פותחים את היום עם תורת רבנו
שבת קודש, כ״ה באב ה׳תש״צ · 24 באוגוסט 2030
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ס״א · אות א׳ – אות א׳
כ־7 דק׳ · כ־710 מילים · 90% מהספר עד סוף היום
הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כַּמּוּבָא. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא בֶּאֱמֶת דָּבָר נִפְלָא וְנֶעְלָם מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי. אַךְ דַּע, שֶׁעִקָּר הַזְּמַן הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין מְבִינִים, דְּהַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁשִּׂכְלֵנוּ קָטָן, כִּי כָל מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, הַזְּמַן נִקְטָן וְנִתְבַּטֵּל בְּיוֹתֵר. כִּי בַּחֲלוֹם, שֶׁאָז הַשֵּׂכֶל נִסְתַּלֵּק, וְאֵין לוֹ רַק כֹּחַ הַמְדַמֶּה, אֲזַי בְּרֶבַע שָׁעָה יְכוֹלִים לַעֲבֹר כָּל הַשִּׁבְעִים שָׁנָה, כַּאֲשֶׁר נִדְמֶה בַּחֲלוֹם, שֶׁעוֹבֵר וְהוֹלֵךְ כַּמָּה וְכַמָּה זְמַנִּים בְּשָׁעָה מוּעֶטֶת מְאֹד, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּתְעוֹרְרִים מֵהַשֵּׁנָה, אֲזַי רוֹאִים, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַזְּמַנִּים וְהַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁעָבְרוּ בַּחֲלוֹם, הוּא זְמַן מֻעָט מְאֹד בֶּאֱמֶת. וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁאַחַר־כָּךְ בְּהָקִיץ אָז חוֹזֵר הַשֵּׂכֶל אֵלָיו, וְאֵצֶל הַשֵּׂכֶל כָּל אֵלּוּ הַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁעָבְרוּ בַּחֲלוֹם הֵם רַק רֶבַע שָׁעָה אֶצְלוֹ, רַק שִׁבְעִים שָׁנָה מַמָּשׁ, הֵם שִׁבְעִים שָׁנָה גַּם אֵצֶל הַשֵּׂכֶל שֶׁלָּנוּ. וּבֶאֱמֶת בְּהַשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ לְמַעְלָה מִשִּׂכְלֵנוּ, גַּם מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב אֶצְלֵנוּ לְשִׁבְעִים שָׁנָה מַמָּשׁ הוּא גַם־כֵּן רַק רֶבַע שָׁעָה אוֹ פָּחוֹת. כִּי כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁיְּכוֹלִין לַעֲבֹר שִׁבְעִים שָׁנָה בַּחֲלוֹם, וּבֶאֱמֶת אָנוּ יוֹדְעִין אַחַר־כָּךְ בַּשֵּׂכֶל שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא רַק רֶבַע שָׁעָה, כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ, מַה שֶּׁנֶּחֱשָׁב לְפִי שִׂכְלֵנוּ שִׁבְעִים שָׁנָה מַמָּשׁ, הוּא בַּשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ לְמַעְלָה יוֹתֵר רַק רֶבַע שָׁעָה, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים זֹאת. כִּי גַּם בַּחֲלוֹם אִם הָיָה אֶחָד בָּא אֶצְלוֹ בִּשְׁעַת הַחֲלוֹם וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ, שֶׁכָּל זֶה שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁעוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינָם כְּלוּם, וְהַכֹּל הוּא רַק רֶבַע שָׁעָה – בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מַאֲמִין לוֹ כְּלָל, כִּי לְפִי הַדִּמְיוֹן שֶׁבַּחֲלוֹם נִדְמֶה לוֹ שֶׁעוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים מַמָּשׁ; כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֶצְלֵנוּ לְפִי שִׂכְלֵנוּ נִדְמֶה שֶׁזֶּהוּ זְמַן שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, בַּשֵּׂכֶל הַגָּדוֹל יוֹתֵר הוּא רַק רֶבַע שָׁעָה. וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה, שֶׁבַּשֵּׂכֶל שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עוֹד יוֹתֵר לְמַעְלָה, גַּם אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁבַּשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ מִשִּׂכְלֵנוּ אֵינוֹ נֶחֱשָׁב שָׁם, בַּשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ עוֹד יוֹתֵר, רַק לִזְמַן מֻעָט וּפָחוּת מְאֹד. וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה עַד אֲשֶׁר יֵשׁ שֵׂכֶל גָּבוֹהַּ כָּל־כָּךְ, שֶׁשָּׁם כָּל הַזְּמַן כֻּלּוֹ אֵינוֹ נֶחֱשָׁב כְּלָל, כִּי מֵחֲמַת גֹּדֶל הַשֵּׂכֶל מְאֹד, כָּל הַזְּמַן אַיִן וָאֶפֶס לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁאֶצְלֵנוּ הַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁעוֹבְרִים בַּחֲלוֹם הֵם רַק רֶבַע שָׁעָה בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל, כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שֵׂכֶל לְמַעְלָה מִשֵּׂכֶל, עַד שֶׁהַזְּמַן נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי:
וְעַל־כֵּן מָשִׁיחַ, שֶׁעָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְסָבַל מַה שֶּׁסָּבַל, וְאַחַר כָּל זֶה, בַּסּוֹף יֹאמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ (תהילים ב׳:ז׳). וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ וְנִפְלָא מְאֹד, לִכְאוֹרָה, אַךְ כָּל זֶה מֵחֲמַת גֹּדֶל עֹצֶם שִׂכְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, לְפִי גֹּדֶל מַדְרֵגָתוֹ שֶׁיֹּאחַז אָז, וּמֵחֲמַת הַפְלָגַת עֹצֶם מַעֲלַת שִׂכְלוֹ, שֶׁיִּגְדַּל אָז מְאֹד מְאֹד. עַל־כֵּן יִהְיֶה כָּל הַזְּמַן שֶׁעָבַר עָלָיו מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן, כֻּלּוֹ אַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ, וְיִהְיֶה מַמָּשׁ כְּאִלּוּ נוֹלָד הַיּוֹם, כִּי יִתְבַּטֵּל כָּל הַזְּמַן בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל מְאֹד. וְעַל־כֵּן יֹאמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ – הַיּוֹם מַמָּשׁ, כִּי כָל הַזְּמַן שֶׁעָבַר, אַיִן וָאֶפֶס לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל:
וְכֵן אָנוּ רוֹאִים בְּמָקוֹם גַם־כֵּן, שֶׁהַבַּעַל־כֹּחַ יָכוֹל לַעֲבֹר מָקוֹם גָּדוֹל בְּשָׁעָה מוּעֶטֶת. נִמְצָא שֶׁאֶצְלוֹ כָּל זֶה הַמָּקוֹם הוּא קָטָן, וְאֵצֶל הַחֲלוּשֵׁי־כֹחַ נֶחֱשָׁב זֶה הַמָּקוֹם גָּדוֹל, וּצְרִיכִים לֵילֵךְ שָׁעָה מְרֻבָּה עַד שֶׁעוֹבְרִים אוֹתוֹ הַמָּקוֹם. וּכְמוֹ־כֵן לְמַעְלָה מַעְלָה, כָּל מַה שֶּׁהַכֹּחַ גָּדוֹל יוֹתֵר, הַמָּקוֹם נִקְטָן אֶצְלוֹ יוֹתֵר, וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה, עַד שֶׁהַמָּקוֹם נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, רַק שֶׁבְּשִׂכְלֵנוּ אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כָּל זֶה, כְּמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בַּחֲלוֹם אֶת הָאֱמֶת, שֶׁכָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁנִּדְמֶה בַּחֲלוֹם אֵינוֹ כְּלוּם בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ־כֵן גַּם אָנוּ אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין, שֶׁכָּל הַזְּמַן שֶׁלָּנוּ אֵינוֹ כְּלוּם לְמַעְלָה בַּשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ כַּנַּ"ל:
אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ל״ג:א׳). אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁמַּסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַנְּסִיעוֹת שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, הֵם מְכַפְּרִין עַל אֵלֶּה אֱלֹקֶיךָ יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ עַל פְּגַם עֲבוֹדָה־זָרָה. כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין עוֹבְדִין עֲבוֹדָה־זָרָה, יֵשׁ פְּגַם עֲבוֹדָה־זָרָה, כִּי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה הִיא גַם־כֵּן בְּחִינַת עֲבוֹדָה־זָרָה, וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא (בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב) עַל פָּסוּק (דברים י״א:ט״ז): וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹקִים אֲחֵרִים, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁסָּרִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה־זָרָה, וְעַל־יְדֵי הַנְּסִיעוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְכַּפֵּר. וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה־זָרָה בָּעוֹלָם, חֲרוֹן־אַף בָּעוֹלָם (ספרי פ' ראה והובא בפירש"י שם). נִמְצָא כְּשֶׁנִּתְכַּפֵּר פְּגַם עֲבוֹדָה־זָרָה כַּנַּ"ל, נִמְתָּק הַחֲרוֹן־אַף, וְנִמְשָׁךְ רַחֲמָנוּת. וְעִקָּר רַחֲמָנוּת הוּא בִּבְחִינַת (בראשית מ״ג:י״ד): וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים – לָכֶם דַּיְקָא. הַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן לָנוּ הָרַחֲמָנוּת, שֶׁיִּמְסֹר אֶת הָרַחֲמָנוּת בְּיָדֵינוּ. כִּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁגַּם הַחוֹלַאַת הַקָּשָׁה וְכָל הַיִּסּוּרִין הֵם הָרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ, כִּי בְּוַדַּאי כָּל מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה לְהָאָדָם, אֲפִלּוּ יִסּוּרִין קָשִׁים, הַכֹּל הוּא רַק רַחֲמָנוּת, אֲבָל אָנוּ מְבַקְּשִׁים, שֶׁיִּתֵּן וְיִמְסֹר בְּיָדֵינוּ אֶת הָרַחֲמָנוּת, כִּי אֵין אָנוּ מְבִינִים הָרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ, וְגַם אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְקַבֵּל אוֹתוֹ הָרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ הַנַּ"ל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן בְּיָדֵינוּ אֶת הָרַחֲמָנוּת, שֶׁאֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ נְרַחֵם עָלֵינוּ, וְאֶצְלֵנוּ הָרַחֲמָנוּת בִּפְשִׁיטוּת, לְהִתְרַפֵּא מִן הַחֹלִי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְזֶהוּ יִשְׂרָאֵל – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: אֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים, כַּנַּ"ל, כִּי הָרַחֲמָנוּת נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות רע״ב
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 90% מהספר עד סוף היום
אִישׁ אֶחָד מֵהַקַּלֵּי עוֹלָם נִכְנַס אֶצְלוֹ בְּעִיר אַחַת וְהִתְפָּאֵר לְפָנָיו עַל אֲשֶׁר הוּא מְלֻמָּד בִּלְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים, כִּי הָיָה עַתָּה בְּבָתֵּי עַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶם וְלֹא יָדְעוּ הַסּוֹפְרִים שֶׁלָּהֶם תֵּבָה אַחַת לִקְרוֹתָהּ הֵיטֵב וְהוּא פֵּרְשָׁהּ לָהֶם. וְהָיָה לְזֶה הָאִישׁ הַנַּ"ל גַּדְלוּת גָּדוֹל מְאֹד עַל שֶׁהוּא מְלֻמָּד כָּל כָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם. וְאַחַר כָּךְ יָצָא הָאִישׁ הַנַּ"ל וְהָיָה רַבֵּנוּ ז"ל מִתְלוֹצֵץ מִמֶּנּוּ עַל שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת כָּל כָּךְ מִשְּׁטוּתִים כָּאֵלֶּה. וְיָשַׁב שָׁם אִישׁ אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁהָיָה לַמְדָן מֻפְלָג וִירֵא ה', וְעָנָה וְאָמַר לְרַבֵּנוּ ז"ל: "אֶפְשָׁר טוֹב יוֹתֵר מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת מִדִּבְרֵי שְׁטוּת מִמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת ח"ו מִדִּבְרֵי תּוֹרָה?" וְשָׁתַק רַבֵּנוּ ז"ל אֵיזֶה שָׁעָה קַלָּה. וְאַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר: אַדְּרַבָּא, נַהֲפֹךְ הוּא! וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (בְּרָכוֹת סא:)
לְעִנְיַן ר' עֲקִיבָא שֶׁנִּתְפַּס בִּתְפִיסָה שֶׁאָמַר לוֹ פַּפּוּס: אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁנִּתְפַּסְתָּ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְאוֹי לוֹ לְפַפּוּס שֶׁנִּתְפַּס עַל דְּבָרִים בְּטֵלִים. כִּי עֹנֶשׁ הַגַּדְלוּת הוּא תְּפִיסָה (וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם" סִימָן כב לִקּוּטֵי מוֹהֲרָ"ן חֵלֶק רִאשׁוֹן וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ס"ג בְּהַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת וְכוּ', כִּי שָׁם מוּבָא מֵעִנְיַן הַתְּפִיסָה שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא עַיֵּן שָׁם). נִמְצָא שֶׁהַגַּדְלוּת שֶׁעָנְשׁוֹ תְּפִיסָה, כְּשֶׁהוּא עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, טוֹב יוֹתֵר מֵהַגַּדְלוּת עַל דְּבָרִים בְּטֵלִים:
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ל״א
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 91% מהספר עד סוף היום
ואולי אני משבע ועומד על זה וכו'. והתחיל שוב הרב הגדול הנ"ל להפציר אותו מאד. ואמר שאלתנו ובקשתנו על כל פנים ילמדנו רבנו איזה חידוש מחידושיו הנחמדים והנעימים אשר חננו ה'. יחננו גם כן ויטעימנו מהם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תקמ״ג
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 89% מהספר עד סוף היום
וְעַל־כֵּן הָעִקָּר לְהִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים הַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּעִיר, כְּגוֹן בְּנֵי הָעֲשִׁירִים וְאוֹתָן שֶׁמֻּחְזָקִים בְּלִמּוּד, וְאָז הַקְּטַנִּים מִתְקָרְבִים מִמֵּילָא וְכַנַּ"ל. גַּם דַּרְכּוֹ הָיָה שֶׁלֹּא הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב זְקֵנִים רַק בְּנֵי הַנְּעוּרִים כַּמּוּבָא בְּהָאָלֶף־בֵּית (סֵפֶר הַמִּדּוֹת) שֶׁהַנְּעָרִים בְּקַל לְהָשִׁיב אוֹתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִן הַזְּקֵנִים. וְכֵן סִפֵּר לִי זָקֵן אֶחָד עַל עַצְמוֹ שֶׁפַּעַם אַחַת כְּשֶׁהָיָה אֶצְלוֹ עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת בְּזַאסְלַאב אָז אָמַר לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, רַבֵּנוּ קָרְבוּ אוֹתִי אֲלֵיכֶם. הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵינִי יָכוֹל לְקָרֵב זְקֵנִים. אַחַר־כָּךְ שָׂחַק רַבֵּנוּ קְצָת וְאָמַר לוֹ, תֹּאמְרוּ שֶׁכָּךְ הוּא הָאֱמֶת שֶׁאֵינִי יָכוֹל, בְּוַדַּאי אֲנִי יָכוֹל לְקָרֵב גַּם זְקֵנִים. אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נִתְקָרֵב זֶה הַזָּקֵן הֵיטֵב לְרַבֵּנוּ כְּמוֹ בְּנֵי הַנְּעוּרִים. וְכֵן מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה תָּעִיתִי כְּשֶׂה אוֹבֵד [בְּלִקּוּטֵי א' בְּסִימָן ר"ו] הַחִלּוּק שֶׁבֵּין עוּל יָמִים לְזָקֵן עַיֵּן שָׁם. וְכֵן שָׁמַעְנוּ וְרָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁקָּשֶׁה לְקָרֵב הַזְּקֵנִים:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · שבת · אות ד׳ – אות ב׳
