בין המצרים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, ו׳ באב ה׳תשפ״ח · 29 ביולי 2028
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ט׳ · אות א׳ – אות א׳
כ־8 דק׳ · כ־790 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ (יחזקאל א׳:י״ב): אִיתָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון י"ג, דף כח): כֻּלְּהוּ עָרְקִין דְּלִבָּא מִתְנַהֲגִין בָּתַר רוּחָא, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה הָרוּחַ לָלֶכֶת וְכוּ', דְּהַיְנוּ הָרוּחַ הַיּוֹצֵא מִכַּנְפֵי הָרֵאָה. כִּי אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִין עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא (שם בת"ז). כִּי עַל־יְדֵי הָרוּחַ מְכַבִּין הַנֵּר וּמַדְלִיקִין הַנֵּר, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁלִּפְעָמִים נִכְבֶּה הַנֵּר עַל־יְדֵי הָרוּחַ הַמְנַשֵּׁב, וְלִפְעָמִים מַדְלִיקִין הַנֵּר שֶׁנִּכְבֶּה עַל־יְדֵי הָרוּחַ שֶׁמְּנַשְׁבִין בּוֹ. כִּי כִּבּוּי הַנֵּר הוּא עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹפֵל עַל הַנֵּר עַפְרוּרִיּוּת, וְנִפְרָדִין חֶלְקֵי הָאֵשׁ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיסוֹד הָאֵשׁ, וְאֵינָם יְכוֹלִים לִבְעֹר, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּנַפְּחִין בּוֹ, אֲזַי הָרוּחַ מְנַפֵּחַ מִן הַנֵּר הָעַפְרוּרִיּוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזְרִים וְנִתְחַבְּרִים וְנִתְקַשְּׁרִים חֶלְקֵי הָאֵשׁ וּמַתְחִילִין לִדְלֹק. [וְכֵן לִפְעָמִים מְכַבִּין הַנֵּר עַל־יְדֵי הָרוּחַ, שֶׁמְּנַפֵּחַ וּמַפְרִיד הָאֵשׁ מֵהַנֵּר]. וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר הֵם בְּחִינַת רוּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כ״ז:י״ח): אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ – שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד; וְיִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת לִבָּא, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם לִבָּא דְּכָל עַלְמָא (זוהר פנחס רכא:). וּצְרִיכִין מַנְהִיגֵי הַדּוֹר לְנַשֵּׁב בִּבְחִינַת רוּחָם עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם לִבָּא דְּעָלְמָא, לְנַפֵּחַ מֵהֶם הָעַפְרוּרִיּוּת, דְּהַיְנוּ מָרָה־שְׁחוֹרָה שֶׁנּוֹפֵל עֲלֵיהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב, לִדְלֹק וְלִבְעֹר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. גַּם יֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵרֶב־רַב, וּכְשֶׁהֵם נוֹפְלִים עַל הַלֵּב, דְּהַיְנוּ עַל יִשְׂרָאֵל, זֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת עַפְרוּרִיּוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵין יָכוֹל לִבְעֹר כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין מַנְהִיגֵי הַדּוֹר לְנַפֵּחַ הָעַפְרוּרִיּוּת מִן הַלֵּב, דְּהַיְנוּ מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְחוֹזְרִין וְנִתְחַבְּרִין חֶלְקֵי הָאֵשׁ שֶׁבְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְנִתְקַשְּׁרִין יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד, וְנַעֲשִׂין בְּחִינַת לֵב. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה בְּחִינַת לֵב לַמָּקוֹם שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שָׁם בְּחִינַת לֵב, וְחוֹזֵר וּבוֹעֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל:
אַךְ לִפְעָמִים, כְּשֶׁמְּנַשֵּׁב רוּחַ סְעָרָה, אֲזַי הוּא מַבְעִיר הָאֵשׁ מְאֹד חוּץ מִן הַמִּדָּה. כְּמוֹ־כֵן לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁמְּנַשֵּׁב בְּהָאָדָם בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה, וּמַבְעִירוֹ בְּיוֹתֵר חוּץ מִן הַמִּדָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֲרִיסָה, בְּחִינַת (שמות י״ט:כ״ד): פֶּן יֶהֶרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל ה' וְכוּ', כִּי בְּמֻפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ (חגיגה יג), וְאָסוּר לַהֲרֹס לַעֲלוֹת אֶל ה' מַה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ לְפִי בְּחִינָתוֹ. עַל־כֵּן כְּשֶׁהָאָדָם רוֹאֶה שֶׁבּוֹעֵר בְּיוֹתֵר חוּץ מֵהַמִּדָּה, יֵדַע שֶׁזֶּה בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה כַּנַּ"ל. וְאֵלִיָּהוּ הָיָה יָכוֹל לְהַכְנִיעַ זֹאת (ע' זוהר פנחס דף רכז: ובזוהר חדש על רות). וְזֶה בְּחִינַת: אִישׁ אֲשֶׁר רָכַב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה – שֶׁהָיָה רוֹכֵב וּמַכְנִיעַ סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה, דְּהַיְנוּ הָאֵשׁ הַדּוֹלֵק בְּיוֹתֵר מִן הַמִּדָּה, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הַסְּעָרָה כַּנַּ"ל, הָיָה אֵלִיָּהוּ רוֹכֵב עַל זֶה וּמַכְנִיעוֹ. כִּי הָרוּחַ צָרִיךְ לְנַשֵּׁב בַּמִּדָּה, כְּדֵי שֶׁיִּדְלַק הָאֵשׁ שֶׁבַּלֵּב בְּמִדָּה עַל־פִּי מֶזֶג הַשָּׁוֶה כַּנַּ"ל:
מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב־הַדַּעַת, וְאֵינָם מְיַשְּׁבִין עַצְמָן. וְהָעִקָּר – לְהִשְׁתַּדֵּל לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב, מָה הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הֵן תַּאֲווֹת הַנִּכְנָסוֹת לַגּוּף, הֵן תַּאֲווֹת שֶׁחוּץ לַגּוּף, כְּגוֹן כָּבוֹד, וְאַזַי בְּוַדַּאי יָשׁוּב אֶל ה':
אַךְ דַּע, שֶׁעַל־יְדֵי מָרָה־שְׁחוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לְהַנְהִיג אֶת הַמֹּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. רַק עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה יוּכַל לְהַנְהִיג הַמֹּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְיוּכַל לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, כִּי שִׂמְחָה הוּא עוֹלָם הַחֵרוּת, בִּבְחִינַת (ישעיהו נ״ה:י״ב): כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ, שֶׁעַל־יְדֵי שִׂמְחָה נַעֲשִׂין בֶּן־חוֹרִין וְיוֹצְאִין מִן הַגָּלוּת. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר שִׂמְחָה אֶל הַמֹּחַ, אֲזַי מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין, וְאֵינוֹ בִּבְחִינַת גָּלוּת, וַאֲזַי יוּכַל לְהַנְהִיג אֶת מֹחוֹ כִּרְצוֹנוֹ וּלְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, מֵאַחַר שֶׁמֹּחוֹ בְּחֵרוּת וְאֵינוֹ בְּגָלוּת. כִּי עַל־יְדֵי גָּלוּת אֵין הַדַּעַת מְיֻשָּׁב, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יב:) עַל בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב, דִּמְיָתְבָא דַּעְתַּיְהוּ מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָלְכוּ בְּגָלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו מ״ח:י״א): שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְכוּ', וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ, עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְכוּ':
