פורים
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · פורים
פּוּרִים הוּא הֲכָנָה לְפֶסַח. עַל־יְדֵי מִצְווֹת שֶׁל פּוּרִים זוֹכִין לִהְיוֹת נִשְׁמָרִין מֵחָמֵץ בְּפֶסַח: (לק"ת סי' ע"ד)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שישי, ט״ו באדר ה׳תשפ״ט · 2 במרץ 2029
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ג · אות ב׳ – אות ה׳
כ־9 דק׳ · כ־890 מילים · 42% מהספר עד סוף היום
וְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינוֹת בְּרִית, בְּחִינוֹת (משלי י׳:כ״ה): צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, הוּא כָּלוּל מִבְּחִינוֹת הַשִּׁשָּׁה טְפָחִים הַנַּ"ל, שֶׁנֶּחֱלָקִים לְשָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת שֶׁל שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, הַיְנוּ שֶׁכָּל בְּחִינָה מֵהַשָּׁלֹשׁ, הוּא בְּחִינוֹת מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה טֶפַח. כִּי הוּא בְּחִינַת מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה טֶפַח נֶגֶד עַצְמוֹ, וְזֶה בְּחִינַת בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו. וְכֵן הוּא בְּחִינַת מְגַלֶּה וּמְכַסֶּה וְכוּ' נֶגֶד הָעוֹלָם, וְזֶה בְּחִינַת בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו. וְכֵן הוּא בְּחִינַת מְגַלֶּה וּמְכַסֶּה נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בְּחִינַת בִּשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. כִּי לִפְעָמִים הוּא אֵצֶל הָעוֹלָם בְּחִינַת מְגַלֶּה, שֶׁמְּגַלֶּה וּמְקָרֵב עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם. וְלִפְעָמִים הוּא בְּחִינַת מְכַסֶּה, שֶׁנִּתְכַּסֶּה וְנִתְעַלֵּם מֵהֶם, שֶׁמִּתְרַחֵק מֵהֶם מְאֹד. וְלֹא דַּי שֶׁמִּתְרַחֵק מֵהֶם, וּמִתְרוֹמֵם מֵהֶם, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, אֶלָּא שֶׁנּוֹפְלִים עָלָיו קֻשְׁיוֹת וּתְמִיהוֹת, עַד שֶׁנִּתְעַקֵּם וְנִתְבַּלְבֵּל מֹחָם, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַחֵק מֵהֶם מְאֹד, וְקָשֶׁה עָלָיו קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת, וְזֶה בְּחִינַת מְכַסֶּה טֶפַח. וְזֶה בְּחִינַת וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו – רַגְלִין לְשׁוֹן הַמְשָׁכָה, כְּמוֹ (שמות יא): וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ – הַהוֹלְכִים אַחַר עֲצָתְךָ. הַיְנוּ, שֶׁבְּהַהַמְשָׁכָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ הָעוֹלָם אֵלָיו, הוּא בְּחִינַת מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה וְכוּ' כַּנַּ"ל. כִּי מֵחֲמַת שֶׁמֹּחַ הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, עַל־כֵּן הוּא צָרִיךְ לְהִתְכַּסּוֹת וּלְהִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בִּדְבָרִים קְטַנִּים, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְגַּלּוֹת, שֶׁיּוּכְלוּ הָעוֹלָם לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ. וְזֶה בְּחִינַת מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה טֶפַח – שֶׁמַּה שֶּׁמְּכַסֶּה וּמִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ, הוּא בְּחִינַת מְגַלֶּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא מְגַלֶּה עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם, כִּי בְּלֹא זֶה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְגַּלּוֹת אֲלֵיהֶם. וְלִפְעָמִים הוּא בְּחִינַת מְכַסֶּה מַמָּשׁ, שֶׁמִּתְכַּסֶּה וּמִתְעַלֵּם מֵהֶם וְנִתְרַחֵק וְנִפְלָא מֵהֶם כַּנַּ"ל:
וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּחִינַת מְגַלֶּה וּמְכַסֶּה וְכוּ', כִּי צָרִיךְ לְדַבֵּק וּלְקָרֵב עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּאִלּוּ כִּבְיָכוֹל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִגְלֶה וּמִתְקָרֵב אֵלָיו. אֲבָל כָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק יוֹתֵר, הַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר, צָרִיךְ לֵידַע שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם יַחֲשֹׁב וִידַמֶּה בְּדַעְתּוֹ שֶׁכְּבָר נִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיוֹדֵעַ בִּידִעוֹת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֶה סִימָן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם, כִּי אִם הָיָה יוֹדֵעַ קְצָת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מִמֶּנּוּ, כִּי כָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוֹדֵעַ יוֹתֵר, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל. וְזֶה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַפֶּה לְדַבֵּר וּלְהַסְבִּיר זֹאת, כִּי גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא אֵין שִׁעוּר. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו נ״ז:י״ט): שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, בְּחִינוֹת מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה וְכוּ', שֶׁכָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב מִתְרַחֵק כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף, יְעוֹפֵף כְּתַרְגּוּמוֹ מְשַׁמֵּשׁ, הַיְנוּ בְּחִינוֹת מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה וְכוּ' שֶׁל הַשִּׁמּוּשׁ, שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ וְעוֹבֵד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל: וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו – זֶה בְּחִינַת מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה טֶפַח אֵצֶל עַצְמוֹ, כִּי פָּנִים לְשׁוֹן כַּעַס, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ל״ג:י״ד): פָּנַי יֵלֵכוּ; וְגַם פָּנִים לְשׁוֹן רָצוֹן וְהַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ו׳:כ״ה): יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ. וְהַצַּדִּיק הוּא לִפְעָמִים מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם, וְהוּא כְּמוֹ חִלּוּף, שֶׁמַּחֲלִיף עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַהַשְׁפָּעָה וְהַהַשְׁגָּחָה, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה זֹאת הַהַשְׁפָּעָה וְהַהַשְׁגָּחָה, וּמְכַסֶּה פְּנֵי הַשְׁגָּחָה זוֹ, וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִין, כִּי הוּא בּוֹחֵר בְּהַשְׁפָּעָה וְהַשְׁגָּחָה רוּחָנִיּוֹת. וְאוֹתָהּ הַהַשְׁפָּעָה שֶׁהָלְכָה לָהּ, נִתְפַּזְּרָה בֵּין הָעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה וְכוּ', שֶׁלִּפְעָמִים מְגַלֶּה פָּנִים שֶׁל רָצוֹן וְהַשְׁגָּחָה, וּמְכַסֶּה פָּנִים שֶׁל כַּעַס, וְלִפְעָמִים מְכַסֶּה פָּנִים שֶׁל רָצוֹן וְהַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל:
