סדר ברסלב היומי · 12 באפריל 2029

הלימוד שלך להיום

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה צ״ח · אות א׳ – אות א׳

כ־4 דק׳ · כ־430 מילים · 54% מהספר עד סוף היום

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה צ״ח · אות א׳

הָעִנְיָן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּגְּמָרָא כַּמָּה פְּעָמִים: נָתַן בּוֹ עֵינָיו וְנַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת (ברכות נח, שבת לד, ב"ב עה, סנהדרין ק). מָה הַלָּשׁוֹן "נָתַן עֵינָיו בּוֹ", וּמָה "נַּעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת". אַךְ, הִנֵּה הָאָדָם אֵינוֹ רוֹאֶה עַד הֵיכָן הַפְּגָם מַגִּיעַ אִם עָבַר עֲבֵרָה. וְהַצַּדִּיק רוֹאֶה, כִּי הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ עֵינֵי ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ד:ט״ז): עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים; שֶׁהַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ עֵינֵי ה', וְעֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ (זכריה ד׳:י׳ דברי הימים ב ט״ז:ט׳), נִמְצָא הַצַּדִּיק רוֹאֶה עַד הֵיכָן הַפְּגָם מַגִּיעַ. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַגְּמָרָא: נָתַן עֵינָיו בּוֹ – כְּלוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה רוֹאֶה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים. וְנַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת – גַּל מִלְּשׁוֹן הִתְגַּלּוּת, וַעֲצָמוֹת מִלְּשׁוֹן (ישעיהו ל״ג:ט״ו): עוֹצֶם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע. דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא רוֹאֶה מַה שֶּׁפָּגַם, שֶׁהָיָה נִסְתָּר מִמֶּנּוּ מִקֹּדֶם. וְאֵין עֹנֶשׁ גָּדוֹל מִזֶּה, כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה מַה שֶּׁפָּגַם:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה צ״ט · אות א׳

וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר (דברים ג׳:כ״ג): דְּהִנֵּה הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ אִם לִפְעָמִים יֵשׁ עֵת, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת, אַל יֹאמַר: אֵינִי מִתְפַּלֵּל כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן כָּרָאוּי וּלְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת, וְהַתְּפִלָּה אֵינָהּ מְקֻבֶּלֶת. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לד:) עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל וְכוּ', אָמְרוּ לוֹ וְכוּ', אָמַר לָהֶם אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל, וְאִם לָאו יוֹדֵעַ וְכוּ'. וְזֶהוּ עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמַרְנוּ: אִם בִּדְבֵקוּת, שֶׁאֲזַי הַתְּפִלָּה שְׁגוּרָה וּמְרֻצָּה בְּפִיו, מְקֻבֶּלֶת, וְאִם לָאו, חַס וְשָׁלוֹם, לְהֵפֶךְ. אַף עַל פִּי כֵן אַל יֹאמַר הָאָדָם כֵּן, אֶלָּא יִתְפַּלֵּל תָּמִיד. וְאִם לֹא יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת כָּרָאוּי, יִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ. כִּי בְּעֵת שֶׁיִּתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת כָּרָאוּי, אֲזַי יַעֲלֶה כָּל הַתְּפִלּוֹת עִם הַתְּפִלָּה הַהִיא שֶׁהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי. וְזֶה: וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' – תָּמִיד, בֵּין בִּדְבֵקוּת בֵּין שֶׁלֹּא בִּדְבֵקוּת. בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר – הַיְנוּ בְּעֵת שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת: שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי. וְהַיְנוּ: בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר – שֶׁהַדְּבָרִים נֶאֱמָרִים וּמְרֻצִּים בְּפִיו מֵחֲמַת שֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת, אָז יַעֲלֶה כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁהִתְפַּלֵּל עַד עַתָּה כַּנַּ"ל:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ק׳ · אות א׳

הִנֵּה הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה', וּמַדּוּעַ אָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ הָרְאוּת, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צַדִּיקִים אֲשֶׁר מִזְגָּם וְטִבְעָם טוֹבָה מְאֹד, וְטוֹבִים הֵמָּה לַכֹּל. וְיֵשׁ אֲשֶׁר הוּא צַדִּיק אֱמֶת, וְאֵין מִזְגּוֹ וְטִבְעוֹ נוֹחָה עִם הֲמוֹן עַם, וְלִפְעָמִים נִרְאֶה מִמֶּנּוּ כַּעַס וּקְפִידָה. הִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁכָּל צִדְקַת הַצַּדִּיקִים הוּא לוֹקֵחַ מֵאוֹר הַתּוֹרָה, כִּי הִיא הַמּוֹרֵה דֶּרֶךְ, וּמִמֶּנָּה לֻקְּחָה צִדְקָתוֹ. וְהִנֵּה הַצַּדִּיק אֲשֶׁר הִשִּׂיג מָאוֹר גָּדוֹל מִמְּאוֹר הַתּוֹרָה, וּמַעֲשָׂיו גַּם כֵּן בְּשָׁוְיָם לְפִי הַשָּׂגָתוֹ בַּתּוֹרָה, אֲזַי צִדְקָתוֹ וְתוֹרָתוֹ שְׁנֵיהֶם מִתְיַשְּׁבִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת, לְפִיכָךְ דַּעְתּוֹ נוֹחָה עִם הַבְּרִיּוֹת. וְהַצַּדִּיק אֲשֶׁר אוֹר חָכְמַת הַתּוֹרָה שֶׁהִשִּׂיג גָּדְלָה מְאֹד מִמַּעֲשָׁיו, אֲזַי הַתּוֹרָה מַרְתַּחַת בּוֹ הָאֵשׁ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַתּוֹרָה, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ נוֹחָה עִם הַבְּרִיּוֹת, וּמְעוֹרֶבֶת עִם הֲמוֹן עַם, כְּמוֹ הַצַּדִּיק הַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ד): הַאי צוֹרְבָא מֵרַבָּנָן דְּרָתַח, אוֹרַיְתָא דְּקָא מְרַתְחָא בֵּהּ, לְפִי שֶׁגָּדְלָה תּוֹרָתוֹ מְאֹד כַּנַּ"ל:

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

שיחות הר״ן · אות קמ״ט

כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 56% מהספר עד סוף היום

שיחות הר״ן · אות קמ״ט · חלק 4 מתוך 5 (חלוקת האתר)

אחר כך, אחר שישן מעט אחר אכילתו, אחר כך חזרתי ונכנסתי אצלו ועמדתי לפניו וספרתי לפניו כמה דברים מעניני העולם והרב מבארדיטשוב, שהייתי אז סמוך בשם. ודברתי עמו מענין שכלם מלאים דאגות וחסרונות הרבה, שכל העשירים הגדולים חסר להם הרבה מאד לכל אחד ואחד וכו'. ואחר כך עניתי ואמרתי לפניו פסוק זה: ״גם את העולם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא אדם את המעשה אשר עשה אשר עשה אלקים מראש ועד סוף״ (עין פרוש רש"י), ענה הוא זכרונו לברכה: ״הלא זאת הוא המעשה שלנו!״, ותכף שאל היכן אנו עומדים בהמעשה. ונבהלתי תכף, מרב הכסופין שהיה לי לשמע זאת והשבתי לו בבהלה שאנו עומדים ביום השני. ענה ואמר: ״ביום השני חזרו ונתגעגעו״ וכו'.

שיחות הר״ן · אות קמ״ט · חלק 5 מתוך 5 (חלוקת האתר)

וספר אז ביום רביעי כל המעשה של יום השני. ואחר כך בליל שבת קדש המעשה של יום שלישי ורביעי. ואחר כך ביום ראשון המעשה של יום חמישי, ואחר כך -ביום שלישי שלאחריו - המעשה של יום ששי. ואחר שספר המעשה של יום ששי עמדנו לפניו, וספר לפניו איש אחד מאנשיו איזה מעשה. ענה ואמר: ״הלא זה הוא מענין המעשה של יום השביעי!״, ואמר שנראה שהעולם מספרים ממעשה שלו, והיה רוצה מאד לספרה, אך לא זכינו שיספרה אז, ושוב לא ספרה עוד:

מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רס״ג

כ־4 דק׳ · כ־380 מילים · 45% מהספר עד סוף היום

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רס״ג

(כג) בִּשְׁנַת תקס"ג שֶׁהוּא רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בְּכָאן בִּבְּרֶסְלֶב, אָז הָיִיתִי אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְכָל עֲשֶׂרֶת־יְמֵי־תְשׁוּבָה עַד אַחַר יוֹם־כִּפּוּר. וְאַחַר יוֹם־כִּפּוּר נָסַעְתִּי לְבֵיתִי וְרַבִּי יוּדְל וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַייזִיק נִשְׁאֲרוּ בְּכָאן עַל חַג הַסֻּכּוֹת. וְשָׁמַעְתִּי כַּמָּה דִּבּוּרִים יְקָרִים מֵרַבִּי יוּדְל מַה שֶּׁשָּׁמַע אָז וְאֵינִי זוֹכְרָם הֵיטֵב. פַּעַם אַחַת בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא אָמַר בִּפְנֵי הָעוֹלָם וּמָה אֶעֱשֶׂה שֶׁשְּׁנֵי רוֹצְחִים עוֹמְדִים עָלַי וְאוֹמְרִים אַף־עַל־פִּי־כֵן שֶׁאֲנִי מַנְהִיג (שֶׁקּוֹרִין גִּיטֶר יוּד) וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל רַבִּי יוּדְל וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק בָּעֵת שֶׁאָמַר שְׁנֵי רוֹצְחִים, הַיְנוּ שֶׁעֲלֵיהֶם הָיָה נִתְכַּוֵּן מֵחֲמַת שֶׁהֵם הָיוּ כְּרוּכִים אַחֲרָיו מְאֹד. וּמִי יִזְכֶּה לְהָבִין פֵּרוּשׁ דְּבָרִים אֵלּוּ כִּי הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל הָיוּ יְקָרִים בְּעֵינָיו מְאֹד מִגְּדוֹלֵי מְקֹרָבָיו. וּבְיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת דִּבֵּר עִמָּהֶם מֵעִנְיַן רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף, וּמַה שֶּׁמְּהַפְּכִין אֶת עַצְמוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת (שְׁמוֹת יט) וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹֹקִים וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי (כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר - שִׁיחוֹת הָרַ"ן פו) וְעִנְיַן הַפְּרִיסְטַאקֶיט שֶׁעוֹשִׂין וְכוּ' וְדִבֵּר עִמָּהֶם דְּבָרִים נִפְלָאִים. אַחַר־כָּךְ הִתְחִילוּ לִכְנֹס הֲמוֹן עָם מֵאַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁבָּאוּ אֵלָיו בְּנִגּוּן וְשִׂמְחָה כַּנָּהוּג בְּיוֹם שְׁמִינִי־עֲצֶרֶת. וְאָז אָמַר לְרַבִּי יוּדְל וּלְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק לְכוּ לָכֶם כִּי אֲנִי צָרִיךְ לַעֲסֹק עִמָּהֶם וְאֵין זֶה שַׁיָּךְ לָכֶם וְהָלְכוּ לָהֶם מִמֶּנּוּ. וְאַחַר־כָּךְ נַעֲשָׂה שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל שֶׁל שִׁיר וְשִׂמְחָה. וְאָז רָקַד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ הַרְבֵּה מְאֹד מִן אֵיזֶה זְמַן קֹדֶם הַלַּיְלָה עַד אֵיזֶה שָׁעוֹת בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה. וְצִוָּה שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ אֶת וְכוּ' וְרָקַד עִמָהֶם הַרְבֵּה. וּכְבָר יָדוּעַ גֹּדֶל נִפְלְאוֹת עֲרֵבוּת נְעִימוּת קְדֻשַּׁת הָרִקּוּד שֶׁלּוֹ, כִּי מִי שֶׁלֹּא רָאָה זֹאת לֹא רָאָה טוֹב מִיָּמָיו. וּכְבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְעֵיל קטז) שֶׁבְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה רָקַד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַרְבֵּה. הַיְנוּ בִּשְׁמִינִי־עֲצֶרֶת הַנַּ"ל וּבְשַׁבַּת חֲנֻכָּה בְּהַסְּעֻדָּה שְׁלִישִׁית אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנּוֹרָאָה רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ח', וּבְפוּרִים, וְאַחַר־כָּךְ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן הָיְתָה הַחֲתֻנָּה שֶׁל בִּתּוֹ שָׂרָה וְרָקַד הַרְבֵּה עִם בִּתּוֹ הַכַּלָּה בְּהַסְּעֻדָּה שְׁלִישִׁית שֶׁל הַשַּׁבָּת חֲתֻנָּה, אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנּוֹרָאָה וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ (בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן מ"ט). כִּי בְּעֵת אֲמִירַת הַתּוֹרָה הִתְחִיל בְּקוֹל נִפְלָא מֵאֵלּוּ הַתֵּבוֹת וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ רַק כְּשֶׁמָּסַר לָנוּ הַתּוֹרָה הַזֹּאת בִּכְתַב־יָדוֹ הַקָּדוֹשׁ הִתְחִיל מִפָּסוּק לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם כַּנִּדְפַּס (שָׁם) וְאַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ"ל רָקַד הַרְבֵּה עִם בִּתּוֹ אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה זֹאת. וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר בְּעַצְמוֹ בַּשָּׁנָה הַזֹּאת רָקַדְתִּי הַרְבֵּה מֵחֲמַת שֶׁנִּשְׁמַע אָז שֶׁיּוֹצְאִין גְּזֵרוֹת (שֶׁקּוֹרִין פּוּנְקְטְן) עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי רִקּוּדִין וְהַמְחָאוֹת כַּף מַמְתִּיקִין הַדִּינִים וּמְבַטְּלִין הַגְּזֵרוֹת כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים בְּסִימָן י' לִקּוּטֵי א' שֶׁנֶּאֱמַר לָעִנְיָן זֶה כַּנִּרְשַׁם בְּמָקוֹם אַחֵר (שִׂיחוֹת הָרַ"ן קלא):

