ניסן ופסח
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום רביעי, ז׳ בניסן ה׳תש״צ · 10 באפריל 2030
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ט · אות ד׳ – אות ב׳
כ־6 דק׳ · כ־640 מילים · 52% מהספר עד סוף היום
וְזֶה הוּא: בְּטַח בַּה' – לְשׁוֹן הַשְׁקֵט וָבֶטַח, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנוּחָה מִכֹּל וָכֹל. וַעֲשֵׂה טוֹב – הַיְנוּ שֶׁנִּתְהַפֵּךְ מֵרַע לְטוֹב גָּמוּר. שְׁכָן אֶרֶץ – הַיְנוּ בְּחִינוֹת נֶפֶשׁ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (תהילים קמ״ג:ו׳): נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁהַנֶּפֶשׁ יֵשׁ לוֹ נַיְחָא, מֵחֲמַת שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה הוּא בְּחִינוֹת שַׁבָּת, וְיָכוֹל לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ, וַחֲשִׁיבוּת וּגְדֻלּוֹת יִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ: וּרְעֵה אֱמוּנָה – הַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת כְּמוֹ רָעֲיָא מְהֵימָנָא, שֶׁיָּכוֹל לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ בְּעַד יִשְׂרָאֵל:
שַׁיָּךְ לְעֵיל, לְעִנְיַן שִׁפְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּחֲזִיק עַצְמוֹ שָׁפָל לְמַטָּה תַּחַת מְקוֹמוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ: שׁוּב שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁזּוֹכִין לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה אֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ וְלִדְחוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, דְּהַיְנוּ לְקַפֵּחַ פַּרְנָסָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא עָנָו וְשָׁפָל בֶּאֱמֶת, הוּא בִּבְחִינַת אַיִן, וְאֵינוֹ תַּחַת הַמָּקוֹם כְּלָל, עַל כֵּן בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לִדְחוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ. וְזֶהוּ: שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְשִׁפְלוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינוֹת: שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, שֶׁמַּחֲזִיק עַצְמוֹ תָּמִיד בְּשִׁפְלוּת לְמַטָּה תַּחַת מְקוֹמוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, כִּי שׁוּם אָדָם לֹא יוּכַל לְהוֹצִיאוֹ מִמְּקוֹמוֹ, דְּהַיְנוּ לִדְחוֹתוֹ מִפַּרְנָסָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פא): כָּל הַיּוֹרֵד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ, כְּאִלּוּ בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ וְכוּ'; כִּי מֵאַחַר שֶׁיּוֹרֵד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ, וְרוֹצֶה לִדְחוֹת חֲבֵרוֹ מִמְּקוֹמוֹ וּמִפַּרְנָסָתוֹ, נִמְצָא שֶׁהוּא רוֹצֶה לִפְגֹּם בְּחִינַת שִׁפְלוּת הַנַּ"ל, בְּחִינַת: שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן הוּא כְּאִלּוּ בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ. כִּי אֵשֶׁת רָאשֵׁי־תֵבוֹת: שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, הַיְנוּ שֶׁפּוֹגֵם בִּבְחִינַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת: שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה: אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, כַּנַּ"ל:
יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם (תהילים כ״ט:י׳-י״א): הִנֵּה יָדוּעַ שֶׁגָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עוקצין פ"ג), שֶׁלֹּא מָצָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה אֶלָּא הַשָּׁלוֹם. וּמַה הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁמְּחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ויקרא דף יב:) בַּפָּסוּק: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, כִּי זֶה הַמַּלְאָךְ – מֵאֵשׁ וְזֶה – מִמַּיִם, שֶׁהֵם תְּרֵי הֲפָכִים, כִּי מַיִם מְכַבֶּה אֵשׁ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וּמְחַבְּרָם יַחַד. וְהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, כִּי יוֹסֵף מְחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים – חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת. לְכָךְ נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף (בראשית ל״ז:ב׳): וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה – הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כִּי שְׂמֹאל דּוֹחָה (סוטה מז), אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ (בראשית שם) – הוּא בְּחִינַת חֲסָדִים, כִּי יָמִין מְקָרֶבֶת (סוטה שם). וּכְתִיב (בראשית מ״ב:ו׳): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט – הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ – זֶה בְּחִינַת חֲסָדִים. וְנֶאֱמַר אֶצְלוֹ (שם מא): וַיִקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: אָב בְּחָכְמָה וְרַךְ בְּשָׁנִים; שֶׁהוּא מֹחִין דְּגַדְלוּת וְקַטְנוּת [שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, כַּיָּדוּעַ]:
וְזֶהוּ בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, כִּי מִתְּחִלָּה הוּא נִתְלַהֵב בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, זֶהוּ בְּחִינַת חֲסָדִים, וְאַחַר־כָּךְ מִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ, וּמוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, זֶהוּ בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ"ל. וּלְכָךְ אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הֶעֱרוּ אֶת נַפְשָׁם לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה וְכוּ' (ב"ר פ"א), וַאֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, אַךְ שֶׁעֲדַיִן הוּא מְכֻנֶּה בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ט:ג׳): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. וּכְשֶׁרוֹצִין לְהַפְרִיד אוֹתוֹ מִבְּחִינָה זוֹ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת ו', כַּנּוֹדָע, וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ בְּלֹא וָאו שְׁנִיָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, וְתֵכֶף וּמִיָּד נִתְעוֹרֵר בּוֹ בְּחִינָה זוֹ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ כַּנַּ"ל. [פֵּרוּשׁ, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, כִּי נִקְרָא פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל (כַּמְבֹאָר בְּסִימָן יד ויז), אַף־עַל־פִּי שֶׁחָטָא יִשְׂרָאֵל הוּא (סנהדרין מד), וּמֵאַחַר שֶׁנִּקְרָא עֲדַיִן בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת ו' כַּנַּ"ל, עַל כֵּן יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת יוֹסֵף גַּם כֵּן, כִּי וָאו אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתָהּ בְּלֹא ו' שְׁנִיָּה. הַיְנוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת ו', מְקֻשָּׁר בּוֹ ו' שְׁנִיָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף (כִּי יִשְׂרָאֵל וְיוֹסֵף כַּחֲדָא אָזְלִי כַּיָּדוּעַ). נִמְצָא, שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מְקֻשָּׁר בּוֹ בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹצִין לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַפְרִידוֹ מִבְּחִינַת יִשְׂרָאֵל, נִתְעוֹרֵר בּוֹ תֵּכֶף בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁמְּקֻשָּׁר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. דְּהַיְנוּ שַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, וְהִתְגַּבְּרוּת עַל יִצְרוֹ לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ"ל]:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קמ״ד
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
כשבא מלמברג והיה עדין החולאת שלו, דהינו: ההוסט מתגבר עליו, ואז היה נוסע כמעט בכל יום לטיל סמוך לעיר לרפואה, ושאר כונות נוראות שהיה לו בזה. ושמענו מפיו הקדוש אז - בדרך הטיול - כמה תורות וכמה שיחות וספורים נפלאים ונוראים. גם המאמר המתחיל: דע כשאחד מתפלל בשדה, הנאמר על פסוק ״ויצא יצחק לשוח בשדה״ וכו' (בלקוטי תנינא סימן י"א), נאמר גם כן אז בעת שנסענו עמו לטיל, ועמדנו בשדה אחד וירדנו מהעגלה, והוא היה עדין יושב על העגלה ועמדנו סביבו. בתוך כך הגיע שעת המנחה והיינו רוצים להתפלל שם. אז אמר התורה הנ"ל והענין שם, שכשמתפללין בשדה אזי כל העשבים וכו' נכנסין לתוך התפלה וכו', עין שם.