וְלֶחֶם הַפָּנִים הוּא בְּחִינַת בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כד): בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנוּ לִפְנֵי ה' וְכוּ', בְּרִית עוֹלָם, וְנֶאֱמַר בָּהֶם (שמות כה): וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח. וְעַל כֵּן נִקְרֵאת הַבְּחִינָה הַמְקַבֶּלֶת הַשִּׁשָּׁה טְפָחִים הַנַּ"ל "מִטְפַּחַת", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות ג): הָבִי הַמִּטְפַּחַת; כִּי זֶה הָיָה בַּקָּשָׁתָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וּפָרַשְׂתָּ כְּנָפֶיךָ עַל אֲמָתֶךָ; שֶׁבִּקְשָׁה הַכְּנָפַיִם הַנַּ"ל, שֶׁהֵן בְּחִינַת הַשִּׁשָּׁה טְפָחִים כַּנַּ"ל. עַל כֵּן: וַיֹּאמֶר לָהּ הָבִי הַמִּטְפַּחַת, וַיָּמָד לָהּ שֵׁשׁ שְׂעוֹרִים; שֶׁהֵן בְּחִינַת שִׁשָּׁה טְפָחִים, שֵׁשׁ כְּנָפַיִם הַנַּ"ל:
וְיֵשׁ נָחָשׁ, וּנְמָלָה בְּתוֹךְ פִּיהָ. וְזֹאת הַנְּמָלָה אֵין לָהּ נַיְחָא בְּוַדַּאי, מֵחֲמַת שֶׁהִיא בְּתוֹךְ פִּיהָ שֶׁל נָחָשׁ. וְהַנָּחָשׁ פְּעָמִים הוֹלֵךְ, וּפְעָמִים מְעוֹפֵף. וְהַחִלּוּק שֶׁבֵּין הֲלִיכָה לַעֲפִיפָה – כִּי בַּעֲפִיפָה יוּכַל לָעוּף וְלִפְרֹחַ בְּרֶגַע הַרְבֵּה, אֲבָל בַּהֲלִיכָה הוּא הוֹלֵךְ מְעַט מְעַט, כְּדֶרֶךְ הַהוֹלֵךְ, שֶׁהוּא תְּנוּעָה כְּבֵדָה. וּבְכָל הַדִּבּוּרִים רָעִים שֶׁמְּדַבְּרִים, וּבִפְרָט כְּשֶׁהֵם נוֹגְעִים עַל צַדִּיקִים וּגְדוֹלִים, בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים הֵם עוֹשִׂים כְּנָפַיִם לְהַנָּחָשׁ, שֶׁיּוּכַל לְעוֹפֵף. כִּי עַל יְדֵי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, עוֹשִׂים כְּנָפַיִם דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (קהלת י׳:כ׳): וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר; אֲבָל בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים רָעִים, עוֹשִׂים כְּנָפַיִם לְהַנָּחָשׁ, וְהֵם נֶגֶד הַשֵּׁשׁ כְּנָפַיִם שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה הַנַּ"ל. כִּי הַדִּבּוּר יוֹצֵא מִכַּנְפֵי רֵאָה, עַל כֵּן נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בְּחִינַת כְּנָפַיִם לְהַנָּחָשׁ, כִּי הַדִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִשִּׁית עִזְקָאִין דְּקָנֶה, הוּא נֶגֶד הַשֵּׁשׁ כְּנָפַיִם שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה הַנַּ"ל. וְהַנָּחָשׁ הֵם אֵלּוּ הַחֲכָמִים לְהָרַע, הַחוֹקְרִים פִילוֹסוֹפְיָא וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיהו ד׳:כ״ב): חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵטִיב לֹא יָדְעוּ; שֶׁהֵם רַק חֲכָמִים לְהָרַע, שֶׁאִם יִרְצוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחָכְמָתָם לְהֵיטִיב לֹא יוּכְלוּ. וְהֵם בְּחִינוֹת הַנָּחָשׁ, בְּחִינוֹת (בראשית ג׳:א׳): וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה. וְעַל־יְדֵי דִּבּוּרִים רָעִים, עוֹשִׂים כְּנָפַיִם לְהַחֲכָמִים אֵלּוּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַנָּחָשׁ, שֶׁיּוּכְלוּ לָעוּף וְלִפְרֹחַ, הַיְנוּ שֶׁמְּעוֹפֶפֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת חָכְמָתָם וְאֶפִּיקוֹרְסִית שֶׁלָּהֶם בָּעוֹלָם, וּמַזִּיק מְאֹד לְהָעוֹלָם. וְגַם בַּחֲקִירוֹתָם בְּעַצְמָם הֵם מְעוֹפְפִים, כְּמוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל מְעוֹפֵף, הַיְנוּ שֶׁשִּׂכְלָם מְעוֹפֵף בִּמְהִירוּת, וְנִפְתָּח לָהֶם חָכְמָתָם מְאֹד. אֲבָל אִם אֵין לְהַנָּחָשׁ כְּנָפַיִם, הַיְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם דִּבּוּרִים רָעִים כַּנַּ"ל, אֲזַי אֵין לְהַנָּחָשׁ רַק בְּחִינַת הֲלִיכָה, הַיְנוּ שֶׁאֵין לְהַחֲכָמִים לְהָרַע הַנַּ"ל, רַק מַה שֶּׁחוֹקְרִים בֵּינָם לְבֵין עַצְמָן, וְאֵינָם מְעוֹפְפִים בָּעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁאֵין מִתְפַּשֵּׁט וּמְעוֹפֵף חָכְמָתָם בָּעוֹלָם, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהַזִּיק לְהָעוֹלָם, רַק לְמִי שֶׁסָּמוּךְ אֲלֵיהֶם, כְּגוֹן תַּלְמִידֵיהֶם וְחַבְרֵיהֶם, אֲבָל בְּרָחוֹק מֵהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַזִּיק. כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ, שֶׁהוֹלֵךְ רַק מְעַט, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְמַהֵר לְמֵרָחוֹק כְּמוֹ הַמְעוֹפֵף. וְגַם בֵּינָם לְבֵין עַצְמָן אֵין שִׂכְלָם מְעוֹפֵף, הַיְנוּ שֶׁאֵין נִפְתָּח לָהֶם הַחָכְמָה כָּל־כָּךְ, וְאֵינָם מְעוֹפְפִים וּמְהִירִים בַּחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, רַק חוֹקְרִים בְּחָכְמָתָם מְעַט מְעַט, כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ. וְגַם מַה שֶּׁמַּזִּיקִים לַאֲחֵרִים בְּחָכְמָתָם הוּא רַק בִּבְחִינַת הֲלִיכָה, שֶׁאֵינוֹ מְעוֹפֵף וְנִכְנָס בָּעֹמֶק לְתוֹךְ הַמֹּחַ וְהַלֵּב, רַק שֶׁנִּדְבָּק קְצָת לְהַמֹּחַ, אֲבָל אֵינוֹ נִכְנָס בָּעֹמֶק לְתוֹךְ הַלֵּב וְהַמֹּחַ. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, כְּנָפַיִם מִדִּבּוּרִים רָעִים כַּנַּ"ל, אֲזַי שִׂכְלָם מְעוֹפֵף כַּנַּ"ל, וְגַם מַזִּיק לְמֵרָחוֹק, כְּמוֹ הַמְעוֹפֵף שֶׁמְּעוֹפֵף בְּשָׁעָה אַחַת לְמֵרָחוֹק, וְגַם שֶׁמְּעוֹפֵף חָכְמָתָם הַמְשֻׁבֶּשֶׁת וְנִכְנָס וְנִדְבָּק בְּהַמֹּחַ וְהַלֵּב בְּעֹמֶק גָּדוֹל מְאֹד:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קי״ט
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 45% מהספר עד סוף היום
אבל ידעתי שיש בני אדם שכשהם נופלים חס ושלום מעבודת ה', מכל שכן וכל שכן אותן שנכשלין באיזה תאוה רעה או בעברה חס ושלום, הם שונאים ומתגרים במי שעוסק בעבודת ה' ורוצים להפילו חס ושלום, ומחלישים את דעתו מאד ומבזים אותו בכמה לשונות, וגם אומרים לו שגם הוא יפל כמו שנפל הוא, רחמנא לצלן; כמו שראיתי כמה מהחסידים של עכשו שלפני כמה שנים התחילו קצת בעבודת ה' ואחר כך נפלו למה שנפלו כל אחד לפי נפילתו רחמנא לצלן?
