ספירה ושבועות
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, כ״ח בניסן ה׳תשפ״ח · 24 באפריל 2028
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ק״א · אות ג׳ – אות ב׳
כ־7 דק׳ · כ־720 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
וּבְכָל אָדָם וְאָדָם בְּעַצְמוֹ יֵשׁ בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, הָרְחוֹקִים בְּשָׁרְשָׁם מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת. וְיֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַשִּׁבְעִים עַכּוּ"ם, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, שֶׁכֻּלָּם הֵם מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעִים עַכּוּ"ם, שֶׁהֵם אַנְפִּין חֲשׁוּכִין. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קו): וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם; שֶׁהַיְנוּ שֶׁמְּעֹרָב בַּמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁבּוֹ, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִן הַגּוֹיִם כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אָז הָעֲבֵרָה וְהֶעָווֹן נֶחֱקָק עַל עַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ל״ב:כ״ז): וַתְּהִי עֲוֹנוֹתָם עַל עַצְמוֹתָם. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָצֵאת מִזֶּה, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהִיא הַהֶפֶךְ מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָעֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה וּלְהָמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סג:) עַל פָּסוּק (במדבר י״ט:י״ד): זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל – אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, דְּהַיְנוּ עַצְמִיּוּתוֹ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַפְּגָמִים הַחֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתָיו כַּנַּ"ל. כִּי צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ בְּהַתּוֹרָה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין אוֹתָהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּצֵא מִבְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַשְׁכוּת וְהַסְתָּרַת הַיְדִיעָה, לִבְחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת יְדִיעַת וְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְאָז נִקְרָא אָדָם, בְּחִינַת: זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה נִקְרָא אָדָם, בְּחִינַת: אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְאֵין הָעַכּוּ"ם קְרוּיִים אָדָם. כִּי עִקַּר שֵׁם אָדָם זוֹכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהִיא הַהֶפֶךְ מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת, שֶׁעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָאִים אָדָם, בְּחִינַת: זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ"ם הָרְחוֹקִים מֵחָכְמוֹת הַתּוֹרָה, מֵאַנְפִּין נְהִירִין, כִּי הֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, כִּי הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְתַאֲווֹת רָעוֹת, עַל כֵּן אֵין קְרוּיִים אָדָם וְכַנַּ"ל. כִּי עִקַּר בְּחִינַת אָדָם, הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי שֶׁזּוֹכִין לְהַשִּׂיג, דְּהַיְנוּ חָכְמוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ שִׂכְלִיּוֹת: דְּהַיְנוּ שֵׂכֶל פָּשׁוּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת (תהילים ק״ד:כ״ד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. וּכְשֶׁלּוֹמֵד וּמֵבִין, זֶה נִקְרָא בִּינָה. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹדֵעַ הַתּוֹרָה, זֶה נִקְרָא דַּעַת כַּיָּדוּעַ. וְשָׁלֹשׁ שִׂכְלִיּוּת אֵלּוּ, הֵם בְּחִינַת יָדַיִם לַתּוֹרָה: בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה וְיָד הַחֲזָקָה וְיָד הָרָמָה, שֶׁבָּהֶם מִתְקַבֶּלֶת הַתּוֹרָה. וְאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה שִׂכְלִיִּים, הֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים י"ק. כִּי י"ק הֵם חָכְמָה וּבִינָה, שֶׁהֵם תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין (זוהר ויקרא ד' האזינו רצ), שֶׁהֵם כְּלוּלִים בְּכָל אֶחָד מֵהַשָּׁלֹשׁ שִׂכְלִיּוֹת הַנַּ"ל, וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים י"ק הוּא גִּימַטְרִיָּא אָדָם. נִמְצָא שֶׁעִקַּר שֵׁם אָדָם, הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי, דְּהַיְנוּ חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, בְּחִינַת הַרְחָקַת וּשְׁבִירַת כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת כַּנַּ"ל:
וְזֶהוּ: בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים – זֶה בְּחִינַת תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין, שֶׁהֵם בְּחִינַת י"ק, שֶׁהוּא חָכְמַת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת אָדָם. צָרִיךְ לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי – הַיְנוּ לֶאֱכֹל וּלְהָמִית הָעַצְמִיּוּת שֶׁלִּי, כִּי אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ כַּנַּ"ל. וַאֲזַי מִמֵּילָא צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ – כִּי כָּל הַצָּרִים וְהָאוֹיְבִים שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים. כִּי נִתְבַּטְּלִים בְּחִינַת הָאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, וְזוֹכֶה לְאַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהוּא חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת י"ה, בְּחִינַת תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין, שֶׁעַל שֵׁם זֶה דַּיְקָא נִקְרָאִין יִשְׂרָאֵל אָדָם כַּנַּ"ל. וְאָז כָּל הַצָּרִים וְהָאוֹיְבִים שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, בְּתַאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים, כִּי זָכָה לְאַנְפִּין נְהִירִין כַּנַּ"ל:
אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי (בראשית מא): הָעִנְיָן הוּא, כִּי כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא בָּרָא אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ (אבות פ"ו), כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה, נִכְפָפִין הַקְּלִפּוֹת תַּחַת הַשְּׁכִינָה. וּבְאֵיזֶה עִנְיָן נִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ, כְּשֶׁמַּשְׁפִּיעַ רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל, אָז מוֹדִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה (תהלים קג). וּבַמֶּה יְכוֹלִים לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע, עַל יְדֵי הַתְּפִלּוֹת, כִּי הַתֵּבוֹת הֵם כֵּלִים לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע. וְעַל כֵּן כָּל אֶחָד יִזָּהֵר בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לז): חַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר, בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם. וּבְאֵיזֶה עִנְיָן יוּכַל לְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם, בְּיִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין. וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יִרְאָה: הָאֶחָד – יִרְאָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁבָּאָה לָאָדָם לִפְעָמִים מָתַי שֶׁתִּרְצֶה, וְעַל יִרְאָה כָּזוֹ אֵין שָׂכָר. וְיֵשׁ יִרְאָה, שֶׁבָּאָה לָאָדָם מִכֹּחַ אָדָם עַצְמוֹ, וְיִרְאָה זוֹ נִקְרָא: צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹקִים (שמואל ב כ״ג:ג׳). וּבְיִרְאָה כָּזוֹ הַתְּפִלָּה נִשְׁמַעַת, וְשֶׁפַע יוֹרֵד לָעוֹלָם, וְנִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ.
