בין המצרים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שלישי, י״ז בתמוז ה׳תשפ״ח · 11 ביולי 2028
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ה׳ · אות ט״ז
כ־3 דק׳ · כ־330 מילים · 79% מהספר עד סוף היום
טז וְזֶהוּ בְּחִינַת הָרֵאָה. כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת נַעֲשִׂין גַּם כֵּן כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, כִּי הָרֵאָה הִיא קַר וָלַח. קַר זֶה בְּחִינַת: וְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה, בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה עַל־יְדֵי אִישׁ תְּבוּנָה כַּנַּ"ל. לַח זֶה בְּחִינַת הַלַּחְלוּחִית וְהַשַּׁמְנוּנִית הָעוֹלָה אֶל הַמֹּחַ, וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת מֹחִין תְּפִלִּין כַּנַּ"ל. גַּם כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַשֵּׁנָה, כִּי הַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי הָרֵאָה. כִּי הָרֵאָה הִיא קַר וָלַח, וְעַל־יְדֵי קַר וָלַח, עַל־יְדֵי־זֶה עִקָּר הַשֵּׁנָה. וְעַל כֵּן בִּשְׁעַת גְּשָׁמִים אָז הוּא זְמַן שֵׁנָה, כִּי אָז עָרֵב לָאָדָם הַשֵּׁנָה מְאֹד, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהַגְּשָׁמִים הֵם קַר וָלַח, קְרִירוּת וְלַחוּת; וְכֵן בַּבֹּקֶר הַשֵּׁנָה עֲרֵבָה גַּם כֵּן, כִּי אָז יוֹרֵד הַטַּל, וַאֲזַי גַּם כֵּן הוּא קַר וָלַח, וְעַל כֵּן הַשֵּׁנָה עֲרֵבָה אָז גַּם כֵּן. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הָרֵאָה שֶׁהִיא קַר וָלַח, הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַשֵּׁנָה. גַּם רֵאָה עַל שֵׁם שֶׁהִיא מְאִירַת עֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין מט). וְזֶהוּ בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת (משלי ט״ו:ל׳): מְאוֹר עֵינַיִם יְשַׂמַּח לֵב, הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַשִּׂמְחָה, שֶׁהוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כַּנַּ"ל. גַּם הָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, כִּי מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ. וְעַל־יְדֵי קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נוֹפְלִין אֲהָבוֹת נְפוּלוֹת מִן הַמֶּרְכָּבָה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא חִמּוּם הַלֵּב כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁחִמּוּם הַלֵּב זֶה בְּחִינַת קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט. וְהָרֵאָה מְנַשֶּׁבֶת עַל הַלֵּב וּמְקָרֶרֶת הַחִמּוּם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט. וְזֶה בְּחִינַת (תהילים קמ״ז:י״ח): יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם. הַיְנוּ, עַל־יְדֵי נְשִׁיבַת הָרוּחַ שֶׁל הָרֵאָה, שֶׁהִיא מְנַשֶּׁבֶת עַל הַלֵּב וּמְקָרֶרֶת חִמּוּם הַלֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט. וְזֶהוּ: יִזְּלוּ מָיִם, בְּחִינַת (עמוס ה׳:כ״ד): וַיִּגֶל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ רֵאָה עַל שֵׁם שֶׁהִיא מְאִירַת עֵינַיִם כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת (סנהדרין ו:): אֵין לַדַּיָּן אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט. וְזֶהוּ: מְאִירַת – רָאשֵׁי תֵבוֹת: תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁשָּׁם הָאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת: מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (הושע ו׳:ה׳): וּמִשְׁפָּטֶיךָ אוֹר יֵצֵא, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים: וְתוֹצִיא כְּאוֹר מִשְׁפָּטֵינוּ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הָרֵאָה, שֶׁהִיא מְאִירַת עֵינַיִם, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, בְּחִינַת: וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵינוּ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות רכ״ד
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 78% מהספר עד סוף היום
בְּעִנְיַן מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (חֲגִיגָה יא:) שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל מַה לְּמַעְלָה מַה לְּמַטָּה, מַה לְּפָנִים מַה לְּאָחוֹר, אָמַר רַבֵּנוּ ז”ל שֶׁכָּל אָדָם וְאָדָם יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת מַה לְּמַעְלָה מַה לְּמַטָּה וְכוּ’ –לְפִי מַדְרֵגָתוֹ – שֶׁאָסוּר לוֹ לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם. כִּי אֵצֶל קְצָת מִסְתַּיֵּם שִׂכְלוֹ אֵצֶל הַגַּלְגַּלִּים וּרְקִיעִים, וְאָסוּר לוֹ לְהִסְתַּכֵּל לְהַלָּן יוֹתֵר. וְגַם כָּל הַפִילוֹסוֹפִים וְהַמְחַקְּרִים, כָּל שִׂכְלָם וַחֲקִירָתָם הוּא רַק עַד הַגַּלְגַּלִּים, וּלְמַעְלָה מִזֶּה אֵין יוֹדְעִים כְּלוּם. וְגַם בַּמֶּה שֶּׁתַּחַת הַגַּלְגַּלִּים טָעוּ הַרְבֵּה בְּכַמָּה דְּבָרִים עַד שֶׁנָּפַל בֵּינֵיהֶם מַחֲלוֹקוֹת גְּדוֹלוֹת בְּכָל דָּבָר. וּכְבָר מְבֹאָר שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם כְּלָל. וְהַכְּלָל: שֶׁכָּל אָדָם בְּמָקוֹם שֶׁמִּסְתַּיֵּם שִׂכְלוֹ, אָסוּר לוֹ לְהַלֵּךְ יוֹתֵר, כִּי זֶהוּ אֶצְלוֹ בְּחִינַת "מַה לְּמַעְלָה מַה לְּמַטָּה". רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ג
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 80% מהספר עד סוף היום
כי זה הקפיטן הוא גזלן מפורסם והוא משרש ברשעתו, כי יחוסו הוא מחמשת סרני פלשתים כי כך הוא חותם עצמו. ועכשיו אין פנאי לשמע ספורי מעשיות.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לך עמי לרופא לגלח אותך לכבוד יום טוב וכך היה, הוליכוהו מיד וגלחו אותו ורחצו אותו ונתן לו קאווע לשתות. ושאל אותו מי הוא השני ואמר לו שמעתם מהבעל שם טוב?
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תמ״ב
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 73% מהספר עד סוף היום
(ו) לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי מְקֹרָבָיו [ר' שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק] זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה צִוָּה לוֹ בִּימֵי נְעוּרָיו שֶׁל הַמְקֹרָב הַנַּ"ל שֶׁבִּשְׁעַת הִתְבּוֹדְדוּת יְדַבֵּר הַרְבֵּה בִּפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֵבְרֵי גּוּפוֹ וְיַסְבִּיר לָהֶם שֶׁכָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף הֶבֶל. כִּי הָא סוֹף כָּל אָדָם לָמוּת, וְהַגּוּף לִקְבָרוֹת יוּבָל וְכָל הָאֵבָרִים יִבְלוּ וְיִתְרַקְּבוּ וְכוּ' וְעוֹד דִּבּוּרִים כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ. וְהִתְנַהֵג כָּךְ אֵיזֶה זְמַן. וְאַחַר־כָּךְ סִפֵּר עִם רַבֵּנוּ זַ"ל וְהִתְנַצֵּל לְפָנָיו בַּאֲשֶׁר שֶׁהַגּוּף אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וּמַרְגִּישׁ כְּלָל כָּל דְּבָרָיו וְטַעֲנוֹתָיו עִמּוֹ. אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִתְחַזֵּק בְּעִנְיָן זֶה, וְאַל תַּרְפֶּה יָדְךָ מִזֶּה, וְתִרְאֶה אַחַר־כָּךְ מַה שֶּׁיִּהְיֶה מֵהַדִּבּוּרִים הַלָּלוּ. וְשָׁמַע לַעֲצָתוֹ וְקִיֵּם דְּבָרָיו עַד שֶׁזָּכָה אַחַר־כָּךְ שֶׁכָּל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ בִּפְרָטִיּוּת נִמְשָׁךְ אַחַר דְּבָרָיו כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ הַחִיּוּת מַמָּשׁ וְנִשְׁאַר בְּלֹא כֹּחַ וְהַרְגָּשָׁה כְּלָל. וְזֶה רָאָה בְּחוּשׁ בָּאֵיבָרִים הַחִיצוֹנִים כְּגוֹן אֶצְבְּעוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, עַד שֶׁאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים שֶׁהַחִיּוּת תָּלוּי בָּהֶם כְּגוֹן הַלֵּב וְכַיּוֹצֵא הָיָה צָרִיךְ לְצַמְצֵם דְּבָרָיו מְאֹד בִּכְדֵי שֶׁלֹּא תֵּצֵא מִמֶּנּוּ הַחִיּוּת מַמָּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת דִּבֵּר הָאִישׁ הַנַּ"ל עִם הַמְקֹרָבִים אֵלָיו מֵעִנְיַן אֵיךְ שֶׁעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ כְּלוּם וּמַה הוּא הַתַּכְלִית מִכָּל עִנְיְנֵי הַגּוּף וְכוּ' כַּנַּ"ל וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו נִתְעַלֵּף וְהִתְחִיל לִגְוֹעַ (וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁנִּשְׁאַר חַלָּשׁוֹת) וּבִיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת עַד שֶׁשָּׁב וְנִתְעוֹרֵר בּוֹ חִיּוּתוֹ. וְאָמַר אָז שֶׁזָּכָה עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ אֲשֶׁר בְּכָל עֵת שֶׁמַּזְכִּיר עַצְמוֹ הֵיטֵב מִיִּרְאַת הָעֹנֶשׁ וְהַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲזַי מַרְגִּישִׁין כָּל אֵיבָרָיו אֲפִלּוּ אֶצְבַּע הַקָּטָן שֶׁבְּרַגְלָיו מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹכְבִין כְּבָר בַּקֶּבֶר וּמַרְקִיבִין וְכוּ' עַד שֶׁצָּרִיךְ הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לְהַחֲזִיק חִיּוּתוֹ בְּקִרְבּוֹ, שֶׁלֹּא תֵּצֵא נַפְשׁוֹ מַמָּשׁ רַחֲמָנָא לִצְלַן:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · צדיק · חלק ראשון · אות קמ״ט – אות קנ״ד
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 81% מהספר עד סוף היום
קמט. הַהִתְנַגְּדוּת עַל הַצַּדִּיקִים זֶה בָּא מֵהִתְנַגְּדוּת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗קנ. בִּשְׁבִיל זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן פַּרְנָסָה לַצַּדִּיק עַל יְדֵי הָמוֹן עִם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה הִתְחַבְּרוּת עִמָּהֶם, וּכְשֶׁיִּזְכֹּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַצַּדִּיק, יִזְכֹּר גַּם אוֹתָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗קנא. בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ תָּלוּי בְּקִרְבַת הַצַּדִּיק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗קנב. עִקָּר שְׁלֵמוּת הַנֶּפֶשׁ תָּלוּי בְּקִרְבַת הַצַּדִּיק
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗קנג. מִי שֶׁמְּקָרֵב עַצְמוֹ. לַצַּדִּיק וְקִרְבָתוֹ אֵינוֹ בִּתְמִימוּת, עַל יְדֵי זֶה נִתְהַפֵּךְ אַחֵר כָּךְ לְרוֹדֵף.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗קנד. הַשַּׁקְרָן בַּשָּׁעָה שֶׁבָּא לִרְאוֹת אֶת הַצַּדִּיק לִבּוֹ חוֹשֵׁב אֵיךְ יְדַבֵּר אַחֵר כָּךְ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות צ״ח
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 80% מהספר עד סוף היום
עָנָה וְאָמַר לָהֶם הַגִּבּוֹר לְהָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל הֲלא אַתֶּם רוֹאִים, שֶׁאֵין כָּאן שׁוּם דָּבָר שֶׁיַּסְרִיחַ בְּהֶכְרֵחַ צְרִיכִים לוֹמַר בְּוַדַּאי שֶׁאַתֶּם בְּעַצְמְכֶם מַסְרִיחִים כִּי בְּכָאן אֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁיַּסְרִיחַ אַחַר כָּךְ נָתַן לָהֶם מִן הַמַּאֲכָלִים הַנַּ"ל וְתֵכֶף כְּשֶׁאָכְלוּ מֵאֵלּוּ הַמַּאֲכָלִים הִתְחִילוּ תֵּכֶף לְהַשְׁלִיךְ וְלִזְרק מֵהֶם אֶת כַּסְפָּם וּזְהָבָם וְכָל אֶחָד חָפַר לְעַצְמוֹ חֲפִירָה וְקֶבֶר, וְקָבַר אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַחֲפִירָה מֵחֲמַת גּדֶל הַבּוּשָׁה שֶׁנִּתְבַּיְּשׁוּ עַל יְדֵי שֶׁהִרְגִּישׁוּ גּדֶל הַסִּרְחוֹן שֶׁל הַמָּמוֹן [שֶׁהוּא מַסְרִיחַ כְּמוֹ צוֹאָה מַמָּשׁ] מֵחֲמַת שֶׁטָּעֲמוּ מִן הַמַּאֲכָלִים הַנַּ"ל וְקָרְעוּ אֶת פְּנֵיהֶם, וְקָבְרוּ אֶת עַצְמָן וְלא הָיוּ יְכוֹלִים לְהָרִים פְּנֵיהֶם כְּלָל וְנִתְבַּיֵּשׁ אֶחָד מֵחֲבֵרוֹ כִּי שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, הַמָּמוֹן הוּא הַבּוּשָׁה הַגְּדוֹלָה מִכָּל הַבּוּשׁוֹת וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּר דִּבְרֵי בִּזּוּי לַחֲבֵרוֹ, הוּא אוֹמֵר לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן כִּי מָמוֹן הוּא בּוּשָׁה גְּדוֹלָה מְאד שָׁם וְכָל מִי שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר מָמוֹן מִתְבַּיֵּשׁ יוֹתֵר עַל כֵּן קָבְרוּ אֶת עַצְמָן מִגּדֶל הַבּוּשָׁה וְכָל אֶחָד לא הָיָה יָכוֹל לְהָרִים פָּנָיו אֲפִלּוּ בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ מִכָּל שֶׁכֵּן בִּפְנֵי הַגִּבּוֹר הַנַּ"ל וְכָל מִי שֶׁהָיָה מוֹצֵא אֶצְלוֹ עוֹד אֵיזֶה דִּינָר אוֹ גָּדוֹל הָיָה מְבָעֵר אוֹתוֹ מִיָּד וּמַשְׁלִיכוֹ מִמֶּנּוּ לְמֵרָחוֹק בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל אַחַר כָּךְ בָּא אֲלֵיהֶם הַגִּבּוֹר, וְהוֹצִיא אוֹתָם [מִן הַחֲפִירוֹת וְהַקְּבָרִים הַנַּ"ל] וְאָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ עִמִּי! כִּי עַתָּה אֵינְכֶם צְרִיכִים לְהִתְיָרֵא עוֹד מִן הַגִּבּוֹר [שֶׁהָיוּ כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה שֶׁל עֲשִׁירוּת מִתְיָרְאִים מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל] כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא הַגִּבּוֹר [כַּנַּ"ל] וּבִקְשׁוּ מִן הַגִּבּוֹר שֶׁיִּתֵּן לָהֶם מִן הַמַּאֲכָלִים הַלָּלוּ, כְּדֵי לְהוֹלִיךְ לִמְדִינָתָם כִּי הֵם בְּוַדַּאי יִהְיוּ מְמָאֲסִים מְאד בְּמָמוֹן אַךְ רָצוּ שֶׁגַּם כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה יֵצְאוּ מִתַּאֲוָה זוֹ שֶׁל מָמוֹן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תלמוד תורה · אות י״ד – קטע י״ט