ואחר כך כשראו בני הנעורים הרכים בשנים כשנתעוררו בעבודת ה' והתחילו להתפלל בהתלהבות בלב שלם ולהתמיד בלמודו וכו', כאשר מצוי עכשו כמה בני הנעורים הכשרים המשתוקקים מאד מאד להשם יתברך ומתחילים להתפלל בכל לב בכונה גדולה וכו'; וכשרואים אלו החסידים הנפולים אותם, הם שוחקים מאד מהם ומבזים אותם ומחלישים את דעתם מאד מאד, ואומרים להם שאין ממש בעבודתם וכו'. כל זה מחמת קנאה, מחמת שהם נפלו - הם רוצים חס ושלום שגם השאר יהיו כמותם רחמנא לצלן; ובאמת צריך שיהיה בהפך, כנזכר לעיל:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ב
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 44% מהספר עד סוף היום
והיה לו סכנות גדולות רבות ועצומות, ומניעות אין מספר בכל עת ובכל רגע שם. ואמר שהבזיונות והקטנות הנ"ל הועיל לו מאד כנזכר לעיל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קצ״ה
כ־3 דק׳ · כ־340 מילים · 34% מהספר עד סוף היום
(יא) פֹּה אוּמֶין יוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת־קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי, זֶה שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת שֶׁבָּא לְכָאן וַעֲדַיִן הָיָה עוֹמֵד בְּבֵית רנ"נ, הָיָה מְסַפֵּר וּמֵשִׂיחַ עִמִּי מֵעִנְיַן יִרְאַת הַשֵּׁם וְאִם אֲנִי בּוֹכֶה לִפְרָקִים וְכוּ'. עָנָה וְאָמַר: הִנֵּה אֲנַחְנוּ עַתָּה אֵצֶל הַקָּצֶה וְהַסּוֹף שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּמָקוֹם שֶׁגְּבוּל יִשְׂרָאֵל כָּלֶה, כִּי לְכָל דָּבָר יֵשׁ קֵץ וָסוֹף (פֵּרוּשׁ, וְאִם־כֵּן גַּם לָנוּ יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ יֵשׁ אֵיזֶה סוֹף גַּם־כֵּן, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם שֶׁשָּׁם מְסַיֵּם קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם וּלְהָלְאָה אֵין מִתְפַּשֵּׁט קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וּבְזֶה הַמָּקוֹם הָיוּ רְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן אָמַר, שֶׁאָנוּ עַתָּה בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁם מְסַיֵּם קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל), וְעַל־כֵּן צְרִיכִין שְׁמִירָה גְּדוֹלָה שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם. אַחַר־כָּךְ אָמַר לִי: אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי לֹא יוּכְלוּ לָזוּז אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם מִקְּדֻשָּׁתֵנוּ, כִּי אָנוּ תַּקִּיפִין בְּדַעְתֵּנוּ, וּבַדֵּעָה בְּוַדַּאי לֹא יוּכְלוּ לָזוּז אוֹתָנוּ לְבַלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ בְּדֵעוֹת שְׁטוּת שֶׁלָּהֶם. כִּי בְּוַדַּאי לֹא יְבַלְבְּלוּ כְּלָל אֶת דַּעְתֵּנוּ. כִּי מִצַּד הַנְּשָׁמָה הַיְנוּ מִצַּד הַדַּעַת בְּוַדַּאי אָנוּ תַּקִּיפִים וְלֹא יַזִּיקוּ לָנוּ כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם רַק בְּעִנְיְנֵי חִיצוֹנִיּוּת הַיְנוּ בְּעִנְיְנֵי מַאֲכָלִים עַל זֶה אָנוּ צְרִיכִין שְׁמִירָה שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל זֶה צְרִיכִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמֹר אוֹתָנוּ וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה שֶׁיִּשְׁמֹר אוֹתָנוּ מִזֶּה. עָנָה וְאָמַר בְּוַדַּאי כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בֵּין הָאֻמּוֹת וְכָל הַנְהָגַת מַהֲלָכָם וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דָּבָר נַעֲשֶׂה בָּעוֹלָם לְבַטָּלָה חַס וְשָׁלוֹם (רַק כָּל דָּבָר יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה שֹׁרֶשׁ). וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי הוּא טוֹב מְאֹד, אַשְׁרֵי לוֹ. וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְכַוֵּן רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת רַק מַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ חָפֵץ, אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכִין שֶׁמִּתְנוֹצֵץ לוֹ הֶאָרָה וְזוֹכֶה לָדַעַת מַה הוּא עוֹשֶׂה אֲזַי טוֹב לוֹ בְּיוֹתֵר שֶׁנִּפְתְּחוּ לוֹ כָּל הַשָּׁמַיִם וְכָל הַחָכְמוֹת. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְאֶה לוֹ מַה הוּא עוֹשֶׂה בִּבְחִינַת (יְחֶזְקֵאל א) "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקִים" שֶׁנִּפְתָּחִין לוֹ כָּל הַשָּׁמַיִם וְכָל הַחָכְמוֹת וְהַשִּׂכְלִיִּים וְזוֹכֶה לִרְאוֹת מַרְאוֹת אֱלֹקִים הַיְנוּ שֶׁאֱלֹקִים מַרְאֶה לוֹ מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם. כִּי עַל־יְדֵי הַחָכְמָה בְּעַצְמָהּ שֶׁנִּפְתַּח לוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִפְתָּחִים הַשָּׁמַיִם כִּי (תְּהִלִּים ק"ד): "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ". וְאָז כְּשֶׁזּוֹכֶה לִרְאוֹת מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם אֲזַי בְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמְרוֹ מִלְּהִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת (דָּנִיֵּאל י"ב):
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · לימוד · חלק שני · אות ב׳ – אות ה׳
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
ב. הַתּוֹרָה וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַשַּׁבָּת הֵם נוֹתְנִים חַיִּים גַּשְׁמִיִּים גַם־כֵּן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. עַל־יְדֵי לִמּוּד "שֻׁלְחָן עָרוּךְ" בָּאִים לְיִרְאָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. מִי שֶׁלִּמּוּדוֹ בַּתּוֹרָה בְּמחִין זַכִּים, שֶׁאֲכִילָתוֹ כָּל־כָּךְ בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּזּוֹן מִמָּזוֹן, שֶׁהַמַּלְאָכִים נִזּוֹנִין מִמֶּנּוּ, עַל־יְדֵי זֶה שֹוֹנְאָיו נִדּוֹנִין בְּחֶנֶק. וְסִימָן לַדָּבָר: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת הַבּקֶר"; "וּבַבּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל"; "וַיְהִי בְּאַשְׁמרֶת הַבּקֶר".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. עַל־יְדֵי מֻפְלְגֵי וַחֲרִיפֵי הַדּוֹר מְאִירִין אֶת הַיִּרְאָה, וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה מִתְנוֹצֵץ זְכוּת אָבוֹת, וְעַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת הָאָבוֹת נִתְעוֹרֵר תְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות מ״ז
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
וְהַבָּחוּר הַנַּ"ל הָיָה דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ בְּכָל יוֹם וְעָשָׂה לוֹ סִימָן בִּשְׁלשָׁה אִילָנוֹת כִּי הָיָה שָׁם אַלְפֵי אֲלָפִים אִילָנוֹת וּבִקֵּשׁ שָׁם הַכְּתָב הַנַּ"ל [הַיְנוּ בִּשְׁלשָׁה אִילָנוֹת מֵהֶם] וְעָשָׂה בָּהֶם סִימָן כְּדֵי שֶׁלְּמָחָר לא יִצְטָרֵךְ לִבְדּק וּלְחַפֵּשׂ בְּאֵלּוּ הַשְּׁלשָׁה אִילָנוֹת כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִמְצָא אוֹתוֹ הַכְּתָב הַנַּ"ל וּכְשֶׁהָיָה חוֹזֵר מִשָּׁם, הָיָה בָּא עִם עֵינַיִם בְּכוּיוֹת מֵחֲמַת שֶׁהָיָה בּוֹכֶה, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ וְלא מָצָא שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ בְּאֵלּוּ הָאִילָנוֹת כַּנַּ"ל וְאַחַר כָּךְ אַתָּה חוֹזֵר וְעֵינֶיךָ בְּכוּיוֹת ? הֵשִׁיב לָהֶם וְסִפֵּר לָהֶם כָּל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁבַּת הַקֵּיסָר שָׁלְחָה לוֹ כְּתָב וְכוּ' וְטָמַן אוֹתוֹ בְּאֵלּוּ אִילָנוֹת, וּבָא רוּחַ סְעָרָה וְכוּ', כַּנַּ"ל וְעַתָּה הוּא מְבַקֵּשׁ אוּלַי יִמְצָא אָמְרוּ לוֹ: לְמָחָר, כְּשֶׁתֵּלֵךְ לְבַקֵּשׁ, נֵלֵךְ גַּם כֵּן עִמְּךָ, אוּלַי נִמְצָא אֲנַחְנוּ אוֹתוֹ הַכְּתָב וְכֵן הָיָה, וְהָלְכוּ הֵם עִמּוֹ גַּם כֵּן וּמָצְאָה הַבַּת קֵיסָר אֶת אוֹתוֹ הַכְּתָב בְּאִילָן וּפָתְחָה אוֹתוֹ וְרָאֲתָה, שֶׁהוּא כְּתַב יָדָהּ מַמָּשׁ חָשְׁבָה בְּדַעְתָּה: אִם תַּגִּיד לוֹ תֵּכֶף שֶׁהִיא הִיא כְּשֶׁתַּחֲזר וְתִפְשׁט אֵלּוּ הַמַּלְבּוּשִׁים וְתַחֲזר לְיָפְיָהּ וְתִהְיֶה שׁוּב יְפַת תּאַר כְּמִקּדֶם יוּכַל לִפּל וְלִגְוֹעַ וְהִיא רוֹצָה שֶׁיִּהְיֶה בְּכַשְׁרוּת כַּדָּת וְהָלְכָה וְהֶחֱזִירָה לוֹ הַכְּתָב, וְאָמְרָה לוֹ, שֶׁמָּצְאָה הַכְּתָב וְתֵכֶף נָפַל חַלָּשׁוּת וְהֶחֱיוּ וְהִבְרִיאוּ אוֹתוֹ, וְהָיָה בֵּינֵיהֶם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · ממון ופרנסה · אות נ׳ – אות נ״ג