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 91% מהספר עד סוף היום
ד. עַל יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר שֶׁל מָשִׁיחַ גַּם עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. עַל יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת הוּא כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו וְהוּא מְמַלֵּא שְׁאֵלוֹתָיו, גַּם הוּא גּוֹזֵר וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיְּמָהּ, גַּם הַקֶּרֶן שֶׁל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ קַיָּמִים לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵינוֹ אוֹכֵל אֶלָּא מִפֵּרוֹתֵיהֶם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. מִי שֶׁהוּא מְקֻדָּשׁ יוֹתֵר, הוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁנָה יוֹתֵר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. עַל יְדֵי רִבּוּי הַשֵּׁנָה וְהַתְּנוּמָה, עַל יְדֵי זֶה דּוֹחֲפִין אוֹתוֹ מִמֶּרְכָּבָה דִּקְדֻשָּׁה, וְנִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו, וְנִתְקַלְקֵל צֶלֶם. אֱלהִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ג · אות מ״ג
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 90% מהספר עד סוף היום
כִּי יֵשׁ מְדִינָה שֶׁהֵם בְּקִיאִים מְאד בְּחָכְמַת הַנְּגִינָה [שֶׁקּוֹרִין מוזיקה] וְכֻלָּם עוֹסְקִים שָׁם בְּחָכְמָה זוֹ וַאֲפִלּוּ בָּנִים קְטַנִּים וְאֵין שָׁם קָטָן שֶׁלּא יָכוֹל לְנַגֵּן עַל אֵיזֶה כְּלִי שִׁיר וְהַקָּטָן שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמְּדִינָה הוּא חָכָם גָּדוֹל בִּמְדִינָה אַחֶרֶת בְּאוֹתוֹ הַחָכְמָה שֶׁל נְגִינָה וְהַחֲכָמִים וְהַמֶּלֶךְ שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמְּדִינָה וְהַמקהלות זמר הֵם חֲכָמִים מֻפְלָגִים מְאד מְאד בְּאוֹתוֹ הַחָכְמָה .
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · תפלה · קטע ע״ח – קטע ע״ט
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 92% מהספר עד סוף היום
עַכְשָׁו הַתְּפִלָּה הִיא בְּגָלוּת בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא גָּבוֹהַּ מְאֹד וּבְנֵי אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהּ, וּכְשֶׁעוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל הֵם חֲפֵצִים לִפְטֹר אֶת הַתְּפִלָּה מֵעֲלֵיהֶם. וְעַל יְדֵי יִרְאָה שְׁלֵמָה הַבָּאָה עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַג' מִדּוֹת רָעוֹת (כַּמְבֹאָר בְּיִרְאָה אוֹת כ'), עַל־יְדֵי זֶה פּוֹדִין הַתְּפִלָּה מִן הַגָּלוּת וַאֲזַי הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז אֵין צְרִיכִין לְשׁוּם רְפוּאָה עַל־יְדֵי דָּאקְטֶירְיָא, כִּי מִתְרַפְּאִין עַל־יְדֵי כָּל מַה שֶּׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין, כְּגוֹן לֶחֶם וּמַיִם וְכַיּוֹצֵא. כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת מַמְשִׁיכִין כֹּחַ כָּל הָרְפוּאוֹת לְתוֹךְ כָּל מַה שֶּׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין. וּכְשֶׁזוֹכִין לִתְפִלָּה כָּזֹאת הִיא בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, וַאֲזַי כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְכָל הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְכָל הַשָּׂרִים הָעֶלְיוֹנִים כֻּלָּם הֵם נִכְנָעִים תַּחְתָּיו, כִּי כֻּלָּם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ וְהוּא נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵי כֻּלָּם. וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בְּשָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ עִם הַמְפֻרְסָמִים וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁכָּל הַנְּשָׁמוֹת נֶחֱלָקִים תַּחְתָּם. וְהָעַזּוּת שֶׁל הַמַּנְהִיגִים וּמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁכָּל מֶמְשַׁלְתָּם עַל־יְדֵי עַזּוּת, נוֹפֵל וְנִתְבַּטֵּל לְפָנָיו. וַאֲזַי זוֹכֶה שֶׁתִּתְקַיֵּם מֶמְשַׁלְתּוֹ עַל הַמַּלְאָכִים, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי: (לק"ת סי' א')
ג' דְּבָרִים הֵם מַפְסִידֵי הַתְּפִלָּה: א' אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם – שֶׁלֹּא לְבַזּוֹת שׁוּם אָדָם. וּכְשֶׁאֵין נִזְהָר בָּזֶה הוּא הֶפְסֵד וּפְגַם הַתְּפִלָּה. ב' קִלְקוּל הָאֱמוּנָה – שֶׁאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה. ג' פְּגַם הַבְּרִית. וּכְשֶׁזּוֹכִין לָצֵאת מִג' מִדּוֹת אֵלּוּ, זוֹכֶה לִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז אֵין צָרִיךְ לְשׁוּם רְפוּאָה עַל־יְדֵי דָּאקְטֶירְיָא כַּנַּ"ל, וְזוֹכֶה לְכָל הַנַּ"ל: (שם אות י')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ו · קטע ד׳ – קטע ז׳
כ־5 דק׳ · כ־540 מילים · 92% מהספר עד סוף היום
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנִי לִהְיוֹת רָגִיל מְאד בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה, בְּהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא בְּכַוָּנַת הַלֵּב בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב עֲווֹנוֹתַי, וְלָשׁוּב עֲלֵיהֶם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְאֶזְכֶּה לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה עַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים, וּלְעוֹרֵר עָלַי כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁהֵם רְפוּאַת הַבַּת מֶלֶךְ, שֶׁהִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּנְגִינוֹתַי אֲנַגֵּן כָּל יְמֵי חַיַּי עַל בֵּית יְהוָה בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה, "כִּי טוֹב יְהוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנוּ לָצֵאת מִגָּלוּת מִצְרַיִם, וּמִכָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף אֲשֶׁר כֻּלָּם מְכוּנִים בְּשֵׁם גָּלוּת מִצְרַיִם זַכֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְטַהֵר וּלְזַכֵּךְ וּלְגַלּוֹת כָּל הַמ"ט שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה עַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים הַכּוֹלֵל אֶת כָּל "שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה", שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מ"ט אוֹתִיּוֹת כְּנֶגֶד מ"ט שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה וְעַל יְדֵי זֶה תּוֹצִיאֵנִי מִמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וְתַכְנִיסֵנִי בְּתוֹךְ מ"ט שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, וְתוֹצִיאֵנִי מִמֵּצַר הַגָּרוֹן, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִחַר גְּרוֹנִי, כִּי כְּבָר קְרָאתִיךָ מִמֵּצַר הַגָּרוֹן הַרְבֵּה הוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב וְזַכֵּנִי וְהַעֲלֵנִי מִבְּחִינַת אֶרֶץ מִצְרַיִם מִמֵּצַר הַגָּרוֹן, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְחִיב פִּי וְאַתָּה תְּמַלְּאֵהוּ בְּכָל טוּב אֲמִתִּי וְנִצְחִי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן "הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה [יְהוָה] אֱלֹהָי", הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ כִּי אַתָּה צוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבָה, כִּי לֹא תַחְפּץ "בְּמוֹת הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה", וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ, אִם יָשׁוּב מִיַּד תְּקַבְּלוֹ, "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא" עַד דִּכְדוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ, "וַתּאמֶר שׁוּבוּ בְּנֵי אָדָם שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם "זְכוֹר רַחֲמֶיךָ יְהוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה", זְכוֹר נָא הַחֶסֶד הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָנוּ מִמִּצְרַיִם בְּכחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה, וְגִלִּיתָ לָנוּ אֲמִתַּת אֱמוּנַת אֱלָהוּתְךָ בְּאוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא וְנֶעֱרָב, וְעָשִׂיתָ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים, כְּדֵי לְגַלּוֹת אֱלֹהוּתְךָ וְאַחְדוּתְךָ וּמֶמְשַׁלְתְּךָ אֲשֶׁר בַּכּל מָשָׁלָה, וּמֵאָז, קֵרַבְתָּ אוֹתָנוּ לְךָ לְעַם קָדוֹשׁ וְהוֹצֵאתָ אוֹתָנוּ מִמ"ט [מֵאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה] שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּ אוֹתָנוּ בְּמ"ט [בְּאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה] שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם מ"ט [אַרְבָּעִים וָתֵשַׁע] שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה הַכְּלוּלִים בְּמ"ט [בְּאַרְבָּעִים וָתֵשְׁעַת] אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁמוֹת שִׁבְטֵי יָהּ, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים צִוִּיתָ אוֹתָנוּ לִסְפּר כְּנֶגֶד זֶה מ"ט [אַרְבָּעִים וָתֵשַׁע] יְמֵי הַסְּפִירָה, כְּדֵי לְטַהֵר נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם, לְמַעַן נִזְכֶּה עַל יְדֵי מִצְוַת סְפִירַת הָעמֶר לָצֵאת מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה, לָצֵאת מִמ"ט [מֵאַרְבָּעִים וָתֵשַׁע] שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וְלִכְנס בְּמ"ט [בְּאַרְבָּעִים וָתֵשַׁע] שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעמֶר בִּזְמַנּוֹ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּבְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא וְנוֹרָא, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת מִצְוָה נוֹרָאָה הַזּאת לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלָצֵאת מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ, לְבַעֵר מִקִּרְבֵּנוּ כָּל מִינֵי טֻמְאוֹת וְזֻהֲמוֹת שֶׁנִּדְבַּק בָּנוּ עַל יְדֵי מַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל מִינֵי יְשׁוּעוֹת כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ הַכּחַ שֶׁל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, כַּמָּה גָדוֹל כּחָהּ לְהוֹצִיא אוֹתָנוּ מִמְּקוֹמוֹת שֶׁנָּפַלְנוּ לְשָׁם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים וּלְקָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ, וּבִפְרָט מִצְוָה הַזּאת שֶׁל סְפִירַת הָעמֶר, שֶׁהִיא הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא תְּחִלַּת הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ מִצְוָה הַקְּדוֹשָׁה הַזּאת כְּדֵי לָצֵאת מִמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וְלִכְנס לְמ"ט [לְאַרְבָּעִים וָתֵשַׁע] שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה זַכֵּנִי בַּמָּקוֹם שֶׁאֲנִי שָׁם עַכְשָׁו, שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוָה הַזּאת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת הָאֶפְשָׁרִי לְאִישׁ כְּעֶרְכִּי לְקַיֵּם מִצְוָה הַזּאת וְאַתָּה תִמָּלֵא רַחֲמִים עָלַי, וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי עַל יְדֵי זֶה, וְתוֹצִיאֵנִי מְהֵרָה מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה, מֵחֹל לְקדֶשׁ, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, מִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת הַקָּדוֹשׁ, בְּיוֹם הַחֲמִשִּׁים שֶׁאַתָּה תָשׁוּב אֵלֵינוּ, וְתִפְתַּח לָנוּ שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים הַקָּדוֹשׁ, וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ רַחֲמִים גְּדוֹלִים וְחֶסֶד עֶלְיוֹן מִשָּׁם, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְתַקֵּן הַכּל וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת תָּמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות צד · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 92% מהספר עד סוף היום
"אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים" וְכוּ', בְּחִינַת הַשְּׁתִיקָה וְהֶעְדֵּר הַדִּבּוּר רַק עַל־יְדֵי הַתִּקְוָה וְהַיִּחוּל שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם" מִלְּשׁוֹן קִוּוּי וְיִחוּל לְחַסְדֵּי הַשֵּׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם. וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת מַה שֶּׁבְּסֵדֶר הַבְּרִיאָה הַחֹשֶׁךְ וְהַלַּיְלָה קוֹדֵם לָאוֹר.
כִּי הַחֹשֶׁךְ הוּא בְּחִינַת חֶשְׁכַת הַדַּעַת וְהֶעְדֵּר הַדִּבּוּר שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשְּׁתִיקָה שֶׁקּוֹדֵם לְדִבּוּר בְּחִינַת חָ"שׁ מַ"ל הַנַּ"ל. כִּי בַּלַּיְלָה אָז הוּא בְּחִינַת הִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת: "עַל מִשְׁכָּבִי בַלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" וְכוּ', וְנֶאֱמַר:
"אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַלָּיְלָה עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה" וְכוּ'. וְאַחַר־כָּךְ זוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לְאוֹר יוֹם שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּרִים שֶׁהֵם עִקַּר הָאוֹר בִּבְחִינַת: "פֶּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר".