ואמר אחר כך שכמו שאנחנו עומדים סביבו הוא רואה כל העשבים איך כל עשב ועשב דוחק עצמו לכל אחד ואחד מהעומדים שם כדי לעלות ולכנס בתוך תפלתו, כפי המבאר בתורה הנזכרת לעיל: גם התורה של ״איה מקום כבודו״, על פסוק ״ואיה השה לעולה״ בסימן י"ב. והתורה על מאמר ״מאי טעמא גמלי זוטרי גנובתי ותורא ארוכא גנובתא״, המתחיל: ״אלו המתפארין בגדולות״, בסימן ט"ו. והתורה המתחיל: ״הקשו: מפני מה כשאחד מבקש פרנסה״ וכו', בסימן ט"ז. כל זה שמענו על הדרך בשעת הטיול, ועוד שארי תורות. וכל המאמרים הנ"ל ומה שנאמר על בדיחא דעתה (ט*) וכל מה ששמענו אז על הדרך - הכל מקשר ומרמז במאמרי רבותינו זכרונם לברכה באגדה הפליאה ששאל רבי יהודה לרבי זירא בעת שהיה בדיחא דעתה: מאי טעמא תרנגולא מדלי עינא וכו', ושם מרמז כל זה:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ח
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 54% מהספר עד סוף היום
והרבה הלבישו עצמם בבגדי שבת לכבודו ולא היה ישן כל הלילה מחמת זה. ובתחילה נתאכסן בבית שאר בשרו נין ונכד של הרב הקדוש מורנו הרב נחמן מהרידענקא זכרונו לברכה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אך רבים אמרו שצריכין לראות בשבילו בית גדול שיהיה לו הרחבת הדעת. ומיד הסכימו שיתאכסן בבית הרבני המפורסם הותיק והחסיד מורנו הרב צבי הרקער, ונכנס לשם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רמ״ב – אות רמ״ג
כ־4 דק׳ · כ־380 מילים · 42% מהספר עד סוף היום
(ב) מֵעִנְיַן שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת אַנְדָאסֶענְיֶא [עִרְעוּר] וְלִשְׁלֹחַ הַדָּבָר לְהַקֵּיסָר בְּעַצְמוֹ וְכוּ' (שָׁם קעה). וְאָמַר אָז שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאַתֶּם רוֹאִים שֶׁלִּפְעָמִים אֲנִי כּוֹתֵב אֵיזֶה דָּבָר וְשׂוֹרֵף. אֲנִי שׁוֹלֵחַ הַדָּבָר עַל־יְדֵי הֶעָשָׁן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי רִמֵּז קְצָת מִזֶּה בַּזֹּהַר וְכוּ':
(ג) בְּעִנְיַן מִלֵּי דְעָלְמָא וַאֲפִלּוּ מִלֵּי דִשְׁטוּתָא, שֶׁיְּכוֹלִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לְהַעֲלוֹת אוֹתָן דִּבּוּרִים וְלַעֲשׂוֹת בְּסִפּוּרֵיהֶם מֵעִנְיָנִים שֶׁל חֹל עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה, וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָן קְצָת מֵהַדְּרָכִים וְהַהַנְהָגוֹת שֶׁמְּסַפְּרִים מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וּמִשְּׁאָר צַדִּיקִים נוֹרָאִים שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת הַסְּמוּכִים. וְגַם בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מְרֻמָּז קְצָת מֵעִנְיַן זֶה כַּמּוּבָא שָׁם עַל רַב הַמְנוּנָא סָבָא שֶׁהָיָה מְסַדֵּר תְּלַת פִּרְקֵי מִלֵּי דִשְׁטוּתָא. אֲבָל הַפְלָגַת גְּדֻלַּת חָכְמָתוֹ וְעֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ שֶׁהָיָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעִנְיָן זֶה בְּעִנְיַן סִפּוּרֵי שִׂיחוֹת חֻלִּין וְכוּ' הָיָה מֻפְלָג וְנִשְׂגָּב מְאֹד. וּקְצָת הָיָה מוּבָן וּמְרֻמָּז לְמִי שֶׁזָּכָה לַעֲמֹד לְפָנָיו וּלְדַבֵּר עִמּוֹ, כִּי כָּל הַמִּינֵי סִפּוּרִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם וְכָל הַמִּינֵי שְׁטוּתִים וְכוּ' שֶׁמְּסַפְּרִין הָעוֹלָם, הַכֹּל הָיָה בָּא לְפָנָיו וְגַם כָּל הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁמְּסַפְּרִין הָעוֹלָם וְכָל הַמַּעֲשִׂיּוֹת הַנִּדְפָּסִים הַכֹּל הָיוּ לְפָנָיו. וְהָיָה חָפֵץ בְּכָל פַּעַם שֶׁיְּסַפְּרוּ לְפָנָיו חֲדָשׁוֹת מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם, כִּי הָיָה יָכוֹל לְהַעֲלוֹת וְלַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה נוֹרָאָה וְנֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּכָל הַסִּפּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם. פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁכָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁבָּאִים לְפָנָיו נַעֲשֶׂה מֵהֶם עִנְיָנִים אַחֵרִים לְגַמְרֵי, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּסַפֵּר לְפָנָיו וְכוּ' מֵאֲחַר שֶׁבָּאִים לְפָנָיו נַעֲשֶׂה מֵהֶם עִנְיָנִים אַחֵרִים לְגַמְרֵי וְכוּ'. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אָמַר שֶׁטּוֹב יוֹתֵר שֶׁאֲפִלּוּ לְפָנָיו לֹא יְסַפְּרוּ וְכוּ' כְּלָל, רַק כְּשֶׁנִּזְדַמֵּן שֶׁסִפֵּר אֶחָד לְפָנָיו נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ בָּזֶה עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי. וּמִי שֶׁזָּכָה לַעֲמֹד לְפָנָיו בִּקְבִיעוּת, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הָיָה מִי שֶׁיָּבִין עִנְיְנֵי הַנְהָגוֹתָיו אֲפִלּוּ כְּטִפָּה מִן הַיָּם, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה אֶפְשָׁר לְהָבִין אֵיזֶה רֶמֶז בְּעָלְמָא עַד הֵיכָן מַגִּיעַ סוֹד שִׂיחָתוֹ בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם וּבְמִלֵּי דִשְׁטוּתָא. כִּי כַּמָּה פְּעָמִים זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה נִפְלָאָה מֵעֵין הַשִּׂיחָה וְהַסִּפּוּרִים שֶׁסִּפַּרְנוּ עִמּוֹ מִקֹּדֶם. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כָּל זֶה בִּכְתָב, בְּעִנְיַן הַשִּׂיחָה וְהַסִּפּוּר עִמּוֹ שִׂיחַת חֻלִּין. וּמִי שֶׁזָּכָה לַעֲמֹד לְפָנָיו רָאָה בָּזֶה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, וְכַמָּה וְכַמָּה צֵרוּפִים שֶׁנִּתְגַּלּוּ עַל־יְדֵי־זֶה. מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת. כִּי לֹא גִּלָּה אֲפִלּוּ כְּטִפָּה מִן הַיָּם כִּי הָיָה סָתוּם וְנֶעְלָם מְאֹד בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם. וַעֲדַיִן אוֹרוֹ הַגָּדוֹל סָתוּם וְנֶעְלָם מְאֹד מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָז יֵדְעוּ גְּדֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ. וּבְיוֹתֵר וְיוֹתֵר קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ כְּשֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְּ עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק שֶׁהָיָה מֶשֶׁךְ שְׁנֵי שָׁנִים וְיוֹתֵר שֶׁאָז הָיָה לוֹ הַחוֹלַאַת הַכָּבֵד שֶׁלּוֹ, אָז הָיוּ מְסַפְּרִין לְפָנָיו יוֹתֵר וְיוֹתֵר מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם. וּבִקֵּשׁ שֶׁיְּסַפְּרוּ לְפָנָיו בְּכָל פַּעַם חֲדָשׁוֹת, וְאָמַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בְּלֹא חֲדָשׁוֹת. וְהָיָה דַּרְכּוֹ עַל־פִּי רֹב שֶׁרֹב הַיּוֹם הָיָה סָגוּר וּמְסֻגָּר.
