פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, ו׳ באדר א׳ ה׳תש״צ · 9 בפברואר 2030
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ו · אות י׳ – אות י״ב
כ־6 דק׳ · כ־570 מילים · 37% מהספר עד סוף היום
וְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּקַבְּלִין מִשָּׁם, הַיְנוּ מִבְּחִינַת יָדַיִם, בְּחִינַת שָׁמַיִם, בְּחִינַת רְעָמִים. אֵין לְגַנּוֹת אֶת הַמְקַבֵּל, אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, מֵאַחַר שֶׁקִּבְּלָם מִן הַשָּׁמַיִם. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים (עירובין יג:), וּמַה שֶּׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, זֶה אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, כִּי זֶה בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁמִּשָּׁם קִבֵּל הַדִּבּוּרִים, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: יַרְעֵם (ה') אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת. דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת. כִּי זֶה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה' שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, הַיְנוּ בְּחִינַת: צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, צַדִּיק וְרַע לוֹ; רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, רָשָׁע וְרַע לוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לא הִשִּׂיג זֹאת, וְעַל זֶה בִּקֵּשׁ (שמות ל״ג:י״ג): הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ. כִּי צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ; צַדִּיק וְרַע לוֹ, זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ; רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, זֶה בְּחִינַת הָרָשָׁע שֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ; רָשָׁע וְרַע לוֹ, זֶה בְּחִינַת הָרָשָׁע שֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ. וַאֲפִלּוּ מֹשֶׁה לא הִשִּׂיג זֹאת, כִּי הֵם בְּחִינַת דַּרְכֵי ה', בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁהֵם נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג. וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּקַבְּלִים דִּבּוּרִים מִן הַשָּׁמַיִם, מִבְּחִינַת יָדַיִם, בְּחִינַת רְעָמִים כַּנַּ"ל, אֵין לְגַנּוֹת אוֹתוֹ, אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, כִּי זֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג זֹאת, כִּי הוּא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, בְּחִינַת רְעָמִים כַּנַּ"ל:
וְזֶה פֵּרוּשׁ (איוב כ״ו:י״ג-י״ד): בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה, חֹלְלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִחַ, הֵן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָיו, וּמַה שֶּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ, וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָן. בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה – הַיְנוּ בְּחִינַת הָרוּחַ הַדּוֹפֵק הַנַּ"ל, הַמְנַשֵּׁב בַּיָּדַיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁמַיִם כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה, כִּי עַל־יְדֵי הָרוּחַ הַדּוֹפֵק הַנַּ"ל, הוּא מְזַכֵּךְ וּמְשַׁפֵּר הַשָּׁמַיִם, שֶׁהֵם הַיָּדַיִם, בִּבְחִינַת: נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם כַּנַּ"ל. וְזֶה: חֹלְלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִח – שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשֶׂה חָלָל בְּהַיָּדַיִם, שֶׁהָיוּ כְּבֵדִים וּסְתוּמִים עַל־יְדֵי הָעַצְבוּת רוּחַ, שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל. וַאֲזַי כְּשֶׁמְּבַטֵּל בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְהָרוּחַ הַדּוֹפֵק מְנַשֵּׁב כְּסֵדֶר, וַאֲזַי נִתְנַשְּׂאִין הַיָּדַיִם, וְנִזְדַּכֵּךְ הַשָּׁמַיִם, וַאֲזַי מְקַבְּלִין מֵהֶם דִּבּוּרִים, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה', כִּי בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים כַּנַּ"ל. וְזֶה: הֵן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו – הַיְנוּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה', בְּחִינַת צַדִּיק וְטוֹב וְכוּ', שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כַּנַּ"ל, בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁהֵם נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים כַּנַּ"ל. וְזֶה: וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָן – הַיְנוּ שֶׁבְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּקַבְּלִין מִן הַשָּׁמַיִם הַנַּ"ל, אֵין בָּהֶם שׁוּם גְּנוּת, וְאָסוּר לְגַנּוֹת אֶת הַמְקַבֵּל, אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, כִּי זֶה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה', בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג כַּנַּ"ל. וְזֶה: וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם גְּנוּת, אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, כִּי: וְרַעַם גְּבוּרֹתָו מִי יִתְבּוֹנָן – כִּי מִי יוּכַל לְהָבִין רַעַם גְּבוּרוֹתָיו, שֶׁהֵם נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, בְּחִינַת: יַרְעֵם (ה') אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת, כִּי בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, רַק שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, כִּי הוּא בְּחִינַת דַּרְכֵי ה' כַּנַּ"ל:
וְזֶה פֵּרוּשׁ: וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים – זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): אַף אֲנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ. בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' – זֶה בְּחִינַת תּוֹרָה חֲדָשָׁה, תּוֹרַת ה', שֶׁנַּעֲשָׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל. בְּשָׁבוּעֹתֵיכֶם – זֶה בְּחִינַת הַדַּעַת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת מָן, בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת, שֶׁהוּא מִקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַנּוּן כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן נִקְרָא שָׁבוּעוֹת עֲצֶרֶת, מִלְּשׁוֹן מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל־א ט): זֶה יַעֲצֹר בְּעַמִּי. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם – זֶה בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת רוּחַ הַדּוֹפֵק הַנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת רוּחַ הַדּוֹפֵק הַנַּ"ל, כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, ל"ט מְלָאכוֹת, עַצְבוּת רוּחַ כַּנַּ"ל. כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לא תַעֲשׂוּ, לְבַטֵּל זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, ל"ט מְלָאכוֹת, עִצְּבוֹן יָדַיִם, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (בראשית ה׳:כ״ט): זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂינוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ; הַכֹּל כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות צ״ו
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 38% מהספר עד סוף היום
על ידי זה הוא משתיק ממנו שאר הדינים כנ"ל, וגם עושה לו טובה כי כשהצדיק צריך לילך מדרגה לדרגה אזי מנסים אותו אם יש לו כח לעמד בהיכל המלך, והיכל המלך הוא בחינת פה של הצדיק שנקרא היכל, שהוא בגימטריא אדני (תקוני זהר, דף לב.) שהוא בחינת פה כמו שכתוב (שם, דף יז.): מלכות פה. וזה שהצדיק חולק עליו הוא נסיון לזה הצדיק שעליו המחלקת אם יש לו כח לעמד בהיכל המלך בפה של הצדיק החולק עליו ועל ידי זה מעלין אותו מדרגה לדרגה יותר עליונה. נמצא שעושה לו טובה:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י׳
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 38% מהספר עד סוף היום
ונבהלו מאד מאד ובאו בכעס גדול ובזו אותו מאד מאד. וכששאלו אותו למה אתה אומר עכשיו ששמך כך ואחר כך שם אחר וכן בשם מקומך?
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קנ״ה – אות קנ״ז
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 28% מהספר עד סוף היום
(ה) קֹדֶם הַנְּסִיעָה הַנַּ"ל אָמַר אֲנִי דּוֹמֶה כְּמוֹ נַעַר קָטָן שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לֵילֵךְ לַחֶדֶר אֲבָל כְּשֶׁיִּכְנֹס לַחֶדֶר יוּכַל לִלְמֹד. אִלּוּ הָיוּ יוֹדְעִים הָעוֹלָם עַל מָה אֲנִי נוֹסֵעַ הָיוּ נוֹשְׁקִים אֶת דְּרִיסַת הָרַגְלַיִם שֶׁלִּי, בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁלִּי אֲנִי מַכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת:
(ו) אָמַר הַמָּקוֹם שֶׁלִּי הוּא רַק אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁאֲנִי נוֹסֵעַ אֲנִי נוֹסֵעַ רַק לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְפִי שָׁעָה אֲנִי רוֹעֶה בִּבְּרֶסְלֶב וְכַיּוֹצֵא:
(ז) קֹדֶם שֶׁנָּסַע הַנְּסִיעָה הַנַּ"ל הִכָּה כַּף אֶל כַּף בְּשִׂמְחָה וְאָמַר הַיּוֹם מַתְחִיל דָּבָר חָדָשׁ, וַאֲזַי אָמַר אֲנַחְנוּ דּוֹמִין כְּמוֹ מִי שֶׁמְּנַגֵּן, וְהָעוֹלָם מְרַקְּדִין וּמִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין וְשׁוֹמֵעַ אֶת הַנִּגּוּן הִיא פְּלִיאָה בְּעֵינָיו מַה הֵם רָצִים אַחֲרָיו וּמַה הֵם מְרַקְּדִין, כָּךְ הִיא פְּלִיאָה אֵצֶל הָעוֹלָם עַל מָה אַתֶּם רָצִים אַחֲרַי. כְּשֶׁאָשׁוּב מִדַּרְכִּי אֲנִי אוּכַל לְנַגֵּן וְאַתֶּם תּוּכְלוּ לְרַקֵּד. וְאַחַר־כָּךְ נָסַע לְנָאוְורִיטְשׁ וְהָיָה בְּזַאסְלַאב וּבְאוֹסְטְרְהָא וּבְדוּבְּנָא וּבִבְּרָאד וְעוֹד שְׁאָר מְקוֹמוֹת וְנִתְחַפֵּשׂ וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים מִמֶּנּוּ. וְהָיָה בְּבֵית כָּל הַנְּגִידִים הַגְּדוֹלִים בִּבְרָאד וְהָיָה לוֹ עֵסֶק לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. כְּשֶׁנִּכְנַס לִבְּרָאד בָּאוּ כָּל הָעִיר לִקְרָאתוֹ. [פֵּרוּשׁ כִּי הֵם לֹא נִתְכַּוְּנוּ כְּלָל לְכַבְּדוֹ כִּי לֹא הָיוּ יוֹדְעִים מִמֶּנּוּ כְּלָל רַק מִמֵּילָא נִזְדַּמֵּן כָּךְ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ], וְשָׁמַעְתִּי קוֹל הַצְּעָקָה שֶׁל תַּאֲווֹתֵיהֶם שֶׁהֵם מִתְאַוִּים וְצוֹעֲקִים מָמוֹן וְכוּ', שֶׁהָיָה צְעָקָה גְּדוֹלָה מִתַּאֲווֹתֵיהֶן. בְּאוֹתוֹ זְמַן בְּעֶרֶב שָׁבוּעוֹת נִפְטְרָה זוּגָתוֹ, וַאֲנַחְנוּ נִתְקַבַּצְנוּ אֵלָיו עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת וְאָמַר לָנוּ תּוֹרָה כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · יראה · חלק ראשון · אות כ״ט – אות ל״ד
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 40% מהספר עד סוף היום
כט. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאָה, בְּוַדַּאי, יַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי הַצַּדִּיק.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לב. עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם תָּבוֹא לְיִרְאָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לג. הַפְּשָׁעִים מְסִירִין אֶת הַיִּרְאָה מִנֶּגֶּד עֵינָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗לד. מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן אֶל לִבּוֹ יוֹם הַמִּיתָה, עַל־יְדֵי זֶה אֵין לוֹ יִרְאָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות כ״ב
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 42% מהספר עד סוף היום
וְהִתְחִילוּ לְדַבֵּר לָהּ שִׁדּוּכִים עִם מֶלֶךְ פְּלוֹנִי וְעִם מֶלֶךְ פְּלוֹנִי וְכַיּוֹצֵא וְעָשָׂה לָהּ חָצֵר כָּרָאוּי וְיָשְׁבָה שָׁם וְלָקְחָה לְעַצְמָהּ בְּנוֹת שָׂרִים לִהְיוֹת לָהּ לְרֵעוֹתֶיהָ וְיָשְׁבָה שָׁם וְהָיְתָה מְנַגֶּנֶת בִּכְלֵי שִׁיר וְכַיּוֹצֵא כְּדַרְכָּם וְכָל מַה שֶּׁהָיוּ מְדַבְּרִים לָהּ שִׁדּוּכִים הָיְתָה מְשִׁיבָה, שֶׁאֵין רְצוֹנָהּ בִּדְבָרִים דְּהַיְנוּ לְדַבֵּר הַשִּׁדּוּךְ, רַק שֶׁיָּבוֹא הַמְשֻׁדָּךְ בְּעַצְמוֹ וְהִיא הָיְתָה בְּקִיאָה מְאד בְּחָכְמַת הַשִּׁיר וְעָשְׂתָה בְּאָמָּנוּת מָקוֹם שֶׁיָּבוֹא הַמְשֻׁדָּךְ עַל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְיַעֲמד כְּנֶגְדָּהּ, וִידַבֵּר דִּבְרֵי שִׁיר הַיְנוּ שִׁיר שֶׁל חֵשֶׁק, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּדַבֵּר הֶחָשׁוּק לַחֲשׁוּקָתוֹ דִּבְרֵי חִבָּה וְהָיוּ בָּאִים מְלָכִים לְהִשְׁתַּדֵּךְ וְעָלוּ עַל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְהָיוּ מְדַבְּרִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד שִׁיר שֶׁלּוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · כבוד וגדולה ומנהיגות · אות ה׳ – אות ח׳