וְלָבוֹא לְשִׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עַל־כָּל־פָּנִים, כַּמְבֹאָר עַל פָּסוּק: אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי (בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן, בְּסִימָן רפב), עַיֵּן שָׁם. וְעַל־כָּל־פָּנִים יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ בַּמֶּה שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִין: בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהִבְדִּילָנוּ וְכוּ' וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְכוּ'. מִכָּל זֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רָאוּי לוֹ לִקַּח לוֹ שִׂמְחָה לְשַׂמֵּחַ דַּעְתּוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (שבת עז:): בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ, שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַשֵּׁר הַשִּׂמְחָה לְמֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, וַאֲזַי הַמֹּחַ מְשֻׁחְרָר, וְיֵשׁ לוֹ יִשּׁוּב־הַדַּעַת כַּנַּ"ל, וְגַם לְמַעְלָה נַעֲשֶׂה מִזֶּה יִחוּד גָּדוֹל עַל־יְדֵי בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ:
דַּע, כְּשֶׁהָאָדָם מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה, אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים כֻּלָּם בָּאִין בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, וּמְסַיְּעִין לוֹ, וְנוֹתְנִין לוֹ כֹּחַ בִּתְפִלָּתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁנִּקְרֵאת הַתְּפִלָּה שִׂיחָה, בְּחִינַת (בראשית ב): שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, שֶׁכָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה נוֹתְנִין כֹּחַ וְסִיּוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת (שם כד): וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה – שֶׁתְּפִלָּתוֹ הָיְתָה עִם סִיּוּעַ וְכֹחַ הַשָּׂדֶה, שֶׁכָּל עִשְׂבֵי הַשָּׂדֶה נָתְנוּ כֹּחַ וְסִיּוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ כַּנַּ"ל, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִקְרֵאת הַתְּפִלָּה שִׂיחָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בַּקְּלָלָה נֶאֱמָר (דברים יא): וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ; כִּי כָל יְבוּל הָאָרֶץ צְרִיכִין לִתֵּן כֹּחַ וְסִיּוּעַ בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגָם וְעִכּוּב עַל זֶה, אֲזַי נֶאֱמַר: וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ. כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה, נוֹתְנִים גַם־כֵּן יְבוּל הָאָרֶץ סִיּוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ, דְּהַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁסָּמוּךְ אֶל הָאָדָם, כְּגוֹן אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ וְכַיּוֹצֵא, רַק כְּשֶׁהוּא בַּשָּׂדֶה, שֶׁאֲזַי סָמוּךְ לָהֶם בְּיוֹתֵר, אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים וְכָל יְבוּל הָאֲדָמָה נוֹתֵן כֹּחַ בִּתְפִלָּתוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה יְבוּל – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה – שֶׁכָּל יְבוּל הַשָּׂדֶה הִתְפַּלְּלוּ עִמּוֹ, כַּנַּ"ל: (זֶה הָעִנְיָן מְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר", הַמַּתְחִיל בְּדַף א, עַיֵּן שָׁם):
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות רמ״ד
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
שָׁמַעְתִּי מֵאֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי אֲנָשִׁים, אִישׁ כָּשֵׁר וִירֵא־שָׁמַיִם וְעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, שֶׁאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ ז”ל שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם עוֹבְדֵי־ה’ שֶׁאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְאֶה לָהֶם מַה שֶּׁפָּעֲלוּ כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, רַק אַחַר מוֹתָם בָּעוֹלָם הַבָּא – אָז יִרְאוּ מַה שֶּׁפָּעֲלוּ. וְהֵבַנְתִּי שֶׁרַבֵּנוּ ז”ל אָמַר לוֹ דָּבָר זֶה לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת, לְבַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מַה שֶּׁכְּבָר עָסַק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וַעֲדַיִן אֵינוֹ רוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שׁוּם פְּעֻלָּה, כִּי יֵשׁ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת כָּל יְמֵי חַיָּיו מַה שֶּׁפָּעַל כִּי־אִם לְאַחַר־כָּךְ, כַּנַּ”ל:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ״ה
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
ונתנו אנשי העיר בעצמם מכיסם המאתים טאלער הנ"ל, ולא רצו אחר כך לחזר לקבלם מרבנו זכרונו לברכה, שם אף על פי שהיה לו מעות הרבה שם. ואחר החג שכרו להם ספינה לסטנבול.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ונתנו להם איגרת, אולי חס ושלום, יזדמן להם עוד איזה סבה, שיעמדו בעזרם בכל עיר ועיר. והלכו עם ספינה זו. ושם היו גרעקין הרבה והיה בהם עיפוש. והם לא ידעו, אך ראו שמתים על הספינה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תע״ט – אות תפ״א
כ־3 דק׳ · כ־280 מילים · 79% מהספר עד סוף היום
(לו) אָמַר שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמְּסַפְּרִין מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים וּמְגַדְּלִים וּמַפְלִיאִים אוֹתָם, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַדִּין וְנִמְשָׁךְ חֶסֶד. וְזֶהוּ (תְּהִלִּים יח) מַגְדִּיל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, מָאן מַלְכֵי רַבָּנַן (גִטִּין סב.). הַיְנוּ מַה שֶּׁמְּסַפֵּר וּמַגְדִּיל הַנִּפְלָאוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִים מְלָכִים עַל־יְדֵי־זֶה וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה חֶסֶד לְמִי שֶׁמֵּשִׂיחַ וּמְסַפֵּר מִזֶּה. עוֹד שָׁמַעְתִּי עַל פָּסוּק (בְּרֵאשִׁית כ"א): "קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ. גַּם עַל פָּסוּק (שְׁמוֹת י"ג): "וַיַּסֵּב אֱלֹקִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף" וְכֵן יֵשׁ עוֹד כַּמָּה תּוֹרוֹת אֵצֶל הַחֲבֵרִים שֶׁאָמַר קֹדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין בִּרְצוֹנוֹ שֶׁיֻּדְפְּסוּ הַתּוֹרוֹת שֶׁאָמַר קֹדֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ עַל אֵלּוּ שֶׁכְּבָר הֻדְפְּסוּ הִקְפִּיד, רַק מַה שֶּׁאָמַר אַחַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־זֶה הִזְהִיר לִכְתֹּב אוֹתָם, וְאָמַר שֶׁאֲפִלּוּ שִׂיחוֹת פְּשׁוּטוֹת שֶׁלִּי שֶׁל אַחַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לִכְתֹּב עַל כֵּן אֵין רְצוֹנִי לְהַעְתִּיקָם אַף־עַל־פִּי שֶׁעַל־פִּי דַּעְתֵּנוּ גַּם אֵלּוּ הַתּוֹרוֹת שֶׁקֹּדֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם נִפְלְאוֹת הַשֵּׁם וְהֵם גְּבוֹהִים מְאֹד, כִּי גַּם קֹדֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, אַךְ מִי יָבוֹא אַחַר הַמֶּלֶךְ וּמִי יָכוֹל לֵידַע כַּוָּנָתוֹ זֶה שֶׁלֹּא הָיָה רוֹצֶה שֶׁיֻּדְפְּסוּ. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק וְהֶעְתַּקְתִּי קְצָת לִפְרָקִים:
