ספירה ושבועות
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, כ״ד בניסן ה׳תש״צ · 27 באפריל 2030
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קט״ו · אות א׳ – אות א׳
כ־9 דק׳ · כ־950 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק, וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹֹקִים (שמות כ): כִּי מִי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּגַשְׁמִיּוּת כָּל יָמָיו, וְאַחַר כָּךְ נִתְלַהֵב וְרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מִדַּת הַדִּין מְקַטְרֵג עָלָיו, וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַזְמִין לוֹ מְנִיעָה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וּמַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּהַמְּנִיעָה הַזֹּאת (עַיֵּן לְמַטָּה). וּמִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת, הוּא מִסְתַּכֵּל בְּהַמְּנִיעָה, וּמוֹצֵא שָׁם הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ דְּאִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי (תענית פ"א): אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם: הֵיכָן אֱלֹקֶיךָ, תֹּאמַר לוֹ: בִּכְרָךְ גָּדוֹל שֶׁבַּאֲרָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר. וּמִי שֶׁאֵינוֹ בַּר דַּעַת, כְּשֶׁרוֹאֶה הַמְּנִיעָה חוֹזֵר תֵּכֶף לַאֲחוֹרָיו. וּמְנִיעָה הוּא בְּחִינַת עָנָן וַעֲרָפֶל, כִּי עָנָן וַעֲרָפֶל הַיְנוּ חֹשֶׁךְ, חֹשֶׁךְ הוּא לְשׁוֹן מְנִיעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כב): וְלֹא חָשַׂכְתָּ. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק – כִּי כְּשֶׁרוֹאִין הָעֲרָפֶל, הַיְנוּ הַמְּנִיעָה כַּנַּ"ל, עוֹמְדִין מֵרָחֹק. וּמֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת דַּעַת כָּל יִשְׂרָאֵל, נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹקִים – הַיְנוּ אֶל הַמְּנִיעָה, שֶׁבָּהּ בְּעַצְמָהּ נִסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: עוֹד שָׁמַעְנוּ בָּזֶה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוֹסִיף לְבָאֵר הָעִנְיָן הַנַּ"ל, מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַמְּנִיעָה כַּנַּ"ל. וְאָמַר, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב מִשְׁפָּט, וְגַם הוּא אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל. אַךְ אַהֲבָתוֹ שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל, הִיא גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵהָאַהֲבָה שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת הַמִּשְׁפָּט. וְעַל כֵּן כְּשֶׁהַמִּדַּת הַדִּין מְקַטְרֵג עַל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִבְלִי לְהַנִּיחוֹ לִכְנֹס לְדֶרֶךְ הַחַיִּים, לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת וּלְדֶרֶךְ הָאֱמֶת. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא אוֹהֵב מִשְׁפָּט, עַל כֵּן הוּא יִתְבָּרַךְ מֻכְרָח כִּבְיָכוֹל לְהַסְכִּים לְהַזְמִין לוֹ מְנִיעוֹת לְמוֹנְעוֹ מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים, כְּפִי הָרָאוּי לוֹ לְפִי מַעֲשָׂיו הָרָעִים, עַל־פִּי הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ יָכוֹל לִדְחוֹת אֶת הַדִּין, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב מִשְׁפָּט כַּנַּ"ל. אַךְ מֵאַחַר שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל, וְאוֹתָהּ הָאַהֲבָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵהָאַהֲבָה שֶׁל הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ"ל, מָה עוֹשֶׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא מֻכְרָח כִּבְיָכוֹל לְהַסְכִּים עַל הַמְּנִיעוֹת לְמָנְעוֹ מִן הָאֱמֶת, מֵחֲמַת הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט שֶׁעָלָיו, כִּי הוּא אוֹהֵב מִשְׁפָּט כַּנַּ"ל. אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ רְצוֹנוֹ וְחֶפְצוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יִתְקָרֵב הָאָדָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵהַמִּשְׁפָּט כַּנַּ"ל. עַל כֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן רְשׁוּת לְהַזְמִין לוֹ מְנִיעוֹת, אֲבָל הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּתוֹךְ הַמְּנִיעוֹת, וּמִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת, יָכוֹל לִמְצֹא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתוֹךְ הַמְּנִיעוֹת בְּעַצְמָן, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי בְּתֹקֶף הַמְּנִיעוֹת בְּעַצְמָן נִסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל יְדֵי הַמְּנִיעוֹת בְּעַצְמָן דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי שָׁם נִסְתָּר הוּא יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל – שֶׁהוּא הַמְּנִיעָה, כִּי שָׁם הָאֱלֹקִים – כַּנַּ"ל:
הַנּוֹתֵן צְדָקָה נִצּוֹל מֵעֲבֵרוֹת. כִּי כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם (שבת קנא:), וְכָל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו (ברכות לג); וְכֵיוָן שֶׁמְּרַחֲמִין עָלָיו, בְּהֶכְרֵחַ נוֹתְנִין לוֹ דַּעַת. וַאֲזַי נִצּוֹל מִלָּבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה, כִּי אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת (סוטה ג), אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דֵּעָה נִצּוֹל מֵעֲבֵרוֹת. אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן:
