ספירה ושבועות
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
ליקוטי עצות · מועדי ה' · ספירה ושבועות · קטע ה׳
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
הלימוד ליום הזה
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום חמישי, כ״ט בניסן ה׳תש״צ · 2 במאי 2030
התקדמות הלימוד
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
לימוד היום
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קל״ה · אות א׳ – אות ה׳
כ־10 דק׳ · כ־960 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קל״ה · אות א׳כִּי אֶקַּח מוֹעֵד אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט (תהילים ע״ה:ג׳): סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מִגַּדְלוּת – לְכַבֵּד אֶת הַיָּמִים טוֹבִים, וּלְקַבֵּל יוֹם טוֹב בְּשִׂמְחָה וּבְהַרְחָבַת הַלֵּב כְּפִי יְכָלְתּוֹ. כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁזָּכָה לְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי בִּינָה, זָכָה לִהְיוֹת עָנָו מְאֹד מִכָּל הָאָדָם (במדבר י״ב:ג׳). וְיוֹם־טוֹב מֹחִין דְּאִמָּא, שֶׁהִיא בִּינָה. וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּקַבֵּל אֶת הַיּוֹם־טוֹב, שֶׁהִיא בִּינָה, זוֹכֶה לַעֲנָוָה. כִּי יוֹם טוֹב בְּגִימַטְרִיָּא סג עִם הַי' אוֹתִיּוֹת, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁהוּא הֶפֶךְ גַּס רוּחַ (עיין תיקונים מן זו"ח). כִּי יוֹם־טוֹב מְבַטֵּל הַגַּדְלוּת, כִּי טֶבַע הַקַּטְנוּת – שֶׁיִּתְבַּטֵּל לְגַבֵּי הַגַּדְלוּת. וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק נִתְבַּטֵּל הַגַּדְלוּת, כִּי עַל־יְדֵי אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַצַּדִּיק נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי. וְהוּא בְּחִינַת (איוב כ״ט:ח׳): רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִים פְּנֵי הַצַּדִּיק נֶחְבָּאִים הַקְּטַנִּים, כִּי הַקַּטְנוּת נִתְבַּטֵּל לִפְנֵי גַּדְלוּת. וְעִקַּר כֹּחַ קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב הוּא תָּלוּי בַּצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כ״ג:ל״ז): אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם בְּמוֹעֲדָם, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה כד): אַל תִּקְרֵי אֹתָם אֶלָּא אַתֶּם. נִמְצָא שֶׁהַיָּמִים טוֹבִים תְּלוּיִים בַּצַּדִּיקִים, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּקַבֵּל וּמְכַבֵּד אֶת הַיָּמִים טוֹבִים, וּמְקַבֵּל אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל יוֹם־טוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק כַּנַּ"ל, נִתְבַּטֵּל הַגַּדְלוּת שֶׁלּוֹ, כִּי הַקַּטְנוּת בָּטֵל לְגַבֵּי גַּדְלוּת. וְעַל־כֵּן חַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל, כִּי עִקַּר כֹּחַ יוֹם־טוֹב תָּלוּי בַּצַּדִּיקִים:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קל״ה · אות ב׳וּבָזֶה מְיֻשָּׁב שַׁפִּיר מַה שֶּׁהִקְשׁוּ בַּגְּמָרָא (סוכה דף כז:): עַל רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁאָמַר: מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הָעַצְלָנִים בָּרֶגֶל שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן חַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: מַדּוּעַ אַתְּ הוֹלֶכֶת וְכוּ' עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. כִּי אַף שֶׁהוּא בְּרִחוּק מֵאָה פַּרְסָה מֵרַבּוֹ בְּיוֹם־טוֹב, וְלָא אָזֵל וְאָתֵי בְּיוֹמֵהּ, עַל כָּל זֶה הוּא מְחֻיָּב לְהַקְּבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל, הַיְנוּ שֶׁיַּכִּיר פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל, הַיְנוּ שֶׁיְּכַבֵּד אֶת הַיּוֹם־טוֹב, וִיקַבֵּל אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל יוֹם־טוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנֵי רַבּוֹ וְכוּ', כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הַיּוֹם־טוֹב תָּלוּי בַּצַּדִּיקִים כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁמְּקַבֵּל אֶת הַיּוֹם־טוֹב הוּא מְקַבֵּל פְּנֵי רַבּוֹ מַמָּשׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל הַגַּדְלוּת, כִּי טֶבַע הַקַּטְנוּת – שֶׁיִּתְבַּטֵּל לְגַבֵּי גַּדְלוּת כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קל״ה · אות ג׳וְזֶה פֵּרוּשׁ: כִּי אֶקַּח מוֹעֵד – כְּשֶׁאֲקַבֵּל אֶת הַיָּמִים טוֹבִים. אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט – הַיְנוּ שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲנָוָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין פט): מַאי דִּכְתִיב: הַאֻמְנָם אֵלֶם וְכוּ', מַה יַּעֲשֶׂה וְכוּ', יָכוֹל אַף בְּדִבְרֵי תוֹרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן, יָכוֹל אֲפִלּוּ אִם הֵגִיס דַּעְתּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם. וְזֶה: כִּי אֶקַּח מוֹעֵד אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט – עַל־יְדֵי שֶׁאֲקַבֵּל אֶת הַמּוֹעֲדִים, עַל־יְדֵי־זֶה אֶזְכֶּה לַעֲנָוָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט כַּנַּ"ל: וְזֶהוּ גַּם־כֵּן עִנְיָן הַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר עַל פָּסוּק: אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ (לעיל בסימן קכט) כִּי הַקַּטְנוּת בָּטֵל לְגַבֵּי גַּדְלוּת, וְנֶאֱכָל וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַצַּדִּיק:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קל״ה · אות ד׳ · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)עוֹד שָׁמַעְנוּ בְּעִנְיָן זֶה: אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק יוּכַל לְהַרְגִּישׁ קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב, כִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב כַּנַּ"ל. וְהַסִּימָן עַל־זֶה אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק, הוּא אִם יֵשׁ לוֹ שִׁפְלוּת, כִּי טֶבַע הַקַּטְנוּת – שֶׁיִּתְבַּטֵּל לִפְנֵי גַּדְלוּת כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת הוּא אַהֲבָה, שֶׁיֹּאהַב אֶת הַצַּדִּיק אַהֲבָה שְׁלֵמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מ״ד:ל׳): וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ, וְתַרְגּוּמוֹ: חֲבִיבָא לֵהּ כְּנַפְשֵׁהּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל־א יח): וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד. וְאַהֲבָתוֹ אֶת הַצַּדִּיק יִהְיֶה יוֹתֵר מֵאַהֲבַת נָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל־ב א): נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים. אֲזַי עַל־יְדֵי הַהִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק, יָכוֹל לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר יוֹם־טוֹב תָּלוּי בַּצַּדִּיקִים. כִּי עִקַּר בְּחִינַת יוֹם־טוֹב הוּא, לְהַעֲלוֹת בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, לְבַטֵּל מַלְכוּת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא. כִּי מַלְכוּת נִקְרֵאת דָּ"לֶת, בְּגִין דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, וְנִמְצָא דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם. וְהַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת דָּלֶ"ת, נָפְלָה וְנַעֲשָׂה מִמֶּנָּה אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דִּקְלִפָּה. וּבְיוֹם־טוֹב צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְּרָא אָחֳרָא, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם יא): וַיְּהִי לְעֵת תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָכִים, פֵּרוּשׁ: יוֹם טוֹב נִקְרָא תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה, כִּי כָּל הַיָּמִים טוֹבִים הֵם יְמֵי דִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ראש השנה טז): בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים הָעוֹלָם נִדּוֹן: בְּפֶסַח וְכוּ', וְצָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. וְעַל־יְדֵי־זֶה יוֹצֵא הַמַּלְכוּת מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְנִתְבַּטֵּל מֶמְשַׁלְתָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו:): גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַגְּאֻלָּה, שֶׁנִּגְאָלִין עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה מֵהַמַּלְכוּת דִּקְלִפּוֹת. וְזֶהוּ: לְעֵת תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָכִים; שֶׁאָז יוֹצֵא מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת דָּלֶ"ת, מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְנִתְבַּטֵּל כֹּחַ הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא. וְעִקָּר – לְבַטֵּל כֹּחַ מַלְכוּת עֲמָלֵק, כִּי הִיא כּוֹלֶלֶת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כ״ד:כ׳): רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהָרַג שְׁמוּאֵל אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק, נֶאֱמַר (שמואל־א טו): וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: חֲתָכוֹ לְאַרְבַּע. שֶׁחָתַךְ הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, לְבַל יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ וּמֶמְשָׁלָה מֵהַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת דָּלֶ"ת, כִּי הֶעֱלָה הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהֶם. וְזֶה נַעֲשֶׂה בְּיוֹם־טוֹב כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וַיְשַׁסֵּף, וָי"ו יוּ"ד הוּא פְּעֻלָּה, וְשֹׁרֶשׁ הַתֵּבָה הוּא שס"ף. וְהוּא רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: שָׁבוּעוֹת סֻכּוֹת פֶּסַח, שֶׁהֵם הַיָּמִים טוֹבִים, שֶׁאָז יוֹצֵא הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַיָּמִים טוֹבִים הֵם יְמֵי דִּין, שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אבות פ"ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת, וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בַּעֲמָלֵק (דברים כ״ה:י״ח):
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קל״ה · אות ד׳ · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים וְכוּ' וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים, כִּי עִקַּר כֹּחוֹ הָיָה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם יִרְאַת אֱלֹקִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּכָל יוֹם־טוֹב יֵשׁ אַרְבַּע מִצְווֹת: בְּפֶסַח – אַרְבַּע כּוֹסוֹת, בְּסֻכּוֹת – אַרְבָּעָה מִינִים, בְּשָׁבוּעוֹת – לִמּוּד הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּאַרְבַּע בְּחִינוֹת: אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ, הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ (איוב כ״ח:כ״ז, ועיין ב"ר פ' כד, תשא פ' מ), כְּנֶגֶד הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת דָּלֶ"ת, שֶׁיּוֹצֵאת בְּיוֹם־טוֹב מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת כַּנַּ"ל. וְהַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים הֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין סב): מָאן מַלְכֵי – רַבָּנָן, כִּי הֵם מַעֲלִים אֶת הַמַּלְכוּת, עַל־כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב נַעֲשֶׂה עַל יָדָם. וּכְשֶׁמְּקַבְּלִים קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב, יֵשׁ לוֹ עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ (משלי כ״ב:ד׳): עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה'; כִּי יִרְאָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל: וְאַבְרָהָם אָבִינוּ טָרַח גַּם כֵּן עַל־זֶה, וְרָדַף אַרְבַּעַת הַמְּלָכִים, לְהַעֲלוֹת מֵהֶם הַמַּלְכוּת, וְיָצָא מִמֶּנּוּ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, יַעֲקֹב וְעֵשָׂו – כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים: אֶחָד חָכָם וְכוּ': (מִן "עוֹד שָׁמַעְנוּ" עַד כָּאן, כָּל זֶה מְבֹאָר הֵיטֵב לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה "מֵישָׁרָא דְּסַכִּינָא" בְּסִימָן ל, עַיֵּן שָׁם)
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קל״ה · אות ה׳וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְתָּח רַחְמָהּ שֶׁל הַמְקַשָּׁה לֵילֵד, כַּמּוּבָא בְּעֵץ־חַיִּים (שער ל"ה פ"ג): כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ צִירִים וּדְלָתוֹת לַבַּיִת, כָּךְ יֵשׁ צִירִים וּדְלָתוֹת לָאִשָּׁה (בכורות מה), וּמֵהַשְּׁתֵּי דַּלְתִין נַעֲשֶׂה צוּרַת ם סְתוּמָה, שֶׁשָּׁם נוֹצָר הַוָּלָד וְכוּ'. עַיֵּן שָׁם. וְצָרִיךְ לַחֲתֹךְ הַם לִשְׁנֵי דַּלְתִין, כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד, וְזֶהוּ: וַיְשַׁסֵּף – חֲתָכוֹ לְאַרְבַּע, שֶׁחָתַךְ הַמֵּ"ם לִשְׁנֵי דַּלְתִין, וְהָבֵן: (בֵּאוּר עִנְיָן זֶה שֶׁל הַמְקַשָּׁה לֵילֵד, יִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר)
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קנ״ה
כ־2 דק׳ · כ־240 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
שיחות הר״ן · אות קנ״ה · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)וְהֶאֱרִיךְ הַרְבֵּה בַּשִּׂיחָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, וְהוֹכִיחַ אוֹתָנוּ -וְאוֹתִי בְּיוֹתֵר - לְהִתְגַּבֵּר לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת, וּלְהַרְבּוֹת בְּתַעֲנוּגֵי שַׁבָּת וְכוּ’ (כַּנִּדְפַּס שָׁם). וְאָמַר: ״הֲלֹא כָּל הוֹצָאוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִין חוּץ מֵהוֹצָאוֹת שַׁבָּתוֹת וְיוֹם טוֹב״ וְכוּ’ (א״ה: ראה ביצה טז.). וְאָמַר: ״הֲלֹא גַּם בַּעַל הַבַּיִת פָּשׁוּט הוּא שָׂמֵחַ בְּשַׁבָּת בְּהַדָּגִים וְהַזּ’וּפִּיצֶא שֶׁלּוֹ״. וְאַחַר כָּךְ אָמַר לִי: “עַתָּה יְהֵא לְךָ מִמַּה לִּהְיוֹת בְּמָרָה שְׁחוֹרָה”. כַּוָּנָתוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוֹכִיחַ אוֹתִי הַרְבֵּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה בְּשַׁבָּת, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֶהְיֶה ח”ו בְּמָרָה שְׁחוֹרָה בְּיוֹתֵר מִזֶּה בְּעַצְמוֹ, מֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה בְּשַׁבָּת וְאֵינִי זוֹכֶה לָזֶה. (וּבֶאֱמֶת כִּוֵּן מְאֹד לְמַחֲשַׁבְתִּי בָּזֶה, כִּי תֵּכֶף בְּעֵת אֲמִירָתוֹ כָּל הנ”ל הִתְחִיל לַעֲלוֹת עַל מַחֲשַׁבְתִּי דְּאָגוֹת אֵיךְ זוֹכִין לְשִׂמְחָה בְּשַׁבָּת).
שיחות הר״ן · אות קנ״ה · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)וּבָזֶה שֶׁאָמַר דִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ - “עַתָּה יִהְיֶה לְךָ” וְכוּ’ - בָּזֶה נִחֵם וְחִזֵּק אוֹתִי הַרְבֵּה, שֶׁעַל כָּל פָּנִים לֹא יִהְיֶה לִי מָרָה שְׁחוֹרָה מִזֶּה בְּעַצְמוֹ, שֶׁאֲנִי מְחֻיָּב לִשְׂמֹחַ בְּשַׁבָּת, וכנ”ל. גַּם בְּעֵת שֶׁהָיָה מַרְבֶּה לְהוֹכִיחַ אוֹתִי עַל זֶה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּשַׁבָּת, אָז עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי: “אֲנִי חָפֵץ וְרוֹצֶה מְאֹד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה בְּשַׁבָּת” (וְכַוָּנָתִי הָיָה: אִם אֵינִי זוֹכֶה לְשִׂמְחָה בְּשַׁבָּת, עַל כָּל פָּנִים אֲנִי רוֹצֶה מְאֹד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה. וּכְבָר שָׁמַעְתִּי הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ מִגֹּדֶל מַעֲלַת הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין וְכוּ’), עָנָה וְאָמַר לְהָעוֹלָם: “הַשְׁמַעְתֶּם מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר? הֵיטֵב אֲשֶׁר דִּבֵּר!״. גַּם הוֹכִיחַ אוֹתָנוּ אָז לְזַמֵּר זְמִירוֹת בְּשַׁבָּת הַרְבֵּה, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ מֵאֵיזֶה בְּנֵי אָדָם הַיּוֹשְׁבִים עַל הַשֻּׁלְחָן, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁאֵין רְצוֹנָם בָּזֶה, רַק לְהִתְחַזֵּק לְזַמֵּר זְמִירוֹת בְּשִׂמְחָה, וּלְהַנְהִיג הַשֻּׁלְחָן כָּל יוֹם הַשַּׁבָּת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, כִּי עִקָּר הוּא הַשִּׂמְחָה בְּשַׁבָּת.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט · חלק 23 מתוך 30 (חלוקת האתר)ובבואו לשם לשכר, בתוך כך בא ספינה עם הרב הגאון החסיד המפורסם דקהלת שפיטובקע וגם שלוחי דרבנן.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט · חלק 24 מתוך 30 (חלוקת האתר)ואז היתה המעשה שהיו יראים לקבל בעצמם המעות מחמת המסור הנזכר לעיל, והכרחו למסר המעות הכל ליד האיש שהיה עם רבנו וכו' כנזכר לעיל. אזי הכרח האיש הנ"ל לחזר לטבריה עם המעות.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רפ״ח – אות ר״צ
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 49% מהספר עד סוף היום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רפ״ח(מח) אָמַר בּוֹאוּ וְנַחֲזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִים שֶׁעַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחוֹלְקִים עָלֵינוּ בָּאנוּ לִדְבָרִים גְּדוֹלִים, וְהֵם עוֹשִׂים לָנוּ טוֹבָה גְּדוֹלָה. כִּי כֵן הַדָּבָר שֶׁעַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת בָּאִים וּמַשִּׂיגִים דְּבָרִים גְּדוֹלִים. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תְּמוּרָה טז.): שֶׁבִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה נִשְׁתַּכְּחוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת וְכוּ', וְשָׁאַל יְהוֹשֻׁעַ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר לוֹ, לְאָמְרָן לְךָ אִי אֶפְשָׁר צֵא וְטָרְדֵן בְּמִלְחָמָה. וְעָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז הֶחֱזִירָן בְּפִלְפּוּלוֹ, וְעָתְנִיאֵל הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר כָּלֵב (יְהוֹשֻׁעַ טו): אֲשֶׁר יִלְכֹּד אֶת חֶבְרוֹן וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי, וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַמִּלְחָמָה זָכָה לְהַחֲזִיר הַהֲלָכוֹת שֶׁנִּשְׁתַּכְּחוּ:
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רפ״ט(מט) שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר אֲנִי קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן. גַּם נִמְצָא בִּכְתַב־יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה אֲנִי זָקֵן שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה וְכוּ' שֶׁמְּגַלֶּה דְּבָרִים שֶׁכִּסָּה עַתִּיק יוֹמִין וְכוּ':
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ר״צ(נ) שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר אֲנִי יָכוֹל עַכְשָׁו לוֹמַר כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל דּוֹמִין עָלַי כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם (בְּרָכוֹת נח). רַק שֶׁאֵין לִי הַחוּץ, וַחֲצִי דָּבָר אֵינִי רוֹצֶה לוֹמַר. פֵּרוּשׁ כִּי בֶּן עַזַּאי אָמַר כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל דּוֹמִין עָלַי כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם חוּץ מִן הַקֵּרֵחַ הַזֶּה, וְאָמַר הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לוֹמַר זֹאת שֶׁהֵם דּוֹמִין לְפָנָיו כַּנַּ"ל, רַק שֶׁאֵין לוֹ הַחוּץ לוֹמַר עָלָיו חוּץ מִזֶּה וְהָבֵן. גַּם נִרְאֶה מִכַּוָּנָתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּזֶה עִנְיָן. רַק שֶׁאֵין יָכוֹל לִגְמֹר הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת עַל כֵּן אֵינוֹ רוֹצֶה לְאָמְרוֹ: מַעֲלַת הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ניאוף · חלק ראשון · אות נ״ג – אות א׳
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
ספר המידות · ניאוף · חלק ראשון · אות נ״גנג. מִי שֶׁאֵינוֹ מֵפֵר בְּרִית, עַל־יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ זְכִירָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · ניאוף · חלק ראשון · אות נ״דנד. הִרְהוּרֵי נִאוּף בָּאִים עַל־יְדֵי שְׁבוּעַת שָׁקֶר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · ניאוף · חלק ראשון · אות נ״הנה. מִי שֶׁהוּא עָרֵב בְּעַד רָשָׁע, נַעֲשֲֶׂה נוֹאֵף.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · ניאוף · חלק ראשון · אות נ״ונו. מִי שֶׁמַּשְׁחִית דַּרְכּוֹ, עַל־יְדֵי זֶה נִכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · ניאוף · חלק ראשון · אות נ״זנז. עַל־יְדֵי גִּלּוּי עֲרָיוֹת בָּא הֲרִיגָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ספר המידות · ניאוף · חלק שני · אות א׳א. עַל־יְדֵי נִאוּף נוֹפֵל לִתְפִיסָה אוֹ לָחֳלִי כְּאֵב רַגְלַיִם, גַּם תַּלְמִיד שֶׁלּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה נוֹפֵל לָזֶה, גַּם מַזִּיקִין שׁוֹלְטִין עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות י״ד
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות י״דגַּם הָיָה אֶצְלָם מְמֻנִּים שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים לְהַשְׁגִּיחַ עַל כָּל אֶחָד אִם יֵשׁ לוֹ כָּל כָּךְ מָמוֹן כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר כִּי כָּל אֶחָד הָיָה צָרִיךְ לְהַרְאוֹת עָשְׁרוֹ בְּכָל פַּעַם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲלָה, שֶׁהָיָה לוֹ לְפִי מָמוֹנוֹ כַּנַּ"ל וְלִפְעָמִים הָיָה נַעֲשֶׂה מֵחַיָּה אָדָם, וּמֵאָדָם חַיָּה דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאֶחָד אִבֵּד מָמוֹנוֹ, אֲזַי נַעֲשָׂה מֵאָדָם חַיָּה אַחַר שֶׁאֵין לוֹ מָמוֹן וְכֵן לְהֵפֶךְ כְּשֶׁאֶחָד הִרְוִיחַ מָמוֹן, אֲזַי נַעֲשָׂה מֵחַיָּה אָדָם וְכֵן בִּשְׁאָר הַמַּעֲלוֹת כְּפִי הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל וְהָיוּ לָהֶם צוּרוֹת וּתמונות דיוקן שֶׁל אוֹתָן הָאֱלקוּת [דְּהַיְנוּ בַּעֲלֵי הַמָּמוֹן] וְהָיוּ אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד צוּרוֹת הַלָּלוּ וְהָיוּ מְחַבְּקִים וּמְנַשְּׁקִים אוֹתָם כִּי זֶה הָיָה הָעֲבוֹדָה וְהָאֱמוּנָה שֶׁלָּהֶם כַּנַּ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · עינים · אות ח׳ – אות י״א
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
ליקוטי עצות · עינים · אות ח׳עַל־יְדֵי לִמּוּד זְכוּת שֶׁהָאָדָם מְלַמֵּד עַל הָרָשָׁע, עַל־יְדֵי זֶה הָאָדָם נִצּוֹל מֵרַע עַיִן שֶׁל הָרָשָׁע. גַּם מַה שֶּׁהָרְשָׁעִים זוֹכִין בַּדִּין, וּמָרוֹם וּמְסֻלָּק מִשְׁפָּטָיו יִתְבָּרַךְ מֵהֶם, הַכֹּל הוּא לְטוֹבַת הַצַּדִּיק, כִּי גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְלַמֵּד זְכוּת עַל הָרָשָׁע בִּשְׁבִיל לְהַצִּיל אֶת הַצַּדִּיק מֵרַע עַיִן שֶׁל הָרָשָׁע: (לק"א סי' נ"ה אות ג')