(לז) שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁכְּשֶׁבּוֹלְעִין הָרֹק הוּא מוֹעִיל לִנְקִיּוּת:
(לח) הַלְּבָנָה בָּאֲתָה בְּקֻבְלָנָא לִפְנֵי הַחַמָּה בַּאֲשֶׁר שֶׁהַחַמָּה מְשַׁמֶּשֶׁת עִקָּרָהּ בַּיּוֹם וּבִימוֹת הַחַמָּה, וְהִיא צְרִיכָה לְשַׁמֵּשׁ בַּחֹרֶף, וּבַלֵּילוֹת הָאֲרֻכִּים וּבַקֹּר, וְהָיְתָה הַחַמָּה מְפַיַּסְתָּה שֶׁתַּעֲשֶׂה לָהּ מַלְבּוּשׁ וְקָרְאוּ לְכָל הַחַיָּטִים בּוּלְשְׁבוֹי גְלַאוְונָא רְצוֹנוֹ לוֹמַר גְּדוֹלִים וַחֲשׁוּבִים, לַעֲשׂוֹת לָהּ מַלְבּוּשׁ וְרָצוּ גַּם הַחַיָּטִים הַקְּטַנִּים לֵילֵךְ וְאָמְרוּ מֵאַחַר שֶׁאֵין קוֹרְאִין אוֹתָנוּ אֵין לָנוּ לֵילֵךְ וּבָאוּ הַחַיָּטִים הַנַּ"ל וְהֵשִׁיבוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִקַּח לָהּ מַלְבּוּשׁ כִּי הִיא לִפְעָמִים קְטַנָּה וְלִפְעָמִים גְּדוֹלָה, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְכַוֵּן מִדָּתָהּ וּבָאוּ הַחַיָּטִים הַקְּטַנִּים וְאָמְרוּ שֶׁהֵם יְכַוְּנוּ מִדָּתָהּ וְיַעֲשׂוּ הַמַּלְבּוּשׁ הֵשִׁיבוּ לָהֶם אִם הַחַיָּטִים הַגְּדוֹלִים אֵין יְכוֹלִים אֵיךְ תּוּכְלוּ אַתֶּם:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · קנאה · אות א׳ – אות א׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
א. כְּשֶׁיִּתְבַּטֵּל הַקִּנְאָה, אֲזַי יִהְיֶה קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. עַל יְדֵי קִנְאָה בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ נַעֲשֲׂה שׁוֹטֶה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה.. עַל יְדֵי בִּיאָתְךָ לַצַּדִּיק יִתְבַּטֵּל מִמְּךָ הַקִּנְאָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. קֶרִי בָּא עַל יְדֵי דִּבּוּר מִזְּנוּת גַּם עַל יְדֵי שֶׁנָּפַל מֵאֱמוּנָתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות ט״ו
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
עָנָה הַחֲמִישִׁי, שֶׁהָיָה יַנִּיק עוֹד יוֹתֵר. אֲנִי זוֹכֵר גַּם "הַחֲכָמִים, שֶׁהֵם הָיוּ חוֹשְׁבִים וּמַמְצִיאִים אֶת הַגַּרְעִין" עָנָה הַשִּׁשִּׁי וְכוּ', שֶׁהוּא זוֹכֵר גַּם "אֶת הַטַּעַם שֶׁל הַפְּרִי קדֶם שֶׁנִּכְנַס הַטַּעַם בְּתוֹךְ הַפֶּרִי" עָנָה הַשְּׁבִיעִי וְכוּ', וְאָמַר "שֶׁהוּא זוֹכֵר גַּם אֶת הָרֵיחַ שֶׁל הַפְּרִי קדֶם שֶׁנִּכְנַס בַּפֶּרִי" עָנָה הַשְּׁמִינִי וְאָמַר, שֶׁהוּא זוֹכֵר גַּם "הַמַּרְאֶה שֶׁל הַפְּרִי קדֶם שֶׁנִּמְשְׁכָה עַל הַפֶּרִי".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תפלה · קטע ו׳ – קטע ט׳
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
אֵין רָאוּי לַחֲשֹׁב לְקַבֵּל שָׂכָר עַל שׁוּם דָּבָר. כִּי כָּל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן אֲפִלּוּ אִם הָאָדָם זוֹכֶה לִפְעָמִים לְאֵיזֶה יְשׁוּעָה וְהִתְקָרְבוּת קְצָת, אַל יַחֲשֹׁב שֶׁזָּכָה לָזֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, כִּי הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. וְלוּלֵא חַסְדּוֹ הַגָּדוֹל כְּבָר הָיָה נִטְבַּע חַ"ו בְּמַה שֶׁהָיָה נִטְבַּע רַחֲמָנָא לִצְלָן: (שם אות ו' בסוף)
תּוֹרָה וּתְפִלָּה הֵם מְחַזְּקִים וּמְאִירִים זֶה לָזֶה, עַל־כֵּן צְרִיכִין לַעֲסֹק בִּשְׁנֵיהֶם דַּיְקָא: (שם אות ו')
גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הַמֻּבְחָרִים הֵם מַמְשִׁיכִין הִתְנוֹצְצוּת אוֹר הָאֵין סוֹף עַל כָּל הַמִּתְקָרְבִים וְנִכְלָלִים בִּשְׁמָם. וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁלִּפְעָמִים נִתְלַהֵב הָאָדָם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה וְאוֹמֵר כַּמָּה תֵּבוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל, זֶה בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו שֶׁנִּפְתָּח לוֹ אוֹר אֵין סוֹף וְהֵאִיר לוֹ. וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם הִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לֹא חָזֵי מַזָּלֵיהּ חָזֵי, תֵּכֶף נִתְלַהֵב נִשְׁמָתוֹ לִדְבֵקוּת גָּדוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹר אֵין סוֹף. וּכְשִׁעוּר הִתְגַּלּוּת אֵין סוֹף לְפִי מִנְיַן הַתֵּבוֹת שֶׁנִּפְתְּחוּ וְהִתְנוֹצְצוּ, כָּל אֵלּוּ הַתֵּבוֹת אוֹמֵר בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל וּבִמְסִירַת נַפְשׁוֹ וּבְבִטּוּל כֹּחוֹתָיו. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי רַק הֵם יוֹדְעִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ מֵאוֹר הָאֵין סוֹף, וְרַק הֵם מְאִירִין בָּנוּ נְעִימוּת הִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת לְכָל חַד כְּפִי מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ: (לק"א סי' ד' אות ט')
צָרִיךְ כָּל אָדָם לוֹמַר כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִילִי. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לִרְאוֹת וּלְעַיֵּן בְּכָל עֵת בְּתִקּוּן הָעוֹלָם וּלְמַלֹּאת חֶסְרוֹן הָעוֹלָם וּלְהִתְפַּלֵּל עֲבוּרָם: (לק"א סי' ה' אות א')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ד · קטע ג׳ – קטע ג׳
כ־6 דק׳ · כ־640 מילים · 85% מהספר עד סוף היום
כִּי אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ עצֶם הַמַּעֲלוֹת שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי מַנְהִיג כָּשֵׁר, כִּי זוֹכִין עַל יָדוֹ לְבַטֵּל אַרְבַּע מִדּוֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם, פְּגַם אֱמוּנָה וּכְפִירוּת וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וּלְשׁוֹן הָרָע הַשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּן, שֶׁהֵם רָאשֵׁי כָל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְאַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה אָנוּ צְרִיכִין לְהַעְתִּיר וּלְהַפְצִיר אוֹתְךָ לִזְכּוֹת לְהִנָּצֵל מִפְּגַם אַרְבָּעָה מִדּוֹת רָעוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר כָּל אֶחָד נִלְכָּד בָּהֶם כְּפִי מַה שֶּׁנִּלְכָּד, בְּהִרְהוּר אוֹ בְּדִבּוּר אוֹ בְּמַעֲשֶׂה, בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְּמֵזִיד וְאַתָּה יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן מַגִּיעִים הַפְּגָמִים הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה הַנּוֹגְעִים בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְזַכֵּנוּ שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מַנְהִיגִים וְרָאשִׁים הֲגוּנִים כָּאֵלֶּה, שֶׁיְּסַדְּרוּ וְיַעֲרִיכוּ הַגְּבִיּוֹת וְהַמִּסִּים עַל כָּל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה כֻלָּנוּ לְהִנָּצֵל עַל יָדָם מִפְּגַם כָּל הָאַרְבַּע מִדּוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁלֹּא יֻדְבַּק בָּנוּ וּבְזַרְעֵנוּ שׁוּם שֶׁמֶץ מֵהֶם, לֹא מֵהֶם וְלֹא מִקְצָתָם, לֹא בְּמַחֲשָׁבָה לֹא בְּדִבּוּר וְלֹא בְּמַעֲשֶׂה, לֹא בְּשׁוֹגֵג וְלֹא בְּמֵזִיד רַק נִזְכֶּה לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וּנְקִיִּים לְגַמְרֵי מִפְּגַם כָּל הָאַרְבַּע מִדּוֹת הָאֵלֶּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִפְּגַם נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת, וְתִשְׁמְרֵנוּ שֶׁלֹּא נִהְיֶה רְגִילִים בִּנְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת וְכָל הַנְּדָרִים וּשְׁבוּעוֹת שֶׁאָנוּ מֻכְרָחִים לִדּר אוֹ לִשָּׁבַע בִּשְׁבִיל קְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה 'נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת', תִּשְׁמְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַעֲזר וְתוֹשִׁיעַ לָנוּ בְּכָל עֵת לְקַיְּמָם מִיָּד, וְלִבְלִי לַעֲבר חַס וְשָׁלוֹם וְלִבְלִי לְאַחֵר שׁוּם נֶדֶר וּשְׁבוּעָה, רַק נִזְכֶּה לְקַיְּמָם בִּשְׁלֵמוּת מִיָּד וּכְכָל הַיּוֹצֵא מִפִּינוּ נַעֲשֶׂה, וּמוֹצֵא שְׂפָתֵינוּ נִשְׁמר וְנַעֲשֶׂה, כַּאֲשֶׁר נִדּוֹר תֵּכֶף וּמִיָּד, וְלֹא נְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיַן נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת בִּשְׁבִיל קְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיְּמָם בֶּאֱמֶת, וְלִזְכּוֹת עַל יָדָם לִקְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב "הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם" חוּס וְרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְתָשׁוּב הַמְּלוּכָה וְהָרָשׁוּת וְהַהִתְנַשְּׂאוּת לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַכְּשֵׁרִים וְהַיְּרֵאִים בֶּאֱמֶת, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּי לַיהוָה הַמְּלוּכָה וּמוֹשֵׁל בַּגּוֹיִם, וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה, וְהָיָה יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן, הָגֵן בַּעֲדֵנוּ וּבַטֵּל וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת שֶׁל כָּל הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים וְהַיּוֹעֲצִים, וְתַטֵּה לִבָּם עָלֵינוּ לְטוֹבָה כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ מַחֲשַׁבְתָּם אֲשֶׁר הֵם חוֹשְׁבִים עָלֵינוּ בְּכָל עֵת, "כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ ראשׁ, עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ, אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד, כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרתוּ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מַעֲמַד וּמַצַּב יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַזּאת בֵּין הָעַכּוּ"ם, כִּי נֶחְשַׁבְנוּ כְּקוֹצִים בְּעֵינֵיהֶם, כִּכְלִי נִמְאָס, כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ, נִבְזִים וּדְווּיִים וּסְחוּפִים אֲנַחְנוּ הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִים נֶחְשַׁבְנוּ כַּצּאן לָטֶבַח יוּבָל לַהֲרג וּלְאַבֵּד וּלְמַכָּה וּלְחֶרְפָּה וּבְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת חוֹשְׁבִים בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה עֵצוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת עַל דַּת יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ, כִּי לֹא עָלֵינוּ תְלֻנּוֹתֵיהֶם כִּי אִם עַל דַּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּכְתָב וּבְעַל פֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֶךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה לְבַד הֵם חוֹרְקִים שִׁנָּם עָלֵינוּ בְּכָל עֵת וָעֵת בְּכָל דוֹר וָדוֹר, בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּי לֹא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵינוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵינוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם עָלֵינוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, כִּי אֵין מִי שֶׁיַּעֲמד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה רְאֵה "כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב" בְּיִשְׂרָאֵל וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב עצֶם הַסַּכָּנָה שֶׁל כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת, אֲשֶׁר דָּנִים אוֹתָם בְּבָתֵּי מִשְׁפְּטֵיהֶם וְיוֹעֲצֵיהֶם, וְחוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם מַחֲשָׁבוֹת וּמִתְיָעֲצִים בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִמָּהֶם, בְּאפֶן שֶׁיַּעֲבִירוּ אוֹתָם עַל דַּת חַס וְשָׁלוֹם, אֲשֶׁר זֶה כָּל פְּנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתָּם הָרָעָה, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כּל יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת וּכְבָר הֵסִיתוּ וְהִדִּיחוּ אֶת כַּמָּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל עַל יְדֵי עֵצוֹתֵיהֶם וּגְזֵרוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, וְעוֹד הֵם חוֹשְׁבִים עֵצוֹת רָעוֹת לְהוֹסִיף גְּזֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע לְאָזְנֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים אוֹי לְאָזְנַיִם שֶׁכַּךְ שׁוֹמְעוֹת, אוֹי מַה נַּעֲשֶׂה לְבַטֵּל וּלְהָפֵר עֲצָתָם וּלְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם, "אֲדנָי אֱלֹהִים חֲדַל נָא מִי יָקוּם יַעֲקב כִּי קָטן הוּא" עָזְרֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אֵין מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים הִתְרַצֵּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר, עָזְרֵנוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות צ
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 86% מהספר עד סוף היום
כָּל מַה שֶּׁרוֹאֶה הָאָדָם שֶׁהַדִּינִים שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר, הוּא דַּיְקָא צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר לְהַרְבּוֹת וּלְהַפְצִיר בִּתְפִלָּה וְעֶתֶר יוֹתֵר וְיוֹתֵר, בִּכְדֵי לְהַמְשִׁיךְ הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד הָעֶלְיוֹן וּלְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל תֹּקֶף הַדִּינִים.
וְעַל כֵּן עִקַּר הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁהוּא שִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ נֶאֱמַר אֵצֶל יִצְחָק בְּיוֹתֵר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" מֵחֲמַת שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הַדִּין וּבוֹ נֶאֱמַר: "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה'", וְעַל כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּיוֹתֵר לִהְיוֹת זָהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה דַּיְקָא שֶׁהוּא כְּנֶגֶד יִצְחָק (שָׁם):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קה · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 83% מהספר עד סוף היום
הָעִקָּר הוּא הָאֱמֶת כִּי בְּוַדַּאי אִם יִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בְּוַדַּאי יַחְתֹּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו בֶּאֱמֶת, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ, וְסוֹף כָּל סוֹף יִהְיֶה מֻכְרָח לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי עֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים, עַל כֵּן הֲלֹא טוֹב לוֹ שֶׁיָּשׁוּב מִיָּד.
כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְעָמִים, כִּי כָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיֵּאוּשִׁים שֶׁל הָעוֹלָם הוּא רַק מֵחֲמַת הָרִחוּק מֵאֱמֶת שֶׁמַּטְעֶה אֶת עַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל עוֹד לָשׁוּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לֹא יַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ, שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר עֲדַיִן לָשׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ וְכָל זֶה מֵחֲמַת הַשֶּׁקֶר, כִּי הוּא מְבַקֵּשׁ לְעַצְמוֹ עֲלִילָה לִפְטֹר עַצְמוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי כָּל אָדָם בְּטִבְעוֹ יֵשׁ לוֹ רַע הַמּוֹנְעוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְצָרִיךְ לִסְבֹּל צַעַר וִיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת לְשַׁבֵּר זֶה הָרָע, וְעַל כֵּן הוּא מְבַקֵּשׁ בְּכָל פַּעַם לִפְרֹשׁ עַצְמוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחֲמַת הָרָע שֶׁבְּטִבְעוֹ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תפלה · אות יא
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 88% מהספר עד סוף היום
יַעֲקֹב אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, זָכָה בְּגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְעֹמֶק הַנְּפִילוֹת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט וְשֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַד עִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, וְעַל כֵּן תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, שֶׁהוּא בְּעֵת הַחֹשֶׁךְ הַגָּמוּר, כִּי הוּא מֵאִיר בְּלֵב יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲפִלּוּ בְּתַכְלִית הַחֹשֶׁךְ הַגָּמוּר צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק גַּם כֵּן לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאַבֵּד וְזֶה תִּקֵּן בְּעֵת שֶׁזָּכָה לִפְגֹּעַ בַּמָּקוֹם הַהוּא, שֶׁהוּא מְקוֹם בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְשָׁם זָכָה לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֹצֶם מַעֲלַת הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁאֲפִלּוּ הִתְעוֹרְרוּת כָּל דְּהוּ, מֵאֵיזֶה בְּחִינָה וּמַדְרֵגָה שֶׁהוּא אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יַעֲקֹב מַשְׁגִּיחַ עַל זֶה וּמְקַבֵּץ וּמְאַסֵּף הַכֹּל וּבוֹנֶה מִזֶּה בִּנְיָנִים נִפְלָאִים, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים, עַל כֵּן תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית, שֶׁאֲפִלּוּ בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה וַאֲפֵלָה מַמָּשׁ יִתְעוֹרֵר הָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל וְלִצְעֹק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת: מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי, כִּי גַּם צְעָקָה מֵהַשְּׁאוֹל תַּחְתִּית אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם (שָׁם אוֹת פב, פט):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ד · מכתב תנא · פסקה 1 – פסקה 11
כ־7 דק׳ · כ־690 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ג' פְּקוּדֵי תר"ד בְּרֶסְלֶב.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי שֶׁיִּחְיֶה.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי אֶתְמוֹל בַּבֹּקֶר כִּי הָיִיתִי מְצַפֶּה הַרְבֵּה לְמִכְתָּבְךָ, אַךְ בְּתוֹכוֹ הָיָה רָצוּף הָאִגֶּרֶת מֵרַבִּי אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה בְּקוֹל זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה כִּי נִפְטְרָה בִּתּוֹ חַנָּה חַיָּה זַ"ל עַל יְדֵי הַמַּכָּה שֶׁהָיָה בְּפִיהָ, וְהִשְׁתַּמְּשׁוּ עִם הַדָּאקְטֶיר בִּהְיוֹתִי שָׁם כַּיָּדוּעַ לְר' נַחְמָן. וְעֹצֶם צַעֲקָתוֹ עַד הַנֶּפֶשׁ. כִּי בַּשָּׁנָה הַקּוֹדֶמֶת נֶעְדְּרוּ אֶצְלוֹ שְׁנֵי בָּנָיו הַיְנוּ בֵּן וּבַת. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו וְיֹאמַר לְצָרוֹתָיו דַּי, וְיִזְכֶּה לְגַדֵּל מֵעַתָּה בְּנוֹתָיו שֶׁיִּחְיוּ, וְיוֹשִׁיעוֹ בְּכָל הַיְשׁוּעוֹת. וְקֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ מִכְתָּבְךָ אֶתְמוֹל קִבַּלְתִּי בַּבֹּקֶר מִכְתָּב קָטָן מִידִידֵנוּ רַבִּי נַחְמָן מֵהַיְיסִין שֶׁזּוּגָתוֹ וּבִתּוֹ אֵינָם בְּקַו הַבְּרִיאָה וּבִתּוֹ הַקְּטַנָּה חוֹלָה בְּיוֹתֵר. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְסַעֲדָם מְהֵרָה.
וּמַה שֶּׁבְּבֵיתִי עַתָּה, כְּבָר נִשְׁמַע לְאָזְנֶיךָ שֶׁכַּלָּתִי מוּטֶלֶת עַל עֶרֶשׂ דְּוַי בִּכְאֵב עָצוּם בְּפִיהָ וְאֵין יוֹדְעִים מַהוּ, וְגֹדֶל כְּאֵבָהּ אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר. וְזֶה יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה יָמִים שֶׁמּוּטֶלֶת כֵּן וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת כְּלָל רַק חַיּוּתָהּ מִמַּיִם חַיִּים. וְגַם זוּגָתִי תִּחְיֶה נֶחֶלְשָׁה, וְהַיּוֹם הוֹלֶכֶת בַּבַּיִת תְּהִלָּה לָאֵל, אֲבָל אֵין לָהּ כֹּחַ כְּלָל. וְאַתָּה יָכוֹל לְהָבִין גֹּדֶל הָרַעַשׁ מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּלֵב כָּל אֶחָד עַל שֶׁאֵינִי מַרְעִישׁ הָעוֹלָם בְּדָאקְטוֹרִים שְׁלוּחֵי הַמַּזִּיקִים רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְרַבִּי אֶפְרַיִם נֶכֶד רַבֵּנוּ זַ"ל יֵשׁ לוֹ עֲדַיִן קַדַּחַת רְבִיעִית בְּבֵיתִי, וְצוֹעֵק עָלַי בְּכָל פַּעַם מֵעִנְיַן עֲנִיּוּתוֹ וְדָחֳקוֹ וְשֶׁהוּא נָע וָנָד כָּל כָּךְ, וְאֵין לוֹ כֻּתֹּנֶת לִלְבֹּשׁ וְכוּ'.