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · חלק שני · אות קיח · פסקה 1
כ־1 דק׳ · כ־130 מילים · 90% מהספר עד סוף היום
מְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁבְּפֶסַח וּסְפִירָה מֻכְרָחִין לְקַבֵּל הַמֹּחִין שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַבְּלִין הַמֹּחִין דְּגַדְלוּת קֹדֶם הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת, וְעַיֵּן שָׁם בְּעִנְיַן הַשִּׁנּוּיִים הַנִּפְלָאִים שֶׁיֵּשׁ בַּיָּמִים הָאֵלּוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם בְּעִנְיַן הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין הַנַּ"ל. וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁמַּה שֶּׁמֻּכְרָחִין לְקַבֵּל הַמֹּחִין אָז שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר הוּא מֵחֲמַת גֹּדֶל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁהוּא זֻהֲמַת מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱחֶזֶת אָז בָּהֶם עֲדַיִן, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה הַהֶכְרֵחַ לְקַבֵּל הַמֹּחִין שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר.
וְהִנֵּה אַף־עַל־פִּי שֶׁשָּׁם מְבֹאָר, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין הַמֹּחִין שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר רַק בַּיָּמִים הַלָּלוּ מֵחֲמַת הַנַּ"ל. אֲבָל תָּמִיד מְקַבְּלִין הַמֹּחִין כְּסֵדֶר. אַף־עַל־פִּי־כֵן מִמֵּילָא מוּבָן שֶׁכָּל זֶה לְעִנְיַן הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין בִּכְלָל שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בִּפְרָטִיּוּת כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ נָקִי מֵעֲווֹנוֹתָיו וְצָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם בִּפְרָטִיּוּת, אֲזַי הוּא צָרִיךְ גַּם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה לְקַבֵּל הַמֹּחִין שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר כְּפִי בְּחִינַת יְצִיאָתוֹ מִמִּצְרַיִם, דְּהַיְנוּ מִזֻּהֲמַת עֲווֹנוֹתָיו.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · תפלין · אות ב
כ־2 דק׳ · כ־200 מילים · 93% מהספר עד סוף היום
הִקְדִּים מִדַּת הָרַחֲמִים וְשִׁתֵּף לְמִדַּת הַדִּין, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַהַנְהָגָה וְהַקִּיּוּם שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, וְעַל כֵּן עִקַּר הַתְּפִלִּין, שֶׁהַכֹּל מַנִּיחִין, הֵם שֶׁל רַשִׁ"י כִּי זֶהוּ עִקַּר הַנְהָגַת הָעוֹלָם וְקִיּוּמוֹ עַל־יְדֵי בְּחִינָה זוֹ אֲבָל יֵשׁ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים כָּל כָּךְ, שֶׁאֵין צְרִיכִין סִיּוּעַ דִּלְעֵלָּא, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְנַהֵג עִמָּהֶם כְּמוֹ בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, הַיְנוּ בְּמִדַּת הַדִּין, וְהֵם עוֹמְדִים בְּכָל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַיִּסּוּרִין וְהַצָּרוֹת, הַנִּמְשָׁכִין מִמִּדַּת הַדִּין הַנַּ"ל, וְנִשְׁאָרִים עַל עָמְדָם, וְהֵם מַמְתִּיקִין הַדִּין בְּשָׁרְשׁוֹ בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי מַאֲמִינִים וְיוֹדְעִים, שֶׁהַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִים בְּעַצְמָן הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה בֶּאֱמֶת הֵם זוֹכִים לַעֲלוֹת וּלְהִכָּלֵל בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, הַנֶּאֱמַר עַל מִיתַת רַבִּי עֲקִיבָא וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תָּם, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִין בְּיוֹתֵר, וְשָׁם הַגְּבוּרוֹת קוֹדְמִין לַחֲסָדִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהַנְהָגָה שֶׁעָלָה בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, בְּחִינַת הַנְהָגַת הַצַּדִּיקִים הַגְּבוֹהִים הַנַּ"ל וְעַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה, צָרִיךְ לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תָּם גַּם כֵּן, כִּי כָּל הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְשָׁךְ מֵהַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁשָּׁרְשׁוֹ מִמִּדַּת הַדִּין, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, וְעַל כֵּן עִקַּר תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ עַל הָאָדָם עַל־יְדֵי תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תָּם, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל, הָעוֹלִים לִבְחִינַת שֹׁרֶשׁ הַדִּין וּמַמְתִּיקִין הַכֹּל בְּשָׁרְשָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ כֹּחַ עַל כָּל הָרְחוֹקִים לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם (שָׁם, הֲלָכָה ה', אוֹת כ"ז־כ"ח):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מה שכתבו אנשי־שלומנו מברסלב לעיר טשעהרין · פסקה 17 – פסקה 26
כ־5 דק׳ · כ־540 מילים · 93% מהספר עד סוף היום
וְגַם אָמַר, שֶׁיֵּשׁ עֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ, אוּן צוּם סוֹף גְּלִיסְט זִיךְ קְרִיגִין אוֹף אַזוֹי אֵיין רַבִּי! אוֹי [וּלְבַסּוֹף חוֹשְׁקִים לַחְלוֹק עַל כָּזֶה רֶבִּי!].
וּבַבֹּקֶר הִתְלַבֵּשׁ בְּצִיצִית וּתְפִלִּין וְהִתְפַּלֵּל בְּכָל הַכֹּחוֹת וְאָמַר סְלִיחוֹת, וּבִשְׁעַת קְרִיאַת־הַתּוֹרָה בָכָה, וְאַחַר־כָּךְ לָמַד וְסִיֵּם הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ הַגָּדוֹל, וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּלְמֹד בְּשֻׁלְחָן־עָרוּךְ קָטָן, וָוארוּם סֶע פַאר אַייךְ אֵין כֹּחַ, הָאט עֶר, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, גִּיזָאגְט: זַייט אִיהר מִיר נִיט אַזוֹי גִיטְרַייא [כִּי זֶה בִּשְׁבִילְךָ "אֵין כֹּחַ" הוּא זַצַּ"ל אָמַר: אַל תִּהְיוּ כָּל כָּךְ נֶאֱמָנִים לִי]. וְאָמַר תְהִלִּים, וְאַחַר־כָּךְ אָמַר לְנַחְמָן בֶּן עוֹזֵר, שֶׁיִּתֵּן לוֹ 'כָּל טוֹב', וְלֹא יָדַע מַה הוּא רוֹצֶה, וּפֵרֵשׁ לוֹ: תֵּן לִי הַתַּנַ"ךְ, זֶהוּ כָּל טוֹב, וְאַחַר־כָּךְ אָמַר, שֶׁאִם יָבוֹאוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְפָנָיו עִם כִּנּוֹר וְיִרְקְדוּ לְפָנָיו בְּוַדַּאי יְחַיּוּ אוֹתוֹ, וְאָמַר, שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה עוֹד אֲפִלּוּ טֵייא.
וְאַחַר שְׁתֵּי שָׁעוֹת אָמַר לִבְנוֹ רַבִּי יִצְחָק: לֵךְ לַבַּיִת וְטֹל לִי הַקּוּכִין [סוּג מַאֲכָל] שֶׁל שַׁבָּת, רַק שֶׁיִּהְיֶה שֶׁל שַׁבָּת דַּיְקָא, וְצִוָּה לְהַצִּיעַ שֻׁלְחָן עַל הַכִּסֵּא דַּיְקָא, וְהוּא בְּעַצְמוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יָשַׁב עַל הַתֵּבָה שֶׁל נֵרוֹת וְאָכַל כַּזַּיִת בְּדֹחַק גָּדוֹל וּמְעַט רֹטֶב וּמְעַט צִימֶעס [תַּבְשִׁיל מִגֶּזֶר], וְאַחַר־כָּךְ אָמַר, שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן מֻתָּר לְבָרֵךְ עַל הַמִּטָּה הַסְּמוּכָה, וּבְתוֹךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אָמַר: הָרַחֲמָן הוּא יַמְשִׁיךְ לָנוּ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אוּן הָאט גִּיזָאגְט אִיךְ הָאבּ נִיט אִין זִין גִּיהַאט צוּא עֶסִין נָאר סֶע הָאט זִיךְ בַּייא מִיר אִיבֶּער גִּידְרֵייט אִין דֶּער מַחֲשָׁבָה [וְאָמַר: לֹא הָיָה בְדַעְתִּי לֶאֱכֹל אֲבָל הִתְהַפֵּךְ אֶצְלִי בַּמַּחֲשָׁבָה].
וְאַחַר־כָּךְ שָׁלַח אַחַר נֵרוֹת וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן נֵר שַׁבָּת וְנֵר יוֹם טוֹב וְנֵר חֲנֻכָּה הוּא עִנְיָן אֶחָד, וְאָמַר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל עִנְיָן זֶה תִּילֵי תִּילִין שֶׁל הֲלָכוֹת פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, רַק אֵין לִי כֹּחַ.
וְאַחַר־כָּךְ אָמַר לְרַבִּי נַחְמָן מִטּוֹלְטְשִׁין פָּסוּק זֶה: לְכוּ אֶל יוֹסֵף, אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ; הָעִקָּר הוּא הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים.
וְאַחַר־כָּךְ צִוָּה לְכָל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ לֵילֵךְ לַמִּקְוֶה, וְהָלַכְנוּ לַמִּקְוֶה, וּכְשֶׁבָּאנוּ מִמִּקְוֶה, הִתְגַּבְּרָה הַחוֹלַאַת עַד לִמְאֹד, וּבָאֲתָה אֵלָיו הַצַּדֶּקֶת מָרַת אָדִיל וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ: וָואס אִיז אַייךְ עֶפֶּיס עֶרְגֶּיר גִּיוָוארְן; הָאט עֶר גִּיעֶנְפֶערְט: סֶע מִיט גְּרוֹיס חֶסֶד [נִהְיָה אֶצְלְךָ גָּרוּעַ יוֹתֵר וְעָנָה זֶה עִם חֶסֶד גָּדוֹל].
וְאַחַר־כָּךְ לֹא דִּבֵּר עִמָּנוּ יוֹתֵר, רַק שָׁמַעְנוּ שֶׁאָמַר יְבָרֶכְךָ, וּבִרְכַּת הַמַּפִּיל, וְחַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ, וּמְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת, וּבָרוּךְ אַתָּה בַּקֹּדֶשׁ, אֶחָד, וְהָעִנְיָן הַנַּ"ל הָיָה עֵרֶךְ אֶחָד שָׁעָה וָחֵצִי, וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ הָיָה מַמָּשׁ בִּנְשִׁיקָה, תֵּכֶף אַחַר הַדְלָקַת נֵר שֶׁל שַׁבַּת־קֹדֶשׁ.
וּבָא לִקְבוּרָה בְּמוֹצָאֵי־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ בְּכָבוֹד גָּדוֹל עַד לִמְאֹד, אֲפִלּוּ מֵהַכַּת הַמִּתְנַגְּדִים. וְתוּ אֵין לְהַאֲרִיךְ בִּכְתָב, כִּי הַרְבֵּה דְּבָרִים בָּזֶה, אֲשֶׁר לֹא יַסְפִּיקוּ כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת. נָא וְנָא יְדִידֵנוּ אַחֵינוּ! חִזְקוּ וְאִמְצוּ לְהַחֲזִיק בֵּית אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ וְגַם לְהַזִּיל זָהָב מִכִּיסְכֶם לְהַדְפִּיס סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, כִּי עַל זֶה הִזְהִיר בְּיוֹתֵר. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְנַחֵם אוֹתָנוּ וִישַׂמַּח אֶת לְבָבֵנוּ הַנִּשְׁבָּרָה, כַּאֲשֶׁר אַתֶּם יְדַעְתֶּם, שֶׁכָּל רְצוֹנוֹ וְכָסְפוֹ רַק לִשְׂמֹחַ בַּה' וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה.
כֹּה דִּבְרֵי כָּל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ מִבְּרֶסְלֶב, תר"ה לפ"ק.
אָמַר הַמֵּבִיא לְבֵית הַדְּפוּס. הֱיוֹת שֶׁרֹב הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה הוּא הַמִּכְתָּבִים שֶׁכָּתַב מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה לִבְנוֹ רַבִּי יִצְחָק זַ"ל, אָמַרְתִּי הִנֵּה מַה טּוֹב לְצָרֵף לָזֶה וּלְהַדְפִּיס פֹּה גַּם אֵיזֶה מִכְתָּבִים מֵרַבִּי יִצְחָק זַ"ל הַנַּ"ל הַנִּמְצָאִים אֶצְלִי בִּכְתַב יָדוֹ מַמָּשׁ, אֲשֶׁר נִשְׁלְחוּ לִי מִנֶּכְדָּם הַוָּתִיק הַמֻּפְלָא מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר שְׁטֶערִינְהַארְץ מִטּוּלְטְשִׁין, וְיֵשׁ לְקַבֵּל מֵהֶם הַרְבֵּה לֶקַח טוֹב מֵעִנְיַן הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וּמֵחִבַּת אַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְכוּ'. כִּי גַּם שִׂיחוֹת חֻלִּין שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד. וּבִפְרָט מִכְתָּבִים הָאֵלּוּ אֲשֶׁר מְלֵאִים דִּבּוּרֵי יִרְאַת שָׁמַיִם וְהִתְחַזְּקוּת נִפְלָא וְעֵצוֹת קְדוֹשׁוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַנּוֹבְעִים מֵהַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה. וִיהִי רָצוֹן שֶׁיֻּחְקְקוּ דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים בְּלִבֵּנוּ תָּמִיד לְעוּבְדָּא וּלְמַעֲשֶׂה, לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · קצת שמות הצדיקים המפורסמים שהיו בדורות הסמוכים · פסקה 8
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 93% מהספר עד סוף היום
ר' חַיִּים סַאנְזִיר. ר' מֹשֶׁה אוֹסְטְרֶיר. הָרַב ר' דָּוִד צְבִי. ר' יִשְׂרָאֵל אַבְרָהָם. רַבִּי צְבִי סוֹפֵר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב.