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות נ״ב – אות נ״ד

כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 59% מהספר עד סוף היום

סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות נ״ב

וְכֵן הָאַרְיֵה שֶׁעוֹמֵד שָׁם [אֵצֶל הִתְפַּשְּׁטוּת הַדֶּרֶךְ], צְרִיכִין לְהַעֲמִידוֹ כָּאן וְכֵן כֻּלָּם וְצִוָּה לְסַדֵּר הַכּל כָּרָאוּי לִקַּח הַשּׁוֹשַׁנָּה מִלְּמַטָּה וּלְתָחְבָהּ לְמַעְלָה וְכֵן כָּל הַדְּבָרִים הַנַּ"ל לְסַדֵּר כֻּלָּם בַּסֵּדֶר הָרָאוּי כַּנַּ"ל

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות נ״ג

וְאָז הִתְחִילוּ כֻּלָּם לְנַגֵּן נִגּוּן הַנִּפְלָא מְאד וְעָשׂוּ כֻּלָּם הַפְּעֻלָּה הָרְאוּיָה לָהֶם וְאָז נָתְנוּ לוֹ הַמְּלוּכָה עָנָה וְאָמַר הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת, שֶׁנַּעֲשָׂה עַתָּה מֶלֶךְ אֶל בֶּן הַשִּׁפְחָה הָאֱמֶת הַנַּ"ל עַתָּה אֲנִי מֵבִין, שֶׁאֲנִי בֶּן הַמֶּלֶךְ בֶּאֱמֶת, וְאַתָּה בֶּן הַשִּׁפְחָה בֶּאֱמֶת!

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות נ״ד

[גַּם אֵלֶּה דִּבְרֵי רַבֵּנוּ נ"י אַחַר שֶׁסִּפֵּר זאת הַמַּעֲשֶׂה, עָנָה וְאָמַר דְּבָרִים אֵלֶּה]

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

ליקוטי עצות · נגינה · קטע ה׳ – קטע ט׳

כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 58% מהספר עד סוף היום

ליקוטי עצות · נגינה · קטע ה׳

עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכֶה שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ קוֹל רִנָּתוֹ, וַאֲזַי עַל־יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹל רִנָּתוֹ וְנִגּוּנוֹ לְבַד, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לָנוּ, אֵיזֶה עַכּוּ"ם מֵהַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן מֵצֵר לָנוּ, וּמוֹשִׁיע מֵהַצָּרָה. עַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ חַ"ו אֵיזֶה גְּזֵרָה וְצָרָה לְיִשְׂרָאֵל מֵאֵיזֶה עַכּוּ"ם, אֲזַי טוֹב לְנַגֵּן הַנִּגּוּן שֶׁל אוֹתָהּ הָעַכּוּ"ם שֶׁמֵּצֵר לָהֶם חַ"ו, כִּי עַל־יְדֵי רִנָּה וְנִגּוּן לְשֵׁם שָׁמַיִם יְכוֹלִין לְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּרְאֶה בְּצָרוֹתֵינוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מֵאוֹתָהּ הָעַכּוּ"ם וְיוֹשִׁיעֵנוּ מֵהֶם: (לק"א סי' כ"ז אות ג' ד' ה' ו')

ליקוטי עצות · נגינה · קטע ו׳

מִקּוֹלוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלִין לֵידַע אֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ. כִּי יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּחִינַת מַלְכוּת, וְהוּא נִכָּר בְּקוֹלוֹ: (לק"א סי' ל' בסוף)

ליקוטי עצות · נגינה · קטע ז׳

עַל־יְדֵי נְגִינָה נִמְתָּקִין הַדִּינִים, וּמִי שֶׁמְּנַגֵּן אוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה וְקוֹל הַנְּגִינָה הֵם בְּזַכּוּת וּבִבְהִירוּת גָּדוֹל, אֲזַי מַלְבִּישׁ אֶת הַשְּׁכִינָה בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין וּבָזֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים: (לק"א סי' מ"ב)

