בין המצרים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום ראשון, כ״ט בתמוז ה׳תשפ״ח · 23 ביולי 2028
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ח׳ · אות ג׳ – אות ה׳
כ־10 דק׳ · כ־950 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
ג וְאָז כְּשֶׁהַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, אָז צְרִיכִין בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין. כְּמוֹ פִּינְחָס בְּעֵת שֶׁקִּנֵּא עַל מַעֲשֵׂה זִמְרִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ק״ו:ל׳): וַיַעֲמֹד פִּנְחָס וַיְפַלֵּל; וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין מד): שֶׁעָשָׂה פְּלִילוֹת עִם קוֹנוֹ; הַיְנוּ תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, כִּי קִנֵּא עַל מַעֲשֵׂה זִמְרִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת (איוב ל״א:י״א): כִּי הִיא זִמָּה וְהוּא עָוֹן פְּלִילִים; הַיְנוּ שֶׁהוּא עָווֹן שֶׁצְּרִיכִין לָזֶה תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּלִילִים, בְּחִינַת: וַיַעֲמֹד פִּנְחָס וַיְפַלֵּל. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ פְּגַם תַּאֲוַת נִאוּף, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא בּוֹלַעֲת אוֹתָה, חַס וְשָׁלוֹם, אָז צְרִיכִין בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, כְּמוֹ בְּעֵת שֶׁהָיָה מַעֲשֵׂה זִמְרִי, שֶׁהֻצְרַךְ פִּינְחָס לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין. כִּי כְּשֶׁזֶּה הַבַּעַל־כֹּחַ מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וַאֲזַי הַסִּטְרָא־אָחֳרָא רוֹצֶה לִבְלֹעַ אוֹתָהּ, כִּי הִיא בּוֹלַעַת תָּמִיד הַתְּפִלּוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת דִּין כַּנַּ"ל. וַאֲזַי כְּשֶׁהִיא רוֹצָה לִבְלֹעַ זֹאת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין, אֲזַי זֹאת הַתְּפִלָּה הִיא עוֹמֶדֶת בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ, בִּבְחִינַת (שם מא): בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז; הַיְנוּ הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַטֵּה עֹז, הִיא עוֹמֶדֶת לוֹ בְּצַוָּארוֹ, בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ, וַאֲזַי הוּא מֻכְרָח לִתֵּן הֲקָאוֹת, הַיְנוּ שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מֻכְרָח לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁל הַדַּעַת וְהָרַחֲמָנוּת וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּלַע, בִּבְחִינַת (שם כ): חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ. וְלֹא דַּי שֶׁהוּא מֵקִיא וּמוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּלַע, אַף גַּם הוּא מֻכְרָח לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא עַצְמוּת הַחִיּוּת שֶׁלּוֹ מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת: מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל; הַיְנוּ שֶׁמּוֹצִיא וּמֵקִיא עַצְמוּת חִיּוּתוֹ מַמָּשׁ. וְזֶהוּ בְּחִינַת גֵּרִים שֶׁמִּתְגַּיְּרִין, שֶׁהֵם הָיוּ תְּחִלָּה מֵעַצְמוּת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מַמָּשׁ, וְעַכְשָׁו חוֹזְרִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה. כִּי הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מֻכְרָח לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא עֶצֶם חִיּוּתוֹ מַמָּשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גֵּרִים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (תהילים ק״י:ב׳): מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ. בְּקֶרֶב דַּיְקָא, בְּחִינַת: מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל, כִּי מַטֵּה עֹז, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ הַנַּ"ל, הִיא יוֹרֶדֶת בְּקִרְבּוֹ מַמָּשׁ, כִּי עַל־יָדָהּ הוּא מוֹצִיא וּמֵקִיא עַצְמוּת חִיּוּתוֹ מַמָּשׁ, מִקִּרְבּוֹ וּמִבִּטְנוֹ, בְּחִינַת: מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל, כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (שם עד): אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם; כִּי עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ"ל, הוּא מְשַׁבֵּר רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם. הַיְנוּ הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַנָּחָשׁ, שֶׁהָיְתָה יוֹנֶקֶת מִן הָרַחֲמָנוּת וְהַדַּעַת, שֶׁהִיא בְּחִינַת: כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים, בְּחִינַת: וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, כַּנַּ"ל.
וְעַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ"ל, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ, בְּחִינַת פִּינְחָס, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מוֹצִיא קְדֻשַּׁת הַדַּעַת וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּלַע, וּמְשַׁבֵּר רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם כַּנַּ"ל. כִּי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין, בְּחִינַת: וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל – הִיא עוֹמֶדֶת בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁל הַנָּחָשׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֻכְרָח לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא הַכֹּל כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ צֵרוּף וַיְפַלֵּל – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַּרְעֹה יְהִי לְתַנִין (שמות ז׳:ט׳). כִּי צְרִיכִין לְהַשְׁלִיךְ מַטֵּה עֹז, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה הַנַּ"ל, לְהַתַּנִּין, בִּבְחִינַת: וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַּרְעֹה יְהִי לְתַנִּין. שֶׁמַּשְׁלִיכִין בְּכַוָּנָה הַמַּטֵּה עֹז לִפְנֵי הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְהַתַּנִּין, הַיְנוּ כְּדֵי שֶׁיִּבְלַע הַתַּנִּין אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת. כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלַע, כִּי הִיא עוֹמֶדֶת בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת: וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ – מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא, קְרִיעַת יַם־סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק (זבחים קטז). כִּי עֲמָלֵק טִמֵּא אֶת יִשְׂרָאֵל בִּפְגַם תַּאֲוַת נִאוּף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כ״ה:י״ח): אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, בְּחִינַת מִקְרֵה־לַיְלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת עֲמָלֵק. כִּי עֲמָלֵק יוֹנֵק מִבְּחִינַת הַדַּעַת, בִּבְחִינַת (במדבר כ״ד:כ׳): רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, טֻמְאַת הַתַּאֲוָה הַזֹּאת כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא בְּחִינַת קְרִיעַת יַם־סוּף, בְּחִינַת: אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם. הַיְנוּ בְּחִינַת מַטֵּה עֹז הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ מֵימֵי הַדַּעַת, שֶׁבָּלַע מִן הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה: וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, הַיְנוּ בְּחִינַת גֵּרִים, כִּי עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְרִיעַת יַם־סוּף, בְּחִינַת אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם וְכוּ', שֶׁהוּא מְתַקֵּן וּמַכְנִיעַ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים, בְּחִינַת וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ. כִּי מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ גַּם עַצְמוּת חִיּוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת גֵּרִים כַּנַּ"ל:
ד וְזֶה בְּחִינַת רְעָמִים. כִּי עַל־יְדֵי גֵּרִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מֻכְרַחַת לְהַחֲזִיר כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּלְעָה, עִם עַצְמוּת חִיּוּתָהּ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת (תהילים צ״ו:ז׳): הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז. וְזֶה בְּחִינַת רְעָמִים, בִּבְחִינַת (שם כט): אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, ה' עַל מַיִם רַבִּים. מַיִם רַבִּים, זֶה בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת, בְּחִינַת (ישעיהו י״א:ט׳): כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים, הַיְנוּ בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת, שֶׁיּוֹצְאִין מִן הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְחוֹזְרִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רְעָמִים, בְּחִינַת: אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים. כִּי הָרַעַשׁ וְהַפִּרְסוּם שֶׁנִּתְפַּרְסֵם כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַגֵּרִים, זֶה בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁהֵם קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נט): מַאי רְעָמִים עֲנָנֵי דְּשָׁפְכִי מַיָּא לַהֲדָדֵי. עֲנָנֵי דְּשָׁפְכִי מַיָּא, זֶה בְּחִינַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת (איכה ג׳:מ״ד): סַכֹּתָ בְעָנָן לָךְ מֵעֲבֹר תְּפִלָּה. הַיְנוּ הַקְּלִפּוֹת הַמְּעַכְּבִים אֶת הַתְּפִלָּה – כְּשֶׁחוֹזְרִים וְשׁוֹפְכִים מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁבָּלְעוּ, זֶה בְּחִינַת: עֲנָנֵי דְּשָׁפְכִי מַיָּא; וְאָז נִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינוֹת: וּכְבוֹד ה' נִרְאָה בְּעָנָן (שמות ט״ז:י׳), וְזֶהוּ בְּחִינַת רְעָמִים כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן צֵרוּף גֵּרִים הוּא רָאשֵׁי־תֵבוֹת: רַעַם גְּבוּרֹתָו מִי יִתְבּוֹנָן (איוב כ״ו:י״ד), כִּי גֵּרִים הֵם בִּבְחִינַת רְעָמִים כַּנַּ"ל:
ה וְעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא הִתְפַּשְׁטוּת הַנְּבוּאָה. כִּי הַנְּבוּאָה בָּאָה מִבְּחִינַת שָׁרְשֵׁי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים נֶפֶשׁ, בִּבְחִינַת (דברים י׳:כ״ב): בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבוֹתֶיךָ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת נָבִיא. וְשֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת הוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, בִּבְחִינַת (בראשית מ״ט:ו׳): בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי, וּבִקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא הִתְפַּשְׁטוּת הַנְּבוּאָה. וְזֶה בְּחִינַת (שבת צב): אֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם, גִּבּוֹר וְעָשִׁיר; כִּי כָל בְּחִינוֹת אֵלּוּ הֵם בִּבְחִינַת כָּבוֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַנְּבוּאָה. חָכָם – בִּבְחִינַת (משלי ג׳:ל״ה): כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ. גִּבּוֹר – בִּבְחִינַת (תהילים כ״ד:ח׳): מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר. עָשִׁיר – בִּבְחִינַת (בראשית ל״א:א׳): וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֶת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה. וְזֶה בְּחִינַת (ברכות ג): אוֹי לִי שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי, וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי, וְהִגְלֵיתִי אֶת בָּנַי לְבֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם. הֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי – זֶה בְּחִינַת פְּגַם הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ו:ז׳): כִּי בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה. וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי – זֶה בְּחִינַת פְּגַם הַכָּבוֹד, בְּחִינַת (תהילים כ״ט:ט׳): וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד. וְהִגְלֵיתִי אֶת בָּנַי – זֶה בְּחִינַת בִּטּוּל הַנְּבוּאָה שֶׁבָּאָה מִנַּפְשׁוֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת: בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה. כִּי גָּלוּת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הַנְּבוּאָה, שֶׁבָּאָה מִנַּפְשׁוֹתָם כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות רל״ו – אות רל״ז
כ־2 דק׳ · כ־230 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
אָמַר לְאֶחָד שֶׁהָיָה חוֹלֶה גָּדוֹל מְאֹד וְיִסּוּרָיו הָיוּ קָשִׁים מְאֹד־מְאֹד, כִּי הָיָה חוֹלֶה מֻטָּל עַל עֶרֶשׂ־דְּוַי, וְהָיָה לוֹ כְּאֵב הַשִּׁנַּיִם כַּמָּה וְכַמָּה זְמַנִּים בִּכְאֵב מֻפְלָג וְעָצוּם מְאֹד־מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, עַד שֶׁכָּל פָּנָיו נַעֲשֶׂה נְפוּחוֹת (שֶׁקּוֹרִין גִישְׁוָואלִין), וְהֻכְרְחוּ בְּתַחְבּוּלוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל דָּאקְטוֹרִים מֻפְלָגִים לְהוֹצִיא שִׁנָּיו, וְגַם בָּאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים הָיָה חוֹלֶה גָּדוֹל עַד לְמִיתָה, וְיִסּוּרָיו הָיוּ בְּלִי שִׁעוּר. וְאָמַר רַבֵּנוּ ז”ל אֵלָיו שֶׁכָּל הַיִּסּוּרִים הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים שֶׁסָּבַל כַּמָּה שָׁנִים, כֻּלָּם הֵם טוֹבִים יוֹתֵר מִכְּוִיָּה אַחַת בְּגֵיהִנֹּם; כְּוִיָּה אַחַת בְּגֵיהִנֹּם גָּרוּעַ מִזֶּה! (עֶס אִיז אַלְץ בֶּעסֶיר אֵיידֶיר אֵיין בְּרִיא אִין גֵּיהִנֹּם, אֵיין בְּרִיא אִין גֵּיהִנֹּם אִיז אֶרְגֶיר דֶער פוּן):
אָמַר שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לִבְלִי לְהוֹצִיא מִפִּיו דִּבּוּר שֶׁל רִשְׁעוּת ח”ו, אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ לֵיצָנוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לוֹמַר ח”ו עַל עַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה רָשָׁע ח”ו אוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה עֲבֵרָה ח”ו, אַף שֶׁאוֹמֵר זֹאת בְּדֶרֶךְ לֵיצָנוּת וְאֵין בְּלִבּוֹ כְּלָל לַעֲשׂוֹת זֹאת, אַף עַל פִּי כֵן זֶה הַדִּבּוּר מַזִּיק לוֹ מְאֹד וְיָכוֹל לְהַכְרִיחוֹ ח”ו אַחַר־כָּךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אֲמָרָהּ מִלִּבּוֹ רַק בְּדֶרֶךְ לֵיצָנוּת. וְעַל יְדֵי זֶה נִכְשַׁל יֵהוּא הַמֶּלֶךְ עַל יְדֵי שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו וְאָמַר (מְלָכִים ב י־יח): “יֵהוּא יַעַבְדֶנּוּ הַרְבֵּה”, אַף עַל פִּי שֶׁבְּלִבּוֹ הָיָה לִבְלִי לְעָבְדוֹ, רַק אָמַר זֹאת בְּדֶרֶךְ לֵיצָנוּת, כְּדֵי לְהַטְעוֹת אֶת עוֹבְדֵי הַבַּעַל (כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמִּקְרָא), אַף עַל פִּי כֵן נִכְשַׁל אַחַר־כָּךְ עַל יְדֵי זֶה עַד שֶׁעָבַד בְּעַצְמוֹ עֲבוֹדָה זָרָה (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל). עַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מִזֶּה מְאֹד, כִּי בְּרִית כְּרוּתָה לַשְּׂפָתַיִם וְכוּ’ (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל סַנְהֶדְרִין ק”ב. מוֹעֵד קָטָן י”ח):