וְזֶהוּ: אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי. בֵּיתִי הוּא יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לא:): חֲבָל עַל דְּלֵית לֵהּ דַּרְתָא וְכוּ'. רוֹצֶה לוֹמַר, כְּשֶׁהַצַּדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹקִים, עַל יְדֵי זֶה: וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי, וְתַרְגּוּם אוּנְקְלוֹס: וְעַל מֵימַר פֻּמָּךְ, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה, יִתְּזַן כָּל עַמִּי, הַיְנוּ שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם. וְזֶהוּ: רַק הַכִּסֵּא – הַיְנוּ מִעוּט הַמַּלְכוּת, כִּי "רַק" הוּא מִעוּט, "כִּסֵּא" הוּא מַלְכוּת. אֶגְדַּל מִמֶּךָּ – הַיְנוּ מִעוּט הַמַּלְכוּת, שֶׁעַתָּה הִיא בְּמִעוּט, נִתְגַּדֵּל מִמֶּךָּ. כִּי מִכֹּחַ הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּיִרְאָה, מוֹרִיד שֶׁפַע בָּעוֹלָם, וְנִתְגַּדֵּל מַלְכוּתוֹ כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קנ״א
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי סִפֵּר בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ כַּנַּ”ל. וְאָז בְּאוֹתוֹ הָעֵת הָיָה נֶכְדּוֹ הַיֶּלֶד מֻטָּל עַל עֶרֶשׂ דְּוָי וְהָיָה לוֹ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה, כִּי חָלְיוֹ הָיָה כָּבֵד עָלָיו מְאֹד. בִּפְרָט שֶׁבִּתּוֹ הַצַּדֶּקֶת מָרַת אָדִיל תִּחְיֶה (אֵם הַיֶּלֶד הַנַּ”ל), הָיָה לָהּ צַעַר גִּדּוּל בָּנִים מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְלָן. הַשֵּׁם יִשְׁמְרֶהָ מֵעַתָּה. וְהוּא ז”ל נִכְנַס בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ וְיָשַׁב עַל הַשֻּׁלְחָן בְּצַעַר, וְלֹא נִתְמַהְמַהּ בִּסְעֻדָּה זֹאת כְּלָל. וְתֵכֶף בֵּרַכְנוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן קֹדֶם שֶׁהִתְחִילוּ הָעוֹלָם לִכְנֹס אֵלָיו כְּדַרְכָּם תָּמִיד. אַחַר־כָּךְ - אַחַר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן - נִשְׁאַר יוֹשֵׁב עַל שֻׁלְחָנוֹ הַקָּדוֹשׁ, וּפָתַח פִּיו הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר וְהַנּוֹרָא, וְאָמַר אָז שִׂיחָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה שֶׁהָיָה בָּהּ תּוֹרָה קְדוֹשָׁה, כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד בְּרֹב שִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת. וְכָל הַשִּׂיחָה הָיְתָה שַׁיֶּכֶת לְצַעֲרוֹ הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה לוֹ.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
ואחר כך נתעורר והלך ומסר אותם, עד שנתן לו הפעשא רשות שיעשה עם כל העיר כרצונו. ועשה אותו לפקיד, ובא אל העיר בכבוד גדול עם אנשי חיל ישמעאלים בגדלה ובכבוד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ואזי תכף ומיד ברחו כל העיר ולא נשאר כי אם נשים וטף והיה בכיות גדולות בכל העיר, והיתה צעקה גדולה ובכיות רבות בכל בית ובית. וגם רבנו זכרונו לברכה, רצה לברוח אך לא היה יכל מחמת חלשתו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רס״ד – אות רס״ו
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
(כד) אָמַר הִתְפַּלְּלוּ עָלַי שֶׁאָשׁוּב לִבְרִיאוּתִי וְאוֹלִיךְ אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ חָדָשׁ שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם. אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁן מִכְּבָר, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חָדָשׁ לְגַמְרֵי:
(כה) פַּעַם אַחַת סִפֵּר שֶׁזֶּה סָמוּךְ הִתְחִיל לִלְמֹד אֶת הַחֹשֶׁן מִשְׁפָּט עִם הַשַּׁ"ךְ וְהַסְּמַ"ע וְלָמַד בִּזְמַן מוּעָט עַד סִימָן צ"א שֶׁהוּא בְּעֵרֶךְ מָאתַיִם דַּפִּין וְאָמַר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ וְזוֹכֵר כָּל סָעִיף קָטָן מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל. וְאָז הָיָה לְפָנָיו רַב אֶחָד וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ בִּשְׁאֵלוֹת וְדִינִים וְלֹא יָדַע אוֹתוֹ הָרַב לַהֲשִׁיבוֹ. וְאַחַר־כָּךְ הָיָה לְפָנָיו דָּאקְטֶיר אֶחָד וְדִבֵּר עִמּוֹ וְלֹא יָדַע גַּם־כֵּן כְּלָל. וְאָמַר אֵיךְ לוֹקְחִין שֶׁיִּתְגַלֶּה וְכוּ' שֶׁבַּנִּגְלֶה קַל יוֹתֵר לְחַדֵּשׁ מִלְּחַדֵּשׁ בַּנִּסְתָּר. וְאֵינִי זוֹכֵר כָּל זֶה הֵיטֵב. וְכַמָּה פְּעָמִים סִפֵּר עִם אֲנָשִׁים מִכַּמָּה דִּינִים מֵהָאַרְבָּעָה שֻׁלְחָן־עָרוּךְ הַגְּדוֹלִים בְּעַל־פֶּה, וְהָיָה בָּקִי בְּכָל הַדִּינִים בִּבְקִיאוּת גָּדוֹל מְאֹד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁלָּמַד אוֹתוֹ הַפּוֹסֵק בְּסָמוּךְ לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ נֶגֶד בְּקִיאוּתוֹ הַגְּדוֹלָה, כִּי תָּמִיד נִתְבַּטְּלוּ לְפָנָיו כָּל הַלּוֹמְדִים שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם בִּבְקִיאוּת הָאַרְבָּעָה שֻׁלְחָן־עָרוּךְ הַגְּדוֹלִים. גַּם שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר אִם הָיִיתִי אוֹמֵר פְּשָׁטִים בגמפ"ת [בְּגְמָרָא פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י תּוֹסְפוֹת] הָיוּ כָּל הַלּוֹמְדִים וְהַגְּדוֹלִים מֻנָּחִים תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלַי, אַךְ עֲדַיִן אֵין לִי חֵשֶׁק לָזֶה. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן שמג) שֶׁאָמַר שֶׁבַּנִּגְלֶה קַל יוֹתֵר לְחַדֵּשׁ וְכוּ' וּמִי שֶׁמְּעַיֵּן הֵיטֵב בִּדְבָרָיו יוּכַל לְהָבִין מֵאֵלָיו עֹצֶם גְּדֻלַּת חָכְמָתוֹ עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית:
(כו) אָמַר כָּל מַה שֶּׁמָּשִׁיחַ יַעֲשֶׂה טוֹבוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, רַק שֶׁהַחִלּוּק הִיא שֶׁמָּשִׁיחַ יִגְזֹר אֹמֵר וְיָקוּם אֲבָל אֲנִי (וּפָסַק וְלֹא דִּבֵּר יוֹתֵר). נֻסָּח אַחֵר אֲבָל אֲנִי אֵינִי יָכוֹל לִגְמֹר עֲדַיִן. יֵשׁ נֻסְחָא כָּזוֹ, אֶצְלִי עֲדַיִן יֵשׁ בְּחִירָה, אֲבָל אֵצֶל מָשִׁיחַ כְּבָר לֹא יִהְיֶה בְּחִירָה כְּלָל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ממון · חלק שני · אות כ״א – אות כ״ב
