ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שישי, כ״א בניסן ה׳תשפ״ט · 6 באפריל 2029
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ׳ · אות ד׳ – אות ו׳
כ־7 דק׳ · כ־680 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
וְנַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם יָכוֹל לְדַבֵּר דִּבּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כַּנַּ"ל. וְהַשָּׁלוֹם הוּא מְחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים כַּנַּ"ל, הַיְנוּ חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת. הַיְנוּ הֲוָיוֹת שֶׁהוּא חֲסָדִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים מ״ב:ט׳): יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ. וֶאֱלֹקִים הוּא גְּבוּרוֹת, כִּי אֱלֹקִים הוּא מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם עד): וֶאֱלֹקִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם, וְדִינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא (גיטין י:). וְלָכֵן גַּם כֵּן נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף (בראשית מ״א:מ״ד): וּמִבַּלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ. יָדוֹ הוּא בְּחִינַת מֹחִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קל״ד:ב׳): שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ. וְקֹדֶשׁ הוּא רֵאשִׁית, וְרֵאשִׁית הוּא חָכְמָה מֹחָא. וְרַגְלוֹ הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״א:ב׳): צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ; וְצֶדֶק הוּא הַדִּבּוּר, וְדִבּוּר הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קמ״ה:י״א): וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ. נִמְצָא שֶׁכָּתוּב אֵצֶל יוֹסֵף חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת כַּנַּ"ל, וְיוֹסֵף הוּא הַשָּׁלוֹם מְחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים לִהְיוֹת אֶחָד, וְיָבוֹא יְשׁוּעוֹת וּבְרָכוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו י״ב:ג׳): וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: וּתְקַבְּלוּן אֻלְפָּן חֲדַת; הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַתְּשׁוּעָה, יָבוֹא תּוֹרָה וְאֻלְפָּן חֲדַת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, לְכָל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ: וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, כְּשֶׁה' יְבָרֵךְ בְּרָכוֹת עַל יְדֵי כְּלֵי שָׁלוֹם, אֲזַי – עֹז שֶׁהִיא הַתּוֹרָה גַּם כֵּן לְעַמּוֹ יִתֵּן, הַיְנוּ וּתְקַבְּלוּן אֻלְפָּן חֲדַת.
[נִרְאֶה בֵּאוּר הָעִנְיָן, כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם יְכוֹלִין לְדַבֵּר דִּבּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַשָּׁלוֹם מְחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים, חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא חָכְמָה וּמֹחִין דִּקְדֻשָּׁה, כִּי חָכְמָה נִקְרָא קֹדֶשׁ כַּיָּדוּעַ. כִּי קֹדֶשׁ הוּא בְּחִינַת רֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ב): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה, כִּי כָּל רֵאשִׁית הוּא קֹדֶשׁ בְּכָל מָקוֹם. וְרֵאשִׁית הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיא): רֵאשִׁית חָכְמָה. וּכְשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וּמַכְנִיס כָּל מֹחוֹ וְחָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ בְּתוֹךְ הַדִּבּוּרִים, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ הֵיטֵב לְהַדִּבּוּרִים, וּמֵבִין וְשׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁהוּא מְדַבֵּר, זֶהוּ בְּחִינַת קֹדֶשׁ, וְיֵשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה. וְזֶהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, כִּי הוּא מְחַבֵּר וּמְקַשֵּׁר הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲסָדִים כַּנַּ"ל, לְהַדִּבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף: וּמִבַּלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ, כִּי יוֹסֵף הוּא כָּלוּל מִבְּחִינַת יָדִין וְרַגְלִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחָכְמָה וְהַדִּבּוּר, כִּי יָדִין זֶה בְּחִינַת חָכְמָה בְּחִינַת קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ, וְרַגְלִין זֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּר וְכוּ' כַּנַּ"ל. עַל כֵּן צְרִיכִין לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הוּא לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, שֶׁיְּכַוֵּן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, בְּוַדַּאי מְרֻצֶּה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים כַּנַּ"ל (וּכְמוֹ שֶׁכְּבָר רָאִינוּ בְּחוּשׁ בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁכַּמָּה אֲנָשִׁים קַלִּים וּפְחוּתִים מָסְרוּ נַפְשָׁם וּמֵתוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, אַשְׁרֵי לָהֶם). וְתֵכֶף כְּשֶׁמְּרֻצֶּה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, נִתְעוֹרֵר בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְדַבֵּר, דְּהַיְנוּ לְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־יְדֵי שָׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה', יְרוּשָׁלַיִם הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר וְכוּ' כַּנַּ"ל, ה' הוּא בְּחִינַת מֹחִין כַּנַּ"ל. הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְקַשֵּׁר הַמֹּחַ אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה', שֶׁהַמֹּחִין בּוֹנִין הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה – זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי: נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס, זֶה בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, שֶׁכָּל הַנִּדָּחִין מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁרוֹצִין לְהַעֲבִירָם עַל דָּת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נִתְעוֹרְרִין תֵּכֶף וּמוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קִדּוּשׁ הַשֵּׁם נִכְנָסִין כָּל הַנִּדָּחִין מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. וְעַל־יְדֵי־זֶה: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה', כִּי קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה' כַּנַּ"ל:
נִמְצָא שֶׁיּוֹצֵא לָנוּ מִזֶּה עֵצָה נִפְלָאָה לַעֲבוֹדַת הַשֵׁם, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁכְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל, וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר, אֲזַי יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּוַדַּאי מְרֻצֶּה לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ אִם הוּא בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד. אַף־עַל־פִּי־כֵן, אִם הָיוּ רוֹצִים לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, בְּוַדַּאי הָיָה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. כִּי עַל זֶה מְרֻצֶּה אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וְלֹא לַעֲבֹר עַל דָּת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ בְּחוּשׁ פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר וְכַנַּ"ל. וְתֵכֶף כְּשֶׁיַּזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁרוֹצֶה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְעוֹרֵר בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת הַמֹּחַ וְהַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר וְכַנַּ"ל. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאָמַר זֹאת בְּתוֹךְ שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְדָבָר פָּשׁוּט, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ]:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קמ״ה
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
כשדבר עמי וגלה לי הדרך לעשות מהתורות תפלות, כנדפס (בלקוטי תנינא סימן כ"ה), אמר לי שטוב לכתב לעצמו התפלות. ואז ראיתי והבנתי בתנועותיו הקדושות שהוא דבר נפלא ונורא מאד - לעשות מהתורות תפלות. וכמו שאמר שנעשין מזה שעשועים גדולים למעלה וכו'. גם פעם אחת היה מדבר עם אחד והיה מתגעגע מאד שיעשו מהתורות תפלות, ואמר: ״אני חפץ מאד שיעשו מהתורות תפלות אך איני יודע למי מוסרים זאת״. ופעם אחד הראה לי בספר אחד שהיה אצלו שנתחבר בסמוך, נקרא ״יד הקטנה״, ובסוף מבאר שם כמה ענינים בלשון תפלה שמדבר להשם יתברך, ומתחיל כל ענין אלקי וכו' אלקי וכו'. וקרא אותי וצוה לעין בו בפנים, ורמז לי אז כמדבר.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ח
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
ושלח אליו הרב הקדוש המפורסם מורנו הרב אברהם קליסקר זכרונו לברכה, באשר שיום הקזה הוא אצלו. על כן הוא מן הנמנע שילך אצלו לתן לו שלום. והשיב רבנו זכרונו לברכה, שבלא זה היה בדעתו לילך אליו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רמ״ג
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 42% מהספר עד סוף היום
וְאַחַר־כָּךְ הָיָה מְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם הֵן מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ אֵיזֶה אָדָם לְדַבֵּר עִמּוֹ אֵיזֶה עֵצָה בְּאֵיזֶה עֵסֶק וּבִפְרָט עֵצוֹת בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וּבַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁזֶּה הָיָה רֹב עִסְקוֹ עִם מְקֹרָבָיו, וְהֵן שְׁאָר שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים כָּל מַה שֶּׁנִּזְדַּמֵּן לְתוֹךְ פִּינוּ. וְרֹב רֹב הָיָה בָּא מִתּוֹךְ הַשִּׂיחָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל לְשִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְדַרְכּוֹ הָיָה תָּמִיד שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם שִׂיחוֹת חֻלִּין הָיָה רַגְלָיו וְרֹב גּוּפוֹ מְרַתְּתִין מְאֹד. וְהָיוּ רַגְלָיו מִזְדַּעְזְעִין מַמָּשׁ מְאֹד וּכְשֶׁהָיָה נִסְמָךְ עַל הַשֻּׁלְחָן הָיָה הַשֻּׁלְחָן עִם כָּל שְׁאָר אֲנָשִׁים הַנִּסְמָכִים עַל הַשֻּׁלְחָן גַּם־כֵּן מְרַתְּתִין מֵחֲמָתוֹ כִּי הָיוּ רַגְלָיו וְגוּפוֹ מְרַתֵּת וּמִזְדַּעְזֵעַ תָּמִיד. וּמִי שֶׁלֹּא זָכָה לִרְאוֹת הַיִּרְאָה שֶׁהָיָה מֻנַּחַת עַל פָּנָיו תָּמִיד לֹא רָאָה יִרְאָה מֵעוֹלָם. וְהָיָה עָלָיו כָּל מִינֵי חֵן שֶׁבָּעוֹלָם. וְהָיָה מָלֵא יִרְאָה וְאַהֲבָה וּקְדֻשָּׁה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר. וְהָיָה מֻפְשָׁט מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת בְּתַכְלִית הַפְּשִׁיטוּת וּבְתַכְלִית הַבִּטּוּל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְמֹחַ אֱנוֹשִׁי לְשַׁעֵר כְּלָל אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם כְּלָל. וְהָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות נ״ט – אות ס״ט
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
נט. כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין, יַעֲשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ס. דְּאָגָה וְטִרְדָּא עַל מְזוֹנוֹתָיו מַכְחִישִׁין כּחוֹ שֶׁל אָדָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סא. עַל־יְדֵי נִאוּף בָּא עֲנִיּוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סב. לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין לַצַּדִּיק מַזָּל עַל פַּרְנָסָה, אָז מְקִימִים עָלָיו אֵיזֶה מִתְנַגְּדִים, וְעַל־יְדֵי זֶה נוֹתְנִים לוֹ פַּרְנָסָתָם הָרָאוּי לָהֶם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סג. הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סד. הַצְּנִיעוּת מְסֻגָּל לַעֲשִׁירוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סה. מִשֶּׁרַבּוּ הַצָּרֵי־עַיִן, רַבּוּ הַמְקַפְּחִים פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל אָדָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סו. מְזוֹנוֹת שֶׁל אָדָם נִתְמַעֵט, כְּשֶׁאֵין דָן אֶת הָאָדָם לְכַף זְכוּת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סז. גַּם כְּשֶׁמְּעָרֵב מַיִם בְּמַשְׁקָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סח. גַּם כְּשֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ לַעֲצַת הַמֵּסִית.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סט. גַּם כְּשֶׁעָבַר עֲבֵרָה לְהַכְעִיס, נַעֲשֲֶׂה עָנִי, וְהָעוֹלָם אֵין מַאֲמִינִים לוֹ שֶׁהוּא עָנִי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות מ״ב – אות מ״ג
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
וְהִנִּיחַ הַמֶּלֶךְ צַוָּאָה שֶׁמִּי שֶׁיִּמְצָא חָכָם כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהַחֲזִיר לְהַמְּדִינָה שֵׁם הָרִאשׁוֹן הוּא יִהְיֶה מֶלֶךְ וְצִוָּה לִבְנוֹ שֶׁכְּשֶׁיִמָּצֵא אִישׁ כָּזֶה יִסְתַּלֵּק הוּא מִן הַמְּלוּכָה, וְאוֹתוֹ הָאִישׁ יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֶלֶךְ הַיְנוּ כְּשֶׁיִּמָּצֵא חָכָם כָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה מֻפְלָג בְּחָכְמָה מְאד מְאד עַד שֶׁכְּנֶגְדּוֹ יִהְיוּ כֻּלָּם טִפְּשִׁים הוּא יִהְיֶה מֶלֶךְ כִּי זֶה הָאִישׁ יָכוֹל לְהַחֲזִיר לְהַמְּדִינָה שֵׁם הָרִאשׁוֹן כִּי יִהְיוּ חוֹזְרִים וְקוֹרִין אוֹתָהּ מְדִינָה טִפְּשִׁית וּמֶלֶךְ חָכָם כִּי הֵם כֻּלָּם טִפְּשִׁים כְּנֶגְדּוֹ עַל כֵּן תֵּדַע לְאֵיזֶה דָּבָר אַתָּה מַכְנִיס עַצְמְךָ [כָּל זֶה אָמְרוּ לוֹ הַשָּׂרִים הַנַּ"ל]
