פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, כ״ז באב ה׳תשפ״ח · 19 באוגוסט 2028
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ס״א · אות א׳ – אות ג׳
כ־5 דק׳ · כ־510 מילים · 90% מהספר עד סוף היום
הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כַּמּוּבָא. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא בֶּאֱמֶת דָּבָר נִפְלָא וְנֶעְלָם מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי. אַךְ דַּע, שֶׁעִקָּר הַזְּמַן הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין מְבִינִים, דְּהַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁשִּׂכְלֵנוּ קָטָן, כִּי כָל מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, הַזְּמַן נִקְטָן וְנִתְבַּטֵּל בְּיוֹתֵר. כִּי בַּחֲלוֹם, שֶׁאָז הַשֵּׂכֶל נִסְתַּלֵּק, וְאֵין לוֹ רַק כֹּחַ הַמְדַמֶּה, אֲזַי בְּרֶבַע שָׁעָה יְכוֹלִים לַעֲבֹר כָּל הַשִּׁבְעִים שָׁנָה, כַּאֲשֶׁר נִדְמֶה בַּחֲלוֹם, שֶׁעוֹבֵר וְהוֹלֵךְ כַּמָּה וְכַמָּה זְמַנִּים בְּשָׁעָה מוּעֶטֶת מְאֹד, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּתְעוֹרְרִים מֵהַשֵּׁנָה, אֲזַי רוֹאִים, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַזְּמַנִּים וְהַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁעָבְרוּ בַּחֲלוֹם, הוּא זְמַן מֻעָט מְאֹד בֶּאֱמֶת. וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁאַחַר־כָּךְ בְּהָקִיץ אָז חוֹזֵר הַשֵּׂכֶל אֵלָיו, וְאֵצֶל הַשֵּׂכֶל כָּל אֵלּוּ הַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁעָבְרוּ בַּחֲלוֹם הֵם רַק רֶבַע שָׁעָה אֶצְלוֹ, רַק שִׁבְעִים שָׁנָה מַמָּשׁ, הֵם שִׁבְעִים שָׁנָה גַּם אֵצֶל הַשֵּׂכֶל שֶׁלָּנוּ. וּבֶאֱמֶת בְּהַשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ לְמַעְלָה מִשִּׂכְלֵנוּ, גַּם מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב אֶצְלֵנוּ לְשִׁבְעִים שָׁנָה מַמָּשׁ הוּא גַם־כֵּן רַק רֶבַע שָׁעָה אוֹ פָּחוֹת. כִּי כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁיְּכוֹלִין לַעֲבֹר שִׁבְעִים שָׁנָה בַּחֲלוֹם, וּבֶאֱמֶת אָנוּ יוֹדְעִין אַחַר־כָּךְ בַּשֵּׂכֶל שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא רַק רֶבַע שָׁעָה, כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ, מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב לְפִי שִׂכְלֵנוּ שִׁבְעִים שָׁנָה מַמָּשׁ, הוּא בַּשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ לְמַעְלָה יוֹתֵר רַק רֶבַע שָׁעָה, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים זֹאת. כִּי גַּם בַּחֲלוֹם אִם הָיָה אֶחָד בָּא אֶצְלוֹ בִּשְׁעַת הַחֲלוֹם וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ, שֶׁכָּל זֶה שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁעוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינָם כְּלוּם, וְהַכֹּל הוּא רַק רֶבַע שָׁעָה – בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מַאֲמִין לוֹ כְּלָל, כִּי לְפִי הַדִּמְיוֹן שֶׁבַּחֲלוֹם נִדְמֶה לוֹ שֶׁעוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים מַמָּשׁ; כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֶצְלֵנוּ לְפִי שִׂכְלֵנוּ נִדְמֶה שֶׁזֶּהוּ זְמַן שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, בַּשֵּׂכֶל הַגָּדוֹל יוֹתֵר הוּא רַק רֶבַע שָׁעָה. וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה, שֶׁבַּשֵּׂכֶל שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עוֹד יוֹתֵר לְמַעְלָה, גַּם אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁבַּשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ מִשִּׂכְלֵנוּ אֵינוֹ נֶחֱשָׁב שָׁם, בַּשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ עוֹד יוֹתֵר, רַק לִזְמַן מֻעָט וּפָחוּת מְאֹד. וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה עַד אֲשֶׁר יֵשׁ שֵׂכֶל גָּבוֹהַּ כָּל־כָּךְ, שֶׁשָּׁם כָּל הַזְּמַן כֻּלּוֹ אֵינוֹ נֶחֱשָׁב כְּלָל, כִּי מֵחֲמַת גֹּדֶל הַשֵּׂכֶל מְאֹד, כָּל הַזְּמַן אַיִן וָאֶפֶס לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁאֶצְלֵנוּ הַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁעוֹבְרִים בַּחֲלוֹם הֵם רַק רֶבַע שָׁעָה בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל, כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שֵׂכֶל לְמַעְלָה מִשֵּׂכֶל, עַד שֶׁהַזְּמַן נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי:
וְעַל־כֵּן מָשִׁיחַ, שֶׁעָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְסָבַל מַה שֶּׁסָּבַל, וְאַחַר כָּל זֶה, בַּסּוֹף יֹאמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ (תהילים ב׳:ז׳). וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ וְנִפְלָא מְאֹד, לִכְאוֹרָה, אַךְ כָּל זֶה מֵחֲמַת גֹּדֶל עֹצֶם שִׂכְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, לְפִי גֹּדֶל מַדְרֵגָתוֹ שֶׁיֹּאחַז אָז, וּמֵחֲמַת הַפְלָגַת עֹצֶם מַעֲלַת שִׂכְלוֹ, שֶׁיִּגְדַּל אָז מְאֹד מְאֹד. עַל־כֵּן יִהְיֶה כָּל הַזְּמַן שֶׁעָבַר עָלָיו מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן, כֻּלּוֹ אַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ, וְיִהְיֶה מַמָּשׁ כְּאִלּוּ נוֹלָד הַיּוֹם, כִּי יִתְבַּטֵּל כָּל הַזְּמַן בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל מְאֹד. וְעַל־כֵּן יֹאמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ – הַיּוֹם מַמָּשׁ, כִּי כָל הַזְּמַן שֶׁעָבַר, אַיִן וָאֶפֶס לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל:
וְכֵן אָנוּ רוֹאִים בְּמָקוֹם גַם־כֵּן, שֶׁהַבַּעַל־כֹּחַ יָכוֹל לַעֲבֹר מָקוֹם גָּדוֹל בְּשָׁעָה מוּעֶטֶת. נִמְצָא שֶׁאֶצְלוֹ כָּל זֶה הַמָּקוֹם הוּא קָטָן, וְאֵצֶל הַחֲלוּשֵׁי־כֹחַ נֶחֱשָׁב זֶה הַמָּקוֹם גָּדוֹל, וּצְרִיכִים לֵילֵךְ שָׁעָה מְרֻבָּה עַד שֶׁעוֹבְרִים אוֹתוֹ הַמָּקוֹם. וּכְמוֹ־כֵן לְמַעְלָה מַעְלָה, כָּל מַה שֶּׁהַכֹּחַ גָּדוֹל יוֹתֵר, הַמָּקוֹם נִקְטָן אֶצְלוֹ יוֹתֵר, וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה, עַד שֶׁהַמָּקוֹם נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, רַק שֶׁבְּשִׂכְלֵנוּ אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כָּל זֶה, כְּמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בַּחֲלוֹם אֶת הָאֱמֶת, שֶׁכָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁנִּדְמֶה בַּחֲלוֹם אֵינוֹ כְּלוּם בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ־כֵן גַּם אָנוּ אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין, שֶׁכָּל הַזְּמַן שֶׁלָּנוּ אֵינוֹ כְּלוּם לְמַעְלָה בַּשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות רע״א – אות רע״ב
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 90% מהספר עד סוף היום
