הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שני, כ״ח בטבת ה׳תשפ״ט · 15 בינואר 2029
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ז · אות ז׳ – אות י״ב
כ־10 דק׳ · כ־1000 מילים · 31% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ז · אות ז׳וְהִנֵּה כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן מִשֶּׁפַע שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כַּיָּדוּעַ. וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמוֹ מְקַבֵּל הַשֶּׁפַע מִן אֱמֶת, שֶׁהוּא מִדַּת יַעֲקֹב, כַּנֶּאֱמַר (מיכה ז׳:כ׳): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב; וְהוּא מִדַּת תִּפְאֶרֶת, שֶׁהוּא כְּלָלוּת הַגְּוָנִין. וְהוּא בְּחִינוֹת שָׁמַיִם, אֵשׁ וּמַיִם, שֶׁהוּא גַּם כֵּן כְּלָלוּת הַגְּוָנִין. וְזֶה מְרֻמָּז בַּתּוֹרָה (במדבר י״ג:ל״ב): אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ. דְּקָשֶׁה, הֵן אֱמֶת שֶׁהַמְרַגְּלִים הוֹצִיאוּ שֶׁקֶר מִפִּיהֶם, אַךְ אֵיךְ נִכְתַּב שֶׁקֶר שֶׁלָּהֶם בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא אֱמֶת, וּבְהֶכְרֵחַ, שֶׁבַּדְּבָרִים הַלָּלוּ נִרְמַז בָּהֶם דְּבַר אֱמֶת. וְיֵשׁ לְרַמֵּז הַנַּ"ל: אֶרֶץ אֹכֶלֶת, כְּלוֹמַר שֶׁאֲכִילָתָהּ וְהַשְׁפָּעָתָהּ הוּא מִבְּחִינוֹת יוֹשְׁבֶיהָ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, שֶׁהוּא מִדַּת אֱמֶת כַּנַּ"ל. וְהוּא גַּם כֵּן בְּחִינוֹת תְּפִלִּין, שֶׁנִּקְרָאִים פְּאֵר, שֶׁהוּא מִדַּת יַעֲקֹב.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ז · אות ח׳וְעַל כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: אַיָּלָה שְׁלוּחָה הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר; כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כְּלוֹמַר: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא אַיָּלָה שְׁלוּחָה לְבַשֵּׁל פֵּרוֹתֶיהָ, וְהַשְׁפָּעָתָהּ הוּא מִמִּדַּת אֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת תִּפְאֶרֶת, בְּחִינוֹת תְּפִלִּין. וְהַיְנוּ: הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר, כִּי שֶׁפֶר הוּא לְשׁוֹן פְּאֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין. וְיֵשׁ לְרַמֵּז: נַפְתָּלִי הוּא אוֹתִיּוֹת תְּפִלִּין: וְעַל זֶה יֵשׁ לְרַמֵּז גַּם כֵּן (קהלת ט׳:ט׳): רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה; כִּי אִשָּׁה – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת הַ'נּוֹתֵן אִ'מְרֵי שָׁ'פֶר. וְהַיְנוּ: רְאֵה חַיִּים; כִּי תְּפִלִּין נִקְרָאִין חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות מד): ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ, דְּדָרְשׁוּ עַל תְּפִלִּין, כִּי בִּתְפִלִּין נֶאֱמַר (דברים כ״ח:י׳): וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְכוּ' (ברכות ו). וְהַיְנוּ: רְאֵה חַיִּים, שֶׁהוּא תְּפִלִּין, עִם אִשָּׁה – רָאשֵׁי־ תֵּבוֹת: הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר, שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינוֹת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ז · אות ט׳וְזֶהוּ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם (דברים ח); כְּלוֹמַר, אֶרֶץ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת אֱמֶת, וְאָז הוּא בִּבְחִינוֹת הֶאָרַת פָּנִים, וְאֵינוֹ בּוֹחֵר בְּתַפְנוּקִים. וְעַל כֵּן לֹא בְמִסְכֵּנֻת – מֵחֲמַת דַּלּוּת וַעֲנִיּוּת – תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם, וְלֹא שְׁאָר מַעֲדַנִּים, רַק מֵחֲמַת שֶׁהוּא בִּבְחִינוֹת אֱמֶת, וְהוּא מֻפְשָׁט מִתַּאֲוַת אֲכִילָה, וְאֵינוֹ בּוֹחֵר רַק בְּלֶחֶם לֶאֱכֹל. וְעַל כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ הַחַיִּים, כִּי הַשְׁפָּעָתָה מִמִּדַּת יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת (תענית ה:). וְהוּא גַּם כֵּן בְּחִינוֹת תְּפִלִּין, שֶׁנִּקְרָאִים חַיִּים. נִמְצָא, כִּי הָאוֹחֵז בְּמִדַּת אֱמֶת, אֲזַי פַּרְנָסָתוֹ בְּרֶוַח, כִּי הַהַשְׁפָּעָה מִמִּדַּת אֱמֶת כַּנַּ"ל. וְזֶה רֶמֶז (שבת קד): קֻשְׁטָא קָאֵי; כִּי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (פסחים קיט) עַל פָּסוּק: וְאֶת כָּל הַיְקוּם וְכוּ' – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ וְכוּ'. וְזֶהוּ: קֻשְׁטָא – הָאוֹחֵז בְּמִדַּת אֱמֶת, אֲזַי: קָאֵי – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו, וּפַרְנָסָתוֹ בְּרֶוַח. אַךְ שִׁקְרָא לָא קָאֵי, כִּי הוּא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים שֶׁהוּא בְּחִינוֹת אֱמֶת. וְעַל כֵּן עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא גּוֹזְרִין תַּעֲנִית, כִּי מֵאַחַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל נְתוּנִין בְּצָרָה, הֵם בִּבְחִינוֹת הַסְתָּרַת פָּנִים, בְּחִינוֹת דִּינִים. וְעַל כֵּן גּוֹזְרִין תַּעֲנִית, לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה. וַאֲזַי יִהְיֶה בְּחִינוֹת הֶאָרוֹת וּנְשִׂיאוּת פָּנִים, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַמְתָּקַת וּבִטּוּל הַדִּינִים כַּנַּ"ל, וְכִי לֹא אֶשָּׂא פָּנִים שֶׁהֵן מְדַקְדְּקִין וְכוּ':
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ז · אות י׳וּבָזֶה תָּבִין נִפְלָאוֹת בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כד), שֶׁדָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק: וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלוּאִים – זֶה הַתּוֹלֶה תְּפִלָּיו. גַּם אָמְרוּ (מנחות קג:): – זֶה הַקּוֹנֶה מִן הַפַּלְטֵר. זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, וּשְׁנֵיהֶם דָּבָר אֶחָד. כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא תּוֹלֶה תְּפִלָּיו, וּפוֹגֵם בַּתְּפִלִּין, שֶׁהוּא מִדַּת אֱמֶת, אֲזַי הוּא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים, וְנִתְמַעֵט הַשֶּׁפַע שֶׁלּוֹ, וּמְזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין, וְצָרִיךְ לִקְנוֹת מִן הַפַּלְטֵר. וְעַל כֵּן כְּתִיב עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, (דברים י״א:י״ב): תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ, כִּי דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי (תהילים ק״א:ז׳), אַךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא מִדַּת אֱמֶת, תָּמִיד עֵינֵי ה' בָּהּ וְכוּ':
