פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, י״ח באדר ב׳ ה׳תש״צ · 23 במרץ 2030
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ח · אות א׳ – אות ג׳
כ־6 דק׳ · כ־580 מילים · 46% מהספר עד סוף היום
כָּל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים וּמִתְאַוִּים לְמָמוֹן, וְלֹא לְמָמוֹן בִּלְבַד מִתְאַוִּים וְאוֹהֲבִים אוֹתוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְהָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַמָּמוֹן, דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִמְשֹׁךְ אֵלָיו וְלֶאֱהֹב אוֹתוֹ, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י״ד:כ׳): וְאוֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים. וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן, שֶׁהַמָּמוֹן בָּא וּמִשְׁתַּלְשֵׁל וּמִתְהַוֶּה מִשָּׁם. כִּי בְּוַדַּאי הַתְחָלַת הַמָּקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם הַמָּמוֹן, הוּא בְּוַדַּאי בְּחִינַת קְדֻשָּׁה וְשֶׁפַע קֹדֶשׁ, וְאַחַר־כָּךְ נִתְגַּשָּׁם לְמַטָּה, כְּדֶרֶךְ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת, וְנִתְהַוֶּה מָמוֹן. וְעַל כֵּן הַנֶּפֶשׁ תְּאֵבָה לְמָמוֹן, מֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִמָּקוֹם שֶׁהַמָּמוֹן בָּא מִשָּׁם. אַךְ צָרִיךְ לִבְלִי לְהִתְאַוּוֹת לְהַמָּמוֹן, כַּמְבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים גֹּדֶל גְּנוּת תַּאֲוַת מָמוֹן, רַק לְהִתְאַוּוֹת וְלֶאֱהֹב הַמָּקוֹם שֶׁהַמָּמוֹן בָּא וּמִשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם כַּנַּ"ל. וּבִבְחִינָה זוֹ רַבִּי מְכַבֵּד עֲשִׁירִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין פו), מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מָמוֹן שֶׁהוּא בָּא מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ כַּנַּ"ל:
וְדַע, שֶׁרָאוּי שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ לָהֶם מָמוֹן, אַךְ יֵשׁ מִדָּה אַחַת שֶׁמַּפְסֶדֶת וּמְאַבֶּדֶת מֵהֶם הַמָּמוֹן, וְהִיא מִדָּה רָעָה מְגֻנָּה, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה. וַאֲפִלּוּ אִם יִרְצֶה אֶחָד לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה, וּבִפְרָט בִּשְׁבִיל תַּאֲוַת הַמָּמוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּפְסִיד לוֹ אֶת הַמָּמוֹן, עִם כָּל זֶה הַמִּדָּה רָעָה הַזֹּאת מִתְגַּבֶּרֶת עָלָיו בְּיַלְדוּתוֹ וּבְקַטְנוּתוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַפְסֶדֶת מִמֶּנּוּ הַמָּמוֹן שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְהַמִּדָּה רָעָה הַהִיא הוּא מִדַּת הַכַּעַס, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַפְסִיד וּמְאַבֵּד הַמָּמוֹן הָרָאוּי לוֹ. כִּי בִּבְחִינַת שֹׁרֶשׁ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל הַמָּמוֹן, מִמָּקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם, הוּא בְּחִינָה אַחַת עִם הַכַּעַס מַמָּשׁ. וְעַל כֵּן הַבַּעַל דָּבָר, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל וְיוֹרֵד שֶׁפַע לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן, אֲזַי יוֹרֵד וּמַזְמִין לוֹ כַּעַס, וְעוֹשֶׂה לוֹ מִבְּחִינַת הַהַשְׁפָּעָה וְהִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁיּוֹרֵד אֵלָיו שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן, עוֹשֶׂה לוֹ מִמֶּנּוּ כַּעַס. כִּי הַכַּעַס הוּא מַמָּשׁ בְּחִינָה אַחַת וְעִנְיָן אֶחָד עִם הַמָּמוֹן, בִּמְקוֹם שֹׁרֶשׁ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת, וְאֵין בֵּינֵיהֶם שׁוּם הֶפְרֵשׁ, כִּי שְׁנֵיהֶם יוֹרְדִים מִגְּבוּרוֹת, וְנִמְשָׁכִין מִמָּקוֹם אֶחָד מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת (איוב לז): מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה; וּכְתִיב (ירמיה א): מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה; הַיְנוּ בְּחִינַת כַּעַס, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יא): וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ. כִּי הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת הִיא בְּחִינַת חוֹמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יח): הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה וְכוּ'. וְהַכַּעַס הוּא קִלְקוּל הַחוֹמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כה): עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה, אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ. וְהַבַּעַל דָּבָר, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁיּוֹרֵד לָאָדָם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁפַע שֶׁל מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹמָה כַּנַּ"ל, אֲזַי הוּא עוֹשֶׂה לוֹ מִזֶּה הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת כַּעַס, שֶׁמַּזְמִין לוֹ דָּבָר לִכְעֹס, וְנִתְקַלְקֵל בְּחִינַת הַחוֹמָה עַל־יְדֵי הַכַּעַס כַּנַּ"ל, כִּי הַכַּעַס וְהַמָּמוֹן הֵם בְּחִינָה אַחַת בְּשֹׁרֶשׁ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן בְּקַל מְהַפֵּךְ לוֹ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁפַע שֶׁל מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹמָה, לְכַעַס, שֶׁהוּא הֶפֶךְ הַחוֹמָה, וְעוֹשֶׂה לוֹ מֵחוֹמָה חֵמָה, שֶׁמְּהַפֵּךְ הַמָּמוֹן לְכַעַס כַּנַּ"ל. כִּי תְּחִלַּת שֹׁרֶשׁ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמָּמוֹן, הוּא מָקוֹם שֶׁהַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִשָּׁם, בִּבְחִינַת (דברים כד): וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ, הַנֶּאֱמַר עַל מָמוֹן שֶׁל שְׂכִיר יוֹם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ה): בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ, וְעַל כֵּן הַנֶּפֶשׁ מִתְאַוָּה וְתָאֵב לוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי כַּעַס מְאַבֵּד נַפְשׁוֹ, בִּבְחִינַת (איוב יח): טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (תצוה דף קפב):
וְדַע, שֶׁאֲפִלּוּ אִם כְּבָר הִגִּיעַ לוֹ הַשֶּׁפַע, וְנִתְהַוֶּה מִמֶּנָּה מָמוֹן, וּכְבָר יֵשׁ לוֹ הַמָּמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹמָה כַּנַּ"ל. עַל כָּל זֶה, לִפְעָמִים הַבַּעַל דָּבָר מְגָרֶה אוֹתוֹ בְּכַעַס גָּדוֹל כָּל כָּךְ, עַד שֶׁמַּפְסִיד וּמְאַבֵּד מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּבָר. אַף שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁלֹּא יוּכַל אָז לְהַפְסִיד לוֹ הַמָּמוֹן עַל יְדֵי הַכַּעַס, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִתְהַוָּה מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַשֶּׁפַע מָמוֹן, וְשׁוּב אִי אֶפְשָׁר לְהִתְהַפֵּךְ לְכַעַס, וְאַדְּרַבָּא הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹמָה, רָאוּי שֶׁיָּגֵן עָלָיו שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַפְסִיד לוֹ וּלְהַזְמִין לוֹ כַּעַס, שֶׁהוּא הֶפֶךְ בְּחִינַת חוֹמָה. עַל כָּל זֶה, יֵשׁ כֹּחַ בְּיַד הַבַּעַל דָּבָר לְהִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם בְּכַעַס גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, שֶׁיַּפְסִיד מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּבָר. כִּי כְּשֶׁהַמָּמוֹן יוֹרֵד לָאָדָם, הוּא בִּבְחִינַת (תהילים קי״א:ה׳): טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו. וְהוּא מְהַפְּכוֹ לְכַעַס, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ כַּנַּ"ל. הַשֵׁם יִשְׁמְרֵנוּ וְיַצִּילֵנוּ מִמִּדָּה הַמְגֻנָּה הַזֹּאת, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קל״ד – אות קל״ה
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
והנה מזה מובן שגם אנשים כשרים פשוטים זוכים בעולם הבא לחפש בגנזיא דמלכא, אבל החפוש שלהם הוא רק לפי שעה, כפי המצוות שלהם; ובודאי גם זה הוא זכיה גדולה ונפלאה מאד מאד, כי אפלו כשמחפש בגנזיא דמלכא איזה שעה - יוכל גם כן למצא שם אוצרות נפלאים שיוכל לחיות בהם חיי עולם הבא לנצח; אבל חייו יהיה רק כפי מה שימצא באותה השעה. אבל מי שזוכה שנרות מצוותיו מאירין ודולקין יותר ויותר, בודאי ימצא רב טוב בגנזיא דמלכא יותר ויותר; וכן כל אחד ואחד כפי מה שנרות מצוותיו דולקין יותר. אבל הצדיק הגדול זוכה לחפש תמיד בגנזיא דמלכא ונרות שלו לא יכבו לעולם ועד. ועוד יש בזה דברים בגו. ודי בזה:
דבר עם איש אחד שהיה רחוק מהשם יתברך מאד, ואמר לו שירגיל עצמו להתאנח על ענינו. ואמר אז התורה יש הבל שנעשה על הארץ וכו' (בסימן ק"ט חלק ראשון), שמבאר שם שעל ידי אנחה שמתאנחין לשוב אליו יתברך נפסקין מחבל הטמאה ונתקשרין לחבל דקדשה; וכן אמר אחר־כך עוד כמה תורות על אנחה, שהיא יקרה מאד:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט״ו
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
ואז נכנס רבנו הקדוש, זכרונו לברכה, לארץ הקדושה, ובא אל המקום אשר נכסף אליו, והשתוקק אליו בהשתוקקות וכסופין וגעגועים גדולים מאד מאד, ומסר נפשו אלפים ורבבות פעמים בשביל זה, והשליך נפשו מנגד עבור זה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וגדל עצם השמחה שהיה לו באותו הרגע שנכנס ועמד על אדמת הקדש, אי אפשר לשער במח. אלו כל הימים דיו וכו' לא יספיקו לבאר אפס קצה מזה. כי תכף ומיד השיג מה שהשיג.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רט״ז – אות רי״ז
כ־5 דק׳ · כ־460 מילים · 38% מהספר עד סוף היום
(לב) עַל עִנְיַן חָכְמַת הַשִּׁיר וְהַמְּלִיצָה הַנִּקְרָא בִּלְשׁוֹנָם פַאזִיא אָמַר מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל פַא זִיא [הַיְנוּ לְמָאֵס בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל כָּרָאוּי] אֵינוֹ יָכוֹל פַאזִיא. כִּי (מִשְׁלֵי כ"ט) רוֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֵּד הוֹן, וְאַל תִּקְרֵי מֵהוֹנְךָ אֶלָּא מִגְּרוֹנְךָ נִמְצָא שֶׁרוֹעֵה זוֹנוֹת יְאַבֵּד אֶת הַקּוֹל וְהַשִּׁיר. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל פַא זִיא שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלוֹ נִמְאָס וּפָא וְאֵיזֶה זִיא שֶׁתִּהְיֶה, יִהְיֶה אֶצְלוֹ נִמְאָס וּפָא, אֵינוֹ יָכוֹל פַאזִיא וְהָבֵן. זֶה אָמַר גַּם־כֵּן בְּלֵיל שַׁבָּת נַחֲמוּ הַנַּ"ל, וְדִבְרֵי צַחוּת הֵם מֵעִנְיַן גֹּדֶל הִתְפַּאֲרוּתוֹ בְּבִטּוּל הַתַּאֲוָה הַזֹּאת בְּתַכְלִית, וְגַם זֶה שַׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה וָאֶתְחַנָּן פְּרָאסְטִיק הַנַּ"ל כַּמּוּבָן בְּהָרָאשֵׁי פְּרָקִים שֶׁמָּצָאנוּ בִּכְּתִיבַת יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה הַשַּׁיָךְ לְהַתּוֹרָה הַזֹּאת הַמַּתְחֶלֶת מַתְּנַת חִנָּם וְכוּ' שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם מִשְׁמִירַת הַבְּרִית. וְעוֹד רָאִינוּ כַּמָּה עִנְיָנִים נוֹרָאִים וְנִפְלָאִים אָז, מִלְבַד מַה שֶּׁנֶּעְלָם מִמֶּנוּ הַנִּסְתָּרוֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ:
(לג) בְּאוּמֶין נִתְאַכְסֵן תְּחִלָּה בְּעֵת בִּיאָתוֹ לְשָׁם בְּבֵית רנ"נ וְיָשַׁב שָׁם מִן ה' אִיָּר עַד אִסְרוּ חַג שָׁבוּעוֹת, וַאֲנִי הָיִיתִי עִמּוֹ שָׁם כָּל אוֹתָן הַיָּמִים. וְהָיָה מְבַקֵּשׁ שֶׁיִּמְצְאוּ לוֹ אֵיזֶה דִּירָה לָדוּר שָׁם עִם בְּנֵי־בֵיתוֹ, וְהָיִינוּ מְחַפְּשִׂים בִּשְׁבִילוֹ בְּכָל הָעִיר אֵיזֶה דִּירָה שֶׁתִּהְיֶה טוֹבָה לְפָנָיו, וְלֹא נִזְדַּמֵּן דִּירָה כִּרְצוֹנוֹ כָּרָאוּי לוֹ. וּפִתְאוֹם בָּא אִישׁ אֶחָד וְכוּ' וְאָמַר שֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ בְּחִנָּם דִּירָתוֹ שֶׁהִיא דִּירָה נָאָה וְטוֹבָה לְפָנָיו מְאֹד מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ שָׁם כַּמָּה חֲדָרִים. וְגַם יֵשׁ שָׁם גַּן לִפְנֵי הַחַלּוֹנוֹת שֶׁכָּל זֶה טוֹב לְעִנְיַן הַחוֹלַאַת הַקָּשֶׁה שֶׁהָיָה לוֹ שֶׁהָיָה צָרִיךְ דִּירָה גְּדוֹלָה שֶׁיִּהְיֶה לָהּ אֲוִיר הַרְבֵּה. אַךְ לָא אִסְתַּעְיָא מִלְּתָא אָז שֶׁיִּכְנֹס בְּאוֹתָהּ הַדִּירָה וְנִכְנַס בְּבֵית רַבִּי יוֹסֵף שְׁמוּאֵל שֶׁשָּׂכְרוּ עֲבוּרוֹ, וְנִכְנַס לְשָׁם בְּיוֹם אִסְרוּ־חַג שָׁבוּעוֹת הַנַּ"ל וְיָשַׁב שָׁם כַּמָּה שָׁבוּעוֹת. וְאָמַר לִי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה גַּם זֶה יִהְיֶה מַעֲשֶׂה בַּיָּמִים הַבָּאִים מַה שֶּׁפִּתְאוֹם בָּא אֶחָד הַנַּ"ל וְרָצָה לִתֵּן לוֹ דִּירָתוֹ בְּחִנָּם, אֲשֶׁר לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם הֶכֵּרוּת עִמּוֹ מִכְּבָר. וּבְבֵית רַבִּי יוֹסֵף־שְׁמוּאֵל יָשַׁב שָׁם עִם קְצָת אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, אֲבָל לֹא הָיְתָה הַדִּירָה טוֹב לְפָנָיו כְּלָל כִּי לֹא הָיָה שָׁם אֲוִיר טוֹב וְרָחָב כְּמוֹ שֶׁהָיָה צָרִיךְ. וְיָצָא מִשָּׁם בִּתְחִלַּת חֹדֶשׁ מְנַחֵם אָב וְנִכְנַס לְבֵית הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁבִּקֵּשׁ אוֹתוֹ כַּנַּ"ל. וְתֵכֶף שֶׁנִּכְנַס לְשָׁם בָּא אֵלָיו אִישׁ אֶחָד מֵאוּמֶין וְהִתְחִיל לְבָרְכוֹ שֶׁיֵּשֵׁב שָׁם לְאֹרֶךְ יָמִים כַּנָּהוּג. וְאָמַר שֶׁבְּוַדַּאי דִּירָה זוֹ טוֹב לְפָנָיו מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֲוִיר נָאֶה. עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר וְהֶרְאָה בְּאֶצְבָּעוֹ לַחוּץ וְאָמַר הַרְאִיתֶם