עשרת ימי תשובה
הצעת מערכת האתר: הערך הזה עוסק בעניינו של היום
לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּמוּסָר וְיִרְאַת שָׁמַיִם וּלְעוֹרְרוֹ לִתְשׁוּבָה הוּא תִּקּוּן קֶרִי: (שם בסוף)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שלישי, ו׳ בתשרי ה׳תשפ״ט · 26 בספטמבר 2028
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ד׳ · אות ה׳ – אות ז׳
כ־7 דק׳ · כ־700 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
ה וַעֲוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם הֵם עַל עַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ל״ב:כ״ז): וַתְּהִי עֲוֹנוֹתָם חֲקוּקָה עַל עַצְמוֹתָם, וְכָל עֲבֵרָה יֵשׁ לָהּ צֵרוּף אוֹתִיּוֹת. וּכְשֶׁעָבַר אֵיזֶה עֲבֵרָה, אֲזַי נֶחְקָק צֵרוּף רַע עַל עַצְמוֹתָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיס בְּחִינַת הַדִּבּוּר שֶׁל הַלָּאו הַזֶּה שֶׁעָבַר בְּתוֹךְ הַטֻּמְאָה, הַיְנוּ שֶׁמַּכְנִיס בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּבָּר אֶחָד לַדּוֹר, הוּא מַכְנִיס אוֹתָהּ בְּתוֹךְ הָעַכּוּ"ם, וְנוֹתֵן לָהֶם מֶמְשָׁלָה. לְמָשָׁל, אִם עָבַר עַל דִבּוּר שֶׁל הַלָּאו לֹא יִהְיֶה לְךָ*), אֲזַי מַחֲרִיב הַצֵּרוּף הַטּוֹב שֶׁל הַדִּבּוּר וּבוֹנֶה צֵרוּף רַע, וְנֶחְקָק הַצֵּרוּף הַזֶּה עַל עַצְמוֹתָיו וְנוֹקֵם בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיהו ה׳:כ״ה): עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה. וּכְתִיב (תהילים ל״ד:כ״ב): תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה. וְעַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים יוֹצֵא מֵעַצְמוֹתָיו הָאוֹתִיּוֹת הַחֲקוּקִים עֲלֵיהֶם, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם הַדִּבּוּר שֶׁל הַוִּדּוּי, כִּי הַדִּבּוּר יוֹצֵא מֵעַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לה): כָּל עַצְמֹתַי תֹּאמַרְנָה; וּמַחֲרִיב הַבִּנְיָן וְהַצֵּרוּף הָרָע, וּבוֹנֶה מֵהֶם מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ז:): בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, הָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה מְגֻלְגָּלִין, עַד שֶׁאָמַר מֹשֶׁה: שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה – שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מֵהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁיִּזְכֹּר לִיהוּדָה הַוִּדּוּי שֶׁהִתְוַדָּה, וְכֵן הֲוֵי לֵיה. וְזֶה דַּוְקָא עַצְמוֹתָיו הָיוּ מְגֻלְגָּלִין, עַל שֵׁם וַתְּהִי עֲוֹנוֹתָם חֲקוּקָה עַל עַצְמוֹתָם, וְעַל־יְדֵי הַוִּדּוּי נִתְתַּקְּנוּ, וְעָלוּ כָּל חַד לְדוּכְתֵּה. וִיהוּדָה זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת; רֶמֶז, שֶׁבְּחִינַת מַלְכוּת נִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים, וְזֶה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה, שֶׁזָּכַר מֹשֶׁה הַוִּדּוּי, כִּי כֵן צָרִיךְ, שֶׁיִּהְיֶה הַוִּדּוּי לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם, וְכָל תַּלְמִיד חָכָם הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: מֹשֶׁה, שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ. וּבָזֶה שֶׁזָּכַר מֹשֶׁה הַוִּדּוּי, נַעֲשָׂה כְּאִלּוּ הִתְוַדָּה עַכְשָׁו לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת מַלְכוּת, וְנֶחֱרַב הַצֵּרוּף הָרָע שֶׁנֶּחְקַק עַל עַצְמוֹתָיו:
ו וְזֶה בְּחִינַת הַחְזָרַת הַמַּלְכוּת לְשָׁרְשָׁהּ, כִּי שֹׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת הוּא אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קא:): לָמָּה טָעָה נְבָט, שֶׁרָאָה שֶׁיָּצָא אֵשׁ מֵאֲמָתוֹ. וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת אֵשׁ, שֶׁמִּשָּׁם הַמַּלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיהו כ״ג:כ״ט): הֲלוֹא כֹּה דְבָרִי כָּאֵשׁ, וּכְתִיב (משלי ח׳:ט״ו): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ. וְעִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כב:): כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי דְּקַיְמָא מִקַּמֵּי סֵפֶר־תּוֹרָה, וְלָא קַיְמָא מִקַּמֵּי צוּרְבָא מִדְּרַבָּנָן. וְזֶהוּ (במדבר ל״א:כ״ג): כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ, תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ. דָּבָר – זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּתוֹךְ הַטֻּמְאָה, בְּתוֹךְ חֲמִימוּת הַיֵּצֶר, כְּמוֹ (קידושין פא.): נוּרָא בֵּי עַמְרָם; תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ – תִּקּוּנוֹ עַל־יְדֵי אֵשׁ, הַיְנוּ וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם כַּנַּ"ל. וְזֶה לְשׁוֹן עֲבֵרָה, שֶׁהַצֵּרוּף שֶׁל עֲבֵרָה עוֹבֵר בְּתוֹךְ עַצְמוֹתָיו, מֵעֵבֶר אֶל עֵבֶר. וּמִצְוָה לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת – כְּשֶׁעוֹשֶׂה חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְוֹות (מ"ר אחרי פ' כא), אֲזַי נִתְחַבְּרוּ שִׁבְרֵי עַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ד:כ״א): שׁוֹמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו:
ז וְזֶה פֵּרוּשׁ (משלי ט״ז:י״ד): חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת, כִּי חֲמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – בִּשְׁבִיל הַמַּלְכוּת שֶׁהִשְׁפִּיל עַל־יְדֵי עֲווֹנוֹתָיו; וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה, הַיְנוּ בְּחִינַת תַּלְמִיד חָכָם, בְּחִינַת מֹשֶׁה, הוּא יְכַפֵּר לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז׳:י״ח): וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית – לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם (ר"ה יז). נִמְצָא, כְּשֶׁבָּא לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם וּמוֹצִיא כָּל צֵרוּפָיו לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם, וְהַתַּלְמִיד חָכָם הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר י״ב:ג׳): וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד; וְעַל־יְדֵי־זֶה נִקְרָא אִישׁ חָכָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב כ״ח:י״ב): וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא (ע' סוטה כא:). וּבָזֶה יֵשׁ כֹּחַ לַתַּלְמִיד חָכָם לְכַפֵּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה: וּבִשְׁבִיל זֶה כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה עַל חֵטְא הָעֵגֶל, אָמַר (שמות ל״ב:ל״ב): אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם, וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא; כִּי זֶה מִן הַנִּמְנָע, שֶׁלֹּא יָבוֹא לְאָדָם אֵיזֶה גַּדְלוּת, כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ שֶׁמְּסַפְּרִין שִׁבְחוֹ, כָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמֶּלֶךְ גָּדוֹל מְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר אֶת הָאָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי מִן הַנִּמְנָע, שֶׁלֹּא יָבוֹא לוֹ אֵיזֶה גַּדְלוּת. אֲבָל צָרִיךְ לָזֶה בִּטּוּל כָּל הַרְגָּשׁוֹתָיו וְחָמְרִיּוֹתָיו, אֲזַי יָכוֹל הָאָדָם לִשְׁמֹעַ שִׁבְחוֹ, וְלֹא יָבוֹא לוֹ שׁוּם גַּדְלוּת, כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁרָאָה כָּתוּב בַּתּוֹרָה: וַיְּדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה; וְיִשְׂרָאֵל קוֹרְאִין בְּכָל יוֹם בַּתּוֹרָה שִׁבְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְהוּא בְּעַצְמוֹ מְסַפֵּר לָהֶם שְׁבָחָיו, וְלֹא הָיָה לְמֹשֶׁה שׁוּם הִתְפָּאֲרוּת וְגַדְלוּת מִזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד, וּבְוַדַּאי עַל־יְדֵי עַנְוְתָנוּתוֹ הָיָה כֹּחַ בְּיַד מֹשֶׁה לְכַפֵּר עֲווֹן־הָעֵגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה. וְזֶה שֶׁטָּעַן מֹשֶׁה: וְאִם אַיִן, הַיְנוּ אִם לֹא תִּשָּׂא חַטָּאתָם, בָּזֶה אַתָּה מַרְאֶה, שֶׁאֵין לִי כָּל כָּךְ עֲנִיווּת, שֶׁאוּכַל לְכַפֵּר לָהֶם עֲווֹן הָעֵגֶל, בְּכֵן בַּקָּשָׁתִי: מְחֵנִי נָא, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל בְּגַדְלוּת, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ בְּכָל עֵת סִפּוּר שְׁמִי וְשִׁבְחִי בַּתּוֹרָה, כִּי מִי יוּכַל לַעֲמֹד בָּזֶה, שֶׁיִּשְׁמַע סִפּוּר שִׁבְחוֹ וְלֹא יִתְגָּאֶה, אִם לֹא עָנָו גָּדוֹל; וְאִם אֲנִי עָנָו, צָרִיךְ לְךָ שֶׁתִּשָּׂא חֲטָּאתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית וְכוּ': וְזֶה: (דברים ל״ג:ה׳) וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, הַיְנוּ שֶׁמַּלְכוּת עָלָה לְשָׁרְשָׁהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ז:י״א): וַעֲנָוִים יִרְשׁוּ אָרֶץ, וְאֶרֶץ הִיא דִּינָא דְּמַלְכוּתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב כ׳:כ״ז): וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות ה׳
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
היה מגנה מאד את ספרי המחקרים והפילוסופים, ואמר שאין שם כלל שכל גמור כמו שיש באיזה מאמר מהרש"א או מהר"ם שיף וכיוצא מספרינו הקדושים שיש בהם עמקות ושכל נפלא ונעים מאד, אבל באלו הספרים לא נמצא זה השכל כלל, כי הם מדברים רק בדרך היקשים מינה ובה עד שבאים לאיזה מופת, אבל השכל שיש בתורתנו הקדושה - להבדיל - אין שם כלל כלל. ואמר: אשרי מי שאינו יודע כלל מספריהם, רק הולך בתמימות ויש לו יראת העונש, כי עיקר העבודה בתחלה היא רק מחמת יראת העונש, ובלי יראת העונש אי אפשר להתחיל כלל בעבודת ה'.
ואפילו צדיקים צריכים גם כן יראה, כי עובדי מאהבה הם מועטים מאד מאד, ועיקר הוא יראת העונש, כי היראה עלאה בגין דהוא רב ושליט וכו' (זהר ח"א, דף יא:) (ח"א יא, ב), היינו יראת הרוממות, לאו כל אדם זוכה לזאת היראה, אבל עיקר העבודה הוא רק על ידי יראת העונש אצל רוב בני אדם. ומי שלומד חס ושלום בספרי המחקרים והפילוסופים נכנס בלבו ספקות וכפירות; כי כל אדם נולד עם רשעות, כי טבע כל אדם נמשך אחר רשעות, היינו אחר תאוות רעות של העולם הזה, רחמנא לצלן; רק מחמת יראת העונש הוא שובר תאותו ונכנס בדרכי ה'. אבל כשלומד באותן הספרים של חקירות חס ושלום אזי מוצא לעצמו ספקות וכפירות שהם סיוע לרשעות שלו שיש בו בטבעו.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · הקדמה
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
ואפלו הפחות שבישראל, אם ירצה לחוס על חייו ולחשב על תכליתו הנצחי, וירגיל עצמו ללכת בנתיבות ובדרכים הללו המבארים פה, בודאי יזכה לחיי עולם ויוכל לבוא למעלות גבהות וקדושות (א) כחד מבני עליה, אם יהיה חזק בדעתו לאחז דרכו הטוב תמיד כיתד חזק בל ימט ככל המבאר פה לקמן:
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ו׳
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 1% מהספר עד סוף היום
וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָמַר כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהוּא שְׁטוּת, כִּי הֲלֹא מָצִינוּ שֶׁכְּבָר הָיוּ כַּמָּה גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת עַל יִשְׂרָאֵל רַחֲמָנָא לִצְלַן מֵעַתָּה. וְעוֹד דִּבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְפַּחֵד מְאֹד מֵאֵלּוּ הַגְּזֵרוֹת הַנִּשְׁמָעִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְשֶׁלֹּא לְהַחֲזִיק אוֹתָם לְדָבָר קַל, רַק צְרִיכִין לְהַעְתִּיר וּלְהִתְפַּלֵּל וְלִצְעֹק וּלְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוּלַי יֵעָתֵר ה' שֶׁנִּזְכֶּה לְבַטְּלָם, כִּי בְּוַדַּאי תְּפִלָּה וּצְעָקָה מוֹעִיל תָּמִיד. וְעַיֵּן בְּהַשִּׂיחָה (לְקַמָּן קטז) הַשַּׁיָּכָה לְהַתּוֹרָה לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם, שָׁם מְבֹאָר עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה הָיָה מִתְיַגֵּעַ אָז בָּעִתִּים הַלָּלוּ עַל אוֹדוֹת הַפּוּנְקְטִין שֶׁנִּשְׁמְעוּ אָז, וְהֵן הֵן הַגְּזֵרוֹת שֶׁיָּצְאוּ בְּיָמֵינוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וּבִזְכוּת תְּפִלָּתוֹ נִתְעַכְּבוּ עַד הֵנָּה. וְהַלְוַאי הָיוּ צַיְּתִים אוֹתוֹ לְהַרְעִישׁ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ מִקֹּדֶם לַעֲסֹק הַרְבֵּה בִּתְפִלּוֹת וּצְעָקוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּרְצוֹנוֹ בְּוַדַּאי הָיוּ מִתְבַּטְּלִין לְגַמְרֵי:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · אמת · חלק ראשון · אות מ״ח – אות א׳
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
מח. מִי שֶׁהָיָה שַׁקְרָן מִגִּלְגּוּל הֶעָבָר, עַל־יְדֵי זֶה כְּשֶׁנִּתְגַּלְגֵּל, נַעֲשָׂה אִטֵּר־יָד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מט. מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ וְדוֹבֵר תָּמִיד אֱמֶת, כְּאִלּוּ עָשָׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְאֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נ. הַשֶּׁקֶר אֵינוֹ אֶלָּא בְּפִיו, אֲבָל לא בִּכְתָב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נא. דִּבְּרוּ תּוֹרָה וּנְבִיאִים וַחֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הֲבַאי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. עַל־יְדֵי שֶׁקֶר דְּבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים. גַּם עַל־יְדֵי שֶׁקֶר מְאַלְמֵן, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּה נָשִׁים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה א׳ · אות ט׳
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
אַחַר כָּךְ הֵקִיץ וְשָׁאַל אֶת הַמְשָׁרֵת: הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם ? וְסִפֵּר לוֹ כָּל הַמַּעֲשֶׂה וְשֶׁחֲיָלוֹת רַבּוֹת הָלְכוּ שָׁם, וְשֶׁהָיְתָה כָּאן מֶרְכָּבָה הַנַּ"ל וְשֶׁהָיְתָה בּוֹכָה עָלָיו וְהָיְתָה צוֹעֶקֶת שֶׁיֵּשׁ רַחֲמָנוּת עָלָיו וְעָלֶיהָ כַּנַּ"ל בְּתוֹךְ כָּךְ הֵצִיץ וְרָאָה, שֶׁהַמטפחת מֻנַּחַת אֶצְלוֹ וְשָׁאַל: מֵאַיִן זֶה ? וְהֵשִׁיב לוֹ, שֶׁהִיא כָּתְבָה עָלָיו בְּהַדְּמָעוֹת וּלְקָחָהּ וְהֵרִים אוֹתָהּ כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ וְהִתְחִיל לִרְאוֹת הָאוֹתִיּוֹת וְקָרָא מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם כָּל קָבְלָתָהּ וְצַעֲקָתָהּ, כַּנַּ"ל וְשֶׁכָּעֵת אֵינֶנָּהּ שָׁם בַּמִּבְצָר הַנַּ"ל כִּי אִם שֶׁיְּבַקֵּשׁ הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת, שָׁם תִּמְצָאֵנִי וְהִשְׁאִיר אֶת הַמְשָׁרֵת וְהִנִּיחוֹ, וְהָלַךְ לְבַדּוֹ לְבַקְּשָׁהּ וְהָלַךְ כַּמָּה שָׁנִים לְבַקְּשָׁהּ וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי בַּיִּשּׁוּב לא נִמְצָא הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת כִּי הוּא בָּקִי בְּמַפַּת הָעוֹלָם וְעַל כֵּן אֵלֵךְ אֶל הַמִּדְבָּרִיּוֹת וְהָלַךְ לְבַקְּשָׁהּ בַּמִּדְבָּרִיּוֹת כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · אמת ואמונה · אות י״א – אות ט״ז
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 1% מהספר עד סוף היום
אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁבָּאִים לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים. כִּי כָּל עִקַּר אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל מַמְשִׁיכִין הֵם לְהַדּוֹר, כִּי הֵם כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה: (שם אות ג')
אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת חַיִּים. עַל־כֵּן זוֹכֶה לַאֲרִיכוּת יָמִים עַל־יְדֵי זֶה. וּלְהֵפֶךְ – שֶׁקֶר מְקַצֵּר יָמִים. כִּי שֶׁקֶר הוּא בְּחִינַת מִיתָה, אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, עֲבוֹדָה זָרָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן: (לק"א סי' כ"ג אות א')
אֱמוּנָה הִיא אַחֲרִית הַיָּמִים, כִּי עָלֶיהָ עוֹמְדִים כָּל הַמִּדּוֹת. כִּי הָאֱמוּנָה הִיא יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ כָּל הַקְּדֻשָּׁה. וּכְבָר נִתְבָּאֵר לְמַעְלָה שֶׁעַל־יְדֵי אֱמֶת בָּאִים לֶאֱמוּנָה: (שם אות ג')
אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ אֵיזֶה שֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה, צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה לְתוֹךְ הַשֵּׂכֶל, כִּי אֵין לִסְמֹךְ עַל הַשֵּׂכֶל בְּעַצְמוֹ: (לק"א סי' כ"ד אות ו')
עַל־יְדֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים שֶׁאוֹמְרִים תּוֹרָה נְפוּלָה, עַל־יְדֵי זֶה בָּאִים כְּפִירוֹת וּבִזְיוֹנוֹת וְהִתְנַגְּדוּת עַל יִרְאֵי הַשֵּׁם. וְהַתִּקּוּן לָזֶה, הַכְנָסַת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה וּלְשַׁבֵּר הַכְּפִירוֹת וְהַבִּזְיוֹנוֹת, וּלְהִתְגַּבֵּר עַל הַמִּתְנַגְּדִים: (לק"א סי' כ"ח אות א' ב' ג')
עִקַּר חֲשִׁיבוּת הַצְּדָקָה וּשְׁלֵמוּתָהּ הִיא בֶּאֱמוּנָה. וְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת הַבָּאִים עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, אֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהִיא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת. וְעִקַּר אֱמוּנָה זוֹכִין עַל־יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבַּת קֹדֶשׁ: (לק"א סי' ל"א אות ב')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ד׳ · קטע י״ג – קטע ט״ז
כ־6 דק׳ · כ־640 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
וְעַל כָּל אֵלֶּה תְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לְהִתְוַדּוֹת וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְהֶחָכָם שֶׁבַּדּוֹר עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, שֶׁחָטָאנוּ וְשֶׁעָוִינוּ וְשֶׁפָּשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ מִנְּעוּרֵנוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, לְמַעַן יְכַפֵּר עָלֵינוּ עַל-יְדֵי חָכְמָתוֹ וְעַנְוְתָנוּתוֹ, וְיוֹרֶה לָנוּ הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת, אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֵךְ בָּהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה, וְעַל יָדוֹ תְּזַכֶּה אוֹתָנוּ לִהְיוֹת נִכְלָל בְּאֵין סוֹף וְנִזְכֶּה לְבַטֵּל עַצְמֵנוּ בֶּאֱמֶת, עַד אֲשֶׁר נָבוֹא לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, וְנִזְכֶּה לָשׁוּב וְלַעֲלוֹת אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נֶחְצַבְנוּ מִשָּׁם וְתִפְתַּח לָנוּ אֶת אוֹרְךָ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סוֹף וְנִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בּוֹ בְּרָצוֹא וָשׁוֹב וּבִפְרָט בִּשְׁעַת תְּפִלָּתֵנוּ תְּזַכֶּה אוֹתָנוּ, שֶׁבְּכָל הַתְּפִלָּה נִהְיֶה דְּבוּקִים בְּךָ בֶּאֱמֶת וּבְטֵלִים אֵלֶיךָ, וּנְבַטֵּל עַצְמֵנוּ לְגַמְרֵי בְּעֵת הַתְּפִלָּה שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָּה בְּהִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, כִּי אֵין מַעֲצוֹר לַיהֹוָה לְהוֹשִׁיעַ וְאַף לְפִי עָבְיֵנוּ וְגַשְׁמִיּוּתֵנוּ, וְתֹקֶף גָּלוּתֵינוּ בְּתַאֲוֹות הַגּוּף וּמִדּוֹתָיו הָרָעִים אֲשֶׁר נִתְקַשַּׁרְנוּ בּוֹ מְאֹד כַּאֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל, אַף עַל פִּי כֵן אַתָּה גִּבּוֹר וְרַב לְהוֹשִׁיעַ, וּמִמְּךָ ל ֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר וְאֵין דָּבָר נִמְנַע מִמֶּךָּ וְאָנוּ בְּטוּחִים וּמְחַכִּים וּמְקַוִּים וּמְצַפִּים אֵלֶיךָ שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּתְזַכֶּה אוֹתָנוּ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ שֶׁנִּזְכֶּה לְבַטֵּל לְגַמְרֵי כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף וּמִדּוֹתָיו הָרָעִים, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לָבוֹא לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת לְהִכָּלֵל בְּךָ בֶּאֱמֶת בְּרָצוֹא וָשׁוֹב כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ עַד הַיּוֹם אֲשֶׁר תַּאַסְפֵנוּ אֵלֶיךָ וְאָז תְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לְהִכָּלֵל בְּךָ לְעוֹלָם וָעֶד, וְל ֹא יְעַכֵּב אוֹתָנוּ שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן וָפֶשַׁע, כִּי עַל הַכֹּל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים, וְתַעֲזֹר לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְבַטֵּל רְצוֹנֵנוּ מִפְּנֵי רְצוֹנְךָ שֶׁלּ ֹא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם רָצוֹן אַחֵר בָּעוֹלָם רַק רְצוֹנֵנוּ יִהְיֶה כִּרְצוֹנְךָ תָּמִיד וְנִזְכֶּה לָדַעַת כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱל ֹהִים וְלֵידַע כִּי כָּל מְאֹרָעוֹתֵינוּ כֻּלָּם הֵם לְטוֹבָתֵנוּ, וּלְבָרֵךְ עַל הַכֹּל הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד לָבוֹא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בַּיהֹוָה אֲהַלֵּל דָּבָר בֵּאל ֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר" וְנִזְכֶּה לְהַעֲלוֹת הַמַּלְכוּת לִמְקוֹמָהּ, שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתְךָ בָּעוֹלָם, וּלְבַטֵּל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל מַלְכוּת וּמֶמְשֶׁלֶת כָּל הָעַכּוּ"ם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתִמְל ֹךְ אַתָּה יְהֹוָה לְבַדְּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ":
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהֹוָה אֱל ֹהִים, אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי לְכָל הַמַּעֲלוֹת הָאֵלֶּה הָיִינוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת עַל-יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת, וּבְכֵן תְּחָנֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְגַלּוֹת לָנוּ וּלְהַרְאוֹת לָנוּ אֶת צַדִּיקֵי הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, וּלְזַכּוֹת אוֹתָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, לְמַעַן תְּזַכֶּה אוֹתָנוּ עַל יָדָם לְכֹל אֲשֶׁר בִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, חַטֹּאתֵינוּ הַמְרֻבִּים גָּרְמוּ לַעֲשׂוֹת מָסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינֵינוּ וּבֵין הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁיִּהְיוּ נֶעְלָמִים וְנִסְתָּרִים מֵעֵינֵינוּ, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהוֹצִיא לָאוֹר תַּעֲלוּמוֹת וְהַסְתָּרַת צַדִּיקֵי הָאֱמֶת, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱל ֹהֵינוּ וֵאל ֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּזַכֶּה אוֹתָנוּ וְתַעֲזֹר לָנוּ לִזְכּוֹת וּלְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וּוִדּוּי דְּבָרִים שֶׁהִתְוַדֵּיתִי לְפָנֶיךָ, יִהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ הִתְוַדֵּיתִי לִפְנֵי הֶחָכָם וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר וְכָל הַמַּעֲלוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת וּבִטּוּל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת וְכָל שְׁאָר הַמַּעֲלוֹת טוֹבוֹת, שֶׁהָיִינוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הָאֱמֶת, הֵן מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ וְהֵן מַה שֶּׁלּ ֹא הִזְכַּרְנוּ לְפָנֶיךָ, עַל הַכֹּל תַּעֲזֹר לָנוּ יְהֹוָה אֱל ֹהֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כִּי אַתָּה אָבִינוּ וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כִּי גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרְצוֹנִי וְכָסְפִי חָזָק מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת, אַךְ בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים אֵינִי זוֹכֶה לָדַעַת מִי הוּא וְאֵיפֹה הוּא מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וָאֶמְצָאֵהוּ, הָיִיתִי מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת לָבוֹא לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, "מִסְפַּר צְעָדַי אַגִּידֶנּוּ":
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, "רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי, רְאֵה עָנְיִי וּמְרוּדִי לַעֲנָה וְרֹאשׁ, שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג" כִּי אֵין לִי לְמִי לִפְנוֹת לְהִוָּשֵׁעַ, רַק לְךָ לְבַד עֵינַי תְּלוּיוֹת חוּס וַחֲמֹל נָא עָלַי, וּסְלַח נָא וּמְחַל נָא וְכַפֵּר נָא עַל חֲטָאַי וַעֲווֹנַי וּפְשָׁעַי הַמְרֻבִּים לַיהֹוָה אֱל ֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בוֹ, "לְמַעַן שִׁמְךָ יְהֹוָה וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא, כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ וְתִתֵּן לָנוּ בְּמַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד כָּל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ וְאִם שָׁגִיתִי בִּלְשׁוֹנִי אַתָּה יְהֹוָה תְּכַפֵּר בַּעֲדִי וּתְזַכֵּנוּ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה לִטְעֹם מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא לְהִתְבַּטֵּל אֵלֶיךָ וְלָדַעַת, שֶׁכָּל מְאֹרָעוֹתֵינוּ הַכֹּל לְטוֹבָתֵנוּ, כִּי טוֹב יְהֹוָה לַכֹּל וּתְזַכֵּנוּ לְגַלּוֹת מַלְכוּתְךָ בָּעוֹלָם "לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱל ֹהִים אֵין עוֹד, וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי":
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 5
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
וְכֵן מָצִינוּ אֵצֶל יִצְחָק, וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁתִּקֵּן "תְּפִלַּת מִנְחָה" וְאָמְרוּ שָׁם בְּמִדְרָשׁ רַבָּה, צָפְתָה רִבְקָה שֶׁיָּדוֹ שְׁטוּחָה בִּתְפִלָּה אָמְרָה, וַדַּאי אָדָם גָּדוֹל הוּא מִיָּד שָׁאֲלָה עָלָיו מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁרָאָה רִבְקָה עֲקָרָה כְּתִיב, וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁשָּׁפַךְ תְּפִלּוֹת בְּעֹשֶׁר, דָּבָר אַחֵר שֶׁהָפַךְ אֶת הַגְּזֵרָה בִּתְפִלָּתוֹ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · הקדמה · פסקה 5
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
וְיוּכַל הַמְעַיֵּן לִמְצֹא שָׁם גַּם דִּבְרֵי הַהִתְחַזְּקוּת הַנּוֹבְעִים מִסִּפְרֵי "לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת" הַקְּדוֹשִׁים. וְרָאֹה רָאִינוּ אֲשֶׁר עַתָּה בְּתֹקֶף הַחַשְׁכוּת בְּעִקְבָא דִּמְשִׁיחָא, שֶׁיֵּשׁ רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנִּכְסָפִים מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אַךְ נִדְמֶה לָהֶם כִּי אֶפֶס תִּקְוָתָם חָלִילָה.
לָזֹאת נִתְעוֹרַרְנוּ לְקַבֵּץ אֶל מָקוֹם אֶחָד דִּבְרֵי הַהִתְחַזְּקוּת שֶׁנִּדְפְּסוּ בְּסִפְרֵי הַקְּדוֹשִׁים "לִקּוּטֵי עֵצוֹת" מַהֲדוּרָא קַמָּא וּבַתְרָא, וּבַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ "לִקּוּטֵי עֵצוֹת" חָדָשׁ לְהַדְפִּיסָם בַּקֻּנְטְרֵס הַקָּטָן הַזֶּה, לְמַעַן יוּכַל כָּל אִישׁ לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ הַשּׁוֹקֵקָה לִדְבַר הַשֵּׁם וְיֵדַע, אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא אָבְדָה תִּקְוָתוֹ חָלִילָה.
וְקָרָאנוּ שֵׁם הַקֻּנְטְרֵס הַזֶּה "מְשִׁיבַת נָפֶשׁ" כִּי כֻּלּוֹ הוּא אִמְרוֹת הַשֵּׁם אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת מְזֻקָּקוֹת שִׁבְעָתַיִם, לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב כָּל הַנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת בִּבְחִינַת שִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם, עַד שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק וָקָם, כַּמּוּבָן מִזֶּה בְּמַאֲמַר "תִּקְעוּ אֱמוּנָה" ("לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" חֵלֶק ב' סִימָן ה'). וְכֵן נִזְכֶּה לְקַיְּמָם בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ בְּבִיאַת מְשִׁיחֵנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · הקדמה · פסקה 8
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 4% מהספר עד סוף היום
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אֲשֶׁר הִקְדִּים רְפוּאָה לְמַכָּתֵנוּ, וְשָׁלַח לָנוּ מוֹשִׁיעַ, נַחַל נוֹבֵעַ, הוּא אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, אֲשֶׁר הוּא וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, הוֹדִיעוּ לָנוּ רֹב רַחֲמָנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עָלֵינוּ עַד אֵין חֵקֶר, אַךְ דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְהִתְחַזְּקֻיּוֹתָם הָעֲצוּמִים מְפֻזָּרִים בְּהַתּוֹרוֹת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁבְּסִפְרֵי הַ"לִּקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן" וּבְסִפְרֵי הַ"לִּקּוּטֵי־הֲלָכוֹת", וְרָאֹה רָאִיתִי, אֲשֶׁר עַתָּה בְּתֹקֶף הַגָּלוּת וְהַחַשְׁכוּת, בְּעִקְבָא דִּמְשִׁיחָא, יֵשׁ רַבִּים מֵאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשְׁתּוֹקְקִים מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אַךְ נִדְמֶה לָהֶם, כִּי אֵין לָהֶם תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם. לָזֹאת בָּאתִי, אָנֹכִי הַצָּעִיר, וְלִקַּטְתִּי וְקִבַּצְתִּי דִּבְרֵי הַהִתְחַזְּקוּת, שֶׁנִּדְפְּסוּ בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים "לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן" וּבְסִפְרֵי "לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת" וּמִסֵּפֶר "לִקּוּטֵי עֵצוֹת הֶחָדָשׁ", שֶׁחִבֵּר הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִטְּשֶׁערִין, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וְעוֹד מִשְּׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, לְהַדְפִּיסָם בַּכֶּרֶךְ הַקָּטָן הַזֶּה, לְמַעַן יוּכַל כָּל אִישׁ לְרַוּוֹת נַפְשׁוֹ הַצְּמֵאָה, וְיֵדַע, אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא אָבְדָה תִּקְוָתוֹ, חָלִילָה:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · בראש הספר · מכתבים דשנת ה' אלפים תקס'ח · מכתב ו · פסקה 1 – פסקה 11
כ־8 דק׳ · כ־790 מילים · 3% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹם א' אֱמֹר כ"ו לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תקס"ח פֹּה לְבוֹב לֶמְבֶּרְג.