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ד
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
וביום ראשון דחל המועד הלך האיש להחכם וציוה לו החכם לקח בגנבה כל המעות שלהם ולהביאו העיר, כדי שלא יגזל מהם מעותיהם. ועשה כך.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אחר כך הלך החכם עם שני גבירים ואמרו להקפיטן תן לנו שני הנפשות הללו, והשיב להם מה שייכות יש לכם לנפשות האלה? אני מהפקר זכיתי בהם! וספר להם את כל התלאות אשר מצאתם בדרך.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תס״ג – אות תס״ד
כ־3 דק׳ · כ־320 מילים · 76% מהספר עד סוף היום
(כ) בְּעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת הַיָּדוּעַ שֶׁהָיָה בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ עַל הָרַב הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ הָרַב יוֹנָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהָיָה לִפְנֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַסֵּפֶר שֶׁהָיָה כָּתוּב בּוֹ הַקְּמֵיעוֹת שֶׁנָּתַן הָרַב הַנַּ"ל. וְהָיָה כָּתוּב בָּהֶם עַבְדּוֹ מביח"ו. וְהֵם הַחוֹלְקִים עָלָיו הָיוּ מְפָרְשִׁים שֶׁכַּוָּנָתוֹ עַבְדּוֹ מְשִׁיחוֹ עַיֵּן שָׁם. וְסִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִמָּנוּ בָּזֶה וְאָמַר שֶׁמִּזֶּה אֵין רְאָיָה וְאָמַר שֶׁאִלּוּ הָיָה הוּא כּוֹתֵב קְמֵיעוֹת וְהָיוּ מוֹצְאִים הָיוּ אוֹמְרִים בְּוַדַּאי וְכוּ' בִּפְרָט עַבְדּוֹ (הַיְנוּ כִּי הָיוּ מְפָרְשִׁים בְּוַדַּאי שֶׁכַּוָּנָתוֹ לֹא טוֹבָה בִּפְרָט עַבְדּוֹ כִּי אֵיךְ שַׁיָּךְ לִכְתֹּב בְּשֵׁמוֹת עַבְדּוֹ, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי הָיוּ מְפָרְשִׁים כַּוָּנָתוֹ לְמַה שֶּׁהָיוּ מְפָרְשִׁים) כִּי הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הִיא שֵׁמוֹת. וְעִנְיַן הַשֵּׁמוֹת שֶׁבָּהֶם מַשְׁבִּיעִים, אוֹ שֶׁמְּבַקְשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים יְהִי רָצוֹן עִם זֶה הַשֵּׁם הוּא שֶׁעַל־יְדֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ מְעוֹרְרִין הַמַּלְאָךְ הָרָאוּי לְאוֹתוֹ הַדָּבָר, וַאֲזַי נוֹתְנִים לְהַמַּלְאָךְ אוֹתוֹ הַשֵּׁם. כִּי הַמַּלְאָךְ אֵין לוֹ שֵׁם, רַק שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ שֵׁם לְפִי הַשְּׁלִיחוּת כַּמּוּבָא. נִמְצָא שֶׁשַׁפִּיר שַׁיָּךְ לִכְתֹּב בְּהַשְׁבָּעוֹת הַשֵּׁמוֹת עַבְדּוֹ מביח"ו כִּי הוּא רָאשֵׁי תֵבוֹת שֶׁל פָּסוּק וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה':
(כא) מֵעִנְיַן הַסִּפּוּר מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב, שֶׁסִּפְּרוּ לְפָנָיו כַּמָּה מִינֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל כַּמָּה מִינֵי בְּנֵי אָדָם מֵעֲשִׁירִים וּשְׁאָר אֲנָשִׁים וּמִמְּפֻרְסָמִים שֶׁל עַכְשָׁו וְכוּ', עָנָה וְאָמַר אִם נְצָרֵף יַחַד כָּל אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל כַּמָּה מִינֵי בְּנֵי אָדָם הַנִּמְצָאִים בְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב, עִם כָּל הַצַּדִּיקִים הַלָּלוּ הַיְנוּ הַמְפֻרְסָמִים הַנַּ"ל הַכֹּל אֵינוֹ כְּלוּם. וּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ אִילָן שֶׁגָּדֵל בְּפַרְדֵּס אוֹ בְּשָׂדֶה וְשָׁם גְּדֵלִים כַּמָּה וְכַמָּה אִילָנוֹת, וְגַם בְּאִילָן אֶחָד יֵשׁ כַּמָּה שִׁנּוּיִים: יֵשׁ שֶׁנִּכְמְשׁוּ עָלָיו בְּאֵיזֶה עָנָף, וְיֵשׁ שֶׁנִּתְקַלְקֵל הַגַּרְעִין שֶׁנִּכְנַס תּוֹלַעַת שָׁם, וְיֵשׁ בְּאֵיזֶה עָנָף, שֶׁהַפְּרִי סָמוּךְ לָרֹאשׁ נִתְקַלְקֵל, וְכֵן כַּמָּה וְכַמָּה שִׁנּוּיִים וְקִלְקוּלִים כַּיּוֹצֵא בָּזֶה שֶׁנִּמְצָאִים בְּאִילָן אֶחָד בֶּעָלִין וּבַפֵּרוֹת וְכַיּוֹצֵא, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָאִילָן הוּא אִילָן, מִכָּל שֶׁכֵּן הַפַּרְדֵּס כֻּלּוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַּמָּה וְכַמָּה אִילָנוֹת. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן קְצָת לַמֵּבִין כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּמְצָאִים עַכְשָׁו בָּעוֹלָם מַה שֶּׁנִּמְצָאִים הַרְבֵּה שֶׁהֵם מְקֻלְקָלִים לְגַמְרֵי, וְיֵשׁ שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי קִלְקוּלִים, וּמֵהֶם הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאִילָן הַקָּדוֹשׁ הוּא אִילָן, מִכָּל־שֶׁכֵּן הַפַּרְדֵּס כֻּלּוֹ שֶׁגְּדֵלִים בּוֹ כַּמָּה וְכַמָּה אִילָנוֹת הַיְנוּ נְשָׁמוֹת. כִּי כָּל הַנַּ"ל אֵינָם נֶחְשָׁבִים לִכְלוּם כְּעִנְיַן הַמָּשָׁל הַנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · צדיק · חלק שני · אות י״ח – אות כ׳
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
יח. יֵשׁ שֵׁנִי צַדִּיקִים שֶׁאֶחָד דִּבּוּרָיו הֵם כַּחֲרִישָׁה, וְהַשֵּׁנִי דְּבָרָיו כִּקְצִירָה, אוֹ אֶחָד, דְּבָרָיו כַּהֲקָמַת הַבְּרִית לַזִּוּוּג, וְהַשֵּׁנִי דְּבָרָיו הֵם הַמַּמְשִׁיכִין אֶת הַזֶּרַע וּמְהַוִּים אֶת הַוָּלָד בְּבֶטֶן אִמּוֹ וּמְגַדְּלִין אוֹתוֹ. בְּכֵן כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין שֵׁנִי צַדִּיקִים הָאֵלּוּ אַל יִתְעָרֵב זָר בְּתוֹךְ דִּבּוּרָיו שֶׁמְּדַבְּרִים זֶה עַל זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקֵל הַמְּכֻוָּן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יט. כְּשֶׁהוֹלְכִים עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים צָרִיךְ לַזֶּה זְכוּת שֶׁיּוּכַל לֶאֱסֹף רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ לַקֶּבֶר, שֶׁיִּהְיֶה כְּאִלּוּ הוּא חַי, כִּי אִם אֵין זְכוּת, אֲזַי רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ עוֹלִים לְמַעְלָה לְתוֹךְ שְׁאָר הַצַּדִּיקִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כ. עַל יְדֵי הַזְכָּרַת שֵׁמוֹת הַצַּדִּיקִים יְכוֹלִים לְהָבִיא שִׁנּוּי בַּמַּעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית, כְּלוֹמַר לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע. וְסִימָן לַדָּבָר: אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וכו', וְאֵלֶּה שֵׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וכו', גְּזֵרָה שָׁוָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות ז׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
אַחַר כָּךְ כָּלָּה אֶצְלָם הַלֶּחֶם וְשׁוּב הִתְחִילוּ לִצְעק עֲבוּר אכֶל אַחַר כָּךְ נַעֲשָׂה לַיְלָה וְלָנוּ שָׁם בַּבּקֶר גַּם כֵּן לא הָיָה לָהֶם לֶאֱכל וְהָיוּ צוֹעֲקִים וּבוֹכִים וְחָזַר וּבָא קבצן שֶׁהָיָה חֵרֵשׁ וְהִתְחִילוּ לְדַבֵּר אֵלָיו וְהֶרְאָה לָהֶם בְּיָדָיו וְאָמַר לָהֶם שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְנָתַן לָהֶם גַּם כֵּן לֶחֶם לֶאֱכל, וְהָלַךְ מֵהֶם וְרָצוּ גַּם כֵּן שֶׁיִּקָּחֵם עִמּוֹ וְלא רָצָה וּבֵרְכָם גַּם כֵּן שֶׁיִּהְיוּ כְּמוֹתוֹ וְהִשְׁאִיר גַּם כֵּן לָהֶם לֶחֶם, וְהָלַךְ לוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תלמוד תורה · קטע ס״א – קטע ס״ד
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
צָרִיךְ הָאָדָם לַחֲטֹף וְלִגְזֹל עִתִּים לַתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַטִּרְדָּא וְהָעֵסֶק. כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲסָקִים וְטִרְדוֹת רַבּוֹת, אַף עַל פִּי כֵן אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יוּכַל לַחֲטֹף וְלִגְזֹל לְעַצְמוֹ אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה: (לק"א סי' רפ"ד)