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
הַלַּמְדָן הַכָּשֵׁר עַל־יְדֵי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרַת הַתַּנָּא, עַל־יְדֵי זֶה מַחֲזִיר נַפְשׁוֹ שֶׁל הַתַּנָּא לְתוֹךְ גּוּפוֹ: (שם)
2טוֹב לִלְמֹד הַפּוֹסֵק עִם הַבְּאֵר הַגּוֹלָה כְּדֵי לְהַזְכִּיר שֵׁם הַתַּנָּא אוֹ הַפּוֹסֵק שֶׁחִדֵּשׁ זֶה הַדִּין, כְּדֵי לְדַבֵּק רוּחוֹ בְּרוּחוֹ וְכַנַּ"ל:
עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם נִמְשָׁךְ הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ. וְכָל אֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ אֶל הַתּוֹרָה, כֵּן הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר: (לק"א סי' י"ג אות ד')
עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה מְעוֹרְרִין בִּתְשׁוּבָה פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְגֵרִים. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי אִם עַל־יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת בְּתַכְלִית: (לק"א סי' י"ד אות ג' ה')
צָרִיךְ כָּל אָדָם וּבִפְרָט תַּלְמִיד חָכָם לְהָאִיר בְּלִמּוּד תּוֹרָתוֹ בְּשֹׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְקָרֵב וּלְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה רְשָׁעִים וְגֵרִים אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה גַּם בְּנוֹ תַּלְמִיד חָכָם. אֲבָל כְּשֶׁאֵין לוֹמֵד בִּבְחִינָה זֹאת אֵין בְּנוֹ תַּלְמִיד חָכָם: (שם אות ג' ד')
עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְבּוֹדֵד וְיָדִין וְיִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעוֹשֶׂה, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְתוֹרָה שֶׁבַּנִּגְלֶה וְלַעֲנָוָה בֶּאֱמֶת. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִתְפִלָּה בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ, שֶׁיְּבַטֵּל כָּל יֵשׁוּתוֹ וְגַשְׁמִיּוּתוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהַשָּׂגַת סִתְרֵי תּוֹרָה, שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה: (לק"א סי' ט"ו)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ט׳ · קטע ג׳ – קטע ב׳
כ־7 דק׳ · כ־660 מילים · 80% מהספר עד סוף היום
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱל הֵינוּ וֵאל הֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיָּאִירוּ עָלֵינוּ זְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְנִזְכֶּה עַל יָדָם לְשִׂמְחָה שְׁלֵמָה, וּבְכחָם הַגָּדוֹל יְנַשְּׁבוּ עָלֵינוּ בְּרוּחָם הַקָּדוֹשׁ וִינַעֲרוּ וְיָסִירוּ מִלְּבָבֵנוּ כָּל מִינֵי מָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת, וְכָל מִינֵי עַפְרוּרִיּוּת וּכְבֵדוּת הַנּוֹפְלִים עַל לִבֵּנוּ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְלַהֵב וְלִבְער אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַצִּילֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מֵרוּחַ סְעָרָה שֶׁלּ א יִבְער וְל א יִתְלַהֵב לִבֵּנוּ חוּץ מֵהַמִּדָּה חַס וְשָׁלוֹם הַנִּקְרָא הֲרִיסָה, וְל א נַהֲרס לַעֲלוֹת אֶל ה' וּבְכחַ וּזְכוּת צַדִּיקֵי אֱמֶת תַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה, אֲשֶׁר כּחוֹ מַסְפִּיק גַּם עָלֵינוּ לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל מֵאִתָּנוּ הָאֵשׁ הַבּוֹעֵר בִּסְעָרָה חוּץ מֵהַמִּדָּה, כִּי אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל הַהִתְנוֹצְצוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְכַוֵּן הַמִּדָּה כְּלָל, לִפְעָמִים הַלֵּב אָטוּם וּמְטֻמְטָם לְגַמְרֵי, וְלִפְעָמִים בּוֹעֵר חוּץ מֵהַמִּדָּה, וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל זְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁכָּל אֶחָד נִקְרָא "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ", שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲל ךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיְּנַשְּׁבוּ בְּרוּחָם הַקָּדוֹשׁ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל רוּחַ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְשִׂמְחָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁיִּבְעַר וְיִתְלַהֵב לֵב שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח בִּתְשׁוּקָה גְדוֹלָה וּבְהִתְלַהֲבוּת נִמְרָץ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כָּרָאוּי לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ בֶּאֱמֶת כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ כָּל זֶה, כִּי אֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְכַוֵּן זאת כִּי אִם אַתָּה לְבַד, עַד שֶׁנִּזְכֶּה כֻלָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לִבָּא דְכָל עַלְמָא, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַם סְגֻלָּה עַם הַנִּבְחָר מִכָּל הָעַמִּים, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה לֵב לְמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת שָׁם בִּבְחִינַת לֵב, וְכֻלָּנוּ כְּאֶחָד נִתְדַּבֵּק אֵלֶיךָ וְנִתְלַהֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּךָ בֶּאֱמֶת לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱל הֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנִי לְיַשֵּׁב דַּעְתִּי הֵיטֵב בָּזֶה הָעוֹלָם בָּזֶה הַגּוּף חִישׁ קַל מְהֵרָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְיַשֵּׁב דַּעְתִּי הֵיטֵב הֵיטֵב מָה הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף מִכָּל הַתַּאֲוֹת וּמִכָּל עִנְיָנֵי עוֹלָם הַזֶּה, הֵן הַתַּאֲוֹת הַנִּכְנָסוֹת לַגּוּף הֵן הַתַּאֲוֹת שֶׁחוּץ לַגּוּף כְּמוֹ הַכָּבוֹד וְהַהִתְנַשְּׂאוּת וְהַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה וְהַקִּנְטוּר וְכַיּוֹצֵא בָּהֵן וְאֶזְכֶּה לְהִסְתַּכֵּל עַל תַּכְלִיתִי הָאֲמִתִּי הֵיטֵב בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת חָזָק בֶּאֱמֶת, וְל א אַטְעֶה אֶת עַצְמִי כְּלָל בָּזֶה הָעוֹלָם, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי כָל הִתְרַחֲקוּתֵנוּ מִמְּךָ הִיא מֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ מְיַשְּׁבִין עַצְמֵנוּ כְּלָל, כִּי אִם נִזְכֶּה לְיַשֵּׁב דַּעְתֵּנוּ הֵיטֵב בְּעִנְיַן מְרִירוּת חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲשֶׁר הוּא מָלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְכָל הַתַּאֲוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם לְפִי שָׁעָה קַלָּה כְּצֵל עוֹבֵר, וְכֻלָּם מְערָבִים בִּיגוֹנוֹת הַרְבֵּה וּבְצַעַר וְיִסּוּרִין וְיָגוֹן וַאֲנָחָה כִּפְלֵי כִפְלַיִם יוֹתֵר מֵהָענֶג, וְהֶפְסֵדוֹ מְרֻבֶּה מִשְּׂכָרוֹ גַּם בְּעֵת תַּאֲוֹתָיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּאַחֲרִיתוֹ מִיָּד שֶׁהִיא מָרָה כְלַעֲנָה, רֵאשִׁיתוֹ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וְאַחֲרִיתוֹ חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת וַאֲפֵלָה נִדָּחָה, גַם כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת הַרְבֵּה וְחָלְיוֹ וָקֶצֶף, וּמְאוּמָה ל א יִשָּׂא בַּעֲמָלוֹ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְכַאֲשֶׁר מְבאָר וּמְברָר לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מחַ כָּל שֶׁהוּא בְּקָדְקֳדוֹ, שֶׁכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה הֶבֶל וָרִיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעוּפָה", וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁל מה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכּל הָבֶל", וְכַאֲשֶׁר הֶאֱרִיךְ בָּזֶה עוֹד בְּכָל סֵפֶר קהֶלֶת, וּבִשְׁאָר סִפְרֵי קדֶשׁ מִגּדֶל גְּנוּת וּשְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲוֹתָיו, "כִּי הַכּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ", וְיוֹתֵר מִזֶּה מְבאָר מְאד לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְיַשֵׁב דַּעְתּוֹ הֵיטֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ" וְכוּ' וְעַל כֵּן אִם הָיִינוּ זוֹכִים לְיַשֵּׁב עַצְמֵנוּ הֵיטֵב, בְּוַדַּאי הָיִינוּ שָׁבִים אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי גַם בָּזֶה הָעוֹלָם רוֹאִים שֶׁהַכּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי סוֹף כָּל סוֹף, אָנוּ מוּכָנִים לְהָשִׁיב הַפִּקָּדוֹן לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן, וְאֶל עָפָר נָשׁוּב לִמְקוֹם רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְאָנוּ מֻכְרָחִים לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה שָׁם, כִּי הַכּל יִהְיֶה נִזְכָּר לָנוּ אָז, וְל א יִוָּתֵר לָנוּ דָבָר וּמַה נַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקוּדָה, מַה נַּחְשׁב עַל ה', לִפְנֵי זַעְמוֹ מִי יַעֲמד וּמִי יָקוּם בַּחֲרוֹן אַפּוֹ, אָנָה נוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתֵנוּ, אָנָה מִפָּנָיו נִבְרָח "מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה, מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם" אֲהָה אָחִי אֵיכָה נַעֲשֶׂה, אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל רִחוּקֵינוּ מִמְּךָ הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ מְיַשְּׁבִין עַצְמֵנוּ הֵיטֵב הֵיטֵב בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, עַד הַנְּקֻדָּה שֶׁבַּלֵּב בְּלִי הַטְעָאָה אֶת עַצְמוֹ כְּלָל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות פא · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 80% מהספר עד סוף היום
אַף־עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ בְּמָקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין הָרָע הַכּוֹלֵל שֶׁל תַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ"ל אוֹת ס"ח וְכַוָּנָתוֹ בָּזֶה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְהַכְנִיעַ וְלִשְׁבֹּר הָרָע שֶׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי טוֹב לוֹ, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד שׁוּם דִּבּוּר בְּעָלְמָא וּבִרְבוֹת הַיָּמִים יְרַחֵם עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִתְקַבְּצוּ כָּל הַדִּבּוּרִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה יַכְנִיעַ וִיבַטֵּל הָרָע הַכּוֹלֵל שֶׁל תַּאֲוַת נִאוּף וְאָז מִמֵּילָא בְּקַל יָכוֹל לְבַטֵּל אַחַר־כָּךְ גַּם שְׁאָר כָּל הַתַּאֲווֹת. וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בָּזֶה מְאֹד יָמִים וְשָׁנִים אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה וְהָעֲווֹנוֹת יִתְהַפְּכוּ תְּחִלָּה לִשְׁגָגוֹת (עַיֵּן פְּנִים), וְאָז אַחַר־כָּךְ הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר זָכוּ לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ יַעֲלוּ וִיבָרְרוּ דִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל בְכֹחָם לְהִתְהַפֵּךְ לְטוֹב גָּמוּר.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות צו
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 79% מהספר עד סוף היום
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וָאָעִידָה לִי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֶת אוּרִיָּה וְאֶת זְכַרְיָה, אוּרִיָּה סִימָן לִזְכַרְיָה, כִּי כְּמוֹ שֶׁנִּתְקַיְּמָה נְבוּאַת אוּרִיָּה שֶׁהִתְנַבֵּא עַל הַחֻרְבָּן, כֵּן תִּתְקַיֵּם נְבוּאַת זְכַרְיָה שֶׁהִתְנַבֵּא עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תלמוד־תורה · אות ד
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
לֹא זָכָה - נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מָוֶת, כִּי מְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִיד בֵּין בְּחִינַת לַמְדָן לִבְחִינַת צַדִּיק, כִּי עִקַּר צִיּוּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב, שֶׁיִּהְיוּ בִּבְחִינַת סַם חַיִּים, הוּא רַק עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁזָּכָה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה שֶׁיִּהְיֶה הוּא בְּעַצְמוֹ בִּבְחִינַת צַדִּיק בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם הוּא מַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל פָּנִים תַּחַת הַצַּדִּיק כְּעֶבֶד תַּחַת אֲדוֹנָיו, אֲזַי כָּל תּוֹרָתוֹ וְלִמּוּדוֹ וְכָל מַעֲשָׂיו מְקַבְּלִים תִּקּוּן עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמְּצַיֵּר הַכֹּל לְטוֹב, וַאֲזַי נֶאֱמַר עָלָיו גַּם כֵּן: זָכָה - נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים, עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק (הִלְכוֹת אָמָּנִין, הֲלָכָה ד', אוֹת כ"ג):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ג · מכתב תלא · פסקה 4 – פסקה 3
כ־5 דק׳ · כ־490 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לְשַׂמַּחֲךָ וּלְחַזֶּקְךָ עֲדֵי תִּזְכֶּה לִישׁוּעָה שְׁלֵמָה.