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
כא. מִי שֶׁהוּא שׁוֹלֵט בְּיִצְרוֹ, בָּנָיו אֵינָם יוֹצְאִים לְתַרְבּוּת רָעָה, וְעַל־יְדֵי זֶה מָמוֹנוֹ נִתְבָּרֵךְ, וְעַל־יְדֵי זֶה לא יָבוֹא לִידֵי נִסָּיוֹן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כב. הַדְּרָכִים מְבִיאִין אֶת הָאָדָם לְלָשׁוֹן הָרָע וַעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, וְאֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת מַפְסִידִין הַפַּרְנָסָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות נ״ו – אות נ״ז
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
כִּי יֵשׁ חֲדִתּוּתֵי דְּסִיהֲרָא [חידוש הלבנה], כְּשֶׁהַלְּבָנָה מְקַבֶּלֶת חִדּוּשִׁים מִן הַשֶּׁמֶשׁ, וְזֶה בְּחִינַת כְּשֶׁנּוֹשְׂאִין הָאָרוֹן אֶל בֵּית שֶׁמֶשׁ, וַאֲזַי כָּל הַחַיּוֹת נוֹשְׂאֵי הַכִּסֵּא עוֹשִׂין נִגּוּן חָדָשׁ בְּחִינַת: "מִזְמוֹר שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ", שֶׁזֶּהוּ הַשִּׁיר, שֶׁשָּׁרוּ פָּרוֹת הַבָּשָׁן וְזֶה בְּחִינַת מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה, הֵם תִּיקּוּנְהָא דִּשְׁכִינְתָּא וּבְחִינַת הַגָּן, כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְגָּרֵשׁ מִן הַגָּן, וְשַׁבָּת אֵגִין עֲלוֹהִי, כַּמּוּבָא וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, בְּחִינַת הָאָדָם הַנַּ"ל, שֶׁהוּא מֶלֶךְ, שֶׁהָיָה שָׁלוֹם בְּיָמָיו, וְעַל כֵּן עָמַד עַצְמוֹ אֵצֶל שַׁבָּת, וְהַשְּׁאָר לא בֵּאֵר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗[עָנָה וְאָמַר אַחַר שֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶׂה הַזּאת בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן] הַמַּעֲשֶׂה הַזּאת הִיא הַפְלֵא גָּדוֹל, וְהַכּל אֶחָד הַבְּהֵמוֹת וְכוּ' וְהַכִּסֵּא וְכוּ' וְהַגָּן הַכּל אֶחָד פַּעַם נִקְרָא [הַבְּחִינָה הַמְרֻמֶּזֶת בְּהַסִּפּוּר] בְּשֵׁם זֶה, וּפַעַם בְּשֵׁם זֶה, הַכּל לְפִי הָעִנְיָן וְהַבְּחִינָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · סבלנות · אות א׳ – אות ב׳
כ־3 דק׳ · כ־330 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ, זֹאת הַבְּחִינָה הוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם. וְאָז יִזְכֶּה לֵידַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו, הַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, כִּי הַכֹּל מֵחֲמַת אַהֲבָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁלֹּא יִבְעַט וְלֹא יִתְבַּלְבֵּל מֵהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו, רַק יַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית: (לק"א סי' ד' אות א' ג' ד')
כְּמוֹ שֶׁכָּל הָרְפוּאוֹת הֵם בְּסַמִּים מָרִים, כֵּן רְפוּאוֹת הַנֶּפֶשׁ צְרִיכִין לְקַבֵּל עַל־יְדֵי מְרִירוּת, דְּהַיְנוּ הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר, וְהַיִּסּוּרִים שֶׁצְּרִיכִים לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לִרְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ בֶּאֱמֶת. וּכְמוֹ שֶׁבְּחֹלִי הַגּוּף לִפְעָמִים הַחֻלְשָׁה גּוֹבֶרֶת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַחוֹלֶה לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, וְאָז הָרוֹפְאִים מוֹשְׁכִין יְדֵיהֶם מִן הַחוֹלֶה וּמְיָאֲשִׁים אוֹתוֹ, כֵּן כְּשֶׁהָעֲווֹנוֹת שֶׁהֵם חֹלִי הַנֶּפֶשׁ גּוֹבְרִים מְאֹד, אָז אֵין יָכוֹל לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת וְאָז הָיָה כִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה חַ"ו. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים, וּכְשֶׁרוֹאֶה בָּאָדָם שֶׁחָפֵץ לָשׁוּב אֵלָיו אֲבָל אֵין בּוֹ כֹּחַ לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, שֶׁצָּרִיךְ לְפִי רֹב עֲווֹנוֹתָיו הָעֲצוּמִים, אֲזַי הוּא יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמַשְׁלִיךְ כָּל חַטְּאוֹתָיו אַחַר כְּתֵפָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִסְבֹּל מְרִירוּת הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל רְפוּאָתוֹ רַק כְּפִי יְכֹלְתּוֹ. וּמִזֶּה יָבִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעַצְמוֹ, מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו וְחָפֵץ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי עַל פִּי רֹב כְּשֶׁמַּתְחִיל לִכָּנֵס מְעַט בְּדַרְכֵי הַכְּשֵׁרִים וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי בָּאִים עָלָיו מְנִיעוֹת וְיִסּוּרִים הַרְבֵּה מִכַּמָּה צְדָדִים כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנוֹ. וְנִדְמֶה לוֹ לִפְעָמִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִסְבֹּל מְרִירוּת וְיִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת כָּאֵלֶּה. וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ מֵחֲמַת זֶה וְחָזְרוּ וְנִתְרַחֲקוּ רַחֲמָנָא לִצְלָן. אֲבָל הַחָפֵץ בָּאֱמֶת צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע וְיַאֲמִין שֶׁכָּל הַמְּרִירוּת וְהַיִּסּוּרִין וְהַמְּנִיעוֹת הַבָּאִים עָלָיו, הַכֹּל בְּחֶסֶד גָּדוֹל. כִּי לְפִי עֲווֹנוֹתָיו הָרַבִּים הָיָה צָרִיךְ לִסְבֹּל מְרִירוּת הַרְבֵּה יוֹתֵר בִּשְׁבִיל רְפוּאָתוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לִסְבֹּל וְהָיָה נֶאֱבָד תִּקְוָתוֹ חַ"ו כַּנַּ"ל. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וְאֵינוֹ שׁוֹלֵחַ לוֹ מְרִירוּת וְיִסּוּרִים כִּי אִם כְּפִי יְכֹלְתּוֹ. וְזֹאת הַמְּרִירוּת וְהַיִּסּוּרִים וְכוּ' שֶׁיֵּשׁ לוֹ, בְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ לִסְבֹּל וּבְוַדַּאי יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְסֹבְלוֹ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ שׁוֹלֵחַ עַל שׁוּם אָדָם מְרִירוּת וּמְנִיעוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסֹבְלָם וּלְשַׁבְּרָם, אַף עַל פִּי שֶׁלְּפִי מַעֲשָׂיו הָיָה מַגִּיעַ לוֹ כָּךְ כַּנַּ"ל: (לק"א סי' כ"ז אות ז')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ט · קטע ג׳