חִיּוּב גָּדוֹל עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִלְמֹד בְּכָל יוֹם וָיוֹם שִׁעוּר פּוֹסֵק וְלֹא יַעֲבֹר. וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַדְּחָק כְּשֶׁאֵין לוֹ פְּנַאי אוֹ שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ, אַף עַל פִּי כֵן, עַל כָּל פָּנִים יִּלְמֹד אֵיזֶה סְעִיף שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד שָׁם בְּסֵדֶר לִמּוּדוֹ בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, בְּאוֹפֶן שֶׁכָּל יְמֵי חַיָּיו לֹא יֵצֵא יוֹם בְּלִי לִמּוּד שֻׁלְחָן עָרוּךְ. וּבִשְׁאָר הַיָּמִים, כְּשֶׁאֵין שְׁעַת הַדְּחָק, יִלְמֹד כַּסֵּדֶר כָּל הָאַרְבַּע שֻׁלְחָן עָרוּךְ, עַד שֶׁיִּגְמֹר כֻּלָּם, וְאַחַר כָּךְ יַחֲזֹר וְיַתְחִיל כַּסֵּדֶר, וְכֵן יִתְנַהֵג כָּל יְמֵי חַיָּיו. וְהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד לְבָרֵר וּלְתַקֵּן כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַם עַל־יְדֵי עֲווֹנוֹתָיו, כִּי עַל יְדֵי לִמּוּד פּוֹסְקִים מְבָרְרִין הַטּוֹב מֵהָרָע שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתִּקּוּנִים: (שיחות הר"ן כ"ט)
עַל־יְדֵי לִמּוּד שֻׁלְחָן עָרוּךְ זוֹכֶה לִהְיוֹת בַּעַל הַבַּיִת וּמוֹשֵׁל עַל הָאָרֶץ, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהָקִים שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן, וּלְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי זֶה חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁהוּא עִקַּר תַּעֲנוּג גַּן עֵדֶן: (לק"א סי' רפ"ו)
הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, כְּשֶׁהֵם מַתְחִילִין לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה הֵם מַתְחִילִין מִן "וַיִּקְרָא", כִּי מִשָּׁם הֵם מְקַבְּלִים הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר: (לק"א סי' רפ"ב)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ׳ · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־5 דק׳ · כ־500 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
"רָם וְנִשָּׂא, שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ תִּשְׁכּן, וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים", זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהָפִיק דַּרְכֵי הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּיִּית בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי", וְאֵין אִתִּי יוֹדֵעַ עַד מָה שׁוּם דֶּרֶךְ מִדַּרְכֵי הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּיִּית כִּי כְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ רְצוֹנְךָ הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין רְצוֹנְךָ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בְּמחִין דְּקַטְנוּת וּצְרִיכִין לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַכּחוֹת בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה, לָצֵאת מִמּחִין דְּקַטְנוּת לְמחִין דְּגַדְלוּת וְגַם כְּבָר גִּלִּיתָ לָנוּ גדֶל בִּזּוּי הַגַּדְלוּת שֶׁהוּא שָׂנוּא בְּעֵינֶיךָ מְאד, כִּי הַגַּדְלוּת וְהַגַּבְהוּת הוּא תּוֹעֲבַת יְהוָה אֲשֶׁר שָׂנֵא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "תּוֹעֲבַת יְהוָה כָּל גְּבַהּ לֵב", וְנֶחְשָׁב כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְכַאֲשֵׁרָה וְעַתָּה לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי אֵיךְ יִזְכֶּה בַּעַר וְנַעַר וַחֲסַר דֵּעָה כָּמוֹנִי, לֵידַע דֶּרֶךְ הָאֱמֶת בָּזֶה, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנַת הַלֵּב בְּשִׂמְחָה בְּמחִין דְּגַדְלוּת, שֶׁיִּגְבַּהּ לִבִּי בְּדַרְכֵי יְהוָה, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִהְיֶה בְּלִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַדְלוּת וּפְנִיּוֹת, רַק אֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, לַעֲנָוָה שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה "עָנָו מְאד מִכּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה בִּלְבּוּלִים בְּלִי שִׁעוּר יֵשׁ לִי בְּעִנְיָן זֶה, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל הַהַכְנָעָה וְהָעֲנָוָה אֵיךְ לְהִנָּצֵל מֵעֲנָוָה פְּסוּלָה הַנִּקְרֵאת חֲנוּפָה, וְלִבְלִי לִפּל בְּדַעְתִּי כְּלָל לְעוֹלָם, וּלְהִתְחַזֵּק בְּכָל עז בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק, הֵן בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי לְבַל אֶפּל בְּדַעְתִּי כְּלָל, רַק לְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה בְּעז וְחֶדְוָה תָמִיד, וְחֶדְוַת יְהוָה יִהְיֶה מָעֻזִּי וְהֵן בְּעִנְיָן הַהַנְהָגָה עִם בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת עַז וְחָזָק כַּנָּמֵר נֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְהַמְבַלְבְּלִים וְהַמַּחֲלִישִׁים דַּעַת הָרוֹצִים לִכְנס בְּדַרְכֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים בִּפְרָט בָּעִתִּים הַלָּלוּ בְּדוֹרוֹת אֵלּוּ בְּעוּקְבָא דִמְשִׁיחָא, אֲשֶׁר נִתְרַבָּה הַמַּחֲלֹקֶת וְהַקַּטֵּגוֹרְיָא וְהַסִּכְסוּכִים בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם וּבֵין כָּל הָעוֹלָם, עַד אֲשֶׁר נִמְצָאִים אֲפִלּוּ צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהַחֲלִישׁ דַּעַת הַמַּתְחִיל לִכְנס בַּעֲבוֹדַת יְהוָה, מִכָּל שֶׁכֵּן הַהִתְגָּרוּת וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁל שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם אֲשֶׁר בְּעִנְיָן זֶה אָסוּר לְהָאָדָם לִהְיוֹת עָנָו וְנִכְנָע וְשָׁפָל כְּנֶגְדָּם, אַדְרַבָּא צָרִיךְ לִהְיוֹת עַז כַּנָּמֵר כְּנֶגְדָּם לְבַל יִמְנָעֵהוּ שׁוּם מוֹנֵעַ, וְאַל יוּכַל לְהַחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ שׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שִׁפְלוּתוֹ וּפְחִיתוּתוֹ שֶׁהוּא גָּרוּעַ הַרְבֵּה מֵהַקָּמִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִים עָלָיו וּמִתְלוֹצְצִים מִמֶּנּוּ וּמַחֲלִישִׁים דַּעְתּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לוֹ לְהִתְבַּטֵּל כְּנֶגְדָּם, אַדְרַבָּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק כְּנֶגְדָּם בְּכָל עז, וְיאמַר אַף עַל פִּי כֵן גַּם אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי הַצַּדִּיקִים הָעֲנָוִים בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת עֲנָוָה שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מִכָּל גְּדוֹלֵי עוֹלָם, הֵם אוֹחֲזִים בְּיַד כָּל הַשְּׁפָלִים וְהָרְחוֹקִים, וּמְחַזְּקִים גַּם אוֹתִי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעַתָּה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי וְחַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי אֵיךְ לִזְכּוֹת לָזֶה, שֶׁאֵדַע תָּמִיד פְּחִיתוּתִי וְשִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת, וְאַף עַל פִּי כֵן אֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק נֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְהַמַּחֲלִישִׁים אֶת הַדַּעַת יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, וְלֹא אֶתְבַּטֵּל נֶגְדָּם כְּלָל וְאֶזְכֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי תָמִיד בְּכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַנִּמְצָאִים בִּי עֲדַיִן, וּבְכחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים הָאוֹחֲזִים בְּיָדֵינוּ תָמִיד, וּמְזָרְזִים וּמְחַזְּקִים אוֹתָנוּ לְהִתְקָרֵב וּלְהִשְׁתּוֹקֵק אֵלֶיךָ תָּמִיד בְּכָל עֵת יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וּמְבַלְבֵּל וְתַעַזְרֵנִי וּתְחַזְּקֵנִי וּתְאַמְּצֵנִי תָמִיד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, וּלְחַזְּקָם בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר הִזְהַרְתָּנוּ עַל זֶה עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁכָּל אָדָם מְחֻיָּב לַעֲסֹק בָּזֶה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות פז · פסקה 1 – פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
