סדר ברסלב היומי · 8 בינואר 2029

הלימוד שלך להיום

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ח · אות ז׳ – אות י״א

כ־8 דק׳ · כ־850 מילים · 29% מהספר עד סוף היום

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ח · אות ז׳

ז וְזֶה שֶׁסִּפֵּר הַתַּנָּא (בכורות נז:): אֶרֶז נָפַל בִּמְקוֹמֵנוּ, וְעָבְרוּ עָלָיו י"ו (שִׁשָּׁה־עָשָׂר) קְרָנוֹת עַל חֻדּוֹ. כִּי יָדוּעַ, שֶׁהַצַּדִּיק שֶׁעוֹבֵד אֶת ה' בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל וּבְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כְּשֶׁנּוֹפֵל לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה פְּחוּתָה מִמֶּנָּה, אַף־עַל־פִּי שֶׁזֹּאת הַמַּדְרֵגָה שֶׁהוּא עַכְשָׁו בָּהּ, גַּם הִיא מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה לְעֵרֶךְ שְׁאָר הַצַּדִּיקִים, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי עֶרְכּוֹ הֲוֵי לֵהּ נְפִילָה, הוּא מִתְבַּיֵּשׁ בְּזֶה הַמַּדְרֵגָה כְּאִלּוּ חָטָא אֵיזֶה חֵטְא, וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל־זֶה כְּאִלּוּ חָטָא, וּבָא עַל־יְדֵי־זֶה לְבוּשָׁה גְּדוֹלָה, הַיְנוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת: אָז תָּבִין יִרְאַת ה'; וּבָא לִבְחִינַת יְדִיעָה חֲדָשָׁה וְהַכָּרָה. וְעִקַּר הֶאָרַת הַתְּפִלִּין בָּאִים עַל־יְדֵי הַלּוּחוֹת, כַּמּוּבָא (בזוהר בראשית וכי תשא הנ"ל): כְּשֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, זָכוּ לַחֲגִירַת זַיְנָא עִלָּאָה. וּמֹשֶׁה זָכָה לְקֵרוּן עוֹר פָּנִים, מֵאוֹר הַלּוּחוֹת, כִּי הֵם הַמֹּחִין בְּעַצְמָן, כִּי עַל־יְדֵי חִדּוּד הַשֵּׂכֶל בַּתּוֹרָה נִתְחַדְּדוּ הַמֹּחִין, וְנִתּוֹסֵף בּוֹ הַכָּרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּיוֹתֵר. וְהַלּוּחוֹת הֵם שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה, וְנִקְרָאִים י"ו, עַל־שֵׁם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְאָרְכָּן וָאו וְרָחְבָּן וָאו (ב"ב יד), וְהַצַּדִּיק נִקְרָא אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן. וְזֶה שֶׁסִּפֵּר הַתַּנָּא בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁהָיָה צַדִּיק בְּדוֹרוֹ, וְנָפַל בִּמְקוֹמֵנוּ, כִּי בְּוַדַּאי מַדְרֵגַת הַתַּנָּא הָיְתָה גַּם כֵּן גְּדוֹלָה, אֲבָל לְפִי עֵרֶךְ הַצַּדִּיק הָיְתָה נְפִילָה. וְעָבְרוּ – לְשׁוֹן הִתְגַּלּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י״ב:כ״ג): וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם; וְתִרְגֵּם אֻנְקְלוֹס: וְאִתְגְּלִי. י"ו קְרָנוֹת עַל חֻדּוֹ – הַיְנוּ עַל־יְדֵי חִדּוּד שִׂכְלוֹ וְחִדּוּשׁ שִׂכְלוֹ, שֶׁקִּבֵּל עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרָא י"ו כַּנַּ"ל, נִתְגַּלֶּה קֵרוּן עוֹר הַפָּנִים, הַיְנוּ בּוּשָׁה, בְּחִינַת תְּפִלִּין. גַּם הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא נִקְרָא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְזֶה פֵּרוּשׁ: נָפַל בִּמְקוֹמֵנוּ; שֶׁנָּפַל לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת לְפִי הַשָּׂגָתֵנוּ, הֲגַם שֶׁגַּם הַשָּׂגָתֵנוּ גְּדוֹלָה, אֲבָל לְפִי עֶרְכּוֹ הֲוֵי לֵהּ נְפִילָה, שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּהַשָּׂגָתֵנוּ. וְזֶה פֵּרוּשׁ: בְּרֵאשִׁית – יָרֵא בֹּשֶׁת, כִּי הַיִּרְאָה הוּא הַבּוּשָׁה. תַּמָּן רָאשֵׁי תַּמָּן בַּת, אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבוֹתָם (שמות ו׳:י״ד), הַיְנוּ תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא בַּת עַיִן, רָמַז מְקוֹם הַתְּפִלִּין, וּלְטוֹטָפוֹת בֵּין עֵינֶיךָ (שם יג), וּתְלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, הֵם אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ח · אות ח׳

וְזֶה פֵּרוּשׁ (ישעיהו נ״ח:י״ג): אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי. כִּי שַׁבָּת – בְּחִינַת בּוּשָׁה. רַגְלֶךָ – בַּתְּחִלָּה צָרִיךְ לְתַקֵּן הַדִּבּוּר, הַנִּקְרָא רֶגֶל. וְאֵיךְ תְּתַקֵּן הַדִּבּוּר, עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי. כִּי זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ גָּרַם שְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע קְלָלוֹת, שְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע מְלָאכוֹת, וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, לְקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל, כִּדְאִיתָא בִּמְכִילְתָּא: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת – זָכְרֵהוּ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת; וּלְפִי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמְּקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל, כֵּן נִדְחֶה זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, קֵץ כָּל בָּשָׂר, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה הַדִּבּוּר. וְזֶה פֵּרוּשׁ: עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ – כְּשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה חֲפָצֶךָ, הַיְנוּ בִּימֵי הַחֹל. בְּיוֹם קָדְשִׁי – יִדְמֶה כְּאִלּוּ עַכְשָׁו יוֹם קָדְשִׁי. הַיְנוּ שֶׁתַּמְשִׁיךְ מִקְּדֻשַּׁת שַׁבָּת עַל יְמֵי הַחֹל, וְתַקְדִּישֵׁם מִשְּׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע מְלָאכוֹת.

