פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, ד׳ באדר ב׳ ה׳תש״צ · 9 במרץ 2030
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ד · אות ה׳ – אות ו׳
כ־10 דק׳ · כ־970 מילים · 43% מהספר עד סוף היום
וְלֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁיַּהְפֹּךְ לְכָל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה' (צפניה ג׳:ט׳), וְהַכֹּל יַאֲמִינוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז יִתְקַיֵּם (שיר השירים ד׳:ח׳): תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ אֲמָנָה דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה עֶלְיוֹנָה זוֹ הַנַּ"ל, שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הָאֱמוּנוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה תָּשׁוּרִי דַּיְקָא, הַיְנוּ הַנִּגּוּן וְהַזְּמַן הַשַּׁיָּךְ לרֹאשׁ אֱמוּנָה זוֹ כַּנַּ"ל. וְלִבְחִינַת זֶמֶר שֶׁל אֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה הַזֹּאת, אֵין מִי שֶׁיִּזְכֶּה כִּי אִם צַדִּיק הַדּוֹר שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת אֱמוּנָה זוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁתִיקָה, בְּחִינַת: שְׁתֹק כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה הַנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁהִיא עֲדַיִן לְמַעְלָה מֵהַדִּבּוּר כַּנַּ"ל. כִּי מֹשֶׁה הוּא בְּחִינוֹת שְׁתִיקָה כַּנַּ"ל. וְזֶה (שמות ט״ו:א׳): אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צא:): שָׁר לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא יָשִׁיר, מִכָּאן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁעָתִיד מֹשֶׁה לָשִׁיר לֶעָתִיד לָבוֹא גַּם כֵּן. כִּי כָּל הַשִּׁירוֹת, בֵּין שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה בֵּין שֶׁל לֶעָתִיד לָבוֹא, הוּא רַק אֵצֶל מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁתִיקָה, שֶׁזָּכָה לַזֶּמֶר שֶׁשַּׁיָּךְ לָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה עַל הַכֹּל, שֶׁשָּׁם נִכְלָלִין כָּל הַזְּמִירוֹת, כִּי כֻלָּם נִמְשָׁכִים מִמֶּנָּה. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: יָשִׁיר – יוּד עַל־שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה. הַיְנוּ בְּחִינוֹת כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה הַנַּ"ל, בְּחִינוֹת מֹשֶׁה, בְּחִינוֹת שְׁתִיקָה כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן עַל יְדֵי נִגּוּן שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת מֹשֶׁה כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה עוֹלִים וְיוֹצְאִים כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ בְּתוֹךְ הָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַזּאֹת שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, כִּי נִגּוּנוֹ הוּא בִּבְחִינוֹת רֹאשׁ אֱמוּנָה, הַיְנוּ אֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה עַל הַכֹּל, שֶׁעַל יְדֵי נִגּוּן וֶאֱמוּנָה זוֹ נִתְבַּטְּלִים כָּל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת, וְנִכְלָלִים וְנִתְבַּטְּלִים כָּל הַנִּגּוּנִים בְּתוֹךְ הַנִּגּוּן הַזֶּה, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַכֹּל, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִים כָּל הַנִּגּוּנִים כַּנַּ"ל:
ו וְזֶה: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי וְכוּ'. פַּרְעֹה הוּא בְּחִינוֹת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי פַּרְעֹה לְשׁוֹן בִּטּוּל, מִלְשׁוֹן (שמות ה׳:ד׳): תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם; וְגַם פַּרְעֹה לְשׁוֹן הִתְגַּלּוּת, הַיְנוּ בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא בָּטֵל וּפָנוּי מִכֹּל, וּבְתוֹכוֹ הִתְגַּלּוּת כָּל הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל. וְשָׁם בֶּחָלָל הַפָּנוּי יֵשׁ כְּבֵדוּת לֵב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּחִינוֹת הֶחָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל. וְכָל הַחָכְמוֹת הַבָּאִים מִשָּׁם, יֵשׁ בָּהֶם כְּבֵדוּת לֵב, שֶׁנִּשְׁאָרִים בְּקֻשְׁיָא עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵחֲמַת שֶׁפִּנָּה אֱלֹקוּתוֹ מִשָּׁם כִּבְיָכוֹל, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל הַבְּרִיאָה לְהִתְהַוּוֹת כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא וְכוּ' – שֶׁמֹּשֶׁה דַּיְקָא, יָבוֹא אֶל פַּרְעֹה, בְּחִינוֹת הֶחָלָל הַפָּנוּי, כִּי אָסוּר לִכְנֹס לְשָׁם כִּי אִם בְּחִינוֹת מֹשֶׁה כַּנַּ"ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא שָׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. וְזֶה: כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו. עֲבָדִים הֵם בְּחִינוֹת הַהַקְדָּמוֹת שֶׁל כָּל הַחָכְמוֹת, כִּי כָּל חָכְמָה יֵשׁ לָהּ הַקְדָּמוֹת, וְהֵם נִקְרָאִים עֲבָדִים וּמְשַׁמְּשִׁים לְהַחָכְמָה, הַיְנוּ שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת וְהַהַקְדָּמוֹת הַבָּאִים מִשָּׁם מֵחָלָל הַפָּנוּי, יֵשׁ בָּהֶם כְּבֵדוּת לֵב, שֶׁנִּשְׁאָרִים בְּקֻשְׁיָא כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ – הַיְנוּ שֶׁמַּה שֶּׁהִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְכוּ', שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא שָׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֶה הָיָה לְמַעַן שִׁיתִי וְכוּ', כְּדֵי שֶׁאָשִׁית בְּקִרְבּוֹ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַבְּרִיאָה, הַיְנוּ כְּדֵי שֶׁתּוּכַל הַבְּרִיאָה לְהִתְהַוּוֹת שָׁם, בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁצִּמְצֵם וּפִנָּה אֱלֹקוּתוֹ מִשָּׁם כִּבְיָכוֹל, כִּי אִם לֹא הָיָה מְצַמְצֵם אֱלֹקוּתוֹ מִשָּׁם, לֹא הָיָה מָקוֹם לַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל. וְזֶה: וּלְמַעַן תְּסַפֵּר וְכוּ' – כִּי שָׁם, בְּתוֹךְ הַבְּרִיאָה שֶׁנִּתְהַוָּה בְּתוֹךְ חָלָל הַפָּנוּי, שָׁם תּוּכַל לְסַפֵּר וּלְדַבֵּר, כִּי יֵשׁ שָׁם אוֹתִיּוֹת וְדִבּוּר, שֶׁעַל יָדָם נִתְהַוָּה הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל. וְזֶה: בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ – כִּי עִקַּר כְּלַל הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל רַחֲמָנוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהַבְּרִיאָה הָיְתָה עַל יְדֵי הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁנִּבְרָא בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, יֵשׁ שָׁם צִמְצוּם רַחֲמָנוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צִמְצֵם רַחֲמָנוּתוֹ, וּבָרָא אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בְּתַבְנִית וּדְמוּת הַזֶּה, כְּפִי הָרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁמִּדַּת רַחֲמָנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ חִיְּבָה, שֶׁזֶּה הַדָּבָר יִהְיֶה כָּךְ. כִּי הָרַחֲמָנוּת – שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה, כִּי הַכֹּל נִבְרָא כְּדֵי לְגַלּוֹת רַחֲמָנוּתוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה:
וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ – עַד כָּאן רַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן (כמו שפירש רש"י בראשית כ״א:כ״ג על פסוק אם תשקור לי ולניני ולנכדי), כִּי בַּמֶּה שֶּׁהוּא אַחַר הַבְּרִיאָה, שָׁם תוּכַל לְסַפֵּר וּלְדַבֵּר, וּלְהַשִּׂיג צִמְצוּם רַחֲמָנוּתוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. עַד כָּאן רַחֲמֵי הָאָב וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁבַּדָּבָר הַזֶּה יֵשׁ כָּל כָּךְ רַחֲמָנוּת, וּבַדָּבָר הַזֶּה יֵשׁ כָּל כָּךְ רַחֲמָנוּת. וְזֶה: אֶת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְכוּ' – זֶה בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת שֶׁבָּאִים מֵרִבּוּי הָאוֹר מִשְּׁבִירַת כֵּלִים. כִּי הִתְעַלַּלְתִּי – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: שִׂחַקְתִּי. הַיְנוּ שֶׁעָשִׂיתִי שְׂחוֹק וְעוֹלֵלוּת בָּעוֹלָם, הַיְנוּ בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵן כְּנֶגֶד הַקְּדֻשָּׁה רַק כְּמוֹ מִי שֶׁמְּדַמֶּה וּמְשַׂחֵק וּמְעַקֵּם עַצְמוֹ לַחֲבֵרוֹ, כִּי הֵם רַק כְּקוֹף הַמְשַׂחֵק וּמְדַמֶּה עַצְמוֹ לְאָדָם. וְזֶהוּ: וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם – כִּי יֵשׁ שָׁם אוֹתִיּוֹת, כִּי הֵם בָּאִים מֵרִבּוּי אוֹר, מִשְּׁבִירַת כֵּלִים כַּנַּ"ל. עַל כֵּן וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' – כִּי שָׁם תּוּכְלוּ לְהַכִּיר אֶת ה', כִּי יֵשׁ שָׁם נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה וְאוֹתִיּוֹת כַּנַּ"ל. הַיְנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ בְּחִינַת הַשְּׂחוֹק, בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת, הַיְנוּ בְּחִינַת אֶפִּיקוֹרְסִית הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁבָּא מִבְּחִינַת רִבּוּי אוֹר כַּנַּ"ל, גַּם שָׁם תּוּכַל לְהַכִּיר אֶת ה'. כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס כַּנַּ"ל. כִּי אֶפְשָׁר לִמְצֹא שָׁם אוֹתִיּוֹת וְנִיצוֹצוֹת לְיַשְּׁבָם, כִּי הֵם בָּאִים מִשְּׁבִירַת כֵּלִים כַּנַּ"ל: וְזֶה: וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל פַּרְעֹה וְכוּ', הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבוּלֶךָ. מָחָר הוּא בְּחִינַת לֶעָתִיד לָבוֹא, כִּי מָחָר לְקַבֵּל שָׂכָר (עירובין כב), בְּחִינַת (בראשית ל׳:ל״ג): וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר, הַיְנוּ בְּחִינַת קִבּוּל הַשָּׂכָר לֶעָתִיד לָבוֹא, וְאָז יָבִינוּ בְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁהוּא עַל יְדֵי הַצִּמְצוּם, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם אֱלֹקוּת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ הַקִּבּוּל שָׂכָר, כִּי עִקַּר הַקִּבּוּל שָׂכָר לֶעָתִיד הוּא, שֶׁיַּשִּׂיגוּ הַשָּׂגוֹת, וְיָבִינוּ מַה שֶּׁהָיָה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאָז יֵדְעוּ שֶׁהֶחָלָל הַפָּנוּי הוּא בִּבְחִינַת אַרְבֶּה, כְּהַהוּא קַמְצָא דִּלְבוּשֵׁהּ מִנֵּהּ וּבֵהּ (בראשית רבה פ' כא), (כַּמּוּבָא בְּכָל סִפְרֵי קַבָּלָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת סוֹד חָלָל הַפָּנוּי). לְבוּשׁ הוּא בְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל יָדוֹ בְּחִינַת הַלְּבוּשִׁין, יָבִינוּ שֶׁהוּא מִנֵּהּ וּבֵהּ, שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם אֱלֹקוּת, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא בְּחִינַת לְבוּשׁ, בְּחִינַת צִמְצוּם, בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי. וְזֶה בְּחִינַת: וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר. צִדְקָתִי – בְּחִינַת לְבוּשִׁין, בְּחִינַת (איוב כ״ט:י״ד): צֶדֶק לָבַשְׁתִּי; שֶׁאָז בְּיוֹם מָחָר, שֶׁיִּהְיֶה הַקִּבּוּל שָׂכָר, יִתְגַּלֶּה סוֹד בְּחִינוֹת הַלְּבוּשִׁין, בְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל. כִּי אָז יִתְגַּלֶּה רֹאשׁ אֲמָנָה הַנַּ"ל, בְּחִינַת: תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה הַנַּ"ל, בְּחִינַת הַנִּגּוּן הָעֶלְיוֹן שֶׁל רֹאשׁ אֱמוּנָה הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְבַּטֵּל כָּל הַמְּבוּכוֹת שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל. וְזֶה הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: אָכֵן רוּחַ הוּא בֶּאֱנוֹשׁ (איוב ל״ב:ח׳); בְּחִינַת נְגִינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ. הַיְנוּ, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה הַנִּגּוּן וְהַזֶּמֶר שֶׁל רֹאשׁ אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, וְעַל־יָדוֹ יִתְבַּטְּלוּ כָּל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת, אֲפִלּוּ שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קכ״ב – אות קכ״ג
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
כמו שאנו יודעים ענין הנוסעים שהם מכרחים תמיד לסע על המדינה מחמת שהם תמיד בעלי חובות. וענין זה צריכים לידע מאד, וצריכין ללמוד עצמו להרגיל את עצמו בזה מאד, כי לכל אדם חסר הרבה, אפלו בעלי בתים ועשירים גדולים, מכל שכן מקבלים, אפלו החשובים והגדולים. וצריך לזה להסתפק במעוט ולהנהיג ביתו כפי השעה והזמן. ואם נדמה לו שצריך מלבוש או לאשתו ובניו - אף על פי שמכרח לו, אל ידחק השעה ללוות ולהקיף ולהיות בעל חוב, אך ימתין עד שיבוא עתו. וטוב לסבל דחק אפלו במזונות, וכל שכן במלבושים ודירות וכו', ולא להיות בעל חוב. ומוטב שיהיה בעל חוב לעצמו או לבני ביתו במלבושים מלהיות בעל חוב להחנוני או לאחרים. כי בכל עניני פרנסה צריכין להמתין עד שיבוא עתו, כנזכר לעיל; כמו שכתוב (תהלים קמ"ה, ט"ו): ״עיני כל אליך ישברו, ואתה נותן להם את אכלם בעתו״:
מענין קצת אנשים שמתקרבים לעבודת השם יתברך ואחר־כך מתרחקין – ענה: אף על פי כן יקר אצל השם יתברך ההתקרבות בעצמו, אף לפי שעה, אף על פי שאחר כך נעשה מה שנעשה חס ושלום. ואמר: הלא על שעת מתן תורה נאמר (שיר השירים ד', ט'): "לבבתני באחת מעיניך", ואיתא במדרש (שיר השירים רבה א, נה): מהו "באחת מעיניך"? אלא שבעין השנית כבר היו מסתכלין על העגל. נמצא שבשעת מתן תורה כבר היה דעתם לפרש חס ושלום, ואף על פי כן היה יקר בעיני השם יתברך מאד ההתקרבות בעצמו, כמו שכתוב: "לבבתני באחת מעיניך", כי זה בעצמו יקר מאד בעיני השם יתברך:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ד
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 45% מהספר עד סוף היום
ואמר להאיש שהיה עמו תדע שאני רוצה לסכן את עצמי אפילו בסכנות גדולות ועצומות, אך את נפשך איני רוצה להפקיר. בכן אם תרצה קח לך מעות על הוצאות ושוב בשלום לביתך ואני אסע לבדי בהעלם ובהסתר מאנשי סטנבול.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קצ״ז
כ־3 דק׳ · כ־300 מילים · 35% מהספר עד סוף היום
וְאַחַר־כָּךְ סִפֵּר לִי חֲלוֹם מֵעִנְיַן הַחֲתֻנָּה "אֵיין חָתָן אִיז דֶער אֵיין בָּחוּר אִיז דֶער" כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְעֵיל צג). וְאָמַרְתִּי לוֹ אָז אֲבָל הֲלֹא אִם עוֹזְרִין לְבַעַל בְּחִירָה כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת וְכוּ' פּוֹעֲלִין בָּזֶה. הֵשִׁיב בְּוַדַּאי זֶה אֵין צְרִיכִין לוֹמַר (וְהִפְלִיג בִּתְנוּעוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּוַדַּאי כֵּן הוּא שֶׁפְּעֻלָּה זֹאת בְּוַדַּאי יְקָרָה מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר כְּשֶׁזּוֹכִין לִפְעֹל עִם הַבַּעַל בְּחִירָה לְנַתְּקוֹ מִמְּקוֹמוֹ). אַךְ אָמַר זֶה שָׁכַחְתָּ מַה שֶּׁמְּבַלִּין הַזְּמַן, וְכַוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הָיְתָה שֶׁבְּוַדַּאי אִם יִפְעֲלוּ עִם הַבַּעַל בְּחִירָה בְּוַדַּאי יָקָר בְּלִי שִׁעוּר אֲבָל צְרִיכִין לְבַלּוֹת זְמַן הַרְבֵּה עַל זֶה לַעֲסֹק עִמּוֹ, וְהַדָּבָר תָּלוּי בְּסָפֵק אִם יִפְעֲלוּ עִמּוֹ כִּי לְבַעַל בְּחִירָה קָשֶׁה מְאֹד לַעֲזֹר וְכוּ' וּבְזֶה הַזְּמַן הָיוּ יְכוֹלִים לְהַעֲלוֹת אֲלָפִים וְרִבְבוֹת נִשְׁמוֹת הַמֵּתִים וְכַנַּ"ל שֶׁנָּקֵל לַעֲזֹר לַאֲלָפִים וְכוּ' עַל־כֵּן הוּא מְסֻפָּק בָּזֶה הַרְבֵּה, וְעִקַּר בְּחִירָתוֹ בָּזֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָתֵת עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הוֹסִיף מֹשֶׁה יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ וְכַנַּ"ל. וְכִמְדֻמֶּה שֶׁדִּבֵּר אָז שֶׁעוֹלֶה עַל דַּעְתּוֹ לְהַרְחִיק נְדֹד מֵאִתָּנוּ חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל צַר לוֹ שֶׁמִּתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד אַחַר הָראֹשׁ־הַשָּׁנָה. כִּי בְּכָל הַקַּיִץ הַזֶּה שֶׁהָיָה בְּאוּמֶין הָיָה מִתְגַּעְגֵּעַ וּמִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה שָׁם עִם הַקִּבּוּץ שֶׁלּוֹ בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה. וּבָרוּךְ הַחוֹמֵל דַּלִּים אֲשֶׁר נִתְגּוֹלְלוּ רַחֲמָיו עַל מִדּוֹתָיו, וּבְאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ חָמַל עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְלֹא נִתְרַחֵק מֵאִתָּנוּ וְנִשְׁאַר עִמָּנוּ בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְכָל יְמֵי הַקַּיִץ, וְגַם שָׁמַעְנוּ תּוֹרָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הַזֶּה (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב' סִימָן ח) שֶׁהוּא רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹן. וְגַם נִסְתַּלֵּק בִּמְדִינָתֵנוּ בְּאוּמֶין וְנִשְׁאַר הַשְׁאָרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עִמָּנוּ לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים מַה נָּשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלֵינוּ. זֶה סָמוּךְ שָׁמַעְתִּי מֵאֶחָד מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ מִלָּדִזִין שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעֵת שֶׁדִּבֵּר עִם אַנְשֵׁי לָדִזִין מֵעִנְיַן הַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ בִּתְחִלָּתוֹ שֶׁמֻּכְרָח לְהִסְתַּלֵּק עַל־יְדֵי־זֶה וְדִבֵּר אָז מֵעִנְיַן קִבְרוֹ כַּמְבֹאָר קְצָת מִזֶּה לְעֵיל (סִימָן קסב) אָז אָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן אֲנִי רוֹצֶה לִשָּׁאֵר בֵּינֵיכֶם "אִיךְ וִויל בְּלַייבְּן צְוִוישְׁן אַייךְ" וְאַתֶּם תָּבוֹאוּ עַל קִבְרִי וְכוּ' (וְזֶה הַדִּבּוּר יָקָר בְּעֵינַי מְאֹד מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ זֶה הַלָּשׁוֹן בְּפֵרוּשׁ שֶׁאָמַר אֲנִי רוֹצֶה לִשָּׁאֵר בֵּינֵיכֶם) כִּי כָּל הָעוֹלָמוֹת תְּלוּיִים בָּזֶה מַה שֶּׁנִּשְׁאַר בֵּינֵינוּ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · לימוד · חלק שני · אות י״ז – אות א׳
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
יז. מִי שֶׁמַּחְמִיר לַאֲחֵרִים וּמֵקֵל לְעַצְמוֹ וְאוֹמֵר עַל מַה שֶּׁלּא שָׁמַע שֶׁשָּׁמַע, עַל־יְדֵי זֶה אֵינוֹ זוֹכֶה לִרְאוֹת בִּיפִי הַמֶּלֶךְ, כִּי הַקְּלִפָּה שֶׁל אֶדוֹם שֶׁהִיא יִרְאָה רָעָה, מַחְשִׁיךְ מְאוֹר עֵינָיו מִלְּהִסְתַּכֵּל בִּיפִי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לַשַּׂר שֶׁל גֵיהִנּם: אֲנִי עָלָיו מִלְמַעְלָה וְאַתָּה עָלָיו מִלְמַטָּה. וְתַקָּנָתוֹ – יַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְיַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ גַּם עַל־יְדֵי זֶה לֹא יָבוֹא לִידֵי לָשׁוֹן הָרָע.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות נ״ב
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
יִשְׂרָאֵל הָיָה לָהֶם סִימָנִים בְּמִצְרַיִם: "פָּקד פָּקַדְתִּי" מִי שֶׁיּאמַר לָהֶם זֶה הַלָּשׁוֹן, הוּא הַגּוֹאֵל. וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ: מֵאַחַר שֶׁיָּדְעוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מִזֶּה, אִם כֵּן מַהוּ הַסִּימָן ? אֶפְשָׁר לא נִמְסָר אֶלָּא לְהַזְּקֵנִים, וְגַם עַל הַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן בְּוַדַּאי יֵשׁ סִימָנִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מחשבות והרהורים · קטע ט׳ – קטע י׳
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
גַּם עַצְבוּת מַזִּיק מְאֹד לָזֶה וְנוֹתֵן כֹּחַ לְאֵלּוּ הַבִּלְבּוּלִים שֶׁיִּתְגַּבְּרוּ חַ"ו. עַל כֵּן צָרִיךְ לִבְלִי לְהִתְעַצֵּב מִזֶּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּלְבּוּלִים אֵלּוּ, וְאַל יִתְיָרֵא וְיִפְחֹד מֵהֶם כְּלָל, רַק יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם וְאַל יִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל כַּנַּ"ל. וִישַׂמַּח אֶת עַצְמוֹ בְּכָל דַּרְכֵי הָעֵצוֹת הַמְבֹאָרִים בִּמְקוֹמָם וְעַל־יְדֵי זֶה מִמֵּילָא יִסְתַּלְּקוּ. רַק לֹא יַעֲמִיד הַדָּבָר לְנִסָּיוֹן לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל פַּעַם לַאֲחוֹרָיו אִם כְּבָר נִסְתַּלְּקוּ, רַק יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל, וְהָבֵן: (שם)
מַחֲשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת הֵם בְּחִינַת חַיּוֹת טְהוֹרוֹת, וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הֵם בְּחִינַת חַיּוֹת טְמֵאוֹת. וְהַמִּלְחָמָה שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם בְּמֹחוֹ בֵּין הַמַּחֲשָׁבוֹת הוּא מִלְחָמָה מַמָּשׁ בֵּין הַחַיּוֹת טְהוֹרוֹת לַטְּמֵאוֹת. וּמַנִּיחִים בְּכַוָּנָה מִלְּמַעְלָה שֶׁיְּנַצְּחוּ זֶה עִם זֶה, כִּי יֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תַּעֲנוּג גָּדוֹל כְּשֶׁהֵם מְנַצְּחִים זֶה עִם זֶה, וְהָאָדָם מִתְגַּבֵּר עַל הַחַיּוֹת טְמֵאוֹת וּמְנַצֵּחַ אוֹתָם: (לק"א סי' רל"ג)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ׳ · קטע א׳ – קטע ד׳
כ־8 דק׳ · כ־770 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּתְזַכֵּנִי לְקַדֵּשׁ אֶת דִּבּוּר פִּי תָמִיד, וְאֶזְכֶּה לְדַבֵּר תָּמִיד דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּבִתְפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְלֹא אַפְסִיק פִּי מִגִּרְסָא וְלִמּוּד וּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְכָל הַיּוֹם תִּהְיֶה שִׂיחָתִי וְדִבּוּרִי בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה וְאֶזְכֶּה לְהִתְוַדּוֹת וִדּוּי דְּבָרִים לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עַל כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי נֶגְדְּךָ, וּלְפָרֵשׁ חֲטָאַי לְפָנֶיךָ בְּפֶה מָלֵא בְּפֵרוּשׁ וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת תָּמִיד, עַד שֶׁהַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה זָכוֹר יִזְכְּרֵנִי לְטוֹבָה וִישִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְאַל תִּשְׁכָּחֵנִי חָלִילָה בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת הַמְגֻנִּים שֶׁנִּלְכַּדְתִּי בָּהֶם בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים, וּתְמַהֵר לְזָכְרֵנִי וּלְהוֹצִיאֵנִי מֵהֶם חִישׁ קַל מְהֵרָה וּתְקַיֵּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "הֲבֵּן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְהוָה" וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּרַחֵם עַל שְׁכִינַת עֻזְּךָ אֲשֶׁר הִיא שׁוֹכֶנֶת עִמָּנוּ בְּגָלוּת גָּדוֹל, וְהַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה בַּגָּלוּת, וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר מֵהַגָּלוּת וְתָגֵן בַּעֲדֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ תָמִיד שֶׁלֹּא יֵצֵא מִפִּינוּ לְעוֹלָם שׁוּם דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ כִּרְצוֹנְךָ, וְלֹא נִפְגּם דִּבּוּר פִּינוּ לְעוֹלָם, רַק נִזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת דִּבּוּר פִּינוּ תָמִיד, וּלְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרֵי תוֹרָה וּתְפִילָּה וּשְׁאָר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָבִי אָב הָרַחֲמָן, קָרְבֵנִי לְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְזַכֵּנִי לַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ יוֹמָם וָלָיְלָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְקָרֵר כָּל חֲמִימוּתִי עַל יְדֵי דִבּוּר פִּי בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם תַּבְעֵרַת מְדוּרַת לְבָבִי, אֲשֶׁר לְבָבִי בּוֹעֵר מְאד בְּרִשְׁפֵּי שַׁלְהֶבֶת, לִפְעָמִים לְבָבִי בּוֹעֵר מְאד אֵלֶיךָ כִּיקוֹד יְקוֹד אֵשׁ, "כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָה", אֲבָל הוּא יוֹתֵר מֵהַמִּדָּה, עַד שֶׁיָּכוֹל לְאוֹקִיד כָּל גּוּפִי חַס וְשָׁלוֹם, וּבְתוֹךְ כַּךְ נִתְבַּלְבֵּל דַּעְתִּי וְחוֹזֵר וּבוֹעֵר לִבִּי חַס וְשָׁלוֹם אֶל הַתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה כְּלַפִּיד אֵשׁ, "כְּמוֹ תַנּוּר בּוֹעֵרָה מֵאפֶה", עַד אֲשֶׁר רוֹצִים חַס וְשָׁלוֹם לֶאֱכל וְלִשְׂרף אֶת גּוּפִי וְנַפְשִׁי חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן לִבְרחַ וּלְהִטָּמֵן מִפְּנֵי הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה הַזּאת, וַאֲנִי הוֹלֵךְ נָע וָנָד בָּאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה הַזּאת וְאֵין לִי שׁוּם מְנוּחָה מֵרוֹדְפָי, "שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג", כִּסְפִינָה הַמְּטרֶפֶת בְּלֵב יַמִּים, עוֹלֶה שָׁמַיִם וְיוֹרֵד תְּהוֹמוֹת, כִּי הָעֲלִיָּה הִיא שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר וְהַיְרִידָה שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר "כְּאִישׁ שִׁכּוֹר וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן", וְדַעְתִּי עֲכוּרָה וְכָל חָכְמָתִי תִּתְבַּלָּע כִּי כָל מַה שֶּׁרָצִיתִי לְהִתְחַכֵּם בְּתַחְבּוּלוֹת וְעֵצוֹת כְּנֶגֶד אוֹיְבֵי נַפְשִׁי, לֹא עָלְתָה בְּיָדִי מְאוּמָה אָנָּא יְהוָה אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עִמִּי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, "וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ אָתָּה, אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יוֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ", הִנְנִי בְּיָדְךָ כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, כִּי עַתָּה אֵין לִי שׁוּם חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה, כִּי אִם לִזְעק וְלִצְעק אֵלֶיךָ לְבַד, עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבְחֶמְלָתֶךָ הַגְּדוֹלָה, וּתְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ לְמַעַנְךָ לְבַד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים תֶּן לִי בֵּית מָנוֹס לְתוֹךְ דִּבּוּרֵי תוֹרָה וּתְפִילָּה, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרֵי תוֹרָה וּתְפִילָּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים שֶׁל הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ יְרַחֵף עָלַי וְיָגֵן בַּעֲדִי וְיַצִּילֵנִי וִינַשֵּׁב עַל לִבִּי, וִיכַבֶּה אֵשׁ הַתַּאֲווֹת, עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ כָּל הַתַּאֲווֹת מִמֶּנִּי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְצַמְצֵם גַּם אֶת הַהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה אֵלֶיךָ, שֶׁיִּהְיֶה הַהִתְלַהֲבוּת אֵלֶיךָ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְלֹא אֵצֵא חוּץ מֵהַמִּדָּה כְּלָל, וְתַצִּילֵנִי בִּזְכוּת הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, מִכָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים וּמִכָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וּתְגָרֵשׁ הָרוּחַ שְׁטוּת מִמֶּנִּי וּתְזַכֵּנִי לְהַמְשִׁיךְ עָלַי רוּחַ חַיִּים, רוּחַ הַקּדֶשׁ דֶּרֶךְ הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, עַל יְדֵי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה וּתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִירוֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר, וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלְכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם" וְנִזְכֶּה לְהַעֲלוֹת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהַגָּלוּת וּתְזַכֶּה אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּזְכֶּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְגַלּוֹת חֶלְקֵי קְדֻשַּׁת מָשִׁיחַ הַמֻּשְׁרָשׁ בְּקֶרֶב כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ חַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּתְזַכֵּנוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים, וְתַחְמל עָלֵינוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לַעֲמד וְלָקוּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים לְחַיֵּי עוֹלָם עִם שְׁאָר הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַתְּמִימִים וְהַכְּשֵׁרִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁנִּשְׁמר חֻקֶּיךָ וּמִצְוֹתֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִרְאֶה וְנִירַשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה לִשְׁנֵי יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וְנִזְכֶּה לְהַגְדִּיל וּלְנַשֵּׂא וּלְפָאֵר וּלְרוֹמֵם מַלְכוּתְךָ בָּעוֹלָם, וּלְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם מַלְכוּתְךָ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וּלְהַעֲלוֹת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְשָׁרְשָׁהּ, וְתָשִׁיב אֶל דּוֹדָהּ בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּיִחוּדָא שְׁלִים עַל יָדֵינוּ תָמִיד, "יִמָּלֵא פִי תְהִלָּתֶךָ, כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ אֲבָרְכָה אֶת יְהוָה בְּכָל עֵת, תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי תְּהִלַּת יְהוָה יְדַבֵּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ" וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" וְנֶאֱמַר. "וַאֲנִי זאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְהוָה, רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ, לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ, וּמִפִּי זַרְעֲךָ, וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְהוָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם", וְנִזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְיִתֵּן עז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ כִּי לַיהוָה הַמְּלוּכָה וּמוֹשֵׁל בַּגּוֹיִם וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה וְהָיָה יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות לט
כ־2 דק׳ · כ־160 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
טוֹב מְאֹד לְהָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד לוֹ לְבַדּוֹ לַעֲסֹק שָׁם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּבִפְרָט בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. וְאָמַר שֶׁאֲפִלּוּ הַיְשִׁיבָה בְּעַצְמָהּ שֶׁיּוֹשְׁבִין בְּחֶדֶר מְיֻחָד לְבַדּוֹ גַּם זֶה טוֹב מְאֹד.
אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם הוּא יָכוֹל לִמְצֹא כַּמָּה תַּחְבּוּלוֹת לְהַנְהָגָה זוֹ שֶׁל הִתְבּוֹדְדוּת וּלְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. וְאָמַר.
כִּי תַּחַת הַטַּלִּית הוּא גַּם כֵּן חֶדֶר מְיֻחָד כִּי כְּשֶׁמְּשַׁלְשְׁלִין הַטַּלִּית עַל עֵינָיו יְכוֹלִים לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ מַה שֶּׁרוֹצֶה.
גַּם יְכוֹלִין לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁשּׁוֹכֵב עַצְמוֹ עַל מִטָּתוֹ וּמְכַסֶּה עַצְמוֹ בְּהַסָּדִין כַּמְבֹאָר לְעֵיל אוֹת כ"ג שֶׁכָּךְ נָהַג עַצְמוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. גַּם יְכוֹלִין לֵישֵׁב עַל הַסֵּפֶר וְיִסְבְּרוּ אֲחֵרִים שֶׁהוּא לוֹמֵד וְהוּא יָכוֹל אָז לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. וְעוֹד יְכוֹלִים לִמְצֹא כַּמָּה תַּחְבּוּלוֹת מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לִנְהֹג עַצְמוֹ בְּהַהַנְהָגָה זוֹ שֶׁל הִתְבּוֹדְדוּת הָעוֹלָה עַל הַכֹּל שֶׁהִיא יְסוֹד שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה כַּמְבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים, אֲבָל טוֹב יוֹתֵר לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד כַּנַּ"ל (שָׁם, סִימָן רע"ד רע"ה).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות מו · פסקה 1 – פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
וּכְמוֹ כֵן הוּא אֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת כָּל יָמָיו בְּלִי שִׁעוּר עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁלֹּא פָּעַל כְּלוּם מֵאַחַר שֶׁבְּכָל פַּעַם חוֹזֵר וּמִתְמַעֵט אוֹ נִפְגָם חַס וְשָׁלוֹם. אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין שׁוּם יְגִיעָה לָרִיק חַס וְשָׁלוֹם. וְהָעִקָּר הוּא תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּדַרְכֵי הַתְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לְכָל אֶחָד תִּקְוָה לְעוֹלָם.
הַצַּדִּיק אֵינוֹ צָרִיךְ כְּלָל לְהָעוֹלָם בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, כִּי אַדְּרַבָּא, מִמֶּנּוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הָעֲשִׁירוּת שֶׁבָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְעַל־כֵּן כָּל מַה שֶּׁנּוֹתְנִין לוֹ מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת יוֹתֵר, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְעַל כֵּן גַּם כָּל מִי שֶׁטּוֹרֵחַ בְּגוּפוֹ לְשַׁמְּשׁוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו גַּם זֶה נִקְרָא צְדָקָה שֶׁהוּא כְּלָל בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כִּי הַצַּדִּיק מִתְעַלֶּה וּמִתְגַּדֵּל מְאֹד עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַטּוֹרְחִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְנֶחֱשָׁב לָהֶם צְדָקָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מחלקת · אות א
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
וְיֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים בְּפֶה מָלֵא:
אֶמֶת, שֶׁהוּא יְרֵא הַשֵּׁם וְטוֹב וְכָשֵׁר מִמֶּנּוּ, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ מִתְנַהֵג כָּרָאוּי לְפִי דַּעְתּוֹ, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא חָכָם בְּעֵינָיו, כַּמָּצוּי זֶה הַרְבֵּה בְּכַמָּה בְּחִינוֹת, וְזֶה מַזִּיק לְכָל אֶחָד יוֹתֵר מִכָּל הָעֲווֹנוֹת, כִּי מַחֲלֹקֶת וְשִׂנְאַת־חִנָּם קָשֶׁה מֵהַכֹּל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ' וְכָל זְמַן שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִכָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת עַל הָאֱמֶת וּמְבַטֵּל דַּעְתּוֹ נֶגֶד דַּעַת הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים -יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כִּי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵין חֵקֶר, וְהַכֹּל יוּכַל לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי תְּמִימוּת וֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים.
וְעִקַּר הַפְּגָם שֶׁל קֹרַח, שֶׁהָיָה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְנָפַל לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת עַל־יְדֵי שֶׁחָלַק עַל מֹשֶׁה - הַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי שֶׁעָמַד וְסָמַךְ עַל דַּעְתּוֹ וְהָיָה חָכָם בְּעֵינָיו, כִּמְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁחָרָה לוֹ וְאָמַר:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמג · פסקה 4 – פסקה 3
כ־6 דק׳ · כ־620 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה בְּקָרוֹב לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
לְהוֹדִיעֵנִי חֲדָשׁוֹת לְטוֹבָה.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ דְּבָרִים תקצ"ז וִוינִיצֶא.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי פֹּה אֶתְמוֹל בְּבִיאָתִי לְפֹה וְהָיוּ לִי לְנַחַת בִּרְאוֹתִי עֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ לְהַשִּׂיג מִכְתָּבִי, אוּלַי תְּקַבֵּל אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה לְהִתְחַדֵּשׁ מֵעַתָּה בְּאֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה לָנֶצַח. וּבַעֲבוּר זֶה הֻכְרַחְתִּי עַצְמִי עַתָּה לִשְׁלֹחַ לְךָ מִכְתָּבִי זֶה, אִם כִּי אֵין בִּלְשׁוֹנִי דָּבָר חָדָשׁ לְהוֹדִיעֲךָ, וְגַם כְּבָר סָמוּךְ לִפְנוֹת הַיּוֹם. וּתְהִלָּה לָאֵל בָּאתִי לְפֹה לְשָׁלוֹם אֶתְמוֹל קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם הַכֹּל שָׁלוֹם. וְאִם תִּרְצֶה תִּשְׁלַח לִי מִכְתָּבְךָ לְאוּמַאן, וְאֶרְאֶה לְהוֹדִיעֲךָ מִשָּׁם עוֹד הַפַּעַם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. וּמֵעֹצֶם הַנְּחִיצָה אִי אֶפְשָׁר לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר שֶׁל אֱמֶת כְּלָל, אַךְ אֱמֶת אֵין צְרִיכִין לְהַרְחִיבוֹ כִּי קוּשְׁטָא קָאֵי. וְדִבּוּר אֶחָד שֶׁל אֱמֶת עוֹלֶה יוֹתֵר מֵאֲלָפִים וְרִבְבוֹת דִּבּוּרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר וְכוּ'. כַּמְבֹאָר בְּסִימָן קצ"ב לִקּוּטֵי חֵלֶק א' שֶׁדִּבּוּר אֱמֶת הוּא יָקָר וְכוּ'.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ תָּמִיד בְּאַהֲבָה וּמַעְתִּיר בַּעַדְכֶם וּמְצַפֶּה לִשְׁמֹעַ כָּל טוּב מֵאִתְּכֶם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם רַב לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ עֵקֶב תקצ"ז. אוּמַאן.
בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּוִוינִיצֶא, וְגַם פֹּה בְּבוֹאִי לְכָאן; וְכָעֵת כְּבָר הִגִּיעַ סָמוּךְ לִכְנִיסַת שַׁבָּת, אַךְ מֵעֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ הִכְרַחְתִּי אֶת עַצְמִי לִכְתֹּב לְךָ שׁוּרוֹתַיִם אֵלּוּ, שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל הַכֹּל עַל נָכוֹן. וְקָרִיתִי מִכְתָּבְךָ הֵיטֵב, וּלְהָשִׁיב לְךָ אֵין עַתָּה הַפְּנַאי מַסְכִּים. וּכְבָר הִקְדַּמְתִּי לַהֲשִׁיבְךָ הַרְבֵּה עַל יְדֵי דְּבָרֵינוּ בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה, בִּפְרָט בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם וְכוּ' כִּי עֲלֵיהֶם אֵין לְהוֹסִיף וְכוּ'. וּזְכֹר הֵיטֵב הֵיטֵב שֶׁאַתָּה עַתָּה בְּזֶה הָעוֹלָם הָעוֹבֵר אֲשֶׁר אֵין לַעֲמֹד עַל הַמַּעֲשֶׂה הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (קֹהֶלֶת ח) "וְגַם אִם יֹאמַר הֶחָכָם לָדַעַת לֹא יוּכַל לִמְצֹא" וְכוּ'. וְכָל אָדָם מָלֵא נִסְיוֹנוֹת וּבְחִינוֹת וְצֵרוּפִים בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וְגַם בְּכָל שָׁעָה, וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה. מָה אֹמַר לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי, אֲנִי מֵבִין מִכְתָּבֶיךָ הֵיטֵב, וְיָדַעְתִּי אֶת מַכְאוֹבֶיךָ, אֲבָל כְּפִי הַנִּרְאֶה עֲדַיִן לֹא עָמַדְתָּ אֲפִלּוּ עַל סוֹף דַּעְתִּי, מִכָּל שֶׁכֵּן עַל דַּעַת אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. זְכֹר הֵיטֵב אֶת כָּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי וְרָמַזְתִּי לְךָ פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר שֶׁבְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל הָאָדָם בְּכָל עֵת מַה שֶּׁיַּעֲבֹר. וְיֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים בְּלִי שִׁעוּר בֵּין הָעִתִּים וּבֵין בְּנֵי אָדָם בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד. חֲזַק וַחֲזַק בְּנִי חֲבִיבִי, כִּי גַּם צַעֲקָתְךָ מִמִּכְתָּבֶיךָ אֵינָם נֶאֱבָדִים. אַף עַל פִּי כֵן בְּיוֹתֵר אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר. וּזְמַן כְּנִיסַת שַׁבַּת קֹדֶשׁ הִגִּיעַ וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר.
דִּבְרֵי אָבִיךָ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם רַב לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ג' רְאֵה תקצ"ז אוּמַאן.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
בְּיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ כָּתַבְתִּי לְךָ אִגֶּרֶת, וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם א' הֶעָבַר הִגִּיעַנִי מִכְתָּבְךָ עַל יְדֵי הַפָּאסְט. כָּעֵת אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה לְחַדֵּשׁ דָּבָר כִּי אֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה כְּלָל, רַק תֵּדַע שֶׁדַּעְתִּי לִנְסֹעַ אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אַחַר עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה לְבֵיתִי, וּרְצוֹנִי לִהְיוֹת עַל שַׁבַּת פָּרָשַׁת שׁוֹפְטִים בִּבְרֶסְלֶב. וַה' יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם בְּדֶרֶךְ הָאֶמֶת וְהַיָּשָׁר. וּכְבָר הִקְדַּמְתִּי לַהֲשִׁיבְךָ בְּמִכְתָּבִי בְּיוֹם ו' הַנַּ"ל. וְשָׁם כָּלוּל תְּשׁוּבָה גַּם עַל מִכְתָּבְךָ שֶׁקִּבַּלְתִּי אַחַר־כָּךְ כַּנַּ"ל. אִם אָמְנָם אֲנִי מַאֲמִין שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם נַעֲשִׂין חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'" וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם 'וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית מָה רַבּוּ' וְכוּ', וּמְעַט אֲנִי רוֹאֶה בְּעֵינַי נִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת בְּכָל עֵת, עִם כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כָּל זֶה בִּפְרָט עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. רַק הִזְכַּרְתִּיךָ זֹאת כִּי כְּבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה, וְהוּא מֻכְרָח מְאֹד לִזְכֹּר זֹאת בְּכָל יוֹם כְּדֵי לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת מֵחָדָשׁ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְחַזֵּק לְבָבֵנוּ לְהָכִין עַצְמֵנוּ מֵעַתָּה לִזְכּוֹת לְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וּמִגֹּדֶל טִרְדַּת דַּעְתִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל. רַק אַהֲבָתְךָ אִלְּצוּנִי לִכְתֹּב לְךָ גַּם עַתָּה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
ר' יְהוּדָה בֶּן גּוּדְגַדָּא. ר' יְהוּדָה בֶּן גּוּרְיָא. ר' יְהוּדָה בֶּן פַּתִּירוֹשׁ. ר' יְהוּדָה בֶּן גָּדִישׁ. יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ.
ר' יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא. ר' יְהוּדָה בֶּן פָּפּוֹס. ר' יְהוּדָה בֶּן גַּמְלִיאֵל. ר' יְהוּדָה בַּר נְחֶמְיָה, אוֹ נַחְמָן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ד · סעיף ו׳ – סעיף ט״ו
כ־4 דק׳ · כ־440 מילים · 44% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁהוּא אָסוּר בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת, מֻתָּר לָצֵאת בָּהֶן.
אֵין יוֹצְאִים בִּקְשָׁרִים וְהֵם עֵצִים גְּבוֹהִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מוֹשָׁב לְכַף הָרֶגֶל, וְהוֹלְכִין בָּהֶם בְּטִיט וּבְמַיִם.
יוֹצְאִים בִּרְטִיָּה שֶׁעַל הַמַּכָּה, (וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אוֹתָהּ בַּשַׁבָּת עַל גַּבֵּי הַמַּכָּה, כְּדִלְקַמָּן סִימָן צ"א סָעִיף י') כִּי לְפִי שֶׁהִיא מְרַפֵּאת, הֲרֵי הִיא כְּתַכְשִׁיט. וְיָכוֹל לְכָרְכָהּ בְּמַטְלִית שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּבָה וּבְטֵלָה לְגַבֵּי הָרְטִיָּה. אֲבָל דָּבָר חָשׁוּב כְּגוֹן מִטְפַּחַת וְכַדּוֹמֶה, אָסוּר לִכְרֹךְ עָלֶיהָ, לְפִי שֶׁאֵינוֹ בָּטֵל לְגַבֵּי הָרְטִיָּה וְגַם לֹא הֲוֵי דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ, וַהֲוֵי מַשָּׂא.
יוֹצְאִין בְּמוֹךְ שֶׁנּוֹתְנִים בָּאֹזֶן לִבְלֹעַ לֵחָה שֶׁל צוֹאַת הָאֹזֶן, וְדַוְקָא כְּשֶׁהוּא קָשׁוּר וּמְהֻדָּק שָׁם הֵיטֵב שֶׁלֹּא יוּכַל לִפֹּל. וְכֵן יוֹצְאִין בְּמוֹךְ שֶׁבַּסַּנְדָּל, אִם הוּא בְּאֹפֶן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפּוֹל מִשָּׁם.
לֹא תֵצֵא אִשָּׁה בְּמוֹךְ שֶׁהִתְקִינָה לְנִדָּתָהּ, שֶׁלֹּא לְטַנֵּף בְּגָדֶיהָ. וְכֵן לֹא תֵצֵא בְּסִינָר שֶׁהִיא לוֹבֶשֶׁת בִּשְׁבִיל זֹאת, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא מַלְבּוּשׁ גָּמוּר. אֲבָל אִם נוֹתֶנֶת אֶת הַמּוֹךְ אוֹ אֶת הַסִּינָר בִּשְׁבִיל לְהַצִּיל אֶת עַצְמָהּ מִן הַצַּעַר שֶׁאִם יִפֹּוֹל הַדָם עַל בְּשָׂרָהּ וְיִתְיַבֵּשׁ, יְהֵא לָהּ צַעַר, מֻתֶּרֶת לָצֵאת בָּהֶן.
בִּמְקוֹם רֶפֶשׁ וָטִיט, מֻתָּר לְהַגְבִּיהַּ קְצָת בְּגָדָיו, שֶׁלֹּא יִתְלַכְלְכוּ. אֲבָל לְהַגְבִּיהָם לְגַמְרֵי אָסוּר.
מֻתָּר לָצֵאת בַּשַׁבָּת בִּשְׁנֵי מַלְבּוּשִׁים זֶה עַל גַּב זֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְעַצְמוֹ אֶת הַמַּלְבּוּשׁ הַשֵּׁנִי, אֶלָּא שֶׁמּוֹצִיאוֹ לְצֹרֶךְ חֲבֵרוֹ וְכַדּוֹמֶה. וְדַוְקָא כְּשֶׁדַּרְכּוֹ לִפְעָמִים גַּם בַּחֹל לִלְבּוֹשׁ שְׁנֵי מַלְבּוּשִׁים כָּאֵלּוּ, דַּהֲוֵי דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ (וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּרֹב פְּעָמִים אֵינוֹ לוֹבֵשׁ כֵּן). אֲבָל אִם אֵין הַדֶּרֶךְ לְעוֹלָם לִלְבּוֹשׁ שְׁנֵי מַלְבּוּשִׁים כָּאֵלּוּ, אָסוּר לָצֵאת בָּהֶן בַּשַׁבָּת מִשּׁוּם דְּהַשֵּׁנִי הֲוֵי כְּמוֹ מַשָּׂא. וְכֵן הַדִּין בִּשְׁנֵי אַנְפְּלָאוֹת (גרבים) וּבְכוֹבַע גָּדוֹל עַל כּוֹבַע קָטָן (קאפל) וְכַדּוֹמֶה.
וּשְׁתֵּי חֲגוֹרוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, אִם מִנְהַג הַמָּקוֹם לַחְגּוֹר כָּךְ, לְמַטָּה חֲגוֹרָה גְּרוּעָה וְעָלֶיהָ חֲגוֹרָה חֲשׁוּבָה, מֻתָּר לַחְגוֹר כָּךְ גַּם בַּשַׁבָּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁעַתָּה אֵין לוֹ צֹרֶךְ רַק בְּאַחַת, וְהַשְּׁנִיָּה מוֹצִיאָהּ לְצֹרֶךְ חֲבֵרוֹ. אֲבָל אִם אֵין הַדֶּרֶךְ לַחְגוֹר בִּשְׁתֵּי חֲגוֹרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רוֹצֶה לַחְגוֹר כָּךְ בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, אָסוּר, דְּכֵיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּי בְּאַחַת, הֲוֵי הַשְּׁנִיָּה כְּמוֹ מַשָּׂא. וּבְכָל מָקוֹם מֻתָּר לָצֵאת בִשְׁתֵּי חֲגוֹרוֹת, כְּשֶׁיֵּשׁ מַלְבּוּשׁ מַפְסִיק בֵּינֵיהֶן, כְּגוֹן הַתַּחְתּוֹנָה עַל הַמִּכְנָסַיִם, וְהָעֶלְיוֹנָה עַל גַּבֵּי הַסַּרְבָּל, שֶׁאָז יֵשׁ לוֹ הֲנָאָה וְתוֹעֶלֶת מִשְּׁתֵּיהֶן.
מִטְפַּחַת שֶׁמְקַנְּחִים בָּהּ אֶת הָאַף, נוֹהֲגִין לְכָרְכָהּ תַּחַת בֶּגֶד הָעֶלְיוֹן עַל הַמִּכְנָסַיִם. וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בָּהּ שְׁנֵי קְשָׁרִים זֶה עַל גַּב זֶה (עַיֵן לְעֵיל סִימָן פ' סָעִיף מ"ה) וִירֵא שָׁמַיִם אִם הוּא נוֹהֵג לִשָּׂא רְצוּעוֹת הַמַּחְזִיקוֹת אֶת הַמִּכְנָסַיִם (הויזענטרעגער) יְסִירֵן בַּשַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא לוֹ הַמִּטְפַּחַת לְצֹרֶךְ. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לְכָרְכָהּ סְבִיב הַצַּוָּאר. וְזֶה אֵינוֹ מֻתָּר, אֶלָּא אִם אֵין לוֹ שָׁם מִטְפַּחַת אַחֶרֶת וְהוּא רָגִיל לִפְעָמִים לִכְרוֹךְ שָׁם מִטְפַּחַת מִפְּנֵי הַקֹּר, וְיִקְשְׁרֵהוּ בְּהֶתֵּר. אֲבָל אִם נוֹתְנָהּ רַק עַל הַצַּוָאר וְהַקְּצָווֹת תְּלוּיוֹת לוֹ לְפָנָיו, זֶהוּ אִסּור גָּמוּר. וְכֵן לְכָרְכָהּ סְבִיב הָרֶגֶל אוֹ סְבִיב הַיָּד וְלָצֵאת בָּהּ, אָסוּר.
בָּתֵּי יָדַיִם [כְּסָיוֹת, כְּפָפוֹת] (האנדשוה), יֵשׁ מַתִּירִין לָצֵאת בָּהֶן בַּשַׁבָּת וְיֵשׁ אוֹסְרִין. וּבָזֶה הֶעָשׂוּי לְחַמֵּם שְׁתֵּי הַיָּדַיִם בְּיַחַד [יְדוֹנִית] (מוף) יֵשׁ לְהָקֵל טְפֵי.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ׳
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּתְזַכֵּנִי לְקַדֵּשׁ אֶת דִּבּוּר פִּי תָמִיד, וְאֶזְכֶּה לְדַבֵּר תָּמִיד דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּבִתְפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְלֹא אַפְסִיק פִּי מִגִּרְסָא וְלִמּוּד וּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְכָל הַיּוֹם תִּהְיֶה שִׂיחָתִי וְדִבּוּרִי בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה וְאֶזְכֶּה לְהִתְוַדּוֹת וִדּוּי דְּבָרִים לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עַל כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְתִּי נֶגְדְּךָ, וּלְפָרֵשׁ חֲטָאַי לְפָנֶיךָ בְּפֶה מָלֵא בְּפֵרוּשׁ וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת תָּמִיד, עַד שֶׁהַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה זָכוֹר יִזְכְּרֵנִי לְטוֹבָה וִישִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְאַל תִּשְׁכָּחֵנִי חָלִילָה בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת הַמְגֻנִּים שֶׁנִּלְכַּדְתִּי בָּהֶם בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים, וּתְמַהֵר לְזָכְרֵנִי וּלְהוֹצִיאֵנִי מֵהֶם חִישׁ קַל מְהֵרָה וּתְקַיֵּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "הֲבֵּן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְהוָה" וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּרַחֵם עַל שְׁכִינַת עֻזְּךָ אֲשֶׁר הִיא שׁוֹכֶנֶת עִמָּנוּ בְּגָלוּת גָּדוֹל, וְהַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה בַּגָּלוּת, וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר מֵהַגָּלוּת וְתָגֵן בַּעֲדֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ תָמִיד שֶׁלֹּא יֵצֵא מִפִּינוּ לְעוֹלָם שׁוּם דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ כִּרְצוֹנְךָ, וְלֹא נִפְגּם דִּבּוּר פִּינוּ לְעוֹלָם, רַק נִזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת דִּבּוּר פִּינוּ תָמִיד, וּלְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרֵי תוֹרָה וּתְפִילָּה וּשְׁאָר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָבִי אָב הָרַחֲמָן, קָרְבֵנִי לְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְזַכֵּנִי לַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ יוֹמָם וָלָיְלָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְקָרֵר כָּל חֲמִימוּתִי עַל יְדֵי דִבּוּר פִּי בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם תַּבְעֵרַת מְדוּרַת לְבָבִי, אֲשֶׁר לְבָבִי בּוֹעֵר מְאד בְּרִשְׁפֵּי שַׁלְהֶבֶת, לִפְעָמִים לְבָבִי בּוֹעֵר מְאד אֵלֶיךָ כִּיקוֹד יְקוֹד אֵשׁ, "כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָה", אֲבָל הוּא יוֹתֵר מֵהַמִּדָּה, עַד שֶׁיָּכוֹל לְאוֹקִיד כָּל גּוּפִי חַס וְשָׁלוֹם, וּבְתוֹךְ כַּךְ נִתְבַּלְבֵּל דַּעְתִּי וְחוֹזֵר וּבוֹעֵר לִבִּי חַס וְשָׁלוֹם אֶל הַתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה כְּלַפִּיד אֵשׁ, "כְּמוֹ תַנּוּר בּוֹעֵרָה מֵאפֶה", עַד אֲשֶׁר רוֹצִים חַס וְשָׁלוֹם לֶאֱכל וְלִשְׂרף אֶת גּוּפִי וְנַפְשִׁי חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן לִבְרחַ וּלְהִטָּמֵן מִפְּנֵי הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה הַזּאת, וַאֲנִי הוֹלֵךְ נָע וָנָד בָּאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה הַזּאת וְאֵין לִי שׁוּם מְנוּחָה מֵרוֹדְפָי, "שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג", כִּסְפִינָה הַמְּטרֶפֶת בְּלֵב יַמִּים, עוֹלֶה שָׁמַיִם וְיוֹרֵד תְּהוֹמוֹת, כִּי הָעֲלִיָּה הִיא שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר וְהַיְרִידָה שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר "כְּאִישׁ שִׁכּוֹר וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן", וְדַעְתִּי עֲכוּרָה וְכָל חָכְמָתִי תִּתְבַּלָּע כִּי כָל מַה שֶּׁרָצִיתִי לְהִתְחַכֵּם בְּתַחְבּוּלוֹת וְעֵצוֹת כְּנֶגֶד אוֹיְבֵי נַפְשִׁי, לֹא עָלְתָה בְּיָדִי מְאוּמָה אָנָּא יְהוָה אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עִמִּי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, "וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ אָתָּה, אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יוֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ", הִנְנִי בְּיָדְךָ כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, כִּי עַתָּה אֵין לִי שׁוּם חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה, כִּי אִם לִזְעק וְלִצְעק אֵלֶיךָ לְבַד, עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבְחֶמְלָתֶךָ הַגְּדוֹלָה, וּתְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ לְמַעַנְךָ לְבַד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים תֶּן לִי בֵּית מָנוֹס לְתוֹךְ דִּבּוּרֵי תוֹרָה וּתְפִילָּה, שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרֵי תוֹרָה וּתְפִילָּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים שֶׁל הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ יְרַחֵף עָלַי וְיָגֵן בַּעֲדִי וְיַצִּילֵנִי וִינַשֵּׁב עַל לִבִּי, וִיכַבֶּה אֵשׁ הַתַּאֲווֹת, עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ כָּל הַתַּאֲווֹת מִמֶּנִּי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְצַמְצֵם גַּם אֶת הַהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה אֵלֶיךָ, שֶׁיִּהְיֶה הַהִתְלַהֲבוּת אֵלֶיךָ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְלֹא אֵצֵא חוּץ מֵהַמִּדָּה כְּלָל, וְתַצִּילֵנִי בִּזְכוּת הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, מִכָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים וּמִכָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וּתְגָרֵשׁ הָרוּחַ שְׁטוּת מִמֶּנִּי וּתְזַכֵּנִי לְהַמְשִׁיךְ עָלַי רוּחַ חַיִּים, רוּחַ הַקּדֶשׁ דֶּרֶךְ הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, עַל יְדֵי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה וּתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִירוֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר, וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלְכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם" וְנִזְכֶּה לְהַעֲלוֹת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהַגָּלוּת וּתְזַכֶּה אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּזְכֶּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְגַלּוֹת חֶלְקֵי קְדֻשַּׁת מָשִׁיחַ הַמֻּשְׁרָשׁ בְּקֶרֶב כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ חַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּתְזַכֵּנוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים, וְתַחְמל עָלֵינוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ וּתְזַכֵּנוּ לַעֲמד וְלָקוּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים לְחַיֵּי עוֹלָם עִם שְׁאָר הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַתְּמִימִים וְהַכְּשֵׁרִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁנִּשְׁמר חֻקֶּיךָ וּמִצְוֹתֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִרְאֶה וְנִירַשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה לִשְׁנֵי יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וְנִזְכֶּה לְהַגְדִּיל וּלְנַשֵּׂא וּלְפָאֵר וּלְרוֹמֵם מַלְכוּתְךָ בָּעוֹלָם, וּלְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם מַלְכוּתְךָ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וּלְהַעֲלוֹת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְשָׁרְשָׁהּ, וְתָשִׁיב אֶל דּוֹדָהּ בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּיִחוּדָא שְׁלִים עַל יָדֵינוּ תָמִיד, "יִמָּלֵא פִי תְהִלָּתֶךָ, כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ אֲבָרְכָה אֶת יְהוָה בְּכָל עֵת, תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי תְּהִלַּת יְהוָה יְדַבֵּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ" וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" וְנֶאֱמַר. "וַאֲנִי זאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְהוָה, רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ, לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ, וּמִפִּי זַרְעֲךָ, וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְהוָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם", וְנִזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְיִתֵּן עז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ כִּי לַיהוָה הַמְּלוּכָה וּמוֹשֵׁל בַּגּוֹיִם וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה וְהָיָה יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 181 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תש״צ
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־40 דק׳
פרשת השבוע: פקודי
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־9 במרץ 2030, בשעה 17:42 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
רְחִיצַת חַמִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְכֵן קְרִיאַת הַפָּרָשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית: (לק"א סי' י"ט אות ה')
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.