ספירה ושבועות
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שלישי, ט״ז באייר ה׳תשפ״ט · 1 במאי 2029
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קנ״ה · אות א׳ – אות ג׳
כ־7 דק׳ · כ־690 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
עַצְבוּת הוּא מִדָּה רָעָה מְאֹד. וּמַה שֶּׁהָאָדָם אֵינוֹ נוֹסֵעַ לְהַצַּדִּיק, הוּא מֵחֲמַת עַצְבוּת וּכְבֵדוּת. וְכֵן מַה שֶּׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, הוּא מֵחֲמַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת. הַיְנוּ מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי בְּוַדַּאי אִם הָיָה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְהָיָה מַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹמֵד עָלָיו, וְשׁוֹמֵעַ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו, וּמַאֲזִין לְקוֹל תְּפִלָּתוֹ, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם עַצְבוּת וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת בִּתְפִלָּתוֹ, וּבְוַדַּאי הָיָה מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי; אַךְ עִקַּר בִּלְבּוּל הַתְּפִלָּה, הוּא בָּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן נוֹפֵל עָלָיו עַצְלוּת וְעַצְבוּת, וּמְבַלְבֵּל אֶת תְּפִלָּתוֹ. כִּי עִקַּר הָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת, הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. כְּמוֹ לְמָשָׁל, כְּשֶׁמַּנִּיחִין חִטָּה בְּאֶרֶץ טוֹבָה, אֲזַי הוּא גָּדֵל וְצוֹמֵחַ יָפֶה, וְאֵינוֹ מַזִּיק לוֹ שׁוּם רוּחַ וְלֹא זִיקִים וּרְעָמִים, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ הַצּוֹמֵחַ וְכֹחַ הַגּוֹדֵל, עַל כֵּן אֵינוֹ מַזִּיק לוֹ שׁוּם דָּבָר. אֲבָל כְּשֶׁנּוֹתְנִין הַחִטָּה בְּאֶרֶץ שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה לִזְרִיעָה, אֲזַי הוּא נִרְקָב בָּאָרֶץ, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ הַצּוֹמֵחַ וְכֹחַ הַגּוֹדֵל. וֶאֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת כֹּחַ הַגּוֹדֵל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אסתר ב׳:ז׳): וַיְהִי אוֹמֵן אֶת הֲדַסָּה – לְשׁוֹן גִּדּוּל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לא): אֱמוּנָה – זֶה סֵדֶר זְרָעִים. וְעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת כֹּחַ הַגּוֹדֵל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ, אֲזַי אֵין מַזִּיק לוֹ שׁוּם דָּבָר, וְאֵינוֹ יָרֵא מִשּׁוּם אָדָם וְשׁוּם דָּבָר, וּמִתְפַּלֵּל בְּחִיּוּת כָּרָאוּי, וְנוֹסֵעַ לְהַצַּדִּיק, כִּי אֵינוֹ מִתְיָרֵא וּמִתְפַּחֵד מִשּׁוּם עִנְיָן שֶׁבָּעוֹלָם. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חֶסְּרוֹן בָּאֱמוּנָה, אֲזַי אֵין לוֹ כֹּחַ הַגּוֹדֵל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ, וַאֲזַי הוּא נִרְקָב מַמָּשׁ, כְּמוֹ הַחִטָּה הַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן יֵשׁ לוֹ עַצְבוּת וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת, וְהוּא נִרְקָב מַמָּשׁ.
וְזֶה בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם, הַיְנוּ מַה שֶּׁאֵינוֹ יָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר, וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל שׁוּם בִּטּוּל וּבִלְבּוּל בַּעֲבוֹדָתוֹ, רַק עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, זֶה בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם. שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר יָכוֹל לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ, כִּי לֹא אִכְפַּת לֵהּ שׁוּם דָּבָר, רַק עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי אֶרֶךְ אַפַּיִם הוּא תָּלוּי בִּבְחִינַת אֱמוּנָה, כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם (ספרי פרשת ראה), אֲבָל עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהוּא הֶפֶךְ עֲבוֹדָה זָרָה, נִתְבַּטֵּל הַחֲרוֹן אַף, וְזוֹכִין לַאֲרִיכַת אַפַּיִם, שֶׁהוּא הֶפֶךְ הַחֲרוֹן אַף, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לַאֲרִיכַת אַפַּיִם, שֶׁיַּאֲרִיךְ אַפּוֹ עַל כָּל דְּבַר בִּלְבּוּל וּמְנִיעָה שֶׁעוֹבֵר עָלָיו בִּתְפִלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, שֶׁיִּסְבֹּל הַכֹּל, וְלֹא יִתְעַצֵּב וְלֹא יִתְעַצֵּל עַל־יְדֵי־זֶה כְּלָל, רַק יַעֲצֹר רוּחוֹ וְלֹא יִכְפַּת לֵהּ כְּלָל, וְיַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְיַעֲבֹר עַל הַכֹּל, וְלֹא יָחוּשׁ עַל כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת כְּלָל. שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַגּוֹדֵל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ. כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא גָּדֵל וְצוֹמֵחַ וּמַצְלִיחַ בַּעֲבוֹדָתוֹ, כִּי לֹא יוּכַל לְבַלְבְּלוֹ שׁוּם מוֹנֵעַ לְהַפִּילוֹ בְּעַצְבוּת וְעַצְלוּת חַס וְשָׁלוֹם, וּלְמָנְעוֹ עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, רַק יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בִּזְרִיזוּת וְשִׂמְחָה, וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל כָּל הַבִּלְבּוּלִים כְּלָל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם, בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת כֹּחַ הַגּוֹדֵל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ כַּנַּ"ל:
וְדַע, שֶׁאֶרֶךְ אַפַּיִם תָּלוּי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׁם זוֹכִים לִבְחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם. כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ז:ג׳): שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה; וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קי:): כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַּ. נִמְצָא שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לִבְחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם כַּנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יוּכַל לְבַלְבְּלוֹ שׁוּם מוֹנֵעַ וּבִלְבּוּל מֵעֲבוֹדָתוֹ כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁעִקַּר עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, זוֹכִין עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם, בְּחִינַת כֹּחַ הַגּוֹדֵל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וּמְבַלְבֵּל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי־זֶה וְכַנַּ"ל. וְעִקַּר גֹּדֶל הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה מִתְלַהֵב לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כָּל־כָּךְ, הָיָה רַק בִּשְׁבִיל מִדָּה זֹאת שֶׁל אֲרִיכַת אַפַּיִם, מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁשָּׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לִבְחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קיא): וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ, מָה רָאָה, אֶרֶךְ אַפַּיִם רָאָה. הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁרָאָה בְּחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם, שֶׁהוּא תָּלוּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן וַיִּקֹּד אַרְצָה, שֶׁהָיָה לִבּוֹ בּוֹעֵר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְאֶרֶךְ אַפַּיִם כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ שָׁם: וְחַד אָמַר אֱמֶת רָאָה, מַר אָמַר חֲדָא וּמַר אָמַר חֲדָא, וְלָא פְּלִיגֵי. כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וּמַסִּיק שָׁם בַּגְּמָרָא: שְׁמַע מִנַּהּ אֶרֶךְ אַפַּיִם רָאָה, כִּי עִקָּר הוּא בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם כַּנַּ"ל. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כִּסּוּפִין וְגַעְגּוּעִים לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם שֶׁיִּהְיֶה גַּעְגּוּעִים לְכָל הַצַּדִּיקִים לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְהוּא סְגֻלָּה לְהַכַּעַס וְלָעַצְבוּת, כִּי כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עַכּוּ"ם (שבת קה), אֲבָל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת אֶרֶךְ־אַפַּיִם, הֶפֶךְ הַכַּעַס. וְזֶה שֶׁקֹּדֶם קְרִיאַת־שְׁמַע, שֶׁהוּא אֱמוּנַת הַיִּחוּד, אָנוּ מְבַקְּשִׁים: וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ, הַיְנוּ שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים וּמִתְגַּעְגְּעִים לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִים לֶאֱמוּנָה, הַיְנוּ קְרִיאַת־שְׁמַע, שֶׁהוּא אֱמוּנָה:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קס״ב
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
בִּקְהִלַּת ״זְלַאטִיפָּאלִי״ הִתְעַנָּה פַּעַם אַחַת מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, וּבְיוֹם שִׁשִּׁי הֻכְרַח לִנְסֹעַ לְהַמֶּרְחָץ, כִּי לֹא הָיָה יָכוֹל לֵילֵךְ, וְאָמַר שֶׁזֶּה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לָרַבִּים שֶׁהוּא מִתְעַנֶּה, מֵחֲמַת זֶה נֶחֱלַשׁ כָּל כָּךְ. רַבֵּנוּ ז”ל, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד בַּכְּפָר שֶׁיָּשַׁב בּוֹ לְבַדּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה הוֹלֵךְ עַל פִּי הָרֹב עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּתוֹךְ אֵיזֶה יַעַר וְכַיּוֹצֵא, וְהָיָה מִתְבּוֹדֵד שָׁם הַרְבֵּה. וּפַעַם אַחַת הָלַכְתִּי עִמּוֹ בִּקְהִלַּת מֶעדְוֶועדִוְוקֶע, שֶׁהָיָה דָּר שָׁם בִּתְחִלָּה (כַּמְבֹאָר לְעֵיל), וְהָלַכְתִּי עִמּוֹ אָנֶה וָאָנָה אֵצֶל הַשָּׂדוֹת וְהֶהָרִים, וְנָטָה יָדוֹ עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת וְהֶהָרִים, וְאָמַר לִי: “עַל כָּל אֵלּוּ הַשָּׂדוֹת וְהֶהָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה סְבִיב הָעִיר וְעַל כָּל הַמְּקוֹמוֹת הַסְּמוּכִים לְהָעִיר סָבִיב, בְּכֻלָּם הָלַכְתִּי וְסִבַּבְתִּי כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים”, הַיְנוּ שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וּמִתְבּוֹדֵד שָׁם בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הַנַּ”ל.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
כי דרך הספינות של מלחמה שחוטפין על הים ספינה עם האנשים שבה לתוך הפלען דהינו בשביה, אבל כשהספינה הנ"ל ממדינת רגאז מוציאה דגל שלה, אזי אין לוקחין מהם לתוך הפלען. וכן היה ששכרו לו ספינה כזו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שי״ד – אות שט״ו
כ־2 דק׳ · כ־220 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
(כד) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר הַפָּחוּת שֶׁבַּאֲנָשַׁי אֲנִי מוֹלִיךְ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁל צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד כְּמוֹ שֶׁל עַכְשָׁיו וְכוּ' וִיקַנֵּא מְאֹד אֶת הַמְקֹרָבִים אֵלָיו מִכָּל־שֶׁכֵּן אֶת מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהוֹשִׁיט לוֹ יָד וְכוּ':
