בין המצרים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום חמישי, ד׳ באב ה׳תשפ״ח · 27 ביולי 2028
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ח׳ · אות י״ב – אות י״ג
כ־8 דק׳ · כ־840 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
יב וְזֶה בְּחִינַת הָרֵאָה. כְּשֶׁמֶּזֶג הָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, נִמְצָאִין בָּהּ כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, כִּי זֶה הַבַּעַל־כֹּחַ הַנַּ"ל, שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשָּׁה מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת: וַיַעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל, הוּא בְּחִינַת צִיר נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו, כִּי הוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת הָרֵאָה, בִּבְחִינַת (משלי כה): כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר כֵּן צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו; וְצִנָּה וּקְרִירוּת הוּא בְּחִינַת הָרֵאָה, כִּי הָרֵאָה מְקָרֵר חֲמִימוּת הַגּוּף. כִּי אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִין עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא (תקון י"ג, דף כז:). שְׁלֵמוּת הַדַּעַת הַנַּ"ל הוּא בִּבְחִינַת הָרֵאָה, כִּי עִקָּר הַדַּעַת וְהַמֹּחִין הוּא עַל־יְדֵי שַׁמְנוּנִית הַגּוּף. כִּי הַשֵּׂכֶל דּוֹלֵק כְּמוֹ נֵר עַל־יְדֵי שַׁמְנוּנִית הַגּוּף, וְהָרֵאָה הִיא מַעֲלָה שַׁמְנוּנִית הַגּוּף אֶל הַמֹּחַ עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה שֶׁל הָרֵאָה. גַּם עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה נִתְקַיֵּם כָּל הַשַּׁמְנוּנִית שֶׁל הַגּוּף, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקָּר קִיּוּם הַשֵּׂכֶל. וְעַל־כֵּן נִקְרָאִין הַמֹּחִין נְשָׁמָה, בִּבְחִינַת (איוב ל״ב:ח׳): וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם; כִּי עִקָּר הַמֹּחַ וְהַדַּעַת – עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (משלי כ׳:כ״ז): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם. כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא נֵר דּוֹלֵק עַל־יְדֵי הַשַּׁמְנוּנִית שֶׁבַּגּוּף, שֶׁמִּתְקַיְּמִין וְעוֹלִין אֶל הַמֹּחַ עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה שֶׁל הָרֵאָה. נִמְצָא שֶׁעִקָּר קִיּוּם הַדַּעַת – עַל־יְדֵי הָרֵאָה. גֵּרִים הַנַּ"ל זֶה בְּחִינַת: הֶבֶל נָחֵת הֶבֶל סָלֵק, הַנֶּאֱמָר בְּהָרֵאָה, כַּמּוּבָא (בת"ז תי' ס"ט דף צו.). כִּי יֵשׁ הֲבָלִים בָּעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת (ירמיה י נא): הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים, הַיְנוּ הַבְלֵי עוֹלָם שֶׁל שְׁטוּת. וּכְשֶׁמְּקַבְּלִין אֵלּוּ הֲבָלִים וּמַכְנִיסִין אוֹתָם בְּתוֹךְ תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם הֲבָלִים דִּקְדֻשָּׁה, זֶה בְּחִינַת גֵּרִים. כִּי מֵהֶבֶל מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים נַעֲשֶׂה הֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, שֶׁזֶּה הוּא בְּחִינַת גֵּרִים. וְזֶה בְּחִינַת: הֶבֶל נָחֵת הֶבֶל סָלֵק, הַנֶּאֱמָר בְּהָרֵאָה, שֶׁמְּקַבֶּלֶת הֶבֶל וּמוֹצִיאַת הֶבֶל, הַיְנוּ בְּחִינַת גֵּרִים הַנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין הֲבָלִים שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים, וּמַעֲלִין אוֹתָן לִבְחִינַת הֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה כַּנַּ"ל. הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד הַנַּ"ל זֶה בְּחִינַת (משלי ג׳:ט׳): כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנְךָ – אַל תִּקְרֵי מֵהוֹנְךָ, אֶלָּא מִגְּרוֹנְךָ, וְהַגָּרוֹן יוֹצֵא מֵהָרֵאָה. הִתְפַּשְׁטוּת הַנְּבוּאָה הַנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁל כַּנְפֵי רֵאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה, בְּחִינַת (שמואל ב כג): רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי. תִּקּוּן הַמְדַמֶּה הוּא בִּבְחִינַת הָרֵאָה, כִּי שֵׁנָה וְדִמְיוֹן הוּא תָּלוּי בְּהָרֵאָה, כִּי עִקָּר שֵׁנָה וְדִמְיוֹן הוּא עַל־יְדֵי קַר וָלַח.