ליקוטי עצות · נגינה · קטע ח׳

שְׁמִיעַת קוֹל נִגּוּן עַל כְּלִי זֶמֶר מִמְּנַגֵּן כָּשֵׁר לְשֵׁם שָׁמַיִם הוּא דָּבָר גָּדוֹל, כִּי עַל יְדֵי זֶה מַכְנִיעִין וּמְבָרְרִין הַמְדַמֶּה וְדוֹחִין הָעַצְבוּת רוּחַ וְזוֹכִין לְשִׂמְחָה. וְעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁמָר הַזִּכָּרוֹן, דְּהַיְנוּ לִזְכֹּר בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וּלְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ בְּכָל יוֹם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, גַּם עַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: (לק"א סי' נ"ד אות ו')

ליקוטי עצות · נגינה · קטע ט׳

עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן שֶׁל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי, הוּא מַעֲלֶה אֶת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁאֵין עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה: (לק"א סי' ס"ד אות ה')

מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ח · קטע א׳ – קטע א׳

כ־9 דק׳ · כ־880 מילים · 60% מהספר עד סוף היום

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ח · קטע א׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַאֲרִיךְ אֶת יָמַי בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה שֶׁאֶזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּתְזַכֵּנִי לֶאֱחֹז בְּמִדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ אִישׁ הַחֶסֶד, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת וַתְּרָן בְּמָמוֹנִי, וְלַעֲשׂוֹת טוֹב וָחֶסֶד בֶּאֱמֶת עִם כָּל מִי שֶׁצְּרִיכִין לְהֵטִיב עִמָּהֶם וְלִגְמל לָהֶם חֶסֶד כְּפִי רְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת וְתַצִּילֵנִי מִקְּפֵדוּת וְקִמּוּץ שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִין אֶת הַדַּעַת וְהַמּחַ מְאד וְלֹא אֶהְיֶה קַפְּדָן וְקַמְצָן כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה לִהְיוֹת אִישׁ טוֹב אִישׁ חֶסֶד וַתְּרָן בְּמָמוֹנִי כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּסִטְרָא דִּימִינָא בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה בְּמִדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ אִישׁ הַחֶסֶד וְעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנִי שֶׁיִּהְיֶה שִׂכְלִי וּמוֹחִי חִוָּרָא כְּכַסְפָּא, שֶׁיִּהְיֶה מחִי זַךְ וָצַח וְצָלוּל וְאֶזְכֶּה לְהַאֲרִיךְ אֶת יָמַי בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה שֶׁאֶזְכֶּה לַהֲגוֹת וְלַחְשׁב בְּתוֹרָתְךָ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וְלֹא אַנִּיחַ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי לַחֲשׁב שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה וְזָרָה כְלָל וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי בִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְגָרֵשׁ וּלְסַלֵּק וּלְבַטֵּל מְהֵרָה מִמַּחֲשַׁבְתִּי כָּל הַנְּחָשִׁים וְעַקְרַבִּים שֶׁהֵם כָּל מִינֵי בִּלְבּוּלִים וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת הַמְסַבְּבִין אֶת הַמּחַ בְּכָל יוֹם וְאֶזְכֶּה לְשַׁבֵּר אֶת כָּל הַגְּדֵרִים וְהַמְּחִצּוֹת בַּרְזֶל וְהַמְּסָכִים הַמַּבְדִּילִין וְחוֹצְצִין לִפְנֵי טוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְאֵינָם מַנִּיחִים לִכְנס אֵלָיו אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְרָאוּי אֵלָיו תתרמו מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלַי, וְלֹא תַעֲשֶׂה לִי כַחֲטָאַי, וְלֹא תִגְמל לִי כַעֲוֹנוֹתַי רַק תַּעֲשֶׂה עִמִּי כְּחַסְדְּךָ וּכְנִפְלְאוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה מַרְבֶּה לְהֵטִיב, וְתִגְמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים וּתְגַדֵּל חַסְדְּךָ עָלַי בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם וָיוֹם וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ בַּחֲסָדִים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים בְּאפֶן שֶׁגַּם אָנכִי אֶזְכֶּה לְהַטּוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּכָל יוֹם וְלֹא יִהְיֶה כחַ לְהָרַע שֶׁלִּי לַחֲצץ וּלְהַפְסִיק חַס וְשָׁלוֹם בִּפְנֵי הַטּוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּכָל יוֹם, רַק תִּתֶּן לִי כחַ וְהִתְחַזְּקוּת וְהִתְאַמְּצוּת בְּלִבִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בְּכָל יוֹם וָיוֹם לַחְשׁב מַחֲשָׁבוֹת וְלַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּמַחֲשָׁבָה חֲזָקָה וּנְכוֹנָה, בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל בְּכָל עז וְתַעֲצוּמוֹת, וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ אֶל הַטּוֹב הָאֲמִתִּי בֶּאֱמֶת וְלֹא אַנִּיחַ לְשׁוּם מַחֲשָׁבָה זָרָה וְחִיצוֹנָה וּלְשׁוּם בִּלְבּוּל הַדַּעַת לִכְנס בְּמַחֲשַׁבְתִּי וּלְבַלְבֵּל אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם רַק אֶהְיֶה חָזָק בְּדַעְתִּי וְלֶאֱחֹז אֶת מַחֲשַׁבְתִּי לַחְשׁב בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַד שֶׁיְּעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים עָלַי וּתְצַוֶּה לִפְתּחַ לִי שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁיִּתְגַּלּוּ לִי מֵאִתְּךָ חִדּוּשִׁין אֲמִתִּיִּים בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵהַטּוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה שֶׁיִּהְיֶה כָּל יוֹם וָיוֹם מִימֵי חַיַּי אָרךְ וְגָדוֹל בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה עַל יְדֵי הַחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְיתָא הָאֲמִתִּיִּים שֶׁתְּחָנֵּנִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם מֵהַטּוֹב הַגָּנוּז שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַאֲרִיכַת יָמִים וְשָׁנִים בֶּאֱמֶת, לִחְיוֹת חַיִּים אֲרוּכִים, חַיִּים טוֹבִים חַיִּים אֲמִתִּיִּים בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְאָתֵי לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "ארֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי" וְנֶאֱמַר. "כִּי ארֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ", וְנֶאֱמַר. "כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים" וְנֶאֱמַר. "ארֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד, דְּרָכֶיהָּ דַרְכֵי נעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" אָמֵן