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 39% מהספר עד סוף היום
לְפִי הַכָּבוֹד שֶׁמְּכַבֵּד אֶת יִרְאֵי ה', כֵּן עוֹלֶה הַכָּבוֹד לְשֹׁרְשׁוֹ. וְעִקַּר הַדָּבָר שֶׁיְּכַבֵּד יִרְאֵי ה' בְּלֵב שָׁלֵם, וְעַל־יְדֵי זֶה מַשְׁלִים פְּגָמֵי הַיִּרְאָה וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם: (שם אות ו' ז' ח')
אֵין לְאָדָם לְקַבֵּל שְׂרָרָה וּמַנְהִיגוּת כִּי אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּאֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהוּא מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי וְכוּ', אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵין לוֹ לְקַבֵּל הַמַּנְהִיגוּת. וְאַף שֶׁהָאָדָם חוֹשֵׁב בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת עַל הָעוֹלָם וְעַל־כֵּן רוֹצֶה בְּהַנְהָגָתוֹ, בֶּאֱמֶת הוּא רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד וְתוֹלֶה רְדִיפָתוֹ בְּרַחֲמָנוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לָבוֹא לְמִינוּת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת חַ"ו. אֲבָל מִן הַשָּׁמַיִם מְרַחֲמִין וְאֵין מַנִּיחִין הַמַּנְהִיגוּת בְּיָדָם: (לק"א סי' י"ח אות ג' ו')
עַל־יְדֵי אַהֲבַת הַחֲכָמִים תִּכּוֹן הַמַּלְכוּת וְהַמַּנְהִיגוּת. וּכְשֶׁבָּא לְמֶלֶךְ אוֹ מַנְהִיג אֵיזֶהוּ שִׂנְאָה עַל הַחֲכָמִים, יָדוּעַ לֶהֱוֵי לֵיהּ שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם יוֹרִידוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ, כִּי אֵין קִיּוּם לָעוֹלָם בְּלֹא הַחָכְמָה: (שם אות ד')
צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אוֹנְסוֹ לְכַבְּדוֹ. וְעַל־יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ, מְבַטְּלִין מִמֶּנּוּ הַשִּׁכְחָה וְנִתְגַּלָּה הַנֶּפֶשׁ, הַיְנוּ זִכְרוֹן הַתּוֹרָה, וְנִתְבַּטְּלִין הַדִּינִים וְהַחַשְׁכוּת וְכוּ', וְנִמְשָׁךְ אוֹר וַחֲסָדִים וְחַיִּים וְחָכְמוֹת הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם: (לק"א סי' ל"ז אות ה')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״א · קטע ט״ז – קטע י״ז
כ־4 דק׳ · כ־400 מילים · 44% מהספר עד סוף היום
וְתִכְתְּבֵנוּ בִּימֵי ראשׁ הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, וּלְקַבֵּל על מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ תָמִיד חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וְעָזְרֵנוּ לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת זַכֵּנוּ שֶׁיִּהְיוּ נַפְשׁוֹתֵינוּ נִכְלָלוֹת יַחַד בְּאַהֲבָה גְדוֹלָה בְּתוֹךְ נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה וְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח" וּבְיוֹתֵר בִּימֵי ראשׁ הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים, נִזְכֶּה לְשִׂמְחָה יְתֵרָה וַעֲצוּמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ, כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדנֵינוּ, וְאַל תֵּעָצֵבוּ, כִּי חֶדְוַת יְהוָה הִיא מָעֻזְּכֶם" וְנֶאֱמַר. "אַשְׁרֵי הָעָם ידְעֵי תְרוּעָה, יְהוָה, בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם, וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה, וּבִרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ כִּי לַיהוָה מָגִנֵּנוּ, וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מַלְכֵּנוּ" וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי מְרִיבוֹת וּמַחֲלֹקֶת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם עָזְרֵנוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ, הוֹרֵנוּ דְרָכֶיךָ, הַדְרִיכֵנוּ בַּאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנוּ, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, אוֹתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת "נֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר" וְתִתֶּן לִי כחַ מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי רוּחַ חָכְמָה דִקְדֻשָּׁה וֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם "הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד", רַק תִּתֶּן לִי כחַ לְהַעְלִים וּלְהַצְפִּין אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאֵין רַשָּׁאִין לְגַלּוֹתָם חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, כִּי צְרָכֵנוּ מְרֻבִּים מְאד וְדַעְתֵּנוּ קְצָרָה לְבָאֲרָם וּלְפָרְטָם, עַל כֵּן יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ פֵּרַטְנוּם כִּי לְפָנֶיךָ נִגְלוּ תַעֲלוּמוֹת לֵב וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית וְתִמָּלֵא עָלֵינוּ רַחֲמִים כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים, וּתְזַכֵּנוּ לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת בְּכָל הַבְּחִינוֹת, וּלְעֵצָה שְׁלֵמָה וִישָׁרָה תָמִיד כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לִלְמד וְלַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד, וּלְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת מִכָּל מַה שֶּׁנִּלְמד בְּסִפְרֵי תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּתְזַכֵּנוּ מְהֵרָה לֵילֵךְ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹרוּ אוֹתָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, לְקַיֵּם כָּל דִּבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת וָצֶדֶק וְאֶת הַכּל נַעֲשֶׂה יָפֶה בְּעִתּוֹ בְּכָל עֵת וָעֵת בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן יְרֵאֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים וְנִזְכֶּה לְבַלּוֹת יָמֵינוּ בַּטּוֹב הָאֲמִתִּי וּשְׁנוֹתֵינוּ בַּנְּעִימִים, לְבַלּוֹת כָּל יָמֵינוּ עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה הָאֲמִתִּיּוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת שֶׁאֵינָן טוֹבוֹת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקּדֶשׁ, וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ" וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ וְתוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ כָּאָמוּר רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ, וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם עֲצַת יְהוָה לְעוֹלָם תַּעֲמד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדוֹר וָדוֹר כִּי יְהוָה צְבָאוֹת יָעָץ, וּמִי יָפֵר, וְיָדוֹ הַנְּטוּיָה וּמִי יְשִׁיבֶנָּה מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ, וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה מַחֲשָׁבוֹת בְּעֵצָה תִכּוֹן, וּבְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה מִלְחָמָה" וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ, וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות טו
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 40% מהספר עד סוף היום
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁלִּפְעָמִים מַגִּיעַ לָאָדָם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם דַּיְקָא לְהִתְחַזֵּק בְּזֶה הַהִרְהוּר תְּשׁוּבָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת. כְּגוֹן לְדַבֵּר שָׁם אֵיזֶה דִּבּוּרִים שֶׁל תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת אוֹ דִּבְרֵי הִשְׁתּוֹקְקוּת בַּפֶּה וּבַלֵּב כְּפִי הָעִנְיָן.
וְלֹא יַמְתִּין וְלֹא יָזוּז מִמְּקוֹמוֹ. אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין זֶה הַמָּקוֹם מוּכָן לְכָךְ. כְּגוֹן שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם קְבִיעוּת לְתוֹרָה וּתְפִלָּה. רַק בְּדֶרֶךְ הִלּוּךְ וְכַיּוֹצֵא. כִּי כְּשֶׁיָּזוּז מִמְּקוֹמוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּפְסֹק. וְכֵן רָאִינוּ מִמֶּנּוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ עִנְיָן כָּזֶה כַּמָּה פְּעָמִים (שָׁם, סִימָן קכ"ד).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות לו
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 41% מהספר עד סוף היום
יֵשׁ שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת שֶׁמַּרְחִיקִין אֶת הָאָדָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֶחָד מַגִּיעַ אֵלָיו וּמַזִּיקוֹ בְּרֹאשׁוֹ וּמַכְנִיס בְּמֹחוֹ וְדַעְתּוֹ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת שֶׁל מָמוֹן וּשְׁאָר תַּאֲווֹת. וְאֶחָד מַגִּיעַ אֵלָיו וּמַזִּיקוֹ לְלִבּוֹ וּמַכְנִיס חֶמְדָּה גְּדוֹלָה בְּלִבּוֹ שֶׁיַּחְמֹד מְאֹד לְכָל הַתַּאֲווֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּשָּׁאֵר בּוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה יַחֲזֹר וְיִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲוַת הַלֵּב וְעַל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבַּמֹּחַ.
אֲבָל יֵשׁ עוֹד קְלִפָּה שְׁלִישִׁית שֶׁקָּשָׁה מִכֻּלָּם, שֶׁעִקַּר עִסְקָהּ לְהַשְׁלִיךְ וּלְהַפִּיל אֶת הָאָדָם וּלְהַחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ שֶׁיִּהְיֶה נָסוֹג אָחוֹר לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַצַּדִּיקִים בִּבְחִינַת: "נָזוֹרוּ אָחוֹר", וְאוֹמֵר לוֹ:
'מַה לְּךָ לְיַגֵּעַ עַצְמְךָ אֵצֶל הַחֲסִידִים וְהַיְרֵאִים אֲמִתִּיִּים, מֵאַחַר שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁאַתָּה אֶצְלָם כְּבָר זְמַן רַב וַעֲדַיִן כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְתַאֲווֹת הַלֵּב בְּתָקְפָּם, וְלָמָּה אַתָּה מִתְיַגֵּעַ בְּחִנָּם, שׁוּב לַאֲחוֹרֶיךָ לָרוּץ אַחַר פַּרְנָסָתְךָ וְאַחַר הַמָּמוֹן וְכַיּוֹצֵא כִּשְׁאָר הָעוֹלָם'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · יראה ועבודה · אות ג
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 45% מהספר עד סוף היום
וְכָל זֶה כָּלוּל בְּמַאֲמַר רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַשְׁיָה: רָצָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת - לְזַכּוֹת דַּיְקָא, שֶׁיִּהְיוּ מְזֻכָּכִים לְגַמְרֵי, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל (הִלְכוֹת סִימָנֵי דָּגִים, הֲלָכָה ד', אוֹת ג):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ו · מכתב רי · פסקה 1 – פסקה 2
כ־6 דק׳ · כ־580 מילים · 41% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ד' וַיֵּצֵא תקצ"ו נֶעמְרוֹב.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי חֲתָנִי חֲבִיבִי כִּבְנִי הָאַבְרֵךְ הַמֻּפְלָג הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב בָּרוּךְ נֵרוֹ יָאִיר, וּלְבִּתִּי הַצְּנוּעָה מָרַת חַנָּה צִירְל תִּחְיֶה, וּלְנֶכְדָּתִי אֶסְתֵּר שֵׁיינְדִיל תִּחְיֶה.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי קֹדֶם שַׁבַּת הֶעָבַר, וְהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל מִבִּתִּי תִּחְיֶה, מִכְּאֵב הַשִּׁנַּיִם שֶׁלָּהּ, שֶׁנּוֹסַף עַל דַּאֲגוֹתֵינוּ וְטִלְטוּלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּשָׁבוּעַ זֹאת שֶׁפָּסַק כְּאֵבָהּ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם וְיַצִּילָהּ מֵעַתָּה מִכָּל חֹלִי וּמַכְאוֹב וּמֵחוּשׁ. וְיִתֵּן לָכֶם פַּרְנָסָה וְחַיִּים וְשָׁלוֹם הָעוֹלֶה עַל הַכֹּל אָמֵן.
וְהִנֵּה מְאֹד נֶהֱנֵיתִי מִדְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ בְּמִכְתָּבְךָ, כִּי רָאִיתִי תְּשׁוּקָתְךָ אֶל הַתַּכְלִית. מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבְךָ זֶה בֶּאֱמֶת כָּל יָמֶיךָ לְיִרְאָה אֶת ה' וְלִבְטֹחַ בּוֹ שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אֶתְכֶם וְאֶת כֻּלָּנוּ. כִּי חַסְדֵי ה' לֹא תָמְנוּ וְכוּ'.
וְהִזָּהֵר מֵעַתָּה בְּנִי חֲבִיבִי לִבְלִי לִכְנֹס בְּוִכּוּחִים וְנִצְחוֹנוֹת עִם שְׁאָר בְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁגַּם הֵם נַצְחָנִים כְּדֶרֶךְ בְּנֵי הַנְּעוּרִים. וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ כַּמָּה מַחֲלֹקֶת וְסִכְסוּכִים הַמּוֹנְעִים וּמַפְסִיקִים מְאֹד מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת, כִּי הַנִּצָּחוֹן הוּא מִדָּמִים עֲכוּרִים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. תַּרְגִּיל עַצְמְךָ לְהַמְשִׁיךְ עַצְמְךָ אֶל הַתְּמִימוּת בֶּאֱמֶת, לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְשִׂיחָה בֵּינְךָ לְבֵין קוֹנְךָ, וְהַשְׁלֵךְ דַּרְכֵי הַיַּלְדוּת מִלִּבְּךָ, וּבִפְרָט לְבַל תִּכְנֹס בְּקֻשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת כְּלָל. וַאֲפִלּוּ עָלַי אָסוּר לְךָ לְהַרְהֵר חַס וְשָׁלוֹם. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁכָּל כַּוָּנָתִי רְצוּיָה אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לְהַדְרִיךְ אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת בְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר קִבַּלְתִּי מִפִּי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. שִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מַה כַּוָּנָתִי וְכֵן כַּוָּנַת כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּעִנְיַן עֲסָקֵינוּ, אִם כַּוָּנָתֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם בִּשְׁבִיל הַכָּבוֹד הַמְדֻמֶּה הַנָּהוּג עַכְשָׁיו אוֹ בִּשְׁבִיל עֲשִׁירוּת. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ וְגַם כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ יָכוֹל לְהָבִין כִּי תְּהִלָּה לָאֵל נְקִיִּים אֲנַחְנוּ וְאָנֹכִי מִזֶּה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. יָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ.
דִּבְרֵי חוֹתֶנְךָ הַמְדַבֵּר בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים לְטוֹבָתְךָ הַנִּצְחִית
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
לִיבֶּע טֶעכְטֶיר, לְמַעַן הַשֵּׁם זָארְג נִיט, גְּלֵייבּ אִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עֶר וֶועט אַייךְ נִיט פַאר לָאזִין. קוּק אוֹיף נִידוּרִיקֶירְס פוּן אַייךְ וִויפְיל יוּנְגֶע לַייט גֵיעֶן אַרָאפּ פוּן קֶעסְט, אִין הָאבִּין דָאס אוֹיךְ נִיט. פָאלְג מִיךְ אִין זָארְג נִיט אוֹיף מָארְגֶען [בִּתִּי הַיְקָרָה, לְמַעַן הַשֵּׁם אַל תִּדְאֲגִי, תַּאֲמִינִי בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא לֹא יַעֲזֹב אֶתְכֶם, תִּסְתַּכְּלִי עַל הַלְמַטָּה מִכֶּם כַּמָּה אַבְרֵכִים יוֹרְדִים מִשֻּׁלְחַן חוֹתְנָם, וְגַם זֶה אֵין לָהֶם. תִּשְׁמְעִי בְקוֹלִי וְאַל דַּאֲגִי דַאֲגַת מָחָר].