הָעִנְיָן שֶׁקָּשֶׁה לִישֹׁן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת – כִּי בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מַתְחִיל הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין מג:), שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָּא בְּשַׁבָּת וְלֹא בְּעֶרֶב־שַׁבָּת, וּבְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת יוּכַל לָבוֹא, וְעַל כֵּן מֵאָז מַתְחִיל הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עדיות פ"ח): אֵין אֵלִיָּהוּ בָּא אֶלָּא לְרַחֵק הַמְקֹרָבִין בִּזְרוֹעַ, וּלְקָרֵב הַמְרֻחָקִין בִּזְרוֹעַ; וְהַיְנוּ לְרַחֵק הַשֶּׁקֶר וּלְקָרֵב הָאֱמֶת. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּזֹּהַר (תשא דף קפח), דְּשָׁאַל הַאי מִינָא: כְּתִיב: שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן וְכוּ', וְהֵשִׁיב לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: כּוֹנַנְתָּ לֹא כְּתִיב אֶלָּא תִּכּוֹן, כִּי הָאֱמֶת עָתִיד לְהִתְקַיֵּם, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ וּמָשִׁיחַ, עַיֵּן שָׁם. וְכַאֲשֶׁר יָבוֹא אֵלִיָּהוּ, וּבְיָמָיו יִוָּשַׁע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל, אֲזַי יְקֻיַּם: שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן; וִירַחֵק הַמְקֹרָבִין בִּזְרוֹעַ עַד עַכְשָׁו שֶׁהוּא בְּשֶׁקֶר, וִיקָרֵב הַמְרֻחָקִין בִּזְרוֹעַ, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמֶת. וְזֶה: לְרַחֵק הַמְקֹרָבִין וּלְקָרֵב הַמְרֻחָקִין; הַיְנוּ לְרַחֵק הַשֶּׁקֶר וּלְקָרֵב הָאֱמֶת, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קד): שֶׁקֶר מְקָרְבִין מִלֵּהּ וֶאֱמֶת מְרַחֲקִין מִלֵּהּ, וְהָבֵן. וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ יָבוֹא לְרַחֵק הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הַנָּחָשׁ, הַנִּקְרָא אָרוּר (בראשית ג), וְהַנָּחָשׁ הֵבִיא מִיתָה לָעוֹלָם, וְהַשֵּׁנָה הוּא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּמִיתָה (ברכות נז:). וְכֵיוָן שֶׁבְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת מַתְחִיל הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ, נִדְחֶה הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא הַנָּחָשׁ, לָכֵן קָשֶׁה לִישֹׁן. כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין מט:): עֲשָׂרָה קַבִּין שֵׁנָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ עֲבָדִים. וְעֶבֶד הוּא בְּחִינַת (בראשית ט׳:כ״ה): כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים, וְהוּא בְּחִינַת אָרוּר (שם), בְּחִינַת הַנָּחָשׁ. וְכֵיוָן שֶׁבְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ, וְנִדְחֶה בְּחִינַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים, נִדְחֶה הַשֵּׁנָה שֶׁיָּרְדָה לָעֲבָדִים. וְעַל כֵּן אֵלִיָּהוּ בְּגִימַטְרִיָּא בֵּן – הֶפֶךְ בְּחִינַת עֶבֶד: וְעוֹד, כִּי אִם אֵין דַּעַת – הַבְדָּלָה מִנַּיִן (ירשלמי ברכות פ"ה). נִמְצָא שֶׁבְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁיֵּשׁ הַבְדָּלָה, הוּא בִּבְחִינַת דַּעַת, כִּי אִם אֵין דַּעַת וְכוּ'. וְעַל כֵּן קָשֶׁה לִישֹׁן, כִּי הַשֵּׁנָה הוּא הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת:
כְּשֶׁלּוֹמֵד אֵיזֶה דָּבָר, טוֹב לְפָרֵשׁ הַדָּבָר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁמֵּבִין, [וְהוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם]. וְהָעִנְיָן – כִּי כָּל צַדִּיק הַדּוֹר הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ט:י׳): עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה; הַיְנוּ מָשִׁיחַ. וְ"שִׁילֹה" בְּגִימַטְרִיָּא "מֹשֶׁה". וְעַל־כֵּן קָרְאוּ הַתַּנָּאִים אֶחָד לַחֲבֵרוֹ מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (שבת קא:): מֹשֶׁה שַׁפִּיר קָאָמְרַתְּ. וּכְשֶׁמְּחַדֵּשׁ דָּבָר בַּתּוֹרָה, אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁל הַחִדּוּשׁ הֵם בִּבְחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (וישב דף קצב:): וְרוּחַ אֱלֹקִים – דָּא רוּחָא דְּמָשִׁיחַ, מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם – הַיְנוּ הַתּוֹרָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁמְּחַדֵּשׁ, הֵם בְּעַצְמָם בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ, כִּי שָׁם רוּחוֹ מְרַחֶפֶת. וְהַיְנוּ רוּחַ פִּיו, רוּחַ מְמַלְּלָא. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי מָשִׁיחַ סָבֵל מַרְעִין עֲבוּר כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ג:ה׳): וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ. בְּכֵן כָּל צַדִּיק הַדּוֹר הוּא גַּם כֵּן סוֹבֵל יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם, כִּי הוּא בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל. וְכָתוּב בַּזֹּהַר (תצא רפ): וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ – דְּאִתְעֲבִד חֹל בְּגִינַיְהוּ. וְזֶהוּ: דְּסָבֵל מַרְעִין. וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַרְנוּ, שֶׁצְּרִיכִין לְפָרֵשׁ הַדָּבָר בְּלָשׁוֹן שֶׁמֵּבִין, כִּי עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת חֹל. כִּי כְּשֶׁמְּפָרֵשׁ בִּלְשׁוֹנוֹ, הוּא דֶּרֶךְ חֹל לְעֵרֶךְ גֹּדֶל קְדֻשַּׁת הַדְּבָרִים בִּמְקוֹמָם, כְּפִי מַה שֶּׁיָּצְאוּ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מְחֹלָל, דְּאִתְעֲבִד חֹל, וּבִבְחִינָה זוֹ סָבֵל מַרְעִין לְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל. אַךְ כָּל זֶה הוּא מִפְּשָׁעֵינוּ דַּיְקָא, כִּי מֵחֲמַת פְּשָׁעֵינוּ, אֵין אָנוּ מַשִּׂיגִין הַדְּבָרִים רַק בְּדֶרֶךְ חֹל כַּנַּ"ל, וְהוּא סָבֵל מַרְעִין. אַךְ לְגַבֵּי אֲנָשִׁים הָרָמִים אֵינָם צְרִיכִים לָזֶה, כִּי הֵם מַשִּׂיגִים הַדְּבָרִים כְּמוֹת שֶׁהֵם, כְּמוֹ שֶׁיָּצָא מֵהַצַּדִּיק:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קנ״ג
כ־2 דק׳ · כ־230 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
וְגַם עַכְשָׁו כָּאן - בְּחוּץ לָאָרֶץ - בָּאִין יִשְׂרָאֵל, לִפְעָמִים לַמָּקוֹם וְכוּ’, וְיִשְׂרָאֵל בָּאִין לְשָׁם וְכוֹבְשִׁין הַמָּקוֹם וּמְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם יִשְׂרְאֵלִי, שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהָיוּ יְכוֹלִים לוֹמַר: ״גַּזְלָנִים אַתֶּם״ וְכוּ’, אַךְ עַל־יְדֵי “כֹּחַ מַעֲשָׂיו” (תְּהִלִּים קיא), עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבֹּשׁ כָּל הָעוֹלָם וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּרָאָהּ, וּבִרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם, וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ וְכוּ’ (שָׁם בְּרַשִׁ”י הַנַּ”ל), כַּמְבֹאָר שָׁם זֶה הֵיטֵב. וְגָמַר כָּל עִנְיַן הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וְאַחַר־כָּךְ בָּא בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְצִוָּה לְזַמֵּר “אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין” תֵּכֶף, קֹדֶם נְטִילַת־יָדַיִם לִסְעֻדָּה (מַה שֶּׁדַּרְכּוֹ הָיָה תָּמִיד לְזַמֵּר אַחַר בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא). וְגַם בָּעִתִּים הַלָּלוּ שֶׁהָיָה חֲלוּשׁ מְאֹד, עַל־פִּי רֹב לֹא הָיוּ מְזַמְּרִים כְּלָל, אַךְ עַכְשָׁו מִגֹּדֶל הַשִּׂמְחָה צִוָּה לְזַמֵּר תֵּכֶף.