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות נ״א – אות נ״ז
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
נא. מָטָר בִּשְׁבִיל יָחִיד וּפַרְנָסָה בִּשְׁבִיל רַבִּים. וְיָחִיד דְּאָלִים זְכוּתֵהּ כְּרַבִּים דָּמֵי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נב. עַל־יְדֵי קִדּוּשׁ עַל הַיַּיִן בָּא מָטָר וְנִשְׁמַע תְּפִלָּתוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נג. הַמְּקַיֵּם סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁל אָבִיו בְּבֵיתוֹ, זוֹכֶה לְעשֶׁר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נד. מָטָר בִּזְכוּת אָדָם אֶחָד וְשָׂדֶה אַחַת וְעֵשֶׂב אֶחָד, וּבִזְכוּת הָאָרֶץ וְחֶסֶד וְיִסּוּרִין.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נה. הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָה זָרָה וּבִשְׁבִיל נִאוּף וּבִשְׁבִיל צַדִּיק, שֶּׁלּא נִסְפַּד כַּהֲלָכָה וּבִשְׁבִיל מְקַפְּחֵי פַּרְנָסַת אֲחֵרִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נו. עַל־יְדֵי עֲנִיּוּת נִצּוֹל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵיהִנּם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗נז. עַל־יְדֵי שִׁמּוּשׁ שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים בָּא עֲנִיּוּת וּמִיתָה, וַאֲפִלּוּ עַל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת וְאֵינוֹ מוֹחֶה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות מ׳ – אות מ״א
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
וְנִתְיַשֵּׁב, שֶׁיְּצַוֶּה לְהַנִּיחַ אוֹתוֹ לִכָּנֵס, וְהוּא יַכְנִיס עַצְמוֹ לָזֶה [הַיְנוּ לְהַחֲזִיר לְהַמְּדִינָה שֵׁם הָרִאשׁוֹן] וּמַה יַּפְסִיד בָּזֶה ? וְאָמַר [לְאוֹתָן הָאֲנָשִׁים, שֶׁלּא רָצוּ לְהַנִּיחַ לִכְנס שָׁם שׁוּם אָדָם, כִּי אִם מִי שֶׁיַּחְגּר מָתְנָיו לָעִנְיָן הַנַּ"ל] שֶׁיַּנִּיחוּ אוֹתוֹ לִכְנס וְהוּא יַחְגּר מָתְנָיו לָעִנְיָן הַנַּ"ל לְהַחֲזִיר אֶל הַמְּדִינָה שֵׁם הָרִאשׁוֹן וְהִנִּיחוּ אוֹתוֹ לִכְנס וְהוֹדִיעוּ אֶל הַשָּׂרִים שֶׁנִּמְצָא אִישׁ כָּזֶה, שֶׁרוֹצֶה לַחֲגר מָתְנָיו לָזֶה לְהַחֲזִיר לְהַמְּדִינָה שֵׁם הָרִאשׁוֹן וְהֱבִיאוּהוּ אֶל הַשָּׂרִים שֶׁל הַמְּדִינָה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְאָמְרוּ לוֹ הַשָּׂרִים. תֵּדַע, שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ אֵין אָנוּ טִפְּשִׁים, חַס וְשָׁלוֹם רַק שֶׁהַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה, הָיָה חָכָם גָּדוֹל מֻפְלָג מְאד, אֲשֶׁר כְּנֶגְדּוֹ הָיִינוּ כֻּלָּנוּ נֶחֱשָׁבִים טִפְּשִׁים וְעַל כֵּן הָיְתָה הַמְּדִינָה נִקְרֵאת מְדִינָה טִפְּשִׁית וּמֶלֶךְ חָכָם וְאַחַר כָּךְ נִפְטַר הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל, וְנִשְׁאַר הַבֶּן מֶלֶךְ וְגַם הוּא חָכָם, אֲבָל כְּנֶגְדֵּנוּ אֵינוֹ חָכָם כְּלָל עַל כֵּן נִקְרֵאת הַמְּדִינָה [עַכְשָׁו] לְהֵפֶךְ: מְדִינָה חֲכָמָה וּמֶלֶךְ טִפֵּשׁ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · מועדי ה' · ראש השנה · קטע ט׳ – אות י׳
כ־3 דק׳ · כ־290 מילים · 55% מהספר עד סוף היום
[רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה. כִּי עַל־יְדֵי גֹּדֶל הַקִּבּוּצִים שֶׁכָּל הַקְּהִלּוֹת קְדוֹשׁוֹת מִתְקַבְּצִין יַחַד בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בִּפְרָט כְּשֶׁמִּתְקַבְּצִין אֶל צַדִּיקֵי אֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה נִתְלַקְּטִין וְנִתְקַבְּצִין כָּל לִקּוּטֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִתְתַּקֶּנֶת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת. גַּם הַמֹּחִין מִתְנוֹצְצִים וְנִתְתַּקְּנִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְכֵן בְּכָל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁעוֹשִׂין אָז הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין, חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. עַיֵּן תְּפִלִּין. וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אָז גְּמַר תִּקּוּן הַחוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא תִּקּוּן הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין. וּבְסֻכּוֹת מַמְשִׁיכִין שִׂמְחָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים, שֶׁלֹּא יְקַלְקְלוּ אֶת הַחֲלוֹם, שֶׁלֹּא לָבוֹא לִידֵי טֻמְאַת קֶרִי חַ"ו עַל יְדֵי הַמַּאֲכָלִים. וּבִשְׁמִינִי עֲצֶרֶת נִמְשָׁךְ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִפְּגַם הַמִּקְרֶה חַ"ו, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי דַּיָּנִים שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים (עַיֵּן בְּרִית). וְכָל זֶה נִתְתַּקֵּן גַּם כֵּן עַל־יְדֵי הַתַּלְמִידִים שֶׁבָּאִים לְרַבִּי אֲמִתִּי, וְהָעִקָּר] לָבוֹא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז עִקַּר תִּקּוּן הַכֹּל כַּנַּ"ל. גַּם בִּפְרָטִיּוּת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּעַצְמוֹ, עַל־יְדֵי תְּקִיעָה תְּרוּעָה שְׁבָרִים נִתְתַּקֵּן כָּל הַנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי הַתְּקִיעָה זוֹכִין לְתִקּוּן הָאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי הַתְּרוּעָה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, וְעַל־יְדֵי הַשְּׁבָרִים נִמְשָׁךְ תִּקּוּן הַחֲלוֹם וְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט לְהִנָּצֵל מִמִּקְרֵה לַיְלָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת כַּנַּ"ל: (לק"ת סי' ה' אות י"א י"ג י"ד ט"ו)