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְאָמְרוּ לוֹ [הַיְנוּ גַּם כֵּן הַשָּׂרִים הַנַּ"ל, כִּי כָּל זֶה הוּא הֶמְשֵׁךְ דִּבְרֵיהֶם]. הַנִּסָּיוֹן יִהְיֶה, אִם אַתָּה חָכָם כָּזֶה. הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ כָּאן גַּן, שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה, שֶׁהוּא הָיָה חָכָם גָּדוֹל מְאד וְהַגָּן הוּא נִפְלָא מְאד מְאד שֶׁגְּדֵלִים בּוֹ כְּלֵי מַתָּכוֹת כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב וְהוּא נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִכָּנֵס בּוֹ כִּי כְּשֶׁנִּכְנָס בּוֹ אָדָם אֲזַי תֵּכֶף מַתְחִילִין שָׁם לְרָדְפוֹ וְרוֹדְפִין אוֹתוֹ, וְהוּא צוֹעֵק וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל וְאֵינוֹ רוֹאֶה מִי רוֹדֵף אוֹתוֹ וְכָךְ הֵם רוֹדְפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁמַּבְרִיחִין אוֹתוֹ מִן הַגָּן עַל כֵּן נִרְאֶה אִם אַתָּה חָכָם אִם תּוּכַל לִכָּנֵס אֶל הַגָּן הַזֶּה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מועדי ה' · ראש השנה · קטע י״א – אות ד׳
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים צְרִיכִים לִבְכּוֹת הַרְבֵּה, וְהָעִקָּר הוּא לִהְיוֹת בִּבְחִינַת נַעַר בּוֹכֶה, שֶׁיְּסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ וְיִבְכֶּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו שֶׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ, כְּמוֹ תִּינוֹק הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְאֶתְרוֹג נָאֶה. וְכָל מַה שֶּׁנִּמְשָׁךְ יוֹתֵר לִבְחִינַת נַעַר בּוֹכֶה, זוֹכֶה לְאֶתְרוֹג נָאֶה בְּיוֹתֵר: (שיחות הר"ן סי' פ"ז)
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה צְרִיכִין לִהְיוֹת חָכָם, שֶׁיִּשְׁמֹר מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁיַּחֲשֹׁב רַק מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, שֶׁיֵּיטִיב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ וְיִתֵּן לָנוּ שָׁנָה טוֹבָה וְכוּ'. וּצְרִיכִין לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. גַּם צְרִיכִין לִבְכּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה: (שם סי' כ"א)
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן צְרִיכִין לְמַעֵט בְּדִבּוּר מְאֹד, וְאָדָם גָּדוֹל צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בָּזֶה בְּיוֹתֵר: (שם)
עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה רָאוּי לִתֵּן עַל פִּדְיוֹן: (שם סי' רי"ד)
יוֹם כִּפּוּר הוּא כְּלָלִיּוּת כָּל הַיָּמִים, וְהוּא מְחַיֶּה כָּל הַיָּמִים, וְהוּא מַכְנִיעַ הַלֵּב לְדַבֵּק כָּל הָרְצוֹנוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד. וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל כָּל מִינֵי מַחְלֹקֶת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וְנַעֲשָׂה שָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה: (לק"א סי' קע"ט)
יוֹם כִּפּוּר הוּא גְּמַר תִּקּוּן הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית (עַיֵּן לְעֵיל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אות ט'): (לק"ת סי' ה' אות י"ד)
כְּפִי הַ"סְלַח נָא" שֶׁפּוֹעֲלִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כֵּן זוֹכִין לִקְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ (וְעַיֵּן חֲנֻכָּה אות ד'): (לק"ת סי' ז' אות י"א)
מַה שֶּׁקּוֹרִין מָחֳרַת יוֹם כִּפּוּר שֵׁם ה', כִּי אָז אַחַר יוֹם כִּפּוּרִים הוּא עִקַּר הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִתְרַצָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל, וְסוֹלֵחַ לָהֶם עֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי זֶה מִמֵּילָא הֵם נִצּוֹלִים מִכָּל הָעֹנָשִׁים וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן בִּפְנִים): (לק"ת סי' ס"ו)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ד · קטע ו׳ – קטע ח׳
כ־4 דק׳ · כ־440 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
מָלֵא רַחֲמִים "גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה", אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, עֲשֵׂה כְּנִפְלְאוֹתֶיךָ, וְתִתֵּן כּחַ לְצַדִּיקֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים, שֶׁיִּפְעֲלוּ שְׁתֵּי הַפְּעֻלּוֹת יַחַד עַל יְדֵי פִּדְיוֹנֵיהֶם, וּתְפִלּוֹתֵיהֶם הַנּוֹרָאוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת מְאד מְאד, שֶׁיִּזְכּוּ לְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁל כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִינִים, בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן וְגַם יִזְכּוּ לְהַמְתִּיק הַחֲרוֹן אַף וּלְבַטֵּל הָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַכְּפִירוֹת מִן הָעוֹלָם וְלַהֲפךְ מִשְּׁמַד לְרָצוֹן וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְשׁוּבָה הַרְבֵּה בָּעוֹלָם כִּי אַתָּה "כל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה", וְאַתָּה עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדֶּךָ וּבְרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים אַתָּה יָכל לְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל הַיְשׁוּעוֹת יַחַד בִּדְרָכֶיךָ הַנִּפְלָאִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֶּן לָנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל מִינֵי כְּפִירוּת וּבִלְבּוּלֵי אֱמוּנָה בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמִים רַבִּים, בְּרַחֲמִים פְּשׁוּטִים, שֶׁאֵין בָּהֶם תַּעֲרבֶת דִּין כְּלָל, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה מְהֵרָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת רַחֵם רַחֵם, חֲמל חֲמל, בְּעֵת צָרָה הַזּאת כִּי רַע וָמַר מְאד רַע וָמַר, רַע וָמַר רַע וָמַר כִּי נָגַע עַד הַנֶּפֶשׁ וְלֹא דַי לָנוּ בִּמְרִירוּת נַפְשֵׁנוּ, כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו, אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", אַף גַּם אָנוּ רוֹאִים מֵרָחוֹק צָרוֹת יִשְׂרָאֵל בְּלִי שִׁעוּר, וְהָעִקָּר צָרוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הַפִּילוֹסוֹפִים וְהַכּוֹפְרִים הָרְשָׁעִים הָאֲרוּרִים רוֹצִים לְהִתְפַּשֵּׁט חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ וְנִתּוֹסֵף לָזֶה עצֶם הַצָּרָה מֵרִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים אֲשֶׁר נִתְרַבָּה קַטֵּגוֹרְיָא בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּבֵין כָּל הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם "וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ שֶׁבְּכחַ הַהַמְתָּקָה וְהַפִּדְיוֹן הַנֶּאֱמָר בְּהַתּוֹרָה הַזּאת שֶׁמַּמְתִּיק הַדִּין שֶׁל כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בָּתֵּי דִינִים, אֲשֶׁר הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים יוֹדְעִים סוֹד זֶה הַפִּדְיוֹן הַנִּפְלָא עַל בּוּרְיוֹ וּלְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּכחַ זֶה יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה עֲדַיִן לְצַפּוֹת לִישׁוּעָה וּלְכָל טוֹב, אַף גַּם לְקָרֵב נְפָשׁוֹת אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ, לְהַכְנִיסָם בֶּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַתָּה גַּם עַתָּה עַל כֵּן עֲדַיִן אֲנִי עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, וּמִתְחַנֵּן וּמִתְחַבֵּט מוּל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ בְּכָל עֵת וָרֶגַע, כְּעֵין עֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו, וּכְעֵין הַבֵּן אֶל אָבִיו, "עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהוָה מִשָּׁמָיִם", וְיָחוֹס וִירַחֵם עָלַי וְעַל כָּל הַתְּלוּיִים בִּי, וְעַל בָּנַי וְיוֹצְאֵי חֲלָצַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְיוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה וְיַמְתִּיק וִיבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְיִפְדֵּנוּ וְיַצִּילֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַיִּסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם וִיבַטֵּל כָּל הַכְּפִירוֹת וְכָל בִּלְבּוּלֵי אֱמוּנָה מֵעָלֵינוּ וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל וּמִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וִיחַזְּקֵנוּ וִיחַיֵּינוּ וִיקַיְּמֵנוּ בֶּאֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד וִיסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּבְתָם לֵבָב, חִישׁ קַל מְהֵרָה וְלֹא נָסוּר מֵרְצוֹנוֹ עוֹד יָמִין וּשְׂמאל וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "פָּדָה נַפְשׁוֹ מֵעֲבר בַּשָּׁחַת וְחַיָּתוֹ בָּאוֹר תִּרְאֶה פְּדֵנִי מֵעשֶׁק אָדָם וְאֶשְׁמְרָה פִּקּוּדֶיךָ בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְהוָה אֵל אֱמֶת וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ פְּדֵנִי וְחָנֵּנִי קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ, לְמַעַן אוֹיְבַי פְּדֵנִי כִּי עִם יְהוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל עֲווֹנוֹתָיו קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדְּךָ פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל צָרוֹתָיו וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהוָה עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות נו · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
כִּי עִנְיָן זֶה שֶׁל כִּסּוּפִין וּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וּלְהוֹצִיאָם בְּפֶה מָלֵא הוּא יָקָר מְאֹד. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לַעֲסֹק בָּזֶה הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם. וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִים לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לְמוּטָב.
וְזֶה יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עַל הָאָרֶץ, הַיְנוּ הֶבֶל הַיּוֹצֵא מֵהַפֶּה מֵהַדִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים הַנַּ"ל.
שֶׁיֵּשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים, הַיְנוּ כַּנַּ"ל כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מְעוֹרֵר כַּמָּה רְשָׁעִים לִתְשׁוּבָה וְיֵשׁ לְהִפּוּךְ שֶׁמּוֹצִיאִין בַּהֶבֶל הַיּוֹצֵא מֵהַפֶּה דִּבּוּרִים שֶׁל כִּסּוּפִים רָעִים חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים. כִּי הַדִּבּוּר שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא הָרוּחַ מְמַלְּלָא מִתְגַּלְגֶּלֶת בַּאֲנָשִׁים אֲחֵרִים כְּפִי הַהֶבֶל כְּמוֹ כֵן שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל הָאָרֶץ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נז · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
כִּי עַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם חוֹטֵא חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא כְּאִלּוּ מַחֲזִיר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב הָעוֹלָם לְגַמְרֵי וְעַל כֵּן אֵין לוֹ שׁוּם מָקוֹם כְּלָל אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה עַל כָּל פָּנִים לֵידַע הָאֱמֶת וְלִרְאוֹת פְּגָמוֹ וְקִלְקוּלוֹ הַגָּדוֹל שֶׁהֶחֱרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם, עַד שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם בָּעוֹלָם כְּלָל וּמְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וְשׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ, אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, כִּי בְּוַדַּאי גַּם מְקוֹמוֹת אֵלּוּ בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אֵיזֶה חִיּוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת: "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" הַנַּ"ל, עַל כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמְּחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ גַּם שָׁם אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא עוֹלֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה לִבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיֵּה וְשָׁם הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות י
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ, שֶׁיֵּלְכוּ לְדַרְכָּם וְיִקְפְּצוּ לְתוֹךְ הַיָּם, וְלֹא יַחְשְׁבוּ וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם כְּלָל, וְכֵן עָשׂוּ, שֶׁנִּכְנְסוּ בַּיָּם עַד חָטְמָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַיְנוּ שֶׁלֹּא הִסְתַּכְּלוּ כְּלָל עַל הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים הַשּׁוֹטְפִים, רַק הָלְכוּ לָבֶטַח דַּרְכָּם וְעָסְקוּ בַּעֲבוֹדָתָם בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בְּתוֹךְ הִתְגַּבְּרוּת שְׁאוֹן גַּלֵּי הַיָּם, שֶׁהֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים, וְלֹא הִסְתַּכְּלוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם כְּלָל, רַק עָשׂוּ אֶת שֶׁלָּהֶם וְאָז, כְּשֶׁרָאָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חֹזֶק לְבָבָם, שֶׁאֵינָם מַנִּיחִים עֲבוֹדָתָם בְּשׁוּם בִּלְבּוּל שֶׁבָּעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נִכְנְסוּ בַּמַּיִם עַד חָטְמָם, אֲזַי חָמַל עֲלֵיהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבָקַע הַיָּם מִפְּנֵיהֶם, וַיָּבֹאוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, כִּי כֵן הַדָּבָר: כְּשֶׁמִּתְחַזְּקִים בְּהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לֵילֵךְ לְדַרְכּוֹ בִּתְפִלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ וְלִבְלִי לְהַבִּיט לְאַחֲרָיו כְּלָל, אֲזַי פִּתְאֹם הֵם מִתְבַּטְּלִים מִמֵּילָא לְגַמְרֵי מַמָּשׁ, כְּמוֹ הַיָּם שֶׁנִּתְבַּטֵּל לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִתְהַפֵּךְ לְיַבָּשָׁה (הִלְכוֹת שִׁלּוּחַ הַקֵּן, הֲלָכָה ד', אוֹת ה־ז):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב רצד · פסקה 9 – פסקה 5
כ־6 דק׳ · כ־620 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ד' יא טֵבֵת ת"ר.