וְגַם הוּא בְּעַצְמוֹ הָיָה מְזַמֵּר עִמָּנוּ יַחַד. וְאַחַר־כָּךְ הָיָה מְדַבֵּר וּמֵשִׂיחַ עִמָּנוּ הַרְבֵּה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּבְחֵן אֲמִתִּי נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד. וְיָשַׁב כָּל הַסְּעֻדָּה בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְדִבֵּר וְהֵשִׂיחַ הַרְבֵּה עִמָּנוּ, וְחִזֵּק אוֹתָנוּ מְאֹד מְאֹד בְּכַמָּה וְכַמָּה לְשׁוֹנוֹת (וּקְצָת מִזֶּה נִדְפַּס). וְאָז צָעַק מֵעֹמֶק הַלֵּב: ״גִּיוַואלְד זַייט אַייךְ נִיט מְיָאֵשׁ! (אֲהָה! אַל תְּיָאֲשׁוּ אֶת עַצְמְכֶם!)״, וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: ״קֵיין יֵאוּשׁ אִיז גָּאר נִיט פַאר הַאנְדִין!״. וְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר הָרְמָזִים שֶׁרָמַז לָנוּ בִּתְנוּעוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק עַד אֵין קֵץ וְתַכְלִית. וְהִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא עַתָּה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה. וְאָמַר שֶׁהוּא בְּיִרְאָה וּבְשִׂמְחָה. וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: ״אִיךְ בִּין הַיינְט פְרוּם פְרֵיילַךְ״. וּלְצַיֵּר וּלְבָאֵר הַחֵן הָאֱמֶת וְהַיֹּפִי וְהַפְּאֵר וְהַקְּדֻשָּׁה וְהַיִּרְאָה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל אוֹתוֹ הַשַּׁבָּת, לֹא יַסְפִּיק כָּל עוֹרוֹת אֵילֵי נְבָיוֹת לְבָאֵר.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
והלך רבנו זכרונו לברכה, שם על קבר זקנו רבי נחמן זכרונו לברכה. וגם שכרו חמורים ונסעו על כל המערות. ובבואם למערת רבי שמעון בן יוחאי אזי בני הנעורים עסקו בתפלה ובלמוד זהר כאשר פקד עליהם הוא זכרונו לברכה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וממנו לא ראו שום דבר, רק היה שמח עד מאד. ובכל עת בא אצל האיש שהיה עמו ואמר לו אשריך וכו'. ובלילה הלך מחדר לחדר, והזהיר אותם לומר זהר וכו' וכיוצא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ר״פ
כ־4 דק׳ · כ־410 מילים · 48% מהספר עד סוף היום
(מ) יוֹם א' כ"ה נִיסָן תק"ע הָיָה מְדַבֵּר עִמִּי מֵחִדּוּשֵׁי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁגִּלָּה חֲדָשׁוֹת בָּעוֹלָם. כִּי הַסִּפּוּר שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הוּא עִנְיָן חָדָשׁ מַה שֶּׁלֹּא נִתְגַּלָּה מִקֹּדֶם סִפּוּר כָּזֶה. רַק בְּכִתְבֵי הָאַרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נִמְצָא גַּם־כֵּן בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת מֵעֵין זֶה. וְאַחַר־כָּךְ הָיָה מְשַׁבֵּחַ מְאֹד מְאֹד אֶת כִּתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל שֶׁגִּלָּה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים כַּמְפֻרְסָם לְכָל הָעוֹלָם, כִּי הָיָה מְעַיֵּן בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בַּסֵּפֶר לִקּוּטֵי תוֹרָה שֶׁל הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְשָׁם יֵשׁ חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים כַּמְפֻרְסָם. וְתָפַס לְדֻגְמָא הַפָּסוּק (בְּרֵאשִׁית כב) שְׁמוֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה, שֶׁגִּלָּה שָׁם הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חִדּוּשׁ נִפְלָא, כִּי שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים אֵלֶּה וְכוּ' עַיֵּן שָׁם: אַחַר־כָּךְ עָנָה וְאָמַר שֶׁעַל זֶה אֵין שׁוּם אֶחָד מִסְתַּכֵּל, שֶׁכָּל מַה שֶּׁגִּלּוּ לֹא הָיָה רַק בְּחֵלֶק אַסְיָה, כִּי כָּל הָעִנְיָנִים הַנַּ"ל לֹא הָיוּ שָׁם רַק בְּחֵלֶק אַזְיָה [אַסְיָה]. וּבֶאֱמֶת בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְבֹאָר הַכֹּל כִּי הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת מִכֻּלָּם, כְּגוֹן אַשְׁכְּנַז מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה רַק שֶׁאֵין הַתּוֹרָה עוֹשָׂה סִפּוּר גָּמוּר מִכֻּלָּם. רַק שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת מֵהֶם וּמַשְׁלִיכָה אוֹתָם, וּבְמָקוֹם שֶׁהִיא רוֹצָה עוֹשָׂה סִפּוּר גָּמוּר כְּגוֹן מִלָּבָן וְכַיּוֹצֵא שֶׁהִיא עוֹשָׂה מֵהֶם אֵיזֶה סִפּוּר. אֲבָל אַף עַל־פִּי־כֵן בְּהַתּוֹרָה מְרֻמָּזִים כֻּלָּם. אֲבָל גְּדוֹלֵי הַקַּדְמוֹנִים לֹא גִּלּוּ רַק מֵחֵלֶק אַסְיָה. וּבֶאֱמֶת הָיוּ מְדִינוֹת רַבּוֹת גַּם בִּשְׁאָר חֶלְקֵי הָעוֹלָם גַּם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, כִּי בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה כְּבָר הָיוּ מְדִינוֹת רְחוֹקוֹת מִשָּׁם שֶׁהִגִּיעַ לָהֶם הַיְדִיעָה מִמַּתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי הַבֵּי דֹאַר, כְּגוֹן מְדִינוֹת זַאקְסִין הָיְתָה מְדִינָה מִכְּבָר מִקֹּדֶם יְמֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, גַּם מְדִינַת אוּנְגַרִין הִיא גַּם־כֵּן מְדִינָה יְשָׁנָה מְאֹד וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר מְדִינוֹת שֶׁאֵינָם בְּחֵלֶק אַזְיָה רַק בִּשְׁאָר חֶלְקֵי הָעוֹלָם. וּמֵאֵלּוּ הַחֲלָקִים לֹא דִּבְּרוּ כְּלָל רַק מֵחֵלֶק אַזְיָה כִּי כָּל הַמְּדִינוֹת שֶׁהֵם מְדַבְּרִים מֵהֶם כְּגוֹן מִצְרַיִם וְכַיּוֹצֵא וּכְגוֹן שְׁמוֹנָה אֵלֶּה הַנַּ"ל כֻּלָּם הֵם רַק בְּחֵלֶק אַסְיָה. רַק בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְרֻמָּז הַכֹּל כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם יָדַע מִכֻּלָּם. וְאָמַר שֶׁכָּל אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁנַּעֲשִׂים בְּכָל הָעוֹלָם שֶׁכֻּלָּם מְרַמְּזִים בְּוַדַּאי עַל דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר רֵיק בָּעוֹלָם. כִּי הָעוֹלָם אֵינוֹ נָח כְּלָל אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת. וְהֵם עוֹשִׂים תָּמִיד. וּבְוַדַּאי כָּל מַעֲשֵׂה הָעוֹלָם מְרַמֵּז לְמַה שֶּׁמְּרַמֵּז. אֲבָל הִיא רַק רְמָזִים בְּעָלְמָא נֶגֶד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית. הַיְנוּ שֶׁהַכֹּל הִיא רַק רְמָזִים נֶגֶד מַה שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה לֶעָתִיד. כִּי יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן שֶׁכָּל מַה שֶׁנַּעֲשֶׂה הוּא רַק (דְרָאט אַרְבֶּיט) [עֲבוֹדַת חוּט בַּרְזֶל] נֶגֶד כָּל הָעוֹלָמוֹת וְכוּ' וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים. וְעוֹד סִפֵּר בָּזֶה הַרְבֵּה וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב כִּי אֵלּוּ הַדְּבָרִים הֵם דְּבָרִים גְּבוֹהִים וַעֲמֻקִּים וְנִסְתָּרִים מְאֹד, סִתְרֵי הַנְהָגוֹתָיו יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלּוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ הָיָה יָכוֹל בְּדַעְתּוֹ קְצָת לְשַׁעֵר עַד הֵיכָן אֵלּוּ הַדְּבָרִים מַגִּיעִים אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הָיָה מִי שֶׁיְּבִינֵם, אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּפוּם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ הָיוּ יְכוֹלִים לְשַׁעֵר קְצָת וְכוּ':
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ניאוף · חלק ראשון · אות י״ג – אות כ״א
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
