ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, ג׳ בניסן ה׳תש״צ · 6 באפריל 2030
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ו · אות א׳ – אות ו׳
כ־10 דק׳ · כ־950 מילים · 50% מהספר עד סוף היום
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם: (בראשית כ״ב:א׳) אִיתָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון ע' דף קיח.): מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי: הִנֵּה, בְּהִסְתַּכְּלוּת יֵשׁ אוֹר הַיָּשָׁר וְאוֹר הַחוֹזֵר, דְּהִתְפַּשְּׁטוּת הָרְאוּת, הוּא אוֹר הַיָּשָׁר, וּבְהַגִּיעַ לִרְאוֹת דָּבָר שֶׁחָפֵץ, הוּא אוֹר הַחוֹזֵר. [כִּי עִקַּר כֹּחַ הָרְאוּת – מֵחֲמַת שֶׁכֹּחַ הָרְאוּת הוֹלֵךְ וּמִתְפַּשֵּׁט וּמַכֶּה בַּדָּבָר הַנִּרְאֶה, וְחוֹזֵר הַכֹּחַ הָרְאוּת, מֵחֲמַת הַהַכָּאָה, לָעֵינַיִם, וְנִצְטַיֵּר הַדָּבָר בָּעֵינַיִם, וְאָז הָעֵינַיִם רוֹאִין אֶת הַדָּבָר הַנִּרְאֶה. כַּמְבֹאָר הֵיטֵב (לְעֵיל בְּסִימָן י"ג אוֹת ד, עַיֵּן שָׁם). נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ הָרְאוּת בְּחִינַת אוֹר הַיָּשָׁר וְאוֹר הַחוֹזֵר. כִּי כֹּחַ הִתְפַּשְּׁטוּת הָרְאוּת מֵעֵינָיו לְהַדָּבָר הַנִּרְאֶה, זֶהוּ בְּחִינַת אוֹר הַיָּשָׁר, וְהַכָּאַת הָרְאוּת בַּדָּבָר הַנִּרְאֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר הַדָּבָר לְעֵינָיו וְנִצְטַיֵּר בְּעֵינָיו, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָרְאִיָּה כַּנַּ"ל, זֶהוּ בְּחִינַת אוֹר הַחוֹזֵר, שֶׁחוֹזֵר וְשָׁב הָרְאוּת לְעֵינָיו כַּנַּ"ל]: וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בָּרוּךְ הוּא, אַף שֶׁאֵינוֹ נִתְפָּס בְּשׁוּם מִדָּה, אַךְ כְּדֵי לְשַׂבֵּר הָאֹזֶן, נֶאֱמַר בּוֹ גַּם כֵּן (תהילים קל״ח:ו׳): כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבוֹהּ מִמֶּרְחָק יֵדָע. יִרְאֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר הַיָּשָׁר; מִמֶּרְחָק יֵדָע הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחוֹזֵר. [כִּי עִקַּר הַיְדִיעָה, לֵידַע מַה שֶּׁרוֹאֶה, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת אוֹר הַחוֹזֵר, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַה שֶּׁחוֹזֵר הַכֹּחַ הָרְאוּת לְעֵינָיו. וְעַל כֵּן לִפְעָמִים הָאָדָם רוֹאֶה אֵיזֶה דָּבָר בְּעֵינָיו מַמָּשׁ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הוּא רוֹאֶה, כְּגוֹן כְּשֶׁמַּעֲבִירִין אֵיזֶה דָּבָר לִפְנֵי עֵינָיו בִּמְהִירוּת גָּדוֹל, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה פְּנַאי שֶׁיַּחֲזֹר הַכֹּחַ הָרְאוּת לְעֵינָיו, וִיצַיֵּר הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ עַד שֶׁיֵּדַע אוֹתוֹ, וְכַמְבֹאָר בְּסִימָן ס"ה אוֹת ג' עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא שֶׁהַיְדִיעָה מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה, זֶה בְּחִינַת אוֹר הַחוֹזֵר]:
וְדַע, שֶׁהִסְתַּכְּלוּת עוֹשָׂה כְּלִי, דְּהַיְנוּ גְּבוּל וּזְמַן. כִּי מִקֹּדֶם רְאוֹתוֹ הַדָּבָר, הוּא בְּלֹא גְּבוּל, וּכְשֶׁרוֹאֶה הַדָּבָר, נַעֲשֶׂה לוֹ גְּבוּל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עד): וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִיבֶךָ וַיַּאֲכִילְךָ אֶת הַמָּן, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁרוֹאֶה וְאוֹכֵל וְכוּ', מִכָּאן שֶׁסּוּמָא אֵין לוֹ שׂבַע. כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֵין לוֹ גְּבוּל כַּנַּ"ל. וּמַסְקָנָא דִּגְמָרָא: מַאי קְרָא, טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ. כִּי בְּכֹחַ הָרְאוּת, עוֹשֶׂה הִלּוּךְ לְנַפְשׁוֹ, וְהוּא הַגְּבוּל:
וְזֶהוּ בְּחִינַת מַעֲלַת הַבִּטָּחוֹן. כִּי הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת הִסְתַּכְּלוּת, שֶׁמִּסְתַּכֵּל וְצוֹפֶה בְּעֵינָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּבוֹטֵחַ בּוֹ, בִּבְחִינַת (תהילים קמ״ה:ט״ו): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. כִּי עַל־יְדֵי הַהִסְתַּכְּלוּת בְּבִטָּחוֹן גַּם כֵּן עוֹשֶׂה כְּלִי, דְּהַיְנוּ גְּבוּל וּזְמַן. כִּי הַהַשְׁפָּעָה יוֹרֶדֶת מִלְּמַעְלָה תָּמִיד, אַךְ שֶׁהִיא בְּלֹא זְמַן. כִּי לִפְעָמִים דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לוֹ עַכְשָׁו, יָבוֹא בִּשְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים. אַךְ עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת בְּבִטָּחוֹן, עוֹשֶׂה לְהַהַשְׁפָּעָה גְּבוּל וּזְמַן, שֶׁתָּבוֹא הַשֶּׁפַע בְּעֵת וּזְמַן שֶׁהוּא צָרִיךְ. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, עַל־יְדֵי־זֶה, נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. פֵּרוּשׁ: בְּהִסְתַּכְּלוּתוֹ בְּעֵינָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ בְּחִינוֹת בִּטָּחוֹן, בְּחִינַת: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, עַל־יְדֵי־זֶה: אַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. בְּעִתּוֹ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ בְּעֵת וּזְמַן שֶׁהוּא צָרִיךְ. כִּי הַבִּטָּחוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּכְּלוּת, עוֹשֶׂה כְּלִי וּגְבוּל וּזְמַן כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים. כִּי יֵשׁ בְּחִינַת (שם מב): צָמְאָה נַפְשִׁי, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ מִי שֶׁהוּא צָמֵא מְאֹד, שֶׁשּׁוֹתֶה אֲפִלּוּ מַיִם הָרָעִים. כְּמוֹ כֵן גַּם בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם תָּמִיד בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן, וְלוֹמְדִים וְעוֹבְדִים עֲבוֹדָתוֹ תָּמִיד. וְהֵם תָּמִיד בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן, כִּי נַפְשׁוֹ שׁוֹקֶקֶת תָּמִיד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ שֶׁהוּא בְּלֹא זְמַן וָשֵׂכֶל. כִּי לִפְעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה הִיא קִיּוּמָהּ (מנחות צט), כְּמָה שֶׁכָּתוּב (תהילים קי״ט:קכ״ו): עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ. וְזֶהוּ מַעֲלַת הִתְדַּבְּקוּת בְּצַדִּיקִים, כִּי הֵם עוֹשִׂים גְּבוּל וּזְמַן, לְבַל יִהְיֶה בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן: וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים לְאֵל חָי – זֶה בְּחִינַת צִמָּאוֹן כַּנַּ"ל. מָתַי אָבוֹא – וְלֹא יְהֵא בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן. וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹקִים – וְאֵרָאֶה דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה בִּבְחִינַת רְאִיָּה, שֶׁאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת גְּבוּל וּזְמַן כָּרָאוּי כַּנַּ"ל, וַאֲזַי אֵינוֹ בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן כַּנַּ"ל:
עַל כֵּן בְּכָל יוֹם וָיוֹם צָרִיךְ הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (איכה ג): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים וְכוּ'; וּכְמָה שֶׁכָּתוּב: הַמְּחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ וְכוּ'. [כִּי חִדּוּשׁ הַמֹּחַ, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְשֵׂכֶל חָדָשׁ, וְשִׂכְלוֹ הֹלֵךְ וְגָדוֹל בְּכָל פַּעַם, זֶהוּ בְּחִינַת רְאִיָּה. כִּי יְדִיעַת הַשֵּׂכֶל הוּא בְּחִינַת רְאִיָּה, שֶׁיּוֹדֵעַ וּמֵבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ, כְּאִלּוּ רוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו בִּרְאִיָּה יָפָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ כַּמָּה פְּעָמִים]. וּבְכֹחַ הָרְאוּת יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, כִּי מִי שֶׁכֹּחַ הָרְאוּת שֶׁלּוֹ יָפֶה, יָכוֹל לִרְאוֹת מֵרָחוֹק, וְאֵין צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֶל הַדָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לִרְאוֹת. אֲבָל מִי שֶׁאֵין כֹּחַ הָרְאוּת שֶׁלּוֹ חָזָק, הוּא צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב לְהַדָּבָר שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת, וּלְהִסְתַּכֵּל בּוֹ יָפֶה. כֵּן בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יֵשׁ מִי שֶׁמֹּחוֹ צַח, וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לִלְמֹד בְּלִי עִיּוּן, וְיֵשׁ מִי שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹת בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מִקֹּדֶם שֶׁיְּדַבֵּר, וְאִם יְדַבֵּר מִקֹּדֶם שֶׁיַּעֲלֶה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, יִהְיֶה הַדִּבּוּר בְּלֹא מַחֲשָׁבָה, וְהוּא בְּחִינַת אַחַר הַדְּבָרִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּינִים. וּמִי שֶׁשִּׂכְלוֹ צַח, הוּא בְּגַדְלוּת הַמֹּחִין, וְהוּא בְּחִינוֹת רַחֲמִים וַחֲסָדִים, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): גְּדוֹלָה דֵּעָה שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁנֵי שֵׁמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֵל דֵּעוֹת ה'. וְאֵל הוּא חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ״ב:ג׳): חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם. וַה' הוּא רַחֲמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קיט): רַחֲמֶיךָ רַבִּים ה'. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח, עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל חֲטָאָיו. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל): וּמָל ה' אֶת לְבָבְךָ, וְתַרְגּוּמוֹ: וְיַעְדִּי ה יָת טִפְּשׁוּת לִבָּךְ. וּבְאֵיזֶה תְּשׁוּבָה נֶאֱמַר, בִּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל. כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו): שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם, דְּקָשֶׁה, שׁוֹבָבִים מַשְׁמַע דְּמֵעִקָּרָא בְּלֹא שׁוּם רֹשֶׁם. וְאֶרְפָּא, מַשְׁמָע שֶׁיִּשָּׁאֵר רֹשֶׁם. וּמְשַׁנִי, כָּאן מֵאַהֲבָה כָּאן מִיִּרְאָה. כִּי מֵאַהֲבָה אֵין נִשְׁאָר שׁוּם רֹשֶׁם, וְיֵשׁ לוֹ שֵׂכֶל צַח, וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּלִי עִיּוּן, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם יָכוֹל לְהִתְחַדֵּשׁ מֹחוֹ:
וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים. פֵּרוּשׁ: אָדָם שֶׁהוּא תָּמִיד בְּשָׁוֶה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְהִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין. שֶׁהוּא בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, דִּינִין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַחַר הַדְּבָרִים כַּנַּ"ל. וְהָאֱלֹקִים נִסָּה – הַיְנוּ לְנַסּוֹת וּלְהָרִים אֶת בְּחִינַת הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱלֹקִים, זֶה זוֹכִין, עַל־יְדֵי בְּחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה. כִּי עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, זוֹכִין לְמֹחִין דְּגַדְלוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲסָדִים וְרַחֲמִים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְהָאֱלֹקִים נִסָּה – אֶת אַבְרָהָם, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת אַבְרָהָם, מְנַסִּין וּמְרִימִין אֶת הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱלֹקִים, וְזוֹכִין לְמֹחִין דְּגַדְלוּת כַּנַּ"ל: וְזֶה פֵּרוּשׁ הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא. פֵּרוּשׁ: מִמִּדַּת אַהֲבָה נַעֲשֶׂה שִׂכְלוֹ צַח כַּכֶּסֶף, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי; כִּי הַמֹּחַ נִקְרָא: זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, שֶׁהִיא מִדַּת אַהֲבָה, שֶׁמִּמִּדָּה זֹאת בָּא לְשֵׂכֶל צַח כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קמ״א
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
ואמר שהוא ״תקון הכללי״, כי כל עברה יש לה תקון מיחד, אבל תקון הנ"ל הוא תקון הכללי. גם אמר אז שענין הנ"ל של אלו עשרה קפיטל תהלים יאמרו ויגלו בפני הכל. ואמר: אף על פי שהוא דבר קל לומר עשרה קפיטל תהלים, אף על פי כן גם זה יהיה כבד מאד לקים. וכן נתקים עתה בעוונותינו הרבים, שמחמת רבוי המחלקת רב ההמון רחוקים מאד לקים זאת, והוא זכרונו לברכה הודיע כל זאת מקדם. ואנחנו עשינו מה שמטל עלינו להודיע התקון לכל החפץ להתתקן, וכל אחד הטוב בעיניו יעשה; השומע ישמע, והחדל יחדל, ואנחנו את נפשנו הצלנו:
ומה שהרב בעל המחבר סדר תקון שבת מביאם בשם ספר ״עשרה הלולים״ - זה אינו, כי ידידי הקורא עין נא בספר ״תקון מועד״ ותראה שמובאים שם בפרוש בשם רבנו הרב רבי נחמן זכרונו לברכה, וכן בכמה ספרים יש שמובאים שם בשם רבנו זכרונו לברכה. וגם נסה נא וחפש בכל הספרים שמובאים שם שלא בשם רבנו זכרונו לברכה ותראה שכלם נדפסו אחר פטירת רבנו, זכרונו לברכה, שנפטר תחלת שנת תקע"א בחול המועד סכות. ואפשר שהרב הנ"ל וכיוצא, מגדל תשוקתם לזכות בהם את הרבים בתקון גדול כזה, וידעו שיש שנמצאים מתנגדים וחולקים על רבנו זכרונו לברכה, על כן קימו בנפשם מאמר חכמינו זכרונם לברכה שמתר לשנות בדבר השלום. ובפרט בדבר גדול ותקון כזה.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ח
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
ושאל הרב רבי זאב הנ"ל את האיש שהיה עמו מה זה ועל מה זה, שהוא בעצבות מן ראשהשנה עד עתה? ה' יודע אם טוב הדבר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וגם בשמחת תורה עשו הקפות ברקודין ושמחה כנהוג, בפרט שהיו שם אנשים חסידים, והוא זכרונו לברכה, היה גם כן בבית הכנסת, ולא רצה לעשות שום הקפה, רק ישב שם בהכנעה ובכפיפת ראש (כאשר דרכו היה כן על פי הרב קדם שזכה לפעל מה שהיה רוצה בכל עת ובכל שעה, שהיה לו לב נשבר מאד, בכל פעם וכו' כאשר יבאר לקמן).