יִשְׂאוּ הָרִים וְשָׁלוֹם לִכְבוֹד יְדִידִי הָרַבָּנִי הַמֻּפְלָג הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב אָשֵׁר מֹשֶׁה נֵרוֹ יָאִיר.
מִכְתָּבוֹ הַקָּצָר הִגִּיעַ אֵלַי אֶתְמוֹל בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב. וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין גֹּדֶל צַעֲרִי מִזֶּה עַד הַנֶּפֶשׁ. הוֹמֶה עָלַי לִבִּי. מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה. צַר לִי מְאֹד מִכֶּם, מִכַּמָּה צְדָדִים, הֵן מִצַּד הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים בְּעַצְמָם מַה שֶּׁסְּבָבוּהוּ אֶת יְדִידֵינוּ רַבִּי א"ב מִכָּל צַד, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם וְיוֹשִׁיעוֹ מְהֵרָה, וּבְיוֹתֵר מֵהִתְגָּרוּת הַשּׂוֹנְאִים שֶׁחוֹרְקִים שִׁנָּם לְהִתְנַקֵּם חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אֵיכָה ב) "שָׁרְקוּ וַיַּחַרְקוּ שֵׁן אָמְרוּ בִּלָּעְנוּ" רַחֲמָנָא לִצְלַן, אֲבָל ה' לֹא יַעַזְבֵנוּ בְּיָדָם בְּוַדַּאי. וְעַל כֻּלָּם צַעֲרִי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר מִבִּלְבּוּל הַדַּעַת וְהַקַּטְנוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁנִּקְטַן אֶצְלְכֶם עַל יְדֵי זֶה, כִּי חֶסְרוֹן הַדַּעַת קָשֶׁה מֵהַכֹּל. וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁעִקַּר הַצַּעַר שֶׁל כָּל מִינֵי יִסּוּרִים וְחֶסְרוֹנוֹת הוּא רַק חֶסְרוֹן הַדַּעַת. כִּי אִם הָיָה הַדַּעַת שָׁלֵם, וְהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָה, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מִצְטַעֵר כְּלָל, אַדְּרַבָּא הָיָה מָלֵא שִׂמְחָה מִכָּל הַיִּסּוּרִים וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת הָעוֹבְרִים עָלָיו. כִּי כָּל מַה דְּעָבֵד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵד, כִּי כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי לְטוֹבָה נִפְלָאָה. וּבִפְרָט שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּעֵינֵינוּ שֶׁכָּל אָדָם מָלֵא יִסּוּרִים, כַּמּוּבָא בְּכָל הַסְּפָרִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת מִקֵּץ פֶּרֶק צב עַל פָּסוּק "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, אָמַר רַבִּי אַלְכְּסַנְדְּרִי אֵין לְךָ אָדָם בְּלֹא יִסּוּרִים. אַשְׁרָיו לְאָדָם שֶׁיִּסּוּרִים בָּאִים עָלָיו מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר וּמִתּוֹרָתְךָ תְּלַמְּדֶנּוּ. וְעַיֵּן שָׁם הֵיטֵב מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם מִתְּחִלָּה, וְאִם בָּא לְהַקְפִּיד. וּמִתּוֹרָתְךָ תְּלַמְּדֶנּוּ. מַה כְּתִיב בְּאַבְרָהָם "וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ", כֵּיוָן שֶׁיָּצָא קָפַץ עָלָיו רְעָבוֹן וְלֹא הִקְפִּיד וְלֹא קָרָא תִּגָּר. אַף אֶת וְכוּ' עַיֵּן שָׁם.
וּכְבָר יְדַעְתֶּם שֶׁכָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם רַק מְנִיעוֹת הַמֹּחַ, כִּי מִי שֶׁדַּעְתּוֹ וּמֹחוֹ חָזָק בְּהָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּוַדַּאי אַל יְבַהֲלוּהוּ רַעְיוֹנָיו מִשּׁוּם הַרְפַּתְקָאוֹת וּתְלָאוֹת הָעוֹבְרִים עָלָיו, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעֲלֶה עַל דַּעַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כְּשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה צָרָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ בְּגוּף וּבְבָנִים חַס וְשָׁלוֹם רַחֲמָנָא לִצְלַן, מִכָּל שֶׁכֵּן בַּמָּמוֹן הַקַּל, שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁהִנִּיחַ תְּפִלִּין אוֹ פִּזֵּר לִצְדָקָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. אַדְּרַבָּא אִישׁ הַכָּשֵׁר אֲפִלּוּ אִישׁ פָּשׁוּט, נוֹתֵן אֶל לִבּוֹ שֶׁכָּל צָרָתוֹ וִיסּוּרָיו חַס וְשָׁלוֹם הוּא מֵחֲמַת שֶׁמִּעֵט בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁלֹּא הִנִּיחַ הַתְּפִלִּין בַּכַּוָּנָה הָרְאוּיָה וְהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם כַּמָּה פְּעָמִים, וְלֹא נָתַן צְדָקָה בְּלֵב שָׁלֵם כָּרָאוּי וְכִדְבָּעֵי לְמֶעְבַּד לָא עָבֵד וְכוּ'.