ליקוטי עצות · עינים · אות ט׳עַל־יְדֵי רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ עַל כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵד' יְסוֹדוֹת אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בָּהֶם, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל כָּל הַפְּגָמִים שֶׁבָּהֶם: (לק"ת סי' ס"ז)
ליקוטי עצות · עינים · אות י׳לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא גַּם כֵּן דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, בְּוַדַּאי כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה הוּא מַעֲלָה יְתֵרָה. אֲבָל גַּם כְּשֶׁאֵין שׁוֹמְעִין תּוֹרָה, הָרְאִיָּה לְבַד הוּא גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה מֵאִיר וּמִתְנוֹצֵץ מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְקַבֵּל גְּדֻלָּה, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה כָּל אֶחָד לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, כָּרָאוּי לוֹ לְפִי מֹחוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבוּשָׁהּ וּתְשׁוּבָה וְלַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא: (לק"ת סי' ע"ב)
ליקוטי עצות · עינים · אות י״אעַל־יְדֵי הַהִסְתַּכְּלוּת לְבַד שֶׁרוֹאִין פְּנֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לַחֲזֹר לַמּוּטָב וּמוֹעִיל לִקְדֻשָּׁה מְאֹד: (לק"ת סי' ע"ה)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ב · קטע ד׳ – קטע ו׳
כ־9 דק׳ · כ־870 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ב · קטע ד׳צַדִּיקֵי יְסוֹדֵי עוֹלָם קוּמוּ כָּל שׁוֹכְנֵי עָפָר לְהַעְתִּיר בַּעֲדֵנוּ בְּעֵת צָרָה הַמָּרָה הַזּאת אֲבוֹת הָעוֹלָם, שִׁבְעָה רוֹעִים, אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקב, משֶׁה אַהֲרן יוֹסֵף דָּוִד, וְכָל הָאִמָּהוֹת שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וּשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ וְכָל הַזְּקֵנִים וְהַנְּבִיאִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, וְכָל הַתַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְהַקְּדוֹשִׁים וְהַיְרֵאִים וְהַתְּמִימִים שֶׁהָיוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עִמְדוּ נָא עוֹרְרוּ נָא כֻּלְּכֶם מִקָּטן וְעַד גָּדוֹל אַל תַּחֲרִישׁוּ וְאַל תִּשְׁקטוּ הִתְיַצְּבוּ נָא בְּעֶזְרָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה הַזּאת הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, יִזְכּר אַהֲבַתְכֶם וִיחַיֶּה זַרְעֲכֶם, וִיבַטֵּל מֵאִתָּנוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת (וּבִפְרָט גְּזֵירָה רָעָה וּמָרָה הַזּאת אֲשֶׁר כְּבָר יָצְאָה מִלִּפְנֵיהֶם, לֹא תְהֵא כָזאת בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא תֹאבַד שֶׁאֵרִית יַעֲקב), וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל כּחֲכֶם הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ אַל תַּבִּיטוּ עַל מַעֲשֵׂינוּ אֲשֶׁר לֹא טוֹבִים, וְעַל חֲטָאֵינוּ וַעֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ הַמְרֻבִּים וְהָעֲצוּמִים כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ, כִּי כְּבָר סְבַלְתֶּם יִסּוּרִים וְצָרוֹת הַרְבֵּה בִּשְׁבִילֵנוּ בְּחַיֵּיכֶם הַבִּיטוּ אֶל מְעַט דִּמְעַט טוֹב שֶׁנִּמְצָא בָּנוּ עֲדַיִן, כִּי אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הַגְּרוּעִים נִמְצָאִים כַּמָּה וְכַמָּה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁגַּם עַתָּה נִמְצָאִים קְצָת כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֵין דּוֹר יָתוֹם, וּתְהִלָּה לְאֵל לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל, "הֱקִיצוֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ" תתרצא חוּס וַחֲמל וְרַחֵם וּשְׁמַע קוֹל צַעֲקַת וְשַׁוְעַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צָעֲקוּ לְפָנֶיךָ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף מִיּוֹם שֶׁנִּשְׁמַע הַגְּזֵרָה הַמָּרָה הַזּאת עַד אֲשֶׁר כַּמָּה נְפָשׁוֹת מֵתוּ וְנֶחְלְשׁוּ עַל יְדֵי זֶה וְאַף כִּי עַתָּה אָנוּ מִתְרַפִּים מִלִּצְעק וְלָשׁוּב כָּרָאוּי, הֲלֹא אַתָּה יָדַעְתָּ חֲלִישׁוּת כּחֵנוּ, כִּי בָשָׂר וָדָם אֲנַחְנוּ וּמֵחֹמֶר קרַצְנוּ וְאַתָּה יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ כִּי מַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַחֲלוּשִׁים הָאֵלֶּה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת רַחֵם רַחֵם בַּעַל הָרַחֲמִים, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת כִּי אֵין מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה הַבֶּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִם, נֶחְשַׁבְנוּ כַּצּאן לָטֶּבַח יוּבָל, לַהֲרג וּלְאַבֵּד לְמַכָּה וּלְחֶרְפָּה, וּבְכָל זאת שִׁמְךָ לֹא שָׁכָחְנוּ נָא אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ רְאֵה אֶת עַמְּךָ מְרוּדִים מְאד, רְאֵה כִּי כָל עִקַּר צַעַר יִשְׂרָאֵל הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁרוֹצִים לְהַעֲבִיר אוֹתָם עַל דַּת יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, (מֵחֲמַת שֶׁגְּזֵירָה רָעָה זאת מְבִיאָה רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים עַל דָּת, וְרַבִּים מִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מְרוּצִים לְהָמִית אֶת עַצְמָם בְּיָדַיִם חַס וְשָׁלוֹם מִלַּעֲבוֹר עַל דָתְךָ הַקָּדוֹשׁ, אַךְ הֵם מִתְיָרְאִים אוּלַי אֵין זֶה רְצוֹנְךָ עַל פִּי ד"ת הַקְּדוֹשָׁה), עַל כֵּן הֵם הוֹלְכִים חֲשֵׁכִים עֲיֵפִים וְנִרְדָּפִים, נֶאֱנָחִים וְנִדְכָּאִים מְחַכִּים לָמוּת עָלֶיךָ וְאֵינֶנּוּ, וְעֵינֵיהֶם כָּלוֹת כָּל הַיּוֹם לִשְׁמעַ אֵיזֶה יְשׁוּעָה אֲמִתִּיִּית וְעֵינֵיהֶם תְּלוּיוֹת אֵלֶיךָ לְבַד "כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז", יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְיִכְמְרוּ רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, חוּסָה עָלֵינוּ כְּרב חֶמְלָתְךָ וְאַל תִּשְׁפּךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵינוּ בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַמַּעְתִּירִים אוֹתְךָ בַּעֲדֵנוּ תָמִיד "שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ" גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ וּפְדֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם (וּבִפְרָט מֵהַצָּרוֹת וְהַגְּזֵרוֹת אֲשֶׁר בָּעֵת הַזּאת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן רַחֲמָנָא לִשְׁזְבָן)
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ב · קטע ה׳חוּסָה יְהוָה עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע, וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּתְסַלֵּק וְתָסִיר וּתְבַטֵּל כָּל הַמִּשְׁפָּטִים וְהַדִּינִים מִיִּשְׂרָאֵל עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי בִטּוּל הַדִּינִים לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה שֶׁתַּגְדִּיל הַשִּׂמְחָה עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְתוֹךְ הָרַגְלִין שֶׁנִּזְכֶּה לִרְקד הַרְבֵּה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה "נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ", בְּשִׂמְחָה וְגִלָּה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה וּבִפְרָט בִּימֵי שִׂמְחָה וְיוֹם טוֹב יְמֵי חַג הַקְּדוֹשִׁים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, רַחֵם עָלֵינוּ וְחַזְּקֵנוּ לִשְׂמחַ בָּהֶם בְּכָל עז, כִּי הֵם זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ רַב לְהוֹשִׁיעַ רַחֵם עָלֵינוּ וְהַשְׁמִיעֵנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת אֲמִתִּיּוֹת מְהֵרָה שֶׁנִּתְבַּטְּלוּ כָּל הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת לְמַעַן נִזְכֶּה לִשְׂמחַ בְּשִׂמְחַת הַחַג הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְלֹא יִתְעַרְבֵּב שִׂמְחָתֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּחַג הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה בְּשִׂמְחָה אֲמִתִּיִּית, בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם, וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ" עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה מֵהַחַג הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַזֶּה עַל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ)