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ט · קטע א׳

"כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה, שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי", אֵל אֱמוּנָה, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנִי לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל עֵת, וְאַכְנִיס אֶת עַצְמִי בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם לֶאֱמוּנָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָבוֹא אֶל הַשֵּׂכֶל עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהִתְחַזְּקוּת הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת, וּלְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלִי אֶת הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְבִינָם בַּתְּחִלָּה וְהָיִיתִי צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה לְבַד וְעַתָּה אֶזְכֶּה לַהֲבִינָם וּלְהַשִּׂיגָם בְּדַעְתִּי וְשִׂכְלִי, רַק בִּדְבָרִים גְּבוֹהִים וְנֶעְלָמִים יוֹתֵר שֶׁלֹּא אֲבִינֵם עֲדַיִן אֶתְחַזֵּק בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְכֵן אֶתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה גְדוֹלָה בְּתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה בְּכָל פַּעַם עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלִי וְדַעְתִּי גַם אֵלּוּ הַדְּבָרִים הַגְּבוֹהִים וְנֶעְלָמִים יוֹתֵר, וְכֵן בְּכָל עֵת וָעֵת אֶתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה גְדוֹלָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה, לָבוֹא אֶל הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַדָּבָר שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיָה נֶעְלָם מִמֶּנִּי וְהָיִיתִי צָרִיךְ לְהַאֲמִין בּוֹ בֶּאֱמוּנָה לְבַד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָבוֹא לְראשׁ אֱמוּנָה, וּלְדַעַת שָׁלֵם בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לָדַעַת וּלְהָבִין כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְהָבִין בֶּאֱמֶת וּמַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּהַדַּעַת, אֶזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר זָכוּ לֶאֱמוּנָה וּלְדַעַת בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה שֶׁאֵין מַעֲלָה אַחֲרָיו וְאֶזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַחֲזָקָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הָאֱמוּנָה בְּכָל הָאֵבָרִים תתרמח רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא, יְהוָה עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה, תֶּן לִי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל הָעוֹלָם בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא יְסוֹד הַכּל וּבִפְרָט מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ שֶׁהֵם כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מַדְרֵגוֹת בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְכָל הַצָּרוֹת וְכָל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁעוֹבְרִים עַל יִשְׂרָאֵל הַכּל עַל יְדֵי פְּגַם הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ אָזְנֵנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים (וּבִפְרָט מַה שֶּׁעוֹבֵר עַתָּה עַל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצָא הַקֶּצֶף מֵאִתְּךָ וְנִגְזְרוּ כַמָּה גְזֵרוֹת רָעוֹת עַל יִשְׂרָאֵל [וְנִגְזְרָה הַגְּזֵירָה רָעָה, לִקַּח בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנֵי חַיִל לַמִּלְחָמָה] אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵנוּ, נַחֲלָה מַכּוֹתֵינוּ, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ, אוֹי, מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ בְּעֵת צָרָה מָרָה כָזאת אוֹי מַה נַּעֲשֶׂה לָנוּ אוֹי אוֹי לְהֵיכָן נִבְרַח, לְהֵיכָן נָנוּס לְעֶזְרָה, וּבִפְרָט שֶׁנִּשְׁמַע שֶׁרוֹצִים לְהוֹצִיא עוֹד חַס וְשָׁלוֹם גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת מְאד רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְכֻלָּם כְּנֶגֶד דַּת יִשְׂרָאֵל אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי אוֹי וָמַר אוֹי וָמַר, וְכָל אֵלּוּ הַצָּרוֹת כֻּלָּם בָּאִים עַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה) וְעַתָּה מַה נַּעֲשֶׂה לְתַקֵּן זאת וּבִפְרָט אָנכִי אֲשֶׁר הִרְבֵּיתִי לִפְשׁעַ נֶגְדְּךָ, וּבְוַדַּאי הַכּל בָּא עַל יְדֵי פְגַם אֱמוּנָה שֶׁהִיא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וּבֶאֱמֶת כָּל אֶחָד תָּלוּי בַּחֲבֵרוֹ שֶׁמֵּחֲמַת רִבּוּי הָעֲוֹנוֹת אֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת וּמֵחֲמַת חֶסְרוֹן הָאֱמוּנָה שֶׁאֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת בָּאוּ הָעֲוֹנוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן מֵעַתָּה, אֲבָל אֵיךְ מְתַקְּנִים זאת, וּמֵהֵיכָן מַתְחִילִים לְתַקֵּן

לקריאת הקטע המלא בספריא ↗

מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

השתפכות הנפש · אות נח · פסקה 1 – פסקה 2

כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 60% מהספר עד סוף היום

השתפכות הנפש · אות נח · פסקה 1

צָרִיךְ הָאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בֶּאֱמֶת גָּדוֹל לַאֲמִתּוֹ עַד שֶׁיְּעוֹרֵר אֶת לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת עַד שֶׁיַּתְחִיל לְדַבֵּר בַּחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁבִּלְבָבוֹ בְּהִתְעוֹרְרוּת בִּתְשׁוּבָה עַד שֶׁיִּרְאֶה פְּחִיתוּתָיו וּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא עַד שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ מְאֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי עַד עַכְשָׁו הִשְׁלִיךְ חַטֹּאתָיו אַחֲרֵי כְּתֵפָיו וְלֹא עִיֵּן בָּהֶם וְעַכְשָׁו כְּשֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתָם, אֲזַי נִכְנָס בּוֹ בּוּשָׁה גְּדוֹלָה עַל גֹּדֶל פְּשָׁעָיו כְּנֶגֶד רָב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין וְהַבּוּשָׁה הַזֹּאת נִתְגַּלֶּה עַל פָּנָיו וְהַבּוּשָׁה הַזֹּאת הִיא בְּחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם סִימָן עַל דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל בְּהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְהִיא בְּחִינַת קֵרוּן אוֹר הַפָּנִים וְעַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה הַזֹּאת מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו (שָׁם, סִימָן ל"ח).