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רל״ו – אות רל״ז
כ־2 דק׳ · כ־150 מילים · 41% מהספר עד סוף היום
(ז) גַּם כְּבָר שָׁמַעְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁמִּשְׁפַּחְתּוֹ בָּאָה מִמַּלְכוּת בֵּית דָּוִד כַּיָּדוּעַ לְהָעוֹלָם. עַל־כֵּן עַל־פִּי הָרֹב הֵם הוֹלְכִים בְּלֵב נִשְׁבָּר וְאֵין רְגִילִים בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת. כִּי דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם יָסַד סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁרֻבּוֹ הוּא דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁים הַיּוֹצְאִים מִלֵּב נִשְׁבָּר. כִּי כָל דְּבָרָיו הֵם רַק צְעָקוֹת וְתַחֲנוּנִים בְּלֵב נִשְׁבָּר מְאֹד. עַל־כֵּן גַּם זַרְעוֹ עַתָּה יֵשׁ לָהֶם לֵב נִשְׁבָּר עַל־פִּי הָרֹב. כִּי גַּם הָרַב רַבִּי בָּרוּךְ אֵין רָגִיל בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת וְלֵב שָׂמֵחַ. רַק בְּלֵב נִשְׁבָּר. אֲבָל אָנוּ מֻזְהָרִים לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד:
(ח) סִפֵּר שֶׁבִּימֵי יַלְדוּתוֹ כְּשֶׁהָיָה סוֹעֵד סְעֻדָּתוֹ, הָיָה אַחַר־כָּךְ נוֹתֵן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז עַל כָּל סֵדֶר אֲכִילָתוֹ, וְלֹא הָיָה מִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהָיָה מְבָרֵךְ. רַק מֵעַצְמוֹ נָתַן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז עַל כָּל סֵדֶר אֲכִילָתוֹ שֶׁנָּתְנוּ לוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. כְּגוֹן שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין לוֹ מִתְּחִלָּה מְעַט יֵין־שָׂרָף וַחֲתִיכָה לֶעקִיךְ [עוּגָה], וְאַחַר־כָּךְ צְנוֹן שֶׁקֹּדֶם הָאֲכִילָה וְכוּ' וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כָּל סֵדֶר הַסְּעֻדָּה, הָיָה מְסַדֵּר שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר בִּפְרָט:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות י״ח – אות כ״ד
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
יח. מִי שֶׁפּוֹרֵץ גָּדֵר שֶׁל רַבָּנָן, נַעֲשֲֶׂה עָנִי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יט. מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, זוֹכֶה לְדִירָה נָאָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כ. קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם־סוּף וְיוֹתֵר מִן הַגְּאֻלָּה וְכִפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כא. כֵּיוָן שֶׁנִּתְמַנָּה אָדָם פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר נִתְעַשֵּׁר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כג. אַל יִדְאַג אָדָם לוֹמַר, פְּלוֹנִי יְקַפַּח פַּרְנָסָתִי, כִּי עַל־כָּרְחָם יוֹשִׁיבוּךָ בִּמְקוֹמְךָ וּבְשִׁמְךָ יִקְרָאוּךָ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כד. עַל אַרְבָּעָה דְבָרִים נִכְסֵי בַּעֲלֵי־בָתִּים יוֹרְדִים לְטִמְיוֹן: עַל עוֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר וְכוֹבְשֵׁי שְׂכַר שָׂכִיר וְעַל שֶׁפּוֹרְקִין על מֵעַל צַוְּארֵיהֶן וְנוֹתְנִין עַל חַבְרֵיהֶן וְעַל גַּסּוּת־הָרוּחַ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות ל״ו
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
וְהָלְכוּ לָהֶם וְהָיוּ הוֹלְכִים בְּדַרְכָּם וְהָיוּ מִתְאַוִּים מְאד לִמְצא אֵיזֶה חַיָּה אוֹ בְּהֵמָה לְנַסּוֹת אֶת הַכְּלִי הַנַּ"ל אִם תּוּכַל לְנַגֵּן כַּנַּ"ל אַךְ עֲדַיִן לא הָיוּ רוֹאִים שׁוּם מִין חַיָּה אַחַר כָּךְ בָּאוּ יוֹתֵר לַיִּשּׁוּב וּמָצְאוּ אֵיזֶה בְּהֵמָה וְהִנִּיחוּ הַכְּלִי עָלֶיהָ וְהִתְחִילָה לְנַגֵּן כַּנַּ"ל וְהָיוּ הוֹלְכִים וּבָאִים, עַד שֶׁבָּאוּ אֶל הַמְּדִינָה הַנַּ"ל וְאוֹתָהּ הַמְּדִינָה הָיָה חוֹמָה סָבִיב לָהּ וְאֵין נִכְנָסִין אֵלֶיהָ כִּי אִם בְּשַׁעַר אֶחָד וּצְרִיכִים לְסַבֵּב כַּמָּה פַּרְסָאוֹת, עַד שֶׁבָּאִין אֶל הַשַּׁעַר לִכָּנֵס אֶל הַמְּדִינָה וְהָלְכוּ וְסָבְבוּ, עַד שֶׁבָּאוּ אֶל הַשַּׁעַר בְּבוֹאָם אֶל הַשַּׁעַר, לא רָצוּ לְהַנִּיחַ אוֹתָם לִכָּנֵס הֱיוֹת שֶׁהַמֶּלֶךְ שֶׁל הַמְּדִינָה מֵת וְנִשְׁאַר הַבֶּן מֶלֶךְ וְהִנִּיחַ הַמֶּלֶךְ צַוָּאָה בַּאֲשֶׁר שֶׁעַד עַכְשָׁו הָיוּ קוֹרְאִין אֶת הַמְּדִינָה, מדינה טפשית ומלך חכם עַכְשָׁו יְהֵא קוֹרְאִין אוֹתָהּ לְהֵפֶךְ, מדינה חכמה ומלך טיפש וּמִי שֶׁיַּחְגּר מָתְנָיו לָזֶה, שֶׁיַּחֲזר הַשֵּׁם לְקַדְמוּתוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ חוֹזְרִים וְקוֹרְאִים אֶת הַמְּדִינָה בַּשֵּׁם הָרִאשׁוֹן דְּהַיְנוּ מְדִינָה טִפְּשִׁית וּמִמֶּלֶךְ חָכָם הוּא יִהְיֶה מֶלֶךְ עַל כֵּן אֵין מַנִּיחִין שׁוּם אָדָם לִכָּנֵס אֶל הַמְּדִינָה כִּי אִם מִי שֶׁיַּחְגּר מָתְנָיו לָזֶה עַל כֵּן לא רָצוּ לְהַנִּיחַ אוֹתוֹ לִכָּנֵס וְאָמְרוּ לוֹ הַאַתָּה יָכוֹל לַחֲגר מָתְנֶיךָ לָזֶה, לְהַחֲזִיר אֶל הַמְּדִינָה הַשֵּׁם הָרִאשׁוֹן ? וּבְוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיס עַצְמוֹ לְדָבָר כָּזֶה וְלא יָכְלוּ לִכְנס וֶהֱסִיתוֹ הָעֶבֶד הַנַּ"ל, שֶׁיַּחְזְרוּ לְבֵיתָם אַךְ הוּא לא רָצָה לַחֲזר מֵחֲמַת שֶׁהָאָדָם הַיַּעַר אָמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ לִמְדִינָה זוֹ, וְשָׁם יָבוֹא לַגְּדֻלָּה שֶׁלּוֹ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מועדי ה' · ספירה ושבועות · קטע ד׳ – קטע א׳
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
טְבִילַת הַמִּקְוֶה בְּשָׁבוּעוֹת הוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים וְדַעַת נִפְלָא מְאֹד. כִּי שָׁבוּעוֹת הוּא שֵׂכֶל דַּק וְעֶלְיוֹן וְגָבוֹהַּ מְאֹד, שֶׁהוּא חֲסָדִים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים מְאֹד. כִּי הָרַחֲמִים הֵם כְּפִי הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שָׁבוּעוֹת, בִּפְרָט הַמִּקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת שֶׁהִיא מִקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה עַל יִשְׂרָאֵל אָז: (לק"א סי' נ"ו אות ז')
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
כ"א יוֹם שֶׁבֵּין הַמְּצָרִים וּמַה שֶּׁאוֹכְלִין בֵּיצָה בַּסְּעוּדָה הַמַּפֶסֶקֶת בְּט' בְּאָב, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשַׁבַּת נַחֲמוּ, כָּל זֶה (עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא בְּסִימָן פ"ה):