שָׁלוֹם וְיֵשַׁע רַב לַאֲהוּבִי יְדִידִי הֲלֹא הוּא הָרַבָּנִי הַמֻּפְלָא וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר.
הִגִּיעַנִי מִכְתָּבְךָ זוֹ פַּעַם שֵׁנִית וּבַמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן הָיוּ מֻנָּחִים הַקְדָּמוֹת שֶׁל יְדִידִי מוֹרֵנוּ הָרַב נָתָן מִנֶּעמְרוֹב וְכָעֵת הִגִּיעַנִי פַּעַם שֵׁנִית אִגֶּרֶת מִמַּעֲלָתוֹ הָרָמָה וּבְתוֹכוֹ מֻנָּח הַכְּתָב שֶׁל הַדְּפוּס. וְגַם מַעֲלָתוֹ כּוֹתֵב לִי שֶׁאֶשְׁלַח עַל זֶה לֹא פָּחוֹת מִמֵּאָה אֲדֻמִּים.
תָּמֵהַּ אֲנִי עַל מַעֲלָתוֹ אֵיךְ אֵינוֹ כּוֹתֵב עַל יְדֵי מִי אֶשְׁלַח, וּלְיַד מִי אֶשְׁלַח וְעַל שֵׁם מִי אֶשְׁלַח. וְגַם תָּמֵהַּ אֲנִי עַל מַעֲלָתוֹ עַל אֲשֶׁר לֹא כָּתַב לִי סְכוּם הַסְּפָרִים מֵהַדְפָּסָה, אֶלֶף, אוֹ יוֹתֵר. וְגַם עַל אֵיזֶה נְיָר עַל שְׁרַייבּ אוֹ עַל רִיגַאהל [סוּגֵי נְיָר], וְכַמָּה יִהְיֶה עַל שְׁרַייבּ וְכַמָּה יִהְיֶה עַל רִיגַאהל, וְכַמָּה מַעֲלָתוֹ נוֹתֵן לְהַמַּדְפִּיס שְׂכַר הַדְפָּסָה מִכָּל בּוֹיגִין [גִּלְיוֹן], וְכַמָּה יִהְיֶה מַחֲזִיק זֶה הַסֵּפֶר כַּמָּה וְכַמָּה בּוֹיגִין, וְכֵן מַעֲלָתוֹ יִכְתֹּב לִי מִכָּל מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי מֻקְדָּם.
וְאוֹדוֹת שֶׁכָּתַב לִי מַעֲלָתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים מֵהָרַב, וְגַם מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לְהַדְפִּיס בְּתוֹךְ הַסֵּפֶר אֵיזֶה דְּבָרִים מִשֶּׁלּוֹ, הֲלֹא הַכֹּל מָסַרְתִּי לְיָדְךָ וְהַכֹּל בִּרְשׁוּתְךָ, בְּכֵן אִם אַתָּה מֵבִין מִבִּינָתְךָ שֶׁאֵין אַתָּה צָרִיךְ לְהָרַב חֲדַל מִמֶּנּוּ. וְאִם אַתָּה צָרִיךְ לוֹ אֲנִי מַזְהִיר אוֹתְךָ שֶׁלֹּא יַנִּיחַ לִדְּפוֹס אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת מִשֶּׁלּוֹ. שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב זָר בְּתוֹךְ הַסֵּפֶר. וְאֵלּוּ שְׁנֵי הַקְדָּמוֹת שֶׁשָּׁלַחְתָּ לִי הוּא יָשָׁר בְּעֵינִי הַקְּטַנָּה. וְאוֹדוֹת הַהַסְכָּמוֹת דִבַּרְתִּי עִם הָרַב שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב זֹאת, וְכוּ'; וְאוֹדוֹת שֶׁכָּתַב לִי מַעֲלָתוֹ שֶׁגִּיסוֹ שֶׁל הַמַּדְפִּיס הֲלוֹא הוּא הָרַבָּנִי הַמֻּפְלָא וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב מֹשֶׁה נֵרוֹ יָאִיר הוּא עוֹשֶׂה לְךָ טוֹבוֹת; בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ אֲשַׁלֵּם לּוֹ חֲטִיבָה מוּל חֲטִיבָה; וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן לְךָ כֹּחַ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת שֶׁתִּגְמֹר אֶת הַהַדְפָּסָה בְּלִי שׁוּם עִכּוּב, וְאוֹדוֹת בְּרִיאוּת גּוּפִי מְהוֹדַעְנָא שֶׁזֶּה כַּמָּה יָמִים שֶׁנִּתְחַזַּקְתִּי מְעַט, אֲבָל עֲדַיִן צָרִיךְ לְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, "וּמָאן דְּרָחֵים לִי לִבָּעֵי עָלַי רַחֲמִים" [מִי שֶׁאוֹהֲבִי יְבַקֵּשׁ עָלַי רַחֲמִים] (נְדָרִים מ.).
כֹּה דִּבְרֵי אוֹהֵב נַפְשׁוֹ דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמוֹ תָּמִיד.
נַחְמָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב שִׂמְחָה יִשְׁמְרֵהוּ צוּרוֹ וִיחַיֵּהוּ.
גַּם אָפְּצִישִׁיקֶען דִּי בְּרִיבְלֶיךְ [לִשְׁלוֹחַ אֶת הַמִּכְתָּבִים] עַל יְדֵי הַבֵּי דֹאַר כָּל אֶחָד לִמְקוֹמוֹ.
(מִכְתָּב מֵאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה לְבִתּוֹ מָרַת שָׂרָה זצוק"ל וּלְבַעְלָהּ מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק אַיְיזִיק זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה).
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ וַיִּשְׁלַח (תקס"ט).
רַב שָׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבִי חֲתָנִי חֲבִיבִי הֲלוֹא הוּא הָרַב הַמֻּפְלָג הַמְהֻלָּל כְּבוֹד שְׁלוֹם תּוֹרָתוֹ מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק אַיְיזִיק נֵרוֹ יָאִיר. עִם שְׁלוֹם זוּגָתוֹ הַיְקָרָה הִיא בִּתִּי יְדִידָתִי הַצְּנוּעָה הַחַכְמָנִית הַמְהֻלָּלָה הַיְשָׁרָה מָרַת שָׂרָה תִּחְיֶה.
קִבַּלְתִּי מִכְתָּבָם לְנָכוֹן, וַתַּעֲלֹזְנָה כִּלְיוֹתַי בְּשָׁמְעִי מִשִּׁפְעַת שְׁלוֹמְכֶם הַטּוֹב, וַאֲבָרֵךְ אֶת ה' אֲשֶׁר עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה אֶת בִּתָּהּ תִּחְיֶה; וְהִנְנִי מְצַוֶּה אֶת בִּרְכָתִי, יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם וְלָנוּ לְמַזָּל טוֹב גַּם בְּנֵי בָּנִים יִוָּלְדוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם וְהָיוּ כְגַן רָוֶה, עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. וְנָא לְהוֹדִיעֵנִי תָּמִיד מִשִּׁפְעַת שְׁלוֹמְכֶם הַטּוֹב; וּבַקָּשָׁתִי מְאֹד מִבִּתִּי תִּחְיֶה וּמֵחֲתָנִי שֶׁיִּחְיֶה לִבְלִי לִדְאֹג כְּלָל רַק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. וְשָׁלוֹם וְחַיִּים כְּנַפְשָׁם וָנֶפֶשׁ אֲבִיכֶם הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְכֶם הַטּוֹב בְּאַהֲבָה עַזָּה.
נַחְמָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב שִׂמְחָה יִשְׁמְרֵהוּ צוּרוֹ וִיחַיֵּהוּ
גַּם יִרְאֶה לְהוֹדִיעַ לִי מֵעֵסֶק לִמּוּדוֹ, וְכַמָּה דַּפִּין גְּמָרָא הוּא לוֹמֵד בְּכָל יוֹם כִּי בְּאֵלֶּה חָפַצְתִּי שֶׁיַּתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ, וְזֶה כָּל מְגַמּוֹתַי, וְדַי לַמֵּבִין.
וְשָׁלוֹם לְבִנְכֶם הַנֶּחְמָד הֶחָכָם יִשְׂרָאֵל לֶעבּ שֶׁיִּחְיֶה, וְשָׁלוֹם לְבִתָּם הַנּוֹלֶדֶת לָהֶם לְמַזָּל טוֹב שֶׁתִּחְיֶה, וְשָׁלוֹם לְחוֹתֶנְךָ יְדִידִי, הֲלוֹא הוּא הַגְּבִיר הַמְפֻרְסָם לְשֶׁבַח וְלִתְהִלָּה קְדֻשַּׁת־שֵׁם מוֹרֵנוּ הָרַב אַרְיֵה לֵיבּ נֵרוֹ יָאִיר, עִם שְׁלוֹם זוּגָתוֹ הַצְּנוּעָה הַנְּגִידָה תִּחְיֶה, וְעִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצֵיהֶם שֶׁיִּחְיוּ, וּלְכָל בְּנֵי בֵיתוֹ שָׁלוֹם וּבְרָכָה. וְשָׁלוֹם לִכְבוֹד אָחִי הַיָּקָר הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יְחִיאֵל נֵרוֹ יָאִיר.
נַחְמָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב שִׂמְחָה יִשְׁמְרֵהוּ צוּרוֹ וִיחַיֵּהוּ.
(הַעְתָּקָה מִמִּכְתַּב אַדְמוֹ"ר זְצוּקַ"ל לְבִתּוֹ מָרַת שָׂרָה זְצוּקַ"ל זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ)
בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ, יוֹם ג' י"ב לְחֹדֶשׁ מְנַחֵם (תקס"ט).
שָׁלוֹם לַאֲהוּבָתִי בִּתִּי הַצְּנוּעָה וְהַחַכְמָנִית וְכוּ' מָרַת שָׂרָה תִּחְיֶה עִם שְׁלוֹם בַּעְלֵךְ וּבְנֵךְ הַנֶּחְמָד וּבִתֵּךְ הַחַכְמָנִית שֶׁיִּחְיוּ אָמֵן.
הִגִּיעַנִי מִכְתָּב מִבְּרִיאוּת חֲמוֹתֵךְ הַצְּנוּעָה, תֵּכֶף בְּיוֹם מָחָר אַחַר נְסִיעָתֵךְ מִכָּאן, וְהִנְאַנִי, כֹּה יִתֵּן ה' וְכֹה יוֹסִיף אָמֵן.
גַּם מְהוֹדַעְנָא שֶׁבָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי בְּקַו הַבְּרִיאָה, גַּם מְהוֹדַעְנָא אַז אִיךְ בֶּענְק זֵייעֶר נָאךְ דֶּעם שְׁטִיפִין אוּן פְרֵיילִיךְ קַיְיד פוּן בְּנֵךְ יִשְׂרָאֵל לֶעבּ. פוּן זַיין אַוֶועק פָארִין אִיז גָּאר שְׁטִיל אִין שְׁטִיבּ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זָאל גֶּעבִּין אִיךְ זָאל הֶערִין בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת פוּן אַייךְ תָּמִיד [שֶׁאֲנִי מִתְגַעְגֵּעַ מְאֹד אַחַר עַלִיצוּתוֹ וַעֲלִיזוּתוֹ שֶׁל בִּנְךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּחְיֶה, מֵאָז נְסִיעָתוֹ מְאֹד שָׁקֵט בַּבַּיִת יִתֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֶשְׁמַע בְּשׂוּרוֹת טוֹבוֹת מִכֶּם תָּמִיד] אָמֵן.
גַּם מְהוֹדַעְנָא שֶׁבָּא אִגֶּרֶת מֵאֲחוֹתֵךְ מִרְיָם לֶעבּ מֵאַדֶעס שֶׁהָלְכוּ עִם הַסְּפִינָה בְּיוֹם ה' ז' לְחֹדֶשׁ מְנַחֵם, וְכוֹתֶבֶת שֶׁהִיא שְׂמֵחָה וְעַלִּיזָה, וְכֻלָּם מְקָרְבִין אוֹתָהּ, וּפָרְשָׂה בִּשְׁלוֹם כֻּלְּכֶם,
גַּם בִּקַּשְׁתִּי שֶׁתַּעֲשִׂי כְּמוֹ שֶׁצִּוִּיתִיךְ, שֶׁאַל תַּשְׁגִּיחִי עַל צָרְכֵי הַבַּיִת, וְתֹאכְלִי וְתִשְׁתִּי בָּשָׂר וָיַיִן, כִּי בְּרִיאוּתֵךְ הִיא יָקָר יוֹתֵר מֵחַיַּי. וּמַמָּשׁ חַיִּים תִּתְּנִי לִי כְּשֶׁתּוֹדִיעִינִי שֶׁאַתְּ בְּרִיאָה וַחֲזָקָה.
הַלֹּא כֹּה דִּבְרֵי אָבִיךְ הַמְצַפֶּה לִשְׁמֹעַ מִכֶּם בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת אֲמִתִּיּוֹת
נַחְמָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב שִׂמְחָה יִשְׁמְרֵהוּ צוּרוֹ וִיחַיֵּהוּ
לִפְרֹס בִּשְׁלוֹם אֲהוּבִי מְחֻתָּנִי הָרַבָּנִי הַנָּגִיד מוֹרֵנוּ הָרַב יוּדָא לֵיבּ.
וּבִקַּשְׁתִּי לְהַשְׁגִּיחַ עַל בְּרִיאוּת בִּתִּי כִּי נַפְשִׁי קְשׁוּרָה בְּנַפְשָׁהּ. גַּם מִזּוּגָתוֹ הַצְּנוּעָה בִּקַּשְׁתִּי גַּם כֵּן. גַּם בִּקַּשְׁתִּי מִמַּעֲלָתוֹ שֶׁיַּעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, כִּי מַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁל מַעֲלָתוֹ הוּא צֹרֶךְ גָּבֹהַּ כִּי (תְּהִלִּים צו) סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · מראה מקומות השלם · פסקה 4
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 2% מהספר עד סוף היום
עיין מד"ר בראשית פר' י"ב סי' ב', רבי יהושע בר נחמיה אומר, בזכות השבטים, שנאמר ואלה שמות וגו' (שמות א'־א') וכתיב, ויהיו כל אלה נאם ה' וגו' (ישעיה ס"ו־ב') אלה תולדות השמים והארץ וגו' (בראשית ב'־ד').
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ה׳ · סעיף א׳ – סעיף ט׳
כ־6 דק׳ · כ־570 מילים · 1% מהספר עד סוף היום
כְּתִיב, וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ וְגוֹ', וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְגוֹ', מִכָּאן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁבְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵינוּ מִתְהַלֵּךְ עִמָּנוּ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בְּדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כְּגוֹן קְרִיאַת שְׁמַע, תְּפִלָּה, תּוֹרָה וְכַדּוֹמֶה, צָרִיךְ לִהְיוֹת הַמַּחֲנֶה קָדוֹשׁ, שֶׁלֹּא תְהֵא צוֹאָה מְגֻלָּה שָׁם, וְשֶׁלֹּא יֵרָאֶה דְּבַר עֶרְוָה כְּנֶגֶד פָּנָיו שֶׁל אָדָם הַקּוֹרֵא אוֹ מִתְפַּלֵּל (סִימָן ע"ד).