ר' צְבִי הָרַב דִּקְרַאטְיֶע. ר' נַחְמָן מִבַּאר. ר' דָּוִד לֵייקִיס. ר' יִשְׂרָאֵל מִקָּאזִינִיץ בַּעַל הַמְחַבֵּר סֵפֶר "עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל".
ר' שְׁלֹמֹה לוּצְקֶיר בַּעַל מְחַבֵּר סֵפֶר "דִּבְּרַת שְׁלֹמֹה". ר' אֲרוֹן לֵיבּ פְּרוּמִישְׁלַאנֶר. בְּנוֹ ר' מֵאִיר פְּרוּמִישְׁלַאנֶר. אָחִיו ר' יִצְחָק בֶּער בֶּערְזַאנֶר.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קצ״ב · סעיף ג׳ – סעיף י׳
כ־4 דק׳ · כ־440 מילים · 90% מהספר עד סוף היום
הַתּוֹרָה נָתְנָה רְשׁוּת לָרוֹפֵא שֶׁיְרַפֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר, וְרַפֹּא יְרַפֵּא. וְלָכֵן אֵין לוֹ לַחוֹלֶה לִסְמֹךְ עַל הַנֵּס, אֶלָּא חַיָב לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם לִקְרוֹא לְרוֹפֵא שֶׁיְרַפֵּהוּ. וּכְבָר כַּמָה חֲסִידֵי עוֹלָם נִתְרַפְּאוּ עַל יְדֵי רוֹפְאִים. וּמִי שֶׁמּוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ מִלִּקְרוֹא לָרוֹפֵא, שְׁתַּיִם רָעוֹת הִנֵּהוּ עוֹשֶׂה, הָאַחַת, דְּאָסוּר לִסְמֹךְ עַל הַנֵּס בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ סַכָּנָה, וְדָבָר זֶה גּוֹרֵם שֶׁיִזָּכְרוּ עֲוֹנוֹתָיו בִּשְׁעַת חָלְיוֹ. וְעוֹד, דַּהֲוֵי יֻהֲרָא וְגֵאוֹת שֶׁסּוֹמֵךְ עַל צִדְקָתוֹ שֶׁיִתְרַפֵּא בְּדֶרֶךְ הַנֵּס. וְיֶשׁ לוֹ לִקְרוֹא לָרוֹפֵא הַיוֹתֵר מֻמְחֶה, וּבְכָל זֹאת לִבּוֹ יְהֵא לַשָׁמַיִם, וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאֵת הָרוֹפֵא הַנֶּאֱמָן יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאַךְ בּוֹ יִבְטַח לִבּוֹ (ברכי יוסף) (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן סא סָעִיף ד).
וּמִצְוָה הוּא עַל הָרוֹפֵא הַבָּקִי לְרַפֵּא, וּבִכְלַל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ הוּא. וְאִם מוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לַחוֹלֶה רוֹפֵא אַחֵר, כִּי לֹא מִן כָּל אָדָם זוֹכֶה לְהִתְרַפֵּא, וְאוּלַי הוּא מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁיִתְרַפֵּא עַל יָדוֹ. אֲבָל לֹא יִתְעַסֵּק בִּרְפוּאוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בָקִי, וְאֵין שָׁם גָּדוֹל מִמֶּנוּ, שֶׁאִם לֹא כֵן, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים.
חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אִם יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת בִּדְבַר הֶתֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁהוֹת קְצָת עַד שֶיַשִּׂיגוּהוּ, אֵין מַתִּירִין לוֹ שׁוּם דְּבַר אִסּוּר. וְאִם צָרִיךְ דַּוְקָא לִדְבַר אִסּוּר, אִם צָרִיךְ לְאָכְלוֹ כְּמוֹ שֶׁהַדֶּרֶךְ הוּא לֶאֱכֹל דָּבָר זֶה, אָסוּר לוֹ לְאָכְלוֹ, אֲפִלּוּ הוּא רַק אִסּוּר דְּרַבָּנָן, כֵּיוָן שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה. אֲבָל שֶׁלֹּא כְדֶרֶךְ הֲנָאָתוֹ, כְּגוֹן שֶׁמְּעָרֵב בּוֹ דָבָר מַר, וְכֵן לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ רְטִיָה וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר, אֲפִלּוּ הוּא דָבָר הָאָסוּר בַּהֲנָאָה מִדְּאוֹרָיְתָא, חוּץ מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם וּבָשָׂר בְּחָלָב, שֶׁאֲסוּרִין אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הֲנָאָתָן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין סַכָּנָה. (דִּין הַבְּרָכָה עַל מַה שֶּׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה לִרְפוּאָה, עַיֵן לְעֵיל סִימָן ג סָעִיף ח וְסִימָן סא סָעִיף ד. וְדִין תִּינוֹק שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח, עַיֵן לְעֵיל סוֹף סִימָן קיז).
יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּכָל אִסּוּרֵי הֲנָאָה מִדְּרַבָּנָן מֻתָּר לְהִתְרַפְּאוֹת בָּהֶן, אֲפִלּוּ חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, וַאֲפִלּוּ כְּדֶרֶךְ הֲנָאָתָן (עַיֵּן לְעֵיל סִימָן מז סָעִיף ב), וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאכַל וְלֹא יִשְׁתֶּה אֶת הָאִסּוּר.
חוֹלֶה שֶׁיֵשׁ בּוֹ סַכָּנָה, מִתְרַפֵּא בְּכָל הָאִסּוּרִין, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי פִקּוּחַ נֶפֶשׁ (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן צב), חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁהֵן בְּיֵהָרֵג וְאַל יַעֲבוֹר, וְאֵין מִתְרַפְּאִין בָּהֶן.
מֻתָּר לָרוֹפֵא לְהַקִיז דָּם וּלְמַשֵּׁשׁ הַדֹּפֶק וּשְׁאָר מְקוֹמוֹת שֶׁבְּאִשָּׁה, אֲפִלּוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ, וַאֲפִלּוּ בִּמְקוֹם תָּרְפָּהּ כְּדֶרֶךְ הָרוֹפְאִים, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה דֶּרֶךְ תַּאֲוָה וְחִבָּה, אֶלָּא שֶּׁבִּמְלַאכְתּוֹ הוּא עוֹסֵק. וְאַךְ בְּאִשְׁתּוֹ נִדָּה, יֵשׁ לְהַחְמִיר כְּשֶׁאֵין סַכָּנָה בַדָּבָר וְיֶשׁ שָׁם רוֹפֵא אַחֵר בָּקִי כָמוֹהוּ (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קנג סָעִיף יד וְשָׁם מְבֹאָר, אִם אִשָׁה נִדָּה יְכוֹלָה לְשַׁמֵּשׁ אֶת בַּעְלָהּ כְּשֶׁהוּא חוֹלֶה אוֹ הוּא אוֹתָהּ. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קמג סָעִיף טו, אִם הַבֵּן מֻתָּר לְהַקִּיז דָּם לְאָבִיו וְכַיוֹצֵא בּוֹ).
בָּחֳלִי מֵעַיִם, אֵין הָאִישׁ מְשַׁמֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה, פֶּן יִתְגַּבֵּר יִצְרוֹ, כֵּיוָן שֶׁהוּא בָרִיא. אֲבָל הָאִשָּׁה, מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הָאִישׁ, כֵּיוָן שֶׁהוּא חוֹלֶה.