כָּל זְמַן שֶׁאֵין הָאָדָם זוֹכֶה לִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת אָז עֲדַיִן אֵין לוֹ מָקוֹם לַה' וַעֲדַיִן הוּא נָע וָנָד וּמְטֻלְטָל. וַאֲפִלּוּ אִם עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, עֲדַיִן אֵינוֹ בָּטוּחַ שֶׁיִּשָּׁאֵר קַיָּם עַל עָמְדוֹ. כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה יַּעֲבֹר עָלָיו. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים כַּמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים שֶׁעָסְקוּ בַּתּוֹרָה בְּהַתְמָדָה גְּדוֹלָה כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים וְאַחַר־כָּךְ נִתְרַחֲקוּ מֵהַתּוֹרָה וְנָפְלוּ לְמַה שֶּׁנָּפְלוּ רַחֲמָנָא לִצְלָן.
עַל כֵּן עִקַּר הַמָּקוֹם וְהַמַּעֲמָד דִּקְדֻשָּׁה הוּא תְּפִלָּה כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלָּה זוֹכִין לְהִשָּׁאֵר קַיָּם עַל עָמְדָן תָּמִיד אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה.
כִּי אִם אֵינוֹ זוֹכֶה רַק לַתּוֹרָה לְבַד אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי טוֹב מְאֹד וְזֶה עִקַּר הַתַּכְלִית, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ.
אַף־עַל־פִּי־כֵן אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנּוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם, מִן הַתּוֹרָה אָז אֵין לוֹ בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ, אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה לִתְפִלָּה יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קב – פסקה 1
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
עִנְיַן אֵיךְ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד לְהַרְבּוֹת בְּתַחֲנוּנִים וּצְעָקוֹת וְהִתְבּוֹדְדוּת אַף־עַל־ פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁזֶּה כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּזֶה וְאֵינוֹ רוֹאֶה שׁוּם פְּעֻלָּה כְּלָל, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל כָּל פָּנִים הוּא בִּבְחִינַת מְחָאָה נֶגֶד הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁלֹּא תּוּכַל עַל־יְדֵי־זֶה לְהַחֲזִיק בְּנַחֲלָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, לְעוֹלָם, עַיֵּן הִתְבּוֹדְדוּת כ"ט.
הָאָדָם יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּכָל מָקוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל אָדָם קוֹנוֹת לוֹ וְכוּ', וְאֵלּוּ הָאַרְבַּע אַמּוֹת הֵם בְּחִינַת אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הֲוָיָה כַּמּוּבָא, הַיְנוּ כִּי בְּכָל אָדָם יֵשׁ בּוֹ שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא כַּמּוּבָן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְשֵׁם הַשֵּׁם זֶה בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת בְּחִינַת ה' אוֹרִי, כִּי אֱמֶת ה' לְעוֹלָם, כִּי בְּכָל אָדָם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא אֲפִלּוּ בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה בְּחִינַת רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֲחִיזַת הַחִיצוֹנִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי גַּם שָׁם יֵשׁ בּוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה הַמֻּשְׁרֶשֶׁת בּוֹ וְזֹאת הַנְּקֻדָּה הִיא בְּחִינַת שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא הַמֻּשְׁרָשׁ בְּכָל אָדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת, וּמֵאוֹר הַזֶּה נִמְשָׁכִין אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם שֶׁקּוֹנוֹת לוֹ אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, כִּי אֲפִלּוּ אִם הָאָדָם בִּמְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים בְּחִינַת רְשׁוּת הָרַבִּים גַּם שָׁם יֵשׁ לוֹ מָקוֹם וְאֵין שׁוּם מְנִיעָה וּבִטּוּל בָּעוֹלָם כִּי גַּם שָׁם יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה רוֹאֶה כָּל הַפְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא וְזוֹכֶה לְבָרֵר וּלְהוֹצִיא כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַמְשֻׁקָּעִים שָׁם וְעַל־יְדֵי־זֶה קוֹנֶה כָּל הַקִּנְיָנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תפלה · אות ז
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
לֹא יֵשֵׁב אָדָם לִפְנֵי הַסַּפָּר, וְכוּ', מֵחֲמַת שֶׁאָז שְׁכִיחִים הַמְּנִיעוֹת בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁאָז הַזְּמַן שֶׁרֹב הָעוֹלָם טְרוּדִים בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן וּפַרְנָסָתָם, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמְּנִיעוֹת מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָז צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתוֹךְ הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַמְּנִיעוֹת, שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב, בְּחִינַת רָצוֹן, אַךְ עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָרָצוֹן צְרִיכִין בִּשְׁעַת מִנְחָה, וְעַל כֵּן הִזְהִירוּ עָלֶיהָ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלַּת מִנְחָה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַהַמְתָּקָה שֶׁל מִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁאָז עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן, רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, כַּיָּדוּעַ, וּמֵחֲמַת שֶׁהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת מִנְחַת עָנִי, עַל כֵּן קָרְאוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לִתְפִלָּה זֹאת בְּשֵׁם מִנְחָה. (הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הָרֵיחַ, הֲלָכָה ה', אוֹת ח):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ד · מכתב תמד · פסקה 4 – פסקה 2
כ־6 דק׳ · כ־620 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
דִּבְרֵי אוֹהַבְךָ בֶּאֱמֶת לָנֶצַח.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
מִגֹּדֶל הַנְּחִיצָה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי לְדַבֵּר בָּזֶה הַרְבֵּה.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ג' ב דַּחֲנֻכָּה תר"ד בְּרֶסְלֶב.
בַּעַל הַנִּסִּים יַעֲשֶׂה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת לְהוֹשִׁיעֲךָ בְּכָל מַה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ לְהִוָּשַׁע. אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצֶיךָ הַיְקָרִים שֶׁיִּחְיוּ וּבִפְרָט בִּנְךָ הֶחָתָן הַמֻּפְלָא מוֹרֵנוּ הָרַב דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה.