"קִנּוֹ"ת" יִתְהַפְּכוּ לֶעָתִיד לְ"תִקּוּ"ן". בְּסִימָן רמ"ז בְּלִקּוּטֵי חֵלֶק א':
כַּוָּנוֹת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית. וְעַל יְדֵי זֶה יִמְצָא אֶת זִוּוּגוֹ וְלֹא תִּהְיֶה לוֹ מְנַגֶּדֶת, רַק תִּהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ. וְעִקַּר כַּוָּנוֹת אֱלוּל עַיֵּן בְּסִימָן ו' בְּלִקּוּטֵי א': (לק"ת סי' פ"ז)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק׳ · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־5 דק׳ · כ־470 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
"נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְהוָה, לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי, צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְּשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם, צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי עַכְשָׁו מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִתּוֹרָה וּתְפִילָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר אֶפֶס קָצֶה מֵרִבּוּי הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים שֶׁיֵּשׁ לִי מִכָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הוּא מְבֻלְבָּל וּמְעֻרְבָּב מְאד מְאד, וְרָחוֹק מְאד מִשְּׁלֵמוּת הַתִּקּוּן שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי כָּל מִצְוָה כִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים נִתְרַחַקְתִּי מְאד מִתּוֹרָתְךָ וּמִמִּצְוֹתֶיךָ וַאֲנִי דוֹמֶה בְּעֵינַי עַתָּה כְתוֹעֶה בַּמִּדְבָּר מַמָּשׁ, מְקוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, אֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת לָשׁוּב אֶל הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר וְהַנָּכוֹן לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וַאֲנִי הוֹלֵךְ בָּעוֹלָם הָעוֹבֵר הַזֶּה "כְּאִישׁ שִׁכּוֹר וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן, נָע וָנָד", מְבֻלְבָּל וּמְטרָף בְּכַמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת בִּלְבּוּלִים עַל בִּלְבּוּלִים וּמְנִיעוֹת עַל מְנִיעוֹת, הַמּוֹנְעִים וּמְבַלְבְּלִים אוֹתִי מִלְּהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתְךָ בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת אֲשֶׁר לְכָךְ נוֹצָרְתִּי "וּמָה אֶעֱשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה, וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקד מָה אֲשִׁיבֶנוּ" וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה וְהַמָּרָה מְאד מְאד, הַפְּגוּמָה וְהַמְטרֶפֶת כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ, כִּי אִם עַל יְדֵי הִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין וְרָצוֹן אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים עצֶם מַעֲלַת הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם אָבִי אָב הָרַחֲמָן, הַגּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת, גָּמְלֵנִי כָּל טוֹב, וּתְזַכֵּנִי לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וְלַחֲשׁק תָּמִיד בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ בְּרָצוֹן חָזָק וְתַקִּיף מְאד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לִלְמד הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, וּלְהִתְפַּלֵּל וְלוֹמַר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְלַעֲשׂוֹת מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּל יְמֵי חַיַּי וַאֲפִלּוּ בָּעֵת שֶׁיִּהְיֶה הַהֶכְרֵחַ לְהִתְבַּטֵּל עַל פִּי רְצוֹנְךָ, אֲפִלּוּ אִם אֶהְיֶה לִפְעָמִים בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִלְמד וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתְךָ שָׁם, תְּזַכֵּנִי וְתַעַזְרֵנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי חֵשֶׁק וְרָצוֹן חָזָק לִלְמד תּוֹרָה וְלַעֲבד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיַּעֲלֶה הָרָצוֹן לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ עָשִׂיתִי מִצְוֹתֶיךָ וְלָמַדְתִּי תּוֹרָתְךָ מַמָּשׁ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלַי, וְהֶיֵה בְעֶזְרִי וְזַכֵּנִי שֶׁאַתְחִיל לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמִי לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וְלַחֲשׁק תָּמִיד בְּרָצוֹן וְחֵשֶׁק חָזָק וֶאֱמֶת לְתוֹרָתְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן הָאֱמֶת שֶׁבַּלֵּב, לִלְמד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר הָעֶלְיוֹן הַנִּכְתָּב עַל הַלֵּב הָעֶלְיוֹן עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר אַתָּה מַקְשִׁיב וְשׁוֹמֵעַ דִּבְרֵיהֶם שֶׁמְּדַבֵּר כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ וְאַתָּה מְחַבְּרָם יַחַד וְכוֹתֵב מֵהֶם סֵפֶר זִכָּרוֹן בִּשְׁבִיל הַחוֹשְׁבִים בְּלִבָּם וְחוֹשְׁקִים בֶּאֱמֶת לִלְמד תּוֹרָתְךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהוָה אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְהוָה וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְהוָה וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ" זַכֵּנִי גַם כֵּן לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ עָלַי הֶאָרָה גְדוֹלָה מֵהַלֵּב הַזֶּה, וְלִלְמד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר הַזֶּה, כִּי אֲנִי רָחוֹק מְאד מֵהַכּל, רַק אֲנִי מְצַפֶּה לְרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ שֶׁתְּזַכֵּנִי לְרָצוֹן וְחֵשֶׁק אֲמִתִּי אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב חוּס וַחֲמל עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי, "כִּי תִפְאֶרֶת עֻזֵּנוּ אָתָּה וּבִרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִּי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות נב