הַגָּן הַזֶּה כַּמָּה הוּא טוֹב וְיָפֶה "וִויא גִיפֶעלְט אַייךְ דֶער גָארְטִין" [אֵיךְ מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיךָ הַגָּן] וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא סוֹבֵר שֶׁמְשַׁבֵּחַ אֶת הַגָּן שֶׁלִּפְנֵי הַחַלּוֹנוֹת. הֵשִׁיב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהֶרְאָה בְּאֶצְבָּעוֹ עַל הַבֵּית הַחַיִּים, כִּי הַבֵּית הַחַיִּים הָיָה נִרְאֶה שָׁם בְּרָחוֹק מִתּוֹךְ הַחַלּוֹנוֹת, כִּי הָיָה עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ. וְאָמַר עַל זֶה הַגָּן אֲנִי אוֹמֵר. עָנָה וְאָמַר אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים גֹּדֶל יִקְרַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת זֶה הַבֵּית הַחַיִּים דְּפֹה, כִּי הוּא יָקָר וְקָדוֹשׁ מְאֹד. וְכֵן כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים הָיָה מְדַבֵּר עִם כַּמָּה אֲנָשִׁים, וְהִפְלִיג מְאֹד בְּשֶׁבַח הַבֵּית הַחַיִּים שֶׁל אוּמֶין. כִּי מֻנָּחִים שָׁם כַּמָּה קְדוֹשִׁים אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. כִּי שָׁם הָיְתָה הַהֲרִיגָה הַגְּדוֹלָה בְּעֵת הַבְּרִיחָה שֶׁנֶּהֶרְגוּ שָׁם אֲלָפִים וּרְבָבוֹת נְפָשׁוֹת קְדוֹשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל, וְהָיָה שָׁם קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַרְבֵּה מְאֹד.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות ע״ב – אות ע״ז
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 51% מהספר עד סוף היום
עב. מִי שֶׁשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִתַּלְמוּדוֹ, עַל־יְדֵי זֶה קָמִים עָלָיו בַּעֲלֵי מַחֲלקֶת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עג. עַל־יְדֵי מַחֲלקֶת שֶׁחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק, נִתְעוֹרְרִים מִלְחָמוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עד. כְּשֶׁדּוֹבְרִים עַל הָאָדָם, אֲזַי יֵשׁ כּחַ בַּיֵּצֶר הָרָע לְהַגְבִּיר אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה הָאָדָם, שֶׁדּוֹבְרִים עָלָיו, וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל זֶה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עה. מִי שֶׁקָּשֶׁה לְקַבֵּל פִּיּוּס, הוּא מֵעָלְמָא דְּנוּקְבָא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עו. לִמְרִיבָה, הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ וּלְמַד תּוֹרָה. אוֹ כְּשֶׁאִי אֶפְשָׁר לָדוּן אוֹתָם, תִּתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יַפִּילֵם, וְאַל תִּמְסֹר אוֹתָם לַשָּׂר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עז. כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִנְאָה עַל חֲבֵרוֹ וְדוֹמֵם, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לוֹ דִּין.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
בַּבּקֶר הִסְתַּכֵּל, וְרָאָה וְהִנֵּה הַבְּהֵמוֹת עוֹמְדִים סְמוּכִים אֶצְלוֹ! וְיָרַד מִן הָאִילָן וְהָלַךְ לְתָפְסָם, וּבָרְחוּ לְהַלָּן וְהָלַךְ אַחֲרֵיהֶם יוֹתֵר, וּבָרְחוּ יוֹתֵר וְהָיוּ הַבְּהֵמוֹת מוֹצְאִים שָׁם אֵיזֶה עֲשָׂבִים וְעָמְדוּ לִרְעוֹת וְלֶאֱכל וְהָיָה הוֹלֵךְ לְתָפְסָם, וּבָרְחוּ וְכֵן הָיָה הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם וְהֵם בּוֹרְחִים הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם וְהֵם בּוֹרְחִים עַד שֶׁבָּא בְּתוֹךְ עֳבִי הַיַּעַר מְאד שֶׁהָיָה שָׁם חַיּוֹת שֶׁאֵינָם מִתְיָרְאִים מֵאָדָם כְּלָל, כִּי הֵם רְחוֹקִים מִן הַיִּשּׁוּב וְשׁוּב נַעֲשָׂה לַיְלָה וְשָׁמַע קוֹל נַהֲמַת הַחַיּוֹת וְנִתְיָרֵא מְאד
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מניעות · קטע ג׳ – קטע ד׳
כ־2 דק׳ · כ־230 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
גַּם אֵין רָאוּי לְהָאָדָם לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ, וְלִמְצֹא לְעַצְמוֹ תֵּרוּץ, לוֹמַר, מֵאַחַר שֶׁהוּא חָפֵץ וְחוֹשֵׁק לַעֲשׂוֹת הָעֵסֶק דִּקְדֻשָּׁה רַק שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעָה וָאֹנֶס, עַל־כֵּן יִהְיֶה נֶחֱשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל, חָשַׁב לַעֲשׂוֹת וְכוּ'. כִּי כָּל זֶה נֶאֱמַר רַק לְמִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת בָּזֶה, אֲזַי יוֹצֵא בָּזֶה, כִּי מַה לוֹ לַעֲשׂוֹת, כִּי הֲלֹא יֵשׁ לוֹ אֹנֶס. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת, רַק שֶׁהוּא רוֹצֶה הַמִּצְוָה אוֹ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּעַצְמוֹ, אִם כֵּן מַה מּוֹעִיל לוֹ מַה שֶּׁמְּקִלִּין לוֹ שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, כִּי אֵינוֹ מְקָרֵר דַּעְתּוֹ כְּלָל עִם הַ"כְּאִלּוּ", כִּי הוּא חָפֵץ וְתָאֵב וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ וְלֹא לָצֵאת עִם הַ"כְּאִלּוּ". כִּי בֶּאֱמֶת רָאוּי לְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁיִּגְמֹר חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וּלְהוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בִּשְׁלֵמוּת. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵשֶׁק כָּזֶה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִגְמֹר וּלְהוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וִישַׁבֵּר וִיבַטֵּל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהָאוֹנָסִים, כִּי כֻּלָּם לֹא בָּאוּ רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק חָזָק כְּפִי מַעֲלוֹת הַנֶּחְשָׁק כַּנַּ"ל, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִגְמֹר כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם, אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּהְיֶה: (שם)
מִי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּגַשְׁמִיּוּת כָּל יָמָיו וְאַחַר כָּךְ נִתְלַהֵב וְרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מִדַּת הַדִּין מְקַטְרֵג עָלָיו וְאֵין מַנִּיחַ אוֹתוֹ לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַזְמִין לוֹ מְנִיעָה. וְהַכְּסִיל כְּשֶׁרוֹאֶה הַמְּנִיעוֹת, חוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו. אֲבָל מִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת, הוּא מְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ אָז דַּיְקָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא מִסְתַּכֵּל וּמוֹצֵא בְּהַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ נִסְתָּר בְּהַמְּנִיעָה הַזֹּאת: (לק"א סי' קט"ו)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ׳ · קטע ד׳ – קטע ו׳