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה צְרִיכִין לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחַ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וּלְקַשֵּׁר תְּפִלָּתוֹ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהוֹצִיא מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא כָּל הַחִיּוּת שֶׁבָּלְעָה מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהָרַחֲמָנוּת וְהַדַּעַת שֶׁבָּלְעָה, הַכֹּל מֻכְרָח הַסִּטְרָא אַחְרָא לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא מִקִּרְבָּהּ עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין שֶׁיִּתְרַבֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי גֵּרִים שֶׁמִּתְגַיְּרִין. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִנְבוּאָה וְלֶאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְנִתְבַּטְּלִין אֱמוּנוֹת כוֹזְבִיּוֹת, וְזוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הַטֶּבַע, שֶׁיִּתְנַהֵג הָעוֹלָם בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת לְבַד. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל הַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא עִקַּר תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא: (לק"א סי' ח' אות י"א)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ד · קטע א׳ – קטע ד׳
כ־5 דק׳ · כ־510 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
"פּוֹדֶה יְהוָה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים בּוֹ פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה תְּרַנֵּנָה שְׂפָתַי כִּי אֲזַמְּרָה לָךְ וְנַפְשִׁי אֲשֶׁר פָּדִיתָ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה אֵין לָנוּ מֶלֶךְ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אֶלָּא אָתָּה, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהַגְּדוֹלִים וְתָאִיר עָלֵינוּ עֵת רָצוֹן תָּמִיד בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְתִפְדֶּה נַפְשֵׁנוּ מִכָּל הַגְּזֵרוֹת וְהַדִּינִים שֶׁנִּגְזְרוּ בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בָּתֵּי דִינֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ לְךָ לְמַעְלָה בֵּין שֶׁהוּא קדֶם גְּזַר דִּין בֵּין שֶׁהוּא לְאַחַר גְּזַר דִּין, מִכֻּלָּם תִּפְדֶה נַפְשֵׁנוּ וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִין וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁנִּגְזְרוּ בָּהֶם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בֵּין בְּגוּף בֵּין בְּנֶפֶשׁ בֵּין בְּמָמוֹן, בֵּין בִּכְלָל בֵּין בִּפְרָט, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה אֵיךְ לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן וּלְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים שֶׁנִּגְזְרוּ בְּבָתֵּי דִינֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה פִּדְיוֹן לְבַטֵּל אֵיזֶה דִין שֶׁבְּאֵיזֶה בֵּית דִּין, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים שֶׁבְּכָל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בָּתֵּי דִינִים, וְעַל יְדֵי זֶה אֵין מוֹעִיל הַפִּדְיוֹן שֶׁלּוֹ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַיְּחִידִים בְּדוֹרוֹתָם, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת משֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן לְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים שֶׁבְּכָל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בָּתֵּי דִּינִים וְחוּסָה וַחֲמל עָלֵינוּ בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ, וְתָאִיר עָלֵינוּ מֵצַח הָרָצוֹן תָּמִיד כְּמוֹ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, שֶׁהוּא הִסְתַּלְּקוּת משֶׁה שֶׁהוּא עֵת רָצוֹן וְעַל יְדֵי זֶה תִפְדֶּה נַפְשֵׁנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת, וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת וְהַדִּינִים שֶׁנִּגְזְרוּ בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בָּתֵּי דִינֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי חֳלָאִים וּמַכְאוֹבִים וּמֵחוּשִׁים, וּמֵחֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה, וּמִכָּל מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם, מִכֻּלָּם תַּצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהַגְּדוֹלִים, בְּכחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, וּבְכחַ כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת משֶׁה, שֶׁיּוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁבְּכָל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בָּתֵּי דִינִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים וַחֲסָדֶיךָ הַמְרֻבִּים, וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ וְתַעֲקר וּתְבַטֵּל כָּל הַכְּפִירוּת מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּבִפְרָט מִכָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּעוֹרֵר וְתַמְשִׁיךְ עֵת רָצוֹן בָּעוֹלָם תָּמִיד, וְתַהֲפךְ הַשְּׁמַד לְרָצוֹן, בְּכחַ וּזְכוּת משֶׁה שֶׁהוּא עוֹמֵד בֵּין שְׁמַד לְרָצוֹן, אֲשֶׁר מָסַר נַפְשׁוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לַעֲשׂוֹת גֵּרִים לְהוֹצִיאָם מִשְּׁמַד וּכְפִירוֹת וּלְהַעֲלוֹתָם וּלְקַשְּׁרָם לְרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, וְגַם עַתָּה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, עֲדַיִן הוּא עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל עַל כָּל הַנִּדָּחִים וְהָרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָתְךָ, לְגַיְּרָם וּלְקָרְבָם אֵלֶיךָ, וּלְבַטֵּל כָּל הַמִּינוּת וְהַכְּפִירוּת מִן הָעוֹלָם, וּלְהַעֲלוֹת מִשְּׁמַד לְרָצוֹן, וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְשׁוּבָה הַרְבֵּה בָּעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים, חַסְדָּן מָלֵא חֲסָדִים, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח, אֲשֶׁר מַחְשְׁבוֹת לִבְּךָ לְכָל דּוֹר וָדוֹר, רַחֵם עָלֵינוּ בְּכחוֹ וּזְכוּתוֹ הַגָּדוֹל, וּבְכחַ כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת משֶׁה, שֶׁעוֹסְקִים גַּם כֵּן בָּזֶה לְהַמְתִּיק הַדִּין מִכָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בָּתֵּי דִינִים וּלְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וּלְבַטֵּל כָּל הַכְּפִירוּת וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים וּלְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה גְדוֹלָה בָּעוֹלָם, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעֲנָם וּלְמַעַנְךָ, וְחוּסָה עָלֵינוּ בְּעֵת צָרָה הַגְּדוֹלָה הַזּאת, אֲשֶׁר הַמִּינוּת וְהַכְּפִירוּת מִתְפַּשְּׁטִים בָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם מְאד מְאד, אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמאל, וְכִמְעַט בְּכָל יוֹם נִתְפָּסִין כַּמָּה נְפָשׁוֹת בְּרֶשֶׁת הַכּוֹפְרִים, הַמְחַנְּכִים נְעָרִים בְּלִמּוּדָם הָרָע שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט עַכְשָׁו לִלְמד חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת וְכוּ' אֲשֶׁר אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְעַל כּחַ משֶׁה רַבֵּנוּ וְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים, שֶׁיּוֹדְעִים לְהַמְשִׁיךְ עֵת רָצוֹן, וּלְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְלַהֲפךְ מִשְּׁמַד לְרָצוֹן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות נו · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי הַשִּׂיחָה שֶׁמְּשִׂיחִים וּמְדַבְּרִים בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וּמוֹצִיאִין בַּפֶּה הַכִּסּוּפִים וְהָרְצוֹנוֹת טוֹבִים שֶׁלּוֹ, מַה שֶּׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לָצֵאת מֵהָרָע שֶׁלּוֹ וְלִזְכּוֹת לְטוֹב אֲמִתִּי וּמִתְפַּלֵּל וּמִתְחַנֵּן לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ עַל זֶה. עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מוֹצִיא הַנְּפָשׁוֹת טוֹבוֹת מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות נז · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁנּוֹפֵל הָאָדָם לְמַדְרֵגוֹת נְמוֹכוֹת מְאֹד שֶׁהֵם בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְקַבֵּל חִיּוּת מִבְּחִינַת הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָיוּ כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, כִּי עֲלֵיהֶם הַיְנוּ עַל מְקוֹמוֹת אֵלּוּ נֶאֱמַר: "וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן", וְחִיּוּתָם הוּא רַק מֵהַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁל הַמַּאֲמָר סָתוּם דִּבְרֵאשִׁית שֶׁהוּא בְּחִינַת: "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ".
וַאֲזַי כְּשֶׁנּוֹפֵל לִמְקוֹמוֹת אֵלּוּ חַס וְשָׁלוֹם, וְזוֹכֶה לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ, כִּי רוֹאֶה שֶׁמְּקוֹמוֹ רָחוֹק מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ וְאִם כֵּן אֵינָם נִקְרָאִים בְּשֵׁם מָקוֹם כְּלָל, כִּי עִקַּר הַמָּקוֹם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ הַשְׁרָאַת הַקְּדֻשָּׁה וְהִתְגַּלּוּת כְּבוֹד אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּקְרָא מָקוֹם כַּיָּדוּעַ, בְּחִינַת: "מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם". אֲבָל מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים אֵינָם נִקְרָאִים בְּשֵׁם מָקוֹם כְּלָל, בִּבְחִינַת:
"כִּי כָל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צוֹאָה בְּלִי מָקוֹם" וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּאֶפֶס מָקוֹם" וְכוּ'. עַל כֵּן כְּשֶׁנּוֹפֵל הָאָדָם לְשָׁם חַס וְשָׁלוֹם, אֵין לוֹ בֶּאֱמֶת שׁוּם מָקוֹם כְּלָל וְהוּא נָע וָנָד בָּאָרֶץ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות י
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
וַיָּבֹאוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, הַיְנוּ כְּשֶׁהַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַהִרְהוּרִים רָעִים וְכוּ', שֶׁהֵם נִקְרָאִים מְצוּלַת יָם מַמָּשׁ, מִתְגַּבְּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין מָקוֹם לִבְרֹחַ, לֹא לְפָנִים וְלֹא לְאָחוֹר וְלֹא לְשׁוּם צַד, מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁהָיָה אָז בִּשְׁעַת קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁהַיָּם הָיָה סוֹעֵר לִפְנֵיהֶם, וְהַמִּצְרִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם הָיוּ וּמִצִּדְדֵיהֶם הָיוּ חַיּוֹת רָעוֹת וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, שֶׁאָז נֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּצָרָה וּבִמְצוּקָה גְּדוֹלָה - אֲזַי אֵין תַּקָּנָה כִּי אִם לִצְעֹק אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לוֹ הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל בְּלִבּוֹ וְדַעְתּוֹ לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל לַאֲחוֹרָיו כְּלָל עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַמְבַלְבְּלוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְצוּלַת יָם הַנַּ"ל, רַק יִזְדָּרֵז כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח לַעֲבֹר עַל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' וְלֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא עוֹסֵק בּוֹ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ', וְזֶה בְּחִינַת:
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב רצא · פסקה 4 – פסקה 3
כ־5 דק׳ · כ־540 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
כָּעֵת בָּאתִי לְהַזְכִּירוֹ וּלְזָרְזוֹ שֶׁיִּרְאֶה תֵּכֶף וּמִיָּד לִשְׁלֹחַ לִי מַתַּת יָדוֹ הַטּוֹבָה עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ, וּלְצָרֵף לָזֶה כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל לִגְבּוֹת וּלְקַבֵּל מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ נְדִיבֵי לֵב, כִּי הַשָּׁעָה דְּחוּקָה לִי מְאֹד כִּי מַה שֶּׁקִּבַּצְתִּי בְּאוּמִין כְּבָר כָּלָה וְעַתָּה בֵּיתִי רֵיקָן. וִימֵי הַחֹרֶף מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין וְאֵין בְּבֵיתִי לֹא עֵצִים וְלֹא נֵרוֹת וְהַתְּבוּאָה בְּיֹקֶר וְהַהוֹצָאָה מְרֻבָּה מְאֹד. אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי. עֶזְרִי מֵעִם ה' וְכוּ'. כִּי אֵין לִי שׁוּם מַעֲמַד פַּרְנָסָה בִּלְתִּי אֶל ה' עֵינַי תְּלוּיוֹת. וְעָלֶיךָ וְעַל יְדִידִי ר' אַבָּא נֵרוֹ יָאִיר לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּכֶם לְהִשְׁתַּדֵּל לְטוֹבָתִי בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר. וְה' הַטּוֹב יַעֲשֶׂה וְיִגְמֹר בַּעֲדָם לְטוֹבָה.
