ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״ה · אות א׳תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן – לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאֵרַע לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי יֵשׁ כֹּחַ בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים לְהוֹצִיא הַטִּפָּה מֵהַקְּלִפָּה שֶׁלָּקְחָה אוֹתָהּ, כִּי תְּהִלִּים בְּגִימַטְרִיָּא לִילִית עִם הַחֲמֵשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמָהּ, שֶׁהִיא הַמְמֻנָּה עַל זֶה, כַּיָּדוּעַ.
וְצָרִיךְ לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת תְּהִלִּים, שֶׁתְּהִלִּים בְּגִימַטְרִיָּא תפ"ה, שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּמִסְפַּר הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת: אֵל אֱלֹקִים בִּמְלוֹאוֹ, כָּזֶה: אָלֶף לָמֶד, אָלֶף לָמֶד הֵי יוּד מֵם, שֶׁעַל־יְדֵי הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ יוֹצְאָה הַטִּפָּה מֵהַקְּלִפָּה, כִּי הַטִּפָּה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּיָּדוּעַ, כִּי יֵשׁ בָּהּ כֹּחַ אֵשׁ וּמַיִם, חֲמִימוּת וְלַחוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְעַל יְדֵי הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵל אֱלֹקִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה, כַּיָּדוּעַ, שֶׁהֵם גִּימַטְרִיָּא תְּהִלִּים כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הַטִּפָּה מִשָּׁם, וְזֶה צָרִיךְ לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת תְּהִלִּים:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״ה · אות ב׳וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל, כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, כַּמּוּבָא (בִּגְמָרָא פְּסָחֵים קיז וּבַזֹּהַר), שֶׁהֵם אַשְׁרֵי וְלַמְנַצֵּחַ וּמַשְׂכִּיל וְהַלְלוּיָהּ וְכוּ', עַיֵּן בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י. וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל לָשׁוֹן וְלָשׁוֹן שֶׁל הָעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת הַנַּ"ל לְבַטֵּל כֹּחַ הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ הַלְּשׁוֹנוֹת הֵם הֶפֶךְ הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל,
כִּי אַשְׁרֵי הוּא לְשׁוֹן רְאִיָּה וְהִסְתַּכְּלוּת – הֶפֶךְ הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל שֶׁעִקַּר כֹּחָהּ מִקִּלְקּוּל הָרְאוּת, מִבְּחִינַת: וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת, בִּבְחִינוֹת: יְהִי מְאֹרֹת – חָסֵר, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ת"ז תיקון מד דף עט:): דָּא לִילִית. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר כֹּחָהּ מִקִּלְקוּל הָרְאִיָּה, וְאַשְׁרֵי שֶׁהוּא לְשׁוֹן רְאִיָּה הִיא הֶפֶךְ מִמֶּנָּה.
וְכֵן מַשְׂכִּיל, כִּי הִיא בְּחִינַת מְשַׁכֵּל, וּמַשְׂכִּיל הוּא הֶפֶךְ מִזֶּה, וְעִנְיָן זֶה עַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסימן יט), כִּי עִקַּר כֹּחָהּ לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם בְּמִקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשְׂכִּיל עַל יְדֵי תֻּרְגְּמָן, שֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרַע, לִפְעָמִים מְשַׁכֵּל וְלִפְעָמִים מַשְׂכִּיל, עַיֵּן שָׁם.
וְכֵן הַלְלוּיָהּ – הֶפֶךְ הַקְּלִפָּה, שֶׁשְּׁמָהּ לִילִית עַל שֵׁם שֶׁהִיא מְיַלֶּלֶת בִּילָלָה תָּמִיד, וְהַלֵּל הֶפֶךְ יְלָלָה, כִּי אוֹתִיּוֹת "הַלְּלִי" הֵם הֶפֶךְ "יְלָלָה".
וְהַשְּׁאָר לֹא פֵּרֵשׁ.
גַּם הַטִּפָּה בָּאָה מֵהַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה, כַּיָּדוּעַ, כִּי גַּם הַטִּפָּה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּנַּ"ל, וְיָדוּעַ שֶׁהַדַּעַת הוּא בְּחִינַת חֲמִשָּׁה חֲסָדִים וְחָמֵשׁ גְּבוּרוֹת, עַל כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל.