כ־5 דק׳ · כ־490 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הָאֵלּוּ, הָעוֹסְקִים בָּזֶה תָמִיד, לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, בְּכֻלָּם מְחַפְּשִׂים וּמוֹצְאִים בְּחָכְמָתָם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וּמְלַקְּטִים וּמְקַבְּצִים אוֹתָם "אַחַת לְאַחַת לִמְצא חֶשְׁבּוֹן" וּמַכְנִיסִים גַּם אוֹתָם בְּכַף זְכוּת, וּבוֹנִים מֵהֶם בִּנְיָנִים דִּקְדֻשָּׁה נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וּמַעֲלִים לְפָנֶיךָ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים שֶׁלֹּא עָלוּ לְפָנֶיךָ מִימוֹת עוֹלָם וְזוֹכִין לַעֲשׂוֹת זְמִירוֹת וְנִגּוּנִים קְדוֹשִׁים עַל יְדֵי קִבּוּץ הַטּוֹב הַזֶּה מִמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ, וְזַכֵּנוּ לְהִכָּלֵל בָּהֶם וְלִשְׁמעַ תְּפִלָּתָם הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל צַדִּיקִים נוֹרָאִים הָאֵלּוּ אֲשֶׁר רַק הֵם יוֹדְעִים לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁבִיל כְּלָל יִשְׂרָאֵל, וְלֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה לְהוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן, לְקַבֵּץ כָּל הַטּוֹב וְכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְלִין, וּלְהִתְפַּלֵּל עִם כָּל הַטּוֹב הַזֶּה לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, וְלַהֲפךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים זַכֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁנִּהְיֶה נִכְלָלִים בִּתְפִלּוֹת הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְהֵם יִתְפַּלְּלוּ בַּעֲדֵנוּ תָמִיד, וְאַל יִתְּנוּ דֳּמִי לָךְ עַד אֲשֶׁר תְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְתַאַסְפֵנוּ אֵלֶיךָ הַבַּיְתָה, וְתַכְנִיסֵנוּ לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת וּתְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשֵׁינוּ תָמִיד וְתַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל זַרְעֵנוּ וְעַל כָּל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתָגֵן וְתִשְׁמר וְתַצִּיל אֶת כָּל יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, מִן כָּל הַכִּתּוֹת הָרָעוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים לְהָרַע הַמִּתְפַּשְּׁטִים עַתָּה בָּעוֹלָם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ הֵן מִכִּתּוֹת הָאַפִּיקוֹרְסִים הָעוֹסְקִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּלְשׁוֹן עִלְּגִים שֶׁל הָעֲכּוּ"ם, הַמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל עֵת לְחַנֵּךְ נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּדַרְכֵיהֶם הָרָעִים וְהַמָּרִים, לְהַרְחִיקָם מִלִּמּוּד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְלִבְלִי לִלְמד כִּי אִם תְּנַ"ךְ עִם חָכְמַת הַדִּקְדּוּק וְגַם זֶה רַק שָׁעָה מוּעֶטֶת בַּיּוֹם, וּלְבַלּוֹת עִקָּר הַזְּמַן עַל לִמּוּד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּלְשׁוֹנוֹת, הָעוֹקְרִים אֶת הָאָדָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת אוֹי לָעֵינַיִם שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת, אוֹי לָאָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת וְהֵן מִשְּׁאָר כִּתּוֹת שֶׁל חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, הַמִּתְלוֹצְצִים מֵהַתְּמִימִים בְּדַרְכֵיהֶם, הָעוֹסְקִים בַּעֲבוֹדַת יְהוָה וּבְתוֹרָתוֹ בִּפְשִׁיטוּת בִּתְמִימוּת בְּלִי חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל, כַּאֲשֶׁר הוֹרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר רַבִּים קָמִים נֶגְדָּם, וּפוֹרְשִׁים רֶשֶׁת לְרַגְלָם, לְהַטּוֹת אוֹתָם מִנִּי דֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהַכָּבוּשׁ מִכְּבָר, לִבְדּוֹת מִלִּבָּם חָכְמוֹת שֶׁל שְׁטוּת וְלֵצָנוּת, לְבַלְבֵּל וּלְהַחֲלִישׁ חַס וְשָׁלוֹם דַּעַת הַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים בְּלִבּוֹתָם תתקמא יְהוָה אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל זֶה, כַּמָּה וְכַמָּה מַזִּיקִים לַעֲבוֹדָתְךָ חָכְמוֹת כָּאֵלּוּ, רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל זַרְעֵנוּ וְעַל כָּל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמר וְהַצֵּל כָּל יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַכִּתּוֹת הָרָעוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁלֹּא יִתָּפְסוּ בְּרִשְׁתָּם בִּימֵי נְעוּרֵיהֶם וְתַעֲזר וְתָגֵן וְתוֹשִׁיעַ לָנוּ בְּכָל עֵת, וְתוֹרֵנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ תָמִיד שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם בָּנֵינוּ וְזַרְעֵינוּ מִקַּטְנוּתָם, אֵיךְ לְשָׁמְרָם וּלְמַלֵּט נַפְשָׁם מִן הַכִּתּוֹת הָרָעוֹת הָאֵלֶּה, וּלְחַנְּכָם לְטוֹבָה בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהָאֲמִתִּיִּים, שֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְנִזְכֶּה לְהוֹדִיעַ לְכָל בָּנֵינוּ וְדוֹרוֹתֵינוּ הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ וּלְכָל דּוֹרוֹת זֶרַע יִשְׂרָאֵל, אֶת כָּל מַעֲשֵׂי יְהוָה הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ מִימֵי אֲבוֹתֵינוּ עַד הֵנָּה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר "לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם", וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם בִּשְׁלֵמוּת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ", לְהוֹדִיעַ לָהֶם קְדֻשַּׁת אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה, וּתְרַחֵם עַל כָּל יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִקַּטְנוּתָם, שֶׁיִּזְכּוּ לְקַבֵּל הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא מֵהַמִּשְׁכָּנוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד בּוֹנֶה מִשְׁכַּן קָדוֹשׁ אֲשֶׁר מִשָּׁם מְקַבְּלִים הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן הֶבֶל פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות מח · פסקה 5
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי מְקֹרָבָיו צִוָּה לוֹ בִּימֵי נְעוּרָיו שֶׁל הַמְקֹרָב הַנַּ"ל, שֶׁבִּשְׁעַת הִתְבּוֹדְדוּת יְדַבֵּר הַרְבֵּה בִּפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֵיבְרֵי גּוּפוֹ וְיַסְבִּיר לָהֶם שֶׁכָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף הֶבֶל, כִּי הֲלֹא סוֹף כָּל אָדָם לָמוּת וְהַגּוּף לִקְבָרוֹת יוּבָל.
וְכָל הָאֵיבָרִים יִבְּלוּ וְיִתְרַקְּבוּ וְכוּ' וְעוֹד דִּבּוּרִים כַּיּוֹצֵא בָּאֵלֶּה. וְהִתְנַהֵג כָּךְ אֵיזֶה זְמַן. וְאַחַר־כָּךְ סִפֵּר עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהִתְנַצֵּל לְפָנָיו בַּאֲשֶׁר שֶׁהַגּוּף אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וּמַרְגִּישׁ כְּלָל כָּל טַעֲנוֹתָיו וּדְבָרָיו עִמּוֹ.
אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, חֲזַק בְּעִנְיָן זֶה וְאַל תַּרְפֶּה יָד מִזֶּה וְתִרְאֶה אַחַר־כָּךְ מַה שֶּׁיִּהְיֶה מֵהַדִּבּוּרִים הָאֵלֶּה, וְשָׁמַע לַעֲצָתוֹ וְקִיֵּם דְּבָרָיו, עַד שֶׁזָּכָה אַחַר־כָּךְ שֶׁכָּל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ בִּפְרָטִיּוּת נִמְשַׁךְ אַחַר דְּבָרָיו כָּל כָּךְ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נא · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְעִנְיַן סְפִירַת הָעֹמֶר "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם - וּסְפַרְתֶּם לְעַצְמְכֶם". כִּי כָּל הַבָּא לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְלִזְכּוֹת לְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁהוּא הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה צָרִיךְ לִסְפֹּר הַיָּמִים לְעַצְמוֹ דַּיְקָא וְאַל יַפִּיל אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם" כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.
הַיְנוּ שֶׁחָשַׁב תָּמִיד שֶׁהוּא רַק אֶחָד בָּעוֹלָם וְלֹא הִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וּמְבַלְבֵּל. כִּי בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה מְנִיעוֹת מֵרְשָׁעִים הָרוֹצִים לְמָנְעוֹ בְּכַמָּה הַסָּתוֹת וּפִתּוּיִים וְלֵיצָנוּת וְכוּ' אוֹ בְּהִתְגָּרוּת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁמַּרְבִּין עָלָיו, כְּמוֹ כֵן יֵשׁ גַּם־כֵּן לִפְעָמִים כַּמָּה מְנִיעוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת אֲפִלּוּ מֵחֲבֵרָיו וְאוֹהֲבָיו הַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות ה
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין מֵחָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים וְאוֹכְלִין מַצָּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הַדַּעַת שֶׁל אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה, עַד שֶׁיּוֹדְעִין בֶּאֱמֶת, שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָמֵץ, מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל וּמַנְהִיג בִּרְצוֹנוֹ אֶת הַכֹּל, וְעַל כֵּן אַחַר־כָּךְ הֻתַּר לֶאֱכֹל חָמֵץ גַּם כֵּן (הִלְכוֹת נְטִילַת־יָדַיִם שַׁחֲרִית, הֲלָכָה ב', אוֹת י"ב):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסג · פסקה 1 – פסקה 14
כ־7 דק׳ · כ־730 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ג' קֹרַח תקצ"ח קְרוּמִינְטְשַׁאק.
שָׁלוֹם רַב לִבְנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר הָיִיתִי פֹּה. וּמָתַי אֶסַּע לְבֵיתִי אֵינִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי. וְעַתָּה אֵין לִי פְּנַאי כְּלָל, רַק מֵאַהֲבָתְךָ וּתְשׁוּקָתְךָ לְמִכְתָּבִי כָּתַבְתִּי לְךָ מִשְּׁלוֹמִי וּמִמְּקוֹמִי עַתָּה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. לִכְתֹּב לְךָ דִּבְרֵי אֱמֶת וְהִתְעוֹרְרוּת וְהִתְחַזְּקוּת וְכוּ' אֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק. עַד כֹּה כָּתַבְתִּי בִּקְרוּמִינְטְשַׁאק, וְנִתְעַכֵּב מִכַּמָּה טְעָמִים, וְלֹא נִשְׁלַח מִשָּׁם. וְנִתְעַכַּבְתִּי עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר בִּקְרָאקֶב, וּתְהִלָּה לָאֵל דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה נִפְלְאוֹת ה', וּבִפְרָטִיּוּת סִפַּרְתִּי שָׁם הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַחֲמִישִׁי וְכוּ'; גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה', וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כָּל אֲשֶׁר בְּלִבִּי; בִּפְרָט עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וְהַשָּׁעָה נְחוּצָה מְאֹד, כִּי זְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית הִגִּיעַ.
וְנִפְלֵאת בְּעֵינַי עַל שֶׁלֹּא מָצָאתִי מִכְתָּבְךָ פֹּה. כִּי אֶתְמוֹל בָּאתִי לְפֹה טְשֶׁעהרִין, וְהַיּוֹם יוֹם ד' חֻקַּת אֲנִי שׁוֹלֵחַ מִכְתָּבִי זֶה מִפֹּה, וּבְבוֹאִי אֶתְמוֹל לְפֹה וְלֹא מָצָאתִי מִכְתָּבְךָ עָמַדְתִּי מַרְעִיד, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּחֲשֹׁב; הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזֹר שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל לְטוֹבָה, וְנִזְכֶּה לְהָבִין דַּרְכֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו וְנוֹרְאוֹתָיו בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וּלְהָבִין מֵהֶם רְמָזִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת; וְאֵין לִי פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ כְּלָל, עַד שֶׁבְּדַעְתִּי הָיָה לִבְלִי לִשְׁלֹחַ שׁוּם מִכְתָּב כְּלָל. רַק אַהֲבָתְךָ וּתְשׁוּקָתְךָ הַחֲזָקָה הִכְרִיחוּנִי לִכְתֹּב עַל כָּל פָּנִים מְעַט דִּבּוּרִים אֵלֶּה.
וּשְׂמַח בְּנִי וְכָל אוֹהֲבֵינוּ בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁזָּכִינוּ. וְאֶתְמוֹל חָזַרְתִּי עִם אֶחָד הַתּוֹרָה אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי, וְנַעֲשֵׂית בְּעֵינַי כַּחֲדָשָׁה מַמָּשׁ; וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לֵילֵךְ עִמָּהּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת כִּי נִפְלָאת הִיא, מַעֲשֵׂי ה' הֵמָּה, גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה' אֲשֶׁר הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ. מָה אֲדַבֵּר, חִזְקוּ וְאִמְצוּ מְאֹד בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ כָּל אֶחָד מִמָּקוֹם שֶׁהוּא. כִּי כָּל חַיּוּתֵינוּ וְקִיּוּמֵנוּ הוּא בְכָל תְנוּעָה וּתְנוּעָה וּבְכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה מַה שֶּׁמּוֹשְׁכִים עַצְמָם בְּכָל פַּעַם מֵרַע לְטוֹב. וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֵיךְ שֶׁהוּא כָּל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ מִזֶּה; וְסוֹף כָּל סוֹף נָשׁוּב כֻּלָּנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי זֶה. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה.