מִי שֶׁיֵשׁ לוֹ סַמְמָנִים, וַחֲבֵרוֹ חוֹלֶה וְצָרִיךְ לָהֶם, אָסוּר לוֹ לְהַעֲלוֹת בְּדָמֵיהֶם יוֹתֵר מִן הָרָאוּי.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ל״ו
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זַכֵּנִי לִהְיוֹת רָגִיל מְאד בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה, בְּהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא בְּכַוָּנַת הַלֵּב בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב עֲווֹנוֹתַי, וְלָשׁוּב עֲלֵיהֶם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְאֶזְכֶּה לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה עַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים, וּלְעוֹרֵר עָלַי כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁהֵם רְפוּאַת הַבַּת מֶלֶךְ, שֶׁהִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּנְגִינוֹתַי אֲנַגֵּן כָּל יְמֵי חַיַּי עַל בֵּית יְהוָה בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה, "כִּי טוֹב יְהוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנוּ לָצֵאת מִגָּלוּת מִצְרַיִם, וּמִכָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף אֲשֶׁר כֻּלָּם מְכוּנִים בְּשֵׁם גָּלוּת מִצְרַיִם זַכֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְטַהֵר וּלְזַכֵּךְ וּלְגַלּוֹת כָּל הַמ"ט שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה עַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים הַכּוֹלֵל אֶת כָּל "שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה", שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מ"ט אוֹתִיּוֹת כְּנֶגֶד מ"ט שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה וְעַל יְדֵי זֶה תּוֹצִיאֵנִי מִמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וְתַכְנִיסֵנִי בְּתוֹךְ מ"ט שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, וְתוֹצִיאֵנִי מִמֵּצַר הַגָּרוֹן, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִחַר גְּרוֹנִי, כִּי כְּבָר קְרָאתִיךָ מִמֵּצַר הַגָּרוֹן הַרְבֵּה הוֹצִיאֵנִי לַמֶּרְחָב וְזַכֵּנִי וְהַעֲלֵנִי מִבְּחִינַת אֶרֶץ מִצְרַיִם מִמֵּצַר הַגָּרוֹן, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְחִיב פִּי וְאַתָּה תְּמַלְּאֵהוּ בְּכָל טוּב אֲמִתִּי וְנִצְחִי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן "הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה [יְהוָה] אֱלֹהָי", הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ כִּי אַתָּה צוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבָה, כִּי לֹא תַחְפּץ "בְּמוֹת הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה", וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ, אִם יָשׁוּב מִיַּד תְּקַבְּלוֹ, "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא" עַד דִּכְדוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ, "וַתּאמֶר שׁוּבוּ בְּנֵי אָדָם שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם".
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם "זְכוֹר רַחֲמֶיךָ יְהוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה", זְכוֹר נָא הַחֶסֶד הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָנוּ מִמִּצְרַיִם בְּכחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה, וְגִלִּיתָ לָנוּ אֲמִתַּת אֱמוּנַת אֱלָהוּתְךָ בְּאוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא וְנֶעֱרָב, וְעָשִׂיתָ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים, כְּדֵי לְגַלּוֹת אֱלֹהוּתְךָ וְאַחְדוּתְךָ וּמֶמְשַׁלְתְּךָ אֲשֶׁר בַּכּל מָשָׁלָה, וּמֵאָז, קֵרַבְתָּ אוֹתָנוּ לְךָ לְעַם קָדוֹשׁ וְהוֹצֵאתָ אוֹתָנוּ מִמ"ט [מֵאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה] שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּ אוֹתָנוּ בְּמ"ט [בְּאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה] שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם מ"ט [אַרְבָּעִים וָתֵשַׁע] שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה הַכְּלוּלִים בְּמ"ט [בְּאַרְבָּעִים וָתֵשְׁעַת] אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁמוֹת שִׁבְטֵי יָהּ, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים צִוִּיתָ אוֹתָנוּ לִסְפּר כְּנֶגֶד זֶה מ"ט [אַרְבָּעִים וָתֵשַׁע] יְמֵי הַסְּפִירָה, כְּדֵי לְטַהֵר נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם, לְמַעַן נִזְכֶּה עַל יְדֵי מִצְוַת סְפִירַת הָעמֶר לָצֵאת מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה, לָצֵאת מִמ"ט [מֵאַרְבָּעִים וָתֵשַׁע] שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וְלִכְנס בְּמ"ט [בְּאַרְבָּעִים וָתֵשַׁע] שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעמֶר בִּזְמַנּוֹ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּבְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא וְנוֹרָא, שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת מִצְוָה נוֹרָאָה הַזּאת לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלָצֵאת מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ, לְבַעֵר מִקִּרְבֵּנוּ כָּל מִינֵי טֻמְאוֹת וְזֻהֲמוֹת שֶׁנִּדְבַּק בָּנוּ עַל יְדֵי מַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל מִינֵי יְשׁוּעוֹת כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ הַכּחַ שֶׁל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, כַּמָּה גָדוֹל כּחָהּ לְהוֹצִיא אוֹתָנוּ מִמְּקוֹמוֹת שֶׁנָּפַלְנוּ לְשָׁם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים וּלְקָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ, וּבִפְרָט מִצְוָה הַזּאת שֶׁל סְפִירַת הָעמֶר, שֶׁהִיא הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא תְּחִלַּת הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ מִצְוָה הַקְּדוֹשָׁה הַזּאת כְּדֵי לָצֵאת מִמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וְלִכְנס לְמ"ט [לְאַרְבָּעִים וָתֵשַׁע] שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה זַכֵּנִי בַּמָּקוֹם שֶׁאֲנִי שָׁם עַכְשָׁו, שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוָה הַזּאת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת הָאֶפְשָׁרִי לְאִישׁ כְּעֶרְכִּי לְקַיֵּם מִצְוָה הַזּאת וְאַתָּה תִמָּלֵא רַחֲמִים עָלַי, וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי עַל יְדֵי זֶה, וְתוֹצִיאֵנִי מְהֵרָה מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה, מֵחֹל לְקדֶשׁ, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, מִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת הַקָּדוֹשׁ, בְּיוֹם הַחֲמִשִּׁים שֶׁאַתָּה תָשׁוּב אֵלֵינוּ, וְתִפְתַּח לָנוּ שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים הַקָּדוֹשׁ, וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ רַחֲמִים גְּדוֹלִים וְחֶסֶד עֶלְיוֹן מִשָּׁם, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְתַקֵּן הַכּל וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת תָּמִיד.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 349 מתוך 383 במחזור של שנת ה׳תש״צ
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־34 דק׳
פרשת השבוע: ראה
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־24 באוגוסט 2030, בשעה 19:14 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · שבת
צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל. וּלְפִי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמְּקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל כֵּן נִדְחֶה זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, קֵץ כָּל בָּשָׂר, רוּחַ סְעָרָה, וְעַל־יְדֵי זֶה עוֹלֶה הַדִּבּוּר: (לק"א סי' ל"ח אות ז')
שנה מעוברת: הסדר מחולק ל־383 ימים.
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.