אֵין לְחַדֵּשׁ בַּמֶּה שֶׁתַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. אַךְ הוֹאִיל וְהִזְמִין ה' מוֹסֵר כְּתָב זֶה לְבֵיתִי גִּיסִי רַבִּי בָּרוּךְ נֵרוֹ יָאִיר, אָמַרְתִּי לֹא אֶמְנַע טוֹב תְּשׁוּקָתְךָ לִנְטוֹת יָדִי בְּמִכְתָּב, אוּלַי יַזְמִין ה' תַּחַת קוּלְמוּסִי מֵהַחִדּוּשִׁים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהֵם מִתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת בִּבְחִינַת וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ וְכוּ', בְּחִינַת (אֵיכָה ג) "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ", וּבִפְרָט בִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם יְמֵי הוֹדָאָה בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא. וּבֶאֱמֶת בְּכָל יוֹם עוֹשֶׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד חֲסָדִים חֲדָשִׁים בִּבְחִינַת חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים וְכוּ'. בְּחִינַת חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְכוּ' וְכַמּוּבָן לַמַּשְׂכִּיל מִפֵּרוּשׁ רַשִּׁ"י שָׁם שֶׁפֵּרֵשׁ שָׁם שֶׁהַחֲסָדִים מִתְחַדְּשִׁים בְּכָל בֹּקֶר. וּבְוַדַּאי צְרִיכִין בְּכָל יוֹם לְהוֹדוֹת עֲלֵיהֶם, שֶׁזֶּה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כִּי לְכָךְ נוֹצַרְנוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהוֹדָאוֹת וְכוּ' שֶׁתִּקְּנוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לוֹמַר בְּכָל יוֹם וּבִפְרָט מַה שֶּׁאוֹמְרִים בְּבִרְכַּת מוֹדִים וְכוּ': נוֹדֶה לְךָ וְכוּ' עַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם וְכוּ'. וּכְפִי מַה שֶּׁהָאָדָם עוֹסֵק בָּזֶה בְּחַיָּיו לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, כֵּן יִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא לַעֲסֹק בָּזֶה בְּהוֹדָאָה וְהַלֵּל שֶׁזֶּה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא. וּמִכָּל שֶׁכֵּן בִּימֵי חֲנֻכָּה שֶׁנִּקְבְּעוּ רַק עַל זֶה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁגִּלָּה לָנוּ אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה נוֹרְאוֹת קְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִימָן ב' בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא, וּבִפְרָט שֶׁבְּכָל שָׁנָה בְּוַדַּאי נַעֲשִׂים כַּמָּה נִסִּים וִישׁוּעוֹת וְנִפְלָאוֹת. כַּמָּה שֶׁיּוֹדְעִים מֵהֶם, וְהַרְבֵּה נִסִּים שֶׁנַּעֲשִׂים בְּאִתְכַּסְיָא, כִּי אֵין בַּעַל הַנֵּס מַכִּיר בְּנִסּוֹ.
וְהִנֵּה בְּנִי יְדִידִי הִנֵּה עֲזָרְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁעָשִׂיתָ שִׁדּוּךְ הָגוּן עִם בִּנְךָ נֶכְדִּי יְדִידִי שֶׁיִּחְיֶה, וּצְרִיכִין לְהוֹדוֹת עַל הֶעָבָר וּלְבַקֵּשׁ עַל לְהַבָּא שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה הַזִּוּוּג עוֹלֶה יָפֶה וְיֻגְמַר בְּכִי טוֹב בְּכָל הַבְּחִינוֹת. וְכֵן עוֹד כַּמָּה יְשׁוּעוֹת וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ בִּכְלָל. וּבִפְרָט שֶׁזָּכִינוּ לְהוֹצִיא הַסֵּפֶר וְכוּ'; שֶׁגַּם אַתָּה תּוּכַל לְהָבִין מֵרָחוֹק כַּמָּה גָּדוֹל הַיְשׁוּעָה וְהַנֵּס הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, שֶׁבְּעֹצֶם גָּלוּתֵנוּ מִכָּל הַצְּדָדִים שֶׁאֵין בָּעוֹלָם נִרְדָּפִים כָּמוֹנוּ, נִבְזִים וּדְווּיִים סְחוּפִים אֲנַחְנוּ בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן מִכָּל שֶׁכֵּן וְכוּ', וּבְשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. לוּלֵא ה' שֶׁהָיָה לָנוּ וְכוּ', לוּלֵא ה' שֶׁהָיָה לָנוּ שֶׁהוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא שֶׁנִּצַּלְנוּ מִבֵּין שִׁנֵּיהֶם, שֶׁהָיוּ רוֹצִים לְבָלְעֵנוּ חַיִּים חַס וְשָׁלוֹם. בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם. וְתִקְטַן עוֹד זֹאת בְּעֵינֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים וְזִכִּיתָנוּ בַּשָּׁנָה הַזֹּאת לְהוֹצִיא לָאוֹר וְכוּ' מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' וְכוּ', וּתְהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לְךָ חֵלֶק גָּדוֹל בָּזֶה בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בִּכְתָב בָּזֶה בִּפְרָט עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה כִּי לֹא יַסְפִּיקוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת. אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וְכוּ' סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע שֶׁגַּם אַתָּה צָרִיךְ לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ בִּישׁוּעוֹת הַגְּדוֹלוֹת הַנַּ"ל שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְךָ, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ עוֹד וָעוֹד אֲשֶׁר רַבּוּ לְסַפֵּר. אוּן טַאקֶי פָארְט הָאפּ. וַה' יְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ וְנַפְשֵׁנוּ בְּשִׂמְחַת קְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים, הָרַחֲמָן הוּא יַעֲשֶׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גַּם עַתָּה כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ נִסִּים בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ וְכוּ'.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתוֹ עִם בִּנְךָ שֶׁיִּחְיֶה בְּחַיִּים וְשִׂמְחָה בְּקָרוֹב, עַל כָּל פָּנִים תִּרְאֶה לָבוֹא תְּחִלַּת לֵיל ו' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְתִפְרֹס בִּשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה, וּבִפְרָט בִּשְׁלוֹם יְדִידִי כְּנַפְשִׁי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר, וְתֹאמַר לוֹ שֶׁיָּבוֹא עַל שַׁבַּת־קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה בְּלִי תֵּרוּץ. וּבְוַדַּאי לֹא יִתְחָרֵט עַל זֶה, לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא, וְהַהֵפֶךְ מוּבָן מִמֵּילָא; וְדַעַת לְנָבוֹן נָקָל. ה' יָאִיר אוֹר הָאֱמֶת וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אוֹר נֵר חֲנֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִימָן ב' הַנַּ"ל.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ה' וַיְחִי תר"ד אוּמַאן.
רַב שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי ה"ה הָרַבָּנִי וְכוּ', מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה, עִם כָּל בְּנֵי־בֵיתוֹ, שֶׁיִּחְיוּ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · ראשונים ואחרונים · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
ר' יִצְחָק, רַבּוֹ שֶׁל רַשִׁ"י. ר' יַעֲקֹב בְּר' יָקָר, רַבּוֹ שֶׁל רַשִׁ"י. ר' יִצְחָק בְּרַב יְהוּדָה, רַבּוֹ שֶׁל רַשִׁ"י.
ר' מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן, רַבּוֹ שֶׁל רַשִׁ"י. ר' יְהוּדָה בַּר בַּרְזִילַי בַּרְצֶלוֹנִי. ר' יוֹסֵף טוֹב עָלַם. ר' זְרַחְיָה הַלֵּוִי.