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז, הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, יַרְבֶּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וְיָדִין וְיִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל עֲסָקָיו וּמַעֲשָׂיו, אִם כָּךְ רָאוּי וְהָגוּן לוֹ לַעֲשׂוֹת וּלְהִתְנַהֵג כָּךְ כְּנֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַגּוֹמֵל עִמּוֹ טוֹבוֹת בְּכָל עֵת וָרֶגַע.
וִיכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט וְעַל הַכֹּל יָבוֹא בְּמִשְׁפָּט עִם עַצְמוֹ וְהוּא בְּעַצְמוֹ יָדִין וְיִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל עֲסָקָיו וּמַעֲשָׂיו.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נו · פסקה 5
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
כִּי בְּוַדַּאי צְרִיכִין לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל כֹּחֵנוּ, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בָּנוּ, כִּי הָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי הָאָדָם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין שׁוּם נְפִילָה וְיֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵר תָּמִיד וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ, כִּי "אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'" "וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם", וְכָל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הָאָדָם שׁוּם דָּבָר טוֹב אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם. וּבְוַדַּאי הַדָּבָר טוֹב עוֹשֶׂה פְּעֻלָּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת אַף־עַל־פִּי שֶׁרוֹאֶה שֶׁאַחַר־כָּךְ לֹא עָלְתָה לוֹ יָפֶה וְנַעֲשָׂה עִמּוֹ מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְעִנְיַן "שִׁלּוּחַ הַקֵּן" וְ"כִבּוּד אָב", 'הֲרֵי שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו וְכוּ' הֵיכָן אֲרִיכַת יָמָיו שֶׁל זֶה וְכוּ' אֶלָּא לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות ט
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִבְחִינַת גְּאֻלָּה, לִבְחִינַת עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁיָּכוֹל לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה גַּם לַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל מַמָּשׁ בְּגַשְׁמִיּוּת, וְזֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁתִּהְיֶה עַל־יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁאָז יֻחְזַר כָּל הָעֲשִׁירוּת אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיוּ אָז כֻּלָּם צַדִּיקִים, וְכַמְבֹאָר בְּמִקְרָאוֹת הַרְבֵּה גֹּדֶל הָעֲשִׁירוּת שֶׁיִּהְיֶה אָז, וְכָל זֶה יִזְכּוּ דַּיְקָא עַל־יְדֵי הָעֲנִיּוּת הַמַּר, שֶׁסָּבְלוּ בַּגָּלוּת הַזֶּה, וְגַם אָז, כְּשֶׁיֵּצְאוּ מֵהַגָּלוּת הַזֶּה וְיִזְכּוּ לַעֲשִׁירוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יִשְׁכְּחוּ עֲנִיּוּתָם וְלֹא יִתְגָּאוּ, רַק יַחֲזִיקוּ עַצְמָם כַּעֲנִיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
וְחָסוּ בּוֹ עַם עָנִי וָדָל. וְגַם מָשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ נִקְרָא עָנִי וְרוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר, כִּי עִקַּר הָעֲשִׁירוּת הָאֲמִתִּי בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת זוֹכִין עַל־יְדֵי עֲנִיּוּת וְשִׁפְלוּת בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל (הִלְכוֹת פּוּרִים, הֲלָכָה ו', אוֹת י"ג):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רפד · פסקה 4 – פסקה 3
כ־6 דק׳ · כ־590 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
וְעַתָּה עֲזָרוּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְדַבֵּר מִזֶּה בְּעִנְיַן הַמֶּרְכָּבָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּהַתְּפִלָּה הַנִּדְפַּס בְּשַׁעֲרֵי צִיּוֹן בְּשַׁעַר תִּקּוּן הַנֶּפֶשׁ. וּכְנֶגְדָּהּ יֵשׁ מֶרְכָּבוֹת דְּסִטְרָא אַחְרָא. וְהַכֹּל תָּלוּי בַּמַּחֲשָׁבָה כַּמְבֹאָר בְּמִכְתָּבִי הַנַּ"ל. וְאִם כִּי יֵשׁ בָּזֶה מִלְחָמָה עֲצוּמָה וַאֲרֻכָּה. אַל תִּתְבַּהֵל מִזֶּה, וְתַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלְּךָ לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם בְּכָל דַּרְכֵי הָעֵצוֹת שֶׁדִּבַּרְנוּ מִכְּבָר, וְהֵם מְבֹאָרִים הַרְבֵּה בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. הֵן לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל לְאַחֲרָיו כְּלָל וְלִבְלִי לְהִתְפַּחֵד כְּלָל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסִימָן ע"ב וַיַּעֲמֹד הֶעָרֵל וְכוּ', וְלֹא יִכְפַּת לְךָ וּמִמֵּילָא תִּסְתַּלֵּק. וְהֵן לְתָפְסָהּ בְּמֶתֶג וָרֶסֶן וְכוּ', וְהֵן לִצְעֹק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה הַרְבֵּה, וְלִתְלוֹת עֵינָיו לַמָּרוֹם בְּכָל פַּעַם מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁנָּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכוּ' שֶׁהֵם בְּחִינַת מֶרְכָּבוֹת דְּסִטְרָא אַחְרָא שֶׁל בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת מִצְרַיִם, שֶׁנָּסְעוּ וְרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם שֶׁאָז וַיִּצְעֲקוּ מְאֹד אֶל ה'. וּמֹשֶׁה אָמַר לָהֶם אַל תִּירָאוּ וְכוּ'. וְהָבֵן הֵיטֵב מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בְּמִכְתָּבִי הַנַּ"ל לִבְלִי לְהִתְפַּחֵד מִכָּל הַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁעוֹשֶׂה הַמְדַמֶּה, שֶׁיּוֹצֵא בְּסוּס אָדֹם וְלָבָן וְשָׁחוֹר וְכוּ' וּמַרְעִים וּמְלַבְלֵב בְּקוֹלוֹ, אַל תִּירָא וְאַל תִּפְחַד מִזֶּה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹצֵא כְּנֶגְדּוֹ בְּכָל זֶה וְכוּ', וְאַחַר כָּךְ מִתְגָּאֶה כְּנֶגְדּוֹ בְּמֶרְכָּבָה דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ'. אַשְׁרֵינוּ שֶׁבְּחֶמְלָתוֹ הַגְּדוֹלָה ה' אֱלֹקִים נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים לָדַעַת לְבָאֵר כָּךְ מִדְרָשׁ כָּזֶה לְעֵצָה וּלְעֻבְדָּא לְכָל אָדָם. וְהַכֹּל עַל יְדֵי מַה שֶּׁזָכִיתִי לִשְׁאֹב וְלִינֹק מְעַט דְּבַשׁ וְכוּ' מִצּוּף אִמְרֵי נֹעַם קְדֻשַּׁת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וְהַכֹּל רַק בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל.