יג. מִי שֶׁמְּחַסֵּר עוֹנַת אִשְׁתּוֹ, וְיֵשׁ לָהּ צַעַר מִזֶּה, הוּא נֶעֱנָשׁ בְּמִיתָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יד. לִפְעָמִים עַל־יְדֵי שִׁדּוּכִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים זֶה לָזֶה, אֶחָד מֵהֶם מֵת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טו. מִי שֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה רְשָׁעָה גְּרוּשָׁה – קוֹבַרְתּוֹ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗טז. נִאוּף שֶׁל אִשָּׁה מַחֲרִיב אֶת הַבַּיִת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יז. כָּל הַמְזַנֶּה, עַל־יְדֵי זֶה אִשְׁתּוֹ רוֹאָה בַּחֲלוֹם טֻמְאוֹת הַנִּקְרָא מָארִין.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יח. כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּאִלּוּ יְלָדָהּ.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗יט. עַל־יְדֵי זִוּוּג שֶׁאֵינוֹ בִּקְדֻשָּׁה בָּא שְׂרֵפָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כ. כָּל הַבָּא דְּבַר עֲבֵרָה לְיָדוֹ וְאֵינוֹ עוֹשְׂאָהּ, עוֹשִׂים לוֹ נֵס.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗כא. הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה, שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, כְּאִלּוּ חוֹרְשׁוֹ לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְזוֹרְעוֹ מֶלַח, וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ, הוּא מֵעִיד עַל כָּל הַשְּׁבָטִים, וְאֵינוֹ מֵעִיד עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ט׳
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
וְנִשְׁמַע בָּעוֹלָם, שֶׁיֵּשׁ מְדִינָה כָּזוֹ וְהָיָה הַבַּעַל תְּפִלָּה מִתְאַנֵּחַ עַל זֶה וְהָיָה אוֹמֵר: מִי יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן הֵם יְכוֹלִים לֵילֵךְ וְלִתְעוֹת עַל יְדֵי זֶה ? ! וְנִמְצְאוּ אֲנָשִׁים מֵאֲנָשָׁיו שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה הַנַּ"ל וְלא שָׁאֲלוּ אֶת דַּעְתּוֹ כְּלָל וְהָלְכוּ לְשָׁם, אֶל הַמְּדִינָה הַנַּ"ל, לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב כִּי הָיָה לָהֶם רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עֲלֵיהֶם עַל שֶׁנִּתְעוּ כָּל כָּךְ בְּתַאֲוַת מָמוֹן וּבִפְרָט שֶׁהַבַּעַל תְּפִלָּה הַנַּ"ל אָמַר שֶׁהֵם יְכוֹלִים לֵילֵךְ וְלִתְעוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּנַּ"ל עַל כֵּן הָלְכוּ אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל אֶל אוֹתוֹ הַמְּדִינָה הַנַּ"ל אוּלַי יַחֲזִירוּ אוֹתָם לְמוּטָב.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · עזות · אות ד׳ – אות ה׳
כ־2 דק׳ · כ־170 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
לָבוֹא לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה. כִּי עִקַּר עַזּוּתוֹ וְהִתְחַזְּקוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדַת ה' הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, בְּחִינַת "כִּי חֶדְוַת ה' הוּא מָעֻזְּכֶם": (שם אות ט')
אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְתוֹרַת אֱמֶת כִּי אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לִהְיוֹת עַז כַּנָּמֵר כְּנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַחוֹלְקִים וְלֹא יִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים. וְכָל אֶחָד כְּפִי הָעַזּוּת שֶׁלּוֹ כֵּן זוֹכֶה לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה. כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, זוֹכֶה לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה, וּלְהֵפֶךְ, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, אֵינוֹ זוֹכֶה לְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים רַק מְקַבֵּל תּוֹרָה מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא. וּכְפִי הַתּוֹרָה שֶׁמְּקַבֵּל, כְּפִי הָעַזּוּת כַּנַּ"ל, כֵּן זוֹכֶה לִתְפִלָּה. כִּי גַּם עִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁצְּרִיכִין לְהָעֵז פָּנָיו כְּנֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עַל כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וַאֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת עִמּוֹ. כִּי אִם יִרְצֶה לְהִתְבַּיֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְפִי מַעֲשָׂיו וּלְפִי גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִפְתֹּחַ פֶּה לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל, עַל־כֵּן עִקַּר הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה. וּכְפִי הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לוֹ נֶגֶד הַמּוֹנְעִים, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְתוֹרַת אֱמֶת כַּנַּ"ל, כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לִתְפִלָּה בְּכַוָּנָה כַּנַּ"ל: (לק"א סי' ל' אות ח')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קי״ח · קטע א׳ – קטע ב׳
כ־6 דק׳ · כ־550 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
"לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב לְקוֹל תְּפִלּוֹתֵינוּ וְשִׂיחוֹתֵינוּ וְתַחֲנוּנֵינוּ, לַמְּדֵנִי אֵיךְ אֶקַּח עַתָּה דִבּוּרִים חֲדָשִׁים וְיָפִים לְרַצּוֹתְךָ וּלְפַיֶּסְךָ שֶׁתַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ, וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמר כִּי זֶה כַּמָּה שֶׁאֲנִי צוֹעֵק וּמִתְחַנֵּן וּמַרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת וְשִׂיחוֹת וְכָל כַּוָּנָתִי בְכֻלָּם שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מְהֵרָה, וַעֲדַיִן לֹא נוֹשָׁעְתִּי, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַמְּנִיעָה מִמֶּנִּי, מֵחֲמַת קַשְׁיוּת עָרְפִּי וְתַאֲוֹתַי הָרָעוֹת וּכְסִילוּת דַּעְתִּי הַמְרֻבָּה אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לָצֵאת מִכָּל זֶה, וְדִבּוּרִים חֲדָשִׁים אָפְסוּ מִמֶּנִּי, "כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן יְהוָה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב, וּכְאֵבִי נֶעְכָּר נֶאֱלַמְתִּי לֹא אֶפְתַּח פִּי כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ" וְאַתָּה יוֹדֵעַ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁכָּל תִּקְוָתִי וְתוֹחַלְתִּי, הִיא עַל תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים וּצְעָקָה וְשַׁוְעָה אֵלֶיךָ, אֲבָל אֵיךְ לוֹקְחִים דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים כְּמוֹ שֶׁאֲנִי צָרִיךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְרַצּוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, שֶׁתְּשִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ מְהֵרָה תתרעד אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֵיךְ שֶׁהוּא וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמד בְּעֶזְרָתְךָ הַגְּדוֹלָה, לִצְעק אֵלֶיךָ תָּמִיד אַךְ בָּאתִי לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתָּחוֹס וּתְרַחֵם וְתַחְמל עָלַי, עַל נִרְדָּף כָּמוֹנִי, עַל נִבְזֶה וְנִמְאָס כָּמוֹנִי, וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי רוּחַ קָדְשְׁךָ מֵאִתְּךָ, וְתִשְׁלַח בְּפִי בְּכָל עֵת דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים נָאִים וְיָפִים שֶׁאוּכַל לְרַצּוֹתְךָ בָּהֶם, שֶׁתַּחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת לְפָנֶיךָ מְהֵרָה וּתְרַחֵם עָלַי וְתוֹשִׁיעֵנִי וְתַעַזְרֵנִי וּתְחַזְּקֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתִּי תָמִיד בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְתַזְכִּירֵנִי וּתְאַמְּצֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ תָמִיד לֶאֱחֹז אֶת מַחֲשַׁבְתִּי לְבַל תֵּצֵא חוּצָה כְּלָל, רַק לַחְשׁב תָּמִיד מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת בְּתוֹרָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְחַדֵּשׁ בְּכָל עֵת חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְיתָא אֲמִתִּיִּים וְיִתְנַעֲנַע שִׂכְלִי בְּכָל עֵת בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי תְּנוּעוֹת הַשֵּׂכֶל לְהוֹלִיד חֹם בַּלֵּב שֶׁיִּתְחַמֵּם לְבָבִי בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת וּבִפְרָט בְּעֵת עִסְקִי