ר' מֹשֶׁה הֶעָנָיו. ר' מֹשֶׁה בֶּן יוֹסֵף בֶּן מָרָן הַלֵּוִי. ר' לֵּוִי בֶּן אָחִיו שֶׁל ר' יִצְחָק.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קס״ב · סעיף ג׳ – סעיף י׳
כ־5 דק׳ · כ־500 מילים · 81% מהספר עד סוף היום
הֵיכָא דְאִכָּא אֹנֶס, כְּגוֹן שֶׁיְרֵאָה לִטְבֹּל בַּלַּיְלָה מֵחֲמַת צִנָּה אוֹ פַחַד אוֹ שֶׁבֵּית הַטְּבִילָה הוּא חוּץ לָעִיר וְשַׁעֲרֵי הָעִיר נִנְעָלִין בַּלַּיְלָה, יְכוֹלָה לִטְבֹּל בַּשְּׁמִינִי בְּעוֹד יוֹם. אַבָל בַּשְּׁבִיעִי, לֹא תִטְבֹּל בַּיּוֹם אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם אֹנֶס. וְהָא דְמֻתֶּרֶת לִטְבֹּל בִּמְקוֹם אֹנֶס בַּשְׁמִינִי בַּיּוֹם, דַּוְקָא שֶתַּעֲשֶׂה גַּם הַחֲפִיפָה אָז סָמוּךְ לַטְבִילָה. אֲבָל אִם יוֹם הַשְּׁמִינִי הוּא שַׁבָּת אוֹ יוֹם טוֹב שֶׁתִּצְטָרֵךְ לַעֲשׂוֹת הַחֲפִיפָה בַּיּוֹם שֶׁקֹּדֶם הַטְּבִילָה וְגַם תִּטְבֹּל בַּיּוֹם, זֶהוּ אָסוּר, מִשּׁוּם דִּתְרֵי קֻלֵּי בַּהֲדָדֵי לָא מְקִלֵּינָן (דְהַיְנוּ טְבִילָה בַיּוֹם וְגַם הַרְחָקַת חֲפִיפָה מִטְּבִילָה).
לֹא תַעֲמֹד עַל שׁוּם דָּבָר בִּשְׁעַת טְבִילָה. וְאִם מֵי הַמִּקְוֶה עֲמֻקִּים וּצְרִיכָה לַעֲמֹד עַל שְׁלִיבָה, תַּעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם.
לֹא תִטְבֹּל בְּמָקוֹם שֶׁיֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיִרְאוּ אוֹתָהּ בְּנֵי אָדָם, מִפְּנֵי שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ הִיא מְמַהֶרֶת לִטְבֹּל, וְחָיְשֵׁינָן שֶׁמָּא לֹא תִטְבֹּל יָפֶה. וּבְדִיעֲבַד אִם טָבְלָה וְיָדְעֵינָן בְּבֵרוּר שֶטָּבְלָה כָרָאוּי, עָלְתָה לָּהּ טְבִילָה.
כְּשֶׁהִיא טוֹבֶלֶת, צְרִיכָה לַעֲמֹד אֶצְלָהּ אִשָּׁה יְהוּדִית גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, שֶׁתִּרְאֶה שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מִשְּׂעַר רֹאשָׁהּ צָף עַל פְּנֵי הַמָּיִם. וְאִם אֵין לָהּ אִשָּׁה, יָכוֹל גַּם בַּעְלָהּ לַעֲמֹד אֶצְלָהּ לִרְאוֹת שֶׁתִּטְבֹּל יָפֶה.
מֻתֶּרֶת לִטְבֹּל בְּלֵיל שַׁבָּת (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן פו), אִם עַתָּה הִגִיעַ זְמַן טְבִילָתָה שֶׁלֹּא יָכְלָה לִטְבֹּל מִקֹּדֶם, וּבַעְלָה בָּעִיר. אֲבָל אִם אֵין בַּעְלָה בָּעִיר, אוֹ שֶׁהָיְתָה יְכוֹלָה לִטְבֹּל קֹדֶם, אֲסוּרָה לִטְבֹּל בְּלֵיל שַׁבָּת. וְאִם הִיא אַחַר לֵדָה, יֵשׁ חִלּוּקֵי דִינִים אִם מֻתֶּרֶת לִטְבֹּל בְּלֵיל שַׁבָּת אוֹ לֹא, וְתַעֲשֶׂה שְׁאֵלַת חָכָם. וְאִשָּׁה שֶׁזְּמַן טְבִילָתָהּ בָּא קֹדֶם, אֶלָּא שֶׁלֹּא טָבְלָה, מֵחֲמַת שֶלֹּא הָיָה בַעְלָהּ בָּעִיר, וּבָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת, יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּחְמִירִין שֶׁלֹּא לִטְבֹּל בְּלֵיל שַׁבָּת. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג קָבוּעַ, אֵין לְהַחְמִיר. וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לְהַחְמִיר בְּלֵיל שַׁבָּת, גַּם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת לֹא תִטְבֹּל. וְאַלְמָנָה שֶנִּשֵּׂאת, אֲסוּרָה לִטְבֹּל טְבִילָה הָרִאשׁוֹנָה בְּלֵיל שַׁבָּת, דְּהָא אָסוּר לָבוֹא עָלֶיהָ בִּיאָה רִאשׁוֹנָה בַּשַׁבָּת (עַיֵן לְעֵיל סִימָן קמח). וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת יֵשׁ מְקִלִּין שֶׁתִּטְבֹּל.
לְאַחַר שֶׁטָּבְלָה כָּרָאוּי, בְּעוֹדָהּ עוֹמֶדֶת תּוֹךְ הַמַיִם, תְּבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַטְּבִילָה. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר שֶׁקֹּדֶם הַבְּרָכָה תְּכַסֶּה אֶת עַצְמָה לְמַטָּה בְּאֵיזוֹ מִטְפַּחַת, אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת תְּחַבֵּק זְרוֹעוֹתֶיהָ עַל גוּפָהּ לְהַפְסִיק. וְלֹא תִסְתַּכֵּל לְתוֹךְ הַמַּיִם בְּשָׁעָה שֶׁהִיא מְבָרֶכֶת. וְאִם טוֹבֶלֶת בְמָקוֹם שֶׁתּוּכַל לַעֲכֹר אֶת הַמַּיִם בְּרַגְלֶיהָ, טוֹב לַעֲשׂוֹת כֵּן קֹדֶם הַבְּרָכָה. יֵשׁ נוֹהֲגוֹת שֶׁלְּאַחַר הַבְּרָכָה טוֹבֶלֶת עוֹד פַּעַם אַחַת, וּמִנְהָג נָכוֹן הוּא, רַק תַּשְׁגִּיחַ שֶׁגַּם הַטְּבִילָה הַשְׁנִיָה תִּהְיֶה כְּהֹגֶן.
לְאַחַר שֶׁטָּבְלָה בַּמִּקְוֶה כָּרָאוּי, מֻתֶּרֶת לִכָּנֵס לְבֵית הַמֶּרְחָץ לְחַמֵּם אֶת עַצְמָהּ, וַאֲפִלּוּ הוּא מֶרְחָץ שֶׁל זֵעָה. אֲבָל לַחֲזוֹר וְלִרְחוֹץ בְּאַמְבָּטִי, יֵשׁ אוֹסְרִים, וְכֵן נָהֲגוּ. וְלִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ מַיִם חַמִּים לְחַמֵּם אֶת גוּפָה, יֵשׁ לְהָקֵל. אַךְ בְּמָקוֹם שֶׁנָהֲגוּ לֶאֱסֹר גַּם זֹאת, אֵין לְהָקֵל.