כ־4 דק׳ · כ־360 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲדוֹן כּל, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת עַצְמְךָ, וְאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתְךָ כְּלָל, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאַתָּה נִמְצָא הַמְחֻיָּב יָחִיד קַדְמוֹן נִצְחִי בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית, וְאַתָּה בָּרָאתָ הָעוֹלָם יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט זֶה חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְכוּ', וּבְרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים הִתְחַלְתָּ לְהָאִיר בָּנוּ אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב, אֲשֶׁר הֵם הִתְחִילוּ לְגַלּוֹת אֱלֹהוּתְךָ בָּעוֹלָם וְאַחַר כַּךְ נָתַתָּ לָנוּ תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֲךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ אֲשֶׁר הוּא הֵאִיר עֵינֵינוּ וּפָתַח לָנוּ אוֹר הַדַּעַת לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע כִּי אַתָּה הוּא יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֵין עוֹד מִלְּבַדֶּךָ, עַל יְדֵי כָּל הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ לְחַיּוֹתֵינוּ כַּיּוֹם הַזֶּה וּבְחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה הוֹסַפְתָּ חֶסֶד וָטוֹב, וְשָׁלַחְתָּ לָנוּ בְּכָל דּוֹר צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, זְקֵנִים וּנְבִיאִים, רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים, וְרַבָּנָן סָבוֹרָאֵי, וּגְאוֹנִים וְרַבָּנִים וַחֲסִידִים צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, עַד שֶׁזִכִּיתָנוּ גַּם בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה וְשָׁלַחְתָּ לָנוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה תתרנא עַל כֵּן זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם וּלְצַיֵּת אוֹתָם בְּכל אֲשֶׁר צִוּוּ אוֹתָנוּ, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנָם בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת, לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִמְשִׁיכוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים מִמָּקוֹם שֶׁהִמְשִׁיכוּ עַל יְדֵי קְדֻשָּׁתָם הָעֲצוּמָה עַד שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ זַכֵּנוּ לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אֱמוּנָתָם וְחַסְדָּם וְטוּבָם וְצִדְקָתָם אֲשֶׁר יָגְעוּ וְטָרְחוּ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ בִּיגִיעוֹת וְטִרְחוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד לְהֵטִיב לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹת עוֹלָם וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ וּלְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וּבִפְרָט לְיִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, עַם קְרוֹבוֹ עַם סְגֻלָּה עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּעֵת צָרָה הַזּאת לְמַעַן כּחָם וּזְכוּתָם הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב מְאד עַד אֵין חֵקֶר הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ, זַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לָבוֹא עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה אֶל הַדַּעַת וְתִתְפַּשֵּׁט הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל הָאֵבָרִים וְנִזְכֶּה תָמִיד לְדַבֵּר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּפֶה מָלֵא וּבְלֵב שָׁלֵם בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. "חַסְדֵי יְהוָה עוֹלָם אָשִׁירָה, לְדוֹר וָדוֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי" וְנֶאֱמַר. "וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְהוָה, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים" וְנֶאֱמַר. "לְדוֹר וָדוֹר אֱמוּנָתֶךָ, כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמד" וְנֶאֱמַר. "דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי, מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי" וְנֶאֱמַר. "כִּי יָשָׁר דְּבַר יְהוָה, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה" וְנֶאֱמַר. "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" וְנֶאֱמַר. "וְאֱמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ וְנֶאֱמַר. "כִּי טוֹב יְהוָה לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דּוֹר וָדוֹר אֱמוּנָתוֹ" וְנֶאֱמַר. "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת יְהוָה בָּרוּךְ יְהוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות נט · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
עִקַּר הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא בַּלַּיְלָה שֶׁאָז הַכֹּל יְשֵׁנִים וְגַם שֶׁיִּהְיֶה הַמָּקוֹם מֵחוּץ לְהָעִיר שֶׁיֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, דְּהַיְנוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם הוֹלְכִים שָׁם אֲפִלּוּ בַּיּוֹם וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמִּתְבּוֹדֵד בַּלַּיְלָה בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי כַּנַּ"ל וּמַפְנֶה לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ מִכָּל עִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וּמְבַטֵּל הַכֹּל עַד שֶׁמְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, דְּהַיְנוּ שֶׁבַּתְּחִלָּה מִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה עַד שֶׁמְּבַטֵּל מִדָּה זֹאת וְאַחַר־כָּךְ מִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה עוֹד עַד שֶׁמְּבַטֵּל מִדָּה אַחֶרֶת.