בְּתוֹרָה וּמִצְוֹת וּתְפִילָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת אֶזְכֶּה לְהִתְלַהֵב אֵלֶיךָ בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַחֲמִימוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה לְתַקֵּן כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְתִּי נֶגְדְּךָ עַל יְדֵי תַבְעֵרַת הַלֵּב וַחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וִישׁוּעָתֶךָ לְגָרֵשׁ כָּל הָרוּחַ שְׁטוּת מִמֶּנִּי וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה תְּבַעֵר מִמֶּנִּי וּמִקִּרְבִּי, וְתָכוֹף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָךְ עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְטָהֳרַת הַלֵּב בֶּאֱמֶת וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ לְפָנֶיךָ דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, חוֹמֵל דַּלִּים הַחוֹשֵׁב בְּתִיקּוּנִי גַם עַתָּה, פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם כָּמוֹנִי הוֹרֵנִי מַה שֶּׁאֲדַבֵּר הֲבִינֵנִי מַה שֶּׁאֶשְׁאַל "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתְךָ" רַחֵם עָלַי וֶהְיֵה בְעֶזְרִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה זוֹ תְפִילָּה בֵּינִי לְבֵין קוֹנִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּל יְמֵי חַיַּי וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים קְדוֹשִׁים וְיָפִים בְּכָל פַּעַם, תֶּן לִי דִבּוּרִים חֲדָשִׁים, מָלֵא רַחֲמִים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַצִּיל נַפְשִׁי עַל יָדָם מִמַּה שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִנָּצֵל בָּזֶה וּבַבָּא וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה "אִם אָוֶן פָּעַלְתִּי לֹא אוֹסִיף", רַחֵם עָלַי בְּרַחֲמִים חֲדָשִׁים בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַשְּׁלֵמִים אֲשֶׁר אָנוּ נִשְׁעָנִים עֲלֵיהֶם תָּמִיד, שֶׁזָּכוּ לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל פַּעַם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁכָּל סְמִיכוּתֵנוּ עֲלֵיהֶם, וּבְגדֶל כּחָם יֵשׁ לָנוּ עַל מַה לִּסְמךְ עַתָּה גַם עַתָּה, אֲפִלּוּ בְּעצֶם פְּחִיתוּתֵנוּ וּגְרִיעוּתֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם, הוֹשִׁיעֵנוּ בִּזְכוּתָם וְטַהֵר לִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, "הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה אֱלֹהָי" כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ אֲשֶׁר מָלֵאתִי מִלִּים, אַךְ אֵינִי יָכוֹל לְהוֹצִיאָם בַּפֶּה תֶּן לִי דִבּוּר שֶׁל תְּשׁוּבָה, כִּי אֲנִי לֹא אֶחְשׂךְ פִּי מִלְּדַבֵּר לְפָנֶיךָ כָּל מַה שֶּׁיָּבא לְתוֹךְ פִּי, אַךְ רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּנִי וְיַעַזְרוּנִי שֶׁלֹּא אוֹמַר דָּבָר שֶׁלֹּא כִרְצוֹנְךָ חָלִילָה, כִּי אַתָּה חָפֵץ חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, וְאַתָּה חָפֵץ בְּתִקּוּנִי וּבְטוֹבָתִי, גַם עַתָּה עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי מֵרב בִּלְבּוּל דַּעְתִּי, עַל כֵּן דְּבָרַי גַּם עַתָּה לָעוּ אֲבָל אֲנִי מֻכְרָח וּמְחֻיָּב לְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ כָּל עוֹד נַפְשִׁי בִּי, כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי, וְאַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמִּי
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות סא
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים זוֹכִין לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּכָל לְבָבוֹ.
כִּי בֶּאֱמֶת אִם הָיָה הָאָדָם יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין בְּלֵב שָׁלֵם שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְהוּא יִתְבָּרַךְ עוֹמֵד עָלָיו בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וְשׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה, בְּוַדַּאי הָיָה מְדַקְדֵּק מְאֹד לְכַוֵּן אֶת דְּבָרָיו וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל.
רַק מֵחֲמַת שֶׁלִּבּוֹ חָלוּק בְּחִינַת חָלַק לִבָּם וְאֵינוֹ חָזָק בִּידִיעָה זֹאת בְּלֵב שָׁלֵם בִּשְׁבִיל זֶה אֵינוֹ מְדַקְדֵּק כָּל כָּךְ וְאֵינוֹ מְכַוֵּן לִבּוֹ בִּתְפִלָּתוֹ. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת שֶׁבַּלֵּב שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבַּלֵּב.
וְעַל כֵּן הַתִּקּוּן לָזֶה לִמּוּד הַפּוֹסְקִים שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבַטְּלִים מַחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבַּלֵּב בְּשָׁרְשׁוֹ.
כִּי שֹׁרֶשׁ מַחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבַּלֵּב בְּהִשְׁתַּלְשְׁלוּת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא נִמְשָׁךְ מִמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא מַחֲלֹקֶת הַתַּנָאִים וְהָאֲמוֹרָאִים שֶׁזֶּה אוֹסֵר וְזֶה מַתִּיר וְעַל־יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים מְתַקֵּן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל, כִּי הַפְּסַק הֲלָכָה הוּא הַשָּׁלוֹם וְהַהַכְרָעָה שֶׁל מַחֲלֹקֶת תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות סב
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
בְּכָל יוֹם וָיוֹם שׁוֹלֵחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשׁוּעוֹת חֲדָשׁוֹת, לְהַצִּיל אֶת הָאָדָם מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא הַמִּתְגַּבֶּרֶת עָלָיו בְּכָל יוֹם, וְזֶה בְּחִינַת: "בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ". וְכֵן בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹמְרִים: "וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ" וְכוּ' וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא עוֹזְרוֹ' וְכוּ'.
נִמְצָא שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם נַעֲשִׂים עִם הָאָדָם עִנְיָנִים חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹזְרוֹ - וּמוֹשִׁיעוֹ בְּכָל יוֹם. עַל־כֵּן אֵין לְהָאָדָם לְבַלְבֵּל אֶת עַצְמוֹ כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, כִּי מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה גְּדוֹלָה הַיְּשׁוּעָה הַחֲדָשָׁה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁלַח לוֹ הַיּוֹם, אִם יִזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ (שָׁם אוֹת י"ב):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות יח
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
בִּמְקוֹם מְנוּחַת הַצַּדִּיקִים בְּקִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, שָׁם נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת הַכִּסֵּא־כָּבוֹד, שֶׁהוּא נַחֲלָתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם, וְעַל כֵּן שָׁם כְּלוּלִים כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְיָכוֹל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִמְצֹא שָׁם אֶת מְקוֹמוֹ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם מֵאִיר קְדֻשַּׁת בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַמְּקוֹמוֹת כֻּלָּם, וְשָׁם יָכוֹל כָּל אֶחָד לִמְצֹא הַהַתְחָלָה וְהָרֵאשִׁית, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַתְחִיל מִשָּׁם לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִשְׁבִיל זֶה נוֹסְעִין עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים בְּעֶרֶב־רֹאשׁ־הַשָּׁנָה (הִלְכוֹת עָרְלָה, הֲלָכָה ד', אוֹת ח):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שטו · פסקה 1 – פסקה 3
כ־4 דק׳ · כ־430 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ב' וָאֶתְחַנַּן ת"ר בְּרָאד.