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ב · קטע ו׳וּתְחַזְּקֵנוּ וּתְאַמְּצֵנוּ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית קדֶשׁ בֶּאֱמֶת, כָּרָאוּי לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הַנִּבְחָר מִכָּל הָעַמִּים וְהַלְּשׁוֹנוֹת וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תִּשְׁמר אַתָּה בְעַצְמְךָ אֶת בְּרִיתֵנוּ הַקָּדוֹשׁ מִכָּל מִינֵי פְּגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם וְתַעֲשֶׂה כְּנִפְלְאוֹתֶיךָ, וּתְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ מְהֵרָה לְתִקּוּן הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן הַנִּבְחָר בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב כִּי בְּעצֶם נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וּבְכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁשָּׁמְרוּ אֶת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו, אֲנִי בָּטוּחַ וְנִשְׁעָן שֶׁתְּתַקֵּן אוֹתִי וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְתַהֲפךְ הַכּל לְטוֹבָה עַד שֶׁגַּם כָּל הַפְּגוּמִים מְאד מְאד בִּפְגַם הַבְּרִית יִהְיוּ בִּכְלַל תִּקּוּן הַבְּרִית בֶּאֱמֶת כִּי מִמְּךָ לֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר תתרצד חוּס וַחֲמל עָלַי, חוּס וַחֲמל עָלַי וְעַל כָּל חֶבְרָתֵנוּ, וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עַל בָּשְׁתֵּנוּ וּכְלִמָּתֵנוּ אֲשֶׁר אָנוּ נִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמֵנוּ וְנִמְאָסִים מְאד עַד אֲשֶׁר קָשֶׁה לָנוּ מְאד לִסְבּל אֶת עַצְמֵנוּ עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ וּפְדֵנוּ וּגְאָלֵנוּ עַתָּה לְמַעַן שְׁמֶךָ "שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ" הוֹשַׁע יְהוָה אֶת עַמְּךָ אֶת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, בְּכָל פָּרָשַׁת הָעִבּוּר יִהְיוּ כָּל צָרְכֵיהֶם לְפָנֶיךָ אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם עֶבְרָה כְּאִשָּׁה עֻבָּרָה, יִהְיוּ כָּל צָרְכֵיהֶם לְפָנֶיךָ לְרַחֵם עֲלֵיהֶם מְהֵרָה בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה עֲשֵׂה רְצוֹנְךָ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְתֵן נַחַת רוּחַ לִירֵאֶיךָ מִתָּחַת וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה שְׁמַע שַׁוְעַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה מְהֵרָה בַּקָּשָׁתָם בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה, שְׁמַע צַעֲקַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה מְהֵרָה בַּקָּשָׁתָם בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה צָרְכֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרֻבִּים וְדַעְתָּם קְצָרָה, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ שֶׁתִּתֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ, וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה, "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי בָּרוּךְ יְהוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות סה
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
השתפכות הנפש · אות סה · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)אָסוּר לְאָדָם לַעֲמֹד עַצְמוֹ עַל שׁוּם דָּבָר, הַיְנוּ שֶׁאָסוּר לְהִתְעַקֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה לוֹ דַּוְקָא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ הֵן פַּרְנָסָה אוֹ בָּנִים אוֹ שְׁאָר צְרָכָיו, רַק צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים. אִם יִתֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן וְאִם לָאו לָאו.
השתפכות הנפש · אות סה · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)וְזֶה אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע לְשׁוֹן גְּזֵלָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ" הַיְנוּ לִקַּח הַדָּבָר בְּחָזְקָה בִּגְזֵלָה אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים כַּנַּ"ל (שָׁם, סִימָן קצ"ו).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות סה
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
משיבת נפש · רצף ג · אות סה · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ זוֹכְרִין אֶת כָּל זֹאת בְּכָל פַּעַם עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ גַּם עַתָּה לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּתּוֹחֶלֶת וְהַתִּקְוָה וְהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לִשְׁבֹּר אֶת כָּל הַמְּנִיעוֹת וְלָבוֹא לְתַכְלִית הַטּוֹב. וְזֶה: "חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים" - "הַמְיַחֲלִים" דַּיְקָא שֶׁהוּא בְּחִינַת חִזּוּק הָרָצוֹן שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁזֶּה יָמִים רַבִּים שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה אֶל הַטּוֹב אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מְיַחֵל וּמְקַוֶּה וּמְצַפֶּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמַיִם וְזֶה כָּל הַמְיַחֲלִים, כָּל דַּיְקָא יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה כַּנַּ"ל (שָׁם אוֹת כ"ו כ"ז כ"ח כ"ט):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות יט
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
עצות ישרות · מועדים · אות יט · חלק 7 מתוך 9 (חלוקת האתר)זֶה הַשּׁוֹפֵךְ דַּם עַצְמוֹ, כִּי גַּם לְבַזּוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁיּוּכַל לִפֹּל בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא בְּוַדַּאי אִסּוּר חָמוּר, כִּי צְרִיכִין לָדוּן גַּם אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת, כִּי מִי יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹמוֹ.
עצות ישרות · מועדים · אות יט · חלק 8 מתוך 9 (חלוקת האתר)וְהָעִקָּר - שֶׁלֹּא תְּיָאֵשׁ אֶת עַצְמְךָ מִן הַצְּעָקָה לְעוֹלָם, וְלִצְעֹק וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד מֵעֹמֶק הַלֵּב בְּחִינַת: שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי הַשֵּׁם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה כֻּלָּנוּ לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שכ · פסקה 5 – פסקה 10