דִּבְרֵי אֲבִיכֶם הַמִּשְׁתּוֹקֵק בְּכָל עֵת לַתַּכְלִית הַנִּצְחִי לָנוּ וּלְזַרְעֵנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל לָנֶצַח.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
רַב שָׁלוֹם לִבְנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי, מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
בְּשָׁעָה זֹאת סָמוּךְ לַחֲצוֹת הַיּוֹם בָּאתִי לְפֹה אוּמַאן בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם תְּהִלָּה לָאֵל, וְלֹא מָצָאתִי כְּבוֹד רַבִּי נַפְתָּלִי בְּבֵיתוֹ, כִּי הָלַךְ לְפִי שָׁעָה לִמְחוֹז חֶפְצוֹ. וּבִכְנִיסָתִי לְבֵיתוֹ מָצָאתִי עַל שֻׁלְחָנוֹ מִכְתָּבוֹ וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל. וְכָעֵת הַפָּאסְט [הַדֹּאַר] נְחוּצָה מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל וּלְהָשִׁיב לְךָ עַל שְׁאֵלָתְךָ. תְּהִלָּה לָאֵל נִדְמֶה לִי שֶׁבְּמִכְתָּבִי שֶׁכָּתַבְתִּי לְךָ מִטְּשֶׁעהרִין קֹדֶם שֶׁקִּבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ בְּצַעֲקָתְךָ הַמָּרָה יֵשׁ בּוֹ דַּי וְדַי לְהַחֲיוֹת נַפְשְׁךָ מֵחָדָשׁ. אַף עַל פִּי שֶׁהַדְּבָרִים עַתִּיקִים אֲבָל הֵם עַתִּיקִים בֶּאֱמֶת, דִּבְרֵי עַתִּיק יוֹמִין הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת וָרֶגַע בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא לְכָל הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְקַבֵּל. שְׁמַע בְּנִי הֵיטֵב וּבִין תָּבִין אֲשֶׁר אֲנִי כּוֹתֵב לְךָ, כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא הַתּוֹרָה אֲזַמְּרָה וְכוּ' עִם הַתְּנוּעוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁסִּפַּרְתִּי לָכֶם כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁאָמַר שֶׁצְּרִיכִין לֵילֵךְ עִמָּהּ, הֲפֹךְ בָּה וַהֲפֹךְ וְכוּ' כִּי הוּא חַיֶּיךָ לָנֶצַח. וּכְפִי הַנִּרְאֶה אֶסַּע אַחַר שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לְבֵיתִי. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַכּוֹתֵב בְּחִפָּזוֹן.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ד' מַטּוֹת וּמַסְעֵי תקצ"ח בְּרֶסְלֶב.
שָׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי יְדִיד נַפְשִׁי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
אוֹר לְיוֹם זֶה בָּאתִי לְפֹה, וְהַיּוֹם אֲנִי מוּכָן לִנְסֹעַ לְבֵיתִי לְשָׁלוֹם. וּבְשָׁעָה זֹאת עָסַקְתִּי לִכְתֹּב לְךָ אִגֶּרֶת. בְּתוֹךְ כָּךְ קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל. כָּעֵת אֵין לְהַאֲרִיךְ כִּי אֲנִי טָרוּד מְאֹד, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כַּאֲשֶׁר תִּתְוַעֵד עִמִּי, נְדַבֵּר יַחַד חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט. אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה וְכוּ'. כֵּן יוֹסִיף חַסְדּוֹ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, וְאַל יִטְּשֵׁנוּ לָנֶצַח עַד נִזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת בְּחַיִּים חַיּוּתֵנוּ חִישׁ קַל מְהֵרָה. וּמִגֹּדֶל הַנְּחִיצָה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַכּוֹתֵב בְּחִפָּזוֹן.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם רַב לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ מַסְעֵי תקצ"ח נֶעמֶרוֹב.
הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבִי חֲתָנִי יְדִידִי כְּנַפְשִׁי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק הַמֻּפְלָג מוֹרֵנוּ הָרַב בָּרוּךְ נֵרוֹ יָאִיר.
בְּיוֹם ד' בְּשָׁבוּעַ זֹאת בָּאתִי לְבֵיתִי לְשָׁלוֹם. וּתְהִלָּה לָאֵל הַכֹּל עַל נָכוֹן מֵעִם ה' וְכוּ' וּמֵחֲמַת כְּבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ. בְּשָׁבוּעַ זֹאת קִבַּלְתִּי פְּרִישַׂת שָׁלוֹם מִבִּתִּי תִּחְיֶה עַל יְדֵי אִישׁ מִבְּרַסְלֶב וְהָיוּ לִי לְנַחַת גָּדוֹל.
בַּעַל הָרַחֲמִים הַזָּן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל יְפַרְנֵס אֶתְכֶם בְּכָבוֹד וְיַצְלִיחֲכֶם הַצְלָחָה הָאֲמִתִּיּוֹת וְהַנִּצְחִיִּית שֶׁתִּזְכֶּה לְבַלּוֹת יָמֶיךָ בַּתּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְיִרְאַת ה' כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ לְעוֹלָם. כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל. חִזְקוּ וְאִמְצוּ בְּבִטָּחוֹן חָזָק בַּה' יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יַעֲזֹב אֶתְכֶם לְעוֹלָם.
דִּבְרֵי אֲבִיכֶם הֶחָפֵץ לִשְׁמֹעַ כָּל טוּב מֵאִתְּכֶם וּמַעְתִּיר בַּעַדְכֶם.
נָתָן מִבְּרַסְלֶב
וְשָׁלוֹם לִכְבוֹד יְדִידִי נֵרוֹ יָאִיר וּלְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ וְלִכְבוֹד אָבִיךָ זְקֵנְךָ הַנִּכְבָּד הַיָּשִׁישׁ נֵרוֹ יָאִיר עִם כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 6
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
רַב יְהוֹשֻׁעַ בַּר אֲבִירִים. ר' יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְר' כַּנַגְדִי. ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּדָיָה. ר' יְהוֹשֻׁעַ בַּר אַבָּא אוֹשִׁעְיָא אִישׁ־טַרְיָא.
ר' יְהוֹשֻׁעַ הַלֵוִי בַּר שָׁלוֹם. ר' יְהוֹשֻׁעַ בַּר נַחְמָן, ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן מַרְתָּא בֶּן אֲחִי רַב חִיָיא.
ר' יְהוֹשֻׁעַ בַּר בִּנְיָמִין בַּר לֵוִי. ר' יוֹשׁוּעַ אֲחוּי דְדּוּרְיָא. ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן אַלִּים. ר' יְהוֹשֻׁעַ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״א · סעיף ט׳ – סעיף י״ח
כ־5 דק׳ · כ־540 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁמִּצְטַעֵר מֵרֹב הַמַּאֲכָל שֶׁאָכַל, מֻתָּר לִתְחֹב אֶצְבָּעוֹ לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ כְּדֵי שֶׁיָּקִיא.