דִּבְרֵי אוֹהַבְכֶם בֶּאֱמֶת לָנֶצַח הַמְצַפֶּה לִתְשׁוּבָתוֹ מְהֵרָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' לֶךְ לְךָ ת"ר בְּרֶסְלֶב.
בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה וְהָיָה לִי לְנַחַת בִּרְאוֹתִי עֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ לַעֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת. מִי יִתֵּן וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבְּךָ לְטוֹבָה, וְיַעֲמֹד בְּעֶזְרְךָ שֶׁתִּזְכֶּה לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה תָּמִיד וְתַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, כִּי הִיא חַיֶּיךָ וְכוּ', וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וּמוֹסֵר כְּתָב זֶה נָחוּץ וְאֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ, אַךְ בָּאתִי לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁתִּרְאֶה תֵּכֶף וּמִיָּד לִשְׁלֹחַ לִי הַסַּךְ חֲמִשָּׁה רוּבַּל כֶּסֶף עַל יְדֵי אִישׁ בֶּטַח הַמֻּקְדָּם, כִּי בֵּיתִי רֵיקָן מִכֹּל וַאֲנִי מֻכְרָח לִלְווֹת לִי הַסַּךְ הַנַּ"ל עַל פַּרְנָסָה. וְהוֹצָאָתִי רַבָּה כַּיָּדוּעַ לְךָ. וְאֵין לִי עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְכָל חַיּוּתִי וְשִׂמְחָתִי וְתִקְוָתִי הִיא מַה שֶּׁזָּכִיתִי לֵידַע מֵאוֹר כָּזֶה וְלִשְׁאֹב מֵימֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי וְכוּ'. וְגַם אַתָּה בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, וְכֵן כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד תְּהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לָהֶם בַּמֶּה לִשְׂמֹחַ וּלְהַחֲיוֹת נַפְשָׁם בְּכָל עֵת תְּהִלָּה לָאֵל. כִּי כְּבָר הֶחֱיָה וְהֵשִׁיב נַפְשֵׁנוּ בְּשִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם אֲשֶׁר הֵם חַיֵּינוּ לָנֶצַח. מֵהָאִגֶּרֶת שֶׁהוֹדַעְתַּנִי שֶׁהֵכַנְתָּ לִשְׁלֹחַ וְכוּ' נֶהֱנֵיתִי מְאֹד. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ שֶׁיַּצְמִיחַ וְיַעֲשֶׂה פְּרִי טוֹב לִגְמֹר כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבֵנוּ לְמַעַן כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהוּא יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת לֵב שֶׁכַּוָּנָתִי לְטוֹבָה. וְהַטּוֹב יַעֲשֶׂה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' וַיֵּרָא ת"ר לפ"ק.
בְּנִי חֲבִיבִי.
קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְמַלֵּא לְךָ בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים. וְעַל כֻּלָּם יִפְתַּח לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אוֹצַר יִרְאַת שָׁמַיִם שֶׁזֶּה עִקַּר אֲמִתַּת הַחַיִּים. וְיִפְרֹס בִּשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה. וִיזָרֵז אֶת יְדִידִי רַבִּי יַעֲקֹב שֶׁיָּבוֹא לְפֹה עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַסָּמוּךְ. כִּי קָרוֹב בְּדַעְתִּי לִסַּע אַחַר כָּךְ לְאוּמַאן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְרָאוּי לוֹ בְּוַדַּאי לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִמִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲזָרוֹ לַעֲמֹד מֵחָלְיוֹ וְנִמְחֲלוּ כָּל עֲווֹנוֹתָיו וְנַעֲשָׂה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, בְּוַדַּאי הָיָה רָאוּי לוֹ לָבוֹא מִיָּד שֶׁקָּם מֵחָלְיוֹ לְפֹה. אַךְ הֶעָבָר אַיִן, כָּעֵת מֵאַחַר שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁרְצוֹנוֹ לָבוֹא. עַל כֵּן רָאוּי לְזָרֵז לִמְזֹרָזִין שֶׁיְּזָרֵז בָּזֶה כַּנַּ"ל.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, מוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ אוֹר לְיוֹם א' וַיִּשְׁלַח ת"ר אוּמַאן.