(כה) וְהוֹכִיחַ אֶת אֶחָד (ר' לִיפָּא) שֶׁהָיָה מְקֹרָב וְנִתְרַחֵק, וְאַחַר־כָּךְ חָזַר וּבָא אֵלָיו בְּחֹל־הַמּוֹעֵד פֶּסַח תקס"ט. עָנָה וְאָמַר אֲפִלּוּ אִם עוֹבְרִים כַּמָּה שָׁנִים וְאֵינוֹ נֶעְתָּק וְעוֹלֶה מִמַּדְרֵגָתוֹ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה מִמֶּנָּה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, רַק הוּא עוֹמֵד בְּמַדְרֵגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה כְּבַתְּחִלָּה, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא גָּרוּעַ יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, אִם הוּא מְקֹרָב לַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי הַהִתְקָרְבוּת בְּעַצְמוֹ הוּא טוֹב מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ (וְאִם לֹא הָיָה מְקֹרָב לְהַצַּדִּיק הָיָה גָּרוּעַ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר). הַדְּרָכִים מְבַקְשִׁים אֶת תַּפְקִידָם, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (אֵיכָה א) עַל פָּסוּק דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת, שֶׁהֵם מִתְאַבְּלִים עַל שֶׁפָּסְקוּ עוֹלֵי רְגָלִים שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים עֲלֵיהֶם. וְכֵן אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם נוֹסְעִים וְהוֹלְכִים לַצַּדִּיק הָאֱמֶת כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם נִפְסָק אֶחָד מֵהֶם וְנִמְנָע מִלִּנְסֹעַ, אֲזַי גַּם הַדְּרָכִים מִתְאַבְּלִים וּמְבַקְשִׁים אֶת תַּפְקִידָם. כִּי הַדְּרָכִים תְּאֵבִים שֶׁיִּסַּע עוֹד אֶחָד עֲלֵיהֶם לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. תָּמֵהַּ אֲנִי אֵיךְ מַשְׁלִיכִים חֲבוּרָה אֲהוּבָה וַחֲבִיבָה כָּזוֹ מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִם בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים לֹא הָלַכְתָּ בְּדַרְכֵי ה' כָּרָאוּי, בְּוַדַּאי הִפְסַדְתָּ מַה שֶּׁהִפְסַדְתָּ, וְאִם הָיִיתָ עוֹבֵד הַשֵּׁם כָּרָאוּי, הֲלֹא טוֹב הָיָה אִם הָיִיתָ מַטִּיל הָעַבְדוּת וְהַיַּהֲדוּת שֶׁלְּךָ גַּם־כֵּן לְתוֹךְ הַשֻּׁתָּפוּת שֶׁל הַחֲבֵרִים הָאֲהוּבִים. וְהָיוּ אֲחֵרִים יְכוֹלִין לְהַרְחִיב יְדֵיהֶם וּלְהַצְלִיחַ עַל־יְדֵי הָעֻבְדּוֹת שֶׁלְּךָ, וְיָתֵר מִזֶּה לְהַגִּיד לְךָ מָה אֲנִי, וּמַה שֶּׁהִפְסַדְתָּ זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיד לְךָ. אִם תִּסַּע מֵעַתָּה אָז תִּתְחָרֵט עַל הֶעָבָר:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · נפילה · חלק ראשון · אות י״ג – אות ב׳
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
יג. מִי שֶׁלִּבּוֹ נוֹפֵל מֵהַהִתְלַהֲבוּת, הוּא מֵחֲמַת שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת הַצַּדִּיק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יד. הַצַּדִּיק שֶׁמַּנְהִיג בֶּאֱמֶת אֶת הָעוֹלָם, לא יִפּל מֵחֲשִׁיבוּתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טו. מִי שֶׁבּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד וְהַכָּבוֹד רוֹדֵף אַחֲרָיו, בְּוַודַּאי לא יֵרֵד וְלא יִפּל מִכְּבוֹדוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טז. עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיקִים לא יִפּל מִמַּדְרֵגָתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. מִי שֶׁהוֹלֵךְ וְנוֹפֵל, יֵדַע שֶׁמַּלְאָכָיו הַשּׁוֹמְרִים אוֹתוֹ נִסְתַּלְּקוּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. מִי שֶׁבָּא לוֹ הִרְהוּר זְנוּת עִם בַּת אֵל נֵכָר, בְּיָדוּעַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶהוּ נְפִילָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
וַיְהִי הַיּוֹם וְהָיָה גִּבּוֹר, שֶׁנִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כַּמָּה גִּבּוֹרִים וְהָיָה הַגִּבּוֹר עִם גִּבּוֹרָיו הוֹלֵךְ וְכוֹבֵשׁ מְדִינוֹת וְלא הָיָה רוֹצֶה כִּי אִם הַכְנָעָה וּכְשֶׁהָיוּ בְּנֵי מְדִינָה מַכְנִיעִים עַצְמָן תַּחְתָּיו הָיָה מַנִּיחָם וְאִם לָאו הָיָה מַחֲרִיבָם וְהָיָה הוֹלֵךְ וְכוֹבֵשׁ וְלא הָיָה רוֹצֶה שׁוּם מָמוֹן, רַק הַכְנָעָה שֶׁיִּהְיוּ תַּחְתָּיו וְהָיָה דַּרְכּוֹ שֶׁל הַגִּבּוֹר שֶׁהָיָה שׁוֹלֵח לַמְּדִינָה גִּבּוֹרָיו כְּשֶׁהָיָה עֲדַיִן רָחוֹק מִמֶּנָּה הַרְבֵּה חֲמִשִּׁים פַּרְסָאוֹת שֶׁיַּכְנִיעוּ עַצְמָן תַּחְתָּיו וְהָיָה כּוֹבֵשׁ מְדִינוֹת כַּנַּ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · צדיק · אות י״ח – אות י״ט
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
זֶה שֶׁהַלַּמְדָן דּוֹבֵר רָעוֹת עַל הַצַּדִּיק הוּא מְכֻוָּן גָּדוֹל מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַפִּיל צַדִּיק גָּדוֹל לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל זֶה הַלַּמְדָן, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יוֹצִיא הַצַּדִּיק הַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, מֵהַגָּלוּת שֶׁבְּפֶה הַלַּמְדָן. כִּי הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה מֵאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים הֲלָכוֹת, וּמְיַחֵד בָּזֶה יִחוּדִים גְּדוֹלִים וְנִפְלָאִים, עַיֵּן שָׁם בִּפְנִיםL (לק"א סי' י"ב אות ד')
צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד וְלַחֲזֹר אַחַר צַדִּיק כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּץ הַנְּפָשׁוֹת וּלְהַעֲלוֹתָם, שֶׁיַּעֲלֶה גַּם נַפְשׁוֹ עִמָּהֶם וּלְחַדְּשָׁם בִּבְחִינַת עִבּוּר, וּלְהוֹרִיד עַל־יְדֵי זֶה תּוֹרָה. וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא צַדִּיק כָּזֶה, כִּי הוּא דַּיְקָא יָכוֹל לְתַקְּנוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִכָּל הַפְּגָמִים שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת. כִּי כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה דְּבַר תַּאֲוָה, זֶה הָרָצוֹן הוּא פְּגָם וּמָרָה לַנֶּפֶשׁ, וַאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת מָרַת נֶפֶשׁ בְּחִינַת "וְנַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ", וְזֶהוּ [בְּחִינַת] פִּזּוּר הַנֶּפֶשׁ, וַאֲזַי אֵין הַנֶּפֶשׁ מְאִירָה וְהִיא בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ רְעֵבָה. וְעַל יְדֵי שֶׁבָּא לַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַנַּ"ל נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי יָכוֹל לְתַקֵּן וּלְהַעֲלוֹת אֲפִלּוּ אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת הַפְּגוּמִים עִם הָרְצוֹנוֹת הַטּוֹבִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְאָז יִתְקַיֵּם בּוֹ: "וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב", בְּחִינַת וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשְׁךָ. וִיחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְחַדְּשׁוּ וִיתְתַּקְּנוּ יְמֵי נְעוּרָיו שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ, וְאָז יִקָּרֵא אָדָם. גַּם גּוּפוֹ יִתְעַלֶּה וְיִתְחַדֵּשׁ עַל יְדֵי שֶׁבָּא לְהַצַּדִּיק: (לק"א סי' י"ג אות ה' ו')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ל · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־4 דק׳ · כ־420 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
"יְהוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאד" וְלִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר, וּבָרָאתָ אֶת הָאָדָם בְּרַחֲמֶיךָ וְטוּבְךָ כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ, "לַחֲזוֹת בְּנעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ" שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּעֲנוּג הַנִּפְלָא שֶׁבְּכָל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁבָּזֶה הָעוֹלָם וְשֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכַנּוֹתוֹ בְּשֵׁם תַּעֲנוּג וְטוֹב כִּי אִם בְּדֶרֶךְ שְׁאֵלָה אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הִבְטַחְתָּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק שַׁ"י עוֹלָמוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ, וְאוֹצְרוֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא" וְגִלִּיתָ לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁכָּל הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת מַרְגִּישִׁין רַק בַּלֵּב, וְעַל כֵּן יָכל לִהְיוֹת שֶׁיֵּשֵׁב אֶחָד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, וְלָזֶה יִהְיֶה כָּל הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת בְּלִבּוֹ, וַחֲבֵרוֹ שֶׁיּוֹשֵׁב אֶצְלוֹ יִהְיֶה חָסֵר וָרֵיק מֵהֶם, כִּי לִבּוֹ חָסֵר מִכָּל זֶה וְעַתָּה, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לִהְיוֹת בִּכְלָל יְרֵאֶיךָ וְעוֹשֵׂי רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה גַּם כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ וְטוּבְךָ הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא לִנְחֹל אוֹתָם הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת בְּלִבִּי בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת בְּהַשָּׂגוֹת אֲמִתִּיּוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם בְּחִינַת נַחֲלַת שַׁ"י עוֹלָמוֹת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִזֶּה בְּלִי שִׁעוּר, כִּי עֲדַיִן אֲנִי צָרִיךְ לְהַעְתִּיר הַרְבֵּה לְהִנָּצֵל מֵהַגֵּהִנָּם מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו כִּי הִרְבֵּיתִי לִפְשׁעַ נֶגְדֶּךָ, עַד אֲשֶׁר "עֲווֹנוֹתַי עָבְרוּ ראשִׁי, כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי, טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאתִי בְּמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבּלֶת שְׁטָפָתְנִי" וְלֹא דַי לָנוּ בַּעֲווֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים כִּי אִם הוֹסַפְתִּי עֲלֵיהֶם עוֹד חֲדָשִׁים מָה אוֹמַר, מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, אַךְ כְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ עצֶם רִבּוּי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ בְּלִי שִׁעוּר עַל כֵּן אֲנִי מְחֻיָּב בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְנַפֵּל לְפָנֶיךָ וּלְהַעְתִּיר עֲדַיִן לִזְכּוֹת לְכָל הַטּוֹבוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת כַּאֲשֶׁר הֻזְהַרְנוּ מִצַּדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְהֵעִירוּ אָזְנֵינוּ מִמְּךָ לְקַוּוֹת וּלְצַפּוֹת לָזֶה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה, הַצִּילֵנִי מֵחֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת בָּזֶה וּבַבָּא, הַצִּילֵנִי מֵעָנָשֶׁיךָ הַקָּשִׁים הַצִּילֵנִי מִזַּעְמֶךָ חוּסָה עָלַי כְּרב רַחֲמֶיךָ רַחֵם עָלַי וֶהְיֵה בְּעֶזְרִי לְהִתְעוֹרֵר מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עָזְרֵנִי מֵעַתָּה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְכִרְצוֹן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁגַּם אָנכִי אֶזְכֶּה לִנְחֹל שַׁ"י עוֹלָמוֹת בֶּאֱמֶת וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי וְאַל תַּחְפִּירֵנִי מִתִּקְוָתִי, כִּי רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאד, רַחֲמֶיךָ רַבִּים בְּלִי שִׁעוּר "רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי" רַחֵם עָלַי וְעַל כָּל הַתְּלוּיִים בִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ, בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁאָנוּ נִשְׁעָנִים עֲלֵיהֶם תָּמִיד בְּכחָם וּבִזְכוּתָם בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ עַל כָּל אֵלֶּה, "עשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר", עֲשֵׂה עִמִּי פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת תָּמִיד, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה עָזְרֵנִי מֵעַתָּה לְגָרֵשׁ מִמֶּנִּי כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַמְּבֻלְבָּלוֹת, וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד לְהַמְשִׁיךְ כָּל רַעְיוֹנַי וּמַחְשְׁבוֹתַי לְתוֹךְ תּוֹרָה וּתְפִילָּה, בְּאפֶן שֶׁאֶהְיֶה דָבוּק בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות סט · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
אַז אַמֶענְטְשׁ זֶעהט עֶר אִיז זֶעהֶר שָׁפְל טָאר עֶר נִיט אַרָאפּ פַאלִין, נָאר עֶר מוּז זִיךְ מְחַיֶּה זַיִן, אִין זָאל זִיךְ מְיַשֵּׁב זַיין וִויא הָאבּ אִיךְ נִיט עֶפֶּעס אַמִצְוָה גִּיטָאן וִויא הָאבּ אִיךְ פָארְט נִיט אַמָאהל עֶפֶּעס גִּיטְץ גִּיטָאן אִיךְ פַאסְט אִם יוֹם כִּפּוּר אִין תִּשְׁעָה בְּאָב אוֹיךְ.