השתפכות הנפש · אות נח · פסקה 2

[אָמַר הַמַּעְתִּיק: מִכָּאן סַעַד לְמַה שֶׁמּוּבָא לְעֵיל בְּאוֹת מ"ה, מַה שֶּׁאָמַר שֶׁיְּכוֹלִים לְהַכִּיר בְּאֶחָד אִם יֵשׁ לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלָּה עַל פָּנָיו בּוּשָׁה גְּדוֹלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל]:

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

משיבת נפש · רצף ג · אות נח · פסקה 1 – פסקה 2

כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 59% מהספר עד סוף היום

משיבת נפש · רצף ג · אות נח · פסקה 1

יֵשׁ נְפָשׁוֹת חֲלוּשׁוֹת מְאֹד שֶׁהֵם בִּבְחִינַת בֵּיצִים וַעֲלֵיהֶם עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אַחֲרָא קְלִפַּת עֲמָלֵק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ", וְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עוֹסְקִים בְּכָל דּוֹר לְתַקֵּן גַּם הַנְּפָשׁוֹת הַלָּלוּ, וּבִשְׁבִיל זֶה עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְתַּקְּנוּ גַּם כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַחֲלוּשׁוֹת. וְאֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת כְּשֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְהַתְחִיל לְהִתְתַּקֵּן, בְּוַדַּאי צְרִיכִים שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם יְגִיעוֹת וְיִסּוּרִים וּמְרִירוּת הַרְבֵּה מְאֹד בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן בְּכַמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת שׁוֹנוֹת, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.

משיבת נפש · רצף ג · אות נח · פסקה 2 · חלק 1 מתוך 3 (חלוקת האתר)

וְעִקַּר טָהֳרָתָם הוּא שֶׁיִּתְחַזְּקוּ מְאֹד וְאַל יִתְיָאֲשׁוּ בְּעַצְמָן לְעוֹלָם, רַק יְקַוּוּ תָּמִיד לִישׁוּעָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם". כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם בִּכְלָל וּבִפְרָט לָבוֹא אֶל הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה כִּי אִם עַל־יְדֵי צַעַר וְיִסּוּרִין וּמְרִירוּת גָּדוֹל שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהִתְמַרְמֵר מְאֹד עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ. וְהָעִקָּר עַל שֶׁאָנוּ רְחוֹקִין כָּל כָּךְ בְּגָלוּתֵנוּ מֵאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שג · פסקה 4 – פסקה 5

כ־5 דק׳ · כ־510 מילים · 58% מהספר עד סוף היום

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שג · פסקה 4

וְאַתָּה בְּנִי חֲבִיבִי הִזְכַּרְתַּנִי בִּדְבָרֶיךָ בַּמִּכְתָּב הַנַּ"ל בַּמֶּה שֶׁדִּבַּרְנוּ בְּעִנְיַן מִצְוַת זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם וְכוּ'. וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ וְכוּ'. וְגַם עַל זֶה אֲנִי מְחֻיָּב לִתֵּן תּוֹדָה וְהוֹדָאָה גְּדוֹלָה לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו הַמְרֻבִּים שֶׁנִּמְצָאִים אַנְשֵׁי אֱמֶת, וּמֵהֶם בָּנַי וְיוֹצְאֵי חֲלָצַי שֶׁשּׁוֹמְעִים קְצָת דִּבְרֵי אֱמֶת וְתָמִים הָעֲמֻקִּים מְאֹד הַנּוֹבְעִים מִמַּעְיָן נִשְׂגָּב וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד וְכוּ'. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ' וְכוּ'. וַאֲנִי מְחַיֶּה עֲדַיִן עַצְמִי בָּזֶה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה בְּשַׁבַּת שִׁירָה הֶעָבַר, וְיוֹתֵר יֵשׁ בְּלִבִּי כִּי אֲנִי בְּעָנְיִי, וִימֵי זִקְנָה וְשֵׂיבָה קָפְצוּ עָלַי, וְכֹחִי חַלָּשׁ וָדַל, וְשׂוֹנְאַי רַבּוּ כְּמוֹ רַבּוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצִּילֵנוּ, מִלְּבַד שְׁאָר מִינֵי בִּלְבּוּלִים כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר הַגְּלוּיִים לָכֶם אֶפֶס קְצָתָם, מִכָּל שֶׁכֵּן מַה שֶּׁנֶּעְלָם מִכֶּם, הֵן עַל כֻּלָּם זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי אֶת גֹּדֶל עֹצֶם חַסְדּוֹ אֲשֶׁר הִפְלִיא עִמִּי הֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן לְחַיּוֹתֵנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה בְּחַיּוּת אֲמִתִּי וְנִצְחִי כָּזֶה, בִּדְבָרִים כָּאֵלֶּה בְּהִתְגַּלּוּת וְהִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּת כָּזֶה אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר. מָה אֲדַבֵּר וְכוּ' חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וֶאֱמֶת ה' וְכוּ'.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שג · פסקה 5