וְגַם תִּזְכֹּר מַה שֶׁכָּתוּב בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (בְּרֵאשִׁית לד) הַפִּשְׁתָּנִי הַזֶּה כָּל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ שֶׁפִּשְׁתָּנוֹ יָפֶה הוּא מַקִּישׁ עָלָיו בְּיוֹתֵר וּבִפְרָט בְּמִדְרָשׁ אֵיכָה מוּבָא זֹאת שָׁם כַּמָּה פְּעָמִים. וְכָל זֶה נִזְכַּר שָׁם בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן שֶׁהָאָדָם יְחַזֵּק עַצְמוֹ כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁרוֹדְפִין אוֹתוֹ הַתַּאֲווֹת מְאֹד. כִּי יֵדַע שֶׁזֶּה מְצָרְפִין וּבוֹחֲנִין אוֹתוֹ מֵחֲמַת שֶׁצָּרִיךְ לִזְכּוֹת לְמַה שֶּׁיִּזְכֶּה וְכוּ'. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר מַה שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה. וּבִפְרָט שֶׁכָּל כֹּחֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ הוּא עַל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה. וּתְהִלָּה לָאֵל יֵשׁ וָיֵשׁ לָנוּ עַל מִי לִסְמֹךְ אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. כִּי חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ מְאֹד מַה שֶּׁזָּכִינוּ לְהִנָּצֵל מִלַּחֲלֹק עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם. ה' יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ לְטוֹבָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
לְרַבִּי נַחְמָן תִּתֵּן בְּכָל שָׁבוּעַ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה זְהוּבִים כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עִמְּךָ, גַּם תִּתֵּן לוֹ חֲמִשָּׁה זְהוּבִים עַל שְׂכַר דִּירָה. כִּי אָמַר לְפָנַי, שֶׁהָעֲשָׂרָה זְהוּבִים שֶׁנָּתַתָּ לוֹ עַל שְׂכַר דִּירָה, נִכִּיתָ לוֹ עַל מְעוֹת הַשָּׁבוּעַ, עַל־כֵּן הַהֶכְרֵחַ לַחֲזֹר לוֹ זֶה הַסַּךְ; וּלְעֵת עַתָּה תִּתֵּן לוֹ חֲמִשָּׁה כַּנַּ"ל, וּמִטְּשֶׁעהרִין אֶכְתֹּב לְךָ עוֹד.
וְכָעֵת עָבַר הַשַּׁבַּת־קֹדֶשׁ, כִּי נִתְעַכֵּב פֹּה. וְיֵשׁ בְּלִבִּי הַרְבֵּה לְדַבֵּר עִמְּךָ. אַךְ כָּעֵת הוּא מוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ וְכֹחִי חַלָּשׁ. רַק זֹאת בָּאתִי לְעוֹרֶרְךָ עַל מַה שֶּׁאַתָּה רָגִיל לִכְתֹּב בְּכָל פַּעַם שֶׁלְּפִי דַּרְכְּךָ לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה בְּכָל דָּבָר, עַל כֵּן יֵשׁ לְךָ יִסּוּרִים וּבִלְבּוּלִים כָּאֵלֶּה. וְעַל זֶה בָּאתִי לַהֲשִׁיבְךָ, כִּי הוּא גּוּפָא קַשְׁיָא. כִּי אֵין זֶה חִיּוּב חַס וְשָׁלוֹם לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה, אַדְּרַבָּא אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל הִזְהִירָנוּ הַרְבֵּה לִבְלִי לַחֲשֹׁב הַרְבֵּה. וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁזֶּה הָעִנְיָן שֶׁנִּקְרָא אִיבֶּער טְרַאכְטִין [לַחֲשֹׁב יוֹתֵר מִדַאי] מַשְׁלִיךְ אֶת הָאָדָם מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְאִם אַתָּה רָגִיל בָּזֶה מִכְּבָר, הַהֶכְרֵחַ שֶׁתִּשְׁתַּדֵּל לְשַׁבֵּר זֹאת וּלְהִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם לְהַסִּיחַ דַּעְתְּךָ אוּן נִיט אִיבֶּער טְרַאכְטֶען [וְלֹא לְהַרְבּוֹת מִדַאי בְּמַחֲשָׁבָה] בְּשׁוּם דָּבָר, בִּפְרָט בְּעִנְיַן מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְרַעְיוֹנִים רָעִים צְרִיכִין לִבְרֹחַ מֵהֶם לְגַמְרֵי, וְלִבְלִי לַחֲזֹר מַחֲשַׁבְתּוֹ לַאֲחוֹרָיו כְּלָל. וְלִשְׁכֹּחַ לְגַמְרֵי בְּכָל עֵת מַה שֶּׁעָבַר תְּחִלָּה. וּבְטַח בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה רַק חֲזַק וֶאֱמַץ וְכַנַּ"ל. וּבְמוֹצָאֵי מְנוּחָה יַמְצִיא לְךָ רְוָחָה וְכוּ'.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם יוֹם ה' עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ מְנַחֵם אָב תר"ג.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב דָּוִד צְבִי נֵרוֹ יָאִיר.
הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אִגֶּרֶת לִבְנִי, הוּא אָחִיךָ רַבִּי אִיצִיק, נֵרוֹ יָאִיר, לְטוּלְטְשִׁין, וְהוּא יִשְׁלַח הַתִּשְׁעָה רוּבָּל־חָדָשׁ לְבִתִּי, הִיא אֲחוֹתְךָ מָרַת חַנָּה צִירְל תִּחְיֶה, וְהֵם שִׁשָּׁה רוּבָּל־חָדָשׁ שֶׁקִּבַּלְתִּי בְּטֶעפְּלִיק עַל הַסֵּפֶר תּוֹרָה מִסַּוְורַאן. וּשְׁלֹשָׁה רוּבָּל־חָדָשׁ אֲנִי שׁוֹלֵחַ שֶׁיִּהְיוּ בְּיַד בִּתִּי עַל הַסֵּפֶר תּוֹרָה מִטְּשֶׁעהרִין, אוּלַי לֹא יִצְטָרֵךְ הַסּוֹפֵר עַל עוֹרוֹת. וְאַתָּה, בְּנִי, תֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הַסּוֹפֵר, שֶׁלֹּא יַחֲטֹף מָעוֹת מִקֹּדֶם הַכְּתִיבָה, הֵן מֵהַסֵּפֶר תּוֹרָה שֶׁל רַבִּי צְבִי מִטְּשֶׁעהרִין הֵן מֵהַסֵּפֶר תּוֹרָה מִסַּוְורַאן. וְתֹאמַר לְהַסּוֹפֵר, שֶׁיֵּשׁ בְּלִבִּי עָלָיו, כִּי הוּא אָמַר לְפָנַי שֶׁלֹּא קִבֵּל מֵרַבִּי שְׁלֹמֹה מִסַּוְורַאן כִּי־אִם אַדְרוּף [דְּמֵי קְדִימָה]; וְרַבִּי שְׁלֹמֹה אָמַר לִי, שֶׁנָּתַן לוֹ שִׁשָּׁה רוּבָּל־חָדָשׁ, דְּהַיְנוּ שְׁלֹשָׁה עַל אַדְרוֹף וּשְׁלֹשָׁה עַל עוֹרוֹת, עַל־כֵּן רָאוּי שְׁיִּהְיֶה לוֹ בְּעַד שְׁלֹשָׁה רוּבָּל־חָדָשׁ עוֹרוֹת עַל הַסֵּפֶר־תּוֹרָה מִסַּוְורַאן. וְיֵשׁ לִי יִסּוּרִים מִזֶּה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה, חַס וְשָׁלוֹם, חִלּוּל שֵׁם שָׁמַיִם כְּשֶׁלֹּא יִתְנַהֵג כָּרָאוּי בָּזֶה. עַל־כֵּן תִּרְאֶה מֵעַתָּה שֶׁלֹּא תִּתֵּן לוֹ מָעוֹת עַל עוֹרוֹת כִּי־אִם כְּשֶׁתִּרְאֶה שֶׁלּוֹקֵחַ הַמָּעוֹת לִקְנוֹת עוֹרוֹת מִיָּד. וּמִן הַסְּתָם תָּבִין לְהִתְנַהֵג עִמּוֹ כָּרָאוּי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עִמְּךָ בְּבֵיתִי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ת' · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 81% מהספר עד סוף היום
ר' תַּחְלִיפָא חֲמוּי שֶׁל ר' אַבָהוּ. רַב תַּחְלִיפָא בַּר אֵימוֹ. ר' תַּחְלִיפָא. ר' תַּחְנָא. אַבָּא תַּחְנָא. בֶּן תֵּימָא. ר' תֵּימָא בַּר פַּפָּיַיס.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קנ״ג · סעיף ו׳ – סעיף ט״ז
כ־6 דק׳ · כ־550 מילים · 78% מהספר עד סוף היום
לֹא יֹאכַל עִמָּהּ עַל הַשֻּׁלְחָן, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ אֵיזֶה שִׁנוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁיִהְיֶה אֵיזֶה דָבָר מַפְסִיק בֵּין קְעָרָה שֶׁלּוֹ לִקְעָרָה שֶׁלָּהּ, דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַנִּיחוֹ שָׁם בְּפַעַם אַחֶרֶת, אוֹ שֶׁתְּשַׁנֶה אֶת מְקוֹמָהּ. וְאִם דַּרְכָּן שֶׁכְּשֶׁהִיא טְהוֹרָה אוֹכְלִין מִתּוֹךְ קְעָרָה אַחַת, וְעַתָּה אוֹכְלִין כָּל אֶחָד מִתּוֹךְ קְעָרָה אַחֶרֶת, סַגֵּי בְּהָכִי.
לֹא יִשְׁתֶּה מִשִׁיוּרֵי הַכּוֹס שֶׁשָׁתְתָה הִיא. וְאִם הִפְסִיק אָדָם אַחֵר בֵּינֵיהֶם, אוֹ שֶׁהוּרַק אֶל כּוֹס אַחֵר, שָׁרֵי. וְאִם שָׁתְתָה וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְרוֹצֶה לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס זֶה, אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַגִּיד לוֹ שֶׁשָׁתְתָה הִיא מִמֶּנוּ. (אֲבָל אִם יָדַע שֶׁשָׁתְתָה הִיא, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁהִיא נִדָּה, כָּתַבְתִּי בְּסִפְרִי לֶחֶם וְשִׂמְלָה, כִּי נִרְאֶה דִּצְרִיכָה לְהַגִּיד לוֹ). הִיא מֻתֶּרֶת לִשְׁתּוֹת מִשִּׁיוּרֵי כּוֹס שֶלּוֹ. יֵשׁ אוֹמְרִים, דִּכְשֵׁם שֶׁאָסוּר לִשְׁתּוֹת מִשִׁיּוּרֵי כּוֹס שֶׁלָּהּ, כָּךְ אָסוּר לֶאֱכוֹל מִשִׁיּוּרֵי מַאֲכָל שֶׁלָּהּ.
לֹא יִישַׁן עִמָּהּ בְמִטָּה אַחַת, אֲפִלּוּ אֵין הַמִּטָּה מְיֻחֶדֶת לָּהּ. וַאֲפִלּוּ כָּל אֶחָד בְּבִגְדוֹ וְאֵין נוֹגְעִין זֶה בָזֶה. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ שׁוֹכְבִים בִּשְׁתֵּי מִטּוֹת, וְהַמִּטּוֹת נוֹגְעוֹת זוֹ בָזוֹ, אָסוּר. וְאִם שׁוֹכְבִין עַל הָאָרֶץ, לֹא יִשְׁכְּבוּ פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ מֶרְחָק רַב בֵּינֵיהֶם. וְהוּא הַדִּין אִם יְשֵׁנִים בִּשְׁתֵּי מִטּוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ בְּאָרְכָּן בְּאֹפֶן שֶׁלִפְעָמִים הֵם פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים, אַף עַל פִּי שֶׁיֵשׁ הֶפְסֵק בֵּין הַמִּטּוֹת, יֵשׁ לֶאֱסֹר, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ מֶרְחָק רַב בֵּינֵיהֶם. וְאָסוּר לְבַּעַל אֲפִלּוּ לֵישֵׁב עַל הַמִּטָּה הַמְיֻחֶדֶת לָהּ, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְפָנֶיהָ. וְהִיא, אֲסוּרָה לִישֹׁן עַל הַמִּטָּה הַמְיֻחֶדֶת לוֹ. אֲבָל לֵישֵׁב עָלֶיהָ, אֵין לְהַחְמִיר.
אֲסוּרִין לֵישֵׁב עַל סַפְסָל אָרֹךְ שֶׁהוּא מִתְנַדְנֵד. וְאִם אָדָם אַחֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, מֻתָּר. וְלֹא יֵלְכוּ בַּעֲגָלָה אַחַת אוֹ בִּסְפִינָה אַחַת, אִם הוֹלְכִין רַק דֶּרֶךְ טִיּוּל, כְּגוֹן לְגִנּוֹת וּלְפַרְדֵּסִים וְכַיוֹצֵא בָזֶה. אֲבָל אִם הוֹלְכִין מֵעִיר לְעִיר לְעִסְקֵיהֶם, מֻתָּר. אַף עַל פִּי שֶׁהֵן לְבַדָּם, וּבִלְבַד שֶיֵשְׁבוּ בְאֹפֶן שֶׁלֹּא יִגְּעוּ זֶה בָזֶה.