אָמַר: הֲלֹא הַחֶנְוָנִי דַּרְכּוֹ לְהַקִּיף בְּהַקָּפָה, שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לְאַחַר זְמַן, וּמַדּוּעַ לֹא יֹאמַר הָאָדָם אֵיזֶה קַפִּיטְלִיךְ תְּהִלִּים אוֹ לִלְמֹד אוֹ לַעֲשׂוֹת שְׁאָר מִצְווֹת, וְיִהְיֶה מֻנָּח וּמוּכָן אֶצְלוֹ לְעֵת הַצֹּרֶךְ?! כִּי יִהְיֶה זְמַן שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָזֶה, שֶׁיִּגְבֶּה שְׂכָרוֹ וּפְעֻלָּתוֹ. לֹא יְהֵא שֶׁנּוֹתֵן הַחֶנְוָנִי (נ"א וּמַדּוּעַ לֹא יְהֵא כְּהַחֶנְוָנִי שֶׁנּוֹתֵן) סְחוֹרָה בְּהַקָּפָה וְכוּ'?! (וְלֹא שָׁמַעְתִּי שִׂיחָה זוֹ בְּעַצְמִי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, רַק מִפִּי אַחֵר, וּכְפִי הַנִּרְאֶה שֶׁהָיָה בָּזֶה שִׂיחָה נָאָה וְלֹא זָכִיתִי לְשָׁמְעָהּ):
אִישׁ אֶחָד מֵהַקַּלֵּי עוֹלָם נִכְנַס אֶצְלוֹ בְּעִיר אַחַת וְהִתְפָּאֵר לְפָנָיו עַל אֲשֶׁר הוּא מְלֻמָּד בִּלְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים, כִּי הָיָה עַתָּה בְּבָתֵּי עַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶם וְלֹא יָדְעוּ הַסּוֹפְרִים שֶׁלָּהֶם תֵּבָה אַחַת לִקְרוֹתָהּ הֵיטֵב וְהוּא פֵּרְשָׁהּ לָהֶם. וְהָיָה לְזֶה הָאִישׁ הַנַּ"ל גַּדְלוּת גָּדוֹל מְאֹד עַל שֶׁהוּא מְלֻמָּד כָּל כָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם. וְאַחַר כָּךְ יָצָא הָאִישׁ הַנַּ"ל וְהָיָה רַבֵּנוּ ז"ל מִתְלוֹצֵץ מִמֶּנּוּ עַל שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת כָּל כָּךְ מִשְּׁטוּתִים כָּאֵלֶּה. וְיָשַׁב שָׁם אִישׁ אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁהָיָה לַמְדָן מֻפְלָג וִירֵא ה', וְעָנָה וְאָמַר לְרַבֵּנוּ ז"ל: "אֶפְשָׁר טוֹב יוֹתֵר מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת מִדִּבְרֵי שְׁטוּת מִמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת ח"ו מִדִּבְרֵי תּוֹרָה?" וְשָׁתַק רַבֵּנוּ ז"ל אֵיזֶה שָׁעָה קַלָּה. וְאַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר: אַדְּרַבָּא, נַהֲפֹךְ הוּא! וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (בְּרָכוֹת סא:)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ל״א
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 91% מהספר עד סוף היום
ואני מוכן לשרתו בגופי ובנפש רוח נשמה שלי וכו'. והשיב לו רבנו ידיד נפשי, אל תצערו אותי בדבר זה. כי לא דבר קל הוא לגלות לכם, חס ושלום, מה העבודה הזאת ובשביל מה באתי לפה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תקמ״ג
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 89% מהספר עד סוף היום
וְעַל־כֵּן הָעִקָּר לְהִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים הַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּעִיר, כְּגוֹן בְּנֵי הָעֲשִׁירִים וְאוֹתָן שֶׁמֻּחְזָקִים בְּלִמּוּד, וְאָז הַקְּטַנִּים מִתְקָרְבִים מִמֵּילָא וְכַנַּ"ל. גַּם דַּרְכּוֹ הָיָה שֶׁלֹּא הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב זְקֵנִים רַק בְּנֵי הַנְּעוּרִים כַּמּוּבָא בְּהָאָלֶף־בֵּית (סֵפֶר הַמִּדּוֹת) שֶׁהַנְּעָרִים בְּקַל לְהָשִׁיב אוֹתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַזְּקֵנִים. וְכֵן סִפֵּר לִי זָקֵן אֶחָד עַל עַצְמוֹ שֶׁפַּעַם אַחַת כְּשֶׁהָיָה אֶצְלוֹ עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת בְּזַאסְלַאב אָז אָמַר לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, רַבֵּנוּ קָרְבוּ אוֹתִי אֲלֵיכֶם. הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵינִי יָכוֹל לְקָרֵב זְקֵנִים. אַחַר־כָּךְ שָׂחַק רַבֵּנוּ קְצָת וְאָמַר לוֹ, תֹּאמְרוּ שֶׁכָּךְ הוּא הָאֱמֶת שֶׁאֵינִי יָכוֹל, בְּוַדַּאי אֲנִי יָכוֹל לְקָרֵב גַּם זְקֵנִים. אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נִתְקָרֵב זֶה הַזָּקֵן הֵיטֵב לְרַבֵּנוּ כְּמוֹ בְּנֵי הַנְּעוּרִים. וְכֵן מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה תָּעִיתִי כְּשֶׂה אוֹבֵד [בְּלִקּוּטֵי א' בְּסִימָן ר"ו] הַחִלּוּק שֶׁבֵּין עוּל יָמִים לְזָקֵן עַיֵּן שָׁם. וְכֵן שָׁמַעְנוּ וְרָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁקָּשֶׁה לְקָרֵב הַזְּקֵנִים:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · שבועה · אות ט׳ – אות ה׳
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 91% מהספר עד סוף היום
ט. דְבָרִים שֶׁאֵין אֵשׁ וּמַיִם מְכַלִּין אוֹתָם, שְׁבוּעוֹת שֶׁקֶר מְכַלִּין אוֹתָן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗י. מַלְאָךְ גַּבְרִיאֵל הוּא מְמֻנֶּה עַל הַשְּׂרֵפָה לִשְׂרף גַּם לְהַצִּיל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. הַתּוֹרָה וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַשַּׁבָּת הֵם נוֹתְנִים חַיִּים גַּשְׁמִיִּים גַם כֵּן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. הָרָגִיל בִּקְלָלָה, עַל יְדֵי זֶה לא יִהְיֶה לוֹ בְּגָדִים עַל הַשַּׁבָּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. עִיר שֶׁשּׁוֹמְרִין אֶת עַצְמָם. מִלָּלֶכֶת חוּץ לִתְחוּם שַׁבָּת, עַל יְדֵי זֶה שָׁם הַבָּשָׂר בְּזוֹל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. עַל יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר שֶׁל מָשִׁיחַ גַּם עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. עַל יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת הוּא כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו וְהוּא מְמַלֵּא שְׁאֵלוֹתָיו, גַּם הוּא גּוֹזֵר וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיְּמָהּ, גַּם הַקֶּרֶן שֶׁל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ קַיָּמִים לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵינוֹ אוֹכֵל אֶלָּא מִפֵּרוֹתֵיהֶם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות מ״ב
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 90% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁגָּמְרוּ הַשִּׂמְחָה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם וְלָנוּ אַחֲרֵי כֵן בַּבּקֶר חָזְרוּ הַזּוּג כַּנַּ"ל וְהָיוּ מִתְגַּעְגְּעִים וְכוּ' אַחֲרֵי הַקבצן שֶׁהָיָה צַוָּארוֹ עָקם בְּתוֹךְ כָּךְ וְהִנֵּה הוּא בָּא, וְאָמַר הִנֵּנִי וְכוּ' בַּתְּחִלָּה בֵּרַכְתִּי אֶתְכֶם שֶׁתִּהְיוּ כָּמוֹנִי עַתָּה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם בְּמַתָּנָה לַדְּרָשָׁה שֶׁתִּהְיוּ כָּמוֹנִי וְאַתֶּם סוֹבְרִים שֶׁיֵּשׁ לִי צַוָּאר עָקם ? אֵין צַוָּארִי עָקם כְּלָל אַדְּרַבָּא, יֵשׁ לִי צַוָּאר שָׁוֶה מְאד, צַוָּאר יָפֶה מְאד רַק שֶׁיֵּשׁ הַבְלֵי עוֹלָם וַאֲנִי אֵינִי רוֹצֶה לְהוֹצִיא שׁוּם הֶבֶל וְרוּחַ [שֶׁקּוֹרִין נשיפת אויר החוצה] בְּהַבְלֵי עוֹלָם [וּמֵחֲמַת זֶה נִדְמֶה שֶׁצַּוָּארוֹ עָקם כִּי הוּא מְעַקֵּם צַוָּארוֹ מֵהַבְלֵי עוֹלָם וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהוֹצִיא שׁוּם הֶבֶל וָרוּחַ בְּהַבְלֵי עוֹלָם] אֲבָל בֶּאֱמֶת יֵשׁ לִי צַוָּאר יָפֶה מְאד, צַוָּאר נִפְלָא מְאד כִּי יֵשׁ לִי קוֹל נִפְלָא מְאד וְכָל מִינֵי הַקּוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁהֵם קוֹל בְּלא דִּבּוּר כֻּלָּם אֲנִי יָכוֹל לְהוֹצִיאָם בְּקוֹלִי כִּי יֵשׁ לִי צַוָּאר וְקוֹל נִפְלָא מְאד וְיֵשׁ לִי הַסְכָּמָה עַל זֶה מֵאוֹתָהּ הַמְּדִינָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תפלה · קטע ע״ז – קטע ע״ח