וְעַל־כֵּן בְּעֵת הַגְּשָׁמִים אָז נוֹפֵל שֵׁנָה עַל הָאָדָם, וְהָרֵאָה הִיא קַר וָלַח, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּא שֵׁנָה וְדִמְיוֹן, הַיְנוּ הַדִּמְיוֹנוֹת הַבָּאִין לָאָדָם בָּעֵת הַשֵּׁנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה. חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בִּבְחִינַת הָרֵאָה, זֶה בְּחִינַת (תהילים ק״ד:ל׳): תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה, בְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁל כַּנְפֵי רֵאָה. וְהַחִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה, בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת הָרֵאָה, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין מט): לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רֵאָה שֶׁמְּאִירַת אֶת הָעֵינַיִם – זֶה בְּחִינַת: תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ', הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל. נִגּוּן וְשִׁיר חָדָשׁ הַנַּ"ל בִּבְחִינַת הָרֵאָה, זֶה בְּחִינַת: קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשׂךְ, כַּשֹּׁפָר הָרֵם קוֹלֶךָ. וְהַגָּרוֹן הוּא הָרֵאָה כַּנַּ"ל, וְשָׁם הוּא בְּחִינַת הַנִּגּוּן כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת כַּשֹׁפָר וְכוּ' כַּנַּ"ל. תִּקּוּן הָרֵיחַ וְהַיִּרְאָה, שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא, שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי כָּל בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, הוּא בִּבְחִינַת הָרֵאָה, כִּי צֵרוּף הָרֵאָה הוּא סוֹפֵי־תֵבוֹת: ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר (תהילים כ״ג:א׳). ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר, זֶה בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא, וְזֶהוּ: לֹא אֶחְסָר – בְּחִינַת (שם לד): כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו, הַיְנוּ בְּחִינַת יִרְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רֵיחַ, שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ"ל:
וְזֶה פֵּרוּשׁ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן: אָמַר: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הֲוֵי, תְּלָתָא פַּרְסִי. אֵזִיל וְאִעֲקַר טוּרָא בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי, וְאִשְׁדִי עֲלַיְהוּ. עֲקַר טוּרָא בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי, וְאוֹתְבֵהּ אַרֵישֵׁהּ. אַיְתִי עֲלֵהּ קוּמְצָא וּנְקָבוּהָ, וְנָחֵת עֲלֵהּ אַצַּוָּארֵהּ. בְּעָא לְמִשְׁלְפֵּהּ, מְשַׁכוּהָ שִׁנֵּהּ לְהַאי גִּיסָא וּלְהַאי גִּיסָא. מֹשֶׁה כַּמָּה הֲוֵי, עֲשַׂר אַמִּין. שְׁקַל נַרְגָּא בַּת עֲשַׂר אַמִּין, וּשְׁוַר עֲשַׂר אֲמִּין, וּמַחְיֵהּ בְּקַרְסֻלֵּהּ, וּקְטַלֵהּ (ברכות נד:): כִּי עוֹג הָיָה אֲחִיזָתוֹ בְּיָמִין, כַּמּוּבָא (זוהר חוקת דף קפד), וְהָיָה יוֹנֵק מִבְּחִינַת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא (תי' ע' דף קיח), וְעַל־כֵּן רָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁאָמַר: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הֲוֵי, תְּלָתָא פַּרְסִי. מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל – זֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲנֶה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת (דברים כ״ג:ט״ו): וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ. וְעִקָּר קְדֻשַּׁת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירָה מִתַּאֲוַת נִאוּף, מִבְּחִינַת מִקְרֵה־לַיְלָה, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּפָּרָשָׁה. וְעִקָּר הַשְּׁמִירָה מִתַּאֲוָה זוֹ הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת תְּלָתָא פַּרְסִי, הַיְנוּ תְּלַת מֹחִין, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הוּא מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי תַּאֲוָה זוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הֲוֵי, תְּלָתָא פַּרְסִי – הַיְנוּ עִקָּר הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיוּ קְדוֹשִׁים מִתַּאֲוָה זוֹ, מִמִּקְרֵה־לַיְלָה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת תְּלָתָא פַּרְסִי, הַיְנוּ תְּלַת מֹחִין, שֶׁהֵם מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי הַתַּאֲוָה הַהִיא כַּנַּ"ל. אֵזִיל וְאִעֲקַר טוּרָא בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי, וְאִשְׁדִי עֲלַיְהוּ. טוּרָא זֶה בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, בִּבְחִינַת: וַהֲבִיאוֹתִים־אֶל הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי. וְזֶהוּ בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי, כִּי הַתְּפִלָּה נִמְשֶׁכֶת גַם־כֵּן מִשָּׁלֹֹשׁ הַמֹּחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם כַּנַּ"ל. הַיְנוּ שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיֵּשׁ לָהּ יְנִיקָה מִן הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת עוֹג, הִיא רוֹצָה לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, לְהַמְשִׁיכָם אֲלֵיהֶם וּלְבָלְעָם, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: וְאִשְׁדִי עֲלַיְהוּ, כִּי עִקָּר רְצוֹנוֹ הוּא רַק לְהַמְשִׁיךְ אֵלָיו תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִתְאַחֵז בָּהֶם, אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁהֵם אֶצְלוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מְרֻצֶּה לַחֲזֹר וּלְהַשְׁלִיכָם עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר יָנַק מֵהֶם, אֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מֵעַצְמוֹ מַחֲזִיר וּמַשְׁלִיכָם לְיִשְׂרָאֵל, עֲדַיִן הֵם פְּגוּמִים, עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְנִיקָה מֵהֶם, כִּי רַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא יוֹנֵק, חַס וְשָׁלוֹם, מֵהָרַחֲמָנוּת וּמִתְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא נוֹתְנָם מֵעַצְמוֹ לְיִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם פְּגוּמִים עַל־יְדֵי אֲחִיזָתוֹ בָּהֶם כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמַר:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ר״מ – אות רמ״א
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
אִם כֵּן תַּחֲשֹׁב עוֹד כַּמָּה עוֹלָה עַל שָׁעָה אַחַת שְׂכַר־לִמּוּד, בְּוַדַּאי לֹא יַעֲלֶה כִּי אִם דְּבַר־שִׁבּוּשׁ; אִם כֵּן, כְּשֶׁאַתָּה מְבַטֵּל שָׁעָה אַחַת מִלִּמּוּדְךָ, אַתָּה אוֹבֵד עוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִיל דְּבַר־שִׁבּוּשׁ בִּשְׁבִיל גָּדוֹל [סוג מטבע] אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם. אֲבָל כְּשֶׁתַּעֲשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן וְתִגְזֹל חָלִילָה אֶת חֲבֵרְךָ בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן אֵיזֶה דְּבַר שִׁבּוּשׁ גָּדוֹל אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם עַל יְדֵי אֵיזֶה אֹנֶס, מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזָּהֵר וּלְדַקְדֵּק עַל פְּרוּטָה אַחַת, בְּוַדַּאי יִמְחַל לְךָ. אֲבָל הַשָּׁעָה שֶׁאַתָּה מְבַטֵּל מִלִּמּוּדְךָ, בְּוַדַּאי אֵין הַבַּעַל־הַבַּיִת מוֹחֵל לְךָ בְּשׁוּם אֹפֶן:
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁהִקְפִּיד מְאֹד עַל הַמְלַמְּדִים שֶׁלּוֹמְדִים בְּעִיר אַחֶרֶת חוּץ לְבֵיתָם, וְקָרָא אוֹתָם בִּלְשׁוֹן גְּנַאי גָּדוֹל, וְאָמַר שֶׁהַמְלַמֵּד שֶׁלּוֹמֵד חוּץ לְבֵיתוֹ דּוֹמֶה אֶצְלוֹ כְּמוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ה
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
ואז באו שניהם אל העיר רבנו זכרונו לברכה, עם האיש המשמש שלו הנ"ל. ובבואם אל העיר אמרו הישמעאלים שהם מרגלים, ונפל פחד גדול על הספרדים בעצמם. ותכף הביאו להם מלבושים שלהם, והכרחו להלביש עצמם במלבושים שלהם כמנהגם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗והיה רבנו בצער גדול מחמת זה והאיש הנ"ל שחק. וכעס עליו רבנו זכרונו לברכה, ואמר לו אין אתה יודע מהקטרוג שיש עלינו בעולם העליון, ואמר אז דבר נפלא להאיש הנ"ל, ואינו רוצה לגלות.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תע״ב – אות תע״ד
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 78% מהספר עד סוף היום
(כט) הִזְהִיר אוֹתָנוּ מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי וּלְהָרִיחַ טַבָּק. וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זוֹ וְאָמַר שֶׁרָאוּי לְאִישׁ כָּשֵׁר לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה, כִּי הֵם בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה בְּחִנָּם. וְהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ כְּלָל, וּלְעִנְיַן נְקִיּוּת אֵין מוֹעִיל עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי כְּלָל. בִּפְרָט מִי שֶׁכְּבָר רָגִיל בַּעֲשַׁן הַלּוּלְקֶי, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין מוֹעִיל לוֹ כְּלָל, כִּי דָּבָר הָרָגִיל אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ. וּכְבָר מְבֹאָר (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן ל) שֶׁאֵין צְרִיכִין לְבַלְבֵּל עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל נְקִיּוּת רַק בְּעֵת שֶׁנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו מַמָּשׁ, וְחוּץ מִזֶּה אֵין צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל. וְאָמַר עַל עַצְמוֹ אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ רָגִיל בָּזֶה לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי, אַף־עַל־פִּי־כֵן קֹדֶם הַתְּפִלָּה אֵינוֹ לוֹקֵחַ הַלּוּלְקֶי בְּיָדוֹ כְּלָל. וּמִיָּמָיו לֹא הָיָה מַעֲלֶה עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי קֹדֶם הַתְּפִלָּה. וּלְהָרִיחַ טַבָּק אָמַר שֶׁזֶּה מַזִּיק וּמְבַטֵּל יוֹתֵר מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. כִּי מִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּלֹא זֶה אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וְהִיא בִּלְבּוּל וּבִטּוּל גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶמְצַע הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה בִּפְרָט לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין לוֹ טַבָּק. כַּיָּדוּעַ לְמִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה. וְגַם קָשֶׁה לְהַשְׁלִיךְ אֶת עִנְיַן הַטַּבָּק מִי שֶׁנִּתְרַגֵּל בָּזֶה. עַל־כֵּן טוֹב וְנָכוֹן מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּעִנְיַן הַנְהָגוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַטִּיטוּן וְהַטַּבָּק שֶׁאֵינָם נִצְרָכִים כְּלָל, רַק מַזִּיקִים וּמְבַטְּלִים אֶת הָאָדָם מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכַיּוֹצֵא:
(ל) מָצָאתִי כָּתוּב אֶצְלוֹ מִצְוָה שֶׁיִּכְתֹּב כָּל אֶחָד סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ סֵפֶר בַּתּוֹרָה כָּל־שֶׁכֵּן סְתַּ"ם:
(לא) "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שְׁמוֹת ל) זֶה בְּחִינַת מַשָּׂא "וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר" זֶה בְּחִינַת מַתָּן. הַיְנוּ בְּחִינַת מַשָּׂא וּמַתָּן:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · קליפה · חלק ראשון · אות ג׳ – אות ח׳
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
ג. בָּחֳרָבוֹת קְלִיפּוֹת שְׁכִיחִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. הַנֵּר מַכְנִיעַ שְׁלִיטַת הַקְּלִיפּוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. מַזָּלוֹ. שֶׁל אָדָם שׁוֹמֵר אֶת הָאָדָם מִלִּהְיוֹת נִזּוֹק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. הַשִּׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד עַל הַמַּיִם, בְּדִבּוּרָן מַכְנִיעִין הָרוּחַ רָעָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ז. מַזִּיקִין מְצוּיִים בְּבוֹרוֹת כְּמוֹ שֶׁמְּצּוּיִין בַּשָּׂדוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ח. מָקוֹם שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם מְצוּיִין, שְׁכִיחִים שָׁם שֵׁדִים אֲפִילּוּ בַּיּוֹם, אֲבָל בָּעִיר אֲפִילּוּ בַּלַּיְלָה לא חַיְשִׁינַן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות י״ג
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 84% מהספר עד סוף היום
כִּי פַּעַם אַחַת הָלְכוּ אֲנָשִׁים בִּסְפִינוֹת הַרְבֵּה עַל הַיָּם וּבָא רוּחַ סְעָרָה וְשִׁבֵּר אֶת הַסְּפִינוֹת וְהָאֲנָשִׁים נִצְּלוּ וּבָאוּ אֶל מִגְדָּל אֶחָד וְעָלוּ אֶל הַמִּגְדָּל וּמָצְאוּ שָׁם כָּל הַמַּאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת וּמַלְבּוּשִׁים, וְכָל מַה שֶּׁצְּרִיכִים וְהָיָה שָׁם כָּל טוּב וְכָל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁבָּעוֹלָם עָנוּ וְאָמְרוּ שֶׁכָּל אֶחָד יְסַפֵּר מַעֲשֶׂה יְשָׁנָה מַה שֶּׁהוּא זוֹכֵר מִזִּכָּרוֹן הָרִאשׁוֹן הַיְנוּ מַה שֶּׁהוּא זוֹכֵר מֵעֵת שֶׁהִתְחִיל אֶצְלוֹ הַזִּכָּרוֹן וְהָיוּ שָׁם זְקֵנִים וּנְעָרִים וְהָיוּ מְכַבְּדִים אֶת הַזָּקֵן הַגָּדוֹל שֶׁבֵּינֵיהֶם שֶׁיְּסַפֵּר בִּתְחִלָּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תלמוד תורה · קטע פ״א – קטע ב׳
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁחוֹשְׁבִין תּוֹרָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת חוֹשֵׁב הַדְּבַר תּוֹרָה שֶׁרוֹצֶה לְחַדֵּשׁ בָּהּ, לַחֲשֹׁב וְלַחֲזֹר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ אוֹתוֹ הַפָּסוּק אוֹ אוֹתוֹ הָעִנְיָן כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים הַרְבֵּה מְאֹד, וְלִהְיוֹת נוֹקֵשׁ וְדוֹפֵק עַל הַפֶּתַח עַד שֶׁיִּפְתְּחוּ לוֹ: (שם סי' נ"ח)
עִקַּר מַה שֶּׁאֵין מִתְקַבְּלִים הַתְּפִלּוֹת, הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין לְהַדְּבָרִים חֵן, עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו דִּבְרֵי חֵן בֶּאֱמֶת. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, וְאָז יִתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ: (לק"א סי' א')