מָה אֹמַר לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי וְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ נוֹרָאוֹת נִפְלֵאתִי וְכוּ', חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם. וּמֵחֲמַת נְחִיצַת הַפָּאסְט [הַדֹּאַר] אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר. וּכְבָר סִפַּרְתִּי לָכֶם בְּמִכְתָּבִי הָרִאשׁוֹן סֵדֶר נְסִיעָתִי אָז. וּתְהִלָּה לָאֵל כְּבָר הָיִיתִי בְּשַׁבַּת פָּרָשַׁת שְׁלַח הֶעָבַר בִּקְהִלָּה קְדוֹשָׁה מֶעדְוֶועדִיבְקֶא עִם יְדִידֵינוּ הַוָּתִיק רַבִּי אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה, וְהֶחֱיֵיתִי נַפְשָׁם תְּהִלָּה לְאֵל חַי מְאֹד מְאֹד. כָּלְתָה נַפְשָׁם לִדְבָרִים אֲמִתִּיִּים וְנוֹרָאִים וְנִפְלָאִים שֶׁגִּלִּיתִי אֶת אָזְנָם בְּחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא מְעַט מֵהַרְבֵּה. וְאֶתְמוֹל בָּאתִי מִשָּׁם. וַאֲנִי מוּכָן עַתָּה לִנְסֹעַ לִקְרֶעמִינְטְשַׁאג הַיּוֹם אוֹ מָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. וְאֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה אֶתְעַכֵּב שָׁם, כִּי רַבִּי אֶפְרַיִם עֲדַיִן לֹא בָּא מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב. עַל כֵּן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֶתְעַכֵּב שָׁם גַּם בְּשַׁבָּת הַשֵּׁנִי שֶׁאַחֲרָיו, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם. וְאֶרְאֶה לַהֲשִׁיבְךָ גַּם מִשָּׁם כְּשֶׁאֲקַבֵּל שָׁם מִכְתָּבְךָ שֶׁכְּבָר שָׁלַחְתָּ לְשָׁם. יָתֵר מִזֶּה אֵין לְהַאֲרִיךְ. וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה וְהִתְחַזְּקוּת בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ' וְשֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה לְךָ בְּנִי יְדִידִי וּלְכָל הַנִּלְוִים אֵלֵינוּ כְּנַפְשָׁם וְנֶפֶשׁ אָבִיךָ וְאוֹהַבְכֶם בֶּאֱמֶת לָנֶצַח.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹר לְיוֹם ד' חֻקַּת תקצ"ט קְרָאקָא.
שָׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ.
מִכְתָּבוֹ הַנִּשְׁלַח לְפֹה קִבַּלְתִּי יוֹם הֶעָבַר לְעֵת עֶרֶב מִטְּשֶׁעהרִין. וְהָיִיתִי פֹּה עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר, וּתְהִלָּה לָאֵל הָיָה הַכֹּל עַל נָכוֹן. וּלְבָאֵר מַה שֶּׁדִּבַּרְנוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה, אִי אֶפְשָׁר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. וּבְיוֹם ג' הֶעָבַר לְעֵת עֶרֶב בָּא בְּשָׁלוֹם יְדִידֵינוּ רַבִּי אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר, וּכְפִי הַנִּרְאֶה אֶעֱבֹר אֶת הַדֶּנֶעפִּיר [נָהָר] בְּיוֹם מָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לִשְׁבּוֹת בִּקְהִלַּת קְרוּמִינְטְשַׁאג. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם. וְהִנֵּה רְצוֹנִי חָזָק מְאֹד לְהַחֲיוֹתוֹ בְּדִבְרֵי אֱמֶת הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ, אַךְ כְּבָר הֶאֱרַכְתִּי קְצָת בִּשְׁנֵי מִכְתָּבִים הַקּוֹדְמִים. וְכָעֵת אֲנִי כּוֹתֵב בְּאִישׁוֹן לַיְלָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב שְׁלִיחַת הָאִגֶּרֶת לְמָחָר, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכְּךָ שֶׁתִּזְכֶּה לְקַיֵּם וְלֵילֵךְ עִם מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בִּשְׁנֵי מִכְתָּבִים הַקּוֹדְמִים. וְאִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְּמוֹ אֶפֶס קָצֶה מֵאֲשֶׁר בִּלְבָבִי, אֲשֶׁר אֲנִי רוֹאֶה בְּכָל עֵת כַּמָּה וְכַמָּה אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק וּלְהוֹדוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּנוּ לְהַפְלִיא, יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת. סַמָּא דְּמִלְּתָא מִשְּׁתּוֹקָא [רְפוּאָה לַפֶּה לִשְׁתּוֹק]. וּתְהִלָּה לָאֵל הֶחֱיֵיתָ אֶת נַפְשִׁי בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ וְהוֹדַעְתַּנִי מֵהַטַּלִּית שֶׁקָּנִיתָ בַּיּוֹם שֶׁכָּתַבְתִּי לְךָ מֵעִנְיַן נוֹרְאוֹת קְדֻשַּׁת מִצְוַת צִיצִית הַקְּדוֹשִׁים. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', שֶׁכְּשֶׁמְּדַבְּרִים בֶּאֱמֶת מִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה יְכוֹלִין לְכַוֵּן עֲתִידוֹת. הִגְדַּלְתִּי הַשִּׂמְחָה עַל זֶה, בִּפְרָט עַל אֲשֶׁר נָתַתָּ לִבְּךָ לָזֶה. חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי וְכוּ'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 11
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
ר' יוֹסֵי מִבְּרַקְתִּיָה. ר' יוֹסֵי מִנְהַר בּוּל. ר' יוֹסֵי דְמִּן קִסְּרִי. ר' יוֹסֵי הַמַּבּוּסִי. ר' יוֹסֵי הַכֹּהֵן.