וַאֲפִלּוּ לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי קְדֻשָּׁה בִּמְקוֹם צוֹאָה אוֹ מֵי רַגְלַיִם אוֹ כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מַסְרִיחַ, אָסוּר, עַד שֶׁיְּכַסֶּה אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, וְכִסִּית אֶת צֵאָתֶךָ. אוֹ שֶׁיַּטִּיל לְתוֹךְ מֵי רַגְלַיִם שֶׁל פַּעַם אַחַת רְבִיעִית מַיִם, לָא שְׁנָא שֶׁהָיוּ הֵם בִּכְלִי תְחִלָּה וְנוֹתֵן עֲלֵיהֶם מַיִם, וּבֵין אִם הָיוּ הַמַּיִם בִּכְלִי תְחִלָּה (וְאִם הָיוּ מֵי הָרַגְלַיִם בֶּעָבִיט הַמְּיֻחָד לָהֶם, לָא מַהְנֵי לְהוּ מַיִם כְּדִלְקַמָּן סָעִיף יג). וּלְמֵי רַגְלַיִם שֶׁל שְׁתֵּי פְעָמִים, צְרִיכִים שְׁתֵּי רְבִיעִיּוֹת מָיִם. וְכֵן לְעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ אִם נִבְלְעוּ מֵי הָרַגְלַיִם בַּקַּרְקַע אוֹ בַבֶּגֶד, כֹּל שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֲדַיִן קְצָת לַחְלוּחִית מֵהֶם, צָרִיךְ לִשְׁפֹּךְ שָׁם מָיִם.
אִם יֵשׁ צוֹאָה עַל בְּשָׂרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמְּכֻסָּה בִבְגָדָיו, אָסוּר בְּדִבְרֵי קְדֻשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר, כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה, ה' מִי כָמוֹךָ. בָּעֵינָן שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם נְקִיִים. וְיֵשׁ מְקִילִין בָּזֶה, אֲבָל הַנָּכוֹן לְהַחְמִיר. וְאִם יֶשׁ לוֹ אֲפִלּוּ מְעַט צוֹאָה בְּפִי הַטַּבַּעַת, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְכֻסָּה, לְכֻלֵּי עָלְמָא לָא מַהְנֵי, מִפְּנֵי שֶׁבִּמְקוֹמָהּ זֻהֲמָתָהּ מְרֻבָּה (מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֳלִי הַטְּחוֹרִים, עַיֵּן מָגֵן אַבְרָהָם סִימָן ע"ו סָעִיף קָטָן ח' שֶׁהֵבִיא תְשׁוּבַת הָרַדְבַּ"ז בָּזֶה וְהִיא בְּחֵלֶק ג' סִימָן שט"ו. וּבְסוֹף דִּבְרֵי הַמָּגֵן אַבְרָהָם שֶׁכָּתַב, וְאֵין לוֹ תַקָּנָה, הוּא טָעוּת סוֹפֵר, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ תַּקָּנָה. עַיֵן יַד אֶפְרָיִם. וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קס"ה סָעִיף י).
צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְהִסְתַּפֵּק שֶׁמָּא יֵשׁ שָׁם צוֹאָה אוֹ מֵי רַגְלַיִם, לֹא יֹאמַר שָׁם שׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה עַד שֶׁיִּבְדֹּק אֶת הַמָּקוֹם (סִימָן ע"ו). וְאֵין לְהִתְפַּלֵּל בַּבַּיִת אִם בַּעֲלִיָּה יֵשׁ מָקוֹם מְטֻנָּף (פרמ"ג סִימָן קנ"ד משבצות-זהב סָעִיף קָטָן א').
תִּינוֹק שֶׁאֲחֵרִים בְּיָמָיו יְכוֹלִים לֶאֱכֹל כַּזַּיִת מִינֵי דָגָן אֲפִלּוּ עַל יְדֵי תַבְשִׁיל בִּכְדֵי שֶׁגָּדוֹל אוֹכֵל שִׁעוּר פְּרָס (וְכָתַב בַּסֵּפֶר מִגְדּוֹל עֹז לְהַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ הָרַב יַעְבֵּ"ץ ז"ל, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁנַּעֲשָׂה בֶן שָׁנָה), מַרְחִיקִין מִצּוֹאָתוֹ וּמִמֵּי רַגְלָיו. וְטוֹב וְיָשָׁר לְהַרְחִיק גַּם מִצּוֹאַת קָטָן בֶּן שְׁמוֹנָה יָמִים.
צוֹאַת אָדָם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ רֵיחַ רָע, וְכֵן צוֹאַת חָתוּל וּנְמִיָּה וְצוֹאַת תַּרְנְגוֹל אֱדוֹמִי (תַּרְנְגוֹל הֹדּוּ) (אינדיק) מַרְחִיקִים מֵהֶן. וּשְׁאָר צוֹאָה שֶׁל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, מִסְּתָמָא אֵינָהּ מַסְרַחַת וְאֵין צְרִיכִים לְהַרְחִיק מֵהֶן. אֲבָל אִם מַסְרַחַת וְכֵן נְבֵלָה הַמַּסְרַחַת וְכָל דָּבָר הַמַּסְרִיחַ מֵחֲמַת עִפּוּשׁ, וְכֵן לוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים, מַרְחִיקִים מֵהֶם. וְכֵן מַרְחִיקִים מִמַּיִם סְרוּחִים. וּמֵי מִשְׁרָה שֶׁשּׁוֹרִים בָּהֶם פִּשְׁתָּן אוֹ קַנְבּוּס, סְתָמָם מַסְרִיחִים וּצְרִיכִים לְהַרְחִיק מֵהֶם כְּמוֹ מִן הַצּוֹאָה.
צוֹאָה יְבֵשָׁה כָּל כָּךְ שֶׁהִיא נִפְרֶכֶת עַל יְדֵי גְלִילָה, הֲרֵי הִיא כֶּעָפָר. וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא בָהּ רֵיחַ רָע. אֲבָל אִם נִקְרְשָׁה מֵחֲמַת הַקֹּר, כֵּיוָן שֶׁיְּכוֹלָה לַחֲזֹר לְקַדְמוּתָהּ בִּזְמַן הַחֹם, עֲדַיִן שֵׁם צוֹאָה עָלֶיהָ. וְצוֹאָה שֶׁנִּתְכַּסְּתָה בְשֶׁלֶג, חָשׁוּב כִּסּוּי.
עַד כַּמָּה מַרְחִיקִים. הָיְתָה הַצּוֹאָה מֵאַחֲרָיו, צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמָּקוֹם שֶׁכָּלָה הָרֵיחַ אַרְבַּע אַמּוֹת. וַאֲפִלּוּ אִם הוּא אֵינוֹ מֵרִיחַ, צָרִיךְ לְהַרְחִיק שִׁעוּר זֶה כְּאִלּוּ הָיָה מֵרִיחַ, וְאִם הַצּוֹאָה אֵינָהּ מַסְרַחַת, דַּי אִם מַרְחִיק מִמֶּנָּה אַרְבַּע אַמּוֹת. וְאִם הַצּוֹאָה מִלְּפָנָיו, צָרִיךְ לְהַרְחִיק כִּמְלֹא עֵינָיו. וַאֲפִלּוּ בַלַּיְלָה, צָרִיךְ לְהַרְחִיק כַּשִּׁעוּר שֶׁהָיָה יָכוֹל לִרְאוֹתָהּ בַּיּוֹם. וְאִם הִיא מִן הַצְּדָדִים, יֵשׁ לְהַחְמִיר כְּאִלּוּ הָיְתָה בְּפָנָיו. וְיַטֶּה אֶת עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁתְּהֵא לְאַחֲרָיו (ע"ט פ"א).