כ־4 דק׳ · כ־440 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שכ · פסקה 5דִּבְרֵי הַכּוֹתֵב בְּדִמְעָה מֵעֹצֶם תְּשׁוּקַת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְכוּ'.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שכ · פסקה 6נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שכ · פסקה 7וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה וַעֲצוּמָה וּבִפְרָט לִידִידִי כְּנַפְשִׁי הַוָּתִיק הַמֻּפְלָג מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר, הִזָּהֵר וְהִזָּהֵר בְּנִי וְתַלְמִידִי חֲבִיבִי לְבַל יַעֲלֶה עָלֶיךָ רַעְיוֹן חַס וְשָׁלוֹם שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הָאֱמֶת, רַק בּוֹא תָּבוֹא בְּרִנָּה עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְפֹה עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְכֵן כָּל יָמֶיךָ עַד יָבוֹא מוֹרֵה צֶדֶק לְמַעַן יֵיטִיב לְךָ לָנֶצַח, וּבְחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ תַּחֲזִיק לִי טוֹבָה לָנֶצַח נְצָחִים.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שכא · פסקה 1בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ג' תֵּצֵא ת"ר. אוּמַאן.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שכא · פסקה 2רַב שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו הַיְקָרִים שֶׁיִּחְיוּ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שכא · פסקה 3מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּיוֹם א'. לְהַרְחִיב בְּדִבְרֵי אֱמֶת אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה עַתָּה, וּבְקָרוֹב תָּבוֹא בְּעַצְמְךָ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֵינוּ וִיזַכֵּנוּ לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ שְׁנֵי הַבְּקִיאוּת שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ, שֶׁהֵם בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ. כִּי בְּוַדַּאי הוּא בְּקִיאוּת גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד כַּאֲשֶׁר כְּבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה כַּמָּה פְּעָמִים, וְיוֹתֵר יֵשׁ לְדַבֵּר מִזֶּה כִּמְעַט בְּכָל יוֹם, כִּי עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנוּשׁ הוּא וְחוֹלֶה מְאֹד. וְכַמָּה וְכַמָּה חוֹתְרִים עָלֵינוּ מְאֹד בְּכָל יוֹם לְהַפִּילוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם, וּצְרִיכִין בְּכָל פַּעַם לִזְכֹּר הֵיטֵב בְּעִנְיַן הַבְּקִיאוּת הַנַּ"ל, וְעוֹד כַּמָּה שִׂיחוֹת קְדוֹשׁוֹת וְתוֹרוֹת נוֹרָאוֹת הַשַּׁיָּכִים לָזֶה, לְמַעַן יִשָּׁאֵר קַיָּם עַל עָמְדוֹ תָּמִיד. וּבִפְרָט בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל שֶׁאָז נִמְשָׁךְ הַשְּׁנֵי בְּקִיאוּת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל וְכוּ' וְכוּ'. בֶּאֱמֶת אֵינִי יָכוֹל לְהָבִין כְּלָל בַּמֶּה זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ כָּזֹאת. וְאִם נַעֲשֶׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וּמַחֲלֹקֶת וּבִזְיוֹנוֹת, אַף עַל פִּי כֵן אַשְׁרֵינוּ אַשְׁרֵינוּ וַדַּאי, וַעֲדַיִן יֵשׁ תִּקְוָה לְחַכּוֹת לְכָל טוּב בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שכא · פסקה 4דִּבְרֵי אָבִיךָ
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שכא · פסקה 5נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שכא · פסקה 6וְשָׁלוֹם לִבְנִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שכא · פסקה 7לְמַעַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תִּתְגַּבֵּר בְּכָל עֹז לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד, וּבְטַח בַּה' כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ, וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה. וּתְחַיֶּה עַצְמְךָ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל יוֹם, וּבִתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים וַאֲמִירַת תְּהִלִּים בְּכַוָּנָה, וּתְדַבֵּר עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּכָל יוֹם, וּתְשַׂמַּח נַפְשֶׁךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר. וַאֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹד לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּרְךָ וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיֵּיטִיב לְךָ בְּחַסְדּוֹ. לֹא כַחֲטָאֵינוּ יַעֲשֶׂה לָנוּ וְכוּ', כִּי חַסְדּוֹ גָּדוֹל עָלֵינוּ, חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְכוּ'. וְאֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ עַתָּה. וְשָׁלוֹם וְחַיִּים כְּנַפְשְׁךָ בְּנִי חֲבִיבִי וָנֶפֶשׁ אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שכא · פסקה 9וְשָׁלוֹם לַחֲתָנִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב בָּרוּךְ נֵרוֹ יָאִיר עִם שְׁלוֹם זוּגָתוֹ הִיא בִּתִּי מָרַת חַנָּה צִירְיל תִּחְיֶה, וְלִבְנִי נַחְמָן, וְלִבְנִי יוֹסֵף יוֹנָה שֶׁיִּחְיוּ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שכא · פסקה 10לְמַעַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּאגֶערְט צוּא לֶערְנֶין, אוּן דַאוֶוענְט עֶרִינְסְט. אוּן הִיט בֶּענְשִׁין אוּן קְרִיאַת שְׁמַע לֵיְענֶען, אוּן כָּל הַבְּרָכוֹת. אוּן הִיט אַייךְ פוּן שְׁלֶעכְטְס אוּן טְרַאכְט אוֹף דֶּעם תַּכְלִית. וָוארִין דֶּער תַּכְלִית אִיז נָאר תּוֹרָה אוּן תְּפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים [הִשְׁתּוֹקְקוּ לִלְמֹד, וְהִתְפַּלְלוּ בִרְצִינוּת, וְהִזָּהֲרוּ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וּבַאֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע וְכֹל הַבְּרָכוֹת. וְהִזָּהֲרוּ מֵרַע וְחִשְׁבוּ עַל הַתַּכְלִית, כִּי הַתַּכְלִית הִיא רַק תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים].
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ל' · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ל' · פסקה 1 · חלק 1 מתוך 6 (חלוקת האתר)לוּדָא. ר' לֵוָטִי. לֵוִי הַסְּרַד. לֵוִי סְתָּם הוּא לֵוִי בֶּן סִיסִי. בַּר לִיוָאִי. ר' לֵוִי סָבָא. ר' לֵוִי סוּכִיָה.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ל' · פסקה 1 · חלק 2 מתוך 6 (חלוקת האתר)לֵוִי בַּר שְׁמוּאֵל. ר' לֵוִי בַּר שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי. לֵוִי בַּר בּוּדִי אוֹ בֶּן בִירְיָי. לֵוִי בַּר בּוּטָא.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ל' · פסקה 1 · חלק 3 מתוך 6 (חלוקת האתר)רַב לֵוִי בַר לַחְמָא אוֹ בַר חַמָא. לֵוִי בַּר הוּנָא בְּר' חִיָיא. ר' לֵוִי בֶּן פַּרְטָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קט״ז · סעיף א׳ – סעיף י׳
כ־5 דק׳ · כ־490 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
קיצור שולחן ערוך · סימן קט״ז · סעיף א׳כָּל כְּלִי חֶרֶס שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ, לָא מַהֲנֵי לֵה, לֹא הַגְעָלָה וְלֹא לִבּוּן. אֲבָל הַתַּנּוּרִים וְהַכִּירוֹת הַבְּנוּיִים מֵאֲבָנִים וּלְבֵנִים, מַהֲנִי לְהוּ לִבּוּן (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קי סָעִיף א וסָעִיף ב). בְּתַנּוּרִים שֶׁהֵם בְּבֵית הַחֹרֶף, נוֹהֲגִין דְּלָא מַהֲנֵי לְהוּ הֶכְשֵׁר. וּכְשֶׁרוֹצִים לְהַעֲמִיד עַל הַתַּנּוּר אֵיזֶה קְדֵרָה בְּפֶּסַח, צְרִיכִין לְהַנִּיחַ תְּחִלָּה טַס שֶׁל בַּרְזֶל וְעָלֶיהָ מַעֲמִידִין הַקְּדֵרָה, וְזֶה מַהֲנֵי גַּם בְּתַנּוּר הֶעָשׂוּי מֵחֲרָסִים (קאכלען).
קיצור שולחן ערוך · סימן קט״ז · סעיף ב׳כְּלֵי עֵץ וּכְלֵי מַתָּכוֹת וּכְלֵי אֶבֶן וּכְלֵי עֶצֶם מַהֲנֵי לְהוּ הַגְעָלָה. אַךְ אִם הוּא דָּבָר שֶׁמִּתְקַלְקֵל בְּרוֹתְחִין, כְּגוֹן כֵּלִים הַמְדֻבָּקִים בְּדֶבֶק (ליים), וַאֲפִלּוּ אִם רַק הַקַתָּא מְדֻבֶּקֶת בְּאֵיזֶה דֶּבֶק, לֹא מַהֲנֵי לֵיה הַגְעָלָה, מִשּׁוּם דְּחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא לֹא יַגְעִילוּ יָפֶה.
קיצור שולחן ערוך · סימן קט״ז · סעיף ג׳קֹדֶם שֶׁמַּגְעִיל אֶת הַכְּלִי, צָרִיךְ לְנַקּוֹתוֹ הֵיטֵב מִן הַחֲלוּדָּה (ראסט) וְכַדּוֹמֶה, שֶׁיְהֵא נָקִי לְגַמְרֵי. אֲבָל מַרְאוֹת [כְּתָמִים] (פלעקן) אֵין בָּהֶם קְפִידָא. וְאִם יֵשׁ גּוּמּוֹת בַּכְּלִי, צָרִיךְ לְנַקְּרָן הֵיטֵב. וְאִם הוּא כְּלִי מַתֶּכֶת, יָשִׂים עַל הַגֻּמּוֹת גֶּחָלִים לְלַבֵּן שָׁם, וְאַחַר כָּךְ יַגְעִילוֹ. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְנַקּוֹת הֵיטֵב הַגֻּמּוֹת וְהַסְּדָקִים, וְגַם אִי אֶפְשָׁר לְלַבֵּן שָׁם, אֵין לוֹ תַקָּנָה. וְלָכֵן בְּסַכִּינִים עִם קַתּוֹת, צְרִיכִין לְדַקְדֵק הֵיטֵב אִם מוֹעִילָה לָהֶן הַגְעָלָה. וּמִצְוָה מִן הַמַּבְחָר לְמִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ, שֶׁיִּקְנֶה לוֹ סַכִּינִים חֲדָשִׁים לַפֶּסַח.
קיצור שולחן ערוך · סימן קט״ז · סעיף ד׳כֵּלִים שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁין בָּהֶם עַל יְדֵי הָאוּר בְּלִי מַיִם, צְרִיכִין לִבּוּן. וְלָכֵן הָאַגָּנוֹת וְהַמַּחֲבוֹת שֶׁאוֹפִין בָּהֶן חָמֵץ, צְרִיכִין לִבּוּן. וְהַלִּבּוּן צָרִיךְ לִהְיֹת לְכַתְּחִלָּה לִבּוּן חָזָק, עַד שֶׁיִּהְיוּ נִיצוֹצוֹת נִתָּזִין מִמֶּנּוּ. וְהַמַּרְדֶּה (שויפעל) שֶׁל עֵץ אֵין לָה תַּקָּנָה.