ר' יוֹסֵי אִישׁ כְּפַר גּוּפְתָּא. ר' יוֹסֵי בַּר חָנָן. ר' יוֹסֵי בֶּן חֲנַנְיָה. ר' יוֹסֵי בַּר נָתָן. ר' יוֹסֵי מַדָּאָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ח · סעיף א׳ – סעיף ז׳
כ־4 דק׳ · כ־440 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
כָּל מְלָאכָה שֶׁאֲסוּר לַעֲשׂוֹתָהּ בַּשַׁבָּת, אָסוּר לַעֲשׂוֹתָהּ בְּיוֹם טוֹב. וּכְמוֹ שֶׁבַּשַׁבָּת אָסוּר לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, כְּמוֹ כֵּן בְּיוֹם טוֹב. וּכְשֵׁם שֶׁאָדָם מְצֻוֶּה עַל שְׁבִיתַת בְּהֶמְתּוֹ בַּשַׁבָּת, כָּךְ הוּא מְצֻוֶּה בְּיוֹם טוֹב. וְאֵין בֵּין יוֹם טוֹב לְשַׁבָּת אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר, אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם, דְּהַיְנוּ, לִישָׁה, אֲפִיָּה, שְׁחִיטָה וּבִשּׁוּל. וְהוֹצָאָה וְהַבְעָרָה מֻתָּרוֹת בְּיוֹם טוֹב גַּם שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, אֶלָּא לְצֹרֶךְ אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁקִּבְּלוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּאָמְרִינָן בְּהוּ, מִתּוֹךְ שֶׁהֻתְּרוּ לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ הֻתְּרוּ נַמִי שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, אֶלָּא לְצֹרֶךְ אַחֵר (תצה). וְנֵר שֶׁל יָארְצַיְיט (יום זכרון להוריו), אֵין לְהַדְלִיק בְּיוֹם טוֹב (עַיֵּן ספר שו"ת אמרי אש, אוֹרַח חַיִּים סִימָן מ', וְעַיֵּן לעיל ס"ס צ')
אֵין עוֹשִׂין גְּבִינָה בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין עוֹשִׂין חֶמְאָה בְּיוֹם טוֹב. וְכֵן אֵין מַעֲמִידִין חָלָב עַל יְדֵי קֵבָה אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים, שֶׁיִּתְקַבֵּץ הֶחָלָב וְיִקָּפֶה. וְכֵן אָסוּר לִקְלוֹט שֻׁמַּן הֶחָלָב (סמעטען) מִן הֶחָלָב, אֶלָּא שֶׁיַּנִּיחַ מְעַט עַל הֶחָלָב הַתַּחְתּוֹן, כְּמוֹ בְּשַׁבָּת. וְגַם זֶה, אֵינוֹ מֻתָּר אֶלָּא מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְבוֹ בַיּוֹם. אֲבָל לְצֹרֶךְ מָחָר, אָסוּר, מִשּׁוּם הֲכָנָה. וְאִם חוֹשֵׁשׁ לְהֶפְסֵד, מֻתָּר לִקְלוֹט בָּעִנְיָן הַנִּזְכָּר עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי (תק"י).
תַּבְלִין שֶׁאִם יִטְחַן אוֹתָם קֹדֶם יוֹם טוֹב יָפִיגוּ טַעֲמָן, מֻתָּר לְדוּכָן בְּיוֹם טוֹב עַל יְדֵי שִׁנּוּי, כְּגוֹן שֶׁיַּטֶּה אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת לַצְּדָדִין אוֹ שֶׁיָּדוּךְ עַל הַשֻּׁלְחָן וְכַיּוֹצֵא בוֹ. וְכֵן תַּמְכָא (קריין) שֶׁגּוֹרְרִין אוֹתוֹ עַל הַמּוֹרַג (רִיבאייזען), לֹא יִגְרוֹר לְתוֹךְ קְעָרָה כְּדַרְכּוֹ בַחֹל, אֶלָּא עַל מַפָּה. וְקַאפֶע אֵין לִטְחוֹן בְּרֵיחַיִם, אֶלָּא יְדוּכוּ בִמְדוֹכָה וְעַל יְדֵי שִׁנּוּי. אֲבָל טוֹב יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת הַכֹּל מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. וּדְבָרִים שֶׁאֵינָם מְפִיגִין טַעֲמָם, וַדַּאי צְרִיכִין לִזָּהֵר לְדוּכָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אַךְ אִם שָׁכַח, יֵשׁ לְהַתִּיר גַּם כֵּן עַל יְדֵי שִׁנּוּי. וְכָל הַנִּזְכָּר, אֵינוֹ מֻתָּר אֶלָּא מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ הַיּוֹם וְלֹא לְמָחָר. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר, שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת אֶלָּא מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ עַתָּה לְאוֹתָהּ סְעוּדָּה. וְגַם בְּדִיכַת מַצָּה, יֵשׁ לִזָּהֵר בָּזֶה.
אָסוּר לְבַקֵּעַ עֵצִים אוֹ אֲפִלּוּ לְשַׁבְּרָן בַּיָּד. וְאָסוּר לְלַקֵּט עֵצִים מִמָּקוֹם שֶׁהֵם מְפֻזָּרִין.
כְּשֶׁהוּא עוֹרֵךְ אֶת הָעֵצִים עַל הָאֲבָנִים לְהַבְעִיר אֵשׁ, אָסוּר, מִשּׁוּם דְּעוֹשֶׂה אֹהֶל, דַּהֲוֵי כְּמוֹ שְׁתֵּי מְחִצּוֹת וְגַג עַל גַּבֵּיהֶן. וְצָרִיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה שִׁנּוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁיֹּאחַז אֶת הָעֵצִים בְּיָדוֹ וְיִתֵּן אֶת הָאֲבָנִים תַּחְתֵּיהֶם. וְכֵן כְּשֶׁמַעֲמִיד קְדֵרָה עַל אֲבָנִים לְהַבְעִיר תַּחְתֶּיהָ, צָרִיךְ שֶׁיֹּאחַז אֶת הַקְּדֵרָה בְּיָדוֹ וְיַכְנִיס אֶת הָאֲבָנִים תַּחְתֶּיהָ, אֲבָל לֹא יַנִּיחֶנָּהּ עַל גַּבֵּי הָאֲבָנִים.