בַּיִת שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בּוֹ בַּצִּבּוּר וְנִמְצְאָה שָׁם צוֹאָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא אֲחוֹרֵי הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר וּרְחוֹקָה מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מֵאַרְבַּע אַמּוֹת מִמָּקוֹם שֶׁכָּלָה הָרֵיחַ, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ הוּא לִשְׁתּוֹק וּלְהַמְתִּין עַד שֶׁיּוֹצִיאוּהָ אוֹ יְכַסוּהָ, מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא תְהֵא לְאֶחָד מִן הַצִּבּוּר תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת מִמָּקוֹם שֶׁכָּלָה הָרֵיחַ, וְאָסוּר לוֹ לִשְׁמֹעַ וּלְכַוֵּן לְמַה שֶּׁאוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר (ע"ט).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ד׳
וְעַל כָּל אֵלֶּה תְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לְהִתְוַדּוֹת וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְהֶחָכָם שֶׁבַּדּוֹר עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ וַעֲווֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, שֶׁחָטָאנוּ וְשֶׁעָוִינוּ וְשֶׁפָּשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ מִנְּעוּרֵנוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, לְמַעַן יְכַפֵּר עָלֵינוּ עַל-יְדֵי חָכְמָתוֹ וְעַנְוְתָנוּתוֹ, וְיוֹרֶה לָנוּ הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת, אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֵךְ בָּהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה, וְעַל יָדוֹ תְּזַכֶּה אוֹתָנוּ לִהְיוֹת נִכְלָל בְּאֵין סוֹף וְנִזְכֶּה לְבַטֵּל עַצְמֵנוּ בֶּאֱמֶת, עַד אֲשֶׁר נָבוֹא לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, וְנִזְכֶּה לָשׁוּב וְלַעֲלוֹת אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נֶחְצַבְנוּ מִשָּׁם וְתִפְתַּח לָנוּ אֶת אוֹרְךָ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סוֹף וְנִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בּוֹ בְּרָצוֹא וָשׁוֹב וּבִפְרָט בִּשְׁעַת תְּפִלָּתֵנוּ תְּזַכֶּה אוֹתָנוּ, שֶׁבְּכָל הַתְּפִלָּה נִהְיֶה דְּבוּקִים בְּךָ בֶּאֱמֶת וּבְטֵלִים אֵלֶיךָ, וּנְבַטֵּל עַצְמֵנוּ לְגַמְרֵי בְּעֵת הַתְּפִלָּה שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָּה בְּהִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, כִּי אֵין מַעֲצוֹר לַיהֹוָה לְהוֹשִׁיעַ וְאַף לְפִי עָבְיֵנוּ וְגַשְׁמִיּוּתֵנוּ, וְתֹקֶף גָּלוּתֵינוּ בְּתַאֲוֹות הַגּוּף וּמִדּוֹתָיו הָרָעִים אֲשֶׁר נִתְקַשַּׁרְנוּ בּוֹ מְאֹד כַּאֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל, אַף עַל פִּי כֵן אַתָּה גִּבּוֹר וְרַב לְהוֹשִׁיעַ, וּמִמְּךָ ל ֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר וְאֵין דָּבָר נִמְנַע מִמֶּךָּ וְאָנוּ בְּטוּחִים וּמְחַכִּים וּמְקַוִּים וּמְצַפִּים אֵלֶיךָ שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּתְזַכֶּה אוֹתָנוּ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ שֶׁנִּזְכֶּה לְבַטֵּל לְגַמְרֵי כָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף וּמִדּוֹתָיו הָרָעִים, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לָבוֹא לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת לְהִכָּלֵל בְּךָ בֶּאֱמֶת בְּרָצוֹא וָשׁוֹב כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ עַד הַיּוֹם אֲשֶׁר תַּאַסְפֵנוּ אֵלֶיךָ וְאָז תְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לְהִכָּלֵל בְּךָ לְעוֹלָם וָעֶד, וְל ֹא יְעַכֵּב אוֹתָנוּ שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן וָפֶשַׁע, כִּי עַל הַכֹּל תִּמְחֹל וְתִסְלַח לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים, וְתַעֲזֹר לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְבַטֵּל רְצוֹנֵנוּ מִפְּנֵי רְצוֹנְךָ שֶׁלּ ֹא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם רָצוֹן אַחֵר בָּעוֹלָם רַק רְצוֹנֵנוּ יִהְיֶה כִּרְצוֹנְךָ תָּמִיד וְנִזְכֶּה לָדַעַת כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱל ֹהִים וְלֵידַע כִּי כָּל מְאֹרָעוֹתֵינוּ כֻּלָּם הֵם לְטוֹבָתֵנוּ, וּלְבָרֵךְ עַל הַכֹּל הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד לָבוֹא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בַּיהֹוָה אֲהַלֵּל דָּבָר בֵּאל ֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר" וְנִזְכֶּה לְהַעֲלוֹת הַמַּלְכוּת לִמְקוֹמָהּ, שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתְךָ בָּעוֹלָם, וּלְבַטֵּל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל מַלְכוּת וּמֶמְשֶׁלֶת כָּל הָעַכּוּ"ם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתִמְל ֹךְ אַתָּה יְהֹוָה לְבַדְּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ":
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהֹוָה אֱל ֹהִים, אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי לְכָל הַמַּעֲלוֹת הָאֵלֶּה הָיִינוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת עַל-יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת, וּבְכֵן תְּחָנֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְגַלּוֹת לָנוּ וּלְהַרְאוֹת לָנוּ אֶת צַדִּיקֵי הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, וּלְזַכּוֹת אוֹתָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, לְמַעַן תְּזַכֶּה אוֹתָנוּ עַל יָדָם לְכֹל אֲשֶׁר בִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, חַטֹּאתֵינוּ הַמְרֻבִּים גָּרְמוּ לַעֲשׂוֹת מָסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינֵינוּ וּבֵין הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁיִּהְיוּ נֶעְלָמִים וְנִסְתָּרִים מֵעֵינֵינוּ, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהוֹצִיא לָאוֹר תַּעֲלוּמוֹת וְהַסְתָּרַת צַדִּיקֵי הָאֱמֶת, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱל ֹהֵינוּ וֵאל ֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּזַכֶּה אוֹתָנוּ וְתַעֲזֹר לָנוּ לִזְכּוֹת וּלְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וּוִדּוּי דְּבָרִים שֶׁהִתְוַדֵּיתִי לְפָנֶיךָ, יִהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ הִתְוַדֵּיתִי לִפְנֵי הֶחָכָם וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר וְכָל הַמַּעֲלוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת וּבִטּוּל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת וְכָל שְׁאָר הַמַּעֲלוֹת טוֹבוֹת, שֶׁהָיִינוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הָאֱמֶת, הֵן מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ וְהֵן מַה שֶּׁלּ ֹא הִזְכַּרְנוּ לְפָנֶיךָ, עַל הַכֹּל תַּעֲזֹר לָנוּ יְהֹוָה אֱל ֹהֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כִּי אַתָּה אָבִינוּ וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כִּי גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרְצוֹנִי וְכָסְפִי חָזָק מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת, אַךְ בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים אֵינִי זוֹכֶה לָדַעַת מִי הוּא וְאֵיפֹה הוּא מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וָאֶמְצָאֵהוּ, הָיִיתִי מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת לָבוֹא לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, "מִסְפַּר צְעָדַי אַגִּידֶנּוּ":
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, "רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי, רְאֵה עָנְיִי וּמְרוּדִי לַעֲנָה וְרֹאשׁ, שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג" כִּי אֵין לִי לְמִי לִפְנוֹת לְהִוָּשֵׁעַ, רַק לְךָ לְבַד עֵינַי תְּלוּיוֹת חוּס וַחֲמֹל נָא עָלַי, וּסְלַח נָא וּמְחַל נָא וְכַפֵּר נָא עַל חֲטָאַי וַעֲווֹנַי וּפְשָׁעַי הַמְרֻבִּים לַיהֹוָה אֱל ֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בוֹ, "לְמַעַן שִׁמְךָ יְהֹוָה וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא, כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְעָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ וְתִתֵּן לָנוּ בְּמַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד כָּל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ וְאִם שָׁגִיתִי בִּלְשׁוֹנִי אַתָּה יְהֹוָה תְּכַפֵּר בַּעֲדִי וּתְזַכֵּנוּ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה לִטְעֹם מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא לְהִתְבַּטֵּל אֵלֶיךָ וְלָדַעַת, שֶׁכָּל מְאֹרָעוֹתֵינוּ הַכֹּל לְטוֹבָתֵנוּ, כִּי טוֹב יְהֹוָה לַכֹּל וּתְזַכֵּנוּ לְגַלּוֹת מַלְכוּתְךָ בָּעוֹלָם "לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱל ֹהִים אֵין עוֹד, וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי":
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 6 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ט
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־38 דק׳
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־26 בספטמבר 2028, בשעה 18:31 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
הצעת מערכת האתר: הערך הזה עוסק בעניינו של היום
לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּמוּסָר וְיִרְאַת שָׁמַיִם וּלְעוֹרְרוֹ לִתְשׁוּבָה הוּא תִּקּוּן קֶרִי: (שם בסוף)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.