וְהִנֵּה בָּעִתִּים הַלָּלוּ פֹּה קְרוּמִינְטְשׁוֹג הֵאִיר ה' עֵינַי שֶׁלָּמַדְתִּי בְּעֵין יַעֲקֹב בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה־זָרָה פֶּרֶק א. וּבְוַדַּאי כְּבָר לָמַדְתִּי מֵימְרָא זֹאת כַּמָּה פְּעָמִים, וְגַם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁלָּמַדְתִּי לֹא שַׂמְתִּי לֵב כָּל כָּךְ לְהָבִין הָרְמָזִים לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאַחַר כָּךְ נִפְקְחוּ עֵינֵי לִבִּי וְהוּא מְחַיֶּה אוֹתִי מְאֹד, וְגַם כְּבָר הֶחֱיֵיתִי בָּזֶה כַּמָּה נְפָשׁוֹת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שָׁם עַל פָּסוּק (אִיּוֹב ל) "אַךְ לֹא בְעִי יִשְׁלַח יָד, אִם בְּפִידוֹ לָהֶן שׁוּעַ", שֶׁאֲפִלּוּ אֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין מִצְוָה לְפָנַי אֶלָּא מְעַט כְּפִיד שֶׁל תַּרְנְגוֹלִין שֶׁמְּנַקְּרִין בָּאַשְׁפָּה, אֲנִי מְצָרְפוֹ לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל וְכוּ'. רְאֵה בְּנִי וְהָבֵן, וְכָל הַשּׁוֹמְעִים לְקוֹלִי, אֵיךְ מְפֹרָשׁ וּמְבֹאָר וּמְרֻמָּז בְּמַאֲמָר זֶה כָּל מַה שֶּׁאָנוּ עוֹסְקִין לְדַבֵּר הַרְבֵּה בְּעִנְיַן הַהִתְחַזְּקוּת עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַנּוֹרָאָה עַל פָּסוּק: "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי" וְכוּ'. וְכֵן מְבָאֵר בְּיוֹתֵר, שֶׁאֲפִלּוּ אֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין מִצְווֹת אֶלָּא כְּתַרְנְגוֹל הַמְנַקֵּר בָּאַשְׁפָּה, הוּא מְצַרְפוֹ לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל. וַאֲנִי מְחַיֶּה אֶת עַצְמִי בָּזֶה מְאֹד, כִּי הַטּוֹב שֶׁלָּנוּ עַתָּה הוּא מַמָּשׁ כְּתַרְנְגוֹל הַמְנַקֵּר בָּאַשְׁפָּה, שֶׁמִּתּוֹךְ הָאַשְׁפָּה הוּא מוֹצִיא אֵיזֶה חֲצִי גַּרְעִין שֶׁל שְׂעוֹרִים אוֹ חִטִּים וְכַיּוֹצֵא, וְכֵן חוֹזֵר וּמְחַפֵּשׂ כָּל הַיּוֹם עַד שֶׁמּוֹצֵא בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה חֵלֶק מִפֵּרוּר לֶחֶם הַמּוּטָל בָּאַשְׁפָּה וּבָזֶה מְחַיֶּה עַצְמוֹ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים מְבַקֵּשׁ מִיִּשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ שֶׁעַל כָּל פָּנִים יְחַיּוּ עַצְמָן בָּזֶה, כִּי הוּא מְצָרְפָן לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל כַּנַּ"ל. וְאַל יַשְׁגִּיחוּ עַל הַיִּסּוּרִים וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת וְכוּ' הָעוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, כִּי כֻּלָּם בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים וּבְחֶסֶד לְטוֹבָה הַנִּצְחִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם מִקֹּדֶם אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֲנִי פּוֹרֵעַ מֵהֶם מְעַט מְעַט כְּפִיד שֶׁל תַּרְנְגוֹלִין שֶׁמְּנַקְּרִין בָּאַשְׁפָּה, דָּבָר אַחֵר אֲפִלּוּ אֵין עוֹשִׂין מִצְוָה וְכוּ' כַּנַּ"ל. דָּבָר אַחֵר בִּשְׂכַר שֶׁמְּשַׁוְּעִין לְפָנַי אֲנִי אוֹשִׁיעַ אוֹתָם. וְהַיְנוּ דְּאָמַר רָבָא מַאי דִּכְתִיב וְאָנֹכִי אֶפְדֵּם וְכוּ'. עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב וְתַבִּיט וְתִרְאֶה וְתָבִין נִפְלָאוֹת וְהִתְחַזְּקוּת נִפְלָא עַד אֵין קֵץ. אַךְ לוּלֵא חַסְדֵי ה' אֲשֶׁר גָּבְרוּ עָלֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ מֵהַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה זַ"ל בְּעִנְיָן זֶה, בְּוַדַּאי לֹא הָיִינוּ מְבִינִים כָּל זֶה מִדִּבְרֵי .חֲכָמֵינוּ זַ"ל, אַךְ עַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵאִיר עֵינֵינוּ בְּמַחֲשַׁכִּים כָּאֵלֶּה, כִּי הוּא גּוֹלֶה עֲמֻקּוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ, עַל יְדֵי זֶה בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל גַּם אָנוּ זוֹכִים לִמְצֹא בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל שֶׁכִּוְּנוּ בְּרוּחַ קָדְשָׁם לִדְבָרָיו הָאֲמִתִּיִּים וְהָעֲמֻקִּים מְאֹד, כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ, לְחַיּוֹתֵנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ וְכוּ'.

מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

ללימוד הבא

הלימוד שלך להיום

קיצור שולחן ערוך · סימן ק״ג · סעיף ח׳ – סעיף י״ד

כ־4 דק׳ · כ־370 מילים · 55% מהספר עד סוף היום

קיצור שולחן ערוך · סימן ק״ג · סעיף ח׳

אַף עַל פִּי שֶׁהָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה בַּמּוֹעֲדוֹת הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה, לֹא יְהֵא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר, עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ. וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר, עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כְּבָר פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, חֶצְיוֹ לַה' וְחֶצְיוֹ לָכֶם. לְפִיכָךְ צְרִיכִין לַעֲסֹק גַּם בַּתּוֹרָה.

קיצור שולחן ערוך · סימן ק״ג · סעיף ט׳

וּכְשֶׁהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, חַיָּב לְהַאֲכִיל גַּם לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה עִם שְׁאָר הָעֲנִיִּים הָאֻמְלָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְגוֹ'. אֲבָל מִי שֶׁנּוֹעֵל דַּלְתֵי חֲצֵרוֹ, וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, וְאֵינוֹ מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה לַעֲנִיִּים וּלְמָרֵי נֶפֶשׁ, אֵין זוֹ שִׂמְחַת מִצְוָה אֶלָּא שִׂמְחַת כְּרֵסוֹ, וְעַל אֵלּוּ נֶאֱמַר זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים לָהֶם, כָּל אוֹכְלָיו יִטַמָּאוּ כִּי לַחְמָם לְנַפְשָׁם. וְשִׂמְחָה כָּזֹאת, קָלוֹן הִיא לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר וְזָרִיתִי פֶּרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם.