בְּנִי חֲבִיבִי.
בְּיוֹם ד' בָּאתִי לְפֹה. וּבְיוֹם ו', עֶרֶב־שַׁבַּת קֹדֶשׁ שָׁלַחְתִּי לְךָ וְלִבְרֶסְלֶב מִכְתָּבַי בַּאֲרִיכוּת. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּיוֹם מָחָר אוֹ בְּיוֹם ד' כְּשֶׁאֶעֱבֹר הַגְּרֶענִיץ [הַגְּבוּל] לְרַאדְוִויל בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ אֶכְתֹּב לְךָ עוֹד בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְכֶם מְהֵרָה בְּשִׂמְחָה.
הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לִי בְּכָל פַּעַם בִּישׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת וַחֲסָדִים גְּדוֹלִים כַּאֲשֶׁר אֲסַפֵּר לָכֶם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַךְ יָדַעְתִּי כִּי אֲנִי אֵינִי יוֹצֵא נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְזֶה כָּל מַכְאוֹבִי וְצָרָתִי, אֵיךְ אֲנִי מְחַיֶּה עַצְמִי עִם מַה שֶּׁהִזְכַּרְתִּי בְּמִכְתָּבַי מֵעִנְיַן אֲזַמְּרָה. וְאִם אַתֶּם הֱיִיתֶם הוֹלְכִים בָּזֶה כָּמוֹנִי כְּבָר הֱיִיתֶם כְּשֵׁרִים יוֹתֵר מִמֶּנִּי. אַךְ גַּם אֲנִי שָׂמֵחַ עַל חֶלְקִי תְּהִלָּה לָאֵל. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ עַתָּה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְתִשְׁלַח שָׁלוֹם רַב לְכָל בְּנֵי בֵיתִי.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ה' וָאֶתְחַנַּן ת"ר רָאדִיוִויל
רַב שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
יְקַבֵּל אִגֶּרֶת לִטְשֶׁעהרִין רָצוּף פֹּה, שָׁם בֵּאַרְתִּי מְעַט מִנְּסִיעָתִי וְאֶת אֲשֶׁר נְּדַבֵּר שָׁם דִּבְרֵי אֱמֶת וְכוּ'. וְהַדְּבָרִים נֶאֶמְרוּ גַּם אֵלֶיךָ וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבִּקְהִלַּתְכֶם וּבִבְרֶסְלֶב וּסְבִיבוֹתֵיכֶם. ה' יְזַכֵּנוּ מֵעַתָּה לְקַיֵּם דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. וּבְוַדַּאי רָאוּי לְךָ לְהַעְתִּיק הָאִגֶּרֶת וּלְשָׁלְחוֹ גַּם לִבְרֶסְלֶב, וְגוּף הָאִגֶּרֶת תִּשְׁלַח לִטְשֶׁעהרִין. אַךְ הִזָּהֵר מְאֹד וְתַזְהִיר אֶת אַנְשֵׁי בְּרֶסְלֶב לְבַל יְפַרְסְמוּ הַדָּבָר, רַק אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ כֻּלָּם רָאוּי לָהֶם לִקְרוֹתוֹ. אוּלַי יִמָּצֵא אֶחָד שֶׁיַּזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ לֵילֵךְ בִּדְרָכִים קְדוֹשִׁים אֵלּוּ. כִּי כָּל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל כֻּלָּם נֶאֶמְרוּ לְעֻבְדָּא. וְהִנֵּה כָּל הַמִּכְתָּבִים שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב לִבְרֶסְלֶב וְכוּ' כֻּלָּם לְפָנֶיךָ. וְהַכֹּל נֶאֱמַר גַּם אֵלֶיךָ. עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ וְלִכְפֹּל הַדְּבָרִים עוֹד. כִּי הַשָּׁעָה נְחוּצָה כַּנַּ"ל.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה וּמַעְתִּיר בַּעַדְכֶם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ה' קֹדֶם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וָאֶתְחַנַּן שְׁנַת ת"ר רַאדִיוִויל.
שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב. לִכְבוֹד כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים מִפָּז וּפְנִינִים יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים הָאוֹחֲזִים וּדְבֵקִים בְּעֵץ הַחַיִּים, אַשְׁרֵיהֶם אַשְׁרֵי חֶלְקָם, נְדִיבֵי עַם ה' אֲשֶׁר בִּקְהִלַּת טְשֶׁעהרִין וּמֶעדְוֶועדִיבְקֶא וּקְרָאקָא וּקְרוּמִינְטְשַׁאג וּסְבִיבוֹתֵיהֶם, יְצַו ה' אֶת הַבְּרָכָה אִתָּם וְיַצְלִיחוּ בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנוּ. וְיִזְכּוּ מֵעַתָּה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ בֶּאֱמֶת עַל פִּי כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת הָעֲמֻקּוֹת הַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת, אֲשֶׁר שָׁאַבְנוּ מִמַּעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה. עַד אֲשֶׁר יִפָּקְחוּ עֵינֵיהֶם וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת נְעִימַת חֶלְקָם, לִטְעֹם צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מְתִיקַת קְדֻשַּׁת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְלֵילֵךְ בְּאֹרְחוֹתָיו כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם לְעוֹלָם עַדֵי יִזְכּוּ לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו שֶׁזָּכִיתִי לָשׁוּב לְפֹה אֶתְמוֹל וְלַעֲבֹר הַגְּרֶענִיץ [הַגְּבוּל] בְּשָׁלוֹם. וַאֲנִי מֵכִין עַצְמִי מֵעַתָּה לִנְסֹעַ עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, שַׁבַּת נַחֲמוּ, לִקְהִלַּת קְרֶעמִינִיץ. וּמִשָּׁם נִסְעָה וְנֵלְכָה בִּישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַרְדִּיטְשׁוֹב וְכוּ', עַד אֲשֶׁר אָבוֹא מְהֵרָה בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ לִמְקוֹם מְנוּחָתֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ לִקְהִלַּת אוּמַאן לִמְקוֹם צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ. וְיָמִים הַנּוֹרָאִים הַקְּדוֹשִׁים מְמַשְׁמְשִׁים לָבוֹא, מִי יִתֵּן שֶׁנַּתְחִיל עַתָּה עַל כָּל פָּנִים לֵילֵךְ בִּדְרָכָיו בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 19 – פסקה 20
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
ר' יִרְמְיָה דְּרוֹמִיָא. ר' יִרְמְיָה סַפְרָא. ר' יִרְמְיָה רַבָּה. ר' יְשֵׁבָב הַסוֹפֵר, הוּא ר' יְשֵׁבָב מֵעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת. בַּר יַשִׁיטָא.