וְאַחַר־כָּךְ מִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה עוֹד עַד שֶׁמְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ שׁוּם גֵּאוּת וְשׁוּם מַמָּשׁוּת עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּעֵינָיו כְּאַיִן וּכְאֶפֶס מַמָּשׁ וְזוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לָבוֹא לִבְחִינַת בִּטּוּל בֶּאֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל נַפְשׁוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הָאֵין סוֹף שֶׁנִּקְרָא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת כַּיָּדוּעַ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נח · פסקה 2 – פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
"שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה" - "אֲסִירֵי" דַּיְקָא כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת נֶאֱסָר וְנִקְשָׁר בְּהַתִּקְוָה הָאֲמִתִּית בְּתַּכְלִית הַהִתְקַשְּׁרוּת וְלֹא יַנִּיחַ אֶת תִּקְוָתוֹ לְעוֹלָם, "כִּי חַסְדֵּי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ", וְהַחֲסָדִים מִתְחַדְּשִׁים בְּכָל בֹּקֶר, עַל כֵּן "טוֹב וְיָחִיל וְדֻמָּם לִתְשׁוּעַת ה'". כִּי בְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל כָּל אֶחָד הָרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת מְרִירוּת גָּדוֹל בְּלִי שִׁעוּר, רַק שֶׁהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בַּתִּקְוָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל.
וְזֶה מְרֻמָּז בַּמֶּה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל סִימָנֵי בֵּיצִים טְהוֹרִים שֶׁאִם שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם כַּדִּים אוֹ חַדִּים בְּוַדַּאי טְמֵאִים, כִּי זֶה דֶרֶךְ הָרְשָׁעִים וְכָל הָרְחוֹקִים מִן הָאֱמֶת שֶׁכְּשֶׁנּוֹפֵל עֲלֵיהֶם אֵיזֶה צַעַר וְיִסּוּרִים, אֵינָם מְנַחֲמִים אֶת עַצְמוֹ כְּלָל וְאֵין מְקַוִּים לָצֵאת מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא יַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ", וְנִשְׁאָרִים שְׁקוּעִים בִּדְאָגָה וּמָרָה שְׁחֹרָה גְּדוֹלָה וּמְיָאֲשִׁים אֶת עַצְמָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות טו
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
כָּל כְּבוּדָּה בַת־מֶלֶךְ פְּנִימָה, כִּי עִקַּר תִּפְאַרְתּוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל הָאָדָם הוּא כְּשֶׁיּוֹשֵׁב בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַקְּדֻשָּׁה, אֲבָל בַּחוּץ הוּא מְקוֹם שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים, וְעַל כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁיֵּשֵׁב הָאָדָם תָּמִיד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אֲבָל הָאָדָם מֻכְרָח לָצֵאת גַּם לַחוּץ בְּכָל פַּעַם, אַךְ זֶה בְּחִינַת עַיִל וְנָפִיק, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה אָדָם דָּבוּק בִּקְדֻשָּׁה תָּמִיד בִּבְחִינַת עַיִל, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה הוּא דַּיְקָא כְּשֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לִהְיוֹת עַיִל וְנָפִיק, כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל הָאָדָם עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה בְּחִינַת בָּקִי בְּעַיִל, בָּקִי בְּנָפִיק, לְקַיֵּם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שג · פסקה 8 – פסקה 3
כ־6 דק׳ · כ־630 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
דִּבְרֵי אֲבִיכֶם וּמוֹרְכֶם וְאוֹהַבְכֶם בֶּאֱמֶת לָנֶצַח.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְיִפְרֹס בְּאַהֲבָה בִּשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל הַתְּקוּעִים בְּלִבִּי בְּאַהֲבָה חֲזָקָה עַד אֵין סוֹף, לְכֻלָּם נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים אֵלּוּ. יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח. גַּם מֵאֵלֶיךָ תָּבִין לְהַעְתִּיק הָאִגֶּרֶת הַזֶּה וְלִשְׁלֹחַ עַל יְדֵי אִישׁ נֶאֱמָן לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בִּבְרֶסְלֶב. אַךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַגִּיעַ חַס וְשָׁלוֹם לְהַלֵּצִים, כִּי אֵין שׁוּם חִדּוּשׁ בָּעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אֱמֶת וְעָמֹק וְנִשְׂגָּב מְאֹד וּמְחַיֶּה הַכֹּל, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהָפְכוֹ לְלֵצָנוּת, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַבְּחִירָה וְכוּ'. אַךְ הָאֱמֶת עֵד לְעַצְמוֹ וּשְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד. וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'.