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 92% מהספר עד סוף היום
הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר הַמִּתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּחִינָה [זוֹ], שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּץ כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְּלִין, וְכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת יִהְיוּ נִכְלָלִין בּוֹ, וְהוּא יַעֲמֹד וְיִתְפַּלֵּל עִם כָּל הַטּוֹב הַזֶּה. אַשְׁרֵי הַצִּבּוּר שֶׁזּוֹכִין לִשְׁלִיחַ צִבּוּר כָּזֶה: (שם)
עַכְשָׁו הַתְּפִלָּה הִיא בְּגָלוּת בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא גָּבוֹהַּ מְאֹד וּבְנֵי אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהּ, וּכְשֶׁעוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל הֵם חֲפֵצִים לִפְטֹר אֶת הַתְּפִלָּה מֵעֲלֵיהֶם. וְעַל יְדֵי יִרְאָה שְׁלֵמָה הַבָּאָה עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַג' מִדּוֹת רָעוֹת (כַּמְבֹאָר בְּיִרְאָה אוֹת כ'), עַל־יְדֵי זֶה פּוֹדִין הַתְּפִלָּה מִן הַגָּלוּת וַאֲזַי הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז אֵין צְרִיכִין לְשׁוּם רְפוּאָה עַל־יְדֵי דָּאקְטֶירְיָא, כִּי מִתְרַפְּאִין עַל־יְדֵי כָּל מַה שֶּׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין, כְּגוֹן לֶחֶם וּמַיִם וְכַיּוֹצֵא. כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת מַמְשִׁיכִין כֹּחַ כָּל הָרְפוּאוֹת לְתוֹךְ כָּל מַה שֶּׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין. וּכְשֶׁזוֹכִין לִתְפִלָּה כָּזֹאת הִיא בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, וַאֲזַי כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְכָל הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְכָל הַשָּׂרִים הָעֶלְיוֹנִים כֻּלָּם הֵם נִכְנָעִים תַּחְתָּיו, כִּי כֻּלָּם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ וְהוּא נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵי כֻּלָּם. וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בְּשָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ עִם הַמְפֻרְסָמִים וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁכָּל הַנְּשָׁמוֹת נֶחֱלָקִים תַּחְתָּם. וְהָעַזּוּת שֶׁל הַמַּנְהִיגִים וּמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁכָּל מֶמְשַׁלְתָּם עַל־יְדֵי עַזּוּת, נוֹפֵל וְנִתְבַּטֵּל לְפָנָיו. וַאֲזַי זוֹכֶה שֶׁתִּתְקַיֵּם מֶמְשַׁלְתּוֹ עַל הַמַּלְאָכִים, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי: (לק"ת סי' א')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ו · קטע א׳ – קטע ה׳
כ־7 דק׳ · כ־670 מילים · 91% מהספר עד סוף היום
אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַרְתָּ, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים זִכִּיתָ אוֹתָנוּ וְנָתַתָּ לָנוּ אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֶךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ לְחַיּוֹתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה, לְמַעַן נִזְכֶּה עַל יָדָהּ לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אָרךְ, וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים הוֹסַפְתָּ לָנוּ חֲסָדִים וְטוֹבוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת עַל יְדֵי כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אֲשֶׁר כֻּלָּם עָשׂוּ אָזְנַיִם לַתּוֹרָה מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ, עַד אֲשֶׁר זָכִינוּ גַם זָכִינוּ, לַחֲסָדִים רַבִּים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, "חַסְדֵּי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים", אֲשֶׁר הוֹסַפְתָּ לָּנוּ חֶסֶד וָטוֹב, וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ, לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשֵׁנוּ, וְשָׁלַחְתָּ לָנוּ מוֹשִׁיעַ וָרַב, "מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקב וּנְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל", הוּא דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַחַי וְקַיָּם, אֲשֶׁר כָּתַב לָנוּ סֵפֶר תְּהִלִּים הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, חֲמִשָּׁה סְפָרִים כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ, מַה נָּשִׁיב לַיהוָה כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלֵינוּ וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים גִּלִּיתָ לָנוּ, אֲשֶׁר עַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים זוֹכִין לִתְשׁוּבָה, כִּי חָפֵץ חֶסֶד אַתָּה, וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבָתָם שֶׁל רְשָׁעִים וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם עַל כֵּן הִקְדַּמְתָּ תְּרוּפָה לְמַכּוֹתֵנוּ, וְחוֹנַנְתָּ אוֹתָנוּ בְּסֵפֶר תְּהִלִּים הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, הַפּוֹתֵחַ לָנוּ כָּל שַׁעֲרֵי רַחֲמִים, כָּל שַׁעֲרֵי הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהֵם חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה כְּנֶגֶד חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אָב הָרַחֲמָן, זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲסֹק בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים כָּל יָמֵינוּ וְתַעַזְרֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל בְּנֵי בֵיתִי בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם לוֹמַר תְּהִלִּים הַרְבֵּה בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל בְּלֵב שָׁלֵם בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לְהַטּוֹת לְבָבִי הֵיטֵב לְהַשְׁמִיעַ לְאָזְנַי מַה שֶּׁאֲנִי מוֹצִיא בְּפִי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִמְצוֹא עַצְמִי בְּכָל דַּרְגָא וְדַרְגָא בְּתוֹךְ פְּסוּקֵי תְּהִלִּים הַקְּדוֹשִׁים הַכְּלוּלִים מִכָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וּמִכָּל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, מִן תַּכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה עַד תַּכְלִית דְּיוּטָא הַתַּחְתּוֹנָה, אֲשֶׁר כָּל הַנּוֹפְלִים וְהָרְחוֹקִים בְּתַכְלִית הָרִחוּק כֻּלָּם יְכוֹלִים לִמְצא אֶת עַצְמָם בְּתוֹךְ סֵפֶר תְּהִלִּים, וְכָל אֶחָד יָכוֹל לְעוֹרֵר לְבָבוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים, וְלָבא לְהַשַּׁעַר שֶׁל תְּשׁוּבָה