אוֹיבּ סֶע מֶיגְלִיךְ זָאלסְטִי דִּיר מַאכִין עֶפֶּיס אַ פַּרְנָסָה, מַה טּוֹב אַז בְּנִי רַבִּי שַׁכְנָא וֶועט דָּא זַיין, בֶּעט אִים זָאל מִיט מִיר שְׁמִיסִין אֵיין עֵצָה, טָאמִיר קָאנְסְטִי דִיר עֶפֶּיס אַ פַּרְנָסָה מַאכִין, נָאר לְמַעַן הַשֵּׁם, לְעֵת עַתָּה זָארְג גָאר נִיט. גָאט אִיז גְרוֹיס. דֶּער וָואס גִיט לֵייבִּין דֶּער גִיט פַּרְנָסָה. וַוייטֶיר הָאבּ אִיךְ קַיין צַייט נִיט צִי שְׁרַייבִּין זַייט גִיזִינְד אִין פְרֵיילִיךְ. [אִם שַׁיָּךְ תַּעֲשֶׂה מַעֲמַד פַּרְנָסָה, מַה טּוֹב שֶׁבְּנִי שַׁכְנָא יִהְיֶה פֹּה, תְּבַקְּשִׁי מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתְיַעֵץ עִמִּי, אוּלַי שַׁיָּךְ שֶׁתַּעֲשִׁי אֵיזֶה שֶׁהוּא פַּרְנָסָה, רַק לְמַעַן ה' לְעֵת עַתָּה אַל תִּדְאַגִי כְלוּם, ה' גָּדוֹל מִי שֶׁנּוֹתֵן חַיִּים נוֹתֵן פַּרְנָסָה, וְיוֹתֵר אֵין לִי שׁוּם זְמַן לִכְתּוֹב, תִּהְיִי בְּרִיאָה וּשְׂמֵחָה].
לִיבֶּע קִינְדֶער! גִּילוֹיבְּט אִיז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אַז מִיר רַייסְן נִיט קַיין הֵיילִיגֶע סְפָרִים אוּן מִיר לֶערְנֶען נָאךְ זֵייא, בָּרוּךְ־הַשֵּׁם מֶעהָאט עֶפִּיס צִיא לֶערְנֶין. גִּילוֹיבְּט אִיז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אִיךְ הָאבּ אַייךְ שׁוֹין גִּיגִיבִּין אַגִיטֶע יְרוּשָׁה אוֹיף הֵייבִּיג קֵיין עֹשֶׁר אִין דֶּער וֶועלְט קָאן אַזוֹ אַה יְרוּשָׁה נִיט לָאזִין, מִיר הָאבִּין זִיךְ בָּרוּךְ הַשֵּׁם גָּאר נִיט צוּא שֶׁעמִין [בָּנַי הָאֲהוּבִים, טוֹב לְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאֵין אָנוּ קוֹרְעִים שׁוּם סְפָרִים קְדוֹשִׁים וְגַם אָנוּ לוֹמְדִים אוֹתָם, בָּרוּךְ ה' יֵשׁ מַשֶׁהוּ לִלְמֹד, בָּרוּךְ ה' כְּבָר נָתַתִּי לָכֶם יְרוּשָׁה טוֹבָה לְעוֹלָם, שׁוּם עָשִׁיר שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יָכוֹל לְהַשְׁאִיר יְרוּשָׁה כָּזֶה. אֵין לָנוּ בָּרוּךְ ה' בְּמַה לְהִתְבַּיֵּשׁ].
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְדַבֵּר בֶּאֱמֶת
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ג' וַיִּשְׁלַח תקצ"ו
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה, לוֹ וּלְבֵיתוֹ שָׁלוֹם וְכָל טוּב.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ז' · פסקה 3 – פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 41% מהספר עד סוף היום
ר' זְרִיקָא. ר' זְרִיקַן בַּר חֲמוּי דְּר' זְרִיקַן. ר' זְרִיקַן מִטַּיבָּה.
בַּר חָבּוּ. רַב חֲבִיבָא. חֲבִיבָא מִסּוּרָא דִפְּרָת. רַב חֲבִיבָא בַּר סוּרְמָקִי. רַב חֲבִיבָא בְּרַב יוֹסֵף בַּר רָבָא.
רַב חֲבִיבָא בְּרֵיהּ דְרָבָא. רַב חֲבִיבָא מִחוּזְנָאָה. רַב חֲגָּא. רַב חֲגָּא בַּר חַנָּא. ר' חֲגָּא דְצִיפּוֹרִי. רַב חַגַּי מִדְּרוֹמָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ע״ה · סעיף א׳ – סעיף ה׳
כ־5 דק׳ · כ־490 מילים · 37% מהספר עד סוף היום
חַיָּב כָּל אָדָם לְהַפְרִישׁ עַצְמוֹ מִמְּלָאכָה וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת לְכָל הַפָּחוֹת חֲצִי שָׁעָה קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים. וְאִם אָמְרוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ שְׁתֵּי שָׁעוֹת עַד הַלַּיְלָה, מִכָּל מָקוֹם חָל שַׁבָּת עַל הַמֻעָט וַאֲסוּרִים בְּכָל הַמְּלָאכוֹת. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁבָּא מֵעִיר אַחֶרֶת לְכָאן, חָל עָלָיו שַׁבָּת מִיָּד כְּשֶׁאָמְרוּ בְּצִּבּוּר מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַׁבָּת. וּבְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁנֵי בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת אֵין אֶחָד נִגְרָר אַחַר חֲבֵרוֹ.
מִצְוָה לְהַרְבּוֹת בְּנֵרוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת. יֵשׁ נוֹהֲגִין לְהַדְלִיק עֲשָׂרָה, וְיֵשׁ מַדְלִיקִין שִׁבְעָה. וְעַל כָּל פָּנִים רָאוּי שֶׁלֹּא לִפְּחוֹת מִשְּׁתֵּי נֵרוֹת, נֶגֶד זָכוֹר וְשָׁמוֹר, וְאַךְ בִּשְׁעַת הַדְּחָק, גַּם בְּחַד סַגִּי. וִיִהְיוּ אֲרֻכִּים שֶׁיִדְלְקוּ לְכָל הַפָּחוֹת עַד לְאַחַר הָאֲכִילָה. וִיהַדֵּר לִקְנוֹת נֵרוֹת יָפִים, דְּאָמַר רַב הוּנָא הָרָגִיל בְּנֵר שַׁבָּת לְהִשְׁתַּדֵּל בּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ יָפֶה, הֲוָיָן לוֹ בָּנִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר. עַל יְדֵי נֵר מִצְוָה, בָּא אוֹר תּוֹרָה. וְלָכֵן רָאוּי שֶׁתִּתְפַּלֵּל הָאִשָּׁה בִּשְׁעַת הַדְלָקָה, שֶׁיִּתֵּן לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנִים זְכָרִים מְאִירִים בַּתּוֹרָה (רס"ג), וְטוֹב שֶׁתִּתֵּן מִקֹּדֶם אֵיזֶה פְּרוּטוֹת לִצְדָקָה. וְאִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ בְּגִדּוּל בָּנִים אוֹ שֶׁאֵין לָהּ כְּלָל, סְגֻלָּה שֶׁתֹּאמַר לְאַחַר הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת, הַהַפְטָרָה שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְטוֹב שֶׁתָּבִין מַה שֶּׁהִיא אוֹמֶרֶת, וְתֹאמַר בְּכַוָּנָה.
מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְהַדְלִיק בְּשֶׁמֶן זַיִת. וְגַם שֶׁמֶן הָרָגִיל בֵּינֵינוּ שֶׁקּוֹרִין שֶׁמֶן פְּרָחִים (בלומענעהל) כָּשֵׁר. אֲבָל שְׁאָר שְׁמָנִים, יֵשׁ מֵהֶם שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים, וְגַם הְַפְּתִילָה יְהַדֵּר שֶׁתְּהֵא מִצֶּמֶר גֶּפֶן אוֹ פִּשְׁתָּן אוֹ קַנָּבוֹס, כִּי בִּשְׁאָר דְּבָרִים, יֵשׁ מֵהֶם שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים. וּבִמְדִינָתֵנוּ נוֹהֲגִין לְהַדְלִיק בְּנֵרוֹת הָעֲשׂוּיִים מֵחֵלֶב, וְהֵן כְּשֵׁרוֹת אֲבָל לְהַנִּיחַ חֲתִיכַת חֵלֶב בְּתוֹךְ כְּלִי וּבְתוֹכוֹ פְּתִילָה, אָסוּר לְהַדְלִיק כֵּן. הַמַּדְלִיק צָרִיךְ שֶׁיַּדְלִיק עַד שֶׁיֵּאָחֵז הָאוֹר בְּרֹב אוֹתָהּ חֲתִיכַת פְּתִילָה הַיּוֹצְאָה מִן הַנֵּר. וְכֵן בְּנֵרוֹת הָעֲשׂוּיִם מֵחֵלֶב צָרִיךְ שֶׁיֵּאָחֵז הָאוֹר בְּרֹב הַפְּתִילָה הַיּוֹצֵאת.
כְּבָר יָדוּעַ שֶׁכָּל הַמִצְוֹת מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם עוֹבֵר לַעֲשִׂיָתָן. אֲבָל בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת לְשַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁבְּהַדְלָקָה מְקַבֶּלֶת הָאִשָּׁה שַׁבָּת עַל עַצְמָהּ, וְהַבְּרָכָה הֲרֵי הִיא הַתְחָלָה לַהַדְלָקָה, וְאִם כֵּן אִם תְּבָרֵךְ תְּחִלָּה, לֹא תוּכַל עוֹד לְהַדְלִיק, עַל כֵּן הִיא מַדְלֶקֶת תְּחִלָּה. וּכְדֵי שֶׁתְּהֵא הַבְּרָכָה עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּתָן, פּוֹרֶשֶׁת יָדֶיהָ כְּנֶגֶד פָּנֶיהָ שֶׁלֹּא תִרְאֶה הַנֵּרוֹת, וּמְבָרֶכֶת וּמְסִירָה אֶת הַיָּדַיִם וְרוֹאָה אֶת הַנֵּרוֹת, וַהֲוֵי כְּאִלּוּ בֵּרְכָה קֹדֶם הַהַדְלָקָה. (וּמִשּׁוּם לֹא פְּלוּג, נוֹהֲגוֹת כָּךְ גַּם בְּיוֹם טוֹב). וְעִקַּר הַנֵּרוֹת שֶׁבָּהֶן הֲוֵי קַבָּלַת שַׁבָּת, הֵן אֵלּוּ שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁאוֹכְלִין עָלָיו, וְעַל כֵּן תַּדְלִיק אוֹתָן בַּאַחֲרוֹנָה. וּבִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ, כְּגוֹן שֶׁהִיא צְרִיכָה לָלֶכֶת לַטְּבִילָה אוֹ לַחֻפָּה, אוֹ לִשְׁאָר דָּבָר נָחוּץ, תּוּכַל לְהַתְנוֹת שֶׁאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת שַׁבָּת בַּהַדְלָקָה (עַיֵן לְקַמָּן ק"ס סָעִיף ה'), וְאָז תּוּכַל לְבָרֵךְ קֹדֶם הַדְלָקָה. וַאֲפִלּוּ תְּנַאי בַּלֵּב, סַגֵּי.
מִצְוַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת חָלָה בֵּין עַל הָאֲנָשִׁים בֵּין עַל הַנָּשִׁים, אֶלָּא שֶׁהַנָּשִׁים מֻזְהָרוֹת בָּהּ יוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְצוּיוֹת בַּבָּיִת. וְעוֹד מִפְּנֵי שֶׁהָאִשָּׁה כִּבְּתָה נֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁהֶחְטִיאָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן וְהֶחֱשִׁיכָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁקְּרוּיָה נֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, נֵר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָדָם, וְלָכֵן צְרִיכָה הִיא לְתַקֵּן זֹאת בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְלָכֵן אִם הָאִשָּׁה בְּבֵיתָהּ, הִיא קוֹדֶמֶת לְמִצְוָה זֹאת. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לוֹ לְהָאִישׁ גַּם כֵּן לְסַיֵּעַ בַּמִּצְוָה וִיתַקֵּן אֶת הַנֵּרוֹת וִיהַבְהֵב אוֹתָן, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּדְלִיקֵן וִיכַבֵּן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נוֹחִים אַחַר כָּךְ לְהִדָּלֵק. וְאִשָּׁה יוֹלֶדֶת, בַּשַׁבָּת הָרִאשׁוֹן יַדְלִיק הַבַּעַל וִיבָרֵךְ. אֲבָל אַחַר כָּךְ וְגַם בְּכָל פַּעַם שֶׁהִיא נִדָּה, הִיא מַדְלֶקֶת וּמְבָרֶכֶת.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״א
וְתִכְתְּבֵנוּ בִּימֵי ראשׁ הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, וּלְקַבֵּל על מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ תָמִיד חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וְעָזְרֵנוּ לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת זַכֵּנוּ שֶׁיִּהְיוּ נַפְשׁוֹתֵינוּ נִכְלָלוֹת יַחַד בְּאַהֲבָה גְדוֹלָה בְּתוֹךְ נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה וְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח" וּבְיוֹתֵר בִּימֵי ראשׁ הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים, נִזְכֶּה לְשִׂמְחָה יְתֵרָה וַעֲצוּמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ, כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדנֵינוּ, וְאַל תֵּעָצֵבוּ, כִּי חֶדְוַת יְהוָה הִיא מָעֻזְּכֶם" וְנֶאֱמַר. "אַשְׁרֵי הָעָם ידְעֵי תְרוּעָה, יְהוָה, בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם, וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה, וּבִרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ כִּי לַיהוָה מָגִנֵּנוּ, וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מַלְכֵּנוּ" וּתְבַטֵּל כָּל מִינֵי מְרִיבוֹת וּמַחֲלֹקֶת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם עָזְרֵנוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ, הוֹרֵנוּ דְרָכֶיךָ, הַדְרִיכֵנוּ בַּאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנוּ, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, אוֹתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְזַכֵּנִי לִהְיוֹת "נֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר" וְתִתֶּן לִי כחַ מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי רוּחַ חָכְמָה דִקְדֻשָּׁה וֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם "הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד", רַק תִּתֶּן לִי כחַ לְהַעְלִים וּלְהַצְפִּין אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאֵין רַשָּׁאִין לְגַלּוֹתָם חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, כִּי צְרָכֵנוּ מְרֻבִּים מְאד וְדַעְתֵּנוּ קְצָרָה לְבָאֲרָם וּלְפָרְטָם, עַל כֵּן יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ פֵּרַטְנוּם כִּי לְפָנֶיךָ נִגְלוּ תַעֲלוּמוֹת לֵב וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית וְתִמָּלֵא עָלֵינוּ רַחֲמִים כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים, וּתְזַכֵּנוּ לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת בְּכָל הַבְּחִינוֹת, וּלְעֵצָה שְׁלֵמָה וִישָׁרָה תָמִיד כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת וְנִזְכֶּה לִלְמד וְלַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד, וּלְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת מִכָּל מַה שֶּׁנִּלְמד בְּסִפְרֵי תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וּתְזַכֵּנוּ מְהֵרָה לֵילֵךְ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹרוּ אוֹתָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, לְקַיֵּם כָּל דִּבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת וָצֶדֶק וְאֶת הַכּל נַעֲשֶׂה יָפֶה בְּעִתּוֹ בְּכָל עֵת וָעֵת בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ כִּרְצוֹנְךָ וְכִרְצוֹן יְרֵאֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים וְנִזְכֶּה לְבַלּוֹת יָמֵינוּ בַּטּוֹב הָאֲמִתִּי וּשְׁנוֹתֵינוּ בַּנְּעִימִים, לְבַלּוֹת כָּל יָמֵינוּ עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה הָאֲמִתִּיּוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת שֶׁאֵינָן טוֹבוֹת מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקּדֶשׁ, וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ" וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ וְתוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ כָּאָמוּר רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ, וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם עֲצַת יְהוָה לְעוֹלָם תַּעֲמד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדוֹר וָדוֹר כִּי יְהוָה צְבָאוֹת יָעָץ, וּמִי יָפֵר, וְיָדוֹ הַנְּטוּיָה וּמִי יְשִׁיבֶנָּה מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ, וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה מַחֲשָׁבוֹת בְּעֵצָה תִכּוֹן, וּבְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה מִלְחָמָה" וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ, וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ההתאמה בין התפילה לתורה מחושבת לפי דמיון לשוני בין הטקסטים, ולא לקוחה מהספר עצמו.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ו · התורה והתפילה זו לצד זו
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 153 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תש״צ
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־29 דק׳
פרשת השבוע: תרומה
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־9 בפברואר 2030, בשעה 17:19 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת זוֹכֶה לְחֵרוּת, וְאָז הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת וְאֵינוֹ מְבֻלְבָּל. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְיִרְאָה עִם דַּעַת בְּלִי כְּסִילוּת. וּמַעֲלֶה כָּל הַיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר, לֹא מֵאֵיזֶה שַׂר וְאָדוֹן וְכַיּוֹצֵא, רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ: (לק"ת סי' י"ז)
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.