וְשָׁלוֹם לְבִתִּי תִּחְיֶה הַצְּנוּעָה מָרַת חַנָּה צִירְיל עִם שְׁלוֹם בַּעְלָהּ הוּא חֲתָנִי יְדִידִי הַמֻּפְלָא מוֹרֵנוּ הָרַב בָּרוּךְ שֶׁיִּחְיֶה וּלְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֵיהֶם שֶׁיִּחְיוּ. מַזָּל טוֹב אַיְיךְ, אִיךְ הָאבּ נִיט גֶּיוִיסְט [לָכֶם, אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי] עַד שָׁבוּעַ זֹאת עַל יְדֵי הָאִגֶּרֶת מִבְּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן שֶׁיִּהְיֶה לְמַזָּל טוֹב לְכֻלָּנוּ, וְתִזְכּוּ לִשְׁמֹר דֶּרֶךְ ה' לְהִתְעוֹרֵר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּכָל עֵת. בִּפְרָט כְּשֶׁזּוֹכִין שֶׁנּוֹלַד בֵּן אוֹ בַּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּגְדָּל כִּבְיָכוֹל צֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה כא) עַל פָּסוּק "אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ". וּצְרִיכִין לְהוֹדוֹת לַה' עַל זֶה מְאֹד, לְהַתְחִיל עַל יְדֵי זֶה לְהִתְקָרֵב מֵחָדָשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהָיָה רָאוּי לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, אַךְ הַיּוֹם פָּנָה וּזְמַן הַמִּנְחָה הִגִּיעַ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עֲלֵיכֶם וְעָלֵינוּ וְתִזְכּוּ לְגַדֵּל יוֹצְאֵי חֲלָצֵיכֶם לְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה טוֹבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
וְשָׁלוֹם לִבְנִי חֲבִיבִי הַמֻּפְלָא מוֹרֵנוּ הָרַב דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה. אָחִיךָ רַבִּי יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה הֶחֱיָה אוֹתִי בְּמִכְתָּבוֹ שֶׁכָּתַב אֵלַי שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת תְּהִלָּה לָאֵל. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְחַזֵּק לְבָבְךָ וִישַׂמַּח נַפְשְׁךָ, וְאִם רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וּכְבָר עָבְרוּ עָלֶיךָ יִסּוּרִים עֲצוּמִים וּבִלְבּוּלִים וְרַעְיוֹנִים רַבִּים, אַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּא מְאֹד בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׂמֹחַ תָּמִיד וְלִבְטֹחַ בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
וְשָׁלוֹם רַב לִבְנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב שַׁכְנָא נֵרוֹ יָאִיר וְעִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַיְקָרִים שֶׁיִּחְיוּ, וּבִפְרָט לִבְנוֹ חֲבִיבִי מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה. אֵין הַפְּנַאי מַסְכִּים לְיַחֵד הַדִּבּוּר אֵלֶיךָ בְּנִי חֲבִיבִי, אַךְ מִן הַסְּתָם יַגִּיעַ לְיָדְךָ הַעְתָּקָה מֵאִגַּרְתִּי לְטוּלְטְשִׁין הַנֶּאֱמַר גַּם אֵלֶיךָ וּלְכֻלְּכֶם. חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַה'. וְעֵינַי מְטַיְּיפִין בְּכָל עֵת לִישׁוּעָתוֹ כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאוֹבָיו. וְלַה' הַיְשׁוּעָה, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ.
וְשָׁלוֹם לִבְנִי חוֹרְגִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב שְׁמֶעלְקֶא נֵרוֹ יָאִיר, וְלִבְנִי נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה, וְלִבְנִי יוֹסֵף יוֹנָה שֶׁיִּחְיֶה. לְמַעַן הַשֵּׁם בַּאגֶערְט צוּ לֶערְנֶין אוּן דַּאוִוינְט עֶרִינְצְט אוּן פִּילְנִיוֶויט קְרִיאַת שְׁמַע אוּן בֶּענְטְשִׁין עֶרִינְצְט וֶועט אַייךְ גוּט זַיין בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. אִיהְר קָאנְט שׁוֹין אוֹיךְ פַארְשְׁטֵיין לִיבֶּע קִינְדֶּערְלִיךְ אַז סֶע אִיז מֶער קַיין תַּכְלִית נִיט נָאר דַאוִונֶין אוּן לֶערְנֶין אוּן מַעֲשִׂים טוֹבִים [לִמְדוּ בְחֵשֶׁק רַב וְהִתְפַּלְלוּ בִרְצִינוּת וּבַצְּעוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וּקְרִיאַת שְׁמַע בִּרְצִינוּת וְיִהְיֶה לָכֶם טוֹב. אַתֶּם כְּבָר יְכוֹלִים לְהָבִין יְלָדִים אֲהוּבִים שֶׁאֵין תַּכְלִית אַחֶרֶת רַק לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמֹד וּמַעֲשִׂים טוֹבִים]. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְחַזֵּק לְבַבְכֶם בָּזֶה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אוֹהֲבַי וְרֵעַי בֶּאֱמֶת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַעֲלָתוֹ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָרוּם קַרְנָם וּמַזָּלָם בְּעֹשֶׁר וְכָבוֹד וּפַרְנָסָה וְחַיִּים. וְהָעִקָּר לְחַזֵּק לְבַבְכֶם בַּעֲבוֹדָתוֹ וְתוֹרָתוֹ בֶּאֱמֶת, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. וּתְקַבְּלוּ הַעְתָּקָה מִמִּכְתָּבִי מִטּוּלְטְשִׁין, וְתָשִׂימוּ לֵב הֵיטֵב לִדְבָרַי הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. וְתִרְאוּ לְהַשְׁגִּיחַ עַל בֵּיתִי שֶׁיּוּכְלוּ לְהָכִין כָּל הַהִצְטָרְכוּת עַל פֶּסַח הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְשֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ לִהְיוֹת בַּעַל חוֹב חַס וְשָׁלוֹם. וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר, כִּי הַיְרִיעָה קְצָרָה וּזְמַן הַפָּאסְט הִגִּיעַ, וְאֵין לְזָרֵז יוֹתֵר לִמְזֹרָזִין.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ג' תַּזְרִיעַ אוּמַאן ת"ר.