אֵין נוֹפְחִין אֵשׁ בְּמַפּוּחַ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהָאֻמָּנִין עוֹשִׂין. וְהָעוֹלָם נוֹהֲגִין הֶתֵּר בְּמַפּוּחַ שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים עַל יְדֵי שִׁנּוּי לְהָפְכוֹ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. אֲבָל בְּמַפּוּחַ שֶׁל אֻמָּנִין, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי שִׁנּוי אָסוּר (תק"ב).
מֻתָּר לִבְרֹר קִטְנִיּוֹת מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֲבָל לֹא בְּנַפָּה וְלֹא בִּכְבָרָה, וְגַם לֹא יִתְּנֵם לְתוֹךְ הַמַּיִם כְּדֵי שֶׁיָּצוּף הַפְּסֹלֶת אוֹ הָאֹכֶל, אֶלָּא יִבְרֹר בְיָדוֹ וִילַקֵּט מַה שֶּׁהוּא נֹחַ לוֹ יוֹתֵר. אִם נֹחַ לוֹ לְלַקֵּט הַפְּסֹלֶת, יְלַקֵּט הַפְּסֹלֶת. וְאִם נֹחַ לוֹ לְלַקֵּט הָאֹכֶל יְלַקֵּט הָאֹכֶל (תק"י).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק׳
"נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְהוָה, לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי, צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְּשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם, צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי עַכְשָׁו מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִתּוֹרָה וּתְפִילָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר אֶפֶס קָצֶה מֵרִבּוּי הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים שֶׁיֵּשׁ לִי מִכָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הוּא מְבֻלְבָּל וּמְעֻרְבָּב מְאד מְאד, וְרָחוֹק מְאד מִשְּׁלֵמוּת הַתִּקּוּן שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי כָּל מִצְוָה כִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים נִתְרַחַקְתִּי מְאד מִתּוֹרָתְךָ וּמִמִּצְוֹתֶיךָ וַאֲנִי דוֹמֶה בְּעֵינַי עַתָּה כְתוֹעֶה בַּמִּדְבָּר מַמָּשׁ, מְקוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, אֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת לָשׁוּב אֶל הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר וְהַנָּכוֹן לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וַאֲנִי הוֹלֵךְ בָּעוֹלָם הָעוֹבֵר הַזֶּה "כְּאִישׁ שִׁכּוֹר וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן, נָע וָנָד", מְבֻלְבָּל וּמְטרָף בְּכַמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת בִּלְבּוּלִים עַל בִּלְבּוּלִים וּמְנִיעוֹת עַל מְנִיעוֹת, הַמּוֹנְעִים וּמְבַלְבְּלִים אוֹתִי מִלְּהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתְךָ בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת אֲשֶׁר לְכָךְ נוֹצָרְתִּי "וּמָה אֶעֱשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה, וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקד מָה אֲשִׁיבֶנוּ" וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה וְהַמָּרָה מְאד מְאד, הַפְּגוּמָה וְהַמְטרֶפֶת כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ, כִּי אִם עַל יְדֵי הִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין וְרָצוֹן אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים עצֶם מַעֲלַת הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם אָבִי אָב הָרַחֲמָן, הַגּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת, גָּמְלֵנִי כָּל טוֹב, וּתְזַכֵּנִי לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וְלַחֲשׁק תָּמִיד בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ בְּרָצוֹן חָזָק וְתַקִּיף מְאד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לִלְמד הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, וּלְהִתְפַּלֵּל וְלוֹמַר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְלַעֲשׂוֹת מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּל יְמֵי חַיַּי וַאֲפִלּוּ בָּעֵת שֶׁיִּהְיֶה הַהֶכְרֵחַ לְהִתְבַּטֵּל עַל פִּי רְצוֹנְךָ, אֲפִלּוּ אִם אֶהְיֶה לִפְעָמִים בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִלְמד וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתְךָ שָׁם, תְּזַכֵּנִי וְתַעַזְרֵנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי חֵשֶׁק וְרָצוֹן חָזָק לִלְמד תּוֹרָה וְלַעֲבד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיַּעֲלֶה הָרָצוֹן לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ עָשִׂיתִי מִצְוֹתֶיךָ וְלָמַדְתִּי תּוֹרָתְךָ מַמָּשׁ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלַי, וְהֶיֵה בְעֶזְרִי וְזַכֵּנִי שֶׁאַתְחִיל לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמִי לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וְלַחֲשׁק תָּמִיד בְּרָצוֹן וְחֵשֶׁק חָזָק וֶאֱמֶת לְתוֹרָתְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן הָאֱמֶת שֶׁבַּלֵּב, לִלְמד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר הָעֶלְיוֹן הַנִּכְתָּב עַל הַלֵּב הָעֶלְיוֹן עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר אַתָּה מַקְשִׁיב וְשׁוֹמֵעַ דִּבְרֵיהֶם שֶׁמְּדַבֵּר כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ וְאַתָּה מְחַבְּרָם יַחַד וְכוֹתֵב מֵהֶם סֵפֶר זִכָּרוֹן בִּשְׁבִיל הַחוֹשְׁבִים בְּלִבָּם וְחוֹשְׁקִים בֶּאֱמֶת לִלְמד תּוֹרָתְךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהוָה אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְהוָה וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְהוָה וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ" זַכֵּנִי גַם כֵּן לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ עָלַי הֶאָרָה גְדוֹלָה מֵהַלֵּב הַזֶּה, וְלִלְמד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר הַזֶּה, כִּי אֲנִי רָחוֹק מְאד מֵהַכּל, רַק אֲנִי מְצַפֶּה לְרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ שֶׁתְּזַכֵּנִי לְרָצוֹן וְחֵשֶׁק אֲמִתִּי אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב חוּס וַחֲמל עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי, "כִּי תִפְאֶרֶת עֻזֵּנוּ אָתָּה וּבִרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִּי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 209 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תש״צ
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־36 דק׳
פרשת השבוע: תזריע
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־6 באפריל 2030, בשעה 19:01 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
עַל־יְדֵי נֶדֶר, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶהוּ נֶדֶר וִיקַיֵּם מִיָּד, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְעֹנֶג שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת אָז אֵין צָרִיךְ לָצוּם, כִּי פּוֹעֵל בַּאֲכִילָתוֹ מַה שֶּׁפּוֹעֵל עַל־יְדֵי הַצּוֹם, הַיְנוּ לְהַכְנִיעַ הַכַּעַס וּלְהַחֲזִיר לְעַצְמוֹ חָכְמָתוֹ, שֶׁהוּא צֶלֶם אֱלֹקִים הַמֵּאִיר בְּפָנָיו, וְעַל־יְדֵי זֶה אוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו: (לק"א סי' נ"ז אות ב' ד' ה' ו')
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.