וְעַתָּה תָּבִינוּ הֵיטֵב מִזֶּה לְעִנְיָנֵנוּ, כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁנּוֹטֶה לְדַעַת הַחוֹלְקִים עַל אוֹר קָדוֹשׁ וְנוֹרָא וְנִשְׂגָּב כָּזֶה שֶׁהוּא אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. אֲשֶׁר גִּלָּה חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם הַמְחַיִּין אֶת כָּל הַנְּפָשׁוֹת מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן וְכוּ' וְכוּ', בְּוַדַּאי לְדַעְתָּם הַכּוֹזֶבֶת אֲפִלּוּ אִם הָיוּ נוֹתְנִין הוֹן רַב לִנְסֹעַ לְאוּמַאן אֵין לִנְסֹעַ, מִכָּל שֶׁכֵּן לִסְבֹּל יִסּוּרִים וּלְשַׁבֵּר מְנִיעוֹת. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁבְּחַסְדֵי ה' פָּקַח עֵינֵינוּ, וְהוֹדִיעֵנוּ קְצָת אֲמִתַּת גְּדֻלַּת קְדֻשָּׁתוֹ וְכוּ' וְכוּ', בְּוַדַּאי בִּשְׁבִיל תְּנוּעָה אַחַת לְהִתְקָרֵב אֵלֵינוּ, מִכָּל שֶׁכֵּן לִלְמֹד סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וּלְקַיֵּם אֵיזֶה דִּבּוּר אֲמִתִּי מִדְּבָרָיו, לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לִתְפִלָּה עַל פִּי עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְלוֹמַר תְּהִלִּים בְּכַוָּנָה וְכוּ' וּמִכָּל שֶׁכֵּן לִנְסֹעַ עַל צִיּוּן קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר הִבְטִיחָנוּ בְּהַבְטָחָה גְּדוֹלָה שֶׁיַּעֲשֶׂה לָנוּ טוֹבָה לָנֶצַח, דַּעַת לְנָבוֹן נָקָל שֶׁבִּשְׁבִיל נְקֻדָּה אַחַת מִכָּל הַנַּ"ל, כְּדַאי וּכְדַאי לִסְבֹּל הַכֹּל וּלְשַׁבֵּר כָּל מִינֵי מְנִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. עַל כָּל פָּנִים שֶׁלֹּא לִטְעוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּטָעוּת וּשְׁטוּת שֶׁל הַמִּתְנַגְּדִים וְחוֹלְקִים, כְּאִלּוּ בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁעָשָׂה טוֹבָה נִצְחִית כָּזֹאת לְנִשְׁמָתוֹ, שֶׁנָּסַע לְאוּמַאן עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּאָה עָלָיו הַתְּלָאָה הַזֹּאת חַס וְשָׁלוֹם. אַדְּרַבָּא מְחֻיָּב לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְלַהֲפֹךְ הַדָּבָר לְטוֹבָה, שֶׁכָּל הַתְּלָאוֹת הֵם בִּשְׁבִיל שֶׁמִּתְרַשֵּׁל בְּעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת אֶל הָאֱמֶת. וּבִפְרָט שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁגַּם עַל כָּל הַחוֹלְקִים וְהַמִּתְנַגְּדִים עוֹבְרִים כּוֹס הַתַּרְעֵלָה כּוֹס הַצָּרוֹת וְהַתְּלָאוֹת בְּלִי שִׁעוּר. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט בָּעִתִּים הַלָּלוּ אֲשֶׁר צָרוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת מִכָּל צַד וְאֵין רֶגַע בְּלֹא פֶּגַע וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרִיךְ בָּזֶה בַּשְּׁלָ"ה עַיֵּן שָׁם. וְאֵין חַיּוּתֵנוּ וְקִיּוּמֵנוּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה כִּי אִם בְּדֶרֶךְ נִסִּים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יוֹמָא סט) 'הֵן הֵן גְּבוּרוֹתָיו' וְכוּ', וְכָל חַיּוּתֵינוּ הוּא רַק עַל יְדֵי נְקֻדַּת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בִּבְחִינַת 'אִלְמָלֵא מִלְחָא לָא הֲוֵי עָלְמָא יָכוֹל לְמִסְבַּל מְרִירוּתָא', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמַּאֲמָר צִוִּיתָ צֶדֶק.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 12
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
רַב יוֹסֵף סְתָּם, בֶּן ר' חִיָיא. רַב יוֹסֵף בַּר אַבָּא. רַב יוֹסֵף בַּר חַמָּא. רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְרָבָא.
ר' יוֹסֵף בַּר שְׁמַעְיָה. רַב יוֹסֵף בְּרֵיה דְרַב סַלָּא חֲסִידָא. רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְרַב שְׁמוּאֵל. רַב יוֹסֵף מִבֵּי חַתּוּם.
רַב יוֹסֵף בַּר דּוֹסָאִי. אַבָּא יוֹסֵף הַבַּנָאִי. אַבָּא יוֹסֵף בַּר חָנָן. יוּסְתָּאִי בַּר מַתּוּן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ק׳ · סעיף א׳ – סעיף ח׳
כ־6 דק׳ · כ־590 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה עַל הַכֹּהֲנִים שֶׁיְבָרְכוּ אֶת הָעָם, שֶׁנֶּאֱמַר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל. וְכָל כֹּהֵן שֶׁאֵין בּוֹ מִדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אוֹתוֹ וְאֵינוֹ עוֹלֶה לַדּוּכָן, עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. וְאֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא כְּשֶׁקּוֹרְאִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, אָמוֹר לָהֶם וְתִרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס, כַּד תֵּימְרוּן לְהוֹן, (וְעַיֵּן לְקַמָּן סָעִיף ח'). וְהַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹתֵינוּ, שֶׁאֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֶלָּא בְּיוֹם טוֹב, מִשּׁוּם דְּאָז שְׁרוּיִּים בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים יֵשׁ בּוֹ שִׂמְחַת מְחִילָה וּסְלִיחָה, וְטוֹב לֵב הוּא יְבָרֵךְ (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן מ"ה סָעִיף ה'), מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר יָמִים, אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּתוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁטְּרוּדִים בְּהִרְהוּרִים עַל מִחְיָתָם וְעַל בִּטּוּל מְלַאכְתָּם. וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב אֵין נוֹשְׂאִין כַּפֵּיהֶם אֶלָּא בִּתְפִלַּת מוּסָף, שֶׁיּוֹצְאִין אַחַר כָּךְ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְיִשְׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קל"ח סָעִיף ח'). עוֹד נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹתֵינוּ, שֶׁבְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַׁבָּת, אֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, אֶלָּא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁאֲפִלּוּ חָל בַּשַׁבָּת, נוֹשְׂאִין כַּפֵּיהֶם. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנוֹהֲגִין שֶׁבְּכָל יוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ חָל בַּשַׁבָּת, נוֹשְׂאִין כַּפֵּיהֶם, וְכֵן נָכוֹן יוֹתֵר.
אֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה, וְהַכֹּהֲנִים מִן הַמִּנְיָן, לְפִי שֶׁגַּם הֵם בִּכְלַל הַבְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲנִי אֲבָרְכֵם.
קֹדֶם נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, לֹא יִשְׁתֶּה הַכֹּהֵן לֹא יַיִן וְלֹא שְׁאָר מַשְׁקֶה מִמַּשְׁקִים הַמְשַׁכְּרִין. וְאִם לִבּוֹ חָלוּשׁ וְרוֹצֶה לֶאֱכוֹל פַּת כִּיסְנִין קֹדֶם מוּסָף, יִשְׁמַע קִדּוּשׁ מֵאַחֵר (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ע"ז סָעִיף ט"ו).
קֹדֶם הַדּוּכָן, צָרִיךְ הַכֹּהֵן לִטּוֹל יָדָיו עַד הַפֶּרֶק, שֶׁהוּא חִבּוּר הַיָּד עִם הַזְּרוֹעַ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ מְקַדְּשִׁין אֶת יְדֵיהֶם בַּמִּקְדָּשׁ לַעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר, שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה'. וְיֵשׁ סָפֵק אִם צְרִיכִין לְבָרֵךְ עַל נְטִילָה זוֹ אוֹ אֵין צְרִיכִין לְבָרֵךְ, כֵּיוָן שֶׁבֵּרַךְ עַל נְטִילַת יָדַיִם בְּקוּמוֹ מִמִּטָּתוֹ. וּמִסְּפֵקָא נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ. וְאִם נָגַע בֵּינָתַיִם בְּמָקוֹם מְטֻנָּף, הָיָה רָאוּי לְבָרֵךְ עַל נְטִילָה זוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא נָהֲגוּ. וְרָאוּי לְכָל כֹּהֵן יְרֵא שָׁמַיִם, לִשְׁמוֹר הֵיטֵב יָדָיו מִנְּטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית, שֶׁלֹּא לִגַּע בְּמָּקוֹם הַמְלֻכְלָךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית.
הַלֵּוִי יוֹצֵק אֶת הַמַּיִם עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים, עַל שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר, וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי וְגוֹ' הַקְרֵב אִתְּךָ וִילָּוּוּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ. וְאִם אֵין שָׁם לֵוִי, יִצּוֹק בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם שֶׁהוּא קָדוֹשׁ, עַל יָדוֹ. וְאִם גַּם בְּכוֹר אֵינוֹ, מוּטָב שֶׁהַכֹּהֵן בְּעַצְמוֹ יִצֹּק, וְלֹא יִצֹּק יִשְֹרָאֵל. הַלֵּוִי אוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִצֹּק מַיִם עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים, אִם אֵין יָדָיו נְקִיּוֹת, יֵשׁ לוֹ לִרְחוֹץ יָדָיו תְּחִלָּה.
אָסוּר לַעֲלֹת לַדּוּכָן בְּמִנְעָלִים. וְיַחֲלֹץ הַמִּנְעָלִים קֹדֶם נְטִילַת יָדָיִם, וְטוֹב לִזָּהֵר לְהַצְנִיעַ הַמִּנְעָלִים תַּחַת הַסַּפְסָלִּים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְגֻלִּין וְנִרְאִין, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר.
כְּשֶׁשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר מַתְחִיל רְצֵה, צְרִיכִין כָּל הַכֹּהֲנִים לַעֲקֹר מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם לַעֲלוֹת לַדּוּכָן. וְעַל כֵּן יִטְלוּ אֶת יְדֵיהֶם קֹדֶם לָכֵן, כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁיֹּאמַר שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר רְצֵה, יַעַקְרוּ מִמְּקוֹמָם לַעֲלוֹת לְדוּכָן עִם יָדַיִם רְאוּיוֹת לִבְרָכָה. וּבְדִיעֲבַד גַּם אִם נָטְלוּ יְדֵיהֶם אַחַר כָּךְ, שַׁפִּיר דָּמִי.