מַכָּה שֶׁאֵין בָּהּ סַכָּנָה, לֹא יַנִּיחַ עָלֶיהָ רְטִיָּה, אֲפִלּוּ עֲשָׂאָהּ מֵאֶתְמוֹל, וְלֹא כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם רְפוּאָה, אֲפִלּוּ עָלֶה אם חֲתִיכָת בֶּגֶד יָבֵשׁ וְיָשָׁן, שֶׁהוּא מְרַפֵּא גַּם כֵּן. אֲבָל נוֹתֵן עָלֶיהָ אֵיזֶה דָּבָר לְשָׁמְרָהּ שֶׁלֹּא תִּסָּרֵט. הָיְתָה עָלֶיהָ רְטִיָּה מֵאֶתְמוֹל, מְגַלֶּה קְצָתָהּ וּמְקַנֵּחַ פִּי הַמַּכָּה וְחוֹזֵר וּמְגַלֶּה קְצָתָהּ הַשְׁנִיָה וּמְקַנְּחָהּ, וּרְטִיָּה עַצְמָהּ לֹא יְקַנֵּחַ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמָרֵחַ. נָפְלָה הָרְטִיָּה מֵעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע לֹא יַחְזִירֶנָה. נָפְלָה עַל גַּבֵּי כְּלִי, יַחְזִירֶנָה. וְאִם מִצְטַעֵר הַרְבֵּה, מֻתָּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי לְהַחְזִירָהּ. אֲבָל אָסוּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי לַעֲשׂוֹת רְטִיָּה בַּשַׁבָּת, כִּי מֵרוּחַ הָרְטִיָּה הוּא אִסּוּר דְּאוֹרַיְתָא וְאָסוּר אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, אִם לֹא כְּשֶׁחָלָה כָּל גּוּפוֹ. (כְּדִלְקַמָּן סָעִיף ט"ז)
אָסוּר לְהַנִּיחַ בֶּגֶד עַל מַכָּה שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנָּהּ דָּם, מִפְּנֵי שֶׁהַדָּם יִצְבַּע אוֹתוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בֶּגֶד אָדֹם, שֶׁהוּא מְתַקְּנוֹ. וְגַם אָסוּר לִדְחוֹק בַּמַכָּה לְהוֹצִיא אֶת הַדָּם. אֶלָּא כֵּיצַד עוֹשֶׂה. רוֹחֵץ בְּמַיִם אוֹ בְּיַיִן לְהַעֲבִיר הַדָּם, וְאַחַר כָּךְ יִכְרֹךְ עָלֶיהָ סְמַרְטוּט. וְאִם אֵין הַדָּם פּוֹסֵק עַל יְדֵי רְחִיצָה, יַנִּיחַ שָׁמָּה קוּרֵי עַכָּבִישׁ וְיִכְרֹךְ עָלֶיהָ סְמַרְטוּט. אַךְ יֵשׁ מְפַקְפְקִים בָּזֶה, מִשּׁוּם דְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ מְרַפְּאִים, עַל כֵּן אִם אֶפְשָׁר, יֵשׁ לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי (שכ"ח).
הַפּוֹתֵחַ מֻרְסָא כְּדֵי לְהַרְחִיב פִּי הַמַּכָּה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָרוֹפְאִים עוֹשִׂים, שֶׁהֵם מִתְכַּוְנִים לִרְפוּאָה לְהַרְחִיב פִּי הַמַּכָּה, הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁזּוֹ הִיא מְלֶאכֶת הָרוֹפֵא. וְאִם פְּתָחָהּ רַק כְּדֵי לְהוֹצִיא מִמֶּנָּהּ אֶת הַלֵּחָה שֶׁמְצַעַרְתּוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ אִם תַּחֲזוֹר וְתִסָּתֵם מִיָּד, הֲרֵי זֶה מֻתָּר מִשּׁוּם צַעְרוֹ. וְדַוְקָא לְנָקְּבָהּ עַל יְדֵי מַחַט וְכַדּוֹמֶה אֲבָל לֹא בְצִפָּרְנָיו, מִשׁוּם דְּתוֹלֵשׁ קְצָת מֵעוֹר הַמֻּרְסָא, וְיֵש בָּזֶה חִיוּב. וְגַם עַל יְדֵי מַחַט וְכַדּוֹמֶה, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ, שֶׁמָּא יִתְכַּוֵּן שֶׁתִּשָׁאֵר פְּתוּחָה, כְּדֵי שֶׁתּוֹצִיא לֵחָה גַּם אַחַר כָּךְ עַל כֵּן אִם אֶפְשָׁר יֵשׁ לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי נָכְרִי.
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נֶקֶב בַּזְּרוֹעַ שֶׁקּוֹרִין "אַפְטוֹרָא" (פונטינעללע, אימפעראטור), אִם נִסְתַּם הַנֶּקֶב קְצָת, אָסוּר לִתֵּן לְתוֹכוֹ קִטְנִית שֶׁיִּפָּתֵח, דְּהָא כַּוָּנָתוֹ שֶׁיִּשָׁאֵר פָּתוּחַ. וּרְטִיָּה (שֶׁנַּעֲשֵׂית מֵאֶתְמוֹל) מֻתָּר לִתֵּן עַל הָאַפְטוֹרָא שֶׁהִיא רַק לְשָׁמְרוֹ. אַךְ אִם יוֹדֵעַ שֶׁהָרְטִיָּה מוֹצִיאָה לֵחָה אוֹ דָּם, אָסוּר. וְכֵן אִם בָּא לְקַנְּחָהּ, אִם יוֹדֵעַ שֶׁעַל יְדֵי הַקִּנּוּחַ יֵצֵא דָם אוֹ לֵחָה, אָסוּר לְקַנְּחָהּ, (וְלֹא דָּמִי לְפוֹתֵחַ מֻרְסָא, דְּהָתָם בְּמֻרְסָא, הַלֵּחָה וְהַדָּם כָּנוּס וְעוֹמֵד בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה. אֲבָל כָּאן שֶׁהַלֵּחָה וְהַדָּם מֻבְלָעִים בַּבָּשָׂר, אִם מוֹצִיאָם עוֹשֶׂה חַבּוּרָה).
מַכָּה שֶׁנִּתְרַפְּאָה, נוֹתְנִין עָלֶיהָ רְטִיָּה שֶׁעֲשָׂאָה מֵאֶתְמוֹל, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְשָׁמְרָהּ. וּמֻתָּר לְהָסִיר גִּלְדֵי מַכָּה.
נִתְחַב לוֹ קוֹץ, מֻתָּר לְהוֹצִיאוֹ בְּמַחַט, וּבִלְבַד שֶׁיִּזָּהֵר שֶׁלֹּא יוֹצִיא דָּם, דְּעָבֵיד חַבּוּרָה.
חוֹלֶה שֶׁנָּפַל מֵחֲמַת חָלְיוֹ לְמִשְׁכָּב וְאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵחוּשׁ שֶׁמִּצְטַעֵר וְחָלָה מִמֶּנּוּ כָּל גּוּפוֹ, שֶׁאָז אַף עַל פִּי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, כְּנָפַל לְמִשְׁכָּב דָּמִי, אוֹמְרִים לְאֵינוֹ יְהוּדִי לַעֲשׂוֹת לוֹ רְפוּאָה וּלְבַשֵּׁל בִּשְׁבִילוֹ. וּמֻתָּר לוֹ לֶאֱכוֹל בַּשַׁבָּת בִּשּׁוּלֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, כֵּיוָן שֶׁהֻתַּר לוֹ הַיּוֹם הַבִּשּׁוּל עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ל"ח סָעִיף ט').
וּמֻתָּר לוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת סַמֵּי רְפוּאָה, וְכֵן לַעֲשׂוֹת לוֹ אֵיזֹה רְפוּאָה, בֵּין הוּא בְּעַצְמוֹ בֵּין אֲחֵרִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בַּדָּבָר אֵיזֶה אִסּוּר מְלָאכָה, אֲפִלּוּ אִסּוּר דְּרַבָּנָן. אֲבָל כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲפִלּוּ אִסּוּר דְּרַבָּנָן, אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. וְאִם אֵין אֵינוֹ יְהוּדִי, יֵשׁ לְהַתִּיר לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל אִסּור דְּרַבָּנָן עַל יְדֵי שִׁנּוּי (שכ"ח).