קיצור שולחן ערוך · סימן ק״ג · סעיף י׳

כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְשָׂמֵחַ בָּרֶגֶל, לֹא יִמָשֵׁךְ בַּיַיִן וּבִשְׂחוֹק וּבְקַלּוּת רֹאשׁ וְיֹאמַר כָּל מַה שֶּׁיּוֹסִיף בָּזֶה, יַרְבֶּה בְּמִצְוַת שִׂמְחָה, כִּי הַשִּׁכְרוּת וְהַשְּׂחוֹק וְקַלּוּת הָרֹאשׁ אֵינָהּ שִׂמְחָה, אֶלָּא הוֹלְלוּת וְסִכְלוּת. וְלֹא נִצְטַוִּינוּ עַל הַהוֹלְלות וְהַסִּכְלוּת, אֶלָּא עַל הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדַת יוֹצֵר הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהָעֲבוֹדָה הִיא בְּשִׂמְחָה, וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲבוֹד אֶת ה' לֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ וְלֹא מִתּוֹךְ שִׁכְרוּת.

קיצור שולחן ערוך · סימן ק״ג · סעיף י״א

מִדַּת הַחֲסִידִים אֲשֶׁר ה' לְנֶגְדָּם תָּמִיד וּבְכָל דַּרְכֵיהֶם יְדָעוּהוּ, בְּעֵת שִׂמְחָתָם אָז יוֹתֵר וְיוֹתֵר מְבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר שִׂמַּח אוֹתָם, וְיֹאמַר הָאָדָם בְּלִבּוֹ בְּעֵת שִׂמְחָתוֹ וַהֲנָאָתוֹ, אִם כָּךְ הוּא שִׂמְחַת הָעוֹלָם הַזֶּה אֲשֶׁר הִיא הֶבֶל, כִּי אַחֲרֶיהָ תּוּגָה וְצַעַר, מַה תִּהְיֶה שִׂמְחַת הָעוֹלָם הַבָּא הַתְּמִידִית, שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ תּוּגָה. וְיִתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּטֶּה לִבּוֹ לְעָבְדוֹ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ בְּלֵב שָׁלֵם, וְשֶׁיְשַׂמְּחֶנוּ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וִיזַכֶּנּוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא לְאוֹר בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים.

קיצור שולחן ערוך · סימן ק״ג · סעיף י״ב

חַיָּב כָּל אָדָם לְהַשְׁגִיחַ עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ, שֶׁלֹּא יְטַיְלוּ בְּמָקוֹם שֶׁיָּבֹאוּ חַס וְשָׁלוֹם לִידֵי קַלּוּת רֹאשׁ בְּהִתְעָרְבָם עִם קַלֵּי הַדַּעַת, רַק יִהְיוּ קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם (תקכ"ט).

קיצור שולחן ערוך · סימן ק״ג · סעיף י״ג

בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב לַחֹל אוֹ לְחֹל הַמּוֹעֵד אוֹמֵר בַּתְּפִלָּה, אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ, וּמַבְדִּיל עַל הַכּוֹס, אֲבָל לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים (תצ"א).

קיצור שולחן ערוך · סימן ק״ג · סעיף י״ד

נוֹהֲגִין לְהַרְבּוֹת קְצָת בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בְּיּוֹם שֶׁלְּאַחַר הֶחָג בְּכָל שָׁלֹשׁ רְגָלִים, וְהוּא אִסְרוּ חָג. וְנוֹהֲגִין שֶׁאֵין מִתְעַנִּין בּוֹ, אֲפִלּוּ חָתָן וְכַלָּה בְּיוֹם חֻפָּתָן, וְלֹא יָארְצֵייט (יום זכרון להוריו), וּבְאִסְרוּ חַג שֶׁלְּאַחַר חַג הַשָּׁבוּעוֹת, גַּם מִצַּד הַדִּין אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ, לְפִי שֶׁבִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, אִם חָל שָׁבוּעוֹת בַּשַׁבָּת, הָיָה יוֹם טְבוֹחַ הַקָּרְבָּנוֹת בְּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו. אֲבָל שֶׁל פֶּסַח וְשֶׁל סֻכּוֹת, הָיוּ מַקְרִיבִין בְּיוֹם רִאשׁוֹן דְּחֹל הַמּוֹעֵד (תכ"ט תצ"ד).

מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain

לפרק בספר מקור הטקסט עזור לי להבין את מה שלמדתי

הלימוד ליום הזה

התקדמות הלימוד

התפילה היומית

מסדר ליקוטי תפילות

היום בלוח ובמחזור

עניינו של יום בתורת רבנו

ספירה ושבועות

המחזור השנתי

ההתקדמות שלך

התיקון הכללי

העמקה ומקורות

הספרים של היום בספרייה

איך נבנה הסדר

התקדמות הלימוד

לימוד היום

ליקוטי מוהר״ןממתין ללימוד

שיחות הר״ןממתין ללימוד

שבחי הר״ןממתין ללימוד

חיי מוהר״ןממתין ללימוד

ספר המידותממתין ללימוד

סיפורי מעשיותממתין ללימוד

ליקוטי עצותממתין ללימוד

ליקוטי תפילותממתין ללימוד

השתפכות הנפשממתין ללימוד

משיבת נפשממתין ללימוד

עצות ישרותממתין ללימוד

עלים לתרופהממתין ללימוד

שמות הצדיקיםממתין ללימוד

קיצור שולחן ערוךממתין ללימוד

התפילה היומית

מסדר ליקוטי תפילות

היום בלוח ובמחזור

עניינו של יום בתורת רבנו

ספירה ושבועות

המחזור השנתי

ההתקדמות שלך

התיקון הכללי

העמקה ומקורות

הספרים של היום בספרייה

איך נבנה הסדר