קיצור שולחן ערוך · סימן קט״ז · סעיף ה׳כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טְלַאי, אִם הוּא בְּעִנְיַן שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יֵשׁ תַּחַת הַטְּלַאי מַשֶּׁהוּ חָמֵץ בְּעַיִן, אֲזַי צָרִיךְ מִקֹּדֶם לְלַבֵּן אוֹתוֹ מָקוֹם, עַד שֶׁיֵּדַע בְּבֵרוּר, שֶׁאִם הָיָה שָׁם מַשֶּׁהוּ חָמֵץ הָיָה נִשְׂרָף, וְאַחַר כָּךְ יַגְעִילוֹ. וְאִם אֵין חֲשָׁשׁ שֶׁיְהֵא שָׁם חָמֵץ בְּעַיִן, אֲזַי אִם הָיָה הַטְּלַאי נַעֲשֶׂה קֹדֶם שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ חָמֵץ, יָכוֹל לְהַגְעִילוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, דִּכְמוֹ שֶׁבָּלַע אֶת הֶחָמֵץ, כָּךְ יִפְלְטֶנוּ בְּהַגְעָלָה. אֲבָל אִם נִשְׁתַּמֵּשׁ תְּחִלָּה בְּכְּלִי חָמֵץ, וְאַחַר כָּךְ שָֹמוּ אֶת הַטְּלַאי, אֲזַי לֹא מַהֲנֵי לֵה הַהַגְעָלָה לַמָּקוֹם שֶׁתַּחַת הַטְּלַאי, אֶלָּא צָרִיךְ לִתֵּן גַּם כֵּן קֹדֶם הַהַגְעָלָה גֶּחָלִים עַל הַטְּלַאי לְלַבֵּן אֶת הַמָּקוֹם הַהוּא. וְאִם הַטְּלַאי נִתְחַבֵּר בְּהַתָּכַת בְּדִיל אוֹ כֶּסֶף וְכַדּוֹמֶה, יָכוֹל לְהַגְעִילוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, כִּי בְּלִיעַת הֶחָמֵץ נִשְׂרְפָה אָז בַּהַתָּכָה.
קיצור שולחן ערוך · סימן קט״ז · סעיף ו׳מְדוֹכָה בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכּוֹ לָדוּךְ בּוֹ דְבָרִים חֲרִיפִים עִם חָמֵץ בְּיַחַד, צָרִיכָה לִבּוּן קַל, דְּהַיְנוּ שֶׁמְמַלְּאִין אוֹתָה גֶּחָלִים בּוֹעֲרוֹת שֶׁתִּרְתַּח כָּל כָּךְ עַד שֶׁהַקַּשׁ נִשְׂרַף עָלָיו מִבַּחוּץ. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לָדוּךְ בָּהּ רַק פִּלְפְּלִין וְכַדּוֹמֶה, סַגֵי בְּהַגְעָלָה.
קיצור שולחן ערוך · סימן קט״ז · סעיף ז׳כֵּלִים שֶׁהֶחְזִיק בָּהֶם יַיִן שָׂרָף לְקִיּוּם, אֵין טַעַם וְרֵיחַ יֵין הַשָׂרָף נִפְלָט עַל יְדֵי הַגְעָלָה, רַק אִם בִּשֵּׁל אוֹתָן הֵיטֵב בְּמַיִם עִם אֵפֶר עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק מֵהֶם הָרֵיחַ לְגַמְרֵי, מוֹעִילָה לָהֶם אַחַר כָּךְ הַגְעָלָה.
קיצור שולחן ערוך · סימן קט״ז · סעיף ח׳הַגְעָלַת הֶחָבִית יַעֲשֶׂה בְּדֶרֶךְ זֶה, יְלַבֵּן אֲבָנִים וִישִׂימֵן בָּהּ, וִיעָרֶה עֲלֵיהֶן מַיִם רוֹתְחִין מִכְּלִי רִאשׁוֹן, וִיגַלְגֵּל אֶת הֶחָבִית כְּדֵי שֶׁתַּגִּיעַ הַהַגְעָלָה לְכָל מָקוֹם. וְחָבִיּוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁהֵן עֲשׂוּיוֹת מִכַּמָּה דַּפִּים מְחֻבָּרִים בְּחֲשּׁוּקִים, אִם עָמַד בָּהֶם חָמֵץ, כְּגוֹן יֵין שָׂרָף אוֹ שֶׁהֶחְזִיק בָּהֶן קֶמַח, לֹא מַהֲנֵי לְהוּ הַגְעָלָה.
קיצור שולחן ערוך · סימן קט״ז · סעיף ט׳כָּל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ הַגְעָלָה, לֹא מַהֲנֵי לֵיה קְלִפָּה, אֶלָּא דַּוְקָא הַגְעָלָה.
קיצור שולחן ערוך · סימן קט״ז · סעיף י׳כָּל כְּלִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְנַקּוֹתוֹ הֵיטֵב, כְּגוֹן הַנָּפָּה, וְכִיס שֶל רֵיחַיִם, וְכֵן סַלִּים שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם חָמֵץ, וְכֵן [מִגְרֶרֶת] (ריב אייזען), וְכֵן כְּלִי שֶׁפִּיו צַר וְאִי אֶפְשָׁר לְשַׁפְשְׁפוֹ מִבִּפְנִים, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ קָנִים, לֹא מַהֲנֵי לֵהּ הַגְעָלָה.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
התפילה היומית
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
מסדר ליקוטי תפילות
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ב
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ב · קטע ד׳
צַדִּיקֵי יְסוֹדֵי עוֹלָם קוּמוּ כָּל שׁוֹכְנֵי עָפָר לְהַעְתִּיר בַּעֲדֵנוּ בְּעֵת צָרָה הַמָּרָה הַזּאת אֲבוֹת הָעוֹלָם, שִׁבְעָה רוֹעִים, אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקב, משֶׁה אַהֲרן יוֹסֵף דָּוִד, וְכָל הָאִמָּהוֹת שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וּשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ וְכָל הַזְּקֵנִים וְהַנְּבִיאִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, וְכָל הַתַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְהַקְּדוֹשִׁים וְהַיְרֵאִים וְהַתְּמִימִים שֶׁהָיוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עִמְדוּ נָא עוֹרְרוּ נָא כֻּלְּכֶם מִקָּטן וְעַד גָּדוֹל אַל תַּחֲרִישׁוּ וְאַל תִּשְׁקטוּ הִתְיַצְּבוּ נָא בְּעֶזְרָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה הַזּאת הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, יִזְכּר אַהֲבַתְכֶם וִיחַיֶּה זַרְעֲכֶם, וִיבַטֵּל מֵאִתָּנוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת (וּבִפְרָט גְּזֵירָה רָעָה וּמָרָה הַזּאת אֲשֶׁר כְּבָר יָצְאָה מִלִּפְנֵיהֶם, לֹא תְהֵא כָזאת בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא תֹאבַד שֶׁאֵרִית יַעֲקב), וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל כּחֲכֶם הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ אַל תַּבִּיטוּ עַל מַעֲשֵׂינוּ אֲשֶׁר לֹא טוֹבִים, וְעַל חֲטָאֵינוּ וַעֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ הַמְרֻבִּים וְהָעֲצוּמִים כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ, כִּי כְּבָר סְבַלְתֶּם יִסּוּרִים וְצָרוֹת הַרְבֵּה בִּשְׁבִילֵנוּ בְּחַיֵּיכֶם הַבִּיטוּ אֶל מְעַט דִּמְעַט טוֹב שֶׁנִּמְצָא בָּנוּ עֲדַיִן, כִּי אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הַגְּרוּעִים נִמְצָאִים כַּמָּה וְכַמָּה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁגַּם עַתָּה נִמְצָאִים קְצָת כְּשֵׁרִים וִירֵאִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֵין דּוֹר יָתוֹם, וּתְהִלָּה לְאֵל לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל, "הֱקִיצוֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ" תתרצא חוּס וַחֲמל וְרַחֵם וּשְׁמַע קוֹל צַעֲקַת וְשַׁוְעַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צָעֲקוּ לְפָנֶיךָ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף מִיּוֹם שֶׁנִּשְׁמַע הַגְּזֵרָה הַמָּרָה הַזּאת עַד אֲשֶׁר כַּמָּה נְפָשׁוֹת מֵתוּ וְנֶחְלְשׁוּ עַל יְדֵי זֶה וְאַף כִּי עַתָּה אָנוּ מִתְרַפִּים מִלִּצְעק וְלָשׁוּב כָּרָאוּי, הֲלֹא אַתָּה יָדַעְתָּ חֲלִישׁוּת כּחֵנוּ, כִּי בָשָׂר וָדָם אֲנַחְנוּ וּמֵחֹמֶר קרַצְנוּ וְאַתָּה יוֹדֵעַ יִצְרֵנוּ כִּי מַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַחֲלוּשִׁים הָאֵלֶּה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת רַחֵם רַחֵם בַּעַל הָרַחֲמִים, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת כִּי אֵין מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה הַבֶּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִם, נֶחְשַׁבְנוּ כַּצּאן לָטֶּבַח יוּבָל, לַהֲרג וּלְאַבֵּד לְמַכָּה וּלְחֶרְפָּה, וּבְכָל זאת שִׁמְךָ לֹא שָׁכָחְנוּ נָא אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ רְאֵה אֶת עַמְּךָ מְרוּדִים מְאד, רְאֵה כִּי כָל עִקַּר צַעַר יִשְׂרָאֵל הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁרוֹצִים לְהַעֲבִיר אוֹתָם עַל דַּת יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, (מֵחֲמַת שֶׁגְּזֵירָה רָעָה זאת מְבִיאָה רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים עַל דָּת, וְרַבִּים מִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מְרוּצִים לְהָמִית אֶת עַצְמָם בְּיָדַיִם חַס וְשָׁלוֹם מִלַּעֲבוֹר עַל דָתְךָ הַקָּדוֹשׁ, אַךְ הֵם מִתְיָרְאִים אוּלַי אֵין זֶה רְצוֹנְךָ עַל פִּי ד"ת הַקְּדוֹשָׁה), עַל כֵּן הֵם הוֹלְכִים חֲשֵׁכִים עֲיֵפִים וְנִרְדָּפִים, נֶאֱנָחִים וְנִדְכָּאִים מְחַכִּים לָמוּת עָלֶיךָ וְאֵינֶנּוּ, וְעֵינֵיהֶם כָּלוֹת כָּל הַיּוֹם לִשְׁמעַ אֵיזֶה יְשׁוּעָה אֲמִתִּיִּית וְעֵינֵיהֶם תְּלוּיוֹת אֵלֶיךָ לְבַד "כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז", יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְיִכְמְרוּ רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, חוּסָה עָלֵינוּ כְּרב חֶמְלָתְךָ וְאַל תִּשְׁפּךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵינוּ בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַמַּעְתִּירִים אוֹתְךָ בַּעֲדֵנוּ תָמִיד "שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ" גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ וּפְדֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם (וּבִפְרָט מֵהַצָּרוֹת וְהַגְּזֵרוֹת אֲשֶׁר בָּעֵת הַזּאת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן רַחֲמָנָא לִשְׁזְבָן)