רַב שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה הַשַּׁיָּכָה לְיוֹם זֶה בָּאתִי לְפֹה אוּמַאן בְּשָׁלוֹם תְּהִלָּה לָאֵל. וְאֶת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאַתְנִי בַּדֶּרֶךְ מֵחֲמַת קִלְקוּל הַדֶּרֶךְ, אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר. וַאֲסַפֵּר לָכֶם קְצָת בְּבוֹאִי לְשָׁלוֹם לְבֵיתִי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהֻכְרַחְתִּי לִשְׁבּוֹת פָּרָשַׁת פָּרָה הֶעָבַר בִּקְהִלַּת קַנִיבְלַאד מַה שֶּׁלֹּא עָלָה עַל דַּעְתִּי, וְשִׁלַּמְתִּי בְעַד שַׁבַּת קֹדֶשׁ. וְהֻכְרַחְתִּי לִשְׁמֹעַ פָּרָשַׁת פָּרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כִּי יָרֵאתִי לֵילֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְכֵן יְעָצוּנִי הַכֹּל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 16
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
ר' יִצְחָק. ר' יִצְחָק בֶּן טַבְלָא. ר' יִצְחָק נַפָּחָא. ר' יִצְחָק חַקּוּלָא. ר' יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר.
ר' יִצְחָק בַּר אַחָא דִשְׁמַעְתָּא. ר' יִצְחָק בֶּן פִּנְחָס דְּאַגַדְתָּא. ר' יִצְחָק בֶּן אֶלְעָאִי רַב יִצְחָק. ר' יִצְחָק רַבָּה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ק״ד · סעיף ט׳ – סעיף כ״א
כ־4 דק׳ · כ־430 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
אָסוּר לִתְלוֹשׁ אוֹ לִקְצוֹץ שׁוּם דָּבָר מִן הַמְחֻבָּר אִם לֹא יִתְקַלְקְלוּ הַפֵּרוֹת עַד לְאַחַר יוֹם טוֹב, כִּי אִם מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכוֹל בַּמּוֹעֵד. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְצַמְצֵם, אֶלָּא תוֹלֵשׁ בְּהַרְוָחָה, וְאִם יוֹתִיר, יוֹתִיר. וְכֵן עֵצִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַסָּקָה בַּמּוֹעֵד, מֻתָּר לְקַצְּצָם מִמְחֻבָּר. וְאִם צָרִיךְ לִתְלוֹש בִֹּשְבִיל לְהַאֲכִיל לַבְּהֵמָה, יַעֲֹשֶה בְֹשִנוּי (תקל"ב תקל"ז) וְאָסוּר לְלַקֵּט עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה לְיַפּוֹתוֹ לַחֲרִישָׁה. וְאִם נִכָּר שֶׁמְכַוֵּן לְצָרְכּוֹ שֶׁצָּרִיךְ לָעֵצִים, כְּגוֹן שֶׁנּוֹטֵל הַגְּדוֹלִים וּמַנִּיחַ הַקְּטַנִּים, מֻתָּר. וְכֵן אָסוּר לִקְצוֹץ עַנְפֵי הָאִילָן לְתַקְּנוֹ. וְאִם נִכָּר שֶׁמְכַוֵּן בִּשְׁבִיל הָעֲנָפִים לְהַאֲכִילָן לִבְהֶמְתּוֹ וְלֹא לְתַקְּנוֹ, כְּגוֹן שֶׁקּוֹצֵץ כֻּלָּן מִצַּד אֶחָד, מֻתָּר.
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּן אֵצֶל גַּן אֵינוֹ יְהוּדִי, וְהָאֵינוֹ יְהוּדִי לוֹקֵט פֵּרוֹתָיו, וְאִם הַיִשְֹרָאֵל לֹא יִלְקֹט, יָבוֹא לִידֵי הֶפְסֵד, מֻתָּר לוֹ לְלַקְּטָם. וְאִם הֵמָּה דְּבָרִים שֶׁיִּתְקַלְקְלוּ בְּתָלוּשׁ אִם לֹא יַעֲשֶׂה לְצָרְכָּם גַּם מְלָאכָה אַחֶרֶת, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת הַכֹּל, אֲפִלּוּ לִדְרוֹךְ עֲנָבִים לַעֲשׂוֹת יַיִן וְכַדּוֹמֶה לָזֶה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַנִּיחַ בְּכַוָּנָה מְלַאכְתּוֹ לְחֹל הַמּוֹעֵד.
אָסוּר לְגַלֵּחַ בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אֲפִלּוּ גִּלַּח אֶת עַצְמוֹ גַּם בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֶלָּא מִי שֶׁיָּצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים. וַאֲפִלּוּ יָצָא בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ פְּנַאי לְגַלֵּחַ אָז (וְעַיֵּן עוֹד לְקַמָּן סִימָן ר"כ סָעִיף ו) (תקנ"א).
וְלִקְצוֹץ הַצִּפָּרְנַיִם, גַּם כֵּן אָסוּר. אַךְ אִם קְצָצָן בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, מֻתָּר לְקַצְּצָן גַּם בְּחֹל הַמּוֹעֵד וְכֵן אִשָּׁה לְצֹרֶךְ טְבִילָה מֻתֶּרֶת (ס' תקלב. וְעַיֵּן באה"ט שָׁם).
אָסוּר לְכַבֵּס שׁוּם דָּבָר, אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֶלָּא אִם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לְכַבֵּס קֹדֶם יוֹם טוֹב. וְכֵן מִטְפָּחוֹת שֶׁמְלַפְּפִין בָּהֶן אֶת הַתִּינוֹקוֹת (חִתּוּלִים), כֵּיוָן שֶׁמַּשְׁתִּינִין תָּדִיר וּצְרִיכִין לָהֶם הַרְבֵּה, מֻתָּר לְכַבְּסָן, וְיִזָהֲרוּ לְכַבְּסָן בְּצִנְעָא (תקלב).
כָּל דָּבָר שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ רְפוּאָה, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת, בֵּין לְאָדָם בֵּין לִבְהֵמָה (תקלב).
חֶשְׁבּוֹנוֹת וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, שֶׁאִם לֹא יִכְתְּבֵם, יִשְׁכָּחֵם, מֻתָּר לְכָתְבָם, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דָּבָר הָאָבֵד. וְכֵן מַה שֶּׁהוּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, מֻתָּר לִכְתֹּב. אֲבָל שְׁאָר דָּבָר, אָסוּר לִכְתֹּב. וְאִגֶּרֶת שְׁלוֹמִים שֶׁכּוֹתֵב אָדָם לַחֲבֵרוֹ, נוֹהֲגִין לִכְתֹּב בְּשִׁנּוי קְצָת, דְּהַיְנוּ שֶׁכּוֹתְבִין שׁוּרָה רִאשׁוֹנָה עֲקֻמָּה. וּלְכָל מַה שֶּׁמֻּתָּר לִכְתּוֹב, מֻתָּר גַּם כֵּן לְתַקֵּן קֻלְמוּס וּדְיוֹ.