עִקַּר הַכְּלֵי זַיִן שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא הַתְּפִלָּה, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִכְבֹּשׁ, הֵן מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הָרָע, הֵן שְׁאָרֵי מִלְחָמוֹת עִם הַמּוֹנְעִים וְהַחוֹלְקִים, הַכֹּל עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, וּמִשָּׁם כָּל חִיּוּתוֹ. עַל־כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְשִׂיחוֹת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כִּי זֶה עִקַּר הַכְּלֵי זַיִן לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה: (לק"א סי' ב' אות א')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ב · קטע ה׳ – קטע ו׳
כ־4 דק׳ · כ־370 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
עָזְרֵנִי עָזְרֵנִי, הוֹשִׁיעֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי, כִּי עַתָּה אֵין לִי שׁוּם כּחַ כִּי אִם לִשְׁטחַ כַּפַּי לְרַחֲמֶיךָ, וְגַם זֶה אֵינִי זוֹכֶה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, רַק מֵרָחוֹק אֲקַוֶּה וַאֲצַפֶּה בְּכָל עֵת לִישׁוּעָתְךָ הַשְּׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְאַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמִּי, כִּי אֵין אִתִּי יוֹדֵעַ עַד מָה, אֵיךְ לְדַבֵּר וּמַה לְּדַבֵּר, וּבְאֵיזֶה דֶרֶךְ אֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ וּבְאֵיזֶה עִנְיָן אֶזְכֶּה לִמְצא הַנְּקֻדָּה הָאֲמִתִּיִּית בְּכָל עֵת הַשַּׁיָּךְ לְלִבִּי בְּאוֹתָהּ הָעֵת וְהַשָּׁעָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְנַהֵג בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וּלְסַדֵּר תְפִילָּה אֲמִתִּיִּית וְשִׂיחָה נָאָה לְפָנֶיךָ, וּלְקַשֵּׁר עַצְמִי בֶּאֱמֶת לְהַנְּקֻדָּה הָאֲמִתִּיִּית הַשַּׁיָּךְ לְלִבִּי בָּעֵת הַזּאת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת תָּמִיד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יָחִיד קַדְמוֹן, חָזָק וְאַמִּיץ, חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי בִּתְפִילָּה וְשִׂיחָה לְפָנֶיךָ תָמִיד "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ, נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְהוָה, וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי" אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֶה לָשׁוֹן, אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁירָה עֻזּוֹ אַבִּיעָה רְנָנוֹת בַּעֲדִי וּבְעַד מִפְעָלָיו, "לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵיְהוָה מַעֲנֵה לָשׁוֹן" הוֹרֵנִי מַה שֶּׁאֲדַבֵּר, הֲבִינֵנִי מַה שֶּׁאֶשְׁאַל, הוֹדִיעֵנִי אֵיךְ לְרַצּוֹתְךָ, לַמְּדֵנִי בֶּאֱמֶת דַּרְכֵי הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה עִמְּךָ בַּעַל הָרַחֲמִים בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, שֶׁתִּהְיֶה שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ תָּמִיד כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הוֹרֵנִי בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ אֶזְכֶּה לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ שֶׁתָּשִׁיב פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ, וְתַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת כִּי כְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ שֶׁזֶּה רְצוֹנְךָ שֶׁנִּזְכֶּה לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, זַמְּרוּ לְמִי שֶׁמְּנַצְּחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ יֵעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל בָּנֶיךָ, וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי וְעַל כָּל הַחֲפֵצִים וּמִתְגַּעְגְּעִים וְחוֹתְרִים לְפָרֵשׁ שִׂיחָתָם לְפָנֶיךָ, דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים הַנִּמְשָׁכִים מֵעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, אֲשֶׁר עַל יָדָם חִבֵּר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם סֵפֶר תְּהִלִּים, מִדִּבְרֵי שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁשָּׁפַךְ לְפָנֶיךָ בְּכָל עֵת כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שׁוּם דֶּרֶךְ שֶׁל הָעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, רַק אָנוּ בְטוּחִים בְּכחַ וּזְכוּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבְכחַ כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁסִּדְּרוּ שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וּתְפִלּוֹת וְשִׂיחוֹת לְפָנֶיךָ, עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בְּכחָם לְבַד נִשְׁעַנְתִּי גַּם אָנכִי וְכָל הַחֲפֵצִים לְפָרֵשׁ שִׂיחָתָם לְפָנֶיךָ, שֶׁנִּזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים אֲמִתִּיִּים כִּרְצוֹנְךָ הַנִּמְשָׁכִים מֵעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, וּלְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה וּלְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתֵנוּ לְפָנֶיךָ תָּמִיד בְּכָל עֵת בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל יָדָם לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ בְּכָל עֵת, שֶׁתַּתְחִיל וְתִגְמר מְהֵרָה לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, גְּאוּלַת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף וְהַמָּמוֹן, בִּכְלָל וּבִפְרָט, שֶׁנִּזְכֶּה לָסוּר מֵרַע לְגַמְרֵי וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָּמִיד, וְלִהְיוֹת קְבוּעִים בִּקְדֻשָּׁתְךָ בֶּאֱמֶת, וְלַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָא לְדַרְגָא בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות פח · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
"קַוֹּה קִוִּיתִי אֶל ה' וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן וַיָּקֶם עַל סֶלַע רַגְלָי כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי" וְכוּ', שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁשִּׁוַּעְתִּי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּקִוּוּי אַחַר קִוּוּי עַל־יְדֵי־זֶה זָכִיתִי "וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן וַיָּקֶם עַל סֶלַע רַגְלָי", כִּי עִקַּר הַתְּקוּמָה וְהָעֲמִידָה וְהַסְּמִיכָה הוּא עַל תְּפִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם", כִּי יְרוּשָׁלַיִם שָׁם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בֵּית הַתְּפִלָּה שָׁם עִקַּר בְּחִינַת הָעֲמִידָה כַּנַּ"ל (שָׁם):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קד
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
לִפְעָמִים הָאָדָם נִכְנָס לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּמַתְחִיל לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וּפִתְאֹם נִדְמֶה לוֹ, שֶׁהוּא נִתְרַחֵק מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד לִבְחִינַת קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחוֹקִים. כִּי רוֹאֶה שֶחוֹזְרִין וְעוֹלִין עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ מַחֲשָׁבוֹת וְתַאֲווֹת וְהִרְהוּרִים וְכוּ' מַה שֶּׁלֹּא עָלוּ עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ זֶה כַּמָּה יָמִים אוֹ שָׁנִים.