וְזֶה בְּחִינַת (תהילים ל״ב:א׳): לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע – רָאשֵׁי־תֵבוֹת נַאַף, שֶׁהוּא נִכְנָע עַל יְדֵי בְּחִינַת לְדָוִד מַשְׂכִּיל, דְּהַיְנוּ תְּהִלִּים:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״ה · אות ג׳אַחַר־כָּךְ גִּלָּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁצָּרִיךְ לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁיִּקְרֶה לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר. וְאֵלּוּ הֵן:
מִכְתָּם לְדָוִד – טז
לְדָוִד מַשְׂכִּיל – לב,
אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל – מא,
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג – מב,
לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת – נט,
לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן – עז,
תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה – צ,
הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ – קה,
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל – קלז,
הַלְלוּיָה הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ – קנ.
וְאָמַר, שֶׁאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, הֵם תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לְמִקְרֶה חַס וְשָׁלוֹם, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֵין צָרִיךְ לִפְחֹד עוֹד כְּלָל מִפְּגָם הַנּוֹרָא שֶׁל הַמִּקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּוַדַּאי נִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי זֶה: (וְעַיֵּן עִנְיָן זֶה בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִּנְיָנָא בְּסוֹפוֹ.)
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״ו · אות א׳ · חלק 1 מתוך 2 (חלוקת האתר)תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ וְכוּ' (תהילים קי״ט:קע״ו):
כִּי יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בַּעֲבֵרָה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, בֵּין אִם נִתְעוֹרֵר תֵּכֶף וּמִיָּד וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה, אֲזַי אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ, כִּי עֲדַיִן לֹא נִתְרַחֵק הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ הַטּוֹב. כִּי כְּשֶׁעוֹשֶׂה עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוֹלֵךְ וְנוֹטֶה מֵהַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר אֶל דֶּרֶךְ אַחֵר מְקֻלְקָל, וְשָׁם יוֹצְאִים מֵאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ כַּמָּה וְכַמָּה נְתִיבוֹת וּדְרָכִים תּוֹעִים וּמְקֻלְקָלִים מְאֹד, שֶׁכְּשֶׁמַּתְחִילִין לֵילֵךְ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ הָרָע, אֲזַי תּוֹעִים וּנְבוֹכִים בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים עַד שֶׁקָּשֶׁה לָשׁוּב וְלָצֵאת מִשָּׁם,
אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דַּרְכּוֹ לִקְרוֹת אֶת הָאָדָם תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, וְקוֹרְאוֹ שֶׁיָּשׁוּב לַאֲחוֹרָיו, וּלְכָל אֶחָד קוֹרֵא לְפִי בְּחִינָתוֹ: יֵשׁ שֶׁקּוֹרְאוֹ בִּרְמִיזָה, וְיֵשׁ בִּקְרִיאָה מַמָּשׁ, וְיֵשׁ שֶׁבּוֹעֵט בּוֹ וּמַכֵּהוּ, וְזֶהוּ הַקְּרִיאָה שֶׁלּוֹ, כִּי אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ: עַד מָתַי פְּתָיִים תְּאֵהֲבוּ פֶּתִי, וְהַתּוֹרָה הוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָם וּמְבַקְּשָׁם שֶׁיַּחְזְרוּ אֵלָיו.