שָׁלוֹם לִבְנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ'. מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי פַּעֲמַיִם. וּמוֹסֵר כְּתָב זֶה נָחוּץ וְאֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ. וּמַה שֶּׁכָּתַבְתָּ לִי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתָּ מֵרַבִּי יַעֲקֹב בְּעִנְיַן הַשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַבָּאִים בְּהֶסַּח הַדַּעַת, נֶהֱנֵיתִי מְאֹד עַל שֶׁסִּפֵּר לְךָ רַבִּי יַעֲקֹב מִזֶּה. וְיֵשׁ לִי הַרְבֵּה לְדַבֵּר בָּזֶה, אַךְ עַתָּה אֵין הַפְּנַאי מַסְפִּיק כְּלָל. אִם אֶתְמַהֲמַהּ עוֹד בַּדֶּרֶךְ אֶכְתֹּב לְךָ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּאֲרִיכוּת, לְעֵת עַתָּה אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל אֵיךְ יִפֹּל הַדָּבָר בְּעִנְיַן הַשַּׁבַּת חֲנֻכָּה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלַי וַעֲלֵיכֶם בִּכְלָל וּבִפְרָטִיּוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְיַנְהִיג אוֹתִי וְאֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת תָּמִיד. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ לִי הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם בַּחֲסָדִים נִפְלָאִים מְאֹד, אַךְ עֲדַיִן אֲנִי צָרִיךְ יְשׁוּעוֹת הַרְבֵּה, וּבִפְרָט בִּשְׁבִילְכֶם. עֵינַי תְּלוּיוֹת אֶל ה' שֶׁיְּקֻיַּם בִּי פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי וְכוּ' כִּי בְרַבִּים וְכוּ'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 12
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְרַב מְנַשְׁיָא מִדַּוִיל. רַב יוֹסֵף בַּר אַמִי. רַב יוֹסֵף בַּר חֲנִינָא. רַב יוֹסֵף בְּרַב נְחוּנְיָא.
יוֹסֵף בַּר חוּנָאִי. יוֹסֵף בַר חַנִּין. רַב יוֹסֵף בַּר מַנְיוּמִי. רַב יוֹסֵף בַּר אַבְדִּימִי. רַב יוֹסֵף בַּר חָבּוּ.
יוֹסֵף בַּר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּא. ר' יוֹסֵף בֶּן אָבִין. ר' יוֹסֵף בַּר זְבִידָא. יוֹסֵף הַכֹּהֵן. רַב יוֹסֵף בְּר' אִילְעָאִי.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ט · סעיף א׳ – סעיף ה׳
כ־3 דק׳ · כ־320 מילים · 53% מהספר עד סוף היום
כָּל מֻקְצֶה הָאָסוּר בְּטִלְטוּל בַּשַׁבָּת, אָסוּר גַּם בְּיוֹם טוֹב. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּגַם מֻקְצֶה מִדַּעַת, וּמֻקְצֶה מֵחֲמַת מֵאוּס, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּרִין בַּשַׁבָּת, אֲסוּרִין בְּיוֹם טוֹב. וְלָכֵן פֵּרוֹת שֶׁהִקְצָה אוֹתָם לִסְחוֹרָה, אֲסוּרִין בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיַּזְמִינֵם בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, דְּהַיְנוּ שֶׁיֹּאמַר, מִפֵּרוֹת אֵלּוּ אֹכַל לְמָחָר. וּבְפֵרוֹת הָעוֹמְדִין לִמָּכֵר מְעַטמְעַט, יֵשׁ לְהָקֵל (תצ"ה).
בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב, אֲסוּרָה אֲפִלּוּ בְּטִלְטוּל. אֲבָל מֻתָּר לִכְפּוֹת עָלֶיהָ כְּלִי שֶׁלֹּא תִּשָּׁבֵר. וְאִם נוֹלְדָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן, מֻתֶּרֶת בְּיוֹם שֵׁנִי. וְאִם יוֹם טוֹב שֵׁנִי הוּא שַׁבָּת, אֲסוּרָה גַּם בַּשַׁבָּת. וְכֵן אִם יוֹם רִאשׁוֹן הוּא שַׁבָּת וְנוֹלְדָה בּוֹ, אֲסורָה גַּם לְמָחָר שֶׁהוּא יוֹם טוֹב שֵׁנִי. וְכֵן שַׁבָּת הַסָּמוּךְ לְיוֹם טוֹב, בֵּין לְפָנָיו בֵּין לְאַחֲרָיו, נוֹלְדָה בָּזֶה אֲסוּרָה בָּזֶה. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, גַּם אִם נוֹלְדָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אֲסוּרָה גַם בַּשֵּׁנִי (כִּי שְׁנֵי הַיָּמִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּיוֹמָא אָרִיכְתָּא דַּמְיָא. וְהַיְנוּ לְחֻמְרָא כְּמוֹ הֲכָא. אֲבָל לְעִנְיַן מַה שֶּׁבִּשְׁאָר יָמִים טוֹבִים אָסוּר לַעֲשׂוֹת מִיּוֹם רִאשׁוֹן לְיוֹם שֵׁנִי כְּדִלְקַמָּן בְּסִימָן ק"א, אֵין חִלּוּק בֵּין שְׁאָר יָמִים טוֹבִים לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּגַם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אָסוּר, דִּלָקֻלָּא לֹא אָמְרֵינָן כְּיוֹמָא אָרִיכְתָּא דַּמְיָא). וְאִם חָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּיוֹם ה' וּבְיוֹם ו', אֲפִלּוּ נוֹלְדָה בְּיוֹם ה', אֲסוּרָה גַּם בַּשַׁבָּת. שָׁחַט תַּרְנְגֹלֶת וּמָצָא בָּהּ בֵּיצִים, אֲפִלּוּ הֵן גְּמוּרוֹת, מֻתָּרוֹת אֲפִלּוּ בּוֹ בַיּוֹם. (דִין הֶחָלָב עַיֵן לְקַמָּן קא סָעִיף ה) (תקג תקיג)
עֵצִים, לֹא הֻתְּרוּ בְּטִלְטוּל אֶלָּא לְצֹרֶךְ הַסָּקָה. אֲבָל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַסָּקָה, אֲסוּרִים בְּטִלְטוּל. וְלָכֵן אֵין סוֹמְכִין לֹא אֶת הַקְּדֵרָה וְלֹא אֶת הַדֶּלֶת בִּבְקַעַת (תק"ב).
אֵפֶר כִּירָה שֶׁהֻסְּקָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ בְּיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוּכָן לְכָל צָרְכֵי הָאָדָם, לְכַסּוֹת בּוֹ צוֹאָה אוֹ רֹק וְכַדּוֹמֶה. וְאִם הֻסְּקָה בְּיוֹם טוֹב, אִם הוּא עֲדַיִן חַם שֶׁרָאוּי לִצְלֹת בּוֹ בֵּיצָה, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ לְכָל צָרְכֵי הָאָדָם. אֲבָל אִם נִצְטַנֵּן, אָסוּר בְּטִלְטוּל, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי לֵהּ נוֹלַד, אֶתְמוֹל הָיָה עֵצִים וְהַיּוֹם אֵפֶר, וְגָרוּע מִמֻּקְצֶה (עַיֵן לְעֵיל סִימָן פ"ח סָעִיף ד') (תצ"ח).