הַשַּׁיָּךְ לוֹ, שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הָאוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּמ"ט [בְּאַרְבָּעִים וָתֵשַׁע] אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמוֹת שִׁבְטֵי יָהּ שֶׁהֵם מ"ט [אַרְבָּעִים וָתֵשַׁע] אוֹתִיּוֹת כְּנֶגֶד מ"ט [אַרְבָּעִים וָתֵשַׁע] שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לָשׁוּב עַל יָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָשׁוּב אֵלֵינוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לְרַחֵם עָלֵינוּ בַּחֲסָדִים רַבִּים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, לְסַיְּעֵנוּ וּלְעָזְרֵנוּ בְּכָל עֵת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנָּפַלְנוּ בָּהֶם, וְלָשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה תָּמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא אָבִי אָב הָרַחֲמָן כָּל דַּרְכֵי עֵצוֹתֶיךָ אֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, בְּכֻלָּם פָּגַמְתִּי בָּהֶם הַרְבֵּה כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ [וּמַאֲמִין] בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁבֶּאֱמֶת אִי אֶפְשַׁר לְקַלְקֵל עֵצוֹתֶיךָ בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם עַל כֵּן עֲדַיִן אֲנִי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָה שְׁלֵמָה בְּכָל עֵת, שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ וְתַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, עַל יְדֵי כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת הַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת הַתְּמִימוֹת וְהַפְּשׁוּטוֹת, אֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶךָ הָאֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנִי לִהְיוֹת רָגִיל מְאד בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה, בְּהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא בְּכַוָּנַת הַלֵּב בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב עֲווֹנוֹתַי, וְלָשׁוּב עֲלֵיהֶם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְאֶזְכֶּה לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה עַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים, וּלְעוֹרֵר עָלַי כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁהֵם רְפוּאַת הַבַּת מֶלֶךְ, שֶׁהִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּנְגִינוֹתַי אֲנַגֵּן כָּל יְמֵי חַיַּי עַל בֵּית יְהוָה בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה, "כִּי טוֹב יְהוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנוּ לָצֵאת מִגָּלוּת מִצְרַיִם, וּמִכָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף אֲשֶׁר כֻּלָּם מְכוּנִים בְּשֵׁם גָּלוּת מִצְרַיִם זַכֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְטַהֵר וּלְזַכֵּךְ וּלְגַלּוֹת כָּל הַמ"ט שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה עַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים הַכּוֹלֵל אֶת כָּל "שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה", שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מ"ט אוֹתִיּוֹת כְּנֶגֶד מ"ט שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה וְעַל יְדֵי זֶה תּוֹצִיאֵנִי מִמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וְתַכְנִיסֵנִי בְּתוֹךְ מ"ט שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, וְתוֹצִיאֵנִי מִמֵּצַר הַגָּרוֹן, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִחַר גְּרוֹנִי, כִּי כְּבָר קְרָאתִיךָ מִמֵּצַר הַגָּרוֹן הַרְבֵּה הוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב וְזַכֵּנִי וְהַעֲלֵנִי מִבְּחִינַת אֶרֶץ מִצְרַיִם מִמֵּצַר הַגָּרוֹן, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְחִיב פִּי וְאַתָּה תְּמַלְּאֵהוּ בְּכָל טוּב אֲמִתִּי וְנִצְחִי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן "הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה [יְהוָה] אֱלֹהָי", הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ כִּי אַתָּה צוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבָה, כִּי לֹא תַחְפּץ "בְּמוֹת הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה", וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ, אִם יָשׁוּב מִיַּד תְּקַבְּלוֹ, "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא" עַד דִּכְדוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ, "וַתּאמֶר שׁוּבוּ בְּנֵי אָדָם שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות צד · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 92% מהספר עד סוף היום
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מַנְצַפַּ"ךְ צוֹפִים אֲמָרוּם. כִּי מַנְצַפַּ"ךְ הֵם בְּחִינַת חֲמִשָּׁה גְּבוּרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת אֵשׁ וְהֵם שֹׁרֶשׁ חֲמִשָּׁה מוֹצָאוֹת הַפֶּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַדִּבּוּרִים חַמִּים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ.
שֶׁזּוֹכִים לָזֶה עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹתְקִים תְּחִלָּה וְצוֹפִים וּמְיַחֲלִים וּמְחַכִּים לְחַסְדֵּי הַשֵּׁם, בִּבְחִינַת: "וַאֲנִי בַּה' אֲצַפֶּה אוֹחִילָה לֵאֱלֹקֵי יִשְׁעִי". בְּחִינַת: "טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת ה'", עַל־יְדֵי־זֶה דַּוְקָא זוֹכִים לִשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּרִים הַנַּ"ל וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת:
"אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים" וְכוּ', בְּחִינַת הַשְּׁתִיקָה וְהֶעְדֵּר הַדִּבּוּר רַק עַל־יְדֵי הַתִּקְוָה וְהַיִּחוּל שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם" מִלְּשׁוֹן קִוּוּי וְיִחוּל לְחַסְדֵּי הַשֵּׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם. וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת מַה שֶּׁבְּסֵדֶר הַבְּרִיאָה הַחֹשֶׁךְ וְהַלַּיְלָה קוֹדֵם לָאוֹר.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קיז
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 90% מהספר עד סוף היום
יֵשׁ סוֹדוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁעַל יְדֵיהֶם יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וְזֶה בְּחִינַת הַסּוֹדוֹת שֶׁמְּגַלִּין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּסוֹד וּבְלַחַשׁ וְהַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרְבוּ כָּל הָרְחוֹקִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמַה שֶּׁאוֹמְרִים דְּבָרִים אֵלּוּ בְּסוֹד וּבְלַחַשׁ הוּא סוֹד מַה שֶּׁאוֹמְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד בַּחֲשַׁאי וּבְלַחַשׁ דַּיְקָא.
וּמִי שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּסוֹד ה' אֲשֶׁר לִירֵאָיו, יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה תָּמִיד לָצֵאת מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לוֹ, וְזֶה בְּחִינַת: סוֹד ה' לִירֵאָיו וְכוּ' עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי (הִלְכוֹת הֶפְקֵר וְנִכְסֵי הַגֵּר הֲלָכָה ד'):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תוכחה · אות א
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 93% מהספר עד סוף היום
לִפְעָמִים כְּשֶׁאָדָם מוֹכִיחַ אֶת עַצְמוֹ אוֹ אֶת חֲבֵרוֹ וּמַתְחִיל לְהַזְכִּיר הַמַּעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשָׂה, אֲזַי שָׁכִיחַ שֶׁיִּפֹּל עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ מְאֹד, וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ מְאֹד עַל־יְדֵי־זֶה וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַתּוֹכָחָה שֶׁאֵינָהּ כָּרָאוּי, שֶׁמַּחֲלֶשֶׁת כֹּחַ הַנְּשָׁמָה עַל־יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִין הָרֵיחַ רַע שֶׁל עֲווֹנוֹת, כִּי עִקַּר הַתּוֹכָחָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, לְחַפֵּשׂ לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ וְכֵן בַּחֲבֵרוֹ עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְהַתּוֹכָחָה תִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ חֶסֶד לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְאֶת חֲבֵרוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִבְטֹחַ בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים, שֶׁיֵּשׁ אֶצְלוֹ חֶסֶד כָּזֶה, שֶׁגַּם כָּל הַמַּעֲשִׂים רָעִים יְכוֹלִין לְהִתְהַפֵּךְ לִזְכֻיּוֹת, אֲפִלּוּ אִם הִרְבָּה לִפְשֹׁעַ מְאֹד, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִם הַשֵּׁם הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת וְכוּ', וְעִקַּר הַתּוֹכָחָה תִּהְיֶה בְּאֹפֶן שֶׁיְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְאֶת חֲבֵרוֹ לְהִתְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתְחִיל מֵעַתָּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלֹא שֶׁיְּקַלְקֵל יוֹתֵר עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ, שֶׁיִּפֹּל חַס וְשָׁלוֹם יוֹתֵר, וּלְתוֹכָחָה כָּזֹאת אֵין זוֹכִין כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשְּׁרִין עַצְמוֹ לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁעַל־יְדֵי תּוֹכַחְתָּם מוֹסִיפִים וְנוֹתְנִים רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת. הִלְכוֹת צִיצִית, הֲלָכָה ה', אוֹת ז):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מה שכתבו אנשי־שלומנו מברסלב לעיר טשעהרין · פסקה 10 – פסקה 19
כ־7 דק׳ · כ־660 מילים · 93% מהספר עד סוף היום
וּבַלַּיְלָה אָמַר חֲצוֹת, וְאַחַר חֲצוֹת בְּעֵרֶךְ שְׁלֹשָׁה שָׁעוֹת קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם תָּפַס קֻלְמוֹס וְכָתַב תּוֹרָה עַל מִשְׁנַת מַשְׁקִין בֵּית הַשַּׁלְחִין בַּמּוֹעֵד, וְאַחַר־כָּךְ בָּא אֵלָיו רַבִּי מֵאִיר יְהוּדָה, וְאָמַר לוֹ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אֲפִלּוּ מֶען זָאל זַיין דֶּער עֶרְגְסְטֶיר בַּעַל עֲבֵרָה, אַ בִּיא מֶען הַאלְט זִיךְ אִין רֶעבִּין, וֶועט מֶען בְּוַדַּאי תְּשׁוּבָה טָאן אוּן מֶען וֶועט הָאבִּין אַתִּיקוּן [אֲפִלּוּ יִהְיֶה בַעַל הָעֲבֵירָה הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר אִם רַק יַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ בִּרַבֵּנוּ בְּוַדַּאי יַעֲשֶׂה תְשׁוּבָה וְיִהָיֶה לוֹ תִקּוּן].
וּבְיוֹם ד' עָמְדוּ לְפָנָיו כַּמָּה אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ, וְאָמַר, שֶׁהָעִקָּר עֵסֶק שֶׁלָּכֶם יִהְיֶה לְהַדְפִּיס סְפָרִים, יָפוּצוּ מַעְיְנוֹתֶיךָ חוּצָה, וְדִבֵּר מֵעִנְיַן ע"ב נִימִין.
וְאוֹר לְיוֹם ה', שְׁתֵּי שָׁעוֹת קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם בָּא אֵלָיו רַבִּי מֵאִיר יְהוּדָא וְרַבִּי לֶיבְּצֶי וְאָמַר: הַמַּלְאָךְ דּוּמָה בָּא אֵצֶל הָאָדָם וּמְבַקֵּעַ כְּרֵסוֹ וּמַפִּילוֹ עַל פָּנָיו, וְאָמַר: אוֹי, וּבִפְרָט כְּשֶׁיֵּשׁ רְפוּאוֹת בַּבֶּטֶן, זֶה אֵשׁ לֶהָבָה, אַךְ רַבֵּנוּ זַ"ל בְּוַדַּאי יְתַקֵּן הַכֹּל מֵעַל פָּנָיו.
וּבַבֹּקֶר נֶחֱלַשׁ מְאֹד בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וּבָאָה אֵלָיו הַצַּדֶּקֶת מָרַת אָדִיל, בַּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמְרָה: לָמָּה תַּחֲרִישׁוּ: הֲלֹא צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּבְכִיָּה. וְהוּא זַ"ל, לֹא הִסְכִּים עַל זֶה וְאָמַר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׂוֹנְאִים גְּדוֹלִים, רַק לִמֵּד אוֹתָנוּ אֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ, שֶׁיֹּאמְרוּ בְּהִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁיִּמָּצֵא לוֹ זְכוּת, שֶׁכָּתַב דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וְסִדֵּר אוֹתָם וְהִדֵּר אוֹתָם, גַּם עַתָּה רוֹצֶה לְהַדְפִּיס, וְכָל חַיֵּיכֶם תָּלוּי בִּי.
וְגַם רַבִּי צְבִי מִטֶּעפְּלִיק בָּא אֵלָיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ, אִם כְּבָר קִבֵּל מָעוֹת מֵאָדוֹן, וְאָמַר לוֹ תֵּן לִי הַמָּעוֹת שֶׁלְּךָ, וַאֲנִי אֶשְׁמֹר לְךָ הַמָּעוֹת עַד לָעוֹלָם הַבָּא, וְאָמַר: אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לְמַטָה, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי לְמַעְלָה.
וְצִוָּה לוֹ לְהַרְבּוֹת תְּהִלִּים, יֹאמְרֵם כְּמוֹ שֶׁיֹּאמְרֵם. וְאוֹר לְיוֹם ו', עֶרֶב־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ קָרִינוּ לְפָנָיו ב' מַעֲשִׂיּוֹת מֵרַבֵּנוּ מַעֲשֶׂה א' וּב'.
