ספירה ושבועות
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שישי, ב׳ באייר ה׳תשצ״א · 25 באפריל 2031
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ק״י · אות א׳ – אות א׳
כ־6 דק׳ · כ־620 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ (יהושע א׳:ח׳): כִּי הַתּוֹרָה הִיא רוּחָנִיּוּת, וַאֲשֶׁר זַךְ יָשָׁר פָּעֳלוֹ, וְשִׂכְלוֹ רוּחָנִי, יָכוֹל לִתְפֹּס כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְלֹא יִשְׁכַּח דָּבָר. כִּי דָּבָר רוּחָנִי אֵינוֹ תּוֹפֵס מָקוֹם, וִיכוֹלָה הַתּוֹרָה לְהִתְפַּשֵּׁט וְלִשְׁכֹּן בְּשִׂכְלוֹ. אַךְ מִי שֶׁהוּא מְגַשֵּׁם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְעוֹשֶׂה מִמֶּנָּה מַמָּשׁוּת, אֲזַי יֵשׁ לָהּ שִׁעוּר וְקִצְבָּה, כַּמָּה הוּא יָכוֹל לִתְפֹּס בְּשִׂכְלוֹ וְלֹא יוֹתֵר. וְאִם יִרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר, אֲזַי יִדָּחֶה מַה שֶּׁכְּבָר נִכְנַס בְּשִׂכְלוֹ. כְּדֶרֶךְ כָּל דָּבָר גַּשְׁמִי, אִם הוּא כְּבָר מָלֵא, אִם יְמַלְּאֶנּוּ יוֹתֵר יִדָּחֶה מַה שֶּׁהָיָה בּוֹ כְּבָר. וּמִזֶּה בָּא הַשִּׁכְחָה: וְזֶהוּ: לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה. יָמוּשׁ – מִלְּשׁוֹן מַמָּשׁוּת. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י׳:כ״א): וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ. כְּלוֹמַר: הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מַמָּשׁוּת וְגַשְׁמִיּוּת בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה. מִפִּיךָ – כְּלוֹמַר מֵחֲמַת פִּיךָ, שֶׁיּוֹצֵא מֵאִתְּךָ, יִהְיֶה לָהּ מַמָּשׁוּת וְגַשְׁמִיּוּת, תִּזָּהֵר מִזֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"מ פה), שֶׁהִתְעַנָּה רַב יוֹסֵף אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁיִּתְקַיֵּם לִמּוּדוֹ. אַחֲווּ לֵהּ: לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ. וְשׁוּב הִתְעַנָּה וְכוּ' אַחֲווּ לֵהּ: וּמִפִּי זַרְעֲךָ וְכוּ'. כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יָמוּשׁוּ וִיגֻשְּׁמוּ מִפִּיךָ, וַאֲזַי יִתְקַיֵּם תַּלְמוּדוֹ, כִּי לֹא יִהְיֶה שִׁכְחָה, כִּי דָּבָר רוּחָנִי אֵינוֹ תּוֹפֵס מָקוֹם, וְדוּק:
רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות ל׳:י״ב) – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת רַבִּי. וּלְהֵפֶךְ רְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמוּ (שמואל־א ב) – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת רַבִּי:
צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים, תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים תַּעֲשֶׂהָ (בראשית ו ט״ז): פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: צֹהַר – יֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹב וְיֵשׁ אוֹמְרִים חַלוֹן: הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי: סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן (תהילים י״ב:ט׳); כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְסַבֶּבֶת הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה. וּבִפְרָט מִי שֶׁכְּבָר נִמְשַׁךְ אַחַר עֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְנִמְשַׁךְ אַחַר הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְשָׁם מְקוֹמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵם מְסַבְּבִין אוֹתוֹ מִכָּל צַד. וְכַאֲשֶׁר יְעוֹרֵר רוּחוֹ לָשׁוּב אֶל ה', קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל וּלְדַבֵּר דִּבּוּרִים לִפְנֵי ה', כִּי הֵן מְסַבְּבִין אוֹתוֹ מִכָּל צַד, לְכָל אֶחָד לְפִי עִנְיָנוֹ כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהוֹצִיא דִּבּוּר לִפְנֵי אֱלֹקִים בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וְחִיּוּת כָּרָאוּי, לָכֵן כָּל הַדִּבּוּרִים וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁהוּא מְדַבֵּר לֹא יוּכְלוּ לִבְקֹעַ הַמְּחִצּוֹת וְהַמְּסָכִים הַמַּבְדִּילִים לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וְנִשְׁאָרִים לְמַטָּה תַּחַת הַמָּסַכִּים. עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה וְיָשׁוּב בֶּאֱמֶת, וִידַבֵּר דִּבּוּרִים הָרְאוּיִין לְהִתְקַבֵּל בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל, אֲזַי מְבַקֵּעַ הַדִּבּוּר הַמֵּאִיר אֶת כָּל הַמְּחִצּוֹת וְהַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִים, וְיַעֲלוּ עִמּוֹ כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים לְמַטָּה עַד הֵנָּה. אַךְ אֵיךְ יִזְכֶּה לָזֶה, הָעִקָּר שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ הוּא אֱמֶת – לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֱמֶת (שבת נה יומא סט), וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל, כִּי אֱמֶת הוּא רֹאשׁ תּוֹךְ סוֹף. וְכֵיוָן שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת אֱמֶת, אֲזַי כִּבְיָכוֹל נִתְלַבֵּשׁ בּוֹ אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, אֲשֶׁר חוֹתָמוֹ אֱמֶת, וְאָז נֶאֱמַר עָלָיו: ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי (תהילים כ״ז:א׳). וְכֵיוָן שֶּׁה' אוֹר לוֹ, יוּכַל לִמְצֹא פְּתָחִים הַרְבֵּה לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ וְהַגָּלוּת שֶׁהוּא סָגוּר שָׁם. כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם פְּתָחִים הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לח: מנחות כט:): הַבָּא לִטָּמֵא – פּוֹתְחִין לוֹ, יֵשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה. וְכֵיוָן שֶׁנִּמְצָא שָׁם פְּתָחִים, הָיָה יְכֹלֶת לָצֵאת, רַק הַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ (קהלת ב׳:י״ד), וְלֹא יִרְאֶה הַפְּתָחִים לָצֵאת, וְהוּא אָסוּר וְקָשׁוּר שָׁם, וְלֹא יִתְּנוּ לוֹ לָצֵאת. עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת לִפְנֵי ה', אֲזַי הַדִּבּוּרִים מְאִירִים, וַה' אוֹר לוֹ כַּנַּ"ל. וַאֲזַי: פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים (תהילים קי״ט:ק״ל), כִּי הַדִּבּוּרִים הַמְּאִירִים, הַיְנוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל, הֵם מַרְאִין לוֹ הַפֶּתַח. וְהַיְנוּ דְּסִיֵּם: מֵבִין פְּתָיִים – כִּי הַפְּתָיִים הַנְּתוּנִין בַּחֹשֶׁךְ, וְלֹא יִרְאוּ לָצֵאת, יָבִינוּ וְיִרְאוּ הַפֶּתַח לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ט:ט׳): לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ, לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ. אַךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמֶת אֱמֶת גָּמוּר, בָּרוּר וְצָלוּל בְּלִי שׁוּם דֹּפִי. וְהַמַּשְׂכִּיל הַמֵּבִין יֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל כָּל יָמָיו, שֶׁיִּזְכֶּה פַּעַם אֶחָד כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְדַבֵּר דִּבּוּר אֶחָד שֶׁל אֱמֶת לִפְנֵי ה' כָּרָאוּי. וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה מַדְרֵגוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינוֹת אֱמֶת הָאֲמִתִּי, אֲזַי ה' אוֹר לוֹ, וַאֲזַי הוּא מֵאִיר בְּעַצְמוֹ, כִּי נִתְלַבֵּשׁ בּוֹ אוֹר ה'. אַךְ מִי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל אֱמֶת, וְעַל כָּל זֶה הוּא בְּמַדְרֵגָה שֶׁל אֱמֶת, אַף כִּי אֵינוֹ מֵאִיר בְּעַצְמוֹ, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לָאֱמֶת הַנָּכוֹן, עַל כָּל זֶה הָאֱמֶת הוֹעִיל שֶׁיּוּכַל אַחֵר לְהָאִיר בּוֹ. וְגַם בָּזֶה מַדְרֵגוֹת וְעִנְיָנִים, יְבִינֵם הַמַּשְׂכִּיל בְּעַצְמוֹ:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קנ״ב