ר' יִשְׁמָעֵאל בֶּן פַּאבִּי כֹּהֵן גָּדוֹל. ר' יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע כֹּהֵן גָּדוֹל מִעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת. ר' יִשְׁמָעֵאל סְתָּם.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קי״ב · סעיף א׳ – סעיף ה׳
כ־4 דק׳ · כ־440 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ, וַאֲפִלּוּ אֵין בּוֹ חָמֵץ בָּעַיִן, רַק הַטַּעַם מֵחָמֵץ, כְּגוֹן שֶׁהֵסִירוּ אֶת הֶחָמֵץ, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר לְהַשְׁהוֹתוֹ בַּפֶּסַח. אֲבָל דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ חָמֵץ כְּלָל, אֶלָּא שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בִּכְלֵי חָמֵץ, אֲפִלוּ הָיָה הַכְּלִי בֶּן יוֹמוֹ, אוֹ שֶׁנִּכְבַּשׁ בִּכְלִי חָמֵץ, מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ בַּפֶּסַח. וְדַוְקָא שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל אוֹ נִכְבַּשׁ קֹדֶם הַפֶּסַח, אֲבָל אִם נִתְבַּשֵּׁל אוֹ נִכְבַּשׁ בַּפֶסַח בִּכְלִי חָמֵץ, חַיָּבִין לְבַעֲרוֹ.
תְּבוּאָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּרְעִינִים צְמוּחִים אוֹ מְבֻקָּעִים, וַאֲפִלּוּ הֵם מְעֹרָבִים מְעַט בְּהַרְבֵּה. וְכֵן תְּבוּאָה שֶׁנָּפְלוּ עָלֶיהָ מַיִם אוֹ שֶׁרְחָצָהּ בְּמַיִם, אָסוּר לְהַשְׁהוֹתָהּ. וְכֵן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנַעֲשׂוּ מִתְּבוּאָה זוֹ, אָסוּר לְהַשְׁהוֹתָן. וּמִי שֶׁמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ תְּבוּאָה שֶׁנִּתְלַחְלְחָה, צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁלֹּא יַשְׁהֶה אוֹתָהּ בַּפֶסַח. וּלְנָכְרִי אָסוּר לְמָכְרָהּ בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיִּמְכְּרֶנָּהּ הַנָּכְרִי לְיִשְֹרָאֵל וְיַשְׁהֶה אוֹתָהּ בַּפֶסַח.
בְּגָדִים שֶׁנִּתְכַּבְּסוּ וְנִתְקְנוּ בַּחֲלֵב חִטָּה (שטערק), מֻתָּר לְלָבְשָׁן בְּפֶסַח. אֲבָל אֵין לְהַצִּיעָן עַל הַשֻּׁלְחָן אִם יֵשׁ עֲלֵיהֶם אֵיזֶה מַמָּשׁוּת, שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁיִּתְפָּרֵר מֵהֶם אֵיזֶה פֵּרוּר, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לָתֵת לְתוֹכָן קֶמַח שֶׁל פֶּסַח.
מֻתָּר לְדַבֵּק נְיָרוֹת בַּחַלּוֹן, אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם לַפֶּסַח, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא הֶחָמֵץ נִרְאֶה, דְּכֵיוָן שֶׁהַדֶּבֶק אֵינוֹ חָמֵץ גָּמוּר, וְגַם הוּא מְכֻסֶּה, לֹא הֶחְמִירו בּוֹ. אֲבָל אִם נִרְאֶה בַּחוּץ, אָסוּר. וְקֹדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם, בְּכָל עִנְיָן מֻתָּר.
דְּיוֹ שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה בְּשֵׁכָר קֹדֶם פֶּסַח, מֻתָּר לִכְתֹּב בָּהּ בְּחֹל הַמּוֹעֵד פֶּסַח, כֵּיוָן שֶׁנִּפְסְלָה מֵאֲכִילַת הַכֶּלֶב קֹדֶם הַפֶּסַח. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁנִּפְסַל וְנִפְסַד הֶחָמֵץ לְגַמְרֵי קֹדֶם הַפֶּסַח, מֻתָּר בַּפֶסַח בַּהֲנָאָה וּבִשְׁהִיָּה. אֲבָל אֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁבִּשֵּׁל בַּפֶּסַח דְּיוֹ בְּשֵׁכָר, אָסוּר לְיִשְֹרָאֵל בַּהֲנָאָה, מִשּׁוּם דְּחָמֵץ שֶׁל אֵינוֹ יְהוּדִי גַּם כֵּן אָסוּר לְיִשְֹרָאֵל בַּהֲנָאָה בַּפֶסַח (סִימָן תמ"ב ובחיי"א).
כָּל הַכֵּלִים שֶׁאֵינוֹ מַכְשִׁירָן לַפּסַח, צָרִיךְ לְשַׁפְשְׁפָן הֵיטֵב בְּעֶרֶב פֶּסַח קֹדֶם שָׁעָה שִׁשִּׁית וְלַהֲדִיחָן בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יְהֵא חָמֵץ נִכָּר, וְיַצְנִיעֵם בְּמָקוֹם צָנוּעַ שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לֵילֵךְ לְשָׁם בַּפֶּסַח. וְטוֹב לְסָגְרָם בְּחֶדֶר מְיֻחָד וּלְהַצְנִיעַ אֶת הַמַּפְתֵּחַ עַד לְאַחַר הַפֶּסַח (תנ"א).
אֵין אוֹמְרִים מִזְמוֹר לְתוֹדָה וְלֹא לַמְנַצֵּחַ (תכ"ט).
מֻתָּר לֶאֱכוֹל חָמֵץ רַק עַד שְׁלִישׁ הַיוֹם, (וְהַיּוֹם נֶחְשָׁב מִן עֲלֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים). וּבַהֲנָאָה מֻתָּר עוֹד שָׁעָה אֶחָת. וּמֻתָּר לְמָכְרוֹ אָז לְאֵינוֹ יְהוּדִי, אֲבָל אַחַר כָּךְ אָסוּר גַּם בַּהֲנָאָה. וְצָרִיךְ לִשְׂרוֹף אֶת הֶחָמֵץ וּלְבַטְּלוֹ כָּל זְמַן שֶׁהוּא מֻתָּר בַּהֲנָאָה (תל"ד תמ"ג).
מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וָאֵילַךְ אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה. וְאֵינוֹ מֻתָּר לַעֲשׂוֹת, רַק מַה שֶּׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד. וְעַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי נוֹהֲגִין לְהַתִּיר. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לֶאֱסוֹר כָּל הַיּוֹם בִּמְלָאכָה.
לְהִסְתַּפֵּר וְכֵן לִקְצֹץ הַצִּפָּרְנַיִם, צְרִיכִין קֹדֶם חֲצוֹת. וְאִם שָׁכַח, יָכוֹל לִקְצֹץ צִפָּרְנָיו גַּם לְאַחַר חֲצוֹת. אֲבָל לְהִסְתַּפֵּר אָסוּר, כִּי אִם עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי.