יֵשׁ לָאִשָּׁה לִהְיוֹת צְנוּעָה בִּטְבִילָתָהּ לְהַסְתִּיר לֵיל טְבִילָתָהּ, וְלֹא תֵלֵךְ בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בָה בְּנֵי אָדָם. וּמִי שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה כֵן, נֶאֱמַר עָלֶיהָ, אָרוּר שׁוֹכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה. עוֹד יֶשׁ לָה לִזָּהֵר, כְּשֶׁתֵּצֵא מִן הַטְּבִילָה, שֶׁתִּפְגַּע בָּהּ חֲבֶרְתָּהּ וְתִגַּע בָּהּ, שֶׁלֹּא יִפְגַּע בָּהּ תְּחִלָּה דָּבָר טָמֵא, כְּגוֹן כֶּלֶב אוֹ חֲמוֹר אוֹ חֲזִיר אוֹ סוּס אוֹ מְצֹרָע וְכַיּוֹצֵא בָהֶן, אוֹ עַם הַאָרֶץ אוֹ גוֹי. וְאִם פָּגְעוּ בָהּ דְּבָרִים אֵלּוּ, אִם הִיא יִרְאַת שָׁמַיִם, תַּחֲזוֹר וְתִטְבּוֹל. מִי שֶׁפָּגַע בְּאִשָּׁה יוֹצֵאת מִן הַטְּבִילָה, אִיכָּא לְמֵיחָשׁ, חָס וְשָלוֹם, לְתַקָּלָה. וְהַתַּקָּנָה הִיא שֶׁיֹּאמַר שְׁנֵי פְסוּקִים אֵלּוּ, שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וַיַתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ (תהילים ק״ז:מ׳), שׁוֹפֵךְ בוּז עַל נְדִיבִים וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּה (איוב י״ב:כ״א).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ׳
"רָם וְנִשָּׂא, שׁוֹכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ תִּשְׁכּן, וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים", זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהָפִיק דַּרְכֵי הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּיִּית בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי", וְאֵין אִתִּי יוֹדֵעַ עַד מָה שׁוּם דֶּרֶךְ מִדַּרְכֵי הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּיִּית כִּי כְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ רְצוֹנְךָ הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין רְצוֹנְךָ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בְּמחִין דְּקַטְנוּת וּצְרִיכִין לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַכּחוֹת בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה, לָצֵאת מִמּחִין דְּקַטְנוּת לְמחִין דְּגַדְלוּת וְגַם כְּבָר גִּלִּיתָ לָנוּ גדֶל בִּזּוּי הַגַּדְלוּת שֶׁהוּא שָׂנוּא בְּעֵינֶיךָ מְאד, כִּי הַגַּדְלוּת וְהַגַּבְהוּת הוּא תּוֹעֲבַת יְהוָה אֲשֶׁר שָׂנֵא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "תּוֹעֲבַת יְהוָה כָּל גְּבַהּ לֵב", וְנֶחְשָׁב כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְכַאֲשֵׁרָה וְעַתָּה לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי אֵיךְ יִזְכֶּה בַּעַר וְנַעַר וַחֲסַר דֵּעָה כָּמוֹנִי, לֵידַע דֶּרֶךְ הָאֱמֶת בָּזֶה, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנַת הַלֵּב בְּשִׂמְחָה בְּמחִין דְּגַדְלוּת, שֶׁיִּגְבַּהּ לִבִּי בְּדַרְכֵי יְהוָה, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִהְיֶה בְּלִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַדְלוּת וּפְנִיּוֹת, רַק אֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, לַעֲנָוָה שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה "עָנָו מְאד מִכּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה בִּלְבּוּלִים בְּלִי שִׁעוּר יֵשׁ לִי בְּעִנְיָן זֶה, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל הַהַכְנָעָה וְהָעֲנָוָה אֵיךְ לְהִנָּצֵל מֵעֲנָוָה פְּסוּלָה הַנִּקְרֵאת חֲנוּפָה, וְלִבְלִי לִפּל בְּדַעְתִּי כְּלָל לְעוֹלָם, וּלְהִתְחַזֵּק בְּכָל עז בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק, הֵן בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי לְבַל אֶפּל בְּדַעְתִּי כְּלָל, רַק לְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה בְּעז וְחֶדְוָה תָמִיד, וְחֶדְוַת יְהוָה יִהְיֶה מָעֻזִּי וְהֵן בְּעִנְיָן הַהַנְהָגָה עִם בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת עַז וְחָזָק כַּנָּמֵר נֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְהַמְבַלְבְּלִים וְהַמַּחֲלִישִׁים דַּעַת הָרוֹצִים לִכְנס בְּדַרְכֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים בִּפְרָט בָּעִתִּים הַלָּלוּ בְּדוֹרוֹת אֵלּוּ בְּעוּקְבָא דִמְשִׁיחָא, אֲשֶׁר נִתְרַבָּה הַמַּחֲלֹקֶת וְהַקַּטֵּגוֹרְיָא וְהַסִּכְסוּכִים בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם וּבֵין כָּל הָעוֹלָם, עַד אֲשֶׁר נִמְצָאִים אֲפִלּוּ צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהַחֲלִישׁ דַּעַת הַמַּתְחִיל לִכְנס בַּעֲבוֹדַת יְהוָה, מִכָּל שֶׁכֵּן הַהִתְגָּרוּת וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁל שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם אֲשֶׁר בְּעִנְיָן זֶה אָסוּר לְהָאָדָם לִהְיוֹת עָנָו וְנִכְנָע וְשָׁפָל כְּנֶגְדָּם, אַדְרַבָּא צָרִיךְ לִהְיוֹת עַז כַּנָּמֵר כְּנֶגְדָּם לְבַל יִמְנָעֵהוּ שׁוּם מוֹנֵעַ, וְאַל יוּכַל לְהַחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ שׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שִׁפְלוּתוֹ וּפְחִיתוּתוֹ שֶׁהוּא גָּרוּעַ הַרְבֵּה מֵהַקָּמִים כְּנֶגְדּוֹ וְחוֹלְקִים עָלָיו וּמִתְלוֹצְצִים מִמֶּנּוּ וּמַחֲלִישִׁים דַּעְתּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לוֹ לְהִתְבַּטֵּל כְּנֶגְדָּם, אַדְרַבָּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק כְּנֶגְדָּם בְּכָל עז, וְיאמַר אַף עַל פִּי כֵן גַּם אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי הַצַּדִּיקִים הָעֲנָוִים בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת עֲנָוָה שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מִכָּל גְּדוֹלֵי עוֹלָם, הֵם אוֹחֲזִים בְּיַד כָּל הַשְּׁפָלִים וְהָרְחוֹקִים, וּמְחַזְּקִים גַּם אוֹתִי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעַתָּה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי וְחַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי אֵיךְ לִזְכּוֹת לָזֶה, שֶׁאֵדַע תָּמִיד פְּחִיתוּתִי וְשִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת, וְאַף עַל פִּי כֵן אֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק נֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים וְהַמַּחֲלִישִׁים אֶת הַדַּעַת יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, וְלֹא אֶתְבַּטֵּל נֶגְדָּם כְּלָל וְאֶזְכֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי תָמִיד בְּכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַנִּמְצָאִים בִּי עֲדַיִן, וּבְכחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים הָאוֹחֲזִים בְּיָדֵינוּ תָמִיד, וּמְזָרְזִים וּמְחַזְּקִים אוֹתָנוּ לְהִתְקָרֵב וּלְהִשְׁתּוֹקֵק אֵלֶיךָ תָּמִיד בְּכָל עֵת יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וּמְבַלְבֵּל וְתַעַזְרֵנִי וּתְחַזְּקֵנִי וּתְאַמְּצֵנִי תָמִיד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, וּלְחַזְּקָם בַּעֲבוֹדָתְךָ וּבְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר הִזְהַרְתָּנוּ עַל זֶה עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁכָּל אָדָם מְחֻיָּב לַעֲסֹק בָּזֶה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 296 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־41 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ו׳ באב): דברים
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־23 ביולי 2028, בשעה 19:42 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.