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר לְאֶחָד שֶׁ״מִּי שֶׁהָיָה בַּעַל מַחֲלֹקֶת בְּגִלְגּוּל הֶעָבָר, אֲזַי כְּשֶׁנִּתְגַּלְגֵּל נַעֲשָׂה אִטֵּר יָד״. וְרֶמֶז לַדָּבָר מַה דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (א יז. ח”ג קעו.) עַל קֹרַח, שֶׁהוּא בַּעַל מַחֲלֹקֶת, דְּבָעֵי לְאַחְלְפָא יְמִינָא (כֹּהֵן) בִּשְׂמָאלָא (לֵוִי). וּבִשְׁבִיל זֶה עָנְשׁוֹ: כְּשֶׁנִּתְגַּלְגֵּל, נַעֲשָׂה אִטֵּר יָד, שֶׁנֶּחֱלַף אֶצְלוֹ שְׂמֹאל בְּיָמִין. וּבְסֵפֶר הָ״אָלֶף בֵּית״ (ספר המידות אוֹת א’, אֱמֶת) כָּתַב בְּעִנְיָן אַחֵר: ״מִי שֶׁהָיָה שַׁקְרָן בַּגִּלְגּוּל הֶעָבַר״ וְכוּ’ (כְּשֶׁנִּתְגַּלְגֵּל, נַעֲשָׂה אִטֵּר יָד). עוֹד שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי שְׁמוּאֵל מִטֶּעפְּלִיק בְּעֵת שֶׁנָּסַע עִמּוֹ לְנָאוְורִיטְשׁ (הוא שימש את רבינו בנסיעתו זו) וְכוּ’, שֶׁאָמַר לוֹ פַּעַם אַחַת: “אֵיךְ יָשַׁנְתִּי אֲנִי וְאֵיךְ יָשַׁנְתָּ אַתָּה? אֲנִי יָשַׁנְתִּי בְּעִנְיַן אִטֵּר יָד״, כְּלוֹמַר: שֶׁבִּשְׁעַת שֵׁנָה שֶׁלּוֹ הָיָה עוֹסֵק בְּעִנְיַן אִטֵּר יָד. וְהִזְכִּיר אָז מֵעִנְיַן שֵׁבֶט בִּנְיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם שֶׁהָיָה בָּהֶם שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ אִטֵּר יָד יְמִינוֹ.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 58% מהספר עד סוף היום
עד שאמר לו רבנו זכרונו לברכה בזאת אדע שאין בך גאות, אם תוכל לומר תהלים בביתי לפני בני הנעורים בבכייה גדולה. וכן היה. והתחיל מיד לומר תהלים בבכייה גדולה ודמעתו על לחיו. ואחר כך נפל המסור לחלשה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רע״ב
כ־2 דק׳ · כ־190 מילים · 47% מהספר עד סוף היום
(לב) פַּעַם אַחַת יָצָא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ עַל עַצְמוֹ וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן אֲנִי סָבָא דְסָבִין. וְאִם תִּסְתַּכֵּל וְתָבִין בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה שֶׁל שִׁבְעָה בֶּעטְלֶערְס בְּהַסִּפּוּר שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה עִוֵּר שֶׁאָמַר לוֹ הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל שֶׁהוּא זָקֵן מְאֹד, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יַנִּיק וְלֹא הִתְחִיל לִחְיוֹת כְּלָל וְכוּ' וְהָיָה זָקֵן נֶגֶד כָּל הַזְּקֵנִים הַנִּזְכָּרִים שָׁם, תָּבִין קְצָת עִנְיָן זֶה. וְכֵן מִשְּׁאָר עִנְיָנֵי הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל תּוּכַל לְהָבִין קְצָת גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְלַחֲכִימָא בִּרְמִיזָא: (הַשְׁמָטָה) אֶפְשָׁר כָּךְ הוּא הַפֵּרוּשׁ: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּהֵיסֶח הַדַּעַת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יָבוֹא עַל דַּעְתָּם שֶׁכְּבַר הוּא (בָּא) וּבֶאֱמֶת כְּבָר הוּא בָּא וְהִנֵּה הוּא וִכוּ', וְהוֹדֶה לִדְּבָרַי, וְאָמַר שֶׁכָּךְ כָּתוּב (יִרְמְיָה ל) וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ, אַחַר־כָּךְ נִתְעוֹרֵר וְאָמַר זֶה אָמַר רַב נַחְמָן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְּרִין אִי מִן חַיָּיא הוּא - כְּגוֹן אֲנָא, שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן. (אָמַר הַמַּעֲתִּיק: מַאֲמַר זֶה הַנַּ"ל אָמַר מוֹרֵנוּ מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל אֶל אַדְמוֹ"ר זַ"ל אַחַר שֶׁאָמַר הַמַּאֲמַר הַמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִנְיָנָא סִימָן כח דַּע שֶׁיֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת וְכוּ' וּמוֹרֵנוּ מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל מֵעֹצֶם הַרְגָשָׁתוֹ בִּזְכוּת לְבָבוֹ אֶת עֹמֶק נוֹרָאוֹת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים עַד כִּי בָעַרוּ בְקִרְבּוֹ - שַׁלְהֶבֶת מַמָּשׁ לֹא יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק וַיִּתֵּן אֶת קוֹלוֹ בִּפְנֵי כָל הַנִּצָּבִים עָלָיו אֶת הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל אֶפְשָׁר כָּךְ הוּא הַפֵּרוּשׁ וְכוּ').
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · מוהל · אות א׳ – אות ו׳
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
א. צָרִיךְ לַחֲזר אַחַר מוֹהֵל צַדִּיק וִירֵא־שָׁמַיִם, כִּי כְּשֶׁהַמּוֹהֵל אֵינוֹ טוֹב, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלּא יִהְיֶה מוֹלִיד, חַס וְשָׁלוֹם, הַנִּמּוֹל עַל־יָדוֹ. גַּם עַל־יְדֵי שֶׁהַמּוֹהֵל אֵינוֹ טוֹב, עַל־יְדֵי זֶה בָּא הַתִּינוֹק, חַס וְשָׁלוֹם, לִידֵי חֳלִי נוֹפֵל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ב. אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְעַבֵּר, תַּבִּיט עַל הַסַּכִּין שֶׁל מִילָה אַחַר הַמִּילָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ג. הַמּוֹהֵל נוֹתֵן הֲבָנָה לַנִּמּוֹל בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. מִצְוַת מִילָה – יֵשׁ לָהּ כּחַ שֶׁיֵּשׁ לְבִגְדֵי כּהֵן גָּדוֹל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ה. מִי שֶׁנּוֹלַד מָהוּל, בְּיָדוּעַ שֶׁכּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁלּוֹ טוֹב וְיָפֶה.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ו. מִי שֶׁגּוֹמֵל חֶסֶד, שֵׁם אֲשֶׁר יִקְרָא יִתְקַיֵּם, בִּשְׁבִיל זֶה קדֶם שֶׁיִּקְרָא שֵׁם לַתִּינוֹק, יִגְמל חֶסֶד, וְעַל־יְדֵי זֶה יִתְקַיֵּם הַשֵּׁם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ה׳ – אות ו׳
כ־2 דק׳ · כ־210 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
וְכֵן הָיָה הַבַּעַל תְּפִלָּה הַנַּ"ל עוֹסֵק בְּעִנְיָן זֶה תָּמִיד וְהָיָה מְקָרֵב בְּכָל פַּעַם אֲנָשִׁים וּמוֹצִיאָם מִן הַיִּשּׁוּב כַּנַּ"ל עַד שֶׁנַּעֲשָׂה רשֶׁם בָּעוֹלָם, וְהִתְחִיל הַדָּבָר לְהִתְפַּרְסֵם כִּי פִּתְאם נִמְלְטוּ אֵיזֶה אֲנָשִׁים מִן הַמְּדִינָה, וְלא נוֹדַע אַיָּם וְכֵן נִזְדַּמֵּן, שֶׁפִּתְאם נֶאֱבַד אֵצֶל אֶחָד בְּנוֹ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְלא נוֹדַע אֵיפה הֵם עַד שֶׁנּוֹדַע הֱיוֹת שֶׁנִּמְצָא הַבַּעַל תְּפִלָּה הַנַּ"ל שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמְפַתֶּה בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל אַךְ לא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַכִּירוֹ וּלְתָפְסוֹ כִּי הַבַּעַל תְּפִלָּה הַזֶּה הָיָה מִתְנַהֵג בְּחָכְמָה וְהָיָה מְשַׁנֶּה וּמַחֲלִיף עַצְמוֹ אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּשִׁנּוּי אַחֵר שֶׁאֵצֶל זֶה הָיָה נִדְמֶה כְּעָנִי, וְאֵצֶל זֶה כְּסוֹחֵר, וְאֵצֶל זֶה בְּעִנְיָן אַחֵר.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה גַּם, כְּשֶׁהָיָה נִכְנָס לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְעל אֶצְלָם כַּוָּנָתוֹ הָיָה מְרַמֶּה אוֹתָם בִּדְבָרִים עַד שֶׁלּא הָיוּ מְבִינִים כְּלָל כַּוָּנָתוֹ הַטּוֹבָה וּכְאִלּוּ אֵין כַּוָּנָתוֹ כְּלָל לָעִנְיָן הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ לְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלא הָיָה אֶפְשָׁר כְּלָל לְהָבִין, שֶׁכַּוָּנָתוֹ לָזֶה אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל עִקַּר כַּוָּנָתוֹ כְּשֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם, הָיָה רַק לְזֶה, לְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל כִּי כָּל כַּוָּנָתוֹ הָיָה רַק זאת רַק כְּשֶׁהָיָה מֵבִין, שֶׁאֵינוֹ פּוֹעֵל אֶצְלוֹ הָיָה מְסַבְּבוֹ וּמְעַקְּמוֹ וּמְרַמֵּהוּ עַד שֶׁלּא הָיָה יָכוֹל כְּלָל לְהָבִין כַּוָּנָתוֹ הַטּוֹבָה וְהָיָה הַבַּעַל תְּפִלָּה עוֹסֵק בְּעִנְיָן זֶה עַד שֶׁנַּעֲשָׂה רשֶׁם וּפִרְסוּם בָּעוֹלָם, וְהָיוּ מְצַפִּים לְתָפְסוֹ אַךְ לא הָיָה אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · סבלנות · אות י׳ – אות י״א
כ־2 דק׳ · כ־250 מילים · 59% מהספר עד סוף היום
כְּשֶׁחוֹלְקִין עַל הָאָדָם וְרוֹדְפִין אוֹתוֹ, הַכֹּל הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב עַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר. כִּי כָּל מַה שֶּׁרוֹדְפִין אוֹתוֹ וְעוֹשִׂין לוֹ יִסּוּרִין, הוּא צָרִיךְ לִבְרֹחַ בְּכָל פַּעַם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין עֵצָה וְתַקָּנָה חוּץ מִזֶּה. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי הָרְדִיפוֹת וְהַיִּסּוּרִין נִתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (לק"ת סי' י"ג)
צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁכָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם עוֹבְרִים עָלָיו יִסּוּרִים וְצָרוֹת הַרְבֵּה וְהַרְפַּתְקָאוֹת שׁוֹנוֹת בְּלִי שִׁעוּר, הֵן בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה, הֵן בְּעִנְיַן בְּרִיאוּת הַגּוּף, הֵן בְּעִנְיַן אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ. וְאֵין נִמְצָא אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ עָלָיו יִסּוּרִים וְהַרְפַּתְקָאוֹת הַרְבֵּה, כִּי אָדָם לְעָמָל יֻלָּד, וּכְתִיב: "גַּם כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבִים". וְאֵין שׁוּם תַּקָּנָה לְהִנָּצֵל מִזֶּה, כִּי אִם לִבְרֹחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה. עַל־כֵּן הַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לְכָל אָדָם סַבְלָנוּת גָּדוֹל, שֶׁיִּסְבֹּל כָּל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו, וכְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל: "סַמָּא דְּיִסּוּרֵי קַּבִּילָא". וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם: הַסֵּבֶל – תַּחְבּוּלָה לְמִי שֶׁאֵין לוֹ תַּחְבּוּלָה. וְכָל הַחֲכָמִים מַאֲרִיכִים בָּזֶה, וְכֻלָּם אוֹמְרִים שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת בְּלִי שִׁעוּר. כִּי הָאָדָם לֹא נִבְרָא בִּשְׁבִיל לְהִתְעַנֵּג בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּלָל, רַק שֶׁיַּעֲמֹל בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל הַכֹּל וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, כִּי כָּל מַה דְּעָבִיד רַחֲמָנָא לְטַב עָבִיד. וְלִבְרֹחַ בְּכָל פַּעַם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ, וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו. כִּי אֵין מָקוֹם לָנוּס מִפִּגְעֵי הָעוֹלָם כִּי אִם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי". וַאֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים יָכוֹל לִבְרֹחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם (וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ בַּאֲרִיכוּת בְּמָקוֹם אַחֵר). וְתֵכֶף כְּשֶׁבּוֹרֵחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו נִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה גְּדוֹלָה לָנֶצַח. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר וְאֵין כָּאן מְקוֹמוֹ לְהַאֲרִיךְ: (שיחות הר"ן סי' ש"ח)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קי״ב · קטע א׳ – קטע א׳
כ־8 דק׳ · כ־830 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם נוֹתֵן הַתּוֹרָה, רַחֵם עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁמָהּ בְּהַתְמָדָה גְדוֹלָה וְנִזְכֶּה לִלְמד הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּלְמד שָׁם לְפָרֵשׁ הַדָּבָר הֵיטֵב בְּלָשׁוֹן שֶׁאָנוּ מְבִינִים בּוֹ, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא רוּחַ אֱלֹהִים הַמְרַחֵף עַל פְּנֵי הַמַּיִם שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר הוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ, וְסוֹבֵל מַרְעִין וָחֳלָאִים רַבִּים וְיִסּוּרִים קָשִׁים מִפְּשָׁעֵינוּ וּמֵעֲווֹנוֹתֵינוּ כְּדֵי לְכַפֵּר עָלֵינוּ, לְהַצִּילֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת, לָתֵת לָנוּ מִחְיָה בְּעַבְדוּתֵנוּ, לָשׂוּם לָנוּ שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת אוֹתָנוּ לִפְלֵטָה גְדוֹלָה רַחֵם עָלָיו וְעָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה, וּלְפָרֵשׁ כָּל דָּבָר הֵיטֵב בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּבִינִים בּוֹ, וּבִפְרָט כְּשֶׁלּוֹמְדִים עִם חֲבֵרִים וְתַלְמִידִים, לְפָרֵשׁ וּלְבָרֵר וּלְבָאֵר לָהֶם כָּל דָּבָר הֵיטֵב בְּלָשׁוֹן שֶׁיָּבִינוּ בּוֹ, וְיִכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵיהֶם וּבִלְבָבֵיהֶם, בְּאפֶן שֶׁתִּתְעוֹרֵר עָלֵינוּ עַל יְדֵי זֶה רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא סוֹבֵל מַרְעִין עֲבוּרֵנוּ, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ וּמַלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּכַמָּה וְכַמָּה לְבוּשִׁין, לְבוּשֵׁי חֹל, כְּדֵי לִהְיוֹת עִמָּנוּ לְחַיּוֹתֵנוּ וּלְקַיְּמֵנוּ בְּתֹקֶף הַגָּלוּת הַמַּר וְהָאָרךְ הַזֶּה, רַחֵם עָלֵינוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בִּזְכוּתוֹ וְכחוֹ, וְהַצִּילֵנוּ מְהֵרָה מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת הֵן אוֹתָם שֶׁנִּגְזְרוּ עָלֵינוּ, הֵן אוֹתָם שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם, כִּי "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" צוּר יִשְׂרָאֵל קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּמַהֵר לְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּעֵת צָרָה כָזאת בְּכחַ וּזְכוּת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה מְשִׁיחוֹ, יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ, בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ" וְנֶאֱמַר. "מִגְדּל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם" וְנֶאֱמַר. "יְהוָה עז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם יְהוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה, אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים מָתַי תָּבוֹא אֵלָי אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי, תּם וָישֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ, וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ פְּדֵנִי וְחָנֵּנִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, הַתָּמִים בְּמַעֲשָׂיו, הַתָּם וּמִתַּמָם עִם תְּמִימִים, רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי לִתְמִימוּת בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמִי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים וּתְמִימִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר אֲשֶׁר זָכוּ לְשַׁמֵּשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְקַבֵּל מֵהֶם דֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר וְאֶזְכֶּה לְסַלֵּק וּלְבַעֵר וּלְבַטֵּל כָּל חָכְמָתִי וְשִׂכְלִי וְדַעְתִּי נֶגְדָּם, כְּאִלּוּ אֵין לִי שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל, רַק לְקַיֵּם כָּל הַיּוֹצֵא מִפִּיהֶם וְעַל כָּל אֲשֶׁר יאמְרוּ "כִּי הוּא זֶה" לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמאל רַחֵם עָלַי בַּעַל הָרַחֲמִים, וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי בִּלְבּוּלִים וּמִכָּל מִינֵי חָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁאֵינָם אֲמִתִּיִּים רַחֵם עָלֵינוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵהֶם, אַל יִשְׁעוּ אֶל דַּרְכֵיהֶם לִבִּי, וְלֹא אָסוּר מֵאִמְרֵי פִיהֶם שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים אֲמִתִּיִּים הַמְּנַהֲלִים אוֹתָנוּ בְּרַחֲמִים בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת, עַל פִּי דַרְכֵי הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ מִפִּי משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי כְפִירוֹת וּבִלְבּוּלֵי אֱמוּנָה הַבָּאִים מֵחָכְמוֹת הָאֵלֶּה זַכֵּנוּ וְהַכְנִיסֵנוּ לְתוֹךְ דַּרְכֵי הַתְּמִימוּת בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וּלְקַיֵּם אֶת כָּל תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה וּבֶאֱמֶת וּבְתָמִים כָּל יְמֵי חַיַּי "יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ" כִּי "אַתָּה הוּא יְהוָה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְׁמוֹ אַבְרָהָם, וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ" כִּי הָלַךְ לְפָנֶיךָ בִּתְמִימוּת כִּי הָיָה ראשׁ לְכָל הַמַּאֲמִינִים הָאֲמִתִּיִּים הַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים הָעוֹבְדִים אוֹתְךָ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּזְכוּתוֹ וּבִזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְהַתְּמִימִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי לְהַתְחִיל מֵעַתָּה לֵילֵךְ בְּדַרְכְּךָ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְתָסִיר מִמֶּנִּי לֵבָב הָעִקֵּשׁ, שֶׁלֹּא יִשְׂטֶה לְבָבִי אֶל דַּרְכֵי הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל הַנּוֹהֲגִים בָּעוֹלָם שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִים וּמוֹנְעִים מְאד מִלַּחְשׁב עַל תַּכְלִיתֵנוּ וְסוֹפֵנוּ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וַאֲבַעֵר וַאֲסַלֵּק מִלְּבָבִי כָּל הַחָכְמוֹת הָאֵלֶּה, וְאֵדַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ גּדֶל שְׁטוּתִי וְחֶסְרוֹנִי מֵהַדָּעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי", וּכְתִיב. "וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ" וּכְתִיב. "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי" רַחֵם עָלַי לְבַל אֶטְעֶה בְּעַצְמִי בְּשׁוּם חָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַמְבַלְבְּלִין הַרְבֵּה, רַק אֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּי רַבּוֹתֵינוּ הָאֲמִתִּיִּים וּלְבַטֵּל דַּעְתִּי וְשִׂכְלִי נֶגְדָּם לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ אֵין לִי שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל כַּאֲשֶׁר הוּא בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" וְנֶאֱמַר. "יְהוָה מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ, מִי יִשְׁכּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ, הוֹלֵךְ תָּמִים וּפעֵל צֶדֶק, וְדבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ" חֲמל עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗"פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה עֵינִי דָאֲבָה מִנִּי ענִי קְרָאתִיךָ יְהוָה בְכָל יוֹם שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי", מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל תַּחֲנוּנָי, וְהוֹרֵנִי וְלַמְּדֵנִי דְרָכֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וַעֲצוֹתֶיךָ הַיְשָׁרוֹת בְּכָל עֵת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב מְהֵרָה מִמַּעֲשַׂי הָרָעִים וּמִמַּחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנִּים עַד שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְתִקּוּן הַבְּרִית בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וּתְחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ דַּעַת וָשֵׂכֶל אֲמִתִּי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת, וְלֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַדְלוּת וְגַבְהוּת וְרָמוּת רוּחָא כִּי בֶּאֱמֶת לְפִי פְּחִיתוּתִי לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה כְּלָל לְהִנָּצֵל מִגֵּאוּת כִּי מִי אָנכִי שֶׁיַּעֲלֶה עַל לִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת, אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי רָחוֹק מֵאִתְּךָ כָּל כָּךְ, אַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ אוֹרְבִים עָלַי מִכָּל צַד בְּכָל עֵת, עַד אֲשֶׁר מְבַלְבְּלִים דַּעְתִּי בִּפְנִיּוֹת וְגֵאוּת, בִּפְרָט בְּעֵת שֶׁאָנוּ רוֹצִים לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, אֲשֶׁר בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתְךָ שָׁם אָנוּ מוֹצְאִים עַנְוְתָנוּתְךָ, שֶׁתָּחוֹס וְתַחְמל עָלַי בְּכָל עֵת וְתִהְיֶה עִמִּי וְתִשְׁמְרֵנִי תָמִיד שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל לִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַבְהוּת כְּלָל, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית בְאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעַל יְדֵי עֲנָוָה זוֹכִים לִשְׁמִירַת הַבְּרִית וְתַצִּילֵנוּ מֵעֲנָוָה פְּסוּלָה רַק אֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב "הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות נט · פסקה 2
כ־1 דק׳ · כ־70 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
מָאן דְּאִיהוּ בְּדָחְקָא לָא מִסְתַּכֵּל מִידֵי; כָּךְ כָּלֵב, בְּגִין דַּהֲוָה בְּדָחְקָא לָא אִסְתַּכֵּל מִידֵי וְאָתֵי לְצַלָּאָה עַל קִבְרֵי אֲבָהַן וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.