וְעַל־כֵּן כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא נָטָה הַרְבֵּה מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, אֲזַי אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לָשׁוּב, מֵחֲמַת שֶׁהוּא מַכִּיר עֲדַיִן אֶת הַקּוֹל וְרָגִיל בּוֹ, כִּי זֶה סָמוּךְ הָיָה אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ קוֹל הַתּוֹרָה, וַעֲדַיִן לֹא שָׁכַח אֶת הַקּוֹל, וַעֲדַיִן לֹא תָּעָה הַרְבֵּה בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים הָאֲחֵרִים הַתּוֹעִים וְהַנְּבוֹכִים, וְעַל כֵּן בְּקַל אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב,
וְהוּא כִּמְשַׁל הָרוֹעֶה, שֶׁכַּאֲשֶׁר שֶׂה אֶחָד תּוֹעֶה מֵהַדֶּרֶךְ אֲזַי תֵּכֶף הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ, וּכְשֶׁהַשֶּׂה עֲדַיִן לֹא תָּעָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ, אֲזַי הוּא מַכִּיר הַקּוֹל וְהוֹלֵךְ אַחֲרָיו תֵּכֶף. אֲבָל כְּשֶׁכְּבָר נָטָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ, אֲזַי כְּבָר שָׁכַח אֶת הַקּוֹל וְאֵינוֹ מַכִּיר בּוֹ. וְגַם הָרוֹעֶה מְיָאֵשׁ עוֹד מִלְּבַקְּשׁוֹ, מֵחֲמַת שֶׁזֶּה זְמַן רַב שֶׁהָלַךְ וְתָעָה מֵאִתּוֹ, כֵּן כְּשֶׁכְּבָר הֶאֱרִיךְ זְמַן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּרִשְׁעוֹ, וְנָטָה וְתָעָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לְאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַמְקֻלְקָלִים וְהַתּוֹעִים וְהַנְּבוֹכִים וְהַמְבֻלְבָּלִים, אֲזַי קָשֶׁה לוֹ לָשׁוּב כַּנַּ"ל:
וְדַע, שֶׁאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַמְקֻלְקָלִים וְהַתּוֹעִים, כְּשֶׁאָדָם תּוֹעֶה בָּהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, הַרְבֵּה מְאֹד, אֶפְשָׁר לִפְעָמִים שֶׁיִּתְעֶה מְאֹד וְיֵלֵךְ בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַנְּבוֹכִים, וַאֲזַי דַּיְקָא מֵרֹב תְּעוֹתוֹ בָּהֶם, יִתְהַפֵּךְ וְיָשׁוּב עַד שֶׁיִּהְיֶה סָמוּךְ מְאֹד לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, וְלֹא יִהְיֶה רַק הֶרְחֵק מְעַט בֵּינוֹ לְבֵין מְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, וּבְקַל עַל יְדֵי נִסָּיוֹן קַל יָשׁוּב עוֹד לִמְקוֹמוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קוֹרְאוֹ וּמַזְמִין לוֹ הַנִּסָּיוֹן, אֵינוֹ מַכִּיר בַּקּוֹל, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לָשׁוּב לִמְקוֹמוֹ.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״ו · אות א׳ · חלק 2 מתוך 2 (חלוקת האתר)וְזֶה הוּא הַחִלּוּק שֶׁבֵּין עוּל יָמִים לְזָקֵן, כִּי מִי שֶׁעֲדַיִן בְּבַחֲרוּתוֹ וַעֲדַיִן לֹא הִזְקִין בַּחֲטָאָיו, אֶפְשָׁר לוֹ יוֹתֵר לָשׁוּב מֵהַזָּקֵן, מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן הוּא סָמוּךְ וְלֹא שָׁכַח אֶת הַקּוֹל הַקְּרִיאָה.
וְזֶה: תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד – הַיְנוּ שֶׁתָּעִיתִי מֵהַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר כְּשֶׂה אוֹבֵד הַנּוֹטֶה מֵהַדֶּרֶךְ כַּנַּ"ל, עַל כֵּן אֲנִי שׁוֹאֵל מִלְּפָנֶיךָ:
בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי – הַיְנוּ שֶׁתְּמַהֵר לְבַקְּשֵׁנִי, כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי זוֹכֵר עֲדַיִן אֶת הַקּוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,
וְזֶהוּ: בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי – שֶׁתְּמַהֵר לְבַקְּשֵׁנִי תֵּכֶף, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי עֲדַיִן, וַעֲדַיִן אֲנִי מַכִּיר אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל הַמִּצְווֹת, שֶׁהֵם הַתּוֹרָה, עַל־כֵּן בַּקָּשָׁתִי – שֶׁתְּרַחֵם עָלַי לְבַקְּשֵׁנִי מְהֵרָה מִיָּד, כָּל זְמַן שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁכַחְתִּי אֶת מִצְווֹתֶיךָ, דְּהַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן אֲנִי מַכִּיר אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,
כִּי כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם, הָאָדָם נִזְקָן בַּחֲטָאִים קָשֶׁה מְאֹד לְבַקְּשׁוֹ, כִּי כְּבָר שָׁכַח אֶת קוֹל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְאֵינוֹ מַכִּיר בְּקוֹל הַקְּרִיאָה, עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּמַהֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַקְּשׁוֹ לְהַחֲזִירוֹ אֵלָיו, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא שָׁכַח עֲדַיִן לְגַמְרֵי אֶת קוֹל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל,
וְזֶהוּ מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי, כַּנַּ"ל: