ספירה ושבועות
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, ד׳ בסיוון ה׳תשפ״ח · 29 במאי 2028
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רי״ג · אות א׳ – אות א׳
כ־8 דק׳ · כ־790 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
דַּע, שֶׁיֵּשׁ שֵׁם, שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְהַסְתִּיר וּלְכַסּוֹת אֶת הָאָדָם מִן הַבַּעַל דָּבָר לְהַצִּיל אוֹתוֹ מִמָּוֶת שֶׁנִּגְזַר עָלָיו, אֲזַי הוּא מַסְתִּיר וּמְכַסֶּה אוֹתוֹ בְּזֶה הַשֵּׁם, וַאֲזַי הַבַּעַל דָּבָר מְשׁוֹטֵט וּמְחַפֵּשׂ סְבִיבוֹת זֶה הָאָדָם לְבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם שֶׁיּוּכַל לְהִכָּנֵס תַּחַת הַמִּסְתָּר וְהַמִּכְסֶה לְהַזִּיק לְזֶה הָאָדָם, אַךְ תֵּכֶף כְּשֶׁמַּבִּיט עָלָיו, נִסְתַּלֵּק וְאֵין לוֹ כֹּחַ מֵחֲמַת זֶה הַשֵּׁם. אֲבָל דַּע שֶׁכְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם, מוֹצֵא מָקוֹם לִכְנֹס תַּחַת הַמִּסְתָּר וְהַמִּכְסֶה לִשְׁלֹט עַל הָאָדָם, אֲזַי אַדְּרַבָּא מְקַבֵּל עוֹד הַבַּעַל דָּבָר יוֹתֵר כֹּחַ מִזֶּה הַשֵּׁם, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פנחס רלו), שֶׁרָאָה פִּינְחָס הַמֵּ"ם שֶׁל מָוֶת מְשׁוֹטֵט אָז, הַיְנוּ כִּי הַמֵּ"ם הִיא בְּחִינַת הַסָּמֶ"ךְ־מֵ"ם הַמְשׁוֹטֵט סָבִיב סָבִיב כַּנַּ"ל:
וְדַע, שֶׁהַשֵּׁם הַנַּ"ל הוּא שֵׁם סאל, וְיוֹצֵא מִפָּסוּק: אַתָּה סֵתֶר לִי (תהילים ל״ב:ז׳), מֵרָאשֵׁי־תֵּבוֹת, וְהַמֵּם שֶׁל מִצַּר תִּצְּרֵנִי הוּא בְּחִינַת הַמֵּ"ם הַנַּ"ל, בְּחִינַת הַסָּמֶ"ךְ־מֵ"ם הַמְשׁוֹטֵט סְבִיב הַמִּכְסֶה וְהַמִּסְתָּר הַנַּ"ל לִשְׁלֹט עַל הָאָדָם כַּנַּ"ל, וְאִם חַס וְשָׁלוֹם מוֹצֵא מָקוֹם לִשְׁלֹט, אֲזַי מְקַבֵּל יוֹתֵר כֹּחַ מִזֶּה הַשֵּׁם, כִּי נִצְטָרֵף הַמֵּ"ם לְהַשֵּׁם סא"ל הַנַּ"ל, וְנַעֲשֶׂה צֵרוּף שְׁמוֹ "סַמָּאֵל". עַל כֵּן צָרִיךְ לְהַפְסִיק בֵּין תֵּבוֹת "אַתָּה סֵתֶר לִי" לְתֵבַת "מִצַּר", כְּדֵי שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צֵרוּף שְׁמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. וַאֲזַי, כְּשֶׁשּׁוֹלֵט עַל הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, וּמְקַבֵּל עוֹד כֹּחַ מִזֶּה הַשֵּׁם כַּנַּ"ל, אֲזַי נַעֲשֶׂה מֵהַשֵּׁם הַנַּ"ל: סוֹף אָדָם לָמוּת (ברכות יז), שֶׁהוּא רָאשֵׁי־תֵּבוֹת שֵׁם סא"ל הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁמְּשַׁמְּרִין אֶת עַצְמָן בְּכֹחַ הַשֵּׁם הַנַּ"ל, אֲזַי הַשֵּׁם הַנַּ"ל הוּא מִכְסֶה וּמִסְתָּר, בְּחִינַת: אַתָּה סֵתֶר לִי, וְגַם מִצַּר תִּצְּרֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי:
בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, כְּשֶׁהָיוּ יוֹדְעִים יוֹם מִיתָתָם, הָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה כָּל הַיּוֹם, וְלֹא הָיָה שְׁלִיטָה לְהַבַּעַל דָּבָר עֲלֵיהֶם, וְעַכְשָׁו מָצִינוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁמֵּתוּ בְּאֶמְצַע לִמּוּדָם. דַּע שֶׁאִם הַלִּמּוּד כַּהֹגֶן, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם כֹּחַ, אֲבָל אִם אֵין הַלִּמּוּד כָּרָאוּי, בִּפְרָט לִמּוּד גְּמָרָא, אִם אֵין הַלִּמּוּד כָּרָאוּי, אֲזַי הוּא מְקַבֵּל יוֹתֵר כֹּחַ מֵהַלִמּוּד, כִּי תַּלְמוּד בְּגִימַטְרִיָּא אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמָהּ "לִילִית", עַל־כֵּן יֵשׁ כֹּחַ בְּלִמּוּד הַתַּלְמוּד אוֹ לְהַכְנִיעַ אוֹתָהּ אוֹ לְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם:
דַּע, שֶׁיֵּשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת, כִּי יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים, וּכְנֶגֶד כָּל בֵּית־דִּין וּבֵית־דִּין יֵשׁ פִּדְיוֹן מְיֻחָד לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁיֵּשׁ שָׁם, עַל־כֵּן לִפְעָמִים אֵינוֹ מוֹעִיל הַפִּדְיוֹן שֶׁעוֹשִׂין, כִּי לֹא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹדֵעַ כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פִּדְיוֹנוֹת, וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ אוֹתָם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֻּלָּם, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הַפִּדְיוֹן הַמְיֻחָד לְאוֹתוֹ הַדִּין, עַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ מוֹעִיל. אַךְ דַּע, שֶׁיֵּשׁ פִּדְיוֹן אֶחָד שֶׁכּוֹלֵל אֶת כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִין, וְיָכוֹל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי־דִינִים, וּלְזֶה הַפִּדְיוֹן צָרִיךְ עֵת רָצוֹן, בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מֵצַח הָרָצוֹן, כְּמוֹ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, בְּחִינַת: וַאֲנִי תְפִלָּתִי וְכוּ', עֵת רָצוֹן וְכוּ' (תהילים ס״ט:י״ד). אַךְ אֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים, לָאו כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ זֶה הַפִּדְיוֹן, וְלֹא נִמְצָא כִּי־אִם חַד בְּדָרָא שֶׁיֵּדַע זֶה הַפִּדְיוֹן, וּפְעָמִים אֲפִלּוּ כְּשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה פִּדְיוֹן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ מוֹעִיל, וְזֶה מֵחֲמַת כִּי גַּם לְמַעְלָה תְּאֵבִים מְאֹד לְפִדְיוֹן כָּזֶה, כִּי לָאו בְּכָל פַּעַם בָּא לָהֶם מִלְּמַטָּה פִּדְיוֹן כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי־דִּינִין בְּבַת־אַחַת, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁבָּא לָהֶם זֹאת הַהַמְתָּקָה הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים עִמָּהּ לְצֹרֶךְ דָּבָר אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה, נַעֲשִׂין גֵּרִים, כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עַכּוּ"ם בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם, וּכְשֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין וְהַחֲרוֹן אַף, נִמְתָּק הָעַכּוּ"ם וְנַעֲשִׂין גֵּרִים. וְזֶה הָיָה עֲבוֹדַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְגַם לְאַחַר מוֹתוֹ, כִּי הִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב הָעֵרֶב רַב כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּרִים, וְגַם בְּמוֹתוֹ נִקְבַּר מוּל בֵּית פְּעוֹר, כְּדֵי לְהַמְתִּיק הָעַכּוּ"ם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין גֵּרִים. וְעַל כֵּן נִסְתַּלֵּק בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, שֶׁאָז הוּא עֵת רָצוֹן, כְּדֵי לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים כַּנַּ"ל, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּרִים, כִּי כָּל עֲבוֹדַת מֹשֶׁה – לְהַמְתִּיק הַחֲרוֹן אַף שֶׁל הָעַכּוּ"ם לְרָצוֹן, וְעַל־כֵּן מֹשֶׁה עוֹמֵד בֵּין "שְׁמָד" לְרָצוֹן, כִּי מִסְפַּר מֹשֶׁה הוּא מְמֻצָּע בֵּין מִסְפַּר "שְׁמָד" לְמִסְפַּר רָצוֹן, כִּי הוּא עוֹמֵד תָּמִיד לְהַמְתִּיק הַשְּׁמָד לְהָפְכָהּ לְרָצוֹן כַּנַּ"ל: וְעַל כֵּן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל גִּיֵּר גֵּרִים (עי' ב"ר ויצא פ"ע ובמ"ר קהלת), וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהָיָה גִּלְגּוּל בְּנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר, כַּמּוּבָא (מ"ר במדבר פ' יט), וְעַל־כֵּן בְּכֹחַ זֶה גִּיֵּר גֵּרִים. וְכֵן יִתְרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן מֹשֶׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּיֵּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י״ח:ב׳): וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ חוֹתֵן מֹשֶׁה, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן מֹשֶׁה, זֶה גָּרַם לוֹ שֶׁשָּׁמַע וְנִתְגַּיֵּר, כִּי כָּל עֲבוֹדַת מֹשֶׁה בְּחַיָּיו, וְעַכְשָׁו לְאַחַר מוֹתוֹ, הוּא רַק לַעֲשׂוֹת גֵּרִים כַּנַּ"ל:
דַּע, כִּי הַפִילוֹסוֹפִים קוֹרִים לְהַטֶּבַע אֵם כָּל חָי, וַאֲנַחְנוּ עַל יְדֵי תְּפִלּוֹתֵינוּ אָנוּ מְבַטְּלִים הַטֶּבַע, כִּי הַטֶּבַע מְחַיֵּב כָּךְ, וְעַל יְדֵי הַתְּפִלָּה נִשְׁתַּנֶּה הַטֶּבַע. וְזֶה בְּחִינַת חַ"י בִּרְכוֹת הַתְּפִלָּה חוּץ בִּרְכַּת הַמִּינִים, שֶׁעַל־יְדֵי חַי בִּרְכָאָן, מְבַטְּלִין הַטֶּבַע אֵם כָּל חָי, וּמַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין הַמִּינִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים:
זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה (סוף מלאכי) – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת תַּמֻז, חָסֵר וָאו. כִּי אָז, בְּתַמּוּז, צְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ הַזִּכָּרוֹן לְתַקֵּן הַשִּׁכְחָה, כִּי אָז נִתְהַוֶּה הַשִּׁכְחָה, כִּי עַל־יְדֵי הַלּוּחוֹת שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ בְּחֹדֶשׁ תַּמּוּז נִתְהַוָּה הַשִּׁכְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד): אִלְמָלֵא לֹא נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא נִשְׁתַּכְּחָה תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן חָסֵר וָאו מִתַּמֻּז כַּנַּ"ל, כִּי מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת נִסְתַּלֵּק הַוָּאו, כִּי הַלּוּחוֹת הֵם בְּחִינַת וָאו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב יד): הַלּוּחוֹת אָרְכָּן שִׁשָּׁה וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה: גַּם זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת תַּמֻּז. כִּי בְּתַמּוּז נִתְּנוּ הַלּוּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא ד:). וְגַם כָּאן חָסֵר וָאו, מֵחֲמַת שֶׁאָז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת וָאו, כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קפ״א
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: “אֲנִי יוֹדֵעַ חָכְמוֹת שֶׁאִם הָיִיתִי מַתְחִיל לְגַלּוֹת מְעַט מֵהַחָכְמוֹת שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ, הָיוּ יְכוֹלִים לִחְיוֹת עַל יְדֵי הַתַּעֲנוּג שֶׁל הַשָּׂגַת הַחָכְמוֹת הָאֵלּוּ לְבַד, בְּלִי שׁוּם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם בְּטֵלִים בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ לִשְׁמֹעַ חָכְמָתִי, וְהָיוּ בְּנֵי אָדָם יוֹצְאִים מֵחִיּוּתָם מֵעֹצֶם הַפְלָגַת מְתִיקַת נְעִימַת עֲרִיבַת הַחָכְמוֹת שֶׁהָיִיתִי מְגַלֶּה. אַךְ אֵינִי יָכוֹל לְגַלּוֹתָם לִבְנֵי אָדָם, כִּי תָּמִיד כְּשֶׁאֲנִי מַתְחִיל לְדַבֵּר עִם אֶחָד, אֲנִי חָפֵץ לִשְׁמֹעַ וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים״; וּמֵחֲמַת זֶה, הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְגַלּוֹת חָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה וְהַמֻּפְלֶגֶת מְאֹד. וְעוֹד סִפֵּר בְּעִנְיַן עֹצֶם חָכְמָתוֹ, אַךְ לֹא זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ זֹאת מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ כִּי אִם מִפִּי אֲחֵרִים (וְעַיֵּן לְעֵיל בְּסוֹף סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, מְבֹאָר שָׁם מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי שֶׁאָמַר שֶׁיֵּשׁ חָכְמוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁיְּכוֹלִין לִחְיוֹת בָּהֶם בְּלִי שׁוּם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה עַיֵּן שָׁם).
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
אך אמרו בלבם שמחמת שעת מלחמה הוא, על כן גם הספינה של הסוחרים הולכת גם כן עם הורמאטעס. ובאמת ספינה זו היתה ספינה של מלחמה עם אנשי חיל וכלי זין.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ובודאי הוא סכנה גדולה ועצומה מאד להתועד עימהם יחד, בפרט עם אנשי חיל ישמעאלים שהם פרא אדם ובפרט לפרש עימהם על הים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שנ״ה – אות שנ״ז
כ־3 דק׳ · כ־270 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
(טז) סִפֵּר לִי אֶחָד שֶׁהָיָה מְשַׁבֵּחַ מְאֹד אֶת תּוֹרָתוֹ לְפָנָיו וְהִפְלִיג מְאֹד בִּגְדֻלַּת נִפְלְאוֹת תּוֹרָתוֹ. וְאָמַר שֶׁצְּרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לִקְנוֹת סְפָרָיו. כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹמְדִין בְּתֵבָה וּמִגְדָּל הֵם טוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי סְפָרָיו הֵם שְׁמִירָה גְּדוֹלָה בַּבַּיִת לִשְׁמֹר גַּם הָעֲשִׁירוּת וּמָמוֹן הָאָדָם מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת. וְהִזְכִּיר אָז עָשִׁיר אֶחָד שֶׁהָיָה יוֹדְעוֹ וּמַכִּירוֹ, וְאָמַר שֶׁגַּם אֵלָיו הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה שֶׁיִּהְיֶה הַסֵּפֶר שֶׁלִּי בְּבֵיתוֹ, כִּי יִהְיֶה לוֹ שְׁמִירָה גְּדוֹלָה לְכָל דָּבָר וְשֶׁתִּתְקַיֵּם עֲשִׁירוּתוֹ. וְהִזְהִיר אֶת הָאִישׁ שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ מִזֶּה, שֶׁיְּזָרֵז אֶת הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל שֶׁיִּרְאֶה לִקְנוֹת סְפָרָיו. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה (יְמֵי מוֹהֲרַנַ"ת כט) כַּמָּה הָיָה מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ סְפָרָיו בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל וְלֹא לִכְבוֹדוֹ חַס וְשָׁלוֹם:
(יז) אַחַר שֶׁמָּסַר הַתּוֹרָה פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ס' אָמַר שֶׁהָיְתָה חֲתֻנָּה יָפָה "סֶע גִּיוֶוען אַשֵׁיין חֲתֻנְקַלֶע" וְהָיָה רָאוּי לְבַקֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם הַפָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה עַל הַחֲתֻנָּה. אָמַרְתִּי לוֹ בְּוַדַּאי הָיָה בְּכָאן. הֵשִׁיב מִן הַסְּתָם: (אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר אָז לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַחֲזִיק אוֹתָם בְּעִנְיַן אֲמִירַת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת וְלֹא יֵדְעוּ בֵּין יוֹם לְלַיְלָה כְּלָל, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכוּ' (שְׁמוֹת טו)):
(יח) אָמַר שֶׁכָּל הַתּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה קֹדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ רוֹצֶה כְּלָל שֶׁיִּהְיוּ כְּתוּבִים בִּסְפָרָיו, רַק מַה שֶׁחִדֵּשׁ אַחַר שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לִכְתֹּב הַכֹּל, אֲפִלּוּ כָּל שִׂיחָה וְשִׂיחָה הַכֹּל צְרִיכִין לִכְתֹּב. וְכַמָּה פְּעָמִים הִזְהִיר לִכְתֹּב כָּל שִׂיחָה וְשִׂיחָה שֶׁשּׁוֹמְעִין מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְאָמַר בִּשְׁלָמָא דְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים בְּסֵפֶר, אִם לֹא יִזְכֹּר אוֹתָם עַכְשָׁו יוּכַל לִרְאוֹתָם וְלִלְמֹד בָּהֶם בְּפַעַם אַחֵר, אֲבָל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים מִפִּי, שׁוּב לֹא תִּשְׁמְעוּ עוֹד פַּעַם אַחֶרֶת לְעוֹלָם. עַל כֵּן בְּוַדַּאי אַתֶּם צְרִיכִין לִזְכֹּר מְאֹד כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, וְלִכְתֹּב הַכֹּל כָּל שִׂיחָה וְסִפּוּר (וּמֵחֲמַת זֶה הִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב קְצָת שִׂיחוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ אוֹ עַל־יְדֵי אֲחֵרִים, אֲבָל לֹא נִכְתַּב חֵלֶק מֵאֶלֶף):
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · עצלות · אות א׳ – אות ו׳
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
א. עַל יְדֵי תַּאֲווֹת שֶׁאָדָם תָּאֵב, וְאֵינוֹ מַשִּׂיג אוֹתָם, עַל יְדֵי זֶה בָּא עַצְלוּת וְהוּא הַדִּין לְהֵפֶךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. עַל יְדֵי זְרִיזוּת מֵסִיר אֶת הַשֵּׁנָה וּמְחַיֶּה אֶת הַמֹּחִין.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. לִפְעָמִים כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ אוֹתוֹ, זֶה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא עָשָׂה מִצְוָה כָּזֶה, כְּשֶׁבָּאָה לְיָדוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. לִפְעָמִים הָאָדָם. נֶהֱרָג, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַמְלִיץ בְּעַד אֶחָד, שֶׁשּׂוֹנְאִין אוֹתוֹ בְּחִנָּם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. לִפְעָמִים הָאָדָם נֶעֱנָשׁ, עַל שֶׁפָּשַׁע בִּמְלַאכְתּוֹ, אוֹ שֶׁנִּגְזַר גְּזֵרָה עַל אַנְשֵׁי מְקוֹמוֹ אוֹ עַל עַמּוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַהֵר לְהִפָּרַע מִכְּפוּיֵי טוֹבָה עַל יְדֵי כְּפוּיֵי טוֹבָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. מִי שֶׁכֶּלֶב נָשַׁךְ אוֹתוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁקִּבֵּל לָשׁוֹן הָרָע, אוֹ שֶׁסִּפֵּר לָשׁוֹן הָרָע.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות מ״ו
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 69% מהספר עד סוף היום
הֵשִׁיב לוֹ [הַיְנוּ אֶחָד מֵהַגִּבּוֹרִים הַנַּ"ל הֵשִׁיב לְהַבַּעַל תְּפִלָּה] מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, כָּךְ הָיָה הֱיוֹת שֶׁנִּמְצָא כָּתוּב בְּסִפְרֵי דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁלָּהֶם אֵיךְ שֶׁהָיָה רוּחַ סְעָרָה גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם וְהָרוּחַ סְעָרָה הָפַךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁהָפַךְ מִיָּם לְיַבָּשָׁה וּמִיַּבָּשָׁה לְיָם, וּמִמִּדְבָּר יִשּׁוּב וְכוּ' וּבִלְבֵּל אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְאַחַר הָרַעַשׁ וְהַבִּלְבּוּל שֶׁנִּתְבַּלְבְּלוּ כָּל הָעוֹלָם יִשְּׁבוּ עַצְמָן בְּנֵי הָעוֹלָם לַעֲשׂוֹת לָהֶם מֶלֶךְ וְחָקְרוּ מִי רָאוּי לַעֲשׂוֹתוֹ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְחָקְרוּ וְאָמְרוּ בַּאֲשֶׁר שֶׁעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית עַל כֵּן מִי שֶׁהוּא מִשְׁתַּדֵּל בְּיוֹתֵר בְּהַתַּכְלִית, הוּא רָאוּי לִהְיוֹת מֶלֶךְ וְהִתְחִילוּ לַחֲקר מַהוּ הַתַּכְלִית, וְהָיָה בֵּינֵיהֶם כִּתּוֹת כִּתּוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · צדיק · אות ע״א – אות ע״ד
כ־3 דק׳ · כ־250 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק וְלֹא דַּי בְּסִפְרֵי מוּסָר, מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה [(שְׁמוֹת י"ז) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ". כִּי אַף שֶׁאָמַר לוֹ לִכְתֹּב בַּסֵּפֶר, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה, וְצִוָּה לוֹ "וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ", שֶׁיְּדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה אֶל פֶּה. כִּי הָעִקָּר מַה שֶּׁשּׁוֹמְעִין מִפֶּה הַצַּדִּיק. וְעַיֵּן מִדְרַשׁ דְּבָרִים פָּרָשָׁה ג' עַל פָּסוּק, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם אַתָּה עוֹבֵר" וְכוּ'], עַיֵּן בִּפְנִים סִימָן ק"כ. גַּם לִמּוּד בַּסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, וּשְׁמִיעָה מִפִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת נִשְׁמַע. וְיִשְׂרָאֵל אִ?בְּדוּ אֶת כֶּתֶר הַנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי חֵטְא הָעֵגֶל, וְלֹא נִשְׁאָר לָהֶם כִּי אִם הַנִּשְׁמַע, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ [הַנַּ"ל]. עַל־כֵּן אֵין בַּסֵּפֶר כֹּחַ כָּל כָּךְ לְעוֹרֵר אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נִשְׁמַע שֶׁנִּשְׁאָר לְיִשְׂרָאֵל: (לק"א סי' ק"כ)
הָעִקָּר וְהַיְסוֹד שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ, הוּא לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר וּלְקַבֵּל דְּבָרָיו עַל כֹּל אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה, דָּבָר קָטָן וְדָבָר גָּדוֹל. וְלִבְלִי לִנְטוֹת מִדְּבָרָיו חַ"ו יָמִין וּשְׂמֹאל. וְצָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ מֵאִתּוֹ כָּל הַחָכְמוֹת, וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל בִּלְעֲדֵי אֲשֶׁר מְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק וְהָרַב הָאֱמֶת. וְכָל זְמַן שֶׁנִּשְׁאָר אֶצְלוֹ שׁוּם שֵׂכֶל עַצְמוֹ אֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת וְאֵינוֹ מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק: (לק"א סי' קכ"ג)
הָאֱמוּנָה לְבַדָּהּ שֶׁמַּאֲמִין בְּהַצַּדִּיק וּמְקָרֵב עַצְמוֹ אֵלָיו, אֲפִלּוּ אִם לֹא יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כְּלָל, זֶה בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד. כִּי עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה וְהַהִתְקָרְבוּת לְבַד נֶאֱכָל הָרָע שֶׁלּוֹ וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַצַּדִּיק, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹסֵעַ וּמְקָרֵב עַצְמוֹ לַצַּדִּיקִים בִּשְׁבִיל כַּוָּנָה אַחֶרֶת, לֹא יוֹעִיל לוֹ הַהִתְקָרְבוּת כְּלָל: (לק"א סי' קכ"ט)
הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק מְבַטֵּל הַגַּדְלוּת (וְכֵן מְבֹאָר לְעֵיל אוֹת י"ז). עַל־כֵּן זֶה סִימָן אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק בֶּאֱמֶת, אִם יֵשׁ לוֹ שִׁפְלוּת: (לק"א סי' קל"ה)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״נ · קטע א׳ – קטע ד׳
כ־8 דק׳ · כ־760 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
"גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה, נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ דְּרָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ דֶּרֶךְ שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי, וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי, כִּי בְמִצְוֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ, וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי עַבְדְּךָ אָנִי הֲבִינֵנִי, וְאֵדְעָה עֵדוֹתֶיךָ פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ, וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים לְעַיֵּן בַּתּוֹרָה וּלְחַדֵּשׁ בָּהּ וּבְחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה חָמַלְתָּ עָלַי לְהָבִין מְעַט בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַד אֲשֶׁר יֵשׁ בְּכחִי לְהִתְיַגֵּעַ עַד שֶׁאֶמְצָא חִדּוּשֵׁי תוֹרָה, כְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי אַל תַּאֲמִין וְכַאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי וְרָאִיתִי כְּבָר כַּמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים כְּעֶרְכִּי שֶׁזָּכוּ עַל יְדֵי יְגִיעָתָם לְחִדּוּשֵׁי תוֹרָה הַרְבֵּה כִּי הוּא חוֹבָה עַל בֶּן תּוֹרָה לְהִשְׁתַּדֵּל וּלְהִתְיַגֵּעַ בָּזֶה עַד שֶׁיִּמְצָא חִדּוּשֵׁי תוֹרָה וְלֹא יִהְיֶה עֵץ יָבֵשׁ חַס וְשָׁלוֹם, רַק יַעֲשֶׂה פֵרוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לְנַפְשׁוֹ וְעַתָּה אֲדוֹנִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, אַחַר שֶׁבַּעֲווֹנוֹתַי הָעֲצוּמִים נִתְרַחַקְתִּי מִמְּךָ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֲנִי רָחוֹק בְעֵינַי אֲפִלּוּ מִלְּבַקֵּשׁ עַל זֶה, וְגַם אֲנִי מִתְרַשֵּׁל הַרְבֵּה אֲפִלּוּ בְעֵסֶק הַתּוֹרָה בִּפְשִׁיטוּת לִפְעָמִים מֵחֲמַת אנֶס מִטִּרְדַּת הַפַּרְנָסָה וּמֵרִבּוּי הַבִּטּוּלִים הַמְבַטְּלִין, וְעַל פִּי רב אֲנִי חַיָּב בְּעַצְמִי מַה שֶּׁאֲנִי מִתְבַּטֵּל מִדִּבְרֵי תוֹרָה בְּעִתִּים הַרְבֵּה שֶׁאֲנִי יָכוֹל לַחֲטף בָּהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה הַרְבֵּה וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי מִתְבַּטֵּל מֵהַתּוֹרָה נִמְצָאִים כְּנֶגְדִּי בִּטּוּלִים הַרְבֵּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אִם בִּטַּלְתָּ מִן הַתּוֹרָה יֵשׁ לְךָ בְּטֵלִים הַרְבֵּה כְּנֶגְדָּךְ עַתָּה אֵיךְ זוֹכִין לַחְתּר חֲתִירָה לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ לְתַקֵּן כָּל זֶה עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בֶּאֱמֶת וְלַהֲגוֹת בָּהּ יוֹמָם וָלַיְלָה וְלֹא אֶפְטר אֶת עַצְמִי בְּתֵרוּצִים שֶׁל שֶׁקֶר, וְלֹא אַטְעֶה אֶת עַצְמִי כִּי סוֹף כָּל סוֹף מַה יִּהְיֶה מִמֶּנִּי וּמָה אָשִׁיב בְּיוֹם הַדִּין כְּשֶׁיִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי פִּלְפַּלְתָּ בַּחָכְמָה ? צִפִּיתָ בַּמֶּרְכָּבָה ? בְּהָאֵיךְ אַנְפִּין אֵיעוּל קָדָם מַלְכָּא בִּפְרָט שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּנַפְשִׁי אֲשֶׁר קִלְקַלְתִּי הַרְבֵּה הַרְבֵּה עַל יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים וּמַחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנּוֹת וּמִדּוֹתַי הָרָעוֹת וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְתִּי מִטָּעוּתִי וְהַמְּצוּלוֹת יָם שׁוֹטְפִים עָלַי בְּכָל עֵת, וַאֲנִי מֻטְבָּע בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, עַד אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם, וַאֲנִי הוֹלֵךְ נָע וָנָד מְבֻלְבָּל וּמְטרָף מְאד וְאַף עַל פִּי כֵן נַפְשִׁי וְלִבִּי צוֹעֲקִים בְּקִרְבִּי בְּקוֹל מַר וְחָזָק, "עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי" עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב, מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ עַד מָתַי עַד מָתַי עַל כֵּן אָמַרְתִּי כָּל עוֹד נִשְׁמָתִי בִּי, אֶעֱרג וְאֶזְעַק וְאֶתְנַפֵּל וְאֶתְחַנֵּן מוּל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים אוּלַי אֶזְכֶּה עַתָּה לְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת לְפָנֶיךָ עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים עָלַי עַד שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמִּי כַּחֲסָדֶיךָ וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי דְרָכִים וְעֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, בְּאפֶן שֶׁאָשׁוּב לְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַתְמִיד בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְלַהֲגוֹת בָּהּ יוֹמָם וָלָיְלָה וְאַל יַטְרִידֵנִי שׁוּם טִרְדָּא וְעֵסֶק, הֵן עִסְקֵי הַפַּרְנָסָה, הֵן שְׁאָר צָרְכֵי הַגּוּף רַק אֶשְׁתַּדֵּל בְּכָל עז לַחֲטף עִתִּים וּזְמַנִּים מִתּוֹךְ כָּל הַטִּרְדּוֹת וְהָעֲסָקִים וּבִפְרָט בַּלַּיְלָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְאַתָּה תַּעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִלְמד הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, וְאֶזְכֶּה לָשׂוּם כָּל לִבִּי עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁתִּפְתַּח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ וְיֻפְקְחוּ עֵינֵי שִׂכְלִי בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְחַדֵּשׁ בְּתוֹרָתְךָ חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים בְּכָל עֵת שֶׁיִּהְיוּ לְנַחַת וּלְרָצוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְיִהְיוּ תִקּוּן גָּדוֹל לְנַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי שֶׁאֶזְכֶּה לְתַקֵּן עַל יָדָם כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים מֵעוֹדִי וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּבִפְרָט פְּגַם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים שֶׁפָּגַמְתִּי בָּהֶם הַרְבֵּה, אֶזְכֶּה לְתַקֵּן עַל יְדֵי הִרְהוּרֵי תוֹרָה שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה שֶׁיִּהְיֶה כָּל הַיּוֹם דַּעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי דְבוּקִים בְּהִרְהוּרֵי תוֹרָה בְּכָל עֵת, בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בְּשִׁבְתִּי בְּבֵיתִי וּבְלֶכְתִּי בַדֶּרֶךְ בְּשָׁכְבִי וּבְקוּמִי בִּשְׁנָתִי וּבַהֲקִיצִי בְּעִסְקִי עִם בְּנֵי אָדָם וּבִישִׁיבָתִי לְבַדִּי
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁתְּהֵא דְבוּקָה מַחֲשַׁבְתִּי בְּתוֹרָתְךָ תָמִיד בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, עַד שֶׁאֲפִלּוּ בָּעֵת שֶׁאֶתְחַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם תִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי בִּפְנִימִיּוּתָהּ דְּבוּקָה בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְלֹא אֶשְׁכַּח אוֹתָהּ לְעוֹלָם אֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה קַלָּה וְתִהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי דְבוּקָה כָּל כָּךְ בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת שֵׁנָה יִהְיוּ עוֹבְרִים עָלַי בַחֲלוֹם מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל חִדּוּשֵׁי תוֹרָה אֲמִתִּיִּים, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְגָרֵשׁ וּלְבַטֵּל מִמֶּנִּי כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְכָל הָרַעְיוֹנִים וְהִרְהוּרִים רָעִים, וְכָל מִינֵי שִׁגָּעוֹן וְרוּחַ שְׁטוּת שֶׁנִּדְבְּקוּ בְּלִבִּי וְדַעְתִּי עַל יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים מֵעוֹדִי וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, הַכּל אֶזְכֶּה לְבַטֵּל עַל יְדֵי מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְקַשֵּׁר עַצְמִי בָּהּ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק תָּמִיד בְּלִי שׁוּם רִפְיוֹן וְתֵכֶף שֶׁיָּבא עַל דַּעְתִּי חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן אֵיזֶה הִרְהוּר רַע חַס וְשָׁלוֹם, אֶבְרַח מִיָּד מִמֶּנּוּ, וְאָנוּס לְתוֹךְ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל תּוֹרָה וּמֵעמֶק חֶשְׁכַּת מְצוּלוֹת יָם וְטִיט הַיָּוֵן אֶבְרַח לְאוֹר הַחַיִּים לְמַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרֵי תוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר הֵם חַיֵּינוּ וְארֶךְ יָמֵינוּ עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁתִּפְתַּח לִי שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל עַד שֶׁאֶכָּנֵס בְּחַדְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאֶזְכֶּה לִכְנס וּלְטַיֵּל בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה מֵחֶדֶר לְחֶדֶר וּמִפַּלְטִין לְפַלְטִין וּמֵהֵיכָל לְהֵיכָל וּמִבַּיִת לַעֲלִיָּה וּמֵעֲלִיָּה לַעֲלִיָּה, וּלְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר וּלְיַחֵד וְלִכְלֹל כָּל הַחֲדָרִים וְהֵיכָלוֹת יַחַד בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, וּלְהַכִּיר וּלְהַשִּׂיג יְדִיעַת אֲמִתַּת אֱלֹהוּתְךָ עַל יְדֵי זֶה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁתִּתֶּן לִי בַּחֲסָדֶיךָ בְּמַתָּנָה גְמוּרָה אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עִם כָּל חֲדָרֶיהָ וְהֵיכָלֶיהָ שֶׁתִּהְיֶה נִקְרֵאת תּוֹרָתִי מַמָּשׁ וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ, וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות עב · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 70% מהספר עד סוף היום
אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן בָּזֶה. כְּמוֹ הָעַקְשָׁן מַמָּשׁ שֶׁעוֹשֶׂה הַדָּבָר בְּלִי שׁוּם טַעַם, כֵּן צְרִיכִין עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל מְאֹד בְּכָל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּכָל עֻבְדָּא וְעֵצָה, אֲבָל עִקַּר עַקְשָׁנוּת בְּיוֹתֵר צְרִיכִין בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וְהָעִקָּר בְּשִׂיחוֹת שֶׁל הִתְבּוֹדְדוּת.
כִּי צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד לְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. אַף־עַל־פִּי שֶׁתִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי טַעַם וָרֵיחַ. כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי אַף־עַל־פִּי שֶׁרָאוּי לְבַזּוֹתוֹ וּלְשַׁקְּצוֹ אַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים בְּכָל עֵת.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות עח · פסקה 1 – פסקה 2
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 70% מהספר עד סוף היום
עִקַּר הִתְקָרְבוּת רְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁיֵּדְעוּ וְיַכִּירוּ בְּעַצְמָם עֹצֶם הִתְרַחֲקוּתָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִצַּד עַצְמָם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יֵדְעוּ וְיַאֲמִינוּ גַּם לְהֵפֶךְ, שֶׁהֵם סְמוּכִים וּקְרוֹבִים מְאֹד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִצַּד רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַנִּפְלָאִים מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר. שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר אוֹמְרִים לוֹ מָה רָאִיתָ וְכוּ', וְאִם אָמַר יוֹדֵעַ אֲנִי וְאֵינִי כְּדַאי, הַיְנוּ שֶׁמַּכִּיר בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן עֹצֶם הִתְרַחֲקוּתוֹ, רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן חָפֵץ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִצַּד שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בְּרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב גֵּר גַּם כֵּן, אָז מְקָרְבִין אוֹתוֹ.
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרָה נָעֳמִי לְרוּת, אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית־דִּין נִמְסְרוּ לְבֵית־דִּין, וְאָמְרָה לָהּ בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְכוּ'. וְלִכְאוֹרָה, הָיָה זֶה כְּמוֹ הִתְרַחֲקוּת, כִּי רוּת הָיְתָה צְנוּעָה כָּל כָּךְ וְרָצְתָה לְהִתְגַּיֵּר בִּתְשׁוּקָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, וְהִיא אוֹמֶרֶת לָהּ אוּלַי תָּחוּבִי בְּחֵטְא שֶׁל אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית־דִּין חַס וְשָׁלוֹם, וְגַם רוּת - לָמָה הֵשִׁיבָה בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, הַיְנוּ שֶׁהִיא מְרֻצָּה גַּם לָזֶה, הָיָה לָהּ לְהָשִׁיב בְּטוּחָה אֲנִי בְּתֻמִּי וְצִדְקָתִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה חַיֵּב מִיתַת בֵּית־דִּין חַס וְשָׁלוֹם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · צדיק · אות ז
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 73% מהספר עד סוף היום
וּבְכָל עֵת וָעֵת שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעִקּוּ, בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה - בְּכֻלָּם מֵאִיר בָּהֶם הַצַּדִּיק, שֶׁיֵּדְעוּ יִשְׂרָאֵל עֵצוֹת מַה לַּעֲשׂוֹת וּבַמֶּה יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת וָעֵת כְּפִי הָעֵת אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו, בְּאֹפֶן שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ עַל עָמְדָם וְלֹא יִפְּלוּ וְלֹא יִתְרַחֲקוּ לְעוֹלָם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שסז · פסקה 1 – פסקה 5
כ־5 דק׳ · כ־540 מילים · 71% מהספר עד סוף היום
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ד' וַיֵּרָא תר"ב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים. וְהִנֵּה הָיָה לִי לְנַחַת מַה שֶּׁקֵּרַבְתֶּם אֶת הֶעָנִי הָאוֹרֵחַ מֵרָחוֹק, וַאֲשֶׁר הֵבַנְתָּ מֵרָחוֹק כִּי דָּבָר הוּא; וּבְוַדַּאי אֱמֶת אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ, כִּי רוֹאִים בְּכָל עֵת גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה' אֲשֶׁר מַפְלִיא חַסְדּוֹ עִמָּנוּ וְכוּ', וְאֵין לְהַאֲרִיךְ עַתָּה בָּזֶה, בִּפְרָט מַה שֶּׁיְּדִידֵנוּ רַבִּי יַעֲקֹב עָסַק לְטוֹבָתוֹ יָקָר בְּעֵינַי מְאֹד. יְשַׁלֵּם ה' פָּעָלְכֶם וְכוּ' וְיִפְקַח עֵינֵיכֶם שֶׁתִּרְאוּ בְּכָל עֵת נִפְלְאוֹתָיו וַחֲסָדָיו הָעֲצוּמִים לְהִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה עַל יְדֵי זֶה, וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא; כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת וְהַכֹּל רְמָזִים נוֹרָאִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב "נוֹרָאוֹת נִפְלֵאתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ" וְכוּ'.
וְהִנֵּה כְּפִי מַה שֶּׁמְּסַבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ בְּנִפְלְאוֹת חֲסָדָיו, הִגִּיעַ עַתָּה הַזְּמַן שֶׁיִּסַּע יְדִידֵנוּ רַבִּי נַחְמָן לְדַרְכּוֹ בַּעֲסָקֵינוּ כַּיָּדוּעַ לְךָ, וּמֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ. אַךְ דַּעְתִּי שֶׁיִּתְעַכֵּב פֹּה עַד אַחַר שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, אוּלַי יַגִּיעַ מִכְתַּב מִשָּׁם וְתִשְׁלָחֶנּוּ תֵכֶף בְּיוֹם א' הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וַה' יִתֵּן חָכְמָה וְעֵצָה אֲמִתִּית, שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעֵסֶק זֶה וּבְכָל עֲסָקֵינוּ. גַּם תִּשְׁלַח אֵיזֶה סַךְ כִּרְצוֹנְךָ שֶׁיִּהְיֶה עַל נִדְבָתְךָ בְּעֵסֶק זֶה. כִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה לְךָ בְּוַדַּאי חֵלֶק בְּעֵסֶק זֶה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה. לְעֵת עַתָּה תַּתְחִיל לִתֵּן אֵיזֶה סַךְ כִּרְצוֹנְךָ עַל הוֹצָאוֹת, וְיִהְיֶה נֶחֱשָׁב בְּתוֹךְ הַסַּךְ שֶׁתִּתֵּן עַל עֵסֶק זֶה, וְכָךְ אֲנִי מִתְנַהֵג עִם כָּל הַמִּתְנַדְּבִים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ עַל עֵסֶק זֶה. וְאִם תּוּכַל לְדַבֵּר עִם יְדִידֵנוּ הָרַבָּנִי רַבִּי יַעֲקֹב שֶׁיַּתְחִיל גַּם כֵּן עַתָּה לִתֵּן אַדְרוּף [עַל הַחֶשְׁבּוֹן] עַל עֵסֶק הַנַּ"ל, וְיִשְׁלַח מִיָּד בְּיוֹם א' מַה טּוֹב. וְאִם תָּבִין שֶׁלֹּא יִהְיֶה דְּבָרֶיךָ נִשְׁמָעִין בָּזֶה תַּעֲשֶׂה כִּרְצוֹנְךָ. וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁיִּשְׁמַע לִדְבָרַי, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לוֹ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חֵלֶק בְּמִצְוָה רַבָּה הַזֹּאת; וַה' יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ לְטוֹבָה כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו וְכוּ' כִּי לְטוֹבָה כַּוָּנָתִי.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה בְּכָל עֵת.
וּתְהִלָּה לָאֵל שֶׁכָּתַבְתָּ לִי שֶׁהָיָה שִׁנּוּי לְטוֹבָה לְזוּגָתְךָ תִּחְיֶה, וְגַם בִּנְךָ שֶׁיִּחְיֶה תְּהִלָּה לָאֵל נִתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ. כֵּן יוֹסֵף לְרַחֵם עֲלֵיהֶם לְהַצִּילָם מֵעַתָּה מִכָּל מֵחוּשׁ וּכְאֵב וְכוּ', וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו וְתִבְטַח בְּחַסְדּוֹ וִישׁוּעָתוֹ תָּמִיד.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
יוֹם ג' וַיֵּצֵא תר"ב אוּמַאן.
גַּם אָנֹכִי פּוֹרֵס בִשְׁלוֹם יְדִידִי הָרַבָּנִי וְכוּ', מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה, וּבִשְׁלוֹם יְדִידִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב אַבֶּילֶי שֶׁיִּחְיֶה, עִם כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ, וּבִשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה. כְּבָר הוֹדִיעוּ לָהֶם שֶׁאֲנִי כָּעֵת פֹּה קְהִלַּת אוּמַאן, וּבָאתִי לְפֹה בְּיוֹם ג' תּוֹלְדוֹת הֶעָבַר, וּכְפִי הַנִּרְאֶה אֶתְעַכֵּב פֹּה עוֹד אֵיזֶה יָמִים אוֹ שָׁבוּעוֹת. וְקָרוֹב שֶׁאֶתְעַכֵּב פֹּה אוֹ בִּסְבִיבוֹת אֵלּוּ עַל שַׁבַּת חֲנֻכָּה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְכָעֵת אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי לְהוֹדִיעָם דָּבָר, כִּי אֲנִי מְצַפֶּה לְקַבֵּל מִכְתָּבָם שֶׁלְּדַעְתִּי כְּבָר נִשְׁלְחוּ לְטוּלְטְשִׁין לַהֲשִׁיבֵנִי עַל כָּל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי. וּכְבָר כָּתַב יְדִידִי רַבִּי אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה בָּאִגֶּרֶת לְאִמּוֹ זֶה כְּמוֹ שָׁלֹשׁ שָׁבוּעוֹת שֶׁבְּסָמוּךְ יְשִׁיבֵנִי כָּרָאוּי. עַל כֵּן אֵין כָּעֵת לְהַאֲרִיךְ, וּבִקַּשְׁתִּי בְּאִם עֲדַיִן לֹא נִשְׁלַח מֵאִתָּם לְטוּלְטְשִׁין כַּנַּ"ל, שֶׁיְמַהֲרוּ לִשְׁלֹחַ לְטוּלְטְשִׁין כַּנַּ"ל. וּתְהִלָּה לָאֵל כְּבָר שָׁלַחְתִּי אֶת רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין בְּהָעֵסֶק שֶׁלָּנוּ. וַה' יַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ, וַעֲדַיִן אֵין לִי שׁוּם יְדִיעָה מִמֶּנּוּ, כִּי זֶה סָמוּךְ שֶׁיָּצָא מִבְּרֶסְלֶב בְּיוֹם א' חַיֵּי שָׂרָה. ה' יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ לִגְמֹר חֶפְצֵנוּ הַקְּדוֹשִׁים כָּרָאוּי. וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה וְכוּ'.
דִּבְרֵי אוֹהַבָם בֶּאֱמֶת הָאוֹחֵז בְּחַבְלֵי עֲבוֹתוֹת אַהֲבַתְכֶם וּמַעְתִּיר בַּעַדְכֶם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וּכְבָר הוֹדַעְתִּים שֶׁבְּאִם ִיסְעוּ לְפֹה, יִסְעוּ דֶּרֶךְ טִירָהאוִויצֶע, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּמְצְאוּ אוֹתִי שָׁם. וְאָנֹכִי אֵינִי יוֹדֵעַ עַתָּה כְּלָל אֵיךְ יִתְנַהֵג הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמִּי. וַאֲנִי מַשְׁלִיךְ עַצְמִי עָלָיו יִתְבָּרַךְ וְעַל זְכוּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ס' · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 69% מהספר עד סוף היום
סָבָא. סָבֵי דְפוּמְבְּדִיתָּא. סָבָא דְסּוּרָא. סָבָא קַרוּיָא אוֹ סַרוּיָה. סָבֵי דְהַגְרוּנְיָא. סָבֵי דְּנַזוּנְיָא סָבֵי רַב הַמְנוּנָא. בֶּן סַבָּר. ר' סוֹבְיָה.
סוּמָה בַּר כַּתְבָה. סוּמְכוּס. סוּרְחַב בַּר פָּפָּא. רַב סְחוֹרָה. ר' סִידּוּר. סִילְנִי. רַב סִימָא בְּרֵיהּ דְרַב אִידִי.
רַב סִימָא בַּר אַשִׁי. ר' סִימָאֵי. ר' סִימוֹן. ר' סִימוֹן בֶּן זַבְדִי. ר' סִימוֹן דְתָּרֵי.
ר' סִימוֹן בְּרֵיהּ דְרַבִּי יְהוֹשֻׁע בֶּן לֵוִי. רַב סִימוּנָא מֵרַבָּנָן סְבוֹרָאֵי. רַב סִיסֵיי. רַב סַלָּא חֲסִידָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ט · סעיף י׳ – סעיף ט״ו
כ־4 דק׳ · כ־430 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
נָכוֹן שֶׁלֹּא לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּשְׁנֵי לֵילוֹת דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁחָל בְּשַׁבָּת. אַךְ אִם הוּא לֵיל טְבִילָתָהּ, אַל יְבַטֵּל עוֹנָתָהּ. וְיִטְבֹּל אֶת עַצְמוֹ בַּבֹּקֶר מִטֻּמְאָתוֹ (תקפא).