לֹא יִסְתַּכֵּל בְּשׁוּם מָקוֹם מִגּוּפָהּ בְּמָקוֹם שֶדַּרְכָּהּ לְכַסּוֹת. אֲבָל בַּמְּקוֹמוֹת הַגְלוּיִים, מֻתָּר לוֹ לְהִסְתַּכֵּל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נֶהֱנֶה. אָסוּר לְהָרִיחַ בִּבְשָׂמִים הַמְיֻחָדִים לָהּ, וְאָסוּר לִשְׁמֹעַ קוֹל זֶמֶר שֶלָּהּ.
רָאוּי שֶתְּיַחֵד לָהּ בְּגָדִים לִימֵי נִדָּתָהּ, כְּדֵי שֶׁיִהְיוּ שְׁנֵיהֶם זוֹכְרִים תָּמִיד שֶׁהִיא נִדָּה. וּבְקשִׁי הִתִּירוּ לָהּ שֶׁתִּכְחֹל וְתִפְקֹס וְתִתְקַשֵּׁט בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִין בִּימֵי נִדָּתָהּ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְגַּנֶּה עַל בַּעְלָהּ.
לֹא תִמְזֹג לוֹ כּוֹס יַיִן בְפָנָיו אוֹ לַהֲבִיאוֹ לוֹ וּלְהַנִּיחוֹ לְפָנָיו עַל הַשֻּׁלְחָן, וְלֹא תַצִּיעַ לוֹ מִטָּתוֹ בְפָנָיו. אֲבָל שֶלֹּא בְפָנָיו, הַכֹּל מֻתָּר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵע שֶהִיא עָשָׂתָה. וַאֲסוּרָה לִצּוֹק לוֹ מַיִם לִרְחוֹץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, וַאֲפִלּוּ מַיִם צוּנְנִים.
כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לִמְזֹג לוֹ אֶת הַכּוֹס, כָּךְ הוּא אָסוּר לִמְזֹג לָהּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ לִשְׁלֹחַ לָהּ כּוֹס יַיִן הַמְיֻחָד לָהּ, אֲפִלּוּ הוּא כּוֹס שֶל בְּרָכָה, אָסוּר.
אִם הוּא חוֹלֶה וְאֵין לוֹ מִי שֶׁיְשַׁמֵּשׁ אוֹתוֹ זוּלָתָהּ, מֻתֶּרֶת לְשַׁמְּשׁוֹ שִׁמּוּשׁ שֶׁאֵין בּוֹ נְגִיעָה, רַק עַל יְדֵי דָבָר אַחֵר, אֲפִלּוּ לַהֲקִימוֹ וּלְהַשְׁכִיבוֹ וּלְתָמְכוֹ, רַק שֶׁתִּזָהֵר בְּיוֹתֵר מֵהַרְחָצַת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וְהַצַּעַת הַמִּטָּה בְּפָנָיו. וְאִם הָאִשָּׁה חוֹלָה, אָסוּר לְבַעְלָהּ לְשַׁמְּשָׁהּ, אֲפִלּוּ בְּלֹא נְגִיעָה, אֶלָּא אִם כֵּן בִּשְׁעַת דְּחָק גָּדוֹל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא מִי שֶׁיְשַׁמְּשֶׁנָּה. וְאִם הַבַּעַל הוּא רוֹפֵא וְאֵין שָׁם רוֹפֵא אַחֵר מֻמְחֶה כָּמוֹהוּ, מֻתָּר לוֹ לְמַשֵּׁשׁ לָהּ אֶת הַדֹּפֶק, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה דֶּרֶךְ תַּאֲוָה וְחִבָּה.
בְּכָל הַהַרְחָקוֹת הַנִּזְכָּרוֹת, צְרִיכִין לִזָּהֵר גַּם בִּימֵי לִבּוּנָהּ, דְּהַיְנוּ בִּימֵי סְפִירַת שִׁבְעָה נְקִיִים, וְגַם אַחַר כָךְ, אִם נִתְאַחֲרָה מִלִּטְבֹּל בִּזְמַנָּהּ, אֲסוּרִים בְּכָל הַנִּזְכָּר עַד לְאַחַר שֶׁתִּטְבֹּל.
אִשָּׁה נִדָּה, בִּימֵי רְאִיָתָהּ קֹדֶם יְמֵי לִבּוּנָהּ, נוֹהֲגִין שֶׁאֵינָהּ נִכְנֶסֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֵינָהּ מִתְפַּלֶּלֶת. אַךְ בַּיָמִים הַנּוֹרָאִים, דְּהַיְנוּ מִיּוֹם רִאשׁוֹן דִּסְלִיחוֹת וּלְהַלָּן שֶׁרַבִּים מִתְאַסְּפִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְיִהְיֶה לָּהּ עִצָּבוֹן גָּדוֹל אִם לֹא תֵלֵךְ, מֻתֶּרֶת לָלֶכֶת וּלְהִתְפַּלֵל. וְכֵן כְּשֶׁהִיא מַשִׂיאָה אֶת בְּנָהּ אוֹ אֶת בִּתָּה, אוֹ כְּשֶׁהִיא יוֹלֶדֶת שֶהִגִּיעַ זְמַנָּה לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְכַיוֹצֵא בָזֶה, מֻתֶּרֶת.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ט׳
וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱל הֵינוּ וֵאל הֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיָּאִירוּ עָלֵינוּ זְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְנִזְכֶּה עַל יָדָם לְשִׂמְחָה שְׁלֵמָה, וּבְכחָם הַגָּדוֹל יְנַשְּׁבוּ עָלֵינוּ בְּרוּחָם הַקָּדוֹשׁ וִינַעֲרוּ וְיָסִירוּ מִלְּבָבֵנוּ כָּל מִינֵי מָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת, וְכָל מִינֵי עַפְרוּרִיּוּת וּכְבֵדוּת הַנּוֹפְלִים עַל לִבֵּנוּ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְלַהֵב וְלִבְער אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַצִּילֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מֵרוּחַ סְעָרָה שֶׁלּ א יִבְער וְל א יִתְלַהֵב לִבֵּנוּ חוּץ מֵהַמִּדָּה חַס וְשָׁלוֹם הַנִּקְרָא הֲרִיסָה, וְל א נַהֲרס לַעֲלוֹת אֶל ה' וּבְכחַ וּזְכוּת צַדִּיקֵי אֱמֶת תַּמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה, אֲשֶׁר כּחוֹ מַסְפִּיק גַּם עָלֵינוּ לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל מֵאִתָּנוּ הָאֵשׁ הַבּוֹעֵר בִּסְעָרָה חוּץ מֵהַמִּדָּה, כִּי אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל הַהִתְנוֹצְצוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְכַוֵּן הַמִּדָּה כְּלָל, לִפְעָמִים הַלֵּב אָטוּם וּמְטֻמְטָם לְגַמְרֵי, וְלִפְעָמִים בּוֹעֵר חוּץ מֵהַמִּדָּה, וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל זְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁכָּל אֶחָד נִקְרָא "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ", שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲל ךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיְּנַשְּׁבוּ בְּרוּחָם הַקָּדוֹשׁ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל רוּחַ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְשִׂמְחָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁיִּבְעַר וְיִתְלַהֵב לֵב שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח בִּתְשׁוּקָה גְדוֹלָה וּבְהִתְלַהֲבוּת נִמְרָץ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כָּרָאוּי לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ בֶּאֱמֶת כַּאֲשֶׁר אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ כָּל זֶה, כִּי אֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְכַוֵּן זאת כִּי אִם אַתָּה לְבַד, עַד שֶׁנִּזְכֶּה כֻלָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לִבָּא דְכָל עַלְמָא, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַם סְגֻלָּה עַם הַנִּבְחָר מִכָּל הָעַמִּים, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה לֵב לְמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת שָׁם בִּבְחִינַת לֵב, וְכֻלָּנוּ כְּאֶחָד נִתְדַּבֵּק אֵלֶיךָ וְנִתְלַהֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּךָ בֶּאֱמֶת לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱל הֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה י׳