כ־3 דק׳ · כ־260 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
יֵשׁ עֲבֵרָה, שֶׁעַל־יְדֵי עֲבֵרָה זֹאת נַעֲשִׂין בַּעֲלֵי חוֹבוֹת בָּעוֹלָם. וּצְרִיכִין לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בִּכְלָלִיּוּת וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַצִּילוֹ מֵעֲבֵרָה זֹאת. וְהַזְּמַן לָזֶה הוּא כְּשֶׁהוּא בְּמֹחִין דְּגַדְלוּת: (שיחות הר"ן סי' קי"ב)
עַל־יְדֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה וּמִצְוָה עַד שֶׁמְּרַקֵּד מֵחֲמַת שִׂמְחָה, עַל־יְדֵי זֶה הָאָדָם נִתְעַלֶּה בְּמָמוֹן: (לק"ת סי' פ"א)
הָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ כְּלוּם, רַק לִמְשֹׁךְ אֶל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי. וְאֵין לְהִסְתַּכֵּל אִם יִהְיֶה לוֹ מָעוֹת אִם לָאו, כִּי בֵּין שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָעוֹת וּבֵין שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ מָעוֹת יְבַלֶּה יָמָיו בְּשָׁוֶה. כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה מַטְעֶה אוֹתָנוּ לְגַמְרֵי, שֶׁמַּרְאֶה לְהָאָדָם כְּאִלּוּ מַרְוִיחַ בְּכָל פַּעַם וּלְבַסּוֹף אֵינוֹ כְּלוּם, כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה בְּחוּשׁ. וְאִם אֲפִלּוּ מַשִּׂיג מָעוֹת, לוֹקְחִין אוֹתוֹ מִן הַמָּעוֹת. וְהַכְּלָל, שֶׁשְּׂנֵיהֶם בְּיַחַד אֵין לָהֶם קִיּוּם, דְּהַיְנוּ הָאָדָם עִם הַמָּעוֹת. רַק אוֹ שֶׁלּוֹקְחִין הַמָּעוֹת מִן הָאָדָם אוֹ שֶׁלּוֹקְחִין הָאָדָם מִן הַמָּעוֹת. וּמֵעוֹלָם לֹא נִמְצָא אֶחָד שֶׁיִּשָּׁאֵר עִם הַמָּעוֹת. וְאִם גַּם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קָשֶׁה לִזְכּוֹת, אַף עַל פִּי כֵן, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין זוֹכֶה לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, צְרִיכִין גַּם כֵּן לֵידַע שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ כְּלוּם כַּנַּ"ל, וְיָשִׂים כָּל רְצוֹנוֹ וְחֶפְצוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ וּמְגַמָּתוֹ רַק אֶל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי וְיִכְסֹף תָּמִיד לִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי הָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ יָקָר מְאֹד, כִּי עִקָּר הוּא הָרָצוֹן. וּבְתוֹךְ כָּךְ מַה שֶּׁיּוּכַל לַחֲטֹף אֵיזֶה טוֹב, תּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה אוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים, יַחֲטֹף מַה שֶּׁיּוּכַל, כִּי לֹא יִשָּׁאֵר לוֹ מִכָּל עֲמָלוֹ כְּלוּם, כִּי אִם הָרָצוֹן הַטּוֹב וּמַה שֶּׁחָטַף אֵיזֶה טוֹב בְּכָל יוֹם מִימֵי חַיָּיו: (שיחות הר"ן סי' נ"א)
וְצָרִיךְ לִזְכֹּר הֵיטֵב מַה שֶּׁהִזְהִירוּ אוֹתָנוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְקָרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, שֶׁלֹּא יַנִּיחַ הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ לְהָעוֹלָם לְהַ?טְעוֹת, שֶׁלֹּא יַטְעֶה אוֹתוֹ הָעוֹלָם. כִּי לֹא נִמְצָא אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קֵץ וְסוֹף טוֹב מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, רַק מַה שֶּׁחָטַף טוֹב אֲמִתִּי לְעַצְמוֹ לָעוֹלָם הַנִּצְחִי: (שם)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ע״ב · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־7 דק׳ · כ־710 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנִי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יָדַעְתָּ גּדֶל הִתְרַחֲקוּתִי מִמְּךָ עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים מְאד עַד גָּבְהֵי שָׁמַיִם, עַד אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לָשׁוּב אֵלֶיךָ, כִּי גַּשְׁמִיּוּת עֲכִירַת הַחֹמֶר וְתַאֲווֹתָיו הָרָעִים נֶאֱחָז וְנִדְבָּק בִּי מְאד, וְדַעְתִּי נִתְעַרְבֵּב וְנִתְעַכֵּר וְנִתְגַּשֵּׁם מְאד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָרָא דְּעָלְמָא כּלָא חוּס וַחֲמל עָלַי, וְתֵן לִי עֵצָה טוֹבָה אֵיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלַחְתּר וְלִמְצא אֵיזֶה דֶרֶךְ וּנְתִיב וּשְׁבִיל בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מֵעַתָּה וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִהְיוֹת רָגִיל לְהִתְאַנֵּחַ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעמֶק הַלֵּב, עַל גּדֶל הִתְרַחֲקוּתִי מִמְּךָ, וְשֶׁתְּזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְאֶהְיֶה מִתְאַנֵּחַ עַל זֶה בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת עַד שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁבָּר כָּל גּוּפִי עַל יְדֵי כָּל אֲנָחָה וַאֲנָחָה וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי אַנְחוֹתַי לְהוֹצִיא מִמֶּנִּי הָרוּחַ וְהַהֶבֶל דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וּלְהַכְנִיס בְּקִרְבִּי רוּחַ וָהֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לַעֲקר וּלְהַפְסִיק חֶבֶל הַטֻּמְאָה שֶׁנִּקְשָׁר בִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים, וְתַעַזְרֵנִי מְהֵרָה שֶׁאֶזְכֶּה לְהַפְסִיק וּלְנַתֵּק עַצְמִי לְגַמְרֵי מֵחֶבֶל הַטֻּמְאָה, וַאֲדַבֵּק וַאֲקַשֵּׁר עַצְמִי בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק לְחֶבֶל הַקְּדֻשָּׁה, לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְתַפְסִיק וּתְגָרֵשׁ וּתְבַטֵּל מִמֶּנִּי מִגּוּפִי וְנַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי כָּל מִינֵי טֻמְאוֹת וְסִטְרִין אוֹחֲרָנִין, וּתְקָרְבֵנִי וּתְקַשְּׁרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ לְחֶבֶל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וּמֵעַתָּה תַמְשִׁיךְ עָלַי חַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים דֶּרֶךְ הַחֶבֶל שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וּתְחָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב, חַיִּים אֲמִתִּיִּים חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם, חַיִּים שֶׁנִּזְכֶּה בָּהֶם לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְלַעֲבד אוֹתְךָ תָּמִיד, וּלְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם בְּחַי הַחַיִּים אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ הַחֲיֵינוּ בְּאוֹר פָּנֶיךָ הֲקִימֵנִי וְאֶחְיֶה חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, עָזְרֵנִי וְחָנֵּנִי וְדַבֵּק לִבִּי בְּמִצְוֹתֶיךָ זַכֵּנִי לִהְיוֹת דָּבוּק בְּךָ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ מֵאֲנָחוֹת דְּסִטְרָא אַחֲרָא שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנִּי הֶבֶל וַאֲנָחָה לְתַאֲוֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו חַס וְשָׁלוֹם, רַק כָּל אַנְחוֹתַי וְגַעֲגּוּעַי וּתְשׁוּקָתִי יִהְיוּ רַק לְשִׁמְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ תָּמִיד וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם", אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֵל אֱמוּנָה, שֶׁתְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לִכְנס וּלְהִתְדַּבֵּק וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאֶהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לְהִתְהַפֵּךְ מִגַּשְׁמִיּוּת גּוּפִי, לְמַהוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה תּאכַל אוֹתִי עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱכָל וְנִתְבַּטֵּל כָּל הָרַע הַנֶּאֱחַז בִּי, וְאֶזְכֶּה לְהִתְהַפֵּךְ מֵרַע לְטוֹב, עַל יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהִכָּלֵל וּלְהִתְבַּטֵּל בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּבִטּוּל גָּמוּר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנִי מְהֵרָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע, וּלְהִתְקָרֵב וּלְהִתְדַּבֵּק בַּצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְתַחְמל עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה, וְאַל תַּעֲשֶׂה עִמִּי כַּחֲטָאַי וְאַל תְּדִינֵנִי כְּמִפְעָלַי, וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ, וְתִפְתַּח לִי שַׁעֲרֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְתַעַזְרֵנִי לִכְנוֹס לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת, וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹכָהּ בִּכְלָלִיּוּת גָּדוֹל, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת נֶאֱכָל לְהָאֱמוּנָה וּלְהִתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ הַקָּדוֹשׁ, לְמַהוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, וּלְמַהוּת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְלֹא תָקִיא אוֹתִי הָאָרֶץ וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר מִלְּפָנַי, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי כְדַאי וְרָאוּי לִגַּע בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי הֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי מְאד, וְקִפַּחְתִּי אֶת קְדֻשָּׁתִי, אַף עַל פִּי כֵן רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה, רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאד, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי, שֶׁתּוּכַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לִסְבּל אוֹתִי בְּתוֹכָהּ, וּלְהַחֲזִיק אוֹתִי תָמִיד, עַד אֲשֶׁר אֶהְיֶה נֶאֱכָל וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנִי לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם תִּקְוָה וּסְמִיכָה עַכְשָׁו כִּי אִם עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם הִתְגַּבְּרוּת על גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ, עַל יְדֵי תַאֲוֹת הַגּוּף הַמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל עֵת, וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים תַּשׁ כּחֵנוּ וּמָטָה יָדֵינוּ מְאד, לַעֲמד כְּנֶגְדָּם לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם לְגַמְרֵי, כִּי אִם בְּכחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁתְּזַכֵּנוּ לִכְנס וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה בִּכְלָלִיּוּת גָּדוֹל, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת נֶאֱכָל לְהָאֱמוּנָה, וּלְהִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בְּטַח בַּיהוָה וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" "יְהוָה, עֵינֶיךָ הֲלֹא לֶאֱמוּנָה" זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לֶאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה, שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי יְהוָה שְׁמַע תְּפִלָּתִי, הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי, בֶּאֱמוּנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ" וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְהוָה, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים" וְנֶאֱמַר. "וֶאֱמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ" וְנֶאֱמַר. "לְעוֹלָם אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ, וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי חַסְדֵי יְהוָה עוֹלָם אָשִׁירָה לְדוֹר וָדוֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי, כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִין אֱמוּנָתְךָ בָהֶם יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ" וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת יְהוָה, אַל תַּעַזְבֵנִי יְהוָה, אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדנָי תְּשׁוּעָתִי, בָּרוּךְ יְהוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות לה
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
וּמְבֹאָר הַנִּמְשָׁל מִמֵּילָא לְעִנְיַן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הָאָדָם לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ, וְכָל זֶה מֵחֲמַת בּוּשָׁה וּכְבֵדוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵין לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה.
וּבְוַדַּאי הוּא שְׁטוּת גָּדוֹל, כִּי הֲלֹא הוּא רוֹצֶה לִכְבֹּשׁ בְּדִבּוּרוֹ מִלְחָמָה חֲזָקָה שֶׁהוּא מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, וְעַכְשָׁו כְּשֶׁהוּא סָמוּךְ לְהַתְחִיל לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִכְבֹּשׁ וּלְשַׁבֵּר חוֹמוֹת וְלִפְתֹּחַ שְׁעָרִים עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר.
וּבִשְׁבִיל מְנִיעָה קַלָּה מֵחֲלִישׁוּת דַּעְתּוֹ וְכַיּוֹצֵא יִמְנַע חַס וְשָׁלוֹם, אֶת עַצְמוֹ מִלְּדַבֵּר. הֲלֹא הַמְּנִיעָה הַזֹּאת נֶחֱשֶׁבֶת לִסְתִימָה שֶׁל קוּרֵי עַכָּבִישׁ כְּנֶגֶד הַחוֹמוֹת שֶׁרוֹצֶה לְשַׁבֵּר בְּדִבּוּרוֹ. וְאָמַר שֶׁטּוֹב שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם הִתְבּוֹדְדוּת שְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּיּוֹם.
שָׁעָה אַחַת שֶׁיֵּלֵךְ וְיִשְׁתּוֹקֵק וְיָכִין עַצְמוֹ לְדַבֵּר וְיַעֲרֹךְ לִבּוֹ לְכָךְ. וְאַחַר־כָּךְ יְדַבֵּר שָׁעָה אֶחָת (שָׁם, סִימָן רל"ב)).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות מה · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
נִמְצָא שֶׁאָז דַּיְקָא כְּשֶׁזּוֹכֶה לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, כִּי אָז דַּיְקָא סְמוּכִין אֵלָיו מְאֹד, וְעַל כֵּן אֲזַי דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. אַךְ צְרִיכִין לָזֶה דַּעַת גָּדוֹל לֵידַע זֹאת וּלְכַוֵּן הַשָּׁעָה שֶׁמַּגִּיעִין לְתַכְלִית הַהַסְתָּרָה, וְלָדַעַת שֶׁאֲזַי דַּיְקָא מְקֹרָבִין אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מְאֹד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְהַפְּכִין הַהַסְתָּרָה לְדַעַת.