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ז · אות י״אוְהִנֵּה כְּשֶׁהַצַּדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ, וְלֹא מֵחֲמַת תַּאֲוָה הַגַּשְׁמִיּוּת, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת נְשִׂיאוּת פָּנִים, וְנִזּוֹן מִמִּדַּת אֱמֶת. וְכַאֲשֶׁר בְּכֹחַ אֲכִילָה זוֹ עוֹמֵד לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה', אֲזַי יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יַעֲקֹב, מִדַּת תִּפְאֶרֶת, שֶׁהוּא כְּלָלוּת הַגְּוָנִין. וְהוּא בְּחִינַת שָׁמַיִם, אֵשׁ וּמַיִם. וְגַם כֵּן בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשְׁפָּעָתָהּ גַּם כֵּן מִמִּדַּת יַעֲקֹב כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּכֹחַ זֶה נַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת אֱמֶת, בְּדִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנּוֹבְעִים וְיוֹצְאִים מִמֶּנּוּ גַּם כֵּן בִּבְחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַיָּלָה שְׁלוּחָה, וְהַיְנוּ: הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר; כִּי הַנִּזּוֹן מִבְּחִינוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא אַיָּלָה שְׁלוּחָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת אֱמֶת, אֲזַי: הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר – כְּלוֹמַר, שֶׁנּוֹתֶנֶת מֵעַצְמָהּ וּמִכֹּחָהּ אִמְרֵי שָׁפֶר, לְשׁוֹן תִּפְאֶרֶת, שֶׁהֵם אִמְרֵי אֱמֶת, וְעַל כֵּן יוּכַל לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁהֵם גַּם כֵּן מִמִּדַּת אֱמֶת כַּנַּ"ל. וְעָלָיו נֶאֱמַר (ישעיהו נ״א:ט״ז): וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה – אַל תִּקְרֵי עַמִּי אֶלָּא עִמִּי; מָה אֲנָא עֲבַדִי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא בְּמִלּוּלִי, אַף אַתֶּם וְכוּ' בְּמִלּוּלָא כַּנַּ"ל (הקדמת הזוהר דף ה.), כִּי בַּדְּבָרִים הָאֲמִתִּיִּים, יוּכַל לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ. [וְזֶה: וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן; הַיְנוּ עַל יְדֵי אִמְרֵי אֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִמְרֵי צִיּוֹן, אִמְרֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה: עַמִּי אָתָּה – אַל תִּקְרֵי עַמִּי וְכוּ' כַּנַּ"ל]. וְכֵיוָן שֶׁיָּכוֹל לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ חֲדָשִׁים, יוּכַל לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג עוֹלָמוֹ עַל פִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְהַטֶּבַע הוּא עַל פִּי הַנְהָגַת הַגַּלְגַּלִּים כַּיָּדוּעַ, וְכֵיוָן שֶׁהַצַּדִּיק יָכוֹל לִבְרֹא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים, אֲזַי הוּא מְשַׁנֶּה כָּל הַגַּלְגַּלִּים, וְעוֹשֶׂה טֶבַע חָדָשׁ, וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים, שֶׁהֵם שִׁנּוּי הַטֶּבַע. וְהָעִנְיָן פֶּלֶא, וְדוּק:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ז · אות י״בוְזֶה: וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ – כְּלוֹמַר, מַה שֶּׁתֹּאכְלוּ, הֵן מְעַט וְהֵן הַרְבֵּה, תִּשְׂבְּעוּ, וְלֹא תִּהְיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוַת אֲכִילָה – אֲזַי תִּהְיוּ בִּבְחִינַת נְשִׂיאוּת פָּנִים, וְנִזּוֹנִין מִמִּדַּת אֱמֶת. וּבְכֹחַ אֲכִילָה זוֹ: וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֵיכֶם – כַּנַּ"ל, אֲזַי תִּהְיוּ שֻׁתָּפִין לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְזֶהוּ אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם, דְּהַיְנוּ: אַל תִּקְרֵי "עַמִּי" אֶלָּא "עִמִּי", מָה אֲנָא וְכוּ'. וְכֵיוָן שֶׁתּוּכְלוּ לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֲזַי לְהַפְלִיא – שֶׁתּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת נִפְלָאוֹת וּמוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. וְהַיְנוּ דְּסִיֵּם וְלֹא יֵבֹשׁוּ וְכוּ' – כִּי בְּחִינַת הַבּוּשָׁה הוּא גַּם כֵּן כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, כִּי אָזֵל סֻמָּקָא וְאָתֵי חִוְרָא (ב"מ נח:), וּפָנָיו מִשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה גְּוָנִין, וְהוּא מִדַּת תִּפְאֶרֶת, מִמִּדּוֹת הַנְּפוּלִין. וּמַה מָּתְקוּ דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְפִי זֶה (ברכות ו:): כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת פָּנָיו מִשְׁתַּנֶּה כִּכְרוּם, שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה גְּוָנִין. כִּי כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, וְהַיְנוּ מִפְּנֵי שֶׁפָּגַם בְּמִדַּת אֱמֶת, וְהוּא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים, שֶׁהוּא מִדַּת אֱמֶת, כְּלָלוּת הַגְּוָנִין כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן פָּנָיו מִשְׁתַּנִּין כִּכְרוּם לְכַמָּה גְּוָנִין, שֶׁהוּא גַּם כֵּן מִדַּת תִּפְאֶרֶת מִמִּדּוֹת הַנְּפוּלִין, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה וְכוּ'. וְעַתָּה הַמִּקְרָא הַזֶּה נִדְרָשׁ כְּמִין חֹמֶר: וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹע – בִּבְחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל. וְאָז תּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת נִפְלָאוֹת: אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, כַּנַּ"ל. אֲזַי: וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם; כִּי מֵאַחַר שֶׁאַתֶּם בִּבְחִינוֹת אֱמֶת, כְּלָלוּת הַגְּוָנִין, אֵינְכֶם צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ, שֶׁהִיא כְּלָלוּת הַגְּוָנִין בְּמִדּוֹת הַנְּפוּלִין. עַל כֵּן: וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם. וְזֶהוּ: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר (בראשית דף כה: ובתיקון נא): עֵשֶׂב הוּא ע"ב שי"ן, תְּלָת רָאשִׁין, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שֶׁהוּא הַגְּוָנִין. וְהַיְנוּ: בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ – שֶׁתְּשַׂדֵּד הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁלְּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ – לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ, רַק לְהִסְתַּפֵּק בְּמֻעָט – אֲזַי: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות פ״ו
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 32% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות פ״ו · חלק 1 מתוך 3 (חלוקת האתר)[טעמים למנהגי החתונה] מה שאומרים על החתונה מלתא דבדיחותא, ואומרים מקודם "עלא", רמז שאשה עולה עמו ואינה יורדת עמו (כתובות דף סא.). וזה "עלא" במילתא דבדיחותא, היינו: עולה עמו לכל שמחה וטוב ותענוג, אבל אינה יורדת עמו: מה שמכסין את הכלה בדעק טוך, כי הכלה רומזת לרחל, 'עולימתא שפירתא דלית לה עיינין' (זהר משפטים צה.) (ח"ב צה, א). גם רמז על בחינת "כבוד אלקים הסתר דבר" (משלי כ"ה, ב'): מה שמשליכין אופין לרמז... (חסר), וזה שמשליכין על החתן אופין לרמז "אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת שמה ילכו האופנים" (יחזקאל א', כ'), והחתן הוא בחינת רוח: מה שנותנין כל אחד מעות שקורין 'שבת' בשביל המרקדין, על שם "מלכי צבאות ידדון ידדון" (תהלים סח, יג), היינו הם מרקדין.