וְקֹדֶם אוֹר הַיּוֹם צִוָּה לְהָבִיא לוֹ מַיִם חַמִּין לַעֲשׂוֹת לוֹ אַמְבַּטִי, וְקֹדֶם שֶׁהֵבִיאוּ לוֹ הָאַמְבַּטִי דִּבֵּר הַרְבֵּה כִּמְעַט כְּצַוָּאָה, וְכָךְ אָמַר: צְרִיכִים אַתֶּם לְהַחֲזִיק אֶתְכֶם בְּיַחַד בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה, וְאַתֶּם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם שֶׁלֵימְיזַלְנִיקֶיס [שְׁלוּמִיאֵלִים], וְאַחַר־כָּךְ אָמַר פִּתְאֹם לְהָעוֹלָם: שְׁלֹשָׁה צָרוֹת הָיוּ בְּטֵבֵת, מַהוּ הַצָּרוֹת; וְלֹא זָכְרוּ, וְאָמַר הוּא בְּעַצְמוֹ: בּוֹ מֵת עֶזְרָא הַסּוֹפֵר, וְנִכְתְּבָה תּוֹרָה יְוָנִית, וְנִבְקְעָה הָעִיר, [וְסָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלַיִם]. וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: נוּא, אַז עֶזְרָא הַסּוֹפֵר גֵּייט אַוֶועק, אוּן טְרֵייף פָּסוּל אִיז זִיךְ מִתְגַּבֵּר אַזוֹי פִיעל וִוי סֶע הַיינְט דָא אֲלָפִים וּרְבָבוֹת טְרֵייף פָּסוּל, נָאר אִיךְ הָאף, אַז אֵיין בְּלֶעטִיל פוּן סִפְרֵי רַבֵּינוּ וֶועט זַיין אַ תִּקּוּן אוֹף אַלְדִינְג; נוּא, זָאג אִיךְ אַייךְ אָן, אַז אַייעֶר עוּבְדָא זָאל זַיין אִיר זָאלְט דְּרוּקְן דִּי סְפָרִים, סֶע זָאל זַיין יָפוּצוּ מַעְיְנוֹתֶיךָ חוּצָה, אִיהר זָאלְט זַיין שְׁטַארְק מִיט גֶּעלְט אוּן מִיט רָצוֹן אוּן מִיט טִרְחָא [כְּשֶׁעֶזְרָא הַסּוֹפֵר מִסְתַּלֵּק וּטְרֵפָה־פָסוּל מִתְגַּבֵּר כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ הַיּוֹם אֲלָפִים וּרְבָבוֹת טְרֵפָה־פָסוּל. אֲבָל אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁדַּף אֶחָד מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ יִהְיֶה תִקּוּן לַכֹּל. נוּ אֲנִי מַזְהִיר אֶתְכֶם שֶׁתַּדְפִּיסוּ אֶת הַסְּפָרִים שֶׁיִּהְיֶה יָפוּצוּ מַעְיְנוֹתֶיךָ חוּצָה. שֶׁתִּהְיוּ חֲזָקִים בְּכֶסֶף וּבְרָצוֹן וּבְטִרְחָא]. וְאָמַר לִבְנוֹ רַבִּי יִצְחָק: אַתָּה גַּם־כֵּן צָרִיךְ לִתֵּן ת"ק רוּבַּל־כֶּסֶף עַל זֶה, וְאִם לָאו תֵּן שִׁשִּׁים רוּבַּל־כֶּסֶף.
וְגַם אָמַר, שֶׁיֵּשׁ עֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ, אוּן צוּם סוֹף גְּלִיסְט זִיךְ קְרִיגִין אוֹף אַזוֹי אֵיין רַבִּי! אוֹי [וּלְבַסּוֹף חוֹשְׁקִים לַחְלוֹק עַל כָּזֶה רֶבִּי!].
וּבַבֹּקֶר הִתְלַבֵּשׁ בְּצִיצִית וּתְפִלִּין וְהִתְפַּלֵּל בְּכָל הַכֹּחוֹת וְאָמַר סְלִיחוֹת, וּבִשְׁעַת קְרִיאַת־הַתּוֹרָה בָכָה, וְאַחַר־כָּךְ לָמַד וְסִיֵּם הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ הַגָּדוֹל, וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּלְמֹד בְּשֻׁלְחָן־עָרוּךְ קָטָן, וָוארוּם סֶע פַאר אַייךְ אֵין כֹּחַ, הָאט עֶר, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, גִּיזָאגְט: זַייט אִיהר מִיר נִיט אַזוֹי גִיטְרַייא [כִּי זֶה בִּשְׁבִילְךָ "אֵין כֹּחַ" הוּא זַצַּ"ל אָמַר: אַל תִּהְיוּ כָּל כָּךְ נֶאֱמָנִים לִי]. וְאָמַר תְהִלִּים, וְאַחַר־כָּךְ אָמַר לְנַחְמָן בֶּן עוֹזֵר, שֶׁיִּתֵּן לוֹ 'כָּל טוֹב', וְלֹא יָדַע מַה הוּא רוֹצֶה, וּפֵרֵשׁ לוֹ: תֵּן לִי הַתַּנַ"ךְ, זֶהוּ כָּל טוֹב, וְאַחַר־כָּךְ אָמַר, שֶׁאִם יָבוֹאוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְפָנָיו עִם כִּנּוֹר וְיִרְקְדוּ לְפָנָיו בְּוַדַּאי יְחַיּוּ אוֹתוֹ, וְאָמַר, שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה עוֹד אֲפִלּוּ טֵייא.
וְאַחַר שְׁתֵּי שָׁעוֹת אָמַר לִבְנוֹ רַבִּי יִצְחָק: לֵךְ לַבַּיִת וְטֹל לִי הַקּוּכִין [סוּג מַאֲכָל] שֶׁל שַׁבָּת, רַק שֶׁיִּהְיֶה שֶׁל שַׁבָּת דַּיְקָא, וְצִוָּה לְהַצִּיעַ שֻׁלְחָן עַל הַכִּסֵּא דַּיְקָא, וְהוּא בְּעַצְמוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יָשַׁב עַל הַתֵּבָה שֶׁל נֵרוֹת וְאָכַל כַּזַּיִת בְּדֹחַק גָּדוֹל וּמְעַט רֹטֶב וּמְעַט צִימֶעס [תַּבְשִׁיל מִגֶּזֶר], וְאַחַר־כָּךְ אָמַר, שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן מֻתָּר לְבָרֵךְ עַל הַמִּטָּה הַסְּמוּכָה, וּבְתוֹךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אָמַר: הָרַחֲמָן הוּא יַמְשִׁיךְ לָנוּ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אוּן הָאט גִּיזָאגְט אִיךְ הָאבּ נִיט אִין זִין גִּיהַאט צוּא עֶסִין נָאר סֶע הָאט זִיךְ בַּייא מִיר אִיבֶּער גִּידְרֵייט אִין דֶּער מַחֲשָׁבָה [וְאָמַר: לֹא הָיָה בְדַעְתִּי לֶאֱכֹל אֲבָל הִתְהַפֵּךְ אֶצְלִי בַּמַּחֲשָׁבָה].
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · קצת שמות הצדיקים המפורסמים שהיו בדורות הסמוכים · פסקה 7 – פסקה 8
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 93% מהספר עד סוף היום
ר' דָּוִד אַב בֵּית דִּין דִּקְהִלַּת קַארְטוֹטְשִׁיב. ר' מָרְדְּכַי הָרַב מִנֶּסְחִיז. ר' אָשֵׁר מַגִּיד מֵישָׁרִים דִּקְהִלַּת אוֹסְטְרָהָא. ר' אַבְרָהָם מֹשֶׁה הַלֵּוִי בַּעַל הַ"מַּיִם קְדוֹשִׁים".