מִי שֶׁצָּרִיךְ לְמָעוֹת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֶלָּא שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ פֶּן לֹא יִמְצָא לִלְווֹת לְאַחַר הַמּוֹעֵד, וְהַמַּלְוֶה אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַלְווֹת לוֹ בְּלִי שְׁטָר, מֻתָּר לוֹ לִכְתֹּב אֶת הַשְּׁטָר (תקמ"ה).
אֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים בְּחֹל הַמּוֹעֵד מִשּׁוּם דְּאֵין מְעָרְבִין שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה. אֲבָל מֻתָּר לְהַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ. וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה לִבְרִית מִילָה וּלְפִדְיוֹן הַבֵּן. גַּם מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה לִכְתִיבַת תְּנָאִים.
מֻתָּר לִשְׂכּוֹר פּוֹעֲלִים, וַאֲפִלּוּ יִשְׂרְאֵלִים, שֶׁיַּעֲשׂוּ מְלַאכְתּוֹ לְאַחַר הַמּוֹעֵד.
מֻתָּר לָלֶכֶת חוּץ לַתְּחוּם, בֵּין בְּרַגְלָיו בֵּין בְּקָרוֹן בֵּין רָכוּב.
אֵין מַעֲלִין בְּהֵמָה זָכָר עַל נְקֵבָה לְהַרְבִּיעָהּ, מִשּׁוּם דְלֹא הֲוֵי דָּבָר הָאָבֵד.
אֵין מוֹשִׁיבִין תַּרְנְגֹלֶת עַל בֵּיצִים לְגַדֵּל אֶפְרוֹחִים. וְאִם הוֹשִׁיבָהּ קֹדֶם הַמּוֹעֵד וּבָרְחָה, אִם הוּא בְּתוֹךְ שְׁלשָׁה יָמִים לַבְרִיחָה, מֻתָּר לְהַחְזִירָהּ. אֲבָל לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים, אָסוּר לְהַחְזִירָהּ, אֲפִלוּ אִם יִפָּסְדוּ הַבֵּיצִים. וּלְהוֹשִׁיב אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, אֲפִלּוּ תּוֹךְ שְׁלשָׁה יָמִים, אָסוּר (תקל"ו).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ט
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲדוֹן כּל, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת עַצְמְךָ, וְאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתְךָ כְּלָל, רַק אָנוּ מַאֲמִינִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאַתָּה נִמְצָא הַמְחֻיָּב יָחִיד קַדְמוֹן נִצְחִי בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית, וְאַתָּה בָּרָאתָ הָעוֹלָם יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט זֶה חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְכוּ', וּבְרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים הִתְחַלְתָּ לְהָאִיר בָּנוּ אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב, אֲשֶׁר הֵם הִתְחִילוּ לְגַלּוֹת אֱלֹהוּתְךָ בָּעוֹלָם וְאַחַר כַּךְ נָתַתָּ לָנוּ תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֲךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ אֲשֶׁר הוּא הֵאִיר עֵינֵינוּ וּפָתַח לָנוּ אוֹר הַדַּעַת לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע כִּי אַתָּה הוּא יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֵין עוֹד מִלְּבַדֶּךָ, עַל יְדֵי כָּל הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ לְחַיּוֹתֵינוּ כַּיּוֹם הַזֶּה וּבְחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה הוֹסַפְתָּ חֶסֶד וָטוֹב, וְשָׁלַחְתָּ לָנוּ בְּכָל דּוֹר צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, זְקֵנִים וּנְבִיאִים, רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים, וְרַבָּנָן סָבוֹרָאֵי, וּגְאוֹנִים וְרַבָּנִים וַחֲסִידִים צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, עַד שֶׁזִכִּיתָנוּ גַּם בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה וְשָׁלַחְתָּ לָנוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה תתרנא עַל כֵּן זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם וּלְצַיֵּת אוֹתָם בְּכל אֲשֶׁר צִוּוּ אוֹתָנוּ, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנָם בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת, לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִמְשִׁיכוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים מִמָּקוֹם שֶׁהִמְשִׁיכוּ עַל יְדֵי קְדֻשָּׁתָם הָעֲצוּמָה עַד שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ זַכֵּנוּ לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אֱמוּנָתָם וְחַסְדָּם וְטוּבָם וְצִדְקָתָם אֲשֶׁר יָגְעוּ וְטָרְחוּ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ בִּיגִיעוֹת וְטִרְחוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד לְהֵטִיב לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹת עוֹלָם וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ וּלְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וּבִפְרָט לְיִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, עַם קְרוֹבוֹ עַם סְגֻלָּה עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּעֵת צָרָה הַזּאת לְמַעַן כּחָם וּזְכוּתָם הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב מְאד עַד אֵין חֵקֶר הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ, זַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לָבוֹא עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה אֶל הַדַּעַת וְתִתְפַּשֵּׁט הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל הָאֵבָרִים וְנִזְכֶּה תָמִיד לְדַבֵּר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּפֶה מָלֵא וּבְלֵב שָׁלֵם בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. "חַסְדֵי יְהוָה עוֹלָם אָשִׁירָה, לְדוֹר וָדוֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי" וְנֶאֱמַר. "וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְהוָה, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים" וְנֶאֱמַר. "לְדוֹר וָדוֹר אֱמוּנָתֶךָ, כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמד" וְנֶאֱמַר. "דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי, מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי" וְנֶאֱמַר. "כִּי יָשָׁר דְּבַר יְהוָה, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה" וְנֶאֱמַר. "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" וְנֶאֱמַר. "וְאֱמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ וְנֶאֱמַר. "כִּי טוֹב יְהוָה לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דּוֹר וָדוֹר אֱמוּנָתוֹ" וְנֶאֱמַר. "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת יְהוָה בָּרוּךְ יְהוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 206 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־4 דק׳ · לימוד מלא כ־34 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ג׳ באייר): תזריע־מצורע
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־24 באפריל 2028, בשעה 19:13 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.