כִּי כְּשֶׁאֵין יוֹדְעִין זֹאת תּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר בֶּאֱמֶת הַהַסְתָּרָה חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁיִּפֹּל מֵהַדַּעַת לְגַמְרֵי וְיִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם. כִּי הַהַסְתָּרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אַחֲרָא כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי רִבּוּי אוֹר.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מחשבות · אות ב
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
וַאֲפִלּוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים קְצָת, אֲשֶׁר נִצּוֹלִין מִמֵּימֵי הַמַּבּוּל הַשּׁוֹטְפִין כָּל כָּךְ אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן מִתְגַּבֵּר הַבַּעַל־דָּבָר לְהַתִּיז קְצָת מִמֵּי הַמַּבּוּל גַּם עֲלֵיהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה הַמַּבּוּל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הִתִּיזוּ לְתוֹכָהּ קְצָת, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, צָעַק עַל זֶה בִּשְׁבִיל כְּלַל יִשְׂרָאֵל בְּכַמָּה מִקְרָאוֹת בִּצְעָקוֹת גְּדוֹלוֹת בְּחִינַת:
עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד וְגוֹ', רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים וְגוֹ', וְכֵן:
אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם וְגוֹ' וְכָמוֹהוּ רַבִּים, וְכַמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהַהִרְהוּרִים וּבִלְבּוּלֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת נִקְרָאִים מְצוּלוֹת יָם, וְעַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לְבָרֵר הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הַמְתָּקַת הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רלט · פסקה 1 – פסקה 8
כ־6 דק׳ · כ־630 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ה' אֱמֹר כ"א לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תקצ"ז נֶעמְרוֹב.
רַב שָׁלוֹם וְחַיִּים וּבְרָכָה לִכְבוֹד אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
הַצִּיר מְיֻחָד הִגִּיעַ לְבֵיתִי עַתָּה בְּעֵת הֲקִיצִי קֹדֶם שֶׁפָּתַחְתִּי דַּלְתֵי בֵּיתִי, וְנִזְדַּעְזַעְתִּי בְּאָמְרוֹ שֶׁנִּשְׁלַח בְּכַוָּנָה אֵלַי בְּיִחוּד. וְתֵכֶף קָרָאתִי מִכְתָּבוֹ, וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין צַעֲרִי, הוֹמֶה עָלַי לִבִּי, אַךְ אֲנִי בָּטוּחַ בַּה' שֶׁיִּשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לִבְנוֹ דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה חִישׁ קַל מְהֵרָה. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַזִּיעַ זֵיעָ"ה טוֹבָה לִרְפוּאָה וּלְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה, וִיקֻיַּם מְהֵרָה זֶ'ה הַ'יּוֹם עָ'שָׂה י'י נָגִילָה וְכוּ'. וּכְבָר יָדַעְתָּ לִבְלִי לַעֲסֹק בְּשׁוּם רְפוּאָה גַּשְׁמִית, הֵן מֵרוֹפֵא וְדָאקְטִיר, הֵן מֵהֲמוֹן עַם. וְאַל תִּשְׁמַע לְקוֹל צַעֲקַת אִשְׁתְּךָ וְרֵעֶיךָ, אֲפִלּוּ לְקוֹל הַצַּדֶּקֶת מָרַת אָדְיל תִּחְיֶה, רַק תְּקַבֵּל בְּאַהֲבָה גַּם יִסּוּרִים אֵלּוּ שֶׁצְּרִיכִים לִסְבֹּל מִקּוֹל צַעֲקָתָם, אֲבָל לֹא תְּצַיֵּת לָהֶם כְּלָל. רַק אִם יַכְרִיחוּ אוֹתְךָ לַעֲשׂוֹת לוֹ קַאנֶע פְּשׁוּטָה אוֹ צֶעפִּיל [סוּג טִפּוּל] תִּהְיֶה מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת מֵחֲמַת הֲמוֹן תְּשׁוּאָתָם שֶׁהוֹמִים לַעֲשׂוֹת דַּוְקָא כַּיָּדוּעַ לְךָ כָּל זֶה. וְלַה' הַיְשׁוּעָה וְהָרְפוּאָה, וַאֲנִי מְקַוֶּה לְקַבֵּל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה מְהֵרָה, עַל כָּל פָּנִים אַחַר שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, שֶׁשָּׁב לְאֵיתָנוֹ בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ.
וְעַתָּה בְּנִי, כְּבָר דִּבַּרְתִּי עִמְּךָ וְכָתַבְתִּי לְךָ הַרְבֵּה בָּזֶה כַּמָּה וְכַמָּה צָרִיךְ זֶה הָאָדָם הֶעָלוּב לִסְבֹּל בְּזֶה הָעוֹלָם כָּל יְמֵי חַיָּיו, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים בְּזֶה הַלָּשׁוֹן 'אֵין רֶגַע בְּלֹא פֶּגַע, אֵין יוֹם וְכוּ', אֵין חֹדֶשׁ אֵין שָׁבוּעַ אֵין שָׁנָה וְכוּ'', כַּמְבֹאָר בַּסֵּפֶר שְׁלָ"ה. וְאָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, כִּי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְקַיֵּם מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ (בְּרָכוֹת ס:) יְהֵא אָדָם רָגִיל לוֹמַר כָּל מַה דְּעָבֵד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵד. וּבִפְרָט מַה שֶּׁכָּתוּב בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁצְּרִיכִין לָדַעַת שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ, וְזֶה מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא.
וְדַיְקָא עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהִתְחַזֵּק לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל דָּבָר. כִּי צְרִיכִין לוֹמַר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּוַדַּאי כַּוָּנָתְךָ לְטוֹבָה וּלְרַחֲמִים, אֲבָל אֵין בָּנוּ כֹּחַ לְקַבֵּל רַחֲמִים כָּאֵלּוּ, וְאָנוּ צְרִיכִים שֶׁתִּמְסֹר בְּיָדֵינוּ הָרַחֲמָנוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב עַל פָּסוּק "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים" וְכוּ'. וּכְבָר רָאִיתָ הַרְבֵּה מֵאִתְּךָ וּמֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וּמִכָּל הָעוֹלָם, כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי יִסּוּרִים וְדַחֲקוּת פַּרְנָסָה וּדְאָגוֹת רַבּוֹת שׁוֹנוֹת בְּלִי שִׁעוּר עוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד כִּמְעַט בְּכָל יוֹם, וְכֵן מִתְנַהֵג מֵעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר הֶרְאֵתִיךָ לְמַעְלָה מִסִּפְרֵי קַדְמוֹנִים שֶׁכָּתְבוּ אֵין רֶגַע וְכוּ', כַּנַּ"ל כִּי "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד".
וְאִם כָּתַבְתִּי עָלֶיךָ צָעִיר לְיָמִים וּשְׂבַע יִסּוּרִים. הֲלֹא גַּם עַל כָּל בְּנֵי אָדָם נֶאֱמַר כֵּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב יד) "קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז". וְגַם יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר "מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי" וְכוּ'. וּכְבָר דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה בָּזֶה מְאֹד, וּכְפִי הַנִּרְאֶה צְרִיכִין לַחֲזֹר זֹאת עוֹד כַּמָּה פְּעָמִים, כִּי אֵין שִׁעוּר לְהַשִּׁנּוּיִים הַנַּעֲשִׂים בְּכָל יוֹם, וּבְכָל שָׁנָה, וּבְכָל חֹדֶשׁ, וּבְכָל עֵת בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם וּבִכְלָלִיּוּת הָעִיר אוֹ הַמִּשְׁפָּחָה אוֹ הַחֲבוּרָה, וּבִפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ עֹשֶׂה גְּדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עֲצוּמוֹת עַד אֵין מִסְפָּר בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ. אַךְ צְרִיכִין לְהַאֲמִין וּמְעַט יְכוֹלִין לִרְאוֹת כִּי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, כִּי חַסְדֵי ה' לֹא תָמְנוּ וְרַחֲמָיו אֵינָם כָּלִים, כִּי חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים מִתְחַדְּשִׁין חֲסָדָיו בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
וּכְבָר מְבֹאָר אֶצְלֵנוּ שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת בְּכָל יוֹם, דְּהַיְנוּ לִצְעֹק מִמַּעֲמַקִּים מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא, בִּבְחִינַת "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'", עַד אֲשֶׁר יַחְתֹּר וְיַמְשִׁיךְ עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל בֹּקֶר, בִּבְחִינַת (שָׁם יב) "גּוֹלֶה עֲמֻקוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ", וְהֵם עִקַּר הַחֲסָדִים הַנִּמְשָׁכִים בְּכָל יוֹם. וְעַל יְדֵי הָעֵצוֹת נִמְשָׁךְ אֱמוּנָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ רְפוּאָה שְׁלֵמָה וְכוּ'. כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה תִּקְעוּ ב'. רַק הוֹסַפְתִּי בָּזֶה שֶׁצְּרִיכִים זֹאת בְּכָל יוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'כִּבְרִיָּתָא שֶׁל עוֹלָם בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וְהָדַר נְהוֹרָא' (שַׁבָּת עז:), שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם.
וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, כִּי אֲנִי כּוֹתֵב כָּל זֶה קֹדֶם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וּכְבָר הֵאִיר הַיּוֹם וּזְמַן הַתְּפִלָּה הִגִּיעַ. עַל כֵּן דַּי בָּזֶה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה עַל כָּל פָּנִים פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת כִּפְשׁוּטוֹ. וְהָעִקָּר עַל יְדֵי הַתּוֹרָה 'צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה' לְהִזָּהֵר לְדַבֵּר עַל כָּל פָּנִים הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת בִּפְשִׁיטוּת וְכוּ'. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמַע תְּפִלּוֹתֵינוּ וְשַׁוְעָתֵנוּ וְשִׂיחוֹתֵנוּ. וְיַעַזְרֵנוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל צָרוֹתֵינוּ וְדָחְקֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ. וְיִשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ, וּבִפְרָט לִבְנוֹ דָּוִד צְבִי בֶּן חַנָּה שֶׁיִּחְיֶה בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ח' · פסקה 10
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
ר' חֲנַנְיָּה בֶּן עֲקַשְׁיָא. ר' חֲנַנְיָּה בֶּן עֲקַבְיָה. חֲנַנְיָּה בֶּן אֲחִי ר' יְהוֹשֻׁעַ. ר' חֲנַנְיָּה בְּרֵיהּ דְר' אַבָהוּ.
ר' חֲנַנְיָּה בְּרֵיהּ דְר' אִיבִי. חֲנַנְיָּה בֶּן יְהוּדָה. חֲנַנְיָּה בְּרֵיהּ דְר' יַסָא. ר' חֲנַנְיָּה בֶּן חַלְנִיסִי. ר' חֲנַנְיָּה בֶּן עַכְבְּרֵי.
רַב חֲנַנְיָּה דְבֵּית חַוְרוּן. רַב חֲנִילָאִי בַּר אִידִי. רַב חֲנִילָאִי מְחוּזְנָאָה. חֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי. ר' חֲנַמְאֵל. ר' חֲנַנְאֵל בַּר פָּפָּא.
רַב חַסָּא. רַב חִסְדָּא הַכֹּהֵן. ר' חִסְדָּא בַּר יוֹסֵף. רַב חִסְדָּא בַּר אַשִׁי. ר' חִסְדָּא בַּר אַבְדִּימִי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״א · סעיף ג׳ – סעיף ה׳
כ־4 דק׳ · כ־380 מילים · 43% מהספר עד סוף היום
אֵיזוֹהִי רְשׁוּת הָרַבִּים. רְחוֹבוֹת וּשְׁוָקִים שֶׁהֵן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, שֶׁכֵּן הָיָה רֹחַב הַדֶּרֶךְ בְּמַחֲנֶה לְוִיָּה שֶׁבַּמִּדְבָּר. וְכֵן דְּרָכִים שֶׁעוֹבְרִין בָּהֶם מֵעִיר לְעִיר וּרְחָבִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, הֲרֵי הֵן רְשׁוּת הָרַבִּים. וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אִם אֵינוֹ גָּבוֹהַּ שְׁלשָׁה טְפָחִים מִן הַקַּרְקַע, אֲפִלּוּ הוּא קוֹצִים אוֹ צוֹאָה שֶׁאֵין רַבִּים דּוֹרְסִים עֲלֵיהֶם, מִכָּל מָקוֹם בָּטֵל הוּא לְגַבֵּי הַקַּרְקַע וַהֲרֵי הוּא כִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְכֵן גוּמָּא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אִם אֵינָהּ עֲמֻקָּה שְׁלשָׁה טְפָחִים, הֲרֵי הוּא כִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְהַחוֹרִים שֶׁבַּכְּתָלִים כְּלַפֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים וְאֵינָם מְפֻלָּשִׁים לְפָנִים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, אִם הֵם נְמוּכִים מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים לַקַּרְקַע, בְּטֵלֵי לְגַבֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, וַהֲרֵי הֵן כִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְאִם הֵן לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים נִדּוֹנִין לְפִי מִדּוֹתֵיהֶן, אִם יֵשׁ בָּהֶם אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה וְהֵם לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, הֲרֵי הוּא כַּרְמְלִית. וּלְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, הֲוֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד. וְאִם אֵין בָּהֶם אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה הֲרֵי הֵם מְקוֹם פְּטוּר, בֵּין שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה בֵּין שֶׁהֵם לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה. הַמְּבוֹאוֹת שֶׁנִּכְנָסִין לִרְשׁוּת הָרַבִּים, לִפְעָמִים הֵן רְשׁוּת הָרַבִּים וְלִפְעָמִים הֵן כַּרְמְלִית, וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה חִלּוּקֵי דִּינִים. יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁכָּל שֶׁאֵין שִׁשִּׁים רִבּוֹא אֲנָשִׁים עוֹבְרִים בּוֹ בְּכָל יוֹם כְּדִגְלֵי מִדְבָּר, אֵינוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים אֶלָּא כַּרְמְלִית. וְלָכֵן בַּזְּמַן הַזֶּה, אֵין לָנוּ רְשׁוּת הָרַבִּים. וְכָל יְרֵא שָׁמַיִם יַחְמִיר לְעַצְמוֹ.
אֵיזֶהוּ כַּרְמְלִית. מָקוֹם שֶׁאֵין הִלּוּךְ לְרַבִּים, וְגַם אֵינוֹ מֻקָּף בִּמְחִיצּוֹת כָּרָאוּי, כְּגוֹן הַשָּׂדוֹת וְנָהָר שֶׁהוּא עָמֹק לְכָל הַפָּחוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרָחָב לְכָל הַפָּחוֹת אַרְבָּעָה טְפָחִים. וּמְבוֹאוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן שָׁלֹשׁ מְחִצּוֹת, וְאִצְטְוָנִית (הוּא מָקוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַחֲנֻיּוֹת שֶׁהַסּוֹחֲרִים יוֹשְׁבִים), וְאִיצְטַבָּא (הוּא מָקוֹם שֶׁמַּנִּיחִים עָלָיו פְּרַקְמַטְיָא) שֶׁלִּפְנֵי הָעַמּוּדִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִיא רְחָבָה אַרְבָּעָה וּגְבוֹהָה שְׁלשָׁה טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר עַד עֲשָׂרָה טְפָחִים. וְכֵן מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה מֻקָּף בִּמְחִצּוֹת שֶׁאֵינָן גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה, וְתֵל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה וְגָבוֹהַּ מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד עֲשָׂרָה, וּבוֹר שֶׁהוּא אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה וְעָמֹק מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד עֲשָׂרָה, וְעוֹד יֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁהֵן כַּרְמְלִית. (וּלְשׁוֹן כַּרְמְלִית הוּא לְשׁוֹן רַךְ מָל, פֵּרוּשׁ לֹא לַח וְלֹא יָבֵשׁ, אֶלָּא בֵּינוֹנִי. הָכָא נַמִּי לֹא רְשׁוּת הַיָּחִיד, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ מְחִצּוֹת כָּרָאוּי. וְגַם לֹא רְשׁוּת הָרַבִּים, לְפִי שֶׁאֵין רַבִּים הוֹלְכִים שָׁם) (שמה שנו).