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ח · אות ט׳

וְזֶה (חגיגה יב:): תַּנְיָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת, רוֹאִים וְאֵינָם יוֹדְעִים מָה רוֹאִים, הָאָרֶץ עוֹמֶדֶת עַל עַמּוּדִים – הַיְנוּ בִּינָה, אֶרֶץ הַחַיִּים, שֶׁמִּמֶּנָּה תּוֹצְאוֹת הַתְּפִלִּין כַּנַּ"ל. וְהַתְּפִילָה נִקְרָא עַמּוּד, עַל־שֵׁם (תהלים קו): וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס. וְעַמּוּדִים – בְּחִינַת תְּפִלָּה, עַל הַמַּיִם – הַיְנוּ עַל הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ב׳:י״ט): שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה'. וּמַיִם עַל הֶהָרִים – זוֹ בְּחִינַת תּוֹרָה, שֶׁעַל־יָדָהּ נִתְעוֹרֵר חֶסֶד אַבְרָהָם. כִּי הֶהָרִים זוֹ תּוֹרָה, שֶׁהוּא מְרוֹמָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח׳:ט״ו): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ. גַּם אַבְרָהָם נִקְרָא הַר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יט): הָהָרָה הִמָּלֵט. וְהָרִים עַל הָרוּחַ – הַיְנוּ רוּחַ פִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הַיְנוּ בְּחִינַת דִּבּוּר, שֶׁעַל־יְדֵי הַתּוֹרַת חֶסֶד נִתְעַלֶּה הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר. וְרוּחַ עַל סְעָרָה – הַיְנוּ שֶׁבְּחִינַת קֵץ כָּל בָּשָׂר, הוּא בְּחִינַת אַחַר הַדְּבָרִים, הוּא יוֹנֵק מֵהַדִּבּוּר, וְנַעֲשֶׂה רוּחַ סְעָרָה כַּנַּ"ל. וּסְעָרָה עַל זְרוֹעוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – כִּי הַבְּרִיּוֹת צְרִיכִין לְקֵץ כָּל בָּשָׂר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד – דָּא מַלְאַךְ־הַמָּוֶת (ב"ר פ"ט), וְהִשְׁתַּלְשְׁלוּתָם מִגְּבוּרוֹת עִלָּאִין, כִּי הוּא טוֹב מְאֹד. וְזֶהוּ שֶׁסְּעָרָה בִּזְרוֹעַ, זְרוֹעַ אֵלּוּ חֲמִשָּׁה גְּבוּרוֹת, שֶׁמִּשָּׁם חִיּוּתוֹ עַד זְמַן בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח (ישעיהו כ״ה:ח׳):

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ח · אות י׳

וְזֶה פֵּרוּשׁ: מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ – הַיְנוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויגש ר"י.), שֶׁפַּרְעֹה הִיא אִמָּא, דְּכָל נְהִירִין אִתְפַּרְעָן וְאִתְגַּלְיָן מִנַּהּ. וּתְפִלִּין נִקְרָא מֶרְכָּבוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל״ג:כ״ו): רוֹכֵב שָׁמַיִם. וְשָׁמַיִם, אֵשׁ וּמַיִם, בְּחִינַת גְּוָנִין, כִּי תְּפִלִּין הֵם נָהֲרִין מֵאִמָּא עִלָּאָה. וְעַל־יְדֵי מַה תִּזְכֶּה לִבְחִינַת תְּפִלִּין – יָרָה בַּיָּם. יָרָה, הֵם הַגְּבוּרוֹת (פֵּרוּשׁ "יָרָה" עִם הַכּוֹלֵל גִּימַטְרִיָּא גְּבוּרָה). בַיָּם, הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר, כְּשֶׁתְּקַשֵּׁר וְתַעֲלֶה אֶת הַדִּבּוּר לְשָׁרְשָׁהּ. וְעַל־יְדֵי מָה תּוּכַל לְהַעֲלוֹת אֶת הַדִּבּוּר לְשָׁרְשָׁהּ, עַל־יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, שֶׁעַל־יְדֵי לִמּוּד הַזֶּה נִמְשָׁךְ חוּט שֶׁל חֶסֶד, וְאָז: הַבֹּקֶר אוֹר וְכוּ'; וְאָז הַדִּבּוּר עוֹלֶה וְנַעֲשֶׂה בַּת אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ב"ב טז:): בַּת הָיְתָה לוֹ לְאַבְרָהָם וּבַכֹּל שְׁמָהּ, בַּיָּם גִּימַטְרִיָּא בַּכֹּל. וְזֶה: וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם, הַתּוֹרָה נִקְרָא אוֹרַיְתָא תְּלִיתָאֵי (שבת פח). וּמִבְחַר דָּא אַבְרָהָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה ט׳:ז׳): אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם. פֵּרוּשׁ, עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁעַל יָדָהּ נִתְעוֹרֵר מִדַּת אַבְרָהָם, עַל־יָדָהּ נִתְתַּקֵּן הַדִּבּוּר, וְקֵץ כָּל בָּשָׂר יִטְבַּע בְּנֻקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא. וְזוֹ טֻבְּעוּ בְיַם סוּף – סוּף הוּא בְּחִינַת קֵץ כָּל בָּשָׂר, שֶׁהוּא דָּבוּק בְּיַם הַדִּבּוּר, יִטְבַּע בְּנֻקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, עַל־יְדֵי בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, שֶׁנִּתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ל״ח · אות י״א

(זֹאת הַתּוֹרָה הִיא סוֹד כַּוָּנוֹת תְּפִלִּין, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּתוֹךְ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וְכַנִּרְשָׁם מִן הַצַּד בַּהַגָּה אֵיךְ כָּל כַּוָּנוֹת תְּפִלִּין כְּלוּלִין שָׁם, וְהַדְּבָרִים מוּבָנִים לַמַּשְׂכִּילִים. וַעֲדַיִן צְרִיכִין בֵּאוּר רָחָב לְבָאֵר הַדָּבָר הֵיטֵב, וְאִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי, יִתְבָּאֵר הַדָּבָר בְּמָקוֹם אַחֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְדַע, שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁחִשֵּׁב כַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת, וְאָמַר, שֶׁכֻּלָּם הֵם סוֹד כַּוָּנוֹת תְּפִלִּין, דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה "בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר", וְ"אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ", וּ"קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ" וְכוּ', וְהַתּוֹרָה "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים", וְ"אַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים", "אַשְׁרֵי הָעָם זַרְקָא", וְהַתּוֹרָה הַזֹּאת: "מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה" וְכוּ'. וְעוֹד כַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁאֵינִי זוֹכֵר עַתָּה לְפָרְטָם. וְאָמַר שֶׁכֻּלָּם הֵם סוֹד כַּוָּנוֹת תְּפִלִּין. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְהַשִּׂיגָם):

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קי״ד

כ־4 דק׳ · כ־420 מילים · 21% מהספר עד סוף היום

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קי״ד · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)

וְאָמַר אָז שֶׁהוּא הָיָה רוֹצֶה לַעֲסֹק אָז בִּתְפִלָּתוֹ אוֹדוֹת הַפְּרִיפִינַאצְיֶע (הַיְנוּ מַה שֶּׁהָאֲדוֹנִים לָקְחוּ הַמְּזִיגָה מִיַּד הַמּוֹכְסָנִים) וְאִם אַתֶּם יוֹדְעִים אֵיךְ הַסָּמֶךְ־מֵם עוֹמֵד כְּנֶגֶד דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְאֵיךְ הוּא מִתְגַּבֵּר לִמְנֹעַ וּלְבַלְבֵּל וּבָא זֶה וְעָמַד לְהִתְפַּלֵּל וְדָחִיתִי אוֹתוֹ. וּמֵחֲמַת זֶה הִתְרַעֵם עַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָאִישׁ הַזֶּה הַנַּ"ל, וְהָלַךְ וְנָסַע לִקְהִלַּת קֹדֶשׁ שְׁפָּלְיֵע וְהִלְשִׁין עַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בִּפְנֵי הַזָּקֵן הַיָּדוּעַ דְּשָׁם, עַד שֶׁעָשָׂה מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל עַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וּמֵאָז וָהָלְאָה נִתְעוֹרֵר הַמַּחֲלֹקֶת הַגָּדוֹל מְאֹד עַד שֶׁכִּמְעַט כָּל הָעִיר כֻּלָּהּ חָלְקוּ עַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְגֹדֶל עֹצֶם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיָה עָלָיו שָׁם, וְגֹדֶל הַיִּסּוּרִין שֶׁהָיוּ לוֹ שָׁם, אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר וּלְסַפֵּר כִּי יָשַׁב שָׁם כְּמוֹ עַל קוֹצִים מַמָּשׁ. וְאַחַר סֻכּוֹת נָסַע לְשָׁם הַזָּקֵן הַנַּ"ל וּפָעַר פִּיו לִבְלִי חֹק עַד שֶׁעָשָׂה שָׁם מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל עָלָיו. וּבִתְחִלָּה הָיָה לוֹ אַהֲבָה עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהָיָה הַזָּקֵן כָּפוּף וְנִכְנָע מְאֹד לְפָנָיו, אַךְ מֵעֵת הַנַּ"ל שֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לִזְלַאטִיפָּאלְיֶע סָמוּךְ לִגְבוּלוֹ שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת, וְגַם עַל־יְדֵי רִבּוּי הַמַּלְשִׁינוּת כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה, עַד שֶׁבָּדוּ עָלָיו כְּזָבִים אֲשֶׁר לֹא עָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ. וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָמַר שֶׁהוּא מֻכְרָח לֵישֵׁב שָׁם מִן הַשָּׁמַיִם כִּי הוּא מְתַקֵּן שָׁם חֵטְא שֶׁל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט. וְהָרַב הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם מַגִּיד־מֵישָׁרִים מִטִּירָאוִויצֶע שֶׁהָיָה מֵאַנְשֵׁי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שָׁאַל אֶת פִּיו הַקָּדוֹשׁ מַדּוּעַ לֹא שְׁלַחְתֶּם אוֹתִי מִקֹּדֶם לְתוֹךְ הָעִיר זְלַאטִיפָּאלְיֶע, וְהָיִיתִי מְדַבֵּר עִם הַנְּגִידִים דְּשָׁם וְהָיוּ מְקַבְּלִים אֶתְכֶם לְתוֹךְ הָעִיר בְּכָבוֹד גָּדוֹל כָּרָאוּי. הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אִם הָיִיתִי רוֹצֶה לְהַמְתִּין, הָיִיתִי נִכְנָס לְתוֹךְ הָעִיר זְלַאטִיפָּאלְיֶע עִם עֶגְלַת צָב בְּכָבוֹד גָּדוֹל מְאֹד, אַךְ אֵינִי יָכוֹל לְהַמְתִּין כִּי אֲנִי מֻכְרָח מִן הַשָּׁמַיִם לִכְנֹס לְשָׁם. וּבְכָל הָעִנְיָנִים הָאֵלוּ יֵשׁ הַרְבֵּה לְסַפֵּר, יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת. גַּם אָמַר אָז כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ עָרִים לְמַטָּה כָּךְ יֵשׁ עָרִים לְמַעְלָה, וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה שֶׁל אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ס"ב שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם מִתִּקּוּן חֵטְא עֲבוֹדָה זָרָה לְכַפֵּר עַל אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְשָׁם הוּא רַק רֶמֶז בְּעָלְמָא מֵעִנְיָן זֶה שֶׁל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט הַנַּ"ל. וְיָשַׁב שָׁם שְׁתֵּי שָׁנִים רְצוּפִים וְקֵרַב שָׁם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְגַם הַצַּדִּיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק אַייזִיק זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נִתְקָרֵב שָׁם. וְאָמַר שָׁם תּוֹרוֹת הַרְבֵּה גְּבוֹהוֹת וְנוֹרָאוֹת מְאֹד: (אָמַר הַמַּעְתִּיק יִסָּכֵר פִּי דּוֹבְרֵי שָׁקֶר הָאוֹמְרִים שֶׁתֵּכֶף אַחַר שֶׁבָּא רַבֵּנוּ זַ"ל מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִתְחִיל הַזָּקֵן הַנַּ"ל לַחֲלֹק עָלָיו וְאָמַר מַה שֶּׁאָמַר וְכוּ', תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הָרוֹצִים לְהַכְחִישׁ אֶת הַיָּדוּעַ. כִּי אַדְּרַבָּה כְּשֶׁחָזַר רַבֵּנוּ זַ"ל מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָיָה בְּבֵית הַזָּקֵן הַנַּ"ל, וְקִבְּלוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְכַמְבֹאָר לְקַמָּן (סִימָן קמו) בְּעִנְיַן נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְכַיָּדוּעַ שֶׁגַּם אַחַר־כָּךְ הָיְתָה אַהֲבָה גְּדוֹלָה בֵּינֵיהֶם כְּמִקֶּדֶם, וְנָהַג הַזָּקֵן בּוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר עַד שֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ זַ"ל לִזְלַאטִיפָּאלְיֶע וְכַמְבֹאָר כָּאן. וְזֶה הָיָה כְּמוֹ שָׁנָה וּמֶחֱצָה אַחַר שֶׁחָזַר רַבֵּנוּ זַ"ל מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְבֵיתוֹ):

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

ספר המידות · הרהורים · חלק שני · אות י״ב – אות ט״ו

כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 30% מהספר עד סוף היום

ספר המידות · הרהורים · חלק שני · אות י״ב

יב. הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְהִרְהוּרֵי זְנוּת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים וְלָשׁוֹן־הָרָע, הֵם בָּאִים עַל מִי שֶׁרָגִיל בִּנְדָרִים, אֲבָל נִתְבַּטְּלִים עַל־יְדֵי הַמַּנְהִיג שֶׁבָּעִיר, הַמְסַדֵּר הַגְּבִיּוֹת וְהַמִּסִּים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ שֶׁיּוּכַל לִסְבּל.

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

ספר המידות · הרהורים · חלק שני · אות י״ג

יג. כְּשֶׁאָדָם יוֹצֵא לַשּׁוּק וּמִתְיָרֵא, שֶׁלּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר עַל־יְדֵי רְאִיָּה, שֶׁיִּרְאֶה נָשִׁים יָפוֹת, יאמַר הַפָּסוּק: "הֵן אֶרְאֶלָם צָעֲקוּ" וְכוּ', וְעַל־יְדֵי זֶה יִנָּצֵל מֵרְאוֹת.

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

ספר המידות · הרהורים · חלק שני · אות י״ד

יד. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, יֵדַע שֶׁיַּד אֻמּוֹת הָעוֹלָם יִשְׁלט בּוֹ.