וְכֵן בָּעִנְיָן הַזֶּה, כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ וּמְחַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ הֵיטֵב, שֶׁכְּהֶרֶף עַיִן יִפְרְחוּ יָמָיו וְיִצְטָרֵךְ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מִכָּל מַעֲשָׂיו, וְלֹא יְוַתְּרוּ לוֹ עַל שׁוּם דָּבָר וְכוּ', מִי שֶׁמְּחֲשֵׁב אֶת עַצְמוֹ בְּכָל זֶה בְּוַדַּאי לֹא יַבִּיט עַל שׁוּם פַּחַד מֵהַפְּחָדִים וְכַיּוֹצֵא. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין בָּזֶה פַּחַד כְּלָל, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות ס
כ־1 דק׳ · כ־80 מילים · 61% מהספר עד סוף היום
כִּי בֶּאֱמֶת אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל, וַאֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָׁלוֹם, אָמַר: "כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי", וְכֵן בִּתְהִלִּים אָמַר: "וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע בֶּהֱמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ". מִכָּל שֶׁכֵּן אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת קַל וָחֹמֶר אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ. וְהַכְּלָל שֶׁאֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ כְּלָל, רַק צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵׁם וְכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה, וְאָז טוֹב לְךָ לְעוֹלָם וְסוֹף כָּל סוֹף תַּגִּיעַ לְתַכְלִית הַטּוֹב וְהַנִּצְחִי בָּזֶה וּבַבָּא (הִלְכוֹת בָּשָׂר בְּחָלָב, הֲלָכָה ד' אוֹת י"ב):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · מועדים · אות טו
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
וְזֶה בְּחִינַת: כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, שֶׁדַּיְקָא בְּיוֹם רָעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת וְנָפִיק, דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁנּוֹפֵל הָאָדָם מֵעֲבוֹדָתוֹ וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ גַּם אָז, אֲזַי הַסֻּכַּת שָׁלֵם מֵגֵן עָלֵינוּ כַּנַּ"ל (הִלְכוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, הֲלָכָה ד', אוֹת ז):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שט · פסקה 10 – פסקה 6
כ־6 דק׳ · כ־600 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ו', עֶרֶב־שַׁבַּת קֹדֶשׁ בָּלָק ת"ר בְּרָאד.
רַב שָׁלוֹם לִכְבוֹד בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְפֹה קְהִלַּת בְּרָאד בְּיוֹם ג' הֶעָבַר סָמוּךְ לְמִנְחָה. וּבְיוֹם ב' בָּאתִי לְרַאדִיווִיל, וּבְיוֹם ג' קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ מִיַּד רַבִּי שׁוֹאֵל טוֹבִיָּה; וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲזָרַנִי שֶׁעָבַרְתִּי הַגְּרֶענִיץ [הַגְּבוּל] בִּקְצָת יִסּוּרִים וְכִלְיוֹן עֵינַיִם, אֲבָל תְּהִלָּה לָאֵל עָבַרְתִּי בְּשָׁלוֹם וָחֶסֶד. אַךְ בְּעוֹדִי שָׁם נוֹדַע לִי שֶׁאֵין מַנִּיחִין לַעֲבֹר