אֵיזֶהוּ מְקוֹם פְּטוֹר. כָּל מָקוֹם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה וְהוּא גָּבוֹהַּ מִשְּׁלֹשָׁה וּלְמַעְלָה, אוֹ בּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה וְעָמֹק מִשְּׁלֹשָׁה לְמַטָּה, וְכֵן מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה וּמֻקָּף בִּמְחִצּוֹת מִשְּׁלֹשָׁה וּלְמָעְלָה. וְכָל אֵלּוּ דַּוְקָא כְּשֶׁהֵן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הֵן מְקוֹם פְּטוֹר. אֲבָל אִם הֵן בְּכַרְמְלִית, הֲרֵי הֵן גַּם כֵּן כַּרְמְלִית (שמ"ה).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ע״ב
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנִי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יָדַעְתָּ גּדֶל הִתְרַחֲקוּתִי מִמְּךָ עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים מְאד עַד גָּבְהֵי שָׁמַיִם, עַד אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לָשׁוּב אֵלֶיךָ, כִּי גַּשְׁמִיּוּת עֲכִירַת הַחֹמֶר וְתַאֲווֹתָיו הָרָעִים נֶאֱחָז וְנִדְבָּק בִּי מְאד, וְדַעְתִּי נִתְעַרְבֵּב וְנִתְעַכֵּר וְנִתְגַּשֵּׁם מְאד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָרָא דְּעָלְמָא כּלָא חוּס וַחֲמל עָלַי, וְתֵן לִי עֵצָה טוֹבָה אֵיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלַחְתּר וְלִמְצא אֵיזֶה דֶרֶךְ וּנְתִיב וּשְׁבִיל בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מֵעַתָּה וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִהְיוֹת רָגִיל לְהִתְאַנֵּחַ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעמֶק הַלֵּב, עַל גּדֶל הִתְרַחֲקוּתִי מִמְּךָ, וְשֶׁתְּזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְאֶהְיֶה מִתְאַנֵּחַ עַל זֶה בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת עַד שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁבָּר כָּל גּוּפִי עַל יְדֵי כָּל אֲנָחָה וַאֲנָחָה וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי אַנְחוֹתַי לְהוֹצִיא מִמֶּנִּי הָרוּחַ וְהַהֶבֶל דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וּלְהַכְנִיס בְּקִרְבִּי רוּחַ וָהֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לַעֲקר וּלְהַפְסִיק חֶבֶל הַטֻּמְאָה שֶׁנִּקְשָׁר בִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים, וְתַעַזְרֵנִי מְהֵרָה שֶׁאֶזְכֶּה לְהַפְסִיק וּלְנַתֵּק עַצְמִי לְגַמְרֵי מֵחֶבֶל הַטֻּמְאָה, וַאֲדַבֵּק וַאֲקַשֵּׁר עַצְמִי בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק לְחֶבֶל הַקְּדֻשָּׁה, לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְתַפְסִיק וּתְגָרֵשׁ וּתְבַטֵּל מִמֶּנִּי מִגּוּפִי וְנַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי כָּל מִינֵי טֻמְאוֹת וְסִטְרִין אוֹחֲרָנִין, וּתְקָרְבֵנִי וּתְקַשְּׁרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ לְחֶבֶל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וּמֵעַתָּה תַמְשִׁיךְ עָלַי חַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים דֶּרֶךְ הַחֶבֶל שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וּתְחָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב, חַיִּים אֲמִתִּיִּים חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם, חַיִּים שֶׁנִּזְכֶּה בָּהֶם לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְלַעֲבד אוֹתְךָ תָּמִיד, וּלְהִתְדַּבֵּק בָּהֶם בְּחַי הַחַיִּים אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ הַחֲיֵינוּ בְּאוֹר פָּנֶיךָ הֲקִימֵנִי וְאֶחְיֶה חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, עָזְרֵנִי וְחָנֵּנִי וְדַבֵּק לִבִּי בְּמִצְוֹתֶיךָ זַכֵּנִי לִהְיוֹת דָּבוּק בְּךָ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ מֵאֲנָחוֹת דְּסִטְרָא אַחֲרָא שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנִּי הֶבֶל וַאֲנָחָה לְתַאֲוֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו חַס וְשָׁלוֹם, רַק כָּל אַנְחוֹתַי וְגַעֲגּוּעַי וּתְשׁוּקָתִי יִהְיוּ רַק לְשִׁמְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ תָּמִיד וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם", אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ע״ג
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֵל אֱמוּנָה, שֶׁתְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לִכְנס וּלְהִתְדַּבֵּק וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאֶהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַד אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לְהִתְהַפֵּךְ מִגַּשְׁמִיּוּת גּוּפִי, לְמַהוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה תּאכַל אוֹתִי עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱכָל וְנִתְבַּטֵּל כָּל הָרַע הַנֶּאֱחַז בִּי, וְאֶזְכֶּה לְהִתְהַפֵּךְ מֵרַע לְטוֹב, עַל יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהִכָּלֵל וּלְהִתְבַּטֵּל בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּבִטּוּל גָּמוּר
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְזַכֵּנִי מְהֵרָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע, וּלְהִתְקָרֵב וּלְהִתְדַּבֵּק בַּצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְתַחְמל עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה, וְאַל תַּעֲשֶׂה עִמִּי כַּחֲטָאַי וְאַל תְּדִינֵנִי כְּמִפְעָלַי, וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ, וְתִפְתַּח לִי שַׁעֲרֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְתַעַזְרֵנִי לִכְנוֹס לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת, וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹכָהּ בִּכְלָלִיּוּת גָּדוֹל, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת נֶאֱכָל לְהָאֱמוּנָה וּלְהִתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ הַקָּדוֹשׁ, לְמַהוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, וּלְמַהוּת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְלֹא תָקִיא אוֹתִי הָאָרֶץ וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר מִלְּפָנַי, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי כְדַאי וְרָאוּי לִגַּע בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי הֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי מְאד, וְקִפַּחְתִּי אֶת קְדֻשָּׁתִי, אַף עַל פִּי כֵן רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה, רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאד, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי, שֶׁתּוּכַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לִסְבּל אוֹתִי בְּתוֹכָהּ, וּלְהַחֲזִיק אוֹתִי תָמִיד, עַד אֲשֶׁר אֶהְיֶה נֶאֱכָל וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנִי לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם תִּקְוָה וּסְמִיכָה עַכְשָׁו כִּי אִם עַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם הִתְגַּבְּרוּת על גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ, עַל יְדֵי תַאֲוֹת הַגּוּף הַמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל עֵת, וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים תַּשׁ כּחֵנוּ וּמָטָה יָדֵינוּ מְאד, לַעֲמד כְּנֶגְדָּם לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם לְגַמְרֵי, כִּי אִם בְּכחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁתְּזַכֵּנוּ לִכְנס וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה בִּכְלָלִיּוּת גָּדוֹל, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת נֶאֱכָל לְהָאֱמוּנָה, וּלְהִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בְּטַח בַּיהוָה וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" "יְהוָה, עֵינֶיךָ הֲלֹא לֶאֱמוּנָה" זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לֶאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה, שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי יְהוָה שְׁמַע תְּפִלָּתִי, הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי, בֶּאֱמוּנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ" וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְהוָה, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים" וְנֶאֱמַר. "וֶאֱמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ" וְנֶאֱמַר. "לְעוֹלָם אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ, וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי חַסְדֵי יְהוָה עוֹלָם אָשִׁירָה לְדוֹר וָדוֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי, כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִין אֱמוּנָתְךָ בָהֶם יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ" וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת יְהוָה, אַל תַּעַזְבֵנִי יְהוָה, אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדנָי תְּשׁוּעָתִי, בָּרוּךְ יְהוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 163 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ט
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־40 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ט״ז באדר): כי תשא
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־2 במרץ 2029, בשעה 17:37 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · פורים
פּוּרִים הוּא הֲכָנָה לְפֶסַח. עַל־יְדֵי מִצְווֹת שֶׁל פּוּרִים זוֹכִין לִהְיוֹת נִשְׁמָרִין מֵחָמֵץ בְּפֶסַח: (לק"ת סי' ע"ד)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.