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

ספר המידות · הרהורים · חלק שני · אות ט״ו

טו. בְּעִיר שֶׁיֵּשׁ שָׁם יְרִידִים וְיוֹמָא דְּשׁוּקָא גְּדוֹלִים, שָׁם הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה בְּיוֹתֵר, וְהַסְּגֻלָּה לָזֶה שֶׁיַּעֲסֹק בְּיוֹמָא דְּשׁוּקָא בַּתּוֹרָה, וְלא יָבוֹאוּ לוֹ הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות ל״ג

כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 33% מהספר עד סוף היום

סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות ל״ג

וְהָיוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ הַמְּדִינָה מְאד וְהָיָה לוֹ יוֹעֲצִים אוֹהֲבִים בֶּאֱמֶת וּמֵחֲמַת הָאַהֲבָה יָעַץ לוֹ אֶחָד בַּאֲשֶׁר שֶׁבְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ תִּהְיֶה קָרוּא אֶל הַמֶּלֶךְ שֶׁתָּבוֹא לְפָנָיו כִּי הֲלא כְּבָר שָׁלַח אַחֲרֶיךָ וְגַם הַדֶּרֶךְ שֶׁמושל המחוז מֻכְרָח לָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְעַל כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה כָּשֵׁר מְאד, וְלא יִמְצָא בְּךָ שׁוּם עַוְלָה בְּהַנְהָגָתְךָ הַמְּדִינָה אַף עַל פִּי כֵן דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ בִּדְבָרָיו לִנְטוֹת בִּדְבָרָיו לְצַד אַחֵר לְדַבֵּר חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת אֲחֵרִים עַל כֵּן נָאֶה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ שֶׁתּוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ עַל כֵּן טוֹב, שֶׁאֲלַמֶּדְךָ חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת וְנִתְקַבֵּל הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַתָּם וְאָמַר: מָה אִכְפַּת לִי אִם אֶלְמַד חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת? ! וְתֵכֶף עָלָה עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁחֲבֵרוֹ הֶחָכָם אָמַר לוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אפֶן שֶׁהוּא יָבוֹא עַל שֶׁלּוֹ וְהִנֵּה עַתָּה כְּבָר בָּא עַל חָכְמָתוֹ [וְאַף עַל פִּי כֵן אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הָיָה יוֹדֵעַ חָכְמוֹת לא הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַחָכְמוֹת כְּלָל רַק נָהַג הַכּל בִּתְמִימוּתוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה].

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

ליקוטי עצות · השגות והתנוצצות אלקות · אות ו׳ – אות ט׳

כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 30% מהספר עד סוף היום

ליקוטי עצות · השגות והתנוצצות אלקות · אות ו׳

עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת מַמְשִׁיכִין הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי כָּל אוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה הוּא בְּחִינַת צִמְצוּם לְהַשִּׂיג עַל יָדוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ: (שם אות ג')

ליקוטי עצות · השגות והתנוצצות אלקות · אות ז׳

לִזְכּוֹת לְזֶה הַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא הַקְדָּמָה לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה שׂוֹנֵא בֶּצַע, שֶׁיִּשְׂנָא אֶת הַמָּמוֹן בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה. אֲבָל עַל־יְדֵי אַהֲבַת מָמוֹן הוּא נוֹפֵל מִזֶּה הַשֵּׂכֶל, אַדְּרַבָּא, הוּא נוֹפֵל לִשְׁטוּת וּכְסִילוּת וּלְעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחֹרָה, וְהַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מְסַבְּבִין אוֹתוֹ בְּסִּבוּבִין שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם הַהֶפֶךְ מִשֵּׂכֶל הַנַּ"ל: (שם אות ד')

ליקוטי עצות · השגות והתנוצצות אלקות · אות ח׳

עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים זוֹכִין לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת: (שם ה')

ליקוטי עצות · השגות והתנוצצות אלקות · אות ט׳

כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא חֵלֶק אֱלֹקוּת מִמַּעַל. וְעִקַּר הָאֱלֹקוּת בַּלֵּב. וְהָאֱלֹקוּת שֶׁבְּלֵב אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא בְּחִינַת אֵין סוֹף. כִּי אוֹר לֶהָבִיּוּתוֹ הוּא עַד אֵין סוֹף, הַיְנוּ אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתוֹ. וּלְפִי גֹּדֶל הַהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁהוּא עַד אֵין סוֹף, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֲבוֹדָה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְגַלּוֹת שׁוּם מִדָּה טוֹבָה, כִּי מִגֹּדֶל הִתְלַהֲבוּתוֹ עַד אֵין סוֹף אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר. עַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ צָרִיךְ הָאָדָם לְצַמְצֵם אוֹר הִתְלַהֲבוּת לִבּוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, שֶׁנַּעֲבֹד אוֹתוֹ בְּעֻבְדוֹת וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ: (לק"א סי' מ"ט אות א')

מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ז · קטע ה׳ – קטע ב׳

כ־6 דק׳ · כ־620 מילים · 36% מהספר עד סוף היום

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ז · קטע ה׳

וְזַכֵּנִי לֵילֵךְ וְלָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְאֶרֶץ הַחַיִּים לְאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, חִישׁ קַל מְהֵרָה לְהִתְגּוֹלֵל בַּעֲפָרָהּ וּלְנַשֵּׁק רִגְבוֹתֶיהָ וְלִשְׁאב מֵאֲוִירָה הַקָּדוֹשׁ וּלְהִסְתּוֹפֵף בְּצִלָּהּ חוּס וְחָנֵּנִי וְרַחֵם עָלַי, וְזַכֵּנִי לָבוֹא מְהֵרָה לְשָׁלוֹם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת, אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה בַּעֲשָׂרָה קְדֻשּׁוֹת אֶרֶץ הַחַיִּים, "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תּאכַל בָּהּ לֶחֶם, לֹא תֶחְסַר כּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ז · קטע ו׳

חוּס וְחָנֵּנִי וְרַחֵם עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי, וְזַכֵּנִי לָבוֹא מְהֵרָה לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ, לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה לְגַמְרֵי, וְלִזְכּוֹת לְמִדַּת אֱמֶת בֶּאֱמֶת, וְלָבוֹא לְשָׁלוֹם מְהֵרָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ מִן הָעֲנִיּוּת וּמִן הַחֹסֶר, וְתַמְשִׁיךְ תָּמִיד לִי וְלִבְנֵי בֵיתִי וּלְכָל חֶבְרָתֵנוּ וּלְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וּפַרְנָסָה טוֹבָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְנִזְכֶּה שֶׁתִּתְפָּאֵר בָּנוּ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" וְתַצִּיל אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִכָּל מִינֵי חֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת וְאַל תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מֵאִתָּנוּ וְתִמָּלֵא רַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וְתַצִּילֵנוּ וּתְמַלְּטֵנוּ מִכָּל מִינֵי צָרוֹת וְרָעוֹת וְתָשִׁיב פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה" וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ, וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, וְלֹא יֵבשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי, וַאֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד, וְלֹא יֵבשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה" אָמֵן וְאָמֵן