ר' חַיִּים סַאנְזִיר. ר' מֹשֶׁה אוֹסְטְרֶיר. הָרַב ר' דָּוִד צְבִי. ר' יִשְׂרָאֵל אַבְרָהָם. רַבִּי צְבִי סוֹפֵר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קצ״ב · סעיף א׳ – סעיף ה׳
כ־5 דק׳ · כ־450 מילים · 90% מהספר עד סוף היום
אָמַר רַב יִצְחָק בְּרֵהּ דְּרַב יְהוּדָה, לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁלֹּא יֶחֱלֶה. שֶׁאִם חָלָה, אוֹמְרִים לוֹ, הָבֵא זְכוּת וְהִפָּטֵר. אָמַר מַר עֻקְבָא, מַאי קְרָאָהּ. כִּי יִפֹּל הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ, מִמֶּנּוּ לְהָבִיא רְאָיָה. פֵּרוּשׁ, מֵאַחַר שֶׁהוּא נוֹפֵל, צָרִיךְ לִמְצוֹא מִמֶּנּוּ וּמִמַּעַשָיו רְאָיָה לִזְכוּת. עוֹד אִיתָא בַגְּמָרָא, חָשׁ בְּרֹאשּׁוֹ, יְהִי דוֹמֶה בְעֵינָיו כְּמִי שֶׁנְּתָנוּהוּ בְקוֹלָר. עָלָה לַמִּטָּה וְנָפַל לְמִשְּׁכָּב, יְהִי דוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּמִי שֶהֶעֱלוּהוּ לְגַרְדּוֹם (מָקוֹם שֶׁדָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת) לִדוֹן, שֶכָּל הָעוֹלֶה לְגַרְדּוֹם לִדוֹן, אִם יֶשׁ לוֹ פְּרַקְלִיטִין גְּדוֹלִים, נִצּוֹל. וְאִם לָאו, אֵינוֹ נִצּוֹל. וְאֵלּוּ הֵן פְּרַקְלִיטִין שֶׁל אָדָם, תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וַאֲפִלּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה מְלַמְּדִים עָלָיו חוֹבָה, וְאֶחָד מְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, נִצּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר, אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ, וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר, פְּדָעֵהוּ מִרֶדֶת שַׁחַת וְגוֹ'.
דָּרַשׁ רַבִּי פִּינְחָס בַּר חָמָא, כָּל מִי שֶׁיֵשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וִיבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר, חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת, וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה. וְנוֹהֲגִין לָתֵת צְדָקָה לַעֲנִיִים בַּעֲדוֹ, כִּי תְּשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה, מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה. גַּם נוֹהֲגִין לְבָרֵךְ אֶת הַחוֹלִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְאִם הוּא מְסֻכָּן, מְבָרְכִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב. וְלִפְעָמִים מְשַׁנִּים אֶת שֵׁם הַחוֹלֶה, כִּי גַּם שִׁנּוּי הַשֵׁם, קוֹרֵעַ גְּזַר דִּינוֹ.
הַתּוֹרָה נָתְנָה רְשׁוּת לָרוֹפֵא שֶׁיְרַפֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר, וְרַפֹּא יְרַפֵּא. וְלָכֵן אֵין לוֹ לַחוֹלֶה לִסְמֹךְ עַל הַנֵּס, אֶלָּא חַיָב לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם לִקְרוֹא לְרוֹפֵא שֶׁיְרַפֵּהוּ. וּכְבָר כַּמָה חֲסִידֵי עוֹלָם נִתְרַפְּאוּ עַל יְדֵי רוֹפְאִים. וּמִי שֶׁמּוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ מִלִּקְרוֹא לָרוֹפֵא, שְׁתַּיִם רָעוֹת הִנֵּהוּ עוֹשֶׂה, הָאַחַת, דְּאָסוּר לִסְמֹךְ עַל הַנֵּס בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ סַכָּנָה, וְדָבָר זֶה גּוֹרֵם שֶׁיִזָּכְרוּ עֲוֹנוֹתָיו בִּשְׁעַת חָלְיוֹ. וְעוֹד, דַּהֲוֵי יֻהֲרָא וְגֵאוֹת שֶׁסּוֹמֵךְ עַל צִדְקָתוֹ שֶׁיִתְרַפֵּא בְּדֶרֶךְ הַנֵּס. וְיֶשׁ לוֹ לִקְרוֹא לָרוֹפֵא הַיוֹתֵר מֻמְחֶה, וּבְכָל זֹאת לִבּוֹ יְהֵא לַשָׁמַיִם, וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאֵת הָרוֹפֵא הַנֶּאֱמָן יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאַךְ בּוֹ יִבְטַח לִבּוֹ (ברכי יוסף) (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן סא סָעִיף ד).
וּמִצְוָה הוּא עַל הָרוֹפֵא הַבָּקִי לְרַפֵּא, וּבִכְלַל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ הוּא. וְאִם מוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לַחוֹלֶה רוֹפֵא אַחֵר, כִּי לֹא מִן כָּל אָדָם זוֹכֶה לְהִתְרַפֵּא, וְאוּלַי הוּא מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁיִתְרַפֵּא עַל יָדוֹ. אֲבָל לֹא יִתְעַסֵּק בִּרְפוּאוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בָקִי, וְאֵין שָׁם גָּדוֹל מִמֶּנוּ, שֶׁאִם לֹא כֵן, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים.
חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אִם יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת בִּדְבַר הֶתֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁהוֹת קְצָת עַד שֶיַשִּׂיגוּהוּ, אֵין מַתִּירִין לוֹ שׁוּם דְּבַר אִסּוּר. וְאִם צָרִיךְ דַּוְקָא לִדְבַר אִסּוּר, אִם צָרִיךְ לְאָכְלוֹ כְּמוֹ שֶׁהַדֶּרֶךְ הוּא לֶאֱכֹל דָּבָר זֶה, אָסוּר לוֹ לְאָכְלוֹ, אֲפִלּוּ הוּא רַק אִסּוּר דְּרַבָּנָן, כֵּיוָן שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה. אֲבָל שֶׁלֹּא כְדֶרֶךְ הֲנָאָתוֹ, כְּגוֹן שֶׁמְּעָרֵב בּוֹ דָבָר מַר, וְכֵן לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ רְטִיָה וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר, אֲפִלּוּ הוּא דָבָר הָאָסוּר בַּהֲנָאָה מִדְּאוֹרָיְתָא, חוּץ מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם וּבָשָׂר בְּחָלָב, שֶׁאֲסוּרִין אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הֲנָאָתָן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין סַכָּנָה. (דִּין הַבְּרָכָה עַל מַה שֶּׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה לִרְפוּאָה, עַיֵן לְעֵיל סִימָן ג סָעִיף ח וְסִימָן סא סָעִיף ד. וְדִין תִּינוֹק שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח, עַיֵן לְעֵיל סוֹף סִימָן קיז).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ו
אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַרְתָּ, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים זִכִּיתָ אוֹתָנוּ וְנָתַתָּ לָנוּ אֶת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֶךָ נֶאֱמַן בֵּיתֶךָ לְחַיּוֹתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה, לְמַעַן נִזְכֶּה עַל יָדָהּ לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אָרךְ, וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים הוֹסַפְתָּ לָנוּ חֲסָדִים וְטוֹבוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת עַל יְדֵי כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אֲשֶׁר כֻּלָּם עָשׂוּ אָזְנַיִם לַתּוֹרָה מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ, עַד אֲשֶׁר זָכִינוּ גַם זָכִינוּ, לַחֲסָדִים רַבִּים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, "חַסְדֵּי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים", אֲשֶׁר הוֹסַפְתָּ לָּנוּ חֶסֶד וָטוֹב, וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ, לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשֵׁנוּ, וְשָׁלַחְתָּ לָנוּ מוֹשִׁיעַ וָרַב, "מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקב וּנְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל", הוּא דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַחַי וְקַיָּם, אֲשֶׁר כָּתַב לָנוּ סֵפֶר תְּהִלִּים הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, חֲמִשָּׁה סְפָרִים כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ, מַה נָּשִׁיב לַיהוָה כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלֵינוּ וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים גִּלִּיתָ לָנוּ, אֲשֶׁר עַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים זוֹכִין לִתְשׁוּבָה, כִּי חָפֵץ חֶסֶד אַתָּה, וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבָתָם שֶׁל רְשָׁעִים וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָם עַל כֵּן הִקְדַּמְתָּ תְּרוּפָה לְמַכּוֹתֵנוּ, וְחוֹנַנְתָּ אוֹתָנוּ בְּסֵפֶר תְּהִלִּים הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, הַפּוֹתֵחַ לָנוּ כָּל שַׁעֲרֵי רַחֲמִים, כָּל שַׁעֲרֵי הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהֵם חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה כְּנֶגֶד חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אָב הָרַחֲמָן, זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲסֹק בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים כָּל יָמֵינוּ וְתַעַזְרֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל בְּנֵי בֵיתִי בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם לוֹמַר תְּהִלִּים הַרְבֵּה בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל בְּלֵב שָׁלֵם בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לְהַטּוֹת לְבָבִי הֵיטֵב לְהַשְׁמִיעַ לְאָזְנַי מַה שֶּׁאֲנִי מוֹצִיא בְּפִי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִמְצוֹא עַצְמִי בְּכָל דַּרְגָא וְדַרְגָא בְּתוֹךְ פְּסוּקֵי תְּהִלִּים הַקְּדוֹשִׁים הַכְּלוּלִים מִכָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וּמִכָּל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, מִן תַּכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה עַד תַּכְלִית דְּיוּטָא הַתַּחְתּוֹנָה, אֲשֶׁר כָּל הַנּוֹפְלִים וְהָרְחוֹקִים בְּתַכְלִית הָרִחוּק כֻּלָּם יְכוֹלִים לִמְצא אֶת עַצְמָם בְּתוֹךְ סֵפֶר תְּהִלִּים, וְכָל אֶחָד יָכוֹל לְעוֹרֵר לְבָבוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים, וְלָבא לְהַשַּׁעַר שֶׁל תְּשׁוּבָה הַשַּׁיָּךְ לוֹ, שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הָאוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּמ"ט [בְּאַרְבָּעִים וָתֵשַׁע] אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמוֹת שִׁבְטֵי יָהּ שֶׁהֵם מ"ט [אַרְבָּעִים וָתֵשַׁע] אוֹתִיּוֹת כְּנֶגֶד מ"ט [אַרְבָּעִים וָתֵשַׁע] שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לָשׁוּב עַל יָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָשׁוּב אֵלֵינוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לְרַחֵם עָלֵינוּ בַּחֲסָדִים רַבִּים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, לְסַיְּעֵנוּ וּלְעָזְרֵנוּ בְּכָל עֵת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנָּפַלְנוּ בָּהֶם, וְלָשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה תָּמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא אָבִי אָב הָרַחֲמָן כָּל דַּרְכֵי עֵצוֹתֶיךָ אֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, בְּכֻלָּם פָּגַמְתִּי בָּהֶם הַרְבֵּה כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ [וּמַאֲמִין] בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁבֶּאֱמֶת אִי אֶפְשַׁר לְקַלְקֵל עֵצוֹתֶיךָ בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם עַל כֵּן עֲדַיִן אֲנִי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָה שְׁלֵמָה בְּכָל עֵת, שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ וְתַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, עַל יְדֵי כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת הַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת הַתְּמִימוֹת וְהַפְּשׁוּטוֹת, אֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶךָ הָאֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנִי לִהְיוֹת רָגִיל מְאד בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה, בְּהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא בְּכַוָּנַת הַלֵּב בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב עֲווֹנוֹתַי, וְלָשׁוּב עֲלֵיהֶם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְאֶזְכֶּה לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה עַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים, וּלְעוֹרֵר עָלַי כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁהֵם רְפוּאַת הַבַּת מֶלֶךְ, שֶׁהִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּנְגִינוֹתַי אֲנַגֵּן כָּל יְמֵי חַיַּי עַל בֵּית יְהוָה בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה, "כִּי טוֹב יְהוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנוּ לָצֵאת מִגָּלוּת מִצְרַיִם, וּמִכָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף אֲשֶׁר כֻּלָּם מְכוּנִים בְּשֵׁם גָּלוּת מִצְרַיִם זַכֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְטַהֵר וּלְזַכֵּךְ וּלְגַלּוֹת כָּל הַמ"ט שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה עַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים הַכּוֹלֵל אֶת כָּל "שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה", שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מ"ט אוֹתִיּוֹת כְּנֶגֶד מ"ט שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה וְעַל יְדֵי זֶה תּוֹצִיאֵנִי מִמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וְתַכְנִיסֵנִי בְּתוֹךְ מ"ט שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, וְתוֹצִיאֵנִי מִמֵּצַר הַגָּרוֹן, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִחַר גְּרוֹנִי, כִּי כְּבָר קְרָאתִיךָ מִמֵּצַר הַגָּרוֹן הַרְבֵּה הוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב וְזַכֵּנִי וְהַעֲלֵנִי מִבְּחִינַת אֶרֶץ מִצְרַיִם מִמֵּצַר הַגָּרוֹן, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְחִיב פִּי וְאַתָּה תְּמַלְּאֵהוּ בְּכָל טוּב אֲמִתִּי וְנִצְחִי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן "הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה [יְהוָה] אֱלֹהָי", הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ כִּי אַתָּה צוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבָה, כִּי לֹא תַחְפּץ "בְּמוֹת הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה", וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ, אִם יָשׁוּב מִיַּד תְּקַבְּלוֹ, "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא" עַד דִּכְדוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ, "וַתּאמֶר שׁוּבוּ בְּנֵי אָדָם שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 323 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשפ״ח
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־35 דק׳
פרשת השבוע: ראה
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־19 באוגוסט 2028, בשעה 19:19 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל. וּלְפִי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמְּקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל כֵּן נִדְחֶה זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, קֵץ כָּל בָּשָׂר, רוּחַ סְעָרָה, וְעַל־יְדֵי זֶה עוֹלֶה הַדִּבּוּר: (לק"א סי' ל"ח אות ז')
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.