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ב · קטע ה׳
חוּסָה יְהוָה עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע, וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּתְסַלֵּק וְתָסִיר וּתְבַטֵּל כָּל הַמִּשְׁפָּטִים וְהַדִּינִים מִיִּשְׂרָאֵל עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי בִטּוּל הַדִּינִים לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה שֶׁתַּגְדִּיל הַשִּׂמְחָה עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְתוֹךְ הָרַגְלִין שֶׁנִּזְכֶּה לִרְקד הַרְבֵּה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה "נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ", בְּשִׂמְחָה וְגִלָּה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה וּבִפְרָט בִּימֵי שִׂמְחָה וְיוֹם טוֹב יְמֵי חַג הַקְּדוֹשִׁים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, רַחֵם עָלֵינוּ וְחַזְּקֵנוּ לִשְׂמחַ בָּהֶם בְּכָל עז, כִּי הֵם זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ רַב לְהוֹשִׁיעַ רַחֵם עָלֵינוּ וְהַשְׁמִיעֵנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת אֲמִתִּיּוֹת מְהֵרָה שֶׁנִּתְבַּטְּלוּ כָּל הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת לְמַעַן נִזְכֶּה לִשְׂמחַ בְּשִׂמְחַת הַחַג הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְלֹא יִתְעַרְבֵּב שִׂמְחָתֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּחַג הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה בְּשִׂמְחָה אֲמִתִּיִּית, בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם, וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ" עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה מֵהַחַג הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַזֶּה עַל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ)
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קכ״ב · קטע ו׳
וּתְחַזְּקֵנוּ וּתְאַמְּצֵנוּ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית קדֶשׁ בֶּאֱמֶת, כָּרָאוּי לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הַנִּבְחָר מִכָּל הָעַמִּים וְהַלְּשׁוֹנוֹת וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תִּשְׁמר אַתָּה בְעַצְמְךָ אֶת בְּרִיתֵנוּ הַקָּדוֹשׁ מִכָּל מִינֵי פְּגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם וְתַעֲשֶׂה כְּנִפְלְאוֹתֶיךָ, וּתְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ מְהֵרָה לְתִקּוּן הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן הַנִּבְחָר בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב כִּי בְּעצֶם נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וּבְכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁשָּׁמְרוּ אֶת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו, אֲנִי בָּטוּחַ וְנִשְׁעָן שֶׁתְּתַקֵּן אוֹתִי וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְתַהֲפךְ הַכּל לְטוֹבָה עַד שֶׁגַּם כָּל הַפְּגוּמִים מְאד מְאד בִּפְגַם הַבְּרִית יִהְיוּ בִּכְלַל תִּקּוּן הַבְּרִית בֶּאֱמֶת כִּי מִמְּךָ לֹא יִפָּלֵא כָּל דָּבָר תתרצד חוּס וַחֲמל עָלַי, חוּס וַחֲמל עָלַי וְעַל כָּל חֶבְרָתֵנוּ, וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עַל בָּשְׁתֵּנוּ וּכְלִמָּתֵנוּ אֲשֶׁר אָנוּ נִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמֵנוּ וְנִמְאָסִים מְאד עַד אֲשֶׁר קָשֶׁה לָנוּ מְאד לִסְבּל אֶת עַצְמֵנוּ עָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ וּפְדֵנוּ וּגְאָלֵנוּ עַתָּה לְמַעַן שְׁמֶךָ "שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ" הוֹשַׁע יְהוָה אֶת עַמְּךָ אֶת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, בְּכָל פָּרָשַׁת הָעִבּוּר יִהְיוּ כָּל צָרְכֵיהֶם לְפָנֶיךָ אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם עֶבְרָה כְּאִשָּׁה עֻבָּרָה, יִהְיוּ כָּל צָרְכֵיהֶם לְפָנֶיךָ לְרַחֵם עֲלֵיהֶם מְהֵרָה בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה עֲשֵׂה רְצוֹנְךָ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְתֵן נַחַת רוּחַ לִירֵאֶיךָ מִתָּחַת וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה שְׁמַע שַׁוְעַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה מְהֵרָה בַּקָּשָׁתָם בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה, שְׁמַע צַעֲקַת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה מְהֵרָה בַּקָּשָׁתָם בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה צָרְכֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרֻבִּים וְדַעְתָּם קְצָרָה, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ שֶׁתִּתֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ, וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה, "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי בָּרוּךְ יְהוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗היום בלוח ובמחזור
סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 235 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תש״צ
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־38 דק׳
- ספירת העומר: היום י״ד לעומר
פרשת השבוע (נקראת בשבת א׳ באייר): קדושים
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־2 במאי 2030, בשעה 19:18 בערך.
עניינו של יום בתורת רבנו
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
המחזור השנתי
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
ההתקדמות שלך
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
התיקון הכללי
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
העמקה ומקורות
הספרים של היום בספרייה
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קל״ה
- שיחות הר״ן · אות קנ״ה
- שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רפ״ח
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רפ״ט
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ר״צ
- ספר המידות · ניאוף
- סיפורי מעשיות · מעשה י״ב
- ליקוטי עצות · עינים
- השתפכות הנפש · אות סה
- משיבת נפש · רצף ג · אות סה
- עצות ישרות · מועדים
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שכ
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שכא
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ל'
- קיצור שולחן ערוך · סימן קט״ז
איך נבנה הסדר
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.