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּשֶׁאוֹמֵר אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֵין לְהַכּוֹת בְּאֶגְרוֹף עַל הֶחָזֶה כְּמוֹ בַּחֹל וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי אֵין אוֹמְרִים וִדּוּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא יוֹם טוֹב. אֶלָּא יְכַוֵּן הַפֵּרוּשׁ, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, כְּלוֹמַר, אֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ לְפָנֶיךָ שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, אֲבָל אֲנַחְנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה. לָכֵן אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ (תקפד).
בִּשְׁעַת הוֹצָאַת סֵפֶר תּוֹרָה, נוֹהֲגִין לוֹמַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, וְיֵשׁ לְהַתְחִיל מִן וַיַּעֲבֹר. וְיֹּאמַר, וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, ה', ה' וְגוֹ' (עַיֵּן מ"א סִימָן תכב וְעַיֵּן בנ"א כלל ה סִימָן ב). וּבְשַׁבָּת, יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין אוֹמְרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, וְלֹא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם.
שִׁעוּר הַתְּקִיעוֹת, לְכַתְּחִלָּה צְרִיךְ לִהְיוֹת כָּךְ, הַתְּרוּעָה הִיא ט' כֹּחוֹת קְצָרִים. וְהַשְׁבָרִים יַעֲשֶׂה גּ' שְׁבָרִים זֶה אַחַר זֶה, וְכָל שֶׁבֶר יְהֵא אָרוֹךְ כְּמוֹ גּ' כֹּחוֹת קְצָרִים מִן הַתְּרוּעָה, וְנִמְצָא שֶׁגַּם הַשְּׁבָרִים הֵם כְּמוֹ ט' כֹּחוֹת. וְיִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהַאֲרִיךְ בִּשְּׁבָרִים עַד שֶׁיְהֵא כָּל שֶׁבֶר כְּמוֹ ט' כֹּחוֹת. כִּי בָזֶה, אֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אֵינוֹ יוֹצֵא. וְהַתְּקִיעוֹת הֵמָּה הֲבָרוֹת פְּשׁוּטוֹת. וּבְסֵדֶר תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה תְּקִיעָה, תְּהֵא כָּל תְּקִיעָה, אֲרֻכָּה כְּמוֹ הַשְּׁבָרִים עִם הַתְּרוּעָה, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ ח"י כֹּחוֹת. וּבְסֵדֶר תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּקִיעָה, תְּהֵא כָּל תְּקִיעָה, אֲרֻכָּה כְּמוֹ הַשְּׁבָרִים, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ ט' כֹּחוֹת. וְכֵן בְּסֵדֶר תְּקִיעָה תְּרוּעָה תְּקִיעָה. בַּתְּקִיעוֹת שֶׁקֹּדֶם תְּפִלַּת מוּסָף, יֵשׁ לַעֲשׂוֹת הַשְּׁבָרִים עִם הַתְּרוּעָה בִּנְשִׁימָה אֶחָת. וְלָכֵן הַמַּקְרֶא יַקְרֶא בְּפַעַם אַחַת שְׁבָרִים תְּרוּעָה. וּבַתְּקִיעוֹת שֶׁבְּתוֹךְ חֲזָרַת הַתְּפִלָּה יֵשׁ לַעֲשׂוֹתָם בִּשְׁתֵּי נְשִׁימוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יַפְסִיק בֵּינֵיהֶם אֶלָּא יִהְיוּ תְּכוּפִים זֶה לָזֶה, וְהַמַקְרֶא יַקְרֶא גַּם כֵּן שְׁנֵיהֶם בְּפַעַם אֶחָת (תקצ).
כְּשֶׁהַתּוֹקֵעַ אוֹמֵר אֶת הַבְּרָכוֹת, אַל יֹאמְרוּ הַקָּהָל, בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ו סָעִיף ה), אַךְ יִשְׁמְעוּ הֵיטֵב אֶת הַבְּרָכוֹת, וְאַחַר כָּל בְּרָכָה יֹאמְרוּ בְּכַוָּנָה אָמֵן. וְאָסוּר לְהַפְסִיק מִכָּאן עַד לְאַחַר כָּל הַתְּקִיעוֹת שֶׁבַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה (קכד תקצב). וְעַל כֵּן אֵין לַשַּׁמָּשׁ לְהַכְרִיז, שְׁתִיקָה יָפָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אַף שֶׁהוּא נוֹהֵג כֵּן בְּפַעַם אַחֶרֶת (מטה אפרים).
נוֹהֲגִין הָעוֹלָם לוֹמַר בֵּין הַסְּדָרִים יְהִי רָצוֹן וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁנִּדְפַּס בַּמַּחֲזוֹרִים. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּפֶּה שְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים הַנִּזְכָּרִים שָׁם. וּבְהַרְבֵּה קְהִלּוֹת אֵין אוֹמְרִים כְּלָל אֶת הַיְהִי רָצוֹן, וְכֵן נָכוֹן יוֹתֵר. וְהָעִקָּר הוּא לְהִתְעוֹרֵר אָז בִּתְשׁוּבָה בְּלֵב שָׁלֵם (תקצב תקפד ובסד"ה) וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בְּהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה פֶּרֶק ג הֲלָכָה ד), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה גְּזֵרַת הַכָּתוּב, רֶמֶז יֵשׁ בָּהּ, כְּלוֹמַר, עוּרוּ יְשֵׁנִים מִשְּׁנַתְכֶם, וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתַּרְדֵּמַתְכֶם, וְחַפְּשׂוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם, וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְזִכְרוּ בּוֹרְאֲכֶם אֵלּוּ הַשּׁוֹכְחִים אֶת הָאֱמֶת בְהַבְלֵי הַזְּמָן וְשׁוֹגִים כָּל שְׁנָתָם בְּהֶבֶל וָרִיק אֲשֶׁר לֹא יוֹעִיל וְלֹא יַצִּיל, הַבִּיטוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם, וְהֵטִיבוּ דַּרְכְּיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם. יַעֲזֹב כָּל אֶחָד מִכֶּם דַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמַחְשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹבָה וְכוּ', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״נ
"גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה, נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ דְּרָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ דֶּרֶךְ שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי, וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי, כִּי בְמִצְוֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ, וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי עַבְדְּךָ אָנִי הֲבִינֵנִי, וְאֵדְעָה עֵדוֹתֶיךָ פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ, וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים לְעַיֵּן בַּתּוֹרָה וּלְחַדֵּשׁ בָּהּ וּבְחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה חָמַלְתָּ עָלַי לְהָבִין מְעַט בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַד אֲשֶׁר יֵשׁ בְּכחִי לְהִתְיַגֵּעַ עַד שֶׁאֶמְצָא חִדּוּשֵׁי תוֹרָה, כְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי אַל תַּאֲמִין וְכַאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי וְרָאִיתִי כְּבָר כַּמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים כְּעֶרְכִּי שֶׁזָּכוּ עַל יְדֵי יְגִיעָתָם לְחִדּוּשֵׁי תוֹרָה הַרְבֵּה כִּי הוּא חוֹבָה עַל בֶּן תּוֹרָה לְהִשְׁתַּדֵּל וּלְהִתְיַגֵּעַ בָּזֶה עַד שֶׁיִּמְצָא חִדּוּשֵׁי תוֹרָה וְלֹא יִהְיֶה עֵץ יָבֵשׁ חַס וְשָׁלוֹם, רַק יַעֲשֶׂה פֵרוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לְנַפְשׁוֹ וְעַתָּה אֲדוֹנִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר, אַחַר שֶׁבַּעֲווֹנוֹתַי הָעֲצוּמִים נִתְרַחַקְתִּי מִמְּךָ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֲנִי רָחוֹק בְעֵינַי אֲפִלּוּ מִלְּבַקֵּשׁ עַל זֶה, וְגַם אֲנִי מִתְרַשֵּׁל הַרְבֵּה אֲפִלּוּ בְעֵסֶק הַתּוֹרָה בִּפְשִׁיטוּת לִפְעָמִים מֵחֲמַת אנֶס מִטִּרְדַּת הַפַּרְנָסָה וּמֵרִבּוּי הַבִּטּוּלִים הַמְבַטְּלִין, וְעַל פִּי רב אֲנִי חַיָּב בְּעַצְמִי מַה שֶּׁאֲנִי מִתְבַּטֵּל מִדִּבְרֵי תוֹרָה בְּעִתִּים הַרְבֵּה שֶׁאֲנִי יָכוֹל לַחֲטף בָּהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה הַרְבֵּה וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי מִתְבַּטֵּל מֵהַתּוֹרָה נִמְצָאִים כְּנֶגְדִּי בִּטּוּלִים הַרְבֵּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אִם בִּטַּלְתָּ מִן הַתּוֹרָה יֵשׁ לְךָ בְּטֵלִים הַרְבֵּה כְּנֶגְדָּךְ עַתָּה אֵיךְ זוֹכִין לַחְתּר חֲתִירָה לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ לְתַקֵּן כָּל זֶה עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בֶּאֱמֶת וְלַהֲגוֹת בָּהּ יוֹמָם וָלַיְלָה וְלֹא אֶפְטר אֶת עַצְמִי בְּתֵרוּצִים שֶׁל שֶׁקֶר, וְלֹא אַטְעֶה אֶת עַצְמִי כִּי סוֹף כָּל סוֹף מַה יִּהְיֶה מִמֶּנִּי וּמָה אָשִׁיב בְּיוֹם הַדִּין כְּשֶׁיִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי פִּלְפַּלְתָּ בַּחָכְמָה ? צִפִּיתָ בַּמֶּרְכָּבָה ? בְּהָאֵיךְ אַנְפִּין אֵיעוּל קָדָם מַלְכָּא בִּפְרָט שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּנַפְשִׁי אֲשֶׁר קִלְקַלְתִּי הַרְבֵּה הַרְבֵּה עַל יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים וּמַחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנּוֹת וּמִדּוֹתַי הָרָעוֹת וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְתִּי מִטָּעוּתִי וְהַמְּצוּלוֹת יָם שׁוֹטְפִים עָלַי בְּכָל עֵת, וַאֲנִי מֻטְבָּע בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, עַד אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם, וַאֲנִי הוֹלֵךְ נָע וָנָד מְבֻלְבָּל וּמְטרָף מְאד וְאַף עַל פִּי כֵן נַפְשִׁי וְלִבִּי צוֹעֲקִים בְּקִרְבִּי בְּקוֹל מַר וְחָזָק, "עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי" עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב, מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ עַד מָתַי עַד מָתַי עַל כֵּן אָמַרְתִּי כָּל עוֹד נִשְׁמָתִי בִּי, אֶעֱרג וְאֶזְעַק וְאֶתְנַפֵּל וְאֶתְחַנֵּן מוּל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים אוּלַי אֶזְכֶּה עַתָּה לְדַבֵּר דִּבְרֵי אֱמֶת לְפָנֶיךָ עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים עָלַי עַד שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמִּי כַּחֲסָדֶיךָ וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי דְרָכִים וְעֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, בְּאפֶן שֶׁאָשׁוּב לְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַתְמִיד בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְלַהֲגוֹת בָּהּ יוֹמָם וָלָיְלָה וְאַל יַטְרִידֵנִי שׁוּם טִרְדָּא וְעֵסֶק, הֵן עִסְקֵי הַפַּרְנָסָה, הֵן שְׁאָר צָרְכֵי הַגּוּף רַק אֶשְׁתַּדֵּל בְּכָל עז לַחֲטף עִתִּים וּזְמַנִּים מִתּוֹךְ כָּל הַטִּרְדּוֹת וְהָעֲסָקִים וּבִפְרָט בַּלַּיְלָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְאַתָּה תַּעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִלְמד הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, וְאֶזְכֶּה לָשׂוּם כָּל לִבִּי עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁתִּפְתַּח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ וְיֻפְקְחוּ עֵינֵי שִׂכְלִי בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְחַדֵּשׁ בְּתוֹרָתְךָ חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים בְּכָל עֵת שֶׁיִּהְיוּ לְנַחַת וּלְרָצוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְיִהְיוּ תִקּוּן גָּדוֹל לְנַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי שֶׁאֶזְכֶּה לְתַקֵּן עַל יָדָם כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים מֵעוֹדִי וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּבִפְרָט פְּגַם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים שֶׁפָּגַמְתִּי בָּהֶם הַרְבֵּה, אֶזְכֶּה לְתַקֵּן עַל יְדֵי הִרְהוּרֵי תוֹרָה שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה שֶׁיִּהְיֶה כָּל הַיּוֹם דַּעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי דְבוּקִים בְּהִרְהוּרֵי תוֹרָה בְּכָל עֵת, בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בְּשִׁבְתִּי בְּבֵיתִי וּבְלֶכְתִּי בַדֶּרֶךְ בְּשָׁכְבִי וּבְקוּמִי בִּשְׁנָתִי וּבַהֲקִיצִי בְּעִסְקִי עִם בְּנֵי אָדָם וּבִישִׁיבָתִי לְבַדִּי
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁתְּהֵא דְבוּקָה מַחֲשַׁבְתִּי בְּתוֹרָתְךָ תָמִיד בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, עַד שֶׁאֲפִלּוּ בָּעֵת שֶׁאֶתְחַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם תִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי בִּפְנִימִיּוּתָהּ דְּבוּקָה בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְלֹא אֶשְׁכַּח אוֹתָהּ לְעוֹלָם אֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה קַלָּה וְתִהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי דְבוּקָה כָּל כָּךְ בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת שֵׁנָה יִהְיוּ עוֹבְרִים עָלַי בַחֲלוֹם מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל חִדּוּשֵׁי תוֹרָה אֲמִתִּיִּים, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְגָרֵשׁ וּלְבַטֵּל מִמֶּנִּי כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְכָל הָרַעְיוֹנִים וְהִרְהוּרִים רָעִים, וְכָל מִינֵי שִׁגָּעוֹן וְרוּחַ שְׁטוּת שֶׁנִּדְבְּקוּ בְּלִבִּי וְדַעְתִּי עַל יְדֵי מַעֲשַׂי הָרָעִים מֵעוֹדִי וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, הַכּל אֶזְכֶּה לְבַטֵּל עַל יְדֵי מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְקַשֵּׁר עַצְמִי בָּהּ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק תָּמִיד בְּלִי שׁוּם רִפְיוֹן וְתֵכֶף שֶׁיָּבא עַל דַּעְתִּי חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן אֵיזֶה הִרְהוּר רַע חַס וְשָׁלוֹם, אֶבְרַח מִיָּד מִמֶּנּוּ, וְאָנוּס לְתוֹךְ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל תּוֹרָה וּמֵעמֶק חֶשְׁכַּת מְצוּלוֹת יָם וְטִיט הַיָּוֵן אֶבְרַח לְאוֹר הַחַיִּים לְמַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרֵי תוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר הֵם חַיֵּינוּ וְארֶךְ יָמֵינוּ עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁתִּפְתַּח לִי שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל עַד שֶׁאֶכָּנֵס בְּחַדְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאֶזְכֶּה לִכְנס וּלְטַיֵּל בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה מֵחֶדֶר לְחֶדֶר וּמִפַּלְטִין לְפַלְטִין וּמֵהֵיכָל לְהֵיכָל וּמִבַּיִת לַעֲלִיָּה וּמֵעֲלִיָּה לַעֲלִיָּה, וּלְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר וּלְיַחֵד וְלִכְלֹל כָּל הַחֲדָרִים וְהֵיכָלוֹת יַחַד בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, וּלְהַכִּיר וּלְהַשִּׂיג יְדִיעַת אֲמִתַּת אֱלֹהוּתְךָ עַל יְדֵי זֶה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁתִּתֶּן לִי בַּחֲסָדֶיךָ בְּמַתָּנָה גְמוּרָה אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עִם כָּל חֲדָרֶיהָ וְהֵיכָלֶיהָ שֶׁתִּהְיֶה נִקְרֵאת תּוֹרָתִי מַמָּשׁ וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ, וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 241 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־4 דק׳ · לימוד מלא כ־38 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ט׳ בסיוון): נשא
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־29 במאי 2028, בשעה 19:37 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.