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם, וּמְסַיְמִים אֶת הַבְּרָכָה, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בְּאַהֲבָה. וְעוֹנִין הַצִּבּוּר אָמֵן. אֲבָל שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר לֹא יַעֲנֶה אָמֵן, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי הֶפְסֵק. מַה שֶּׁאוֹמְרִים בְּאַהֲבָה, הוּא לְאַפּוֹקֵי שֶׁאִם הַצִּבּוּר שׂוֹנְאִים אֶת הַכֹּהֵן אוֹ הַכֹּהֵן שׂוֹנֵא אֶת הַצִּבּוּר, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, וְסַכָּנָה הוּא לַכֹּהֵן אִם יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, וְעַל כֵּן, יֵשׁ לוֹ לָצֵאת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת. אִם אֵין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא כֹּהֵן אֶחָד, אֵינוֹ אוֹמֵר שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר כֹּהֲנִים בְּקוֹל רָם, אֶלָּא הוּא מֵעַצְמוֹ מַחְזִיר אֶת פָּנָיו.

קיצור שולחן ערוך · סימן ק׳ · סעיף ט׳

מַגְבִּיהִים אֶת יְדֵיהֶם נֶגֶד כִּתְפֵיהֶם, וּפוֹשְׁטִים אוֹתָן, וְחוֹלְקִין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ בֵינֵיהֶן חֲמִשָּׁה אֲוִירִים, דְּהַיְנוּ בֵּין שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת לִשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת אֲוִיר אֶחָד, וּבֵין שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת לַאֲגוּדָל גַּם כֵּן אֲוִיר אֶחָד, וְכֵן בַּיָּד הַשְּׁנִיָּה, הֲרֵי אַרְבָּעָה אֲוִירִים. וּבֵין אֲגוּדָל לַאֲגוּדָל גַּם כֵּן אֲוִיר אֶחָד, הֲרֵי חֲמִשָּׁה אֲוִירִים. וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן, מִשּׁוּם דִּכְתִיב, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים, ה' חֲרַכִּים. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, שֶלֹא יִגְּעוּ רָאשֵׁי הָאֲגוּדָלִין זֶה בָּזֶה, שֶלֹּא יִתְקַלְקֵל הַחַלּוֹן. וְצָרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ אֶת הַיָד הַיְמָנִית קְצָת לְמַעְלָה מֵהַשְׂמָאלִית, וִיהֵא אֲגוּדַל יָמִין עַל אֲגוּדַל שְׂמֹאל, (עַיֵן מָגֵן אַבְרָהָם וּלְבוּשֵׁי שְׂרָד). וּפוֹרְשִֹין כַּפֵּיהֶם, שֶׁיִּהְיֶה תּוֹךְ כַּפֵּיהֶם כְּנֶגֶד הָאָרֶץ, וְאַחוֹרֵי יְדֵיהֶם כְּנֶגֶד הַשָּׁמָיִם.

קיצור שולחן ערוך · סימן ק׳ · סעיף י׳

בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת הָעָם, לֹא יַבִּיטוּ וְלֹא יַסִּיחוּ דַּעְתָּם, אֶלָּא יִהְיוּ עֵינֵיהֶם כְּלַפֵּי מַטָּה, כְּמוֹ בַּתְּפִלָּה, וְהָעָם יְכַוְּנוּ לַבְּרָכָה, וְיִהְיוּ פְּנֵיהֶם נֶגֶד פְּנֵי הַכֹּהֲנִים, אֲבָל לֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם. וְגַם הַכֹּהֲנִים בְּעַצְמָם לֹא יִסְתַּכְּלוּ בִּידֵיהֶם. וְנָהֲגוּ לְשַׁלְשֵׁל אֶת הַטַּלִּית עַל פְּנֵיהֶם, וִידֵיהֶם חוּץ לַטַּלִּית. וְגַם הַצִּבּוּר מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַטַּלִּיתִים עַל פְּנֵיהֶם שֶׁלֹּא יִסְתַּכְּלוּ.

קיצור שולחן ערוך · סימן ק׳ · סעיף י״א

הָעָם שֶׁאַחוֹרֵי הַכֹּהֲנִים, אֵינָם בִּכְלָל הַבְּרָכָה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ אֲנוּסִים. אֲבָל הָעָם שֶׁמִּן הַצְּדָדִים לִפְנֵיהֶם, הֵמָּה בִּכְלָל הַבְּרָכָה. וּבִמְקוֹם שֶׁאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בּוֹלֵט מִן הַכֹּתֶל, אִם כֵּן הָאֲנָשִׁים שֶׁעוֹמְדִין אֵצֶל הַכֹּתֶל הַמִזְרָחִי, הֵמָּה מִן הַצְּדָדִין שֶׁאֲחוֹרֵי הַכֹּהֲנִים, צְרִיכִין לָלֶכֶת מִשָּׁם וְלַעֲמוֹד בְּמָּקוֹם שֶׁיִּהְיוּ לְכָל הַפָּחוֹת מִן הַצְּדָדִין שֶׁלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים. וְאִם אִי אֶפְשָׁר, הֲרֵי הֵן כְּמוֹ אֲנוּסִים, וְהֵם בִּכְלַל הַבְּרָכָה.

מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

הלימוד ליום הזה

התקדמות הלימוד

התפילה היומית

מסדר ליקוטי תפילות

היום בלוח ובמחזור

עניינו של יום בתורת רבנו

ניסן ופסח

שלוש רגלים

המחזור השנתי

ההתקדמות שלך

התיקון הכללי

העמקה ומקורות

הספרים של היום בספרייה

איך נבנה הסדר

התקדמות הלימוד

לימוד היום

ליקוטי מוהר״ןממתין ללימוד

שיחות הר״ןממתין ללימוד

שבחי הר״ןממתין ללימוד

חיי מוהר״ןממתין ללימוד

ספר המידותממתין ללימוד

סיפורי מעשיותממתין ללימוד

ליקוטי עצותממתין ללימוד

ליקוטי תפילותממתין ללימוד

השתפכות הנפשממתין ללימוד

משיבת נפשממתין ללימוד

עצות ישרותממתין ללימוד

עלים לתרופהממתין ללימוד

שמות הצדיקיםממתין ללימוד

קיצור שולחן ערוךממתין ללימוד

התפילה היומית

מסדר ליקוטי תפילות

היום בלוח ובמחזור

עניינו של יום בתורת רבנו

ניסן ופסח

שלוש רגלים

המחזור השנתי

ההתקדמות שלך

התיקון הכללי

העמקה ומקורות

הספרים של היום בספרייה

איך נבנה הסדר