אוּן כָּל הַדָּלֶ"ת תַּעֲנֵיתִים אוֹיךְ חָטְשֶׁע דָּאס הַארְץ טִיט מִיר זֶעהֶר וֵוייא. אוּן גֶּעה אַמָאל אִין מִקְוֶה אַרַיין. אוּן אֲפִלּוּ אֵין כָּל הַקִּלְקוּלִים רַחֲמָנָא לִצְלָן, מוּטְשֶׁע אִיךְ מִיךְ זֶעהֶר אוּן וִויל מִיךְ זֶעהֶר מַצִּיל זַיין וְכוּ' אִין וִויא סֶע אִיז.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות סט · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
אֲבָל בַּמֶּה יִהְיֶה בִּטְחוֹנוֹ חָזָק שֶׁלֹּא יִפֹּל מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, הָעִקָּר הוּא רַק אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכְּשֶׁהוּא חָזָק בָּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּוַדַּאי אֵין לוֹ לְהִתְיָרֵא מִשּׁוּם מִלְחָמָה וְשׁוּם נִסָּיוֹן שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה שֶׁאָמַר לָהֶם הַכֹּהֵן:
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'אֲפִלּוּ אֵין בָּכֶם זְכוּת אֶלָּא מַה שֶּׁאַתֶּם אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאוּיִים לְנַצֵּחַ אֶת אוֹיְבֵיכֶם' וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל. כִּי בִּזְכוּת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" לְבַד, הַיְנוּ בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בָּזֶה לְבַד אַתֶּם יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב לַמִּלְחָמָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיוּת.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · עינים · אות ב
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 69% מהספר עד סוף היום
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: רָהִיטֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם וְקוֹרוֹתָיו וְאַבְנֵי בֵּיתוֹ מְעִידִין בּוֹ בִּשְׁעַת הַדִּין. וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ, וְאִם כֵּן, אִם אֶחָד עָבַר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, בַּחוּץ אוֹ בַּשָּׂדֶה, שֶׁאֵין בּוֹ מְחִצּוֹת, מִי מֵעִיד בּוֹ.
אַךְ בֶּאֱמֶת עִקַּר הָעֵדוּת הֵם בְּחִינַת מְחִצּוֹת הַבַּיִת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי כָּל הָעֲבֵרוֹת וְהַתַּאֲווֹת בָּאִים עַל־יְדֵי פְּגַם הָעֵינַיִם עַל שֶׁהָלַךְ אַחֲרֵי עֵינָיו, בִּפְרָט תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁעִקָּרָהּ עַל־יְדֵי רְאִיַּת עֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שלה · פסקה 1 – פסקה 4
כ־5 דק׳ · כ־540 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ג' וָאֵרָא תר"א אוּמַאן.
לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אַחַי וְרֵעַי, וּבִפְרָט יְדִיד נַפְשִׁי וּלְבָבִי הַוָּתִיק זֶרַע קֹדֶשׁ מַחְצַבְתּוֹ הַנָּגִיד וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה, עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ, וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן. לְכֻלָּם אֶקְרָא לְשָׁלוֹם וְכָל טוּב בְּאַהֲבָה רַבָּה וּרְחִימְתָן עֲזִיזָא לְשָׁלוֹם אֵין קֵץ.
הַבִּיטוּ וּרְאוּ וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ. מִי הֶאֱמִין לִשְׁמוּעָתֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה עַתָּה, אַחַר כָּל הַתְּלָאוֹת וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת וְהַצָּרוֹת וְהָרְדִיפוֹת עַד הַנֶּפֶשׁ שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ, וּבִפְרָט בִּפְרָט עָלַי הֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס, אֲשֶׁר כֻּלָּם חָרְקוּ שִׁנָּם עָלַי בְּיוֹתֵר, וְגַם עֲדַיִן לֹא שָׁב שִׂנְאָתָם וְכוּ' עָלַי בְּיוֹתֵר, עַתָּה עַתָּה בּוֹאוּ בְּרוּכֵי ה' וְשִׁיתוּ לְבַבְכֶם הֵיטֵב, וְהַבִּיטוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה' וְחַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו עַד אֵין קֵץ, שֶׁנִּזְכֶּה עַתָּה לִרְאוֹת בְּעֵינֵינוּ עָלֶה לְדֻגְמָא אֲשֶׁר נֶחְקְקָה בַּמֶּרְחַקִּים מִנּוֹרְאוֹת חִדּוּשֵׁי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל, לְהָאִיר וּלְגַלּוֹת הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה בָּעוֹלָם, וְכָל הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת, וּלְהִנָּצֵל מִכָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַמְבֹאָרִים שָׁם בְּלִקּוּטֵי עֵצוֹת הַזֶּה וְכוּ' וְכוּ', בְּדֶרֶךְ עֵצוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת, וְהִתְחַזְּקוּת עָצוּם בֶּאֱמֶת עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית וְכוּ'. גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה', אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וְכוּ', רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹקַי וְכוּ'. וִיקַבְּלוּ עַתָּה בְּשִׂמְחָה הַדַּף קָטָן הָרָצוּף פֹּה שֶׁהִגִּיעַ אֵלַי מִשָּׁם שְׁנֵי דַּפִּין כָּזֶה וְהִנַּחְתִּי אֶחָד בְּיָדִי, וְהָרִאשׁוֹן אֲנִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם לְמַעַן תִּרְאוּ בְּעֵינֵיכֶם יְשׁוּעַת ה', יִרְאוּ עֵינֵיהֶם וְיִשְׂמְחוּ לִבָּם. וְכַאֲשֶׁר הֵחֵל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַרְאוֹת חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ עִם כְּלַל יִשְׂרָאֵל וְעִמָּנוּ, כֵּן יִגְמֹר נָא בַּעֲדֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּגְמֹר שָׁם הַכֶּרֶךְ הַקָּטָן הַזֶּה בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה, וְיִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם וְיָפוּצוּ מַעְיְנוֹתָיו חוּצָה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה בְּסָמוּךְ לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר וְכוּ' וְכוּ', עוֹד כַּמָּה סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הַנּוֹבְעִים מֵהֶם וְכוּ'. עַד יָאִיר אֲמִתַּת הָאֱמֶת בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיְּקֻיַּם בִּמְהֵרָה הַבְטָחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהִבְטִיחַ בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת קְדוֹשׁוֹת, אִיךְ הָאבּ אוֹיס גִיפִירְט אוּן וֶועל אוֹיס פִירִין [גָּמַרְתִּי וָאֶגְמוֹר] וְכוּ'. כִּי עֲדַיִן עֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִין יְשׁוּעוֹת וְרַחֲמִים רַבִּים לִגְמֹר כָּל הַנַּ"ל וְיוֹתֵר, וּלְהַצִּילֵנוּ מִכָּל שׂוֹנְאֵינוּ וְרוֹדְפֵינוּ וְכוּ'. יָשׁוּבוּ הֵמָּה אֵלֵינוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא נָשׁוּב אֲלֵיהֶם. וְלַה' הַיְשׁוּעָה וְהַתִּקְוָה שֶׁנִּזְכֶּה לָשׂוּשׂ בִּישׁוּעָתוֹ תָּמִיד. וְעַתָּה אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְבַל תְּפַרְסְמוּ הַרְבֵּה לְאִישׁ זָר, רַק לַאֲנָשִׁים כִּלְבָבֵנוּ, וְלִגְנֹז הֵיטֵב הַדַּף הָרָצוּף פֹּה, וּלְהַזְהִיר כָּל מִי שֶׁתּוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁיְּכַסֶּה הַדָּבָר וְלֹא יְגַלֶּה לְשׁוּם אִישׁ זָר. וּמֻבְטְחַנִי שֶׁמֵּאֲלֵיהֶם יָבִינוּ בָּזֶה הֵיטֵב.
גַּם כְּבָר שָׁלַחְתִּי לָהֶם כַּמָּה אִגְּרוֹת שֶׁיִּשְׁלְחוּ לִי מָעוֹת עַל פַּרְנָסָתִי וּכְבָר כְּתַבְתֶּם לִי כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מוּכָן לִשְׁלֹחַ וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם כְּבָר יָצָא הַמָּעוֹת מֵאִתְּכֶם. עַל כֵּן אֲהוּבַי וִידִידַי וּבִפְרָט יְדִידִי ר' אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה וַחֲבֵרוֹ ר' אַבָּא נֵרוֹ יָאִיר הָעוֹסְקִים וּמִשְׁתַּדְּלִים לְמַעֲנִי, בַּקָּשָׁתִי מְאֹד אִם עֲדַיִן לֹא יָצָא הַמָּעוֹת עַל פַּרְנָסָתִי הַנַּ"ל שֶׁיִּרְאוּ עַל כָּל פָּנִים מֵעַתָּה לִבְלִי לְעַכֵּב עוֹד כְּלָל. וּבִפְרָט מַה שֶּׁהִבְטִיחַ ר' אַבָּא בְּעַצְמוֹ. וּמַה שֶּׁאַתָּה ר' אַבְרָהָם בֶּער צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ עַל חֶשְׁבּוֹנְךָ. תְּזָרְזוֹ מְאֹד לִשְׁלֹחַ מִיָּד, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְצָרֵף לָזֶה אֵיזֶה סַךְ מִשְּׁאָר אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַנְּדִיבִים בֶּאֱמֶת. כִּי הָרַחֲמָנוּת גָּדוֹל וְעָצוּם עָלַי מְאֹד הֵן בְּעֵסֶק פַּרְנָסָתִי הֵן בִּשְׁאָר עִסְקֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. וַהֲגַם שֶׁבְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל אֲנִי רוֹאֶה יְשׁוּעַת ה' וְנִפְלְאוֹתָיו בְּכָל עֵת. אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מֻכְרָח בְּכָל פַּעַם לִהְיוֹת מוֹדֶה עַל הֶעָבָר וְלִצְעֹק לֶעָתִיד לָבוֹא. כִּי ה' יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ וְגַם אַתֶּם יְדַעְתֶּם קְצָת מָה רַבּוּ צָרַי וְכוּ'. וְאֵין לִי כֹּחַ לִשָּׂא עָלַי גַּם דַּחֲקוּת הַפַּרְנָסָה חַס וְשָׁלוֹם. כַּאֲשֶׁר תָּבִינוּ בְּעַצְמְכֶם כִּי הוֹצָאָתַיי מְרֻבִּים מְאֹד וְהַהַכְנָסָה בְּצִמְצוּם גָּדוֹל בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ. וּמֻבְטְחַנִי בְּטוּב לְבַבְכֶם כַּיּוֹצֵא בָּכֶם שֶׁבְּוַדַּאי תְּקַיְּמוּ דְּבָרַי בְּעַצְמְכֶם וּלְהַקְדִּים עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה. הֵן לִשְׁלֹחַ מָעוֹת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתִי, הֵן בִּשְׁבִיל עֵסֶק הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל שֶׁהוּא זְכוּת הָרַבִּים לְדוֹרוֹת לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֶצַח נְצָחִים.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות מ' · פסקה 1 – פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
מַר בַּר הַמְדוּרִי. מַר בַּר חִיָיא. (מָרִי טָבָא).
מַבּוּג. מַגְבִּילָה אֲחוּי דְר' אַבָּא בַּר כֹּהֵן. ר' מוּנָא. ר' מוּנָא בַּר תַּנְחוּם. מוּנְבַּז. ר' מְחַסְיָא בַּר אִידִי. מָטִי.
ר' מְיַאְשָׁה. ר' מְיַאְשָׁה בַּר בְּרֵיהּ דְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. ר' מִישָׁא. ר' מִישָׁא בַּר יִרְמְיָה. ר' מִישׁוֹן בַּר נַגְרָא.