רוֹפֵא אֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁהוּא מַצְמִיחַ [מַרְכִּיב] אַבַעְבּוּעוֹת (בלאטרן אומפפען) לִילָדִים אִם יָכוֹל הַיִשְֹרָאֵל לְפַיְסוֹ בְּמָמוֹן שֶׁיַּעֲשֶׂה לְאַחַר הַשַׁבָּת יַעֲשֶׂה כֵּן. וְאִם לָאו, וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בַּשַׁבָּת, אַל יַחְזִיק יִשְֹרָאֵל אָז אֶת הַיֶּלֶד, אֶלָּא אֵינוֹ יְהוּדִי יַחְזִיקוֹ (כֵּן כָתוּב בְּסֵפֶר תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ׳
וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הָאֵלּוּ, הָעוֹסְקִים בָּזֶה תָמִיד, לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, בְּכֻלָּם מְחַפְּשִׂים וּמוֹצְאִים בְּחָכְמָתָם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וּמְלַקְּטִים וּמְקַבְּצִים אוֹתָם "אַחַת לְאַחַת לִמְצא חֶשְׁבּוֹן" וּמַכְנִיסִים גַּם אוֹתָם בְּכַף זְכוּת, וּבוֹנִים מֵהֶם בִּנְיָנִים דִּקְדֻשָּׁה נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וּמַעֲלִים לְפָנֶיךָ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים שֶׁלֹּא עָלוּ לְפָנֶיךָ מִימוֹת עוֹלָם וְזוֹכִין לַעֲשׂוֹת זְמִירוֹת וְנִגּוּנִים קְדוֹשִׁים עַל יְדֵי קִבּוּץ הַטּוֹב הַזֶּה מִמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ, וְזַכֵּנוּ לְהִכָּלֵל בָּהֶם וְלִשְׁמעַ תְּפִלָּתָם הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל צַדִּיקִים נוֹרָאִים הָאֵלּוּ אֲשֶׁר רַק הֵם יוֹדְעִים לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁבִיל כְּלָל יִשְׂרָאֵל, וְלֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה לְהוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן, לְקַבֵּץ כָּל הַטּוֹב וְכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְלִין, וּלְהִתְפַּלֵּל עִם כָּל הַטּוֹב הַזֶּה לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, וְלַהֲפךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים זַכֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁנִּהְיֶה נִכְלָלִים בִּתְפִלּוֹת הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְהֵם יִתְפַּלְּלוּ בַּעֲדֵנוּ תָמִיד, וְאַל יִתְּנוּ דֳּמִי לָךְ עַד אֲשֶׁר תְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְתַאַסְפֵנוּ אֵלֶיךָ הַבַּיְתָה, וְתַכְנִיסֵנוּ לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת וּתְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשֵׁינוּ תָמִיד וְתַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל זַרְעֵנוּ וְעַל כָּל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתָגֵן וְתִשְׁמר וְתַצִּיל אֶת כָּל יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, מִן כָּל הַכִּתּוֹת הָרָעוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים לְהָרַע הַמִּתְפַּשְּׁטִים עַתָּה בָּעוֹלָם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ הֵן מִכִּתּוֹת הָאַפִּיקוֹרְסִים הָעוֹסְקִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּלְשׁוֹן עִלְּגִים שֶׁל הָעֲכּוּ"ם, הַמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל עֵת לְחַנֵּךְ נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּדַרְכֵיהֶם הָרָעִים וְהַמָּרִים, לְהַרְחִיקָם מִלִּמּוּד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְלִבְלִי לִלְמד כִּי אִם תְּנַ"ךְ עִם חָכְמַת הַדִּקְדּוּק וְגַם זֶה רַק שָׁעָה מוּעֶטֶת בַּיּוֹם, וּלְבַלּוֹת עִקָּר הַזְּמַן עַל לִמּוּד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּלְשׁוֹנוֹת, הָעוֹקְרִים אֶת הָאָדָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת אוֹי לָעֵינַיִם שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת, אוֹי לָאָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת וְהֵן מִשְּׁאָר כִּתּוֹת שֶׁל חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, הַמִּתְלוֹצְצִים מֵהַתְּמִימִים בְּדַרְכֵיהֶם, הָעוֹסְקִים בַּעֲבוֹדַת יְהוָה וּבְתוֹרָתוֹ בִּפְשִׁיטוּת בִּתְמִימוּת בְּלִי חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל, כַּאֲשֶׁר הוֹרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר רַבִּים קָמִים נֶגְדָּם, וּפוֹרְשִׁים רֶשֶׁת לְרַגְלָם, לְהַטּוֹת אוֹתָם מִנִּי דֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהַכָּבוּשׁ מִכְּבָר, לִבְדּוֹת מִלִּבָּם חָכְמוֹת שֶׁל שְׁטוּת וְלֵצָנוּת, לְבַלְבֵּל וּלְהַחֲלִישׁ חַס וְשָׁלוֹם דַּעַת הַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים בְּלִבּוֹתָם תתקמא יְהוָה אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל זֶה, כַּמָּה וְכַמָּה מַזִּיקִים לַעֲבוֹדָתְךָ חָכְמוֹת כָּאֵלּוּ, רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל זַרְעֵנוּ וְעַל כָּל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמר וְהַצֵּל כָּל יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַכִּתּוֹת הָרָעוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁלֹּא יִתָּפְסוּ בְּרִשְׁתָּם בִּימֵי נְעוּרֵיהֶם וְתַעֲזר וְתָגֵן וְתוֹשִׁיעַ לָנוּ בְּכָל עֵת, וְתוֹרֵנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ תָמִיד שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם בָּנֵינוּ וְזַרְעֵינוּ מִקַּטְנוּתָם, אֵיךְ לְשָׁמְרָם וּלְמַלֵּט נַפְשָׁם מִן הַכִּתּוֹת הָרָעוֹת הָאֵלֶּה, וּלְחַנְּכָם לְטוֹבָה בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהָאֲמִתִּיִּים, שֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְנִזְכֶּה לְהוֹדִיעַ לְכָל בָּנֵינוּ וְדוֹרוֹתֵינוּ הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ וּלְכָל דּוֹרוֹת זֶרַע יִשְׂרָאֵל, אֶת כָּל מַעֲשֵׂי יְהוָה הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ מִימֵי אֲבוֹתֵינוּ עַד הֵנָּה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר "לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם", וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם בִּשְׁלֵמוּת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ", לְהוֹדִיעַ לָהֶם קְדֻשַּׁת אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה, וּתְרַחֵם עַל כָּל יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִקַּטְנוּתָם, שֶׁיִּזְכּוּ לְקַבֵּל הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא מֵהַמִּשְׁכָּנוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד בּוֹנֶה מִשְׁכַּן קָדוֹשׁ אֲשֶׁר מִשָּׁם מְקַבְּלִים הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן הֶבֶל פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 195 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תש״צ
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־37 דק׳
פרשת השבוע: צו
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־23 במרץ 2030, בשעה 17:52 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
עִקַּר קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, מַמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית. עַל־כֵּן נוֹסְעִים לְצַדִּיקִים עַל שַׁבָּת, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הוּא שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל הַבְּחִינוֹת, עַל־כֵּן נוֹסְעִים אֲלֵיהֶם עַל שַׁבָּת, כְּדֵי לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וֶאֱמוּנָה שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל כַּנַּ"ל: (שם אות ג')
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.