אַל יִפֹּל לֵב הָאָדָם עָלָיו עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי לִפְעָמִים זֶהוּ לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת טוֹבָתוֹ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ שֶׁהוּא בְּסָמוּךְ אֶל הַקְּדֻשָּׁה מַמָּשׁ וְרוֹצֶה לִכְנֹס לִפְנִימִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִכָּנֵס לְשָׁם עַד שֶׁיַּחֲזֹר וְיֵלֵךְ דֶּרֶךְ הַמְּקוֹמוֹת הַפְּגוּמִים, שֶׁהָיָה שָׁם בַּתְּחִלָּה וִיתַקֵּן מַה שֶּׁפָּגַם וְיַחֲזֹר וִיבָרֵר וְיַעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהוֹרִידָם לְשָׁם עַל־יְדֵי עֲווֹנוֹתָיו.
וְאָז נַעֲשֶׂה מִזֶּה תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים בִּבְחִינַת קְטֹרֶת וְאָז יִזְכֶּה לְהִכָּנֵס לִפְנִימִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה מַמָּשׁ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תפלה · אות י
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 88% מהספר עד סוף היום
חֲכַם חֲרָשִׁים וּנְבוֹן לָחַשׁ, כִּי שָׁם בְּחִינַת: סְיָג לַחָכְמָה - שְׁתִיקָה, וְזֶה בְּחִינַת: מַה תִּצְעַק אֵלַי - בְּעַתִּיקָא תַּלְיָא מִלְּתָא, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, הַיְנוּ כִּי שָׁם בְּעַתִּיקָא אֵין צְעָקָה, רַק שְׁתִיקָה וָלַחַשׁ, וְזֶה בְּחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ד · מכתב תמז · פסקה 5 – פסקה 11
כ־6 דק׳ · כ־560 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
וְהִנֵּה כְּבָר יָדַעְתָּ, שֶׁאָבִיךָ נֵרוֹ יָאִיר, נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשׁוֹ זֶה כַּמָּה שָׁנִים לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל; כָּעֵת נִתְעוֹרֵר בְּיוֹתֵר וְרָצָה לִנְסֹעַ לְבַדּוֹ, וּמֵאֲנָה זוּגָתוֹ וְאָמְרָה, שֶׁרְצוֹנָהּ שֶׁהִיא דַּיְקָא תִּסַּע עִמּוֹ, וְאָמְרוּ שֶׁיִּסְמְכוּ עַל דַּעְתִּי. כָּל זֶה סִפְּרוּ לִי אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ, וּבְיוֹם שַׁבַּת־קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת וַיְחִי דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מִזֶּה הַרְבֵּה וְהִסְבַּרְתִּי לוֹ הַדָּבָר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ לְבַדּוֹ מִכַּמָּה טְעָמִים, וְהִבְטַחְתִּי לוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי יַחֲזִיקוּ אוֹתוֹ בְּכָבוֹד אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ כְּשֶׁיִּהְיֶה שָׁם, כִּי כָּל הַנּוֹתְנִים לוֹ עַתָּה יְחַיְּבוּ עַצְמָן וִיקַיְּמוּ לִשְׁלֹחַ לוֹ לְשָׁם מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לוֹ בְּכָל שָׁנָה וְיוֹתֵר, וְאַתָּה וְגַם אָנֹכִי נַשְׁגִּיחַ עַל זֶה שֶׁיָּבוֹא לִידֵי גּוּבַיינָא, וּלְעֵת עַתָּה נִתְרַצָּה וְהוֹדָה לִדְבָרַי, אַךְ כְּבָר יָדַעְנוּ, שֶׁאָבִיךָ נֵרוֹ יָאִיר אֵינוֹ אִישׁ־חַיִל לָזֶה כְּלָל לַעֲסֹק בְּקַבָּלַת הַבִּילֶעט וּבִשְׁאָר הֲכָנוֹת, וְדִבַּרְנוּ שֶׁאֲנִי אֲדַבֵּר עִמְּךָ פֹּה מִזֶּה, וְדַעְתֵּנוּ הָיָה, שֶׁאַתָּה תִּסַּע עִמִּי לִסְבִיבוֹתֵינוּ וְנַמְתִּיק סוֹד יַחְדָּו בְּאוּמַאן, וְאֶפְשָׁר הָיָה מֶהַצֹּרֶךְ, שֶׁתִּסַּע מִיָּד עִמִּי לִבְרֶסְלֶב וּלְנֶעמְרוֹב לְהַתְחִיל לַעֲסֹק בְּקַבָּלַת הַבִּילֶעט. וְיֶתֶר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר מַה שֶּׁיֵּשׁ לְדַבֵּר בָּזֶה;
גַּם צְרִיכִין לְהַתְחִיל לְדַבֵּר בִּסְבִיבוֹת אֵלּוּ בִּדְבַר הַמַּעֲמָדוֹת, וּכְבָר דִבַּרְתִּי קְצָת מִזֶּה מִטְּשֶׁעהרִין, וְהִנֵּה עַתָּה בָּאתִי לְפֹה וְלֹא מָצָאתִי אוֹתְךָ בְּעֵת הַהֶכְרֵחַ כָּזֶה לְדַבֵּר עִמְּךָ בְּעֵסֶק גָּדוֹל כָּזֶה וְהֶעָבָר אַיִן, כָּעֵת תָּבִין מֵאֵלֶיךָ, שֶׁהַהֶכְרֵחַ שֶׁתְּזָרֵז עַצְמְךָ לָבוֹא אֵלַי לַעֲסֹק עִמְּךָ בָּזֶה, בִּפְרָט שֶׁגַּם בְּלֹא זֶה יָדַעְתִּי, שֶׁלִּבְּךָ בּוֹעֵר בְּרִשְׁפֵּי שַׁלְהֶבֶת אַהֲבָתֵנוּ לְהִתְוַעֵד עִמִּי, אוּלַי יִשְׁלַח ה' בְּפִי דִּבּוּרִים לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ וּלְיַעֲצוֹ וּלְחַזְּקוֹ בְּבִטָּחוֹן וְשִׂמְחָה וְהִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ' וּלְהַזְכִּיר זֶה אֶת זֶה הֵיכָן אֲנַחְנוּ בָּעוֹלָם וּמַה נַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם וְכָל שָׁעָה וְכוּ', עַל־כֵּן תֵּדַע, שֶׁבְּדַעְתִּי לִנְסֹעַ עַל שַׁבָּת, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, לִטְשֶׁעהרִין, וְשָׁם אֶתְעַכֵּב עַד יוֹם ה' בְּשַׁלַּח וְאֶסַּע בִּישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל שַׁבַּת־שִׁירָה לִקְהִלַּת מֶעדְוֶועדוּבְקֶא, וּמִשָּׁם אֶרְאֶה, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, לָשׁוּב לְטִירָהאוִויצֶע, וּמִן הַסְּתָם אֶסַּע מִשָּׁם בְּיוֹם ב', אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, שֶׁהוּא ט"ו בִּשְׁבָט, עַל־כֵּן כְּשֶׁתָּבוֹא, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, לְבֵיתְךָ בְּשָׁלוֹם, אִם תּוּכַל לְזָרֵז עַצְמְךָ לָבוֹא אֵלֵינוּ עַל שַׁבַּת־שִׁירָה לִקְהִלַּת מֶעדְוועדוּבְקֶא מַה טּוֹב אוֹ עַל־כָּל־פָּנִים עַל יוֹם ב' הַנַּ"ל, רַק שֶׁתָּבוֹא בְּיוֹם ב' בַּבֹּקֶר, כִּי בְּדַעְתִּי לְזָרֵז עַצְמִי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִנְסֹעַ בְּיוֹם ב' אַחַר הַתְּפִלָּה מִיָּד בִּזְרִיזוּת, וְאִם נִזְכֶּה לְהִתְוַעֵד שָׁם מַה טּוֹב, וְנַמְתִּיק סוֹד יַחְדָּו, וְאֶפְשָׁר תִּסַּע עִמִּי מִשָּׁם לְאוּמַאן וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְאִם לֹא יִהְיֶה הַזְּמַן מַסְפִּיק שֶׁאוּכַל לָבוֹא לְמֶעדְוֶועדוּבְקֶא כַּנַּ"ל, תָּבִין מֵעַצְמְךָ לִרְאוֹת לָבוֹא לִסְבִיבוֹתֵינוּ בְּסָמוּךְ וְשָׁם נְדַבֵּר יַחַד פָּנִים אֶל פָּנִים, וַעֲצַת ה' הִיא תָּקוּם.
גַּם מֵאֵלֶיךָ תָּבִין לְדַבֵּר פֹּה מֵעִנְיַן הַבֵּית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּנוּ, כִּי לְעֵת עַתָּה אֵינִי יָכוֹל לְקַבֵּל מֵהֶם כְּלוּם עַל זֶה, כִּי רַבִּי הִירְשׁ מִקְּרָאקָא אָמַר לִי בְּפֵרוּשׁ, שֶׁהַהֶכְרֵחַ לְהַמְתִּין עָלֶיךָ, כִּי הוּא רוֹצֶה לִתֵּן אֵיזֶה עֵצִים עִם קְרַאקְוֶויס וּנְסָרִים, וַאֲנִי אֵין דַּעְתִּי נוֹחָה מִזֶּה, כִּי יָרֵאתִי, שֶׁתִּהְיֶה הַהוֹצָאָה יְתֵרָה, וְגַם, חַס וְשָׁלוֹם, יִהְיֶה לִי עִכּוּב מִזֶּה אִם אֶצְטָרֵךְ לְהַמְתִּין עַל עֵצִים שֶׁלָּהֶם, וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל. וְאָמַר רַבִּי צְבִי, שֶׁכַּאֲשֶׁר תָּבוֹא לְשָׁלוֹם יְדַבֵּר עִמְּךָ מִזֶּה, וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין מִזֶּה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב.
יוֹתֵר מִזֶּה אֵין לְהַאֲרִיךְ, וְדַעַת לְנָבוֹן נָקֵל אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל זֶה בְּאֹפֶן שֶׁיִהְיֶה וְיִגָּמֵר הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְכִרְצוֹן הַצַּדִּיקִים, נִשְׁמָתָם עֵדֶן, וַאֲנַחְנוּ נִזְכֶּה, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ חֵלֶק טוֹב בָּזֶה בִּזְכוּת הָרַבִּים כָּזֶה. וְלַה' הַיְשׁוּעָה.
דִּבְרֵי אוֹהַבְךָ, רַבְּךָ וַחֲבֶרְךָ וְאָחִיךָ, מְחַכֶּה בְּכָל עֵת לִישׁוּעָתְךָ בְּתוֹךְ יְשׁוּעַת כָּל חֶבְרָתֵנוּ וִישׁוּעַת כָּל יִשְׂרָאֵל, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן, וְחוֹתֵם בְּבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
גַּם יְדִידֵנוּ הַוָּתִיק, מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן, נֵרוֹ יָאִיר, מִטּוּלְטְשִׁין, הוּא עַתָּה עִמִּי פֹּה בְּבֵיתְךָ, וְנִזְכַּר הַיּוֹם בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ שְׁבָט, שֶׁחַס וְשָׁלוֹם, תִּכְעֹס עָלָיו עַל שֶׁלֹּא רָקַד בְּבֵיתְךָ וְזֵרֵז עַצְמוֹ וְרָקַד קְצָת הַיּוֹם בְּבֵיתְךָ בִּשְׁבִילְךָ וּפוֹרֵס שְׁלוֹמְךָ בְּאַהֲבָה רַבָּה וּרְחִימְתָן עֲזִיזָא, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, כְּשֶׁנִּתְוַעֵד יַחַד, לַה' הַתִּקְוָה, שֶׁנִּרְקֹד וְנִשְׂמַח יוֹתֵר וְנָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ, חַסְדֵי ה' לֹא תָמְנוּ וְכוּ', וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם, הַלְלוּיָהּ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · ראשונים ואחרונים · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
ר' יַעֲקֹב מִקוֹרְבִיל. ר' מֹשֶׁה בֶּן יַעֲקֹב, בַּעַל הַ"סְמַ"ג". ר' אֱלִיעֶזֶר מִמִּיץ. ר' אַמְנוֹן הַקָּדוֹשׁ, שֶׁיָסַד "וּנְתַנֶה תוֹקֶף".
ר' בָּרוּך בַּר יִצְחָק, בַּעַל הַ"תְּרוּמוֹת". ר' יִצְחָק, בַּעַל הָ"עִיטוּר". ר' אֱלִיעֶזֶר בְּר' יוֹאֵל, הַנִּקְרָא "אֲבִי הָעֶזְרִי". ר' אֶלְעָזָר מִגֶּרְמַזְיָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קס״ה · סעיף ב׳ – סעיף י׳
כ־5 דק׳ · כ־490 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
הַגָּעַת זְמַן הַחִנּוּךְ לְמִצְוֹת עֲשֵׂה, הִיא בְּכָל תִּינוֹק לְפִי חָכְמָתוֹ וַהֲבָנָתוֹ. כְּגוֹן הַיּוֹדֵעַ מֵעִנְיַן שַׁבָּת, חַיָב לִשְׁמוֹעַ קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה, וְכֹל כַּיּוֹצֵא בָזֶה. וְהַחִנּוּךְ בְמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין בִּדְאוֹרַיְתָא בֵּין בִּדְרַבָּנָן, הוּא בְּכָל תִּינוֹק שֶׁהוּא בַר הֲבָנָה שֶׁמֵּבִין כְּשֶׁאוֹמְרִים לוֹ שֶׁזֶּה אָסוּר לַעֲשׂוֹת אוֹ אָסוּר לֶאֱכוֹל. וְיֵשׁ לְחַנֵּךְ הַקְּטַנִּים שֶׁיַעֲנוּ בְבֵית הַכְּנֶסֶת אָמֵן וּשְׁאָר הַדְבָרִים. וּמִשָּׁעָה שֶׁהַתִּינוֹק עוֹנֶה אָמֵן, יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וּצְרִיכִים לְחַנְּכָם שֶׁיַעַמְדוּ בְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה. אֲבָל אוֹתָן שֶׁהֵם רָצִים וְשָׁבִים וּמְבַלְבְּלִים, מוּטָב שֶלֹּא לַהֲבִיאָם.
אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ אָבִיו שֶל קָטָן, אָסוּר לוֹ שֶׁיִתֵּן לוֹ דְּבַר אִסוּר לְאָכְלוֹ, אוֹ לְצַוּוֹתוֹ שֶׁיַעֲשֶׂה אֵיזֶה אִסּוּר. וּלְרֹב הַפּוֹסְקִים אֲפִלּוּ דָבָר הָאָסוּר רַק מִדְּרַבָּנָן, אָסוּר לִתֵּן לוֹ לֶאֱכוֹל אוֹ לְצַוּוֹתוֹ שֶׁיַעֲשֶׂה. וְאִם הַתִּינוֹק חוֹלֶה קְצָת וְצָרִיךְ לֶאֱכוֹל דְּבַר אִסּוּר, יֵשׁ לְהַתִּיר לָתֵת לוֹ עַל יְדֵי גוֹי דָבָר שֶׁאֵינוֹ אָסוּר רַק מִדְּרַבָּנָן. (וּלְעִנְיָן חָמֵץ בַּפֶּסַח, עַיֵן בְּהִלְכוֹת פֶּסַח).
דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ אִסּוּר מִצַּד עַצְמוֹ אֶלָּא שֶׁהַיוֹם גּוֹרֵם, אֵין בּוֹ מִצְוַת חִנּוּךְ. וּלְפִיכָךְ מֻתָּר לִתֵּן לְתינוֹק לֶאֱכֹל קֹדֶם קִדּוּשׁ, אַף עַל גַּב דְּחַיָב לְחַנְּכוֹ בְּקִדּוּשׁ. אֲבָל אָסוּר לִתֵּן לוֹ לֶאֱכֹל חוּץ לַסֻּכָּה. דְּדַוְקָא בַּקִּדּוּשׁ שֶׁהוּא כְּמוֹ אִסּוּר לָאו, שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל קֹדֶם קִדּוּשׁ, בָּזֶה קִיל. אֲבָל לַעֲבוֹר עַל עֲשֵׂה, אָסוּר לִתֵּן לוֹ.
אָסוּר לִתֵּן לְתִינוֹק, אֲפִלּוּ הוּא פָחוֹת מִתֵּשַׁע שָׁנִים, שֶׁיּוֹצִיא אֵיזֶה דָבָר בַּשַׁבָּת אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ מִצְוָה, כְּגוֹן סִדּוּר וְחֻמָּשׁ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְכַדּוֹמֶה (תְּשׁוּבוֹת רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר סִימָן טו, עַיֵן שָׁם).
קָטֹן שֶׁגָּנַב אֵיזֶה דָבָר, אִם הוּא בְעָיִן, מְחֻיָבִין לְהַחֲזִירוֹ. וְאִם אֵינוֹ בְעָיִן, פָּטוּר מִדִינֵי אָדָם אַף לְאַחַר שֶׁיִגְדַּל. אַךְ לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם, חַיָב לְשַׁלֵם כְּשֶׁיִגְדָּל. וְכֵן אִם עָשָׂה שְׁאָר עֲבֵרוֹת בְקַטְנוּתוֹ כְּשֶׁהוּא בַּר הֲבָנָה, טוֹב שֶׁיְקַבֵּל עָלָיו אֵיזֶה דָבָר לִתְשׁוּבָה. וְעַל זֶה נֶאֱמַר, גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב.
לֹא יְאַיֵם עַל הַתִּינוֹק שֶׁיַכֵּהוּ לְאַחַר זְמָן. אֶלָּא אִם רוֹאֵהוּ עוֹשֶׂה אֵיזֶה מַעֲשֶׂה, יַכֵּהוּ מִיָד אוֹ יִשְׁתֹּק לְגַמְרֵי. מַעֲשֶׂה בְּתִינוֹק שֶׁבָּרַח מִבֵּית הַסֵּפֶר, וְהִפְחִידוֹ אָבִיו שֶׁיַכֵּהוּ, הָלַךְ הַתִּינוֹק וְהֵמִית אֶת עַצְמוֹ (מַסֶּכֶת שְׂמָחוֹת פֶרֶק שֵנִי). אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, יֵצֶר, תִּינוֹק, וְאִשָּׁה, תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת. לֹא יַעֲשֶׂה מוֹרָא לְתִינוֹק בְּדָבָר טָמֵא (כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל סִימָן לג סָעִיף יד)
מִדִּינָא, מֻתָּר לְתִינוֹק יִשְֹרָאֵל לִינֹק מִגּוֹיָה (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קסז סָעִיף יח). מִכָּל מָקוֹם אִם אֶפְשָׁר עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵלית, לֹא יַנִּחוּהוּ לִינֹק מִגּוֹיָה, מִשּׁוּם דִּמְטַמְטֵם אֶת הַלֵּב וּמוֹלִיד מֶזֶג רָע. וְכֵן מֵינֶקֶת יִשְֹרָאֵלית שֶׁצְּרִיכָה לֶאֱכֹל מַאַכְלֵי אִסּוּר לִרְפוּאָה, אִם אֶפְשָׁר, לֹא תֵנִיק בַּיָמִים הָהֵם אֶת הַתִּינוֹק.
כָּל אָב, מְחֻיָּב לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם. וּכְשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ, כָּךְ מִצְוָה לְלַמֵּד אֶת בֶּן בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ.
מִיָד כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר, יְלַמְּדוֹ הַפָּסוּק תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה וְגוֹ', וְכֵן פָּסוּק שְׁמַע יִשְֹרָאֵל וְגוֹ' (רַק יִזָּהֵר מְאֹד שֶׁיְהֵא הַתִּינוֹק נָקִי בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְלַמֵּד אוֹתוֹ) (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ה סָעִיף ג). וְכֵן מְלַמְּדוֹ מְעַט מְעַט אֵיזֶה פְסוּקִים עַד שֶׁיַגִּיעַ בְכֹחוֹ לָלֶכֶת אֶל בֵּית הַסֵפֶר, וְאָז ישְׂכֹּר לוֹ מְלַמֵּד. וִידַקְדֵּק לִבְחוֹר מְלַמֵּד שֶׁהוּא יְרֵא שָמַיִם, לְמַעַן יַרְגִּיל אֶת הַתִּינוֹק מִנְעוּרָיו בְּיִרְאַת שָׁמָיִם. וּכְשֶׁהִגִיעַ הַתִּינוֹק לִלְמֹד מִקְרָא, נוֹהֲגִין לְהַתְחִיל עִמּוֹ פָּרָשָׁת וַיִקְרָא, שֶׁהִיא פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת, דְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, יָבוֹאוּ טְהוֹרִים (דְהַיְנוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן) וְיַעַסְקוּ בַּטְּהוֹרִים.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ב
עָזְרֵנִי עָזְרֵנִי, הוֹשִׁיעֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי, כִּי עַתָּה אֵין לִי שׁוּם כּחַ כִּי אִם לִשְׁטחַ כַּפַּי לְרַחֲמֶיךָ, וְגַם זֶה אֵינִי זוֹכֶה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, רַק מֵרָחוֹק אֲקַוֶּה וַאֲצַפֶּה בְּכָל עֵת לִישׁוּעָתְךָ הַשְּׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְאַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמִּי, כִּי אֵין אִתִּי יוֹדֵעַ עַד מָה, אֵיךְ לְדַבֵּר וּמַה לְּדַבֵּר, וּבְאֵיזֶה דֶרֶךְ אֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ וּבְאֵיזֶה עִנְיָן אֶזְכֶּה לִמְצא הַנְּקֻדָּה הָאֲמִתִּיִּית בְּכָל עֵת הַשַּׁיָּךְ לְלִבִּי בְּאוֹתָהּ הָעֵת וְהַשָּׁעָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְנַהֵג בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וּלְסַדֵּר תְפִילָּה אֲמִתִּיִּית וְשִׂיחָה נָאָה לְפָנֶיךָ, וּלְקַשֵּׁר עַצְמִי בֶּאֱמֶת לְהַנְּקֻדָּה הָאֲמִתִּיִּית הַשַּׁיָּךְ לְלִבִּי בָּעֵת הַזּאת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת תָּמִיד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יָחִיד קַדְמוֹן, חָזָק וְאַמִּיץ, חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי בִּתְפִילָּה וְשִׂיחָה לְפָנֶיךָ תָמִיד "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ, נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא יְהוָה, וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי" אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֶה לָשׁוֹן, אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁירָה עֻזּוֹ אַבִּיעָה רְנָנוֹת בַּעֲדִי וּבְעַד מִפְעָלָיו, "לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵיְהוָה מַעֲנֵה לָשׁוֹן" הוֹרֵנִי מַה שֶּׁאֲדַבֵּר, הֲבִינֵנִי מַה שֶּׁאֶשְׁאַל, הוֹדִיעֵנִי אֵיךְ לְרַצּוֹתְךָ, לַמְּדֵנִי בֶּאֱמֶת דַּרְכֵי הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה עִמְּךָ בַּעַל הָרַחֲמִים בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, שֶׁתִּהְיֶה שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ תָּמִיד כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הוֹרֵנִי בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ אֶזְכֶּה לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ שֶׁתָּשִׁיב פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ, וְתַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת כִּי כְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ שֶׁזֶּה רְצוֹנְךָ שֶׁנִּזְכֶּה לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, זַמְּרוּ לְמִי שֶׁמְּנַצְּחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ יֵעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל בָּנֶיךָ, וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי וְעַל כָּל הַחֲפֵצִים וּמִתְגַּעְגְּעִים וְחוֹתְרִים לְפָרֵשׁ שִׂיחָתָם לְפָנֶיךָ, דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים הַנִּמְשָׁכִים מֵעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, אֲשֶׁר עַל יָדָם חִבֵּר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם סֵפֶר תְּהִלִּים, מִדִּבְרֵי שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁשָּׁפַךְ לְפָנֶיךָ בְּכָל עֵת כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שׁוּם דֶּרֶךְ שֶׁל הָעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, רַק אָנוּ בְטוּחִים בְּכחַ וּזְכוּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבְכחַ כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁסִּדְּרוּ שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וּתְפִלּוֹת וְשִׂיחוֹת לְפָנֶיךָ, עַד שֶׁזָּכוּ לְהַשִּׂיג כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בְּכחָם לְבַד נִשְׁעַנְתִּי גַּם אָנכִי וְכָל הַחֲפֵצִים לְפָרֵשׁ שִׂיחָתָם לְפָנֶיךָ, שֶׁנִּזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים אֲמִתִּיִּים כִּרְצוֹנְךָ הַנִּמְשָׁכִים מֵעֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, וּלְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה וּלְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתֵנוּ לְפָנֶיךָ תָּמִיד בְּכָל עֵת בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל יָדָם לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ בְּכָל עֵת, שֶׁתַּתְחִיל וְתִגְמר מְהֵרָה לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, גְּאוּלַת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף וְהַמָּמוֹן, בִּכְלָל וּבִפְרָט, שֶׁנִּזְכֶּה לָסוּר מֵרַע לְגַמְרֵי וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָּמִיד, וְלִהְיוֹת קְבוּעִים בִּקְדֻשָּׁתְךָ בֶּאֱמֶת, וְלַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָא לְדַרְגָא בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 300 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־32 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ו׳ באב): דברים
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־27 ביולי 2028, בשעה 19:39 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.