וְכָל זֶה עוֹבֵר עַתָּה בְּעֵת שֶׁאֲנִי טָרוּד מְאֹד לְהָכִין צָרְכֵי נִשּׂוּאִין לִבְנִי שֶׁיִּחְיֶה בְּעֵת כָּזֶה סָמוּךְ לְפֶסַח, וְכַמָּה דְּבָרִים חֲסֵרִים לִי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת. וְגַם נֶכְדִּי בֶּן בִּתִּי חַנָּה צִירְל שֶׁיִּחְיֶה הָיָה חָלוּשׁ וּמְסֻכָּן מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלַן, וּבִתִּי הִיא אֲחוֹתְךָ בָּכְתָה עָלַי בְּכָל יוֹם. וְעַתָּה תְּהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לוֹ שִׁנּוּי לְטוֹבָה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו יִגְמֹר רְפוּאָתוֹ מְהֵרָה.
וְגַם מִכְתָּבֶיךָ הַנִּשְׁלָחִים אֵלַי בְּכָל פַּעַם, אֲנִי שׁוֹמְעָם וּמְבִינָם וְיָדַעְתִּי מַכְאוֹבֶיךָ. וּמִלְּבַד כָּל הַצְּעָקוֹת וַאֲנָחוֹת שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ בְּכָל עֵת מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּפַרְנָסָה וּבָנִים וְכוּ' וּשְׁלוֹם בַּיִת וְיִסּוּרֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁזֶּה סָמוּךְ בָּזוּ וְעָקְרוּ דַפִּים מִסֵּפֶר הָא"ב.
וּבְתוֹךְ כָּל זֶה צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל שְׁלשָׁה תְּפִלּוֹת בְּיוֹם, וְלִלְמֹד וְלִזְכֹּר בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. וּבֶאֱמֶת זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי וְכוּ', לוּלֵא תּוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי. וּמַה גָּדְלוּ מַעֲשֵׂי ה', שֶׁהוֹדִיעָנוּ מִקֹּדֶם מַה שֶּׁהוֹדִיעָנוּ עַל יְדֵי הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה אֲשֶׁר דְּבָרָיו עֲמֻקִּים מְאֹד, וּמְחַיִּין אֶת הַכֹּל בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם מֵעַתָּה. וַאֲנִי בְּעָנְיִי מוֹצֵא הַרְחָבוֹת רַבּוֹת גַּם בְּתוֹךְ כָּל הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה. וַאֲנִי מוֹדֶה עַל הֶעָבָר, וּמְבַקֵּשׁ עַל לְהַבָּא שֶׁיַּצִּילֵנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו מִכָּל צָרָה וְצוּקָה, וַאֲנִי מְצַפֶּה לִישׁוּעוֹת בְּכָל עֵת כִּי מִכָּל צָרָה הִצִּילַנִי וְכוּ'. בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים שֶׁלֹּא לְבַזּוֹת סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, אַדְּרַבָּא לְצַפּוֹת שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ לְהָאִיר פְּנֵי תֵּבֵל.
וְהִנֵּה לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק מִלְּהוֹדִיעֲךָ קְצָת מִצַּעֲרִי, כִּי עֲדַיִן לֹא הוֹדַעְתִּיךָ מֶחֱצָה מִכְּאֵבֵי לְבָבִי. אֲבָל דַּע בְּנִי חֲבִיבִי כִּי גַּם הַשִּׂמְחָה שֶׁבְּלִבִּי לְהִתְגַּבֵּר בְּחַסְדּוֹ לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה וְכוּ' לֹא הוֹדַעְתִּיךָ כִּי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה. וְלַה' הַתִּקְוָה שֶׁיּוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמוֹ וְיַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. לְעֵת עַתָּה אֲנִי וְכֻלָּנוּ צְרִיכִים רַחֲמִים רַבִּים וִישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת. וְאֵלָיו תְּלוּיוֹת עֵינֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמוֹ, וּלְמַעַן אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא סָבָא דְּסָבִין כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אוֹתָנוּ וְכוּ'. יֶתֶר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ, כִּי עֲדַיִן לֹא הִנַּחְתִּי תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תָּם. וְהִנֵּה בְּשַׁבָּת זוֹ הַסָּמוּךְ אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת הֶחָתָן שֶׁיִּחְיֶה לַתּוֹרָה כַּאֲשֶׁר שָׁמַע כְּבָר מִפִּי רַבִּי דָּוִד שֶׁיֵּשׁ עִכּוּב גַּם מִמְּחֻתָּנִי. וְעַתָּה הוּא לְטוֹבָה, וַאֲנִי מְקַוֶּה לַה' שֶׁבְּשַׁבָּת שֶׁאַחֲרָיו שֶׁהוּא פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא יִהְיֶה נִקְרָא לַתּוֹרָה, בְּחַסְדּוֹ וִישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהַחֲתֻנָּה אֵינִי יוֹדֵעַ עֲדַיִן הֵיכָן תִּהְיֶה, אִם פֹּה אִם בְּלִיפָּוִויץ וַעֲצַת ה' הִיא תָּקוּם. וְכָל מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי לְךָ הַכֹּל, כְּדֵי שֶׁתָּבִין כַּמָּה וְכַמָּה צְרִיכִין בְּכָל עֵת לְהִתְגַּבֵּר לַחֲטֹף טוֹב מִתּוֹךְ כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְלִשְׂמֹחַ בָּזֶה וְלַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה שֶׁאָנוּ זוֹכִין בָּעוֹלָם הַזֶּה הַמָּלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת. כִּי דְּבָרִים כָּאֵלּוּ עוֹבְרִים בְּכָל הָעוֹלָם כַּמְבֹאָר בְּכָל הַסְּפָרִים מִמְּרִירוּת זֶה הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁנִּרְאֶה שֶׁבְּכָאן הוּא הַגֵּיהִנָּם. וְאַף עַל פִּי כֵן אָנוּ חוֹטְפִין בְּכָל יוֹם לוֹמַר קְרִיאַת שְׁמַע לְיַחֵד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם וְטַלִּית וּתְפִלִּין וְכוּ', זֶה חֶלְקֵנוּ מִכָּל עֲמָלֵנוּ. וְאָנוּ צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל עֹז לִשְׂמֹחַ בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם, לְקַיֵּם וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תּוֹרָתְךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְכוּ'. וְהַכֹּל עַל פִּי מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה שֶׁל הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה שֶׁבְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל וּדְבָרָיו הָעֲמֻקִּים וְהַתְּמִימִים הוּא מְשַׂמֵּחַ גַּם אוֹתָנוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים, עֲדֵי נִזְכֶּה מְהֵרָה לָצֵאת מִכָּל הַצָּרוֹת נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁיִּחְיוּ וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיִּחְיוּ. וּבִפְרָט לְר' נַחְמָן נֶכֶד אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · ראשונים ואחרונים · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 87% מהספר עד סוף היום
רַבֵּינוּ בַּחַיֵּי בֶּן אָשֵׁר. ר' פֶּרֶץ הֶחָסִיד. ר' מָרְדְכַי בְּר' הִלֵל, בַּעַל הַ"מָרְדְכַי, נֶהֱרַג עַל קִדּוּשׁ הַשֵׁם.