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנִי לְיַשֵּׁב דַּעְתִּי הֵיטֵב בָּזֶה הָעוֹלָם בָּזֶה הַגּוּף חִישׁ קַל מְהֵרָה, שֶׁאֶזְכֶּה לְיַשֵּׁב דַּעְתִּי הֵיטֵב הֵיטֵב מָה הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף מִכָּל הַתַּאֲוֹת וּמִכָּל עִנְיָנֵי עוֹלָם הַזֶּה, הֵן הַתַּאֲוֹת הַנִּכְנָסוֹת לַגּוּף הֵן הַתַּאֲוֹת שֶׁחוּץ לַגּוּף כְּמוֹ הַכָּבוֹד וְהַהִתְנַשְּׂאוּת וְהַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה וְהַקִּנְטוּר וְכַיּוֹצֵא בָּהֵן וְאֶזְכֶּה לְהִסְתַּכֵּל עַל תַּכְלִיתִי הָאֲמִתִּי הֵיטֵב בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת חָזָק בֶּאֱמֶת, וְל א אַטְעֶה אֶת עַצְמִי כְּלָל בָּזֶה הָעוֹלָם, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי כָל הִתְרַחֲקוּתֵנוּ מִמְּךָ הִיא מֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ מְיַשְּׁבִין עַצְמֵנוּ כְּלָל, כִּי אִם נִזְכֶּה לְיַשֵּׁב דַּעְתֵּנוּ הֵיטֵב בְּעִנְיַן מְרִירוּת חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲשֶׁר הוּא מָלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְכָל הַתַּאֲוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הֵם לְפִי שָׁעָה קַלָּה כְּצֵל עוֹבֵר, וְכֻלָּם מְערָבִים בִּיגוֹנוֹת הַרְבֵּה וּבְצַעַר וְיִסּוּרִין וְיָגוֹן וַאֲנָחָה כִּפְלֵי כִפְלַיִם יוֹתֵר מֵהָענֶג, וְהֶפְסֵדוֹ מְרֻבֶּה מִשְּׂכָרוֹ גַּם בְּעֵת תַּאֲוֹתָיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּאַחֲרִיתוֹ מִיָּד שֶׁהִיא מָרָה כְלַעֲנָה, רֵאשִׁיתוֹ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וְאַחֲרִיתוֹ חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת וַאֲפֵלָה נִדָּחָה, גַם כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת הַרְבֵּה וְחָלְיוֹ וָקֶצֶף, וּמְאוּמָה ל א יִשָּׂא בַּעֲמָלוֹ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְכַאֲשֶׁר מְבאָר וּמְברָר לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מחַ כָּל שֶׁהוּא בְּקָדְקֳדוֹ, שֶׁכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה הֶבֶל וָרִיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעוּפָה", וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁל מה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכּל הָבֶל", וְכַאֲשֶׁר הֶאֱרִיךְ בָּזֶה עוֹד בְּכָל סֵפֶר קהֶלֶת, וּבִשְׁאָר סִפְרֵי קדֶשׁ מִגּדֶל גְּנוּת וּשְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲוֹתָיו, "כִּי הַכּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ", וְיוֹתֵר מִזֶּה מְבאָר מְאד לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְיַשֵׁב דַּעְתּוֹ הֵיטֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ" וְכוּ' וְעַל כֵּן אִם הָיִינוּ זוֹכִים לְיַשֵּׁב עַצְמֵנוּ הֵיטֵב, בְּוַדַּאי הָיִינוּ שָׁבִים אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי גַם בָּזֶה הָעוֹלָם רוֹאִים שֶׁהַכּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי סוֹף כָּל סוֹף, אָנוּ מוּכָנִים לְהָשִׁיב הַפִּקָּדוֹן לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן, וְאֶל עָפָר נָשׁוּב לִמְקוֹם רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְאָנוּ מֻכְרָחִים לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה שָׁם, כִּי הַכּל יִהְיֶה נִזְכָּר לָנוּ אָז, וְל א יִוָּתֵר לָנוּ דָבָר וּמַה נַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקוּדָה, מַה נַּחְשׁב עַל ה', לִפְנֵי זַעְמוֹ מִי יַעֲמד וּמִי יָקוּם בַּחֲרוֹן אַפּוֹ, אָנָה נוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתֵנוּ, אָנָה מִפָּנָיו נִבְרָח "מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה, מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם" אֲהָה אָחִי אֵיכָה נַעֲשֶׂה, אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל רִחוּקֵינוּ מִמְּךָ הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ מְיַשְּׁבִין עַצְמֵנוּ הֵיטֵב הֵיטֵב בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, עַד הַנְּקֻדָּה שֶׁבַּלֵּב בְּלִי הַטְעָאָה אֶת עַצְמוֹ כְּלָל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 284 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־32 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת כ״א בתמוז): פינחס
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־11 ביולי 2028, בשעה 19:47 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
הצעת מערכת האתר: הערך הזה עוסק בעניינו של היום
עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית מַכְנִיעַ אֶת הַכַּעַס, וְזֶה עִקַּר מַעֲלַת הַתַּעֲנִית. עַל־כֵּן בְּיוֹם הַתַּעֲנִית מִתְגָּרֶה הַבַּעַל דָּבָר בָּאָדָם יוֹתֵר, וּמַזְמִין לוֹ כַּעַס כְּדֵי לְקַלְקֵל אֶת הַתַּעֲנִית חַ"ו. עַל־כֵּן צָרִיךְ שְׁמִירָה יְתֵרָה לָזֶה,לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מֵאֵשׁ שֶׁל הַכַּעַס בְּיוֹם הַתַּעֲנִית חַ"ו, כִּי עִקַּר הַתַּעֲנִית הוּא לְהַכְנִיעַ אֶת הַכַּעַס: (לק"א סי' נ"ז אות ו')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.