מַלָּאִי אָבִיו שֶׁל ר' אֶלְעָזָר. ר' מַלּוּךְ עַרְבָאָה. רַב מַלְכַיָא. רַב מַלְכִּיוּ. רַב מַמִין.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קי״ט · סעיף ו׳ – סעיף ח׳
כ־4 דק׳ · כ־410 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִלְעֹס מַצָּה, מֻתָּר לִשְׁרוֹתָהּ בְּמַיִם לְרַכְּכָהּ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְהֵא נִמְחָה לְגַמְרֵי. וּמִי שֶׁהוּא זָקֵן אוֹ חוֹלֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְאָכְלָהּ שְׁרוּיָה בְּמַיִם, יָכוֹל לִשְׁרוֹתָהּ בְּיַיִן אוֹ בִּשְׁאָר מַשְׁקִים. כְּשֶׁשּׁוֹרִין אֶת הַמַּצָּה לָצֵאת בָּהּ, צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁרוֹתָהּ מֵעֵת לְעֵת כִּי אָז נֶחְשֶׁבֶת כִּמְבֻשֶׁלֶת וְאֵין יוֹצְאִין בָּהּ. וְגַם צְרִיכִין לִזָּהֵר בִּשְׁאָר דְּבָרִים, שֶׁלֹּא יַפְסִיד דִּין לֶחֶם. עַיֵּן לְעֵיל סִימָן מ"ח סָעִיף ה'.
אַחַר כָּךְ נוֹטֵל כַּזַּיִת מָרוֹר, וְכֵן הוּא נוֹתֵן לְכָל אֶחָד מִבְּנֵי בֵיתוֹ, וְטוֹבְלוֹ בַּחֲרֹסֶת וּמְנַעֵר אֶת הַחֲרֹסֶת מֵעָלָיו, שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל הַמָּרוֹר, וּמְבָרֵךְ עַל אֲכִילַת מָרוֹר, וְאוֹכְלוֹ בְּלֹא הֲסִבָּה. אַחַר כָּךְ נוֹטֵל מִן הַמַּצָּה הַתַּחְתּוֹנָה גַּם כֵּן כַּזַּיִת, וְגַם כַּזַּיִת מָרוֹר, וְנָכוֹן לְטָבְלוֹ גַּם כֵּן בַּחֲרֹסֶת וּלְנַעֲרוֹ מֵעָלָיו, וּמַנִּיחַ אֶת הַמָּרוֹר תּוֹךְ הַמַּצָּה וְאוֹמֵר, כֵּן עָשָׂה הִלֵּל וְכוּ', וְאוֹכֵל בַּהֲסִבָּה. שִׁעוּר כַּזַּיִת כָּתַבְנוּ בַּכְּלָלִים, שֶׁהוּא כְּמוֹ חֲצִי בֵּיצָה. אָמְנָם יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא קְצָת פָּחוֹת מִכִּשְׁלִישׁ בֵּיצָה. וְכֵיוָן דְּמָרוֹר בַּזְּמַן הַזֶה מִדְּרַבָּנָן, לָכֵן מִי שֶׁקָּשֶׁה עָלָיו לֶאֱכוֹל מָרוֹר יָכוֹל לִסְמוֹךְ עַל דֵּעָה זֹאת לֶאֱכוֹל רַק פָּחוֹת קְצָת מִכְּמוֹ שְׁלִישׁ בֵּיצָה וִיבָרֵךְ עָלָיו (עַיֵן ֹשֻלְחָן עָרוּךְ תַּנְיָא) וּמִי שֶׁהוּא חוֹלֶה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכוֹל מָרוֹר כְּלָל, יִלְעוֹס עַל כָּל פָּנִים קְצָת מֵהַמִּינִים שֶׁיּוֹצְאִין בָּהֶם, אוֹ שְׁאָר עֵשֶׂב מַר עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ טַעַם מְרִירוּת בְּפִיו לְזֵכֶר בְּעָלְמָא, בְּלֹא בְּרָכָה (תע"ג תע"ה תפ"ו).
אַחַר כָּךְ אוֹכְלִין הַסְּעוּדָּה. וְיֵשׁ לֶאֱכוֹל כָּל הַסְּעוּדָה בַּהֲסִבָּה. וְנוֹהֲגִין לֶאֱכֹל בֵּיצִים. וְהֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, שֶׁלֹּא לְמַלֹאת כְּרֵסוֹ, לְמַעָן יוּכַל לֶאֱכוֹל אֶת הָאֲפִיקוֹמָן כְּמִצְוָתוֹ, וְלֹא לַאֲכִילָה גַּסָּה. וְאֵין אוֹכְלִין בָּשָׂר צָלִי בִּשְׁתֵּי הַלֵּילוֹת, אֲפִלּוּ שֶׁל עוֹף. וַאֲפִלּוּ בִּשְּׁלוּהוּ וְאַחַר כָּךְ צָלוּהוּ בִּקְּדֵרָה, אֵין אוֹכְלִין. יֵשׁ נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל בַּלֵילוֹת אֵלּוּ שׁוּם טִבּוּל, חוּץ מִשְּׁנֵי טִבּוּלִים שֶׁל מִצְוָה, כְּדֵי שֶׁיְהֵא נִכָּר שֶׁאֵלּוּ הֵם לְשֵׁם מִצְוָה. לְאַחַר גְּמָר הַסְּעוּדָה אוֹכְלִין אֲפִיקוֹמָן, זֵכֶר לְקָרְבַּן פֶּסַח, שֶׁהָיָה נֶאֱכַל בְּסוֹף הַסְּעוּדָה שֶׁיְהֵא גְּמַר כָּל הַשְּׂבִיעָה. וְיֵשׁ לֶאֱכוֹל כִּשְׁנֵי זֵיתִים, אֶחָד זֵכֶר לַפֶסַח וְאֶחָד זֵכֶר לַמַצָּה, שֶׁהָיְתָה נֶאֱכֶלֶת עִם הַפֶּסַח. וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יִפְחוֹת מִכַּזַּיִת, וְאוֹכְלוֹ בַּהֲסִבָּה. וְאַחַר הָאֲפִיקוֹמָן, אָסוּר לֶאֱכוֹל שׁוּם דָּבָר. אַחַר כָּךְ מוֹזְגִין כּוֹס שְׁלִישִׁי לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן. וְצָרִיךְ לְדַקְדֵּק בּוֹ אִם הוּא נָקִי מִשִׁיוּרֵי כוֹסוֹת, דְּהַיְנוּ אִם אֵין בּוֹ שִׁיוּרֵי יַיִן שֶׁשָּׁרָה בּוֹ מַצָּה בִּשְׁעַת הַסְּעוּדָה. כִּי אִם אֵינוֹ נָקִי, צָרִיךְ שְׁטִפָה וַהֲדָחָה (עַיֵן לְעֵיל סִימָן מ"ה סָעִיף ד'). וּמִצְוָה לְהַדֵּר שֶׁיְבָרְכוּ בְּזִמּוּן. אֲבָל לֹא יֵלְכוּ מִבַּיִת לְבַיִת לְצֹרֶךְ זִמּוּן, כִּי כָל אֶחָד צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בִּמְקוֹם שֶׁאָכַל. וְנוֹהֲגִין שֶׁבַּעַל הַבַּיִת מְבָרֵךְ בְּזִמּוּן, שֶׁנֶּאֱמַר, טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ (עַיֵן לְעֵיל סִימָן מה סָעִיף ה), וְהוּא מִקְּרִי טוֹב עַיִן, שֶׁאָמַר, כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל וְכוּ', וְאַחַר כָּךְ מְבָרְכִין עַל הַכּוֹס וְשׁוֹתִין בַּהֲסִבָה. וְאָסוּר לִשְׁתּוֹת בֵּין כּוֹס זֶה לְכוֹס רְבִיעִי (סִימָן תעב).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ל
"יְהוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאד" וְלִגְדֻלָּתְךָ אֵין חֵקֶר, וּבָרָאתָ אֶת הָאָדָם בְּרַחֲמֶיךָ וְטוּבְךָ כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ, "לַחֲזוֹת בְּנעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ" שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּעֲנוּג הַנִּפְלָא שֶׁבְּכָל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁבָּזֶה הָעוֹלָם וְשֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכַנּוֹתוֹ בְּשֵׁם תַּעֲנוּג וְטוֹב כִּי אִם בְּדֶרֶךְ שְׁאֵלָה אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הִבְטַחְתָּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק שַׁ"י עוֹלָמוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ, וְאוֹצְרוֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא" וְגִלִּיתָ לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁכָּל הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת מַרְגִּישִׁין רַק בַּלֵּב, וְעַל כֵּן יָכל לִהְיוֹת שֶׁיֵּשֵׁב אֶחָד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, וְלָזֶה יִהְיֶה כָּל הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת בְּלִבּוֹ, וַחֲבֵרוֹ שֶׁיּוֹשֵׁב אֶצְלוֹ יִהְיֶה חָסֵר וָרֵיק מֵהֶם, כִּי לִבּוֹ חָסֵר מִכָּל זֶה וְעַתָּה, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לִהְיוֹת בִּכְלָל יְרֵאֶיךָ וְעוֹשֵׂי רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה גַּם כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ וְטוּבְךָ הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא לִנְחֹל אוֹתָם הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת בְּלִבִּי בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת בְּהַשָּׂגוֹת אֲמִתִּיּוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם בְּחִינַת נַחֲלַת שַׁ"י עוֹלָמוֹת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִזֶּה בְּלִי שִׁעוּר, כִּי עֲדַיִן אֲנִי צָרִיךְ לְהַעְתִּיר הַרְבֵּה לְהִנָּצֵל מֵהַגֵּהִנָּם מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו כִּי הִרְבֵּיתִי לִפְשׁעַ נֶגְדֶּךָ, עַד אֲשֶׁר "עֲווֹנוֹתַי עָבְרוּ ראשִׁי, כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי, טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאתִי בְּמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבּלֶת שְׁטָפָתְנִי" וְלֹא דַי לָנוּ בַּעֲווֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים כִּי אִם הוֹסַפְתִּי עֲלֵיהֶם עוֹד חֲדָשִׁים מָה אוֹמַר, מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, אַךְ כְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ עצֶם רִבּוּי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ בְּלִי שִׁעוּר עַל כֵּן אֲנִי מְחֻיָּב בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְנַפֵּל לְפָנֶיךָ וּלְהַעְתִּיר עֲדַיִן לִזְכּוֹת לְכָל הַטּוֹבוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת כַּאֲשֶׁר הֻזְהַרְנוּ מִצַּדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְהֵעִירוּ אָזְנֵינוּ מִמְּךָ לְקַוּוֹת וּלְצַפּוֹת לָזֶה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה, הַצִּילֵנִי מֵחֶרְפּוֹת וּבוּשׁוֹת בָּזֶה וּבַבָּא, הַצִּילֵנִי מֵעָנָשֶׁיךָ הַקָּשִׁים הַצִּילֵנִי מִזַּעְמֶךָ חוּסָה עָלַי כְּרב רַחֲמֶיךָ רַחֵם עָלַי וֶהְיֵה בְּעֶזְרִי לְהִתְעוֹרֵר מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת עָזְרֵנִי מֵעַתָּה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְכִרְצוֹן צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁגַּם אָנכִי אֶזְכֶּה לִנְחֹל שַׁ"י עוֹלָמוֹת בֶּאֱמֶת וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי וְאַל תַּחְפִּירֵנִי מִתִּקְוָתִי, כִּי רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאד, רַחֲמֶיךָ רַבִּים בְּלִי שִׁעוּר "רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי" רַחֵם עָלַי וְעַל כָּל הַתְּלוּיִים בִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ, בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁאָנוּ נִשְׁעָנִים עֲלֵיהֶם תָּמִיד בְּכחָם וּבִזְכוּתָם בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ עַל כָּל אֵלֶּה, "עשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר", עֲשֵׂה עִמִּי פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת תָּמִיד, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה עָזְרֵנִי מֵעַתָּה לְגָרֵשׁ מִמֶּנִּי כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַמְּבֻלְבָּלוֹת, וְתִהְיֶה עִמִּי תָמִיד לְהַמְשִׁיךְ כָּל רַעְיוֹנַי וּמַחְשְׁבוֹתַי לְתוֹךְ תּוֹרָה וּתְפִילָּה, בְּאפֶן שֶׁאֶהְיֶה דָבוּק בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ד · התורה והתפילה זו לצד זו
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 223 מתוך 354 במחזור של שנת ה׳תשפ״ט
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־31 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת כ׳ באייר): בהר
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־1 במאי 2029, בשעה 19:18 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.