ר' שִׁמְעוֹן הַדַּרְשָׁן, בַּעַל הַ"יַּלְקוּט". ר' שִׁמְשׁוֹן מִקִינוֹן. ר' שִׁמְשׁוֹן בַּר צָּדוֹק, בַּעַל הַ"תַּשְׁבֵ"ץ". הָרַב חַיִים, אָחִיו וְרַבּוֹ שֶׁל הָרא"שׁ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קס״ז · סעיף א׳ – סעיף ז׳
כ־3 דק׳ · כ־310 מילים · 82% מהספר עד סוף היום
עֲבוֹדָה זָרָה, אֲסוּרָה בַהֲנָאָה, הִיא וְתַשְׁמִישָׁה וְנוֹיָה וְתִקְרָבְתָּהּ. וְאִם נִתְעָרֵב מִדְּבָרִים אֵלּוּ אֲפִלּוּ אֶחָד בְּאֶלֶף שֶׁל הֶתֵּר, אוֹסֵר אֶת כָּל הַתַּעֲרוֹבוֹת בַּהֲנָאָה. אֵיזֶהוּ תַשְׁמִישָׁהּ. הַכֵּלִים שֶׁהַכֹּהֵן מַקְטִיר בָּהֶם לְפָנֶיהָ, כְּגוֹן הַמַּחְתָּה וְהַגְּבִיעִים, וְכֵן הַבַּיִת שֶׁמְּיַחֲדִים לָהּ, וְהַבָּסִיס ֹשֶמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ עָלָיו, וְכֵן כְּלֵי הַשִּׁיר שֶׁמְּזַמְּרִים בָּהֶם לְפָנֶיהָ וְכַדּוֹמֶה. וְאֵיזֶהוּ נוֹיָהּ. כְּגוֹן הַנֵּרוֹת שֶׁמַּדְלִיקִין לְפָנֶיהָ, וְהַמַלְבּוּשִׁים שֶׁמַּלְבִּישִׁים אוֹתָהּ, אוֹ שֶׁשָּׁטַח לְפָנֶיהָ בְּגָדִים וְכֵלִים נָאִים לְנוֹי, וְכֵן הָאִילָנוֹת שֶׁרְגִּילִין לִטַע לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה לִהְיוֹת לָהּ לְנוֹי, הַוְיָן נוֹיֶיהָ, וַאֲסוּרִין בַּהֲנָאָה, וְלָכֵן אָסוּר לֵישֵׁב בְּצִלָּן. וְאֵיזוֹהִי תִקְרָבְתָּהּ, כְּגוֹן מִנֵי מַאֲכָל שֶׁמַּנִּיחִין לְפָנֶיהָ. (עַיֵן יוֹרֶה דֵעָה סִימָן קלט וסִימָן ק"מ סָעִיף א').
עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל גּוֹי, וְכֵן תַּשְׁמִישָׁהּ וְנוֹיָהּ, יֵשׁ לָהֶן בִּטּוּל. כְּשֶׁמְּבַטֵּל אוֹתָהּ הַגּוֹי בְּיָדַיִם, שֶׁלֹּא תְהֵא עוֹד עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ תַשְׁמִישׁ אוֹ נוֹי לַעֲבוֹדָה זָרָה, הֻתָּרוּ. וְֹשֶל יִשְֹרָאֵל מוּמָר, אֵין לָהֶם בִּטוּל.
נֵרוֹת שֶׁהִדְלִיקוּ לְפָנֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ כִּבָּן הַגּוֹי לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ וּמְכָרָן לְיִשְֹרָאֵל, מֻתָּרִין, דְּכֵיוָן שֶׁכִּבָּן לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ, זֶהוּ בִּטּוּלָן. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין לַעֲשׂוֹת מֵהֶן נֵרוֹת שֶׁל מִצְוָה. וְכֵן כָּל דָבָר שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְבַּטֵּל וּמֻתָּר לְהֶדְיוֹט, אָסוּר לִדְבַר מִצְוָה, מִשּׁוּם דִמְאִיסֵי לִגְּבוֹהַ.
הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁלּוֹבְשִים הַכֹּהֲנִים כְּשֶׁנִּכְנָסִים לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה, יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּנוֹי שֶׁלָּהֶם הֵן, וְלֹא נוֹי שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵינָן צְרִיכִין בִּטּוּל. וְיֵשׁ שֶמַּצְרִיךְ בִּטּוּל.
צוּרַת שְׁתִי וָעֶרֶב שֶמִּשְׁתַּחֲוִים לָהּ, אֲסוּרָה בְּלֹא בִטּוּל. אֲבָל שְׁתִי וָעֶרֶב שֶׁתּוֹלִין בַּצַוָּאר לְזִכָּרוֹן בְּעָלְמָא, מֻתָּר.
אָסוּר לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר לְצֹרֶךְ עֲבוֹדָה זָרָה, וַאֲפִלּוּ חַלּוֹנוֹת לְהַבָּיִת. וְאָסוּר לִמְכֹּר לָהֶם סְפָרִים הַמְיֻחָדִים לַעֲבוֹדָה זָרָה. [וְכֵן סִפְרֵי תנ"ך הַמֻּעְתָּקִים בְּשִׁנּוּיִים, כְּדֵי לְפָקְרָם וּלְהַחֲזִיק אֱמוּנָתָם]. וְכֵן לִמְכֹּר לָהֶם דָּבָר לְצֹרֶךְ עֲבוֹדָתָם, אָסוּר אִם לֹא יוּכְלוּ לִקְנוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר. וְיֵשׁ אוֹסְרִין אֲפִילּוּ אִם יוּכְלוּ לִקְנוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכָל בַּעַל נֶפֶשׁ, יַחְמִיר לְעַצְמוֹ.
אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּאֱלִיל וּבַנוֹי שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים. וּצְרִיכִין לְהִתְרַחֵק מִן הַבַּיִת וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִן הָאֱלִיל עַצְמוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, שֶׁלֹּא לַעֲבֹר שָׁם. וְאָסוּר לִשְמֹעַ כְּלִי הַשִׁיר אוֹ לְהָרִיחַ בְּרֵיחַ שֶׁלָּהֶם. וְאִם שׁוֹמֵעַ כְּלִי הַשִּׁיר, יַאְטֵם אָזְנָיו. וְכֵן אִם בָּא רֵיחַ, יְכַוֵּן שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ד
כִּי אַתָּה גִּלִּיתָ לָנוּ עצֶם הַמַּעֲלוֹת שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי מַנְהִיג כָּשֵׁר, כִּי זוֹכִין עַל יָדוֹ לְבַטֵּל אַרְבַּע מִדּוֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם, פְּגַם אֱמוּנָה וּכְפִירוּת וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וּלְשׁוֹן הָרָע הַשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּן, שֶׁהֵם רָאשֵׁי כָל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְאַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה אָנוּ צְרִיכִין לְהַעְתִּיר וּלְהַפְצִיר אוֹתְךָ לִזְכּוֹת לְהִנָּצֵל מִפְּגַם אַרְבָּעָה מִדּוֹת רָעוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר כָּל אֶחָד נִלְכָּד בָּהֶם כְּפִי מַה שֶּׁנִּלְכָּד, בְּהִרְהוּר אוֹ בְּדִבּוּר אוֹ בְּמַעֲשֶׂה, בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְּמֵזִיד וְאַתָּה יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן מַגִּיעִים הַפְּגָמִים הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה הַנּוֹגְעִים בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְזַכֵּנוּ שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מַנְהִיגִים וְרָאשִׁים הֲגוּנִים כָּאֵלֶּה, שֶׁיְּסַדְּרוּ וְיַעֲרִיכוּ הַגְּבִיּוֹת וְהַמִּסִּים עַל כָּל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה כֻלָּנוּ לְהִנָּצֵל עַל יָדָם מִפְּגַם כָּל הָאַרְבַּע מִדּוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁלֹּא יֻדְבַּק בָּנוּ וּבְזַרְעֵנוּ שׁוּם שֶׁמֶץ מֵהֶם, לֹא מֵהֶם וְלֹא מִקְצָתָם, לֹא בְּמַחֲשָׁבָה לֹא בְּדִבּוּר וְלֹא בְּמַעֲשֶׂה, לֹא בְּשׁוֹגֵג וְלֹא בְּמֵזִיד רַק נִזְכֶּה לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וּנְקִיִּים לְגַמְרֵי מִפְּגַם כָּל הָאַרְבַּע מִדּוֹת הָאֵלֶּה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִפְּגַם נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת, וְתִשְׁמְרֵנוּ שֶׁלֹּא נִהְיֶה רְגִילִים בִּנְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת וְכָל הַנְּדָרִים וּשְׁבוּעוֹת שֶׁאָנוּ מֻכְרָחִים לִדּר אוֹ לִשָּׁבַע בִּשְׁבִיל קְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה 'נְדָרִים סְיָג לַפְּרִישׁוּת', תִּשְׁמְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַעֲזר וְתוֹשִׁיעַ לָנוּ בְּכָל עֵת לְקַיְּמָם מִיָּד, וְלִבְלִי לַעֲבר חַס וְשָׁלוֹם וְלִבְלִי לְאַחֵר שׁוּם נֶדֶר וּשְׁבוּעָה, רַק נִזְכֶּה לְקַיְּמָם בִּשְׁלֵמוּת מִיָּד וּכְכָל הַיּוֹצֵא מִפִּינוּ נַעֲשֶׂה, וּמוֹצֵא שְׂפָתֵינוּ נִשְׁמר וְנַעֲשֶׂה, כַּאֲשֶׁר נִדּוֹר תֵּכֶף וּמִיָּד, וְלֹא נְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיַן נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת בִּשְׁבִיל קְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיְּמָם בֶּאֱמֶת, וְלִזְכּוֹת עַל יָדָם לִקְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב "הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם" חוּס וְרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְתָשׁוּב הַמְּלוּכָה וְהָרָשׁוּת וְהַהִתְנַשְּׂאוּת לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַכְּשֵׁרִים וְהַיְּרֵאִים בֶּאֱמֶת, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּי לַיהוָה הַמְּלוּכָה וּמוֹשֵׁל בַּגּוֹיִם, וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה, וְהָיָה יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ה
מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן, הָגֵן בַּעֲדֵנוּ וּבַטֵּל וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת שֶׁל כָּל הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים וְהַיּוֹעֲצִים, וְתַטֵּה לִבָּם עָלֵינוּ לְטוֹבָה כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ מַחֲשַׁבְתָּם אֲשֶׁר הֵם חוֹשְׁבִים עָלֵינוּ בְּכָל עֵת, "כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ ראשׁ, עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ, אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד, כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרתוּ".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מַעֲמַד וּמַצַּב יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַזּאת בֵּין הָעַכּוּ"ם, כִּי נֶחְשַׁבְנוּ כְּקוֹצִים בְּעֵינֵיהֶם, כִּכְלִי נִמְאָס, כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ, נִבְזִים וּדְווּיִים וּסְחוּפִים אֲנַחְנוּ הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִים נֶחְשַׁבְנוּ כַּצּאן לָטֶבַח יוּבָל לַהֲרג וּלְאַבֵּד וּלְמַכָּה וּלְחֶרְפָּה וּבְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת חוֹשְׁבִים בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה עֵצוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת עַל דַּת יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ, כִּי לֹא עָלֵינוּ תְלֻנּוֹתֵיהֶם כִּי אִם עַל דַּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבִּכְתָב וּבְעַל פֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֶךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה לְבַד הֵם חוֹרְקִים שִׁנָּם עָלֵינוּ בְּכָל עֵת וָעֵת בְּכָל דוֹר וָדוֹר, בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּי לֹא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵינוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵינוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם עָלֵינוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, כִּי אֵין מִי שֶׁיַּעֲמד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה רְאֵה "כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב" בְּיִשְׂרָאֵל וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב עצֶם הַסַּכָּנָה שֶׁל כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת, אֲשֶׁר דָּנִים אוֹתָם בְּבָתֵּי מִשְׁפְּטֵיהֶם וְיוֹעֲצֵיהֶם, וְחוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם מַחֲשָׁבוֹת וּמִתְיָעֲצִים בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִמָּהֶם, בְּאפֶן שֶׁיַּעֲבִירוּ אוֹתָם עַל דַּת חַס וְשָׁלוֹם, אֲשֶׁר זֶה כָּל פְּנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתָּם הָרָעָה, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כּל יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת וּכְבָר הֵסִיתוּ וְהִדִּיחוּ אֶת כַּמָּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל עַל יְדֵי עֵצוֹתֵיהֶם וּגְזֵרוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, וְעוֹד הֵם חוֹשְׁבִים עֵצוֹת רָעוֹת לְהוֹסִיף גְּזֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע לְאָזְנֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים אוֹי לְאָזְנַיִם שֶׁכַּךְ שׁוֹמְעוֹת, אוֹי מַה נַּעֲשֶׂה לְבַטֵּל וּלְהָפֵר עֲצָתָם וּלְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם, "אֲדנָי אֱלֹהִים חֲדַל נָא מִי יָקוּם יַעֲקב כִּי קָטן הוּא" עָזְרֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אֵין מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים הִתְרַצֵּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר, עָזְרֵנוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 302 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־36 דק׳
פרשת השבוע: דברים
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־29 ביולי 2028, בשעה 19:38 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: ימים שבין המצרים
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
רְחִיצַת חַמִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְכֵן קְרִיאַת הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית: (לק"א סי' י"ט אות ה')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.