אֱגוֹזִים שֶׁאֲכָלָן קֹדֶם יוֹם טוֹב, מֻתָּר לְהַסִּיק בִּקְלִפֵּיהֶן, אֲבָל אִם אֲכָלָן בְּיוֹם טוֹב, אָסוּר לְהַסִּיק בִּקְלִפֵּיהֶן. וַאֲפִלּוּ לְטַלְטְלָן, אָסוּר. וְכֵן שְׁאָר קְלִפּוֹת אַף עַל פִּי שֶׁרְאוּיוֹת לִבְהֵמָה, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי לֵהּ נוֹלָד, דְּאֶתְמוֹל הָיוּ עוֹמְדוֹת לָאָדָם.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ד
"פּוֹדֶה יְהוָה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים בּוֹ פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה תְּרַנֵּנָה שְׂפָתַי כִּי אֲזַמְּרָה לָךְ וְנַפְשִׁי אֲשֶׁר פָּדִיתָ" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה אֵין לָנוּ מֶלֶךְ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אֶלָּא אָתָּה, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהַגְּדוֹלִים וְתָאִיר עָלֵינוּ עֵת רָצוֹן תָּמִיד בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְתִפְדֶּה נַפְשֵׁנוּ מִכָּל הַגְּזֵרוֹת וְהַדִּינִים שֶׁנִּגְזְרוּ בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בָּתֵּי דִינֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ לְךָ לְמַעְלָה בֵּין שֶׁהוּא קדֶם גְּזַר דִּין בֵּין שֶׁהוּא לְאַחַר גְּזַר דִּין, מִכֻּלָּם תִּפְדֶה נַפְשֵׁנוּ וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִין וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁנִּגְזְרוּ בָּהֶם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בֵּין בְּגוּף בֵּין בְּנֶפֶשׁ בֵּין בְּמָמוֹן, בֵּין בִּכְלָל בֵּין בִּפְרָט, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה אֵיךְ לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן וּלְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים שֶׁנִּגְזְרוּ בְּבָתֵּי דִינֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה פִּדְיוֹן לְבַטֵּל אֵיזֶה דִין שֶׁבְּאֵיזֶה בֵּית דִּין, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים שֶׁבְּכָל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בָּתֵּי דִינִים, וְעַל יְדֵי זֶה אֵין מוֹעִיל הַפִּדְיוֹן שֶׁלּוֹ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַיְּחִידִים בְּדוֹרוֹתָם, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת משֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן לְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים שֶׁבְּכָל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בָּתֵּי דִּינִים וְחוּסָה וַחֲמל עָלֵינוּ בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ, וְתָאִיר עָלֵינוּ מֵצַח הָרָצוֹן תָּמִיד כְּמוֹ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, שֶׁהוּא הִסְתַּלְּקוּת משֶׁה שֶׁהוּא עֵת רָצוֹן וְעַל יְדֵי זֶה תִפְדֶּה נַפְשֵׁנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת, וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת וְהַדִּינִים שֶׁנִּגְזְרוּ בְּכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בָּתֵּי דִינֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי חֳלָאִים וּמַכְאוֹבִים וּמֵחוּשִׁים, וּמֵחֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה, וּמִכָּל מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם, מִכֻּלָּם תַּצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְהַגְּדוֹלִים, בְּכחַ וּזְכוּת משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, וּבְכחַ כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת משֶׁה, שֶׁיּוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁבְּכָל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בָּתֵּי דִינִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וּתְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים וַחֲסָדֶיךָ הַמְרֻבִּים, וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ וְתַעֲקר וּתְבַטֵּל כָּל הַכְּפִירוּת מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּבִפְרָט מִכָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּעוֹרֵר וְתַמְשִׁיךְ עֵת רָצוֹן בָּעוֹלָם תָּמִיד, וְתַהֲפךְ הַשְּׁמַד לְרָצוֹן, בְּכחַ וּזְכוּת משֶׁה שֶׁהוּא עוֹמֵד בֵּין שְׁמַד לְרָצוֹן, אֲשֶׁר מָסַר נַפְשׁוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לַעֲשׂוֹת גֵּרִים לְהוֹצִיאָם מִשְּׁמַד וּכְפִירוֹת וּלְהַעֲלוֹתָם וּלְקַשְּׁרָם לְרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, וְגַם עַתָּה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, עֲדַיִן הוּא עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל עַל כָּל הַנִּדָּחִים וְהָרְחוֹקִים מֵאֱמוּנָתְךָ, לְגַיְּרָם וּלְקָרְבָם אֵלֶיךָ, וּלְבַטֵּל כָּל הַמִּינוּת וְהַכְּפִירוּת מִן הָעוֹלָם, וּלְהַעֲלוֹת מִשְּׁמַד לְרָצוֹן, וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְשׁוּבָה הַרְבֵּה בָּעוֹלָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗אָנָּא יְהוָה רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים, חַסְדָּן מָלֵא חֲסָדִים, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח, אֲשֶׁר מַחְשְׁבוֹת לִבְּךָ לְכָל דּוֹר וָדוֹר, רַחֵם עָלֵינוּ בְּכחוֹ וּזְכוּתוֹ הַגָּדוֹל, וּבְכחַ כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת משֶׁה, שֶׁעוֹסְקִים גַּם כֵּן בָּזֶה לְהַמְתִּיק הַדִּין מִכָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בָּתֵּי דִינִים וּלְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וּלְבַטֵּל כָּל הַכְּפִירוּת וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים וּלְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה גְדוֹלָה בָּעוֹלָם, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעֲנָם וּלְמַעַנְךָ, וְחוּסָה עָלֵינוּ בְּעֵת צָרָה הַגְּדוֹלָה הַזּאת, אֲשֶׁר הַמִּינוּת וְהַכְּפִירוּת מִתְפַּשְּׁטִים בָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם מְאד מְאד, אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמאל, וְכִמְעַט בְּכָל יוֹם נִתְפָּסִין כַּמָּה נְפָשׁוֹת בְּרֶשֶׁת הַכּוֹפְרִים, הַמְחַנְּכִים נְעָרִים בְּלִמּוּדָם הָרָע שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט עַכְשָׁו לִלְמד חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת וְכוּ' אֲשֶׁר אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְעַל כּחַ משֶׁה רַבֵּנוּ וְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים, שֶׁיּוֹדְעִים לְהַמְשִׁיךְ עֵת רָצוֹן, וּלְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְלַהֲפךְ מִשְּׁמַד לְרָצוֹן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 213 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תש״צ
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־4 דק׳ · לימוד מלא כ־35 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת י׳ בניסן): מצורע
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־10 באפריל 2030, בשעה 19:03 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.