אָסוּר לֶאֱכוֹל מַצָּה כָּל הַיּוֹם. וַאֲפִלּוּ הַקְּטָנִּים וְהַקְּטַנּוֹת, כָּל שֶׁמְּבִינִים עִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם, אָסוּר לָתֵת לָהֶם מַצָּה. אֲבָל תַּבְשִׁילִין שֶׁעוֹשִׂין מִמַּצּוֹת טְחוּנוֹת, מֻתָּר כָּל אָדָם לֶאֱכוֹל עַד תְּחִלַּת שָׁעָה עֲשִׂירִית, דְּהַיְנוּ עַד הָרְבִיעִית הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַיּוֹם. וּמִשָּׁם וָאֵילַךְ אָסוּר לֶאֱכוֹל, כִּי אִם לְעֵת הַצֹּרֶךְ מְעַט פֵּרוֹת אוֹ בָּשָׂר וְדָגִים. וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא יְמַלֵּא כְּרֵסוֹ כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל בַּלַּיְלָה מַצָּה לְתֵאָבוֹן (תעא).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קי״ח
"לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב לְקוֹל תְּפִלּוֹתֵינוּ וְשִׂיחוֹתֵינוּ וְתַחֲנוּנֵינוּ, לַמְּדֵנִי אֵיךְ אֶקַּח עַתָּה דִבּוּרִים חֲדָשִׁים וְיָפִים לְרַצּוֹתְךָ וּלְפַיֶּסְךָ שֶׁתַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ, וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמר כִּי זֶה כַּמָּה שֶׁאֲנִי צוֹעֵק וּמִתְחַנֵּן וּמַרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת וְשִׂיחוֹת וְכָל כַּוָּנָתִי בְכֻלָּם שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מְהֵרָה, וַעֲדַיִן לֹא נוֹשָׁעְתִּי, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַמְּנִיעָה מִמֶּנִּי, מֵחֲמַת קַשְׁיוּת עָרְפִּי וְתַאֲוֹתַי הָרָעוֹת וּכְסִילוּת דַּעְתִּי הַמְרֻבָּה אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לָצֵאת מִכָּל זֶה, וְדִבּוּרִים חֲדָשִׁים אָפְסוּ מִמֶּנִּי, "כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן יְהוָה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב, וּכְאֵבִי נֶעְכָּר נֶאֱלַמְתִּי לֹא אֶפְתַּח פִּי כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ" וְאַתָּה יוֹדֵעַ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁכָּל תִּקְוָתִי וְתוֹחַלְתִּי, הִיא עַל תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים וּצְעָקָה וְשַׁוְעָה אֵלֶיךָ, אֲבָל אֵיךְ לוֹקְחִים דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים כְּמוֹ שֶׁאֲנִי צָרִיךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְרַצּוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, שֶׁתְּשִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ מְהֵרָה תתרעד אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֵיךְ שֶׁהוּא וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמד בְּעֶזְרָתְךָ הַגְּדוֹלָה, לִצְעק אֵלֶיךָ תָּמִיד אַךְ בָּאתִי לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתָּחוֹס וּתְרַחֵם וְתַחְמל עָלַי, עַל נִרְדָּף כָּמוֹנִי, עַל נִבְזֶה וְנִמְאָס כָּמוֹנִי, וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי רוּחַ קָדְשְׁךָ מֵאִתְּךָ, וְתִשְׁלַח בְּפִי בְּכָל עֵת דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים נָאִים וְיָפִים שֶׁאוּכַל לְרַצּוֹתְךָ בָּהֶם, שֶׁתַּחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת לְפָנֶיךָ מְהֵרָה וּתְרַחֵם עָלַי וְתוֹשִׁיעֵנִי וְתַעַזְרֵנִי וּתְחַזְּקֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְדַבֵּק מַחֲשַׁבְתִּי תָמִיד בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְתַזְכִּירֵנִי וּתְאַמְּצֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ תָמִיד לֶאֱחֹז אֶת מַחֲשַׁבְתִּי לְבַל תֵּצֵא חוּצָה כְּלָל, רַק לַחְשׁב תָּמִיד מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת בְּתוֹרָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְחַדֵּשׁ בְּכָל עֵת חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְיתָא אֲמִתִּיִּים וְיִתְנַעֲנַע שִׂכְלִי בְּכָל עֵת בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי תְּנוּעוֹת הַשֵּׂכֶל לְהוֹלִיד חֹם בַּלֵּב שֶׁיִּתְחַמֵּם לְבָבִי בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת וּבִפְרָט בְּעֵת עִסְקִי בְּתוֹרָה וּמִצְוֹת וּתְפִילָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת אֶזְכֶּה לְהִתְלַהֵב אֵלֶיךָ בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַחֲמִימוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה לְתַקֵּן כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְתִּי נֶגְדְּךָ עַל יְדֵי תַבְעֵרַת הַלֵּב וַחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וִישׁוּעָתֶךָ לְגָרֵשׁ כָּל הָרוּחַ שְׁטוּת מִמֶּנִּי וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה תְּבַעֵר מִמֶּנִּי וּמִקִּרְבִּי, וְתָכוֹף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָךְ עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְטָהֳרַת הַלֵּב בֶּאֱמֶת וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ לְפָנֶיךָ דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, חוֹמֵל דַּלִּים הַחוֹשֵׁב בְּתִיקּוּנִי גַם עַתָּה, פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם כָּמוֹנִי הוֹרֵנִי מַה שֶּׁאֲדַבֵּר הֲבִינֵנִי מַה שֶּׁאֶשְׁאַל "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתְךָ" רַחֵם עָלַי וֶהְיֵה בְעֶזְרִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה זוֹ תְפִילָּה בֵּינִי לְבֵין קוֹנִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּל יְמֵי חַיַּי וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים קְדוֹשִׁים וְיָפִים בְּכָל פַּעַם, תֶּן לִי דִבּוּרִים חֲדָשִׁים, מָלֵא רַחֲמִים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַצִּיל נַפְשִׁי עַל יָדָם מִמַּה שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִנָּצֵל בָּזֶה וּבַבָּא וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה "אִם אָוֶן פָּעַלְתִּי לֹא אוֹסִיף", רַחֵם עָלַי בְּרַחֲמִים חֲדָשִׁים בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַשְּׁלֵמִים אֲשֶׁר אָנוּ נִשְׁעָנִים עֲלֵיהֶם תָּמִיד, שֶׁזָּכוּ לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל פַּעַם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁכָּל סְמִיכוּתֵנוּ עֲלֵיהֶם, וּבְגדֶל כּחָם יֵשׁ לָנוּ עַל מַה לִּסְמךְ עַתָּה גַם עַתָּה, אֲפִלּוּ בְּעצֶם פְּחִיתוּתֵנוּ וּגְרִיעוּתֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם, הוֹשִׁיעֵנוּ בִּזְכוּתָם וְטַהֵר לִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, "הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה אֱלֹהָי" כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ אֲשֶׁר מָלֵאתִי מִלִּים, אַךְ אֵינִי יָכוֹל לְהוֹצִיאָם בַּפֶּה תֶּן לִי דִבּוּר שֶׁל תְּשׁוּבָה, כִּי אֲנִי לֹא אֶחְשׂךְ פִּי מִלְּדַבֵּר לְפָנֶיךָ כָּל מַה שֶּׁיָּבא לְתוֹךְ פִּי, אַךְ רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּנִי וְיַעַזְרוּנִי שֶׁלֹּא אוֹמַר דָּבָר שֶׁלֹּא כִרְצוֹנְךָ חָלִילָה, כִּי אַתָּה חָפֵץ חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, וְאַתָּה חָפֵץ בְּתִקּוּנִי וּבְטוֹבָתִי, גַם עַתָּה עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי מֵרב בִּלְבּוּל דַּעְתִּי, עַל כֵּן דְּבָרַי גַּם עַתָּה לָעוּ אֲבָל אֲנִי מֻכְרָח וּמְחֻיָּב לְדַבֵּר וְלָשׂוּחַ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ כָּל עוֹד נַפְשִׁי בִּי, כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי, וְאַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמִּי
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 230 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תש״צ
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־38 דק׳
פרשת השבוע: אחרי מות
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־27 באפריל 2030, בשעה 19:15 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
בְּשַׁבָּת נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק בְּחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, הַיְנוּ מִשְׁנֵה תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא בְּשַׁבָּת עַל חַד תְּרֵין, וְשַׁבָּת מַשְׁפִּיעַ לְכָל הָעוֹלָמוֹת וּמְשַׁלֵּחַ הֶאָרוֹתָיו לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת, וּמְרַפֵּא רְפוּאוֹת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאוֹת הַגּוּף: (לק"א סי' נ"ח אות ד' ה')
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.