שיחות הר״ן · אות פ״ו · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)ונות ב'ית ת'חלק ש'לל, הם נותנין מעות "שבת" בשביל המרקדין: החתונה הוא בחינת סיני כמו שכתוב (שיר השירים ג', י"א): "ביום חתונתו", זה מעמד הר סיני (תענית דף כו:), וסיני גימטריא סלם. וכתיב (בראשית כ"ח, י"ב): "והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו", היינו ריקודין, שבשעת ריקודין עולה ויורד, כי כן דרך ריקודין שעולה את גופו ויורד את גופו: ומה שקורין זאת המעות "שבת", כי ראשי תבות ונות ב'ית ת'חלק ש'לל_אותיות שבת (עיין בלקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן מט): מה שהחתן דורש, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: ביום חתונתו, זה מעמד הר סיני, לרמז שהחתונה היא מעמד הר סיני בשביל זה הוא דורש.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ז׳
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 31% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ז׳ · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)ואמר "על כל פסיעה ופסיעה של נסיעת ארץ ישראל יהיה לי מסירת נפש". ואמר "אני רוצה לנסוע מיד איך שיהיה אפילו בלי מעות אך מי שירצה לרחם עלי יתן לי מעות על הוצאות".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק״כ
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 22% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק״כ(יז) בִּשְׁנַת תק"ע נָסַע לְאוּמֶין. בִּשְׁנַת תקע"א נִסְתַּלֵּק שָׁם. וְכָל הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל נְסִיעָה וּנְסִיעָה, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁיָּשַׁב שָׁם, קְצָתָם כְּבָר נִרְשְׁמוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, וְרֻבָּם נִשְׁכַּח. חוּץ מִזֶּה יֵשׁ הַרְבֵּה יוֹתֵר מַה שֶּׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ תֹּכֶן כַּוָּנוֹת נְסִיעוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · התנשאות · חלק ראשון · אות מ״ד – אות ה׳
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 32% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · התנשאות · חלק ראשון · אות מ״דמד. מִי שֶׁנִּשָּׂא אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, תִּנְהַג בּוֹ כָּבוֹד וְתֵלֵךְ אֶצְלוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · התנשאות · חלק ראשון · אות מ״המה. הִתְנַשְּׂאוּת שֶׁל הָאָדָם הִיא טוֹבַת הַשָּׁעָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · התנשאות · חלק שני · אות א׳א. מִי שֶׁנִּכְנַס בִּתְחוּמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, גְּדֻלָּתוֹ נִתְמַעֵט.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · התנשאות · חלק שני · אות ב׳ב. אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן גְּדֻלָּה לְאָדָם, עַד שֶׁבּוֹדְקוֹ בְּדָבָר קָטָן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · התנשאות · חלק שני · אות ג׳ג. עַל־יְדֵי בִּלְבּוּל הַדַּעַת נִתְקַלְקֵל הַיִּרְאָה. גַּם עַל־יְדֵי בִּלְבּוּל הַדַּעַת מֶמְשַׁלְתּוֹ נוֹפֶלֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · התנשאות · חלק שני · אות ד׳ד. עַל־יְדֵי זְרִיזוּת זוֹכֶה לִהְיוֹת רוֹעֶה נֶאֱמָן. וְסִימָן לַדָּבָר: לֵךְ אֶל נְ'מָ'לָ'ה' עָצֵל וּכְתִיב: מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · התנשאות · חלק שני · אות ה׳ה. כְּשֶׁנּוֹתְנִין מָמוֹן לְהַשָּׂר בִּשְׁבִיל אֵיזֶהוּ הִתְמַנּוּת, שֶׁיַּעֲבִיר אֶת חֲבֵרוֹ וִימַנֶּה אוֹתוֹ, זֶהוּ כְּמוֹ כִּשּׁוּף.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות מ׳
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 35% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות מ׳בְּתוֹךְ כָּךְ הָיוּ רְעֵבִים וּמָצְאוּ עֲדַיִן אֶצְלָם שְׁלשָׁה אַרְבָּעָה מטבעות וְהָלְכוּ אֶל בֵּית הַתַּבְשִׁיל וְשָׁם מוֹצְאִים לֶאֱכל אֲפִלּוּ בְּעַד שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה מטבעות וְצִוּוּ לִתֵּן לָהֶם מַאֲכָל, וְנָתְנוּ לָהֶם בְּתוֹךְ שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים הָיוּ מְסַפְּרִים וּמִתְלוֹצְצִים מֵהַשֶּׁקֶר וְטָעוּת שֶׁל דְּבַר הַבַּעַל שֵׁם וְהַבַּעַל בֵּית הַתַּבְשִׁיל שָׁמַע דִּבְרֵיהֶם, וְחָרָה לוֹ מְאד כִּי הַבַּעַל שֵׁם הָיָה חָשׁוּב שָׁם מְאד וַיּאמֶר לָהֶם: אִכְלוּ לָכֶם מַה שֶּׁיֵּשׁ לִפְנֵיכֶם וּצְאוּ מִכָּאן אַחַר כָּךְ בָּא לְשָׁם בֶּן הַבַּעַל שֵׁם וְהֵם עֲדַיִן הָיוּ מִתְלוֹצְצִים מִן הַבַּעַל שֵׁם בִּפְנֵי בְּנוֹ וְגָעַר בָּהֶם הַבַּעַל בֵּית הַתַּבְשִׁיל עַל שֶׁהֵם מִתְלוֹצְצִים מִן הַבַּעַל שֵׁם בִּפְנֵי בְּנוֹ עַד שֶׁהִכָּה אוֹתָם הַכֵּה וּפָצוֹעַ וּדְחָפָם מִבֵּיתוֹ וְחָרָה לָהֶם מְאד, וְרָצוּ לְבַקֵּשׁ מִשְׁפָּט עַל הַמַּכֶּה אוֹתָם וְנִתְיַשְּׁבוּ לֵילֵךְ אֶל הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהִנִּיחוּ שָׁם הַחֲבִילוֹת שֶׁלָּהֶם לְהִתְיַעֵץ עִמּוֹ אֵיךְ לְהַשִּׂיג מִשְׁפָּט עַל הַנַּ"ל וּבָאוּ וְסִפְּרוּ לוֹ, שֶׁבַּעַל בֵּית הַתַּבְשִׁיל הִכָּה אוֹתָם מְאד וְשָׁאַל לָהֶם: לָמָּה? וְסִפְּרוּ לוֹ, שֶׁדִּבְּרוּ עַל הַבַּעַל שֵׁם הֵשִׁיב לָהֶם: בְּוַדַּאי אֵינוֹ ישֶׁר לְהַכּוֹת בְּנֵי אָדָם אֲבָל אַתֶּם לא עֲשִׂיתֶם נְכוֹנָה כְּלָל, שֶׁדִּבַּרְתֶּם עַל הַבַּעַל שֵׁם כִּי הַבַּעַל שֵׁם חָשׁוּב כָּאן מְאד וְרָאוּ, שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, וְגַם הוּא בְּטָעוּת וְהָלְכוּ מִמֶּנּוּ אֶל הַפָּקִיד [וְהַפָּקִיד הָיָה עַכּוּ"ם] וְסִפְּרוּ לוֹ הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהִכּוּ אוֹתָם שָׁאַל: עַל מָה? הֵשִׁיבוּ, שֶׁדִּבְּרוּ עַל הַבַּעַל שֵׁם וְהִכָּה אוֹתָם הַפָּקִיד הַכֵּה וּפָצוֹעַ וּדְחָפָם מִבֵּיתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · חקירות וחכמות חיצוניות · אות א׳ – אות ג׳
כ־2 דק׳ · כ־230 מילים · 32% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · חקירות וחכמות חיצוניות · אות א׳עִקַּר הַשֵּׂכֶל הוּא הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הַשֵּׂכֶל זוֹכִין לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת וּלְהַכְנִיס הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת לְכָל הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם. וְכָל הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת הֵם כְּסִילוּת גָּמוּר נֶגֶד זֶה הַשֵּׂכֶל. וְלִפְעָמִים, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כְּשֶׁנּוֹפֵל זֶה הַשֵּׂכֶל אֲלֵיהֶם (הַיְנוּ לְהָעַכּוּ"ם וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא), הֵם מִתְגַּבְּרִים בְּחָכְמָתָם וּמֶמְשַׁלְתָּם, וְאֲזַי מִתְגַּבֵּר חַ"ו מֶמְשֶׁלֶת הָעַכּוּ"ם. וּמִי יוּכַל לִסְבֹּל אֶת קוֹל הַצְּעָקָה וְהַזְּעָקָה גְּדוֹלָה, כְּשֶׁנּוֹפֵל זֶה הַשֵּׂכֶל אֲלֵיהֶם, שֶׁהַכְּסִיל רוֹצֶה לְהִתְחַכֵּם, שֶׁמִּתְגַּבְּרִים לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם כְּסִילוּת בֶּאֱמֶת, אֶת בְּחִינַת הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיּוֹת שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל הַנַּ"ל שֶׁל הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת. וְאוֹמְרִים שֶׁרַק הֵם חֲכָמִים, וְאֵין חָכְמָה גְּדוֹלָה מֵחָכְמָתָם הַמֻּטְעֵית, אֲשֶׁר כָּל יְנִיקָתָהּ מִנְּפִילַת הַשֵּׂכֶל הַנַּ"ל. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל שׁוֹאֵג עַל זֶה. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לַחְתֹּךְ וּלְהַבְדִּיל וּלְהַעֲלוֹת הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הַנַּ"ל מֵהֶם וּלְהַחֲזִירוֹ לְשֹׁרְשׁוֹ. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁעוֹשִׂין. וּלְזֶה הַחֶסֶד זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין תּוֹכָחָה מִמּוֹכִיחֵי אֱמֶת: (לק"א סי' ל' אות ב' ו' ז')
ליקוטי עצות · חקירות וחכמות חיצוניות · אות ב׳חָכְמָה הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַדְּבָרִים. לָכֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִשְׁמֹר אֶת שִׂכְלוֹ מִשִּׂכְלִיּוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, כִּי עִקַּר הַחָכְמָה לִקְנוֹת שְׁלֵמוּת אֵינָם רַק חָכְמוֹת אֱלֹקוּת, וּשְׁאָר הַחָכְמוֹת הֵם חָכְמוֹת בְּטֵלוֹת וְאֵינָם חָכְמוֹת כְּלָל: (לק"א סי' ל"ה אות א')
ליקוטי עצות · חקירות וחכמות חיצוניות · אות ג׳בִּשְׁעַת הוֹלָדָה הַשֵּׂכֶל מְצֻמְצָם אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וּכְשֶׁמַּתְחִילִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּהִתְבּוֹנְנוּת עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי שִׂכְלוֹ הוֹלֵךְ וְגָדוֹל. אֲבָל כְּשֶׁאָדָם מַכְנִיס בְּתוֹךְ שִׂכְלוֹ מַחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, הֵם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אֲזַי נִתְמַעֵט קְדֻשַּׁת שִׂכְלוֹ כְּפִי הַמָּקוֹם שֶׁל חָכְמָה חִיצוֹנִיּוֹת. וְעַל זֶה הַשֵּׂכֶל הַחִיצוֹנִיּוֹת מִתְלַקְּטִים וּמִתְחַבְּרִים כָּל הַתַּאֲווֹת וְכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וּמְגֻנּוֹת: (שם)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״א · קטע א׳ – קטע ד׳
כ־5 דק׳ · כ־490 מילים · 37% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״א · קטע א׳יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, עָזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהַצִּילֵנִי מִן הַשֶּׁקֶר, וֶהְיֵה עִמִּי תָמִיד וְשָׁמְרֵנִי שֶׁלֹּא יֵצֵא שׁוּם דְּבַר שֶׁקֶר מִפִּי לְעוֹלָם בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאנֶס בֵּין בְּרָצוֹן וְתַעַזְרֵנִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה נִכְשָׁל בְּשׁוּם דְּבַר שֶׁקֶר אֲפִלּוּ בְּטָעוּת זַכֵּנִי לֶאֱמֶת בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים חוּס וַחֲמל עָלַי וְהַעֲלֵנִי מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה מֵחֹל לְקדֶשׁ קַדְּשֵׁנִי בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה בֶּאֱמֶת "חַלְּצֵנִי יְהוָה מֵאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי, כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי יְהוָה הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה דֶּרֶךְ שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עשֵׂה רְמִיָּה דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי" חָנֵּנִי וַעֲנֵנִי וּפְדֵה נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה מִן הָרַע וּמִן הַטֻּמְאָה וּמִן הַשֶּׁקֶר, וְתֵן לִי בְּמַתְּנַת חִנָּם אֱמֶת וָחֶסֶד וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי מֵאִתְּךָ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה אֱמֶת וָטוֹב הַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְזַכֵּנִי מֵעַתָּה לָצֵאת מְהֵרָה מֵרַע לְטוֹב מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה מִשֶּׁקֶר לֶאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לְעֶצֶם הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְתַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָתְךָ הַשְּׁלֵמָה עָלֵינוּ, וְתַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בִּשְׁלֵמוּת בְּעֵין הַחֶמְלָה וְהַחֲנִינָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּךָ בֶּאֱמֶת וְיִתְאַחֲדוּ וְיֻכְלְלוּ אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקדֶם הַבְּרִיאָה עַל יְדֵי הַשְׁגָּחָתְךָ הַשְּׁלֵמָה וְיִהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ קדֶשׁ כֻּלּוֹ אֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״א · קטע ב׳וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי הִתְנַגְּדוּת שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בִּי שׁוּם צַד הִתְנַגְּדוּת חַס וְשָׁלוֹם לְשׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְלֹא לְשׁוּם אָדָם כָּשֵׁר שֶׁבָּעוֹלָם רַק אֶהְיֶה נִכְלָל בֶּאֱמֶת, בְּכָל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים וְהַקְּדוֹשִׁים וְיִהְיֶה לִי אַהֲבָה אֲמִתִּיּוּת וְאַחְדוּת פָּשׁוּט עִם כָּל הַכְּשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר, וְעִם כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְעִם כָּל הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בִּכְלָלִיּוּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ, עַד שֶׁבִּכְלָלָם אֶהְיֶה נִכְלָל בְּךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת וּלְהִכָּלֵל בְּאַחְדוּתְךָ תָמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״א · קטע ג׳וְתַצִּילֵנִי מִפְּגַם הָרְאוּת, וּתְקַדֵּשׁ אֶת עֵינַי תָמִיד וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עוֹד בְּשׁוּם דָּבָר הַפּוֹגֵם אֶת הָרְאוּת, רַק אֶזְכֶּה לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵינַי בְּתוֹרָתֶךָ, וּלְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וְעַל כָּל הַדְּבָרִים הַמְקַדְּשִׁין אֶת הָעֵינַיִם, עַד שֶׁיִּהְיוּ עֵינַי קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים תָּמִיד בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְאֶזְכֶּה לְתַקֵּן מְהֵרָה אֶת כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְתִּי בְּעֵינַי וְתַעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ וְתִשְׁמְרֵנִי מִקִּלְקוּל חוּשׁ הָרְאוּת חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא יִכְהוּ מְאוֹר עֵינַי לְעוֹלָם "וְגַם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה אַל תַּעַזְבֵנִי" וְתִשְׁמר אֶת אוֹר עֵינַי תָּמִיד, לְמַעַן אֶזְכֶּה לַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ יוֹמָם וָלָיְלָה, וּלְנַדֵּד שֵׁנָה מֵעֵינַי וְלֹא יַגִּיעַ לִי עַל יְדֵי זֶה שׁוּם הֶזֵּק וּמֵחוֹשׁ לְעֵינַי וְיִהְיוּ עֵינַי מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״א · קטע ד׳יָחִיד וּמְיֻחָד קָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְתִדְחֶה וְתַעֲבִיר וּתְבַטֵּל הַשֶּׁקֶר וְהָרַע וְהַטֻּמְאָה מִן הָעוֹלָם וּתְקַיֵּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ", וּתְטַהֲרֵנוּ וּתְקַדְּשֵׁנוּ בְּכָל מִינֵי טָהֳרוֹת וּקְדֻשּׁוֹת וּתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם" וּתְגַלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם חִישׁ קַל מְהֵרָה וּתְקַיֵּם בְּיָמֵינוּ. "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם הוֹרֵינִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא, יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּשׁ עֲווֹנוֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטּאתָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות ב · פסקה 9
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 32% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · אות ב · פסקה 9 · חלק 3 מתוך 5 (חלוקת האתר)וְהָעִקָּר עַל־פִּי הַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, שֶׁהוּא יָשָׁן וְחָדָשׁ מְאֹד, שֶׁהוּא לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת כַּנַּ"ל. וְכָל אֶחָד רָחוֹק בְּעֵינֵי עַצְמוֹ מִזֶּה, וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ.
השתפכות הנפש · אות ב · פסקה 9 · חלק 4 מתוך 5 (חלוקת האתר)וְאִם אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין יְכוֹלִים לְהַתְחִיל לְדַבֵּר כְּלָל, הֲלֹא גַּם מִזֶּה דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה בְּעֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת, שֶׁהֵם בְּדוּקִים וּמְנֻסִּים, שֶׁכְּבָר הוֹעִילוּ לָנוּ הַרְבֵּה וְכוּ'. אַשְׁרֵינוּ, שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ כָּל זֹאת וְלַעֲסֹק בָּזֶה קְצָת.
השתפכות הנפש · אות ב · פסקה 9 · חלק 5 מתוך 5 (חלוקת האתר)מִי יִתֵּן, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם רְצוֹנוֹ בֶּאֱמֶת וְלָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו, לִשְׂמֹחַ בְּכָל יוֹם וּלְבַקֵּשׁ וְלִצְעֹק לַה' וְלַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. (עַיֵּן בְּסוֹף הַסֵּפֶר הַדְּרוּשׁ הַנִּפְלָא מִסֵּפֶר "לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת" אֹרַח־חַיִּים הִלְכוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ הֲלָכָה ה' שֶׁנִּתְיַסֵּד עַל יְסוֹד שְׁנֵי הַמַּאֲמָרִים הַנַּ"ל בְּסִימָן א' וּבְסִימָן ב).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות כט · פסקה 4
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 34% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · אות כט · פסקה 4 · חלק 1 מתוך 4 (חלוקת האתר)וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה גַּם אֵצֶל הַצַּדִּיקִים בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, כִּי גַּם עֲלֵיהֶם עוֹבְרִים עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת הַרְבֵּה אַךְ שֶׁהוּא בְּדַקּוּת מְאֹד בְּחִינַת חֶשְׁכַת הַמֹּחִין וְהֶאָרָתָן, וְגַם זֶה בְּדַקּוּת גָּדוֹל מְאֹד וּבִקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה.
משיבת נפש · רצף ג · אות כט · פסקה 4 · חלק 2 מתוך 4 (חלוקת האתר)אַךְ בְּיוֹתֵר צְרִיכִין תִּקּוּנִים אֵלּוּ לְאוֹתָן שֶׁכְּבָר עָבְרוּ עַל מִצְווֹת הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, וּצְרִיכִין לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁמַּמְשִׁיכִין רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ גַּם עֲלֵיהֶם וּמְאִירִין בְּלִבָּם עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת וְהִתְחַזְּקוּת נִפְלָאָה בְּכָל פַּעַם, בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכּוּ לָשׁוּב בְּכָל פַּעַם מִכָּל מָקוֹם שֶׁהֵם.
משיבת נפש · רצף ג · אות כט · פסקה 4 · חלק 3 מתוך 4 (חלוקת האתר)אֲבָל אַף־עַל־ פִּי־כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אֵיזֶה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כִּי בְּלֹא זֶה אִי אֶפְשָׁר, וְזֶה בְּחִינַת כָּל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת אֲלָפִים וּרְבָבוֹת שֶׁעוֹבְרִין עַל כָּל אָדָם וַאֲפִלּוּ עַל הָרְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי גַּם הֵם יֵשׁ לָהֶם בְּחִינַת עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת כִּי גַּם אֶצְלָם אֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם אֶחָד יֵשׁ לְכָל אֶחָד כַּמָּה שִׁנּוּיִים לְאֵין מִסְפָּר.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · התחזקות · אות ג
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 39% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · התחזקות · אות ג · חלק 1 מתוך 4 (חלוקת האתר)כָּל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל כָּל אָדָם - שֶׁמִּתְאַוֶּה לְכָל הַתַּאֲווֹת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן רוֹצֶה לֵידַע וּלְהָבִין הַכֹּל בְּשִׂכְלוֹ הַמְגֻשָּׁם, וּבְכָל פַּעַם קָשֶׁה לוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל הַצַּדִּיקִים וְכוּ'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעה · פסקה 6 – פסקה 10
כ־6 דק׳ · כ־590 מילים · 34% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעה · פסקה 6וְהִנֵּה לְסַפֵּר מִצָּרוֹתֵינוּ לֹא יַסְפִּיק הֲמוֹן יְרִיעוֹת אַךְ חַסְדֵי ה' לֹא תָמְנוּ שֶׁנּוֹתֵן בָּנוּ כֹּחַ עֲדַיִן לִסְבֹּל צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּבִזְיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה, וְעוֹד גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים קְצָת מַה שֶּׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא חֵלֶק ה' עַמּוֹ וְכוּ'. וְיִמָּלֵא פִּיהֶם חָצָץ שֶׁל הַמִּתְנַגְּדִים שֶׁמַּעֲלִילִים שֶׁקֶר מְפֻרְסָם וְאוֹמְרִים שֶׁחַס וְשָׁלוֹם אֵין אָנוּ מַאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, תִּפַּח רוּחָם וְנִשְׁמָתָם, הֲלֹא אָנוּ לוֹמְדִים פּוֹסְקִים וְאַרְבָּעָה שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּכָל יוֹם, וְהוּא הַנְהָגָה קְדוֹשָׁה מֵרַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁהִזְהִיר מְאֹד עַל זֶה כַּמְפֻרְסָם וְכַנִדְפָּס בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעה · פסקה 7וּמִי הוּא שֶׁגִּלָּה כָּל כָּךְ סוֹד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כְּמוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁאָמַר שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְכוּ' וְשֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִים לְהַכִּיר אִישׁ יִשְׂרָאֵל (כַּמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִּנְיָנָא סִימָן כ"ח). מַה נֹּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר הָאֱלֹֹקִים מָצָא אֶת עֲווֹנֵינוּ, אַךְ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁהֵם מַעֲלִילִים עָלֵינוּ אֵין אָנוּ חַיָּבִים כְּלָל. יְשַׁלֵּם ה' לְעוֹשֵׂי רַע כְּרָעָתוֹ, וְיַכְנִיעַ וְיַפִּיל כָּל הַשּׂוֹנְאִים וְהָרוֹדְפִים תַחְתֵּינוּ מְהֵרָה וְיַחֲמֹל עָלֵינוּ בְּחֶמְלָתוֹ לְמַעַן שְׁמוֹ הַגָּדוֹל.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעה · פסקה 8וְהִנֵּה מִגֹּדֶל הַצַּעַר אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לִּכְתֹּב לְךָ, וּבְעִנְיַן הַנְּסִיעָה שֶׁלְּךָ לְפֹה כִּוַּנְתָּ בְּרֹב דְּבָרֶיךָ אֶל הָאֱמֶת כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי קְצָת מִזֶּה, כִּי בְּוַדַּאי אֵינְךָ יָכוֹל לְהַפְקִיר עַתָּה הַכֹּל, וְאֵין רְצוֹנוֹ זַ"ל בָּזֶה. אַךְ נִפְלֵאתִי עָלֶיךָ עַל שֶׁהָיָה עוֹלֶה עַל דַּעְתְּךָ לִנְסֹעַ לְלַאדִיזִין כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתָּ בְּמִכְתָּבְךָ הַקּוֹדֵם, וַה' יָחוּס וִירַחֵם וְיוֹשִׁיעַ וְיָגֵן עָלֵינוּ וִיסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה (חָסֵר) וּבַה' בָּטַחְנוּ שֶׁבְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל יִתֵּן לָנוּ מָקוֹם וְעֵצָה לְמַלֵּט נַפְשֵׁנוּ לְעֵת עַתָּה כַּאֲשֶׁר עֲזָרָנוּ עַד הֵנָּה בְּרֹב נִפְלְאוֹתָיו.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעה · פסקה 9וְאָנוּ צְרִיכִין עַתָּה בְּיוֹתֵר לֵילֵךְ עִם הַתּוֹרָה שֶׁל "הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִּשְׁמָעוּ", שֶׁאֵין לְהָאָדָם בְּעוֹלָמוֹ כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לִסְבֹּל עָמָל וְיִסּוּרִים שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה וּבִשְׁבִיל הָאֱמֶת. וְגַם לֵילֵךְ עִם מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל 'אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם' וְכוּ', וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִים לִסְבֹּל הַבִּזְיוֹנוֹת וְכוּ'. וְאָנוּ מְחֻיָּבִים לְקַבֵּל בְּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ לִשָּׁאֵר קַיָּם בְּהָאֱמֶת יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם "עַד אֶגְוַע לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּי", וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים שֶׁיַּעֲשֶׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִיָּד בְּעִנְיָן זֶה, כִּי דַּרְכֵי ה' נִפְלָאִים מְאֹד, וְהַבְּחִירָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן בַּה' בָּטַחְנוּ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ אוֹיְבֵינוּ נֶגְדֵּנוּ כְּלָל, כִּי בְּוַדַּאי יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה יַעַזְרֵנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיַצִּילֵנוּ מִיָּדָם, וְסוֹף כָּל סוֹף יֹאבְדוּ וְיֵעָקְרוּ וְסוֹפָם לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם, וְעָלֵינוּ יִזְרַח ה' אוֹרוֹ וְחַסְדּוֹ. וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָנוּ לְטוֹבָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה כָּל הַבִּזְיוֹנוֹת וְהַיִּסּוּרִים וּשְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁסָּבַלְנוּ מֵהֶם. וּצְרִיכִין לִזְכֹּר הֵיטֵב שֶׁאִיתָא בַּסְּפָרִים וְרַבֵּנוּ זַ"ל דִּבֵּר מִזֶּה יוֹתֵר; שֶׁכְּוִיָּה אַחַת בְּגֵיהִנָּם קָשָׁה יוֹתֵר מִכָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם, וְגַם דִּבֵּר מֵעִנְיַן צַעַר הַשְּׁכִיבָה בַּקֶּבֶר אֵיךְ שֶׁשּׁוֹכְבִים וְשׁוֹמְעִים הָרְחִישָׁה שֶׁל כָּל תּוֹלָע וְתוֹלָע, זֶה בְּוַדַּאי קָשֶׁה יוֹתֵר מֵהָרְחִישָׁה שֶׁל קוֹל הַמִּתְנַגְּדִים הַמְחָרְפִים. הָאֱמֶת, שֶׁבְּדִבְרֵיהֶם הֵם בּוֹטִים כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן צַעַר הַתּוֹלָעִים וְהַגֵּיהִנָּם וְכוּ' קָשֶׁה הַרְבֵּה מִזֶּה. וְאִם אַתֶּם מְסֻפָּקִים אִם נִפְטַרְתֶּם עַל יְדֵי זֶה מִצַּעַר הַגֵּיהִנָּם וְכוּ' לְגַמְרֵי, אַךְ נָכוֹן לִבְּכֶם בָּטוּחַ יִהְיֶה שֶׁרֹב עוֹנְשֵׁי גֵּיהִנָּם פְּטַרְתֶּם עַל יְדֵי זֶה. וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁכָּל שֶׁיַּעַמְדוּ עַתָּה בַּנִּסָּיוֹן בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי לֹא יִרְאוּ פְּנֵי גֵּיהִנָּם, וּבִפְרָט שֶׁעַל כָּל פָּנִים נִצַּלְנוּ מִתּוֹסֶפֶת עֹנֶשׁ הַגֵּיהִנָּם הַקָּשֶׁה שֶׁל הַחוֹלְקִים וְהַמִּתְנַגְּדִים שֶׁקּוֹרְעִים וְרוֹמְסִים סְפָרִים קְדוֹשִׁים כָּאֵלֶּה בְּרֶפֶשׁ וָטִיט וְכוּ' וְשׁוֹפְכִים דַּם יִשְׂרָאֵל כָּל כָּךְ, שֶׁהֵם יֵרְדוּ בְּוַדַּאי לַדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל שְׁאוֹל, אוֹי לָהֶם אוֹי לְנַפְשָׁם.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעה · פסקה 10וַאֲנִי מְקַוֶּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׂמֹחַ בָּזֶה הַרְבֵּה בִּימֵי הַפּוּרִים הַסְּמוּכִים הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה עַל פּוּרִים וְעַל חֲנֻכָּה וְעַל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְכוּ' וְכוּ', אַשְׁרֵינוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'. וְאֵין נִמְצָא בָּעוֹלָם שֶׁיֹּאמַר אַשְׁרֵינוּ עַל חֶלְקוֹ כָּמוֹנוּ. תְּהִלָּה לָאֵל כְּבָר זָכִינוּ לִשְׂמֹחַ כַּמָּה פְּעָמִים בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְעַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁהַהַסְתָּרָה וְהַעֲלָמָה הִתְפַּשְּׁטָה כָּל כָּךְ וַאֲנַחְנוּ נִמְלַטְנוּ מִפַּח יוֹקְשִׁים, וְאָנוּ יוֹדְעִים מֵאֱמֶת פָּשׁוּט כָּזֶה שֶׁמַּנְהִיג יִשְׂרָאֵל בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת כָּל כָּךְ בְּשֵׂכֶל גָּדוֹל וְכוּ'; פּוּק חֲזֵי גְּבוּרְתָּא דְּמָרָךְ שֶׁבִּשְׁבִיל כֹּחַ הַבְּחִירָה הִסְתִּיר אֱמֶת כָּזֶה כָּל כָּךְ וְאֶת נַפְשֵׁנוּ הִצִּיל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 28
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 33% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 28 · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)אַמֵימָר בְּרֵיהּ דְמַר יְנוּקָא בֶּן רַב חִסְדָּא הַכֹּהֵן. אַנְדָרֵי אָבִיו שֶׁל ר' חֲנִינָא. אַבָּא אַנְטוּלִי. אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ס״א · סעיף ה׳ – סעיף י׳
כ־3 דק׳ · כ־330 מילים · 31% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן ס״א · סעיף ה׳הַמִּתְעַטֵּשׁ אוֹמֵר לוֹ חַבֵרוֹ: אֲסוּתָא. וְהוּא יֹאמַר לוֹ: בָּרוּךְ תִּהְיֶה. וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה', דְּהַמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ, הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָה.
קיצור שולחן ערוך · סימן ס״א · סעיף ו׳הַמִּתְפַּלֵּל עַל מַה שֶּׁעָבַר, כְּגוֹן שֶׁשָּׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר, וְאוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יְהֵא קוֹל זֶה בְּתוֹךְ בֵּיתִי. אוֹ שֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת וּלְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם מֵעִבּוּרָהּ מִתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר: יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא, כִּי מַה שֶּׁהָיָה הָיָה. אֲבָל בְּתוֹךְ אַרְבָּעִים יוֹם מוֹעִילָה תְּפִלָּה וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל. וּלְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל, שֶׁיְהֵא הַוָּלָד זֶרַע שֶׁל קַיָמָא, טוֹב לַשָּׁמַיִם וְטוֹב לַבְּרִיּוֹת.
קיצור שולחן ערוך · סימן ס״א · סעיף ז׳הַנִּכְנָס לָמֹד אֶת גָּרְנוֹ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ יִתְפַּלֵּל וְיֹאמַר, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁתִּשְׁלַח בְרָכָה בַּכְּרִי הַזֶּה. הִתְחִיל לָמֹד, אוֹמֵר, בָּרוּךְ הַשּׁוֹלֵחַ בְּרָכָה בַּכְּרִי הַזֶּה (וְאוֹמֵר בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת). מָדַד וְאַחַר כָּךְ הִתְפַּלֵּל, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַת שָׁוְא, שֶׁאֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַנֶּעְלָם מִן הָעַיִן (ר"ל).
קיצור שולחן ערוך · סימן ס״א · סעיף ח׳מִי שֶׁנַּעֲשָׂה בְּנוֹ בַּר מִצְוָה, כְּשֶׁעוֹלֶה לַתּוֹרָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, לְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עַל סֵּפֶר הַתּוֹרָה, מְבָרֵךְ הָאָב וְאוֹמֵר, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר פְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה (עַיֵּן בספר חיי"א). וּמִצְוָה עַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה בְּיוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה בְּנוֹ בַּר מִצְוָה, דְּהַיְנוּ בְּיוֹם שֶׁנִּכְנַס לִשְׁנַת הָאַרְבַּע עֶשְׂרֵה. וְאִם הַנַּעַר דּוֹרֵשׁ, הֲוֵי סְעוּדַת מִצְוָה אֲפִלּוּ אֵינָהּ בְּאוֹתוֹ יוֹם (רכה).
קיצור שולחן ערוך · סימן ס״א · סעיף ט׳אִם הָיְתָה עֲצִירַת גְּשָׁמִים, אֲפִלּוּ בִּמְדִינוֹתֵינוּ שֶׁהַגְּשָׁמִים תְּדִירִים וְאֵינָן נֶעְצָרִין כָּל כָּךְ, אִם אֵרַע שֶׁנֶּעְצרוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁהָיָה הָעוֹלָם בְּצַעַר, אֲזַי כְּשֶׁיָּרְדוּ הַגְּשָׁמִים, אִם יָרְדוּ כָּל כָּךְ וְרַבּוּ עַל הָאָרֶץ שֶׁמַּעֲלִים אֲבַעְבּוּעוֹת מִן הַמָּטָר וְהוֹלְכִין זֶה לִקְרַאת זֶה, צְרִיכִין לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם.
קיצור שולחן ערוך · סימן ס״א · סעיף י׳מַה מְבָרֵךְ. אִם אֵין לוֹ שָׂדֶה, אוֹמֵר: מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ ה' אֱלֹהֵינוּ, עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהוֹרַדְתָּ לָנוּ, וְאִלּוּ פִּינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וְכוּ' (כְּמוֹ שֶׁהוּא בְּבִרְכַּת נִשְׁמַת) עַד וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֵל רֹב הַהוֹדָאוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. וְאִם יֵשׁ לוֹ שָׂדֶה בְּשֻׁתָּפוּת עִם יִשְֹרָאֵל אַחֵר, מְבָרֵךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. וְאִם אֵין לוֹ שֻׁתָּף יִשְֹרָאֵל בַּשָּׂדֶה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, מְבָרֵךְ שֶׁהֱחֱיָנוּ. בִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב וּבִרְכַּת שֶׁהֱחֱיָנוּ, מְבָרֵךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַגְּשָׁמִים, אֶלָּא שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ שֶׁיּוֹרְדִים גְּשָׁמִים. אֲבָל בִּרְכַּת מוֹדִים אֲנַחְנוּ, אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא מִי שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַגְּשָׁמִים.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״א
יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, עָזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהַצִּילֵנִי מִן הַשֶּׁקֶר, וֶהְיֵה עִמִּי תָמִיד וְשָׁמְרֵנִי שֶׁלֹּא יֵצֵא שׁוּם דְּבַר שֶׁקֶר מִפִּי לְעוֹלָם בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאנֶס בֵּין בְּרָצוֹן וְתַעַזְרֵנִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה נִכְשָׁל בְּשׁוּם דְּבַר שֶׁקֶר אֲפִלּוּ בְּטָעוּת זַכֵּנִי לֶאֱמֶת בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים חוּס וַחֲמל עָלַי וְהַעֲלֵנִי מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה מֵחֹל לְקדֶשׁ קַדְּשֵׁנִי בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה בֶּאֱמֶת "חַלְּצֵנִי יְהוָה מֵאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי, כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי יְהוָה הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה דֶּרֶךְ שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עשֵׂה רְמִיָּה דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי" חָנֵּנִי וַעֲנֵנִי וּפְדֵה נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה מִן הָרַע וּמִן הַטֻּמְאָה וּמִן הַשֶּׁקֶר, וְתֵן לִי בְּמַתְּנַת חִנָּם אֱמֶת וָחֶסֶד וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי מֵאִתְּךָ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה אֱמֶת וָטוֹב הַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְזַכֵּנִי מֵעַתָּה לָצֵאת מְהֵרָה מֵרַע לְטוֹב מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה מִשֶּׁקֶר לֶאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לְעֶצֶם הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְתַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָתְךָ הַשְּׁלֵמָה עָלֵינוּ, וְתַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בִּשְׁלֵמוּת בְּעֵין הַחֶמְלָה וְהַחֲנִינָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּךָ בֶּאֱמֶת וְיִתְאַחֲדוּ וְיֻכְלְלוּ אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקדֶם הַבְּרִיאָה עַל יְדֵי הַשְׁגָּחָתְךָ הַשְּׁלֵמָה וְיִהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ קדֶשׁ כֻּלּוֹ אֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי הִתְנַגְּדוּת שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בִּי שׁוּם צַד הִתְנַגְּדוּת חַס וְשָׁלוֹם לְשׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְלֹא לְשׁוּם אָדָם כָּשֵׁר שֶׁבָּעוֹלָם רַק אֶהְיֶה נִכְלָל בֶּאֱמֶת, בְּכָל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים וְהַקְּדוֹשִׁים וְיִהְיֶה לִי אַהֲבָה אֲמִתִּיּוּת וְאַחְדוּת פָּשׁוּט עִם כָּל הַכְּשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר, וְעִם כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְעִם כָּל הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בִּכְלָלִיּוּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ, עַד שֶׁבִּכְלָלָם אֶהְיֶה נִכְלָל בְּךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת וּלְהִכָּלֵל בְּאַחְדוּתְךָ תָמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְתַצִּילֵנִי מִפְּגַם הָרְאוּת, וּתְקַדֵּשׁ אֶת עֵינַי תָמִיד וְלֹא אֶסְתַּכֵּל עוֹד בְּשׁוּם דָּבָר הַפּוֹגֵם אֶת הָרְאוּת, רַק אֶזְכֶּה לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵינַי בְּתוֹרָתֶךָ, וּלְהִסְתַּכֵּל עַל צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וְעַל כָּל הַדְּבָרִים הַמְקַדְּשִׁין אֶת הָעֵינַיִם, עַד שֶׁיִּהְיוּ עֵינַי קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים תָּמִיד בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְאֶזְכֶּה לְתַקֵּן מְהֵרָה אֶת כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְתִּי בְּעֵינַי וְתַעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ וְתִשְׁמְרֵנִי מִקִּלְקוּל חוּשׁ הָרְאוּת חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא יִכְהוּ מְאוֹר עֵינַי לְעוֹלָם "וְגַם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה אַל תַּעַזְבֵנִי" וְתִשְׁמר אֶת אוֹר עֵינַי תָּמִיד, לְמַעַן אֶזְכֶּה לַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ יוֹמָם וָלָיְלָה, וּלְנַדֵּד שֵׁנָה מֵעֵינַי וְלֹא יַגִּיעַ לִי עַל יְדֵי זֶה שׁוּם הֶזֵּק וּמֵחוֹשׁ לְעֵינַי וְיִהְיוּ עֵינַי מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יָחִיד וּמְיֻחָד קָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְתִדְחֶה וְתַעֲבִיר וּתְבַטֵּל הַשֶּׁקֶר וְהָרַע וְהַטֻּמְאָה מִן הָעוֹלָם וּתְקַיֵּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ", וּתְטַהֲרֵנוּ וּתְקַדְּשֵׁנוּ בְּכָל מִינֵי טָהֳרוֹת וּקְדֻשּׁוֹת וּתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם" וּתְגַלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם חִישׁ קַל מְהֵרָה וּתְקַיֵּם בְּיָמֵינוּ. "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם הוֹרֵינִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא, יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּשׁ עֲווֹנוֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטּאתָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗התפילה על התורה שנלמדה היום בליקוטי מוהר״ן
ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ז · התורה והתפילה זו לצד זו
היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 117 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ט
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־35 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ד׳ בשבט): בא
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־15 בינואר 2029, בשעה 16:56 בערך.
המחזור השנתי
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ז
- שיחות הר״ן · אות פ״ו
- שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ק״כ
- ספר המידות · התנשאות
- סיפורי מעשיות · מעשה ט׳
- ליקוטי עצות · חקירות וחכמות חיצוניות
- השתפכות הנפש · אות ב
- משיבת נפש · רצף ג · אות כט
- עצות ישרות · התחזקות
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעה
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א'
- קיצור שולחן ערוך · סימן ס״א
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.