כְּשֶׁעָלוּ לַדּוּכָן, עוֹמְדִים וּפְנֵיהֶם כְּנֶגֶד אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁבַּמִּזְרָח, וְאוֹמְרִים מוֹדִים דְּרַבָּנָן עִם הַצִּבּוּר, וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּהֵא בְּרָכָה זוֹ שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל, בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. וּמַאֲרִיכִין בִּתְפִלָּה זוֹ עַד שֶׁיְכַלֶּה שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת, כְּדֵי שֶׁיַּעֲנוּ הַצִּבּוּר אָמֵן גַּם עַל תְּפִלָּה זֹאת. הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר אֱלֹקֵינוּ וֵאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַּבְרָכָה וְכוּ' בְּלַחַשׁ, וְתֵיבַת כֹּהֲנִים אוֹמֵר בְּקוֹל רָם, וּבָזֶה הוּא קוֹרֵא אֶת הַכֹּהֲנִים שֶׁיְבָרֵכוּ. וְשׁוּב אוֹמֵר בְּלַחַשׁ, עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר. וּלְאַחַר שֶׁקָּרָא שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר כֹּהֲנִים, מַתְחִילִים וּמְבָרְכִים כֻּלָּם בְּיַחַד, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְהוֹפְכִין פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם, וּמְסַיְמִים אֶת הַבְּרָכָה, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בְּאַהֲבָה. וְעוֹנִין הַצִּבּוּר אָמֵן. אֲבָל שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר לֹא יַעֲנֶה אָמֵן, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי הֶפְסֵק. מַה שֶּׁאוֹמְרִים בְּאַהֲבָה, הוּא לְאַפּוֹקֵי שֶׁאִם הַצִּבּוּר שׂוֹנְאִים אֶת הַכֹּהֵן אוֹ הַכֹּהֵן שׂוֹנֵא אֶת הַצִּבּוּר, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, וְסַכָּנָה הוּא לַכֹּהֵן אִם יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, וְעַל כֵּן, יֵשׁ לוֹ לָצֵאת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת. אִם אֵין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא כֹּהֵן אֶחָד, אֵינוֹ אוֹמֵר שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר כֹּהֲנִים בְּקוֹל רָם, אֶלָּא הוּא מֵעַצְמוֹ מַחְזִיר אֶת פָּנָיו.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ד
מָלֵא רַחֲמִים "גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה", אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, עֲשֵׂה כְּנִפְלְאוֹתֶיךָ, וְתִתֵּן כּחַ לְצַדִּיקֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים, שֶׁיִּפְעֲלוּ שְׁתֵּי הַפְּעֻלּוֹת יַחַד עַל יְדֵי פִּדְיוֹנֵיהֶם, וּתְפִלּוֹתֵיהֶם הַנּוֹרָאוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת מְאד מְאד, שֶׁיִּזְכּוּ לְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁל כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִינִים, בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן וְגַם יִזְכּוּ לְהַמְתִּיק הַחֲרוֹן אַף וּלְבַטֵּל הָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַכְּפִירוֹת מִן הָעוֹלָם וְלַהֲפךְ מִשְּׁמַד לְרָצוֹן וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְשׁוּבָה הַרְבֵּה בָּעוֹלָם כִּי אַתָּה "כל תּוּכָל וְלֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה", וְאַתָּה עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדֶּךָ וּבְרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים אַתָּה יָכל לְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל הַיְשׁוּעוֹת יַחַד בִּדְרָכֶיךָ הַנִּפְלָאִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֶּן לָנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל מִינֵי כְּפִירוּת וּבִלְבּוּלֵי אֱמוּנָה בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמִים רַבִּים, בְּרַחֲמִים פְּשׁוּטִים, שֶׁאֵין בָּהֶם תַּעֲרבֶת דִּין כְּלָל, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה מְהֵרָה מְהֵרָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת רַחֵם רַחֵם, חֲמל חֲמל, בְּעֵת צָרָה הַזּאת כִּי רַע וָמַר מְאד רַע וָמַר, רַע וָמַר רַע וָמַר כִּי נָגַע עַד הַנֶּפֶשׁ וְלֹא דַי לָנוּ בִּמְרִירוּת נַפְשֵׁנוּ, כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו, אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל", אַף גַּם אָנוּ רוֹאִים מֵרָחוֹק צָרוֹת יִשְׂרָאֵל בְּלִי שִׁעוּר, וְהָעִקָּר צָרוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הַפִּילוֹסוֹפִים וְהַכּוֹפְרִים הָרְשָׁעִים הָאֲרוּרִים רוֹצִים לְהִתְפַּשֵּׁט חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ וְנִתּוֹסֵף לָזֶה עצֶם הַצָּרָה מֵרִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים אֲשֶׁר נִתְרַבָּה קַטֵּגוֹרְיָא בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּבֵין כָּל הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם "וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ שֶׁבְּכחַ הַהַמְתָּקָה וְהַפִּדְיוֹן הַנֶּאֱמָר בְּהַתּוֹרָה הַזּאת שֶׁמַּמְתִּיק הַדִּין שֶׁל כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בָּתֵּי דִינִים, אֲשֶׁר הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים יוֹדְעִים סוֹד זֶה הַפִּדְיוֹן הַנִּפְלָא עַל בּוּרְיוֹ וּלְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּכחַ זֶה יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה עֲדַיִן לְצַפּוֹת לִישׁוּעָה וּלְכָל טוֹב, אַף גַּם לְקָרֵב נְפָשׁוֹת אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ, לְהַכְנִיסָם בֶּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַתָּה גַּם עַתָּה עַל כֵּן עֲדַיִן אֲנִי עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, וּמִתְחַנֵּן וּמִתְחַבֵּט מוּל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ בְּכָל עֵת וָרֶגַע, כְּעֵין עֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו, וּכְעֵין הַבֵּן אֶל אָבִיו, "עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהוָה מִשָּׁמָיִם", וְיָחוֹס וִירַחֵם עָלַי וְעַל כָּל הַתְּלוּיִים בִּי, וְעַל בָּנַי וְיוֹצְאֵי חֲלָצַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְיוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה וְיַמְתִּיק וִיבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְיִפְדֵּנוּ וְיַצִּילֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַיִּסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם וִיבַטֵּל כָּל הַכְּפִירוֹת וְכָל בִּלְבּוּלֵי אֱמוּנָה מֵעָלֵינוּ וּמִכָּל יִשְׂרָאֵל וּמִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וִיחַזְּקֵנוּ וִיחַיֵּינוּ וִיקַיְּמֵנוּ בֶּאֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד וִיסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּבְתָם לֵבָב, חִישׁ קַל מְהֵרָה וְלֹא נָסוּר מֵרְצוֹנוֹ עוֹד יָמִין וּשְׂמאל וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "פָּדָה נַפְשׁוֹ מֵעֲבר בַּשָּׁחַת וְחַיָּתוֹ בָּאוֹר תִּרְאֶה פְּדֵנִי מֵעשֶׁק אָדָם וְאֶשְׁמְרָה פִּקּוּדֶיךָ בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְהוָה אֵל אֱמֶת וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ פְּדֵנִי וְחָנֵּנִי קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ, לְמַעַן אוֹיְבַי פְּדֵנִי כִּי עִם יְהוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל עֲווֹנוֹתָיו קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדְּךָ פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל צָרוֹתָיו וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהוָה עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 198 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ט
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־35 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת כ״ב בניסן): שמיני
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־6 באפריל 2029, בשעה 19:01 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שלש רגלים
בְּיוֹם טוֹב צָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה. כִּי בְּכָל הַיָּמִים טוֹבִים הָעוֹלָם נִדּוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל: בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים וְכוּ'. עַל־כֵּן צְרִיכִין אָז לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְעַל־יְדֵי זֶה יוֹצֵא מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת כַּנַּ"ל וּמְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה: (שם)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.