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ח · קטע א׳

"שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבוֹאוּ הַאֲזִינָה יְהוָה תְּפִלָּתִי וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי שְׁמַע יְהוָה קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ בְּנָשְׂאִי יָדַי אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ" צוּר עוֹלָמִים, יוֹצֵר הַכּל, עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁנִּזְכֶּה תָמִיד לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת בְּכָל כּחֵנוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "כָּל עַצְמוֹתַי תּאמַרְנָה יְהוָה מִי כָמוֹךָ" וְנִזְכֶּה לְהַכְנִיס כָּל הַכּחוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ בַּעֲצָמוֹת וְגִידִים וּבָשָׂר וְכָל שְׁאָר הַכּחוֹת שֶׁבְּגוּפִי וְנַפְשִׁי כֻּלָּם אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְהַכְנִיסָם בְּתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְפִילָּה, שֶׁאֶזְכֶּה לְהוֹצִיא כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַתְפִילָּה הַקְּדוֹשָׁה בְּכחַ גָּדוֹל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ הַדִּבּוּר בְּכָל עַצְמוֹתַי וְאֵבָרַי חוּס וְחָנֵּנִי וְרַחֵם עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי לִתְפִילָּה בְּכחַ וּבְכַוָּנָה גְדוֹלָה בֶּאֱמֶת, כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד, וְאַתָּה חָפֵץ בָּאֱמֶת, וְאַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִדִּבּוּר אֶחָד שֶׁל הַתְפִילָּה וְלֹא דַי שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּכחַ וּבְכַוָּנָה בֶּאֱמֶת, כָּרָאוּי אַף גַּם בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים אֲנִי רָחוֹק מִתְפִילָּה בְּתַכְלִית הָרִחוּק "דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא", וְאֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ בְּאֵיזֶה אפֶן, בְּאֵיזֶה תַחְבּוּלָה, לְבַקֵּשׁ וּלְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי, בְּאֵיזֶה אפֶן אֶזְכֶּה לְחַפֵּשׂ וְלִמְצא הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בִּי, וְאֵיךְ לִמְצא הַטּוֹב שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים וְהַגְּדוֹלִים מְאד בְּמַהוּת וְכַמּוּת וְאֵיכוּת וּבִפְרָט מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי בִּפְגַם הַדִּבּוּר הַרְבֵּה מְאד, כִּי לֹא שָׁמַרְתִּי פִתְחֵי פִי וְדִבַּרְתִּי כַמָּה וְכַמָּה דִּבּוּרִים פְּגוּמִים מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עַד אֵין שִׁעוּר וְעֵרֶךְ וּמִסְפָּר, דְּבָרִים בְּטֵלִים וּלְשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְלֵיצָנוּת וּשְׁקָרִים וְנִבּוּל פֶּה, וּשְׁאָר דְּבָרִים פְּגוּמִים הַרְבֵּה מְאד וְגַם אֲפִלּוּ כָל הַדִּבּוּרִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁלִּי כֻּלָּם פְּגוּמִים מְאד מְאד, עַד אֲשֶׁר חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא יָצָא מִפִּי עֲדַיִן דִּבּוּר שָׁלֵם בְּלִי שׁוּם פְּגָם וּמַחֲמַת זֶה הִתְגַּבְּרוּ עָלֵינוּ מְאד רִיב לְשׁוֹנוֹת, אֲשֶׁר רַבִּים קָמִים עָלֵינוּ, רַבִּים מְאד "יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל יְהוָה וְעַל מְשִׁיחוֹ שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ" יֵצֵא עָתָק מִפִּיהֶם וְדוֹבְרִים סָרָה עַל יְהוָה וְעַל צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְעַל כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחָרְתָּ

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ח · קטע ב׳

מָרֵיהּ דְּעַלְמָא כּלָּא "שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם, פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר, אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר" אוֹי לְנַפְשִׁי כִּי אָנכִי גָּרַמְתִּי כָּל זֶה בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וְהֶאֱרַכְתִּי אֶת הַגָּלוּת, וּפָגַמְתִּי בְּסֻכַּת דָּוִד הַנּפֶלֶת וְלֹא דַי שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְהָקִים סֻכַּת דָּוִד אַף גַּם בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים הוֹסַפְתִּי לְהַפִּילָה יוֹתֵר וְהִגְבַּרְתִּי סֻכַּת נוֹצְרִים לְשׁוֹנוֹת הָעֲכּוּ"ם, עַד אֲשֶׁר בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הֵם בְּגָלוּת גָּדוֹל, וְהִיא רִיב בְּגָלוּתָהּ עַל בְּנָהָא אֲשֶׁר גָּלוּ מִשֻּׁלְחַן אֲבִיהֶם וּמֵאַרְצָם יָצָאוּ.

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

השתפכות הנפש · אות א · פסקה 10

כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 30% מהספר עד סוף היום

השתפכות הנפש · אות א · פסקה 10 · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)

אָמַר הַמַּעְתִּיק, עַיֵּן בְּ"לִקּוּטֵי עֵצוֹת" אוֹת תְּשׁוּבָה סִימָן ל"ב, שֶׁכָּתוּב שָׁם הָעִנְיָן הַזֶּה בִּקְצָרָה בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:

השתפכות הנפש · אות א · פסקה 10 · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)

וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַגִּיעַ אֶל הַשַּׁעַר הַשַּׁיָּךְ לוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם דַּוְקָא צָרִיךְ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ', וְעַל־יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים יִזְכֶּה וְכוּ' וְלָבוֹא לְהַשַּׁעַר שֶׁל תְּשׁוּבָה הַשַּׁיָּךְ לְנִשְׁמָתוֹ וְכוּ' עַיֵּן שָׁם וְהַנִּרְאֶה מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שָׁם כִּי הָאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שְׁעָרִים הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה דְּרָכִים לִתְשׁוּבָה. כִּי כָּל אָדָם לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ יֵשׁ לוֹ דֶּרֶךְ מְיֻחָד וַעֲבוֹדָה מְיֻחֶדֶת שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לֵילֵךְ דַּיְקָא בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכַמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה אָנֹכִי "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" חֵלֶק א' סִימָן ד' עַל מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ הוּא מְהַלֵּךְ, עַיֵּן שָׁם.

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

משיבת נפש · רצף ג · אות כח · פסקה 2 – פסקה 3

כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 31% מהספר עד סוף היום

משיבת נפש · רצף ג · אות כח · פסקה 2 · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)

וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת 'צָהֳרַיִם', זְמַן הַמִּנְחָה, שֶׁאָז עִקַּר אֲחִיזַת הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת וְצָרִיךְ לְקַיֵּם מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה' הַיְנוּ שֶׁאָז צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְלֹא יִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק יֵדַע וְיַאֲמִין בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁצָּעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וְחָזָק, כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל כִּי לִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין חֵקֶר, וּבְגֹדֶל רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְגַמְרֵי מֵרַע לְטוֹב וּמֵעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

משיבת נפש · רצף ג · אות כח · פסקה 2 · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)

וּכְמוֹ כֵן בִּכְלַל חַיֵּי הָאָדָם שֶׁיְּמֵי חַיָּיו נִקְרָאִים יוֹם וּמִיתָתוֹ וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ נִקְרָא לַיְלָה וָחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשָּׁמֶשׁ".

משיבת נפש · רצף ג · אות כח · פסקה 3 · חלק 1 מתוך 3 (חלוקת האתר)

וְעַל כֵּן אַחַר חֲצִי יָמָיו הוּא בְּחִינַת צָהֳרַיִם זְמַן הַמִּנְחָה, וְעַל־פִּי רֹב אָז דַּיְקָא מִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר. כִּי בְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהַתְחִיל עִקַּר הָעֲבוֹדָה בִּימֵי הַנְּעוּרִים דַּיְקָא, "כִּי טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל מִנְּעוּרָיו" וְ'יַנְקוּתָא כְּלִילָא דְּוַרְדָּא'.

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

עצות ישרות · התבודדות · אות ו

כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 37% מהספר עד סוף היום

עצות ישרות · התבודדות · אות ו · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)

וְגַם זֶה בִּכְלַל מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁצְּרִיכִין בִּתְפִלָּה לִהְיוֹת קוֹלֵעַ אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִיא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִטֶּה לְיָמִין אוֹ לִשְׂמֹאל, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִטְעֶה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהַתְּפִלּוֹת הֵם לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם, מֵחֲמַת שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁצּוֹעֲקִים וְאֵינָם נוֹשָׁעִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נוֹטֶה לִשְׂמֹאל וְכֵן אַל יִטְעֶה לוֹמַר: מַה לָּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה, מֵאַחַר שֶׁעִקַּר הַיְּשׁוּעָה הוּא רַק בְּחַסְדּוֹ לְבַד, אִם כֵּן נִסְמֹךְ רַק עַל חַסְדּוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נוֹטֶה לְיָמִין שֶׁלֹּא כָּרָאוּי, כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה מְאֹד תָּמִיד וְלֵידַע אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת, שֶׁאֵין אָנוּ כְּדַאי לִפְעֹל בִּתְפִלָּתֵנוּ כִּי אִם בְּחַסְדּוֹ, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן אָנוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה תָּמִיד, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וְיַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ חַסְדּוֹ לְמַעֲנוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמוֹ (הִלְכוֹת נַחֲלוֹת, הֲלָכָה ד', אוֹת י, כ):

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעא · פסקה 13 – פסקה 18

כ־8 דק׳ · כ־800 מילים · 33% מהספר עד סוף היום

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעא · פסקה 13

וְהִנֵּה בְּדַעְתִּי לִנְסֹעַ בְּסָמוּךְ לְבֵיתִי, וְאֶפְשָׁר אֶהְיֶה עַל שַׁבַּת הַסָּמוּךְ בְּאוּמַאן, וְשָׁם אֶתְיַעֵץ קְצָת עִם אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ. וּרְצוֹנִי שֶׁאֶמְצָא שָׁם מִכְתָּבִים מֵאִתְּכֶם, וְאִם אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא לִבְרֶסְלֶב אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מַה טּוֹב, כְּדֵי שֶׁאֶשְׁמַע הֵיטֵב בִּפְרוֹטְרוֹט כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה שָׁם מֵאָז וְעַד הֵנָּה; וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיְּבִיאֵנִי מְהֵרָה לְבֵיתִי לְשָׁלוֹם, הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד וְכוּ'. וּבְחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ בָּטַחְתִּי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה שִׁכּוֹר חַס וְשָׁלוֹם מֵהַמַּיִם שֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה בְּכָל יוֹם, וְכָל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל וְדַי לַמֵּבִין. הָאֱמֶת, שֶׁאֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים יוֹתֵר צָרוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (יְשַׁעְיָה נא) "וּשְׁכוּרַת וְלֹא מִיָּיִן", וּכְתִיב "יָחוֹגוּ יָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר" וְכוּ'. אֲבָל מַה גָּדְלוּ חַסְדֵי ה' שֶׁהִכְנִיס בָּנוּ קְצָת לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם בְּסָמוּךְ "וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם" וְכוּ'. עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וַאֲשֶׁר אַתֶּם רוֹצִים לִרְאוֹת מוֹפְתִים מִיָּד, הֲלֹא כְּבָר יְדַעְתֶּם שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל לֹא הִתְנַהֵג בָּזֶה. כַּאֲשֶׁר כְּבָר דִּבַּרְתִּי הַרְבֵּה בָּזֶה, כִּי הוּא מְגַלֶּה אֱלֹקוּתוֹ בָּעוֹלָם רַק עַל יְדֵי תּוֹרוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁגִּלָּה, וְאִם עַל כָּל זֶה רָאִינוּ כַּמָּה מוֹפְתִים נוֹרָאִים מִמֶּנּוּ זַ"ל בְּחַיָּיו, וְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּיוֹתֵר, אֲבָל אֵין דַּרְכּוֹ לְהַעֲנִישׁ מִיָּד, כִּי "גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב". רַק בְּעֵת שֶׁהוּא הֶכְרֵחַ גָּדוֹל לְבַעֵר הַקּוֹצִים מִן הַכֶּרֶם שֶׁאִי אֶפְשָׁר בִּלְתִּי זֹאת, אָז הוּא מְבַעֵר אוֹתָם בְּמוֹעֲדָם וּבִזְמַנָּם. וּכְבָר בִּעֵר הַרְבֵּה, וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁגַּם עַתָּה יְבַעֵר וִיכַלֶּה אוֹתָם שֶׁהַהֶכְרֵחַ לְבַעֲרָם אִם לֹא יָשׁוּבוּ. וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה בָּזֶה אֲנִי בָּטוּחַ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבְּוַדַּאי יַצִּיל אוֹתִי וְאֶת כֻּלָּנוּ מֵהֶם. וְכַאֲשֶׁר עַד הֵנָּה לֹא עָזַב חַסְדּוֹ מֵאִתָּנוּ, וְעָזַר לָנוּ לְהוֹצִיא הַסְּפָרִים, כֵּן יַעְזֹר לָנוּ שֶׁאֵשֵׁב בִּבְרֶסְלֶב בְּהַשְׁקֵט וּבְשַׁלְוָה, וַה' לִי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם. וְאַף עַל פִּי כֵן אַתֶּם צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת שֶׁלָּכֶם לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל הַתַּחְבּוּלוֹת, וּבִפְרָט בְּעִנְיַן הַכְּתַב מַגִּידוּת שֶׁאַתֶּם עוֹסְקִים לְקַבֵּץ חֲתִימוֹת, חִזְקוּ וְאִמְצוּ בָּזֶה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזֹר לָכֶם לְגָמְרוֹ, ה' יִגְמֹר בַּעֲדִי וְכוּ'.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעא · פסקה 14

וְגַם אַתָּה יְדִידִי רַבִּי שְׁמוּאֵל וַויְינְבֶּערְג אוֹהֵב נֶאֱמָנִי, אַל תִּירָא וְאַל תִּפְחַד שֶׁנִּכְנַסְתָּ בָּעֳבִי הַקּוֹרָה. אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ לָזֶה, וּכְבָר כָּתַב לִי בְּנִי רַבִּי יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה מִזֶּה שֶׁקִּדַּשְׁתָּ אֶת הַשֵּׁם בָּרַבִּים. וְנִפְלֵאתִי עָלֶיךָ אָחִי עַל שֶׁעוֹלֶה עָלֶיךָ פַּחַד מִזֶּה, אַדְּרַבָּא! רָאוּי לְךָ לִשְׂמֹחַ בְּכָל עֵת עַל שֶׁזָּכִיתָ לָזֶה, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בִּכְתָב. וּתְהִלָּה לָאֵל כְּבָר הִקְדִּים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לַמַּכָּה מַה שֶּׁזָּכִינוּ לְדַבֵּר הַרְבֵּה מִגְּדֻלַּת וּקְדֻשַּׁת אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וּבְנִפְלָאוֹת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְשִׂיחוֹתָיו וּמַעֲשִׂיּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, מִכָּל אֵלֶּה רָאוּי לָכֶם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה, וְלִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ וּלִבְלִי לְהִתְפַּחֵד מִשּׁוּם דָּבָר, רַק לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה תַּחְבּוּלוֹת שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּעֵסֶק זֶה וְלִצְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם. וּלְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה בְּבִטָּחוֹן חָזָק שֶׁלֹּא יוּכְלוּ נֶגְדּוֹ זַ"ל. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמִיָּה א) "וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ". וְכָל הָרַעַשׁ הַזֶּה בִּשְׁבִיל לְעוֹרֵר אוֹתִי וְאֶתְכֶם לַעֲסֹק יוֹתֵר בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה, וּבִפְרָט בְּשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁצְּרִיכִין עַתָּה לְהַרְבּוֹת בָּזֶה בְּיוֹתֵר, שֶׁכָּל אֶחָד יְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן עַל עַצְמוֹ, הֵן עֲבוּרִי, הֵן עַל הַכְּלָל. וַה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה יִשְׁמַע וִירַחֵם וְיוֹשִׁיעֵנִי מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ, יָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעא · פסקה 15

דִּבְרֵי אוֹהַבְכֶם בֶּאֱמֶת לָעַד וְלָנֶצַח.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעא · פסקה 16

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעא · פסקה 17

וְשָׁלוֹם לְזוּגָתִי הַצְּנוּעָה מָרַת דִּישְׁלֶי תִּחְיֶה, וּלְבָנֶיהָ שֶׁיִּחְיוּ, וּלְבִתִּי חַנָּה צִירְל תִּחְיֶה, וְלַחֲתָנִי יְדִידִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב בָּרוּךְ שֶׁיִּחְיֶה, וּלְבִתּוֹ תִּחְיֶה. וְהִנֵּה גַּם לָהּ זוֹרְקִין אֲבָנִים, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנָּה דּוֹרוֹת וְדוֹרֵי דּוֹרוֹת שֶׁיִּהְיוּ יִרְאֵי ה' וְאַנְשֵׁי אֱמֶת כִּי זֶה כָּל מְגַמָּתֵנוּ.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעא · פסקה 18

(אָמַר הַמַּעְתִּיק, הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל זֹאת הַתִּינֹקֶת הָיָה כָּךְ, כִּי בְּאוֹתוֹ הַשָּׁנָה הָיוּ זוֹרְקִים אֲבָנִים לְבֵית מוֹרֵנוּ רַבִּי נָתָן זַ"ל עַל סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, וְהָיוּ מַקְדִּימִים לִסְגֹּר הַלָּאדִין [הַתְּרִיסִים] שֶׁל הַחַלּוֹנוֹת תֵּכֶף בִּכְנִיסַת הַלַּיְלָה, בְּעוֹד שֶׁהָיָה מְעַט יוֹם. פַּעַם אַחַת שָׁכְחוּ לִסְגֹּר לָאדִין אֶחָד שֶׁל בַּיִת קָטָן שֶׁקּוֹרִין אַלְקֶיר שֶׁשָּׁם יָשְׁבָה בִּתּוֹ מָרַת חַנָּה צִירְל הַנַּ"ל, וּבִתָּהּ הַנַּ"ל הָיְתָה עֲדַיִן תִּינוֹקֶת קְטַנָּה שֶׁל חֲצִי שָׁנָה וְהָיְתָה מֻנַּחַת בַּעֲרִיסָה, וְהָעֲרִיסָה הָיְתָה תְּלוּיָה נֶגֶד הַחַלּוֹן, וְאִמָּהּ יָשְׁבָה אֶצְלָהּ. בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְחִילָה לִבְכּוֹת כְּדֶרֶךְ הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים וְהוֹצִיאָהּ אִמָּהּ מֵהָעֲרִיסָה וְלֹא הִסְפִּיקָה לְהוֹצִיא כֻּלָּהּ מֵהָעֲרִיסָה, וּבְתוֹךְ כָּךְ פָּרַח אֶבֶן גָּדוֹל מְאֹד דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן בְּקוֹל וּבְרַעַשׁ גָּדוֹל וְנָפַל לְתוֹךְ הָעֲרִיסָה, אֲשֶׁר אִלּוּ הָיְתָה הַקְּטַנָּה בַּעֲרִיסָה בְּוַדַּאי הָיְתָה נֶהֱרֶגֶת עַל יְדֵי זֶה הָאֶבֶן, כִּי הָיָה אֶבֶן גָּדוֹל מְאֹד, וְהָיְתָה כְּפֶשַׂע בֵּינָהּ וּבֵין הַמָּוֶת, וּבְנֵס גָּדוֹל נִמְלְטָה. וְעַתָּה הַקּוֹרֵא, הָבֵן הַפְּרִישַׂת שָׁלוֹם לְבִתּוֹ מָרַת חַנָּה צִירְל וּלְבִתָּהּ, וְגַם הָבֵן גֹּדֶל הָרְדִיפוֹת וְהַסַּכָּנוֹת שֶׁעָבַר עָלָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו הַקְּדוֹשִׁים. מַמָּשׁ כֹּחַ בַּרְזֶל הָיָה כֹּחוֹ שֶׁסָּבַל כָּל הַנַּ"ל. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא שָׁת לִבּוֹ לְכָל הַנַּ"ל לְהִתְעַצֵּל אוֹ לְהִתְעַצֵּב חַס וְשָׁלוֹם בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁעָבַד כָּל יָמָיו, רַק עוֹד קֵרֵב אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, וְלָמַד וְלִמֵּד וְעָשָׂה וּמְעַשֶּׂה לְרַבִּים, וְהַכֹּל בְּכֹחַ וּבְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד. וְכָל זֶה בַּנִּגְלֶה אֲשֶׁר רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ, חוּץ מַה שֶּׁזָּכָה לִפְנִימִיּוּת וְנִסְתָּרוֹת אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר בַּפֶּה וְלֹא בִּכְתָב. רַק הֶחָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ הֵבִין מְעַט מִזְּעֵר כְּמֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים בְּהִסְתַּכְּלוֹ עַל פָּנָיו הַמְּאִירוֹת, אוֹ בְּדַבְּרוֹ עִמּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים אֲשֶׁר פָּנָיו הָיְתָה בּוֹעֶרֶת כְּלַפִּידִים מַמָּשׁ בְּבִטּוּל כָּל הַרְגָשׁוֹת בְּעֵת עָסְקוֹ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה. וְכַמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים הָיוּ זוֹלְגִים עֵינָיו דְּמָעוֹת מֵרֹב דְּבֵקוּתוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל שׁוֹמְעוֹ הָיָה נוֹפֵל עָלָיו פַּחַד וְאֵימָה וְיִרְאָה וּבוּשָׁה אֲשֶׁר לֹא הָיָה יָכוֹל לְהָרִים פָּנָיו מִגֹּדֶל הַבּוּשָׁה וְהַפַּחַד שֶׁנָּפַל עָלָיו. מָה אֹמַר מָה אֲדַבֵּר אוֹי אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵנוּ נַחְלָה מַכּוֹתֵינוּ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְנַחֵם אוֹתָנוּ בִּמְהֵרָה אָמֵן).

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ח · סעיף א׳ – סעיף ו׳

כ־3 דק׳ · כ־310 מילים · 29% מהספר עד סוף היום

קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ח · סעיף א׳

כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְאָדָם לֵהָנוֹת מִמַּאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה קֹדֶם שֶׁיְבָרֵךְ, כָּךְ אָסוּר לוֹ לֵהָנוֹת מֵרֵיחַ טוֹב קֹדֶם שֶׁיְבָרֵךְ, עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר, כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָה. אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְאֵין הַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ. הֱוֵי אוֹמֵר, זֶה הָרֵיחַ. אֲבָל לְאַחֲרָיו אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ, מִשּׁוּם דִּכְשֶׁמַּפְסִיק הָרֵיחַ מֵחָטְמוֹ, כְּבָר עָבְרָה הֲנָאָתוֹ וַהֲוֵי כְּמוֹ אֹכֶל שֶׁנִּתְעַכֵּל בְּמֵעָיו.

קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ח · סעיף ב׳

כֵּיצַד מְבָרֵךְ עַל הָרֵיחַ הַטוֹב. אִם זֶה שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ הָרֵיחַ הוּא פְּרִי שֶׁהוּא רָאוּי לַאֲכִילָה, בֵּין שֶׁהוּא פְּרִי הָעֵץ בֵּין שֶׁהוּא פְּרִי הָאֲדָמָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה אֶלָּא עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבוֹת, כְּגוֹן אֱגוֹז מוּסְקַט, צִיטְרָאן (לִימוֹן) וְאֶתְרוֹג (בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, חוּץ מִסֻכּוֹת שֶׁיִתְבָּאֵר בְּסִימָן קל"ז סָעִיף ז') מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁעִקָּרוֹ לַאֲכִילָה, מְבָרֵךְ אֲשֶׁר נָתַן (וְיֵשׁ אוֹמְרִים הַנּוֹתֵן) רֵיחַ טוֹב בַּפֵּרוֹת. וְדַוְקָא כְּשֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָרִיחַ בּוֹ. אֲבָל אִם לֹא נִתְכַּוֵּן לְהָרִיחַ אֶלָּא לַאֲכִילָה, וְהָרֵיחַ בָּא לוֹ מִמֵּילָא, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הָרֵיחַ. הַמֵּרִיחַ בְּקַאפֶע קָלוּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ טוֹב, מְבָרֵךְ אֲשֶׁר נָתַן רֵיחַ טוֹב בַּפֵּרוֹת.

קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ח · סעיף ג׳

אִם זֶה שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ הָרֵיחַ הוּא עֵץ אוֹ מִין עֵץ, מְבָרֵךְ בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים. וְלָכֵן עַל הַהֲדַס וְעַל וֶרֶד שֶׁקּוֹרִין ראזען וְעַל הַלְּבוֹנָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, מְבָרְכִין בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים, דְּכֵיוָן דְּעִקָּרוֹ אֵינוֹ לַאֲכִילָה אֶלָּא לְהָרִיחַ לֹא הֲוֵי פֶּרִי. עַל פִּלְפְּלִין וְעַל זַנְגְּבִיל (אונגבער) יֵשׁ אוֹמְרִים דִּמְבָרְכִין, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין מְבָרְכִין, עַל כֵּן אֵין לְהָרִיחַ בָּהֶם.

קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ח · סעיף ד׳

עַל עֵשֶׂב וָיֶרֶק מְבָרְכִין בּוֹרֵא עִשְׂבֵי בְשָׂמִים (העי"ן בְּחִירִק וְהַבֵּי"ת רְפוּיָה, כִּי הַחִירִק הִיא תְּנוּעָה קַלָּה וְגַם הַבֵּי"ת שֶׁל בְּשָׂמִים רְפוּיָה דִסְמוּכָה לאהו"י) וְהַסִימָן לֵידַע מַה הוּא עֵץ וּמַה הוּא יֶרֶק, כֹּל שֶׁהַגִּבְעוֹל הוּא קָשֶׁה כְּגִבְעוֹל שֶׁל פִּשְׁתָּן, וּמִתְקַיֵּם מִשָּׁנָה לְשָׁנָה וּמוֹצִיא עָלִין, זֶהוּ עֵץ. וְאוֹתָן שֶׁהַגִּבְעוֹל לְעוֹלָם רַךְ, הֲוֵי עִשְׂבֵי בְּשָׂמִים.

קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ח · סעיף ה׳

אִם אֵינוֹ לֹא מִין עֵץ וְלֹא מִין עֵשֶׂב כְּמוֹ הַמּוּסְק (פִיזָאם) מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים. וְכֵן עַל פִּטְרִיּוֹת (שׁוְועמְליך) יְבֵשׁוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן רֵיחַ טוֹב, אִם מֵרִיחַ בָּהֶן נִרְאֶה לִי דְּיֵשׁ לְבָרֵךְ בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים.

קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ח · סעיף ו׳

עַל שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן הַגָּדֵל בְּאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, לַחֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁגָּדֵל בְּאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל קָבְעוּ לוֹ בְרָכָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמְבָרְכִין עָלָיו בּוֹרֵא שֶׁמֶן עָרֵב.

מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

הלימוד ליום הזה

התקדמות הלימוד

התפילה היומית

מסדר ליקוטי תפילות

התפילה על התורה שנלמדה היום בליקוטי מוהר״ן

היום בלוח ובמחזור

המחזור השנתי

ההתקדמות שלך

התיקון הכללי

העמקה ומקורות

הספרים של היום בספרייה

איך נבנה הסדר

התקדמות הלימוד

לימוד היום

ליקוטי מוהר״ןממתין ללימוד

שיחות הר״ןממתין ללימוד

שבחי הר״ןממתין ללימוד

חיי מוהר״ןממתין ללימוד

ספר המידותממתין ללימוד

סיפורי מעשיותממתין ללימוד

ליקוטי עצותממתין ללימוד

ליקוטי תפילותממתין ללימוד

השתפכות הנפשממתין ללימוד

משיבת נפשממתין ללימוד

עצות ישרותממתין ללימוד

עלים לתרופהממתין ללימוד

שמות הצדיקיםממתין ללימוד

קיצור שולחן ערוךממתין ללימוד

התפילה היומית

מסדר ליקוטי תפילות

התפילה על התורה שנלמדה היום בליקוטי מוהר״ן

היום בלוח ובמחזור

המחזור השנתי

ההתקדמות שלך

התיקון הכללי

העמקה ומקורות

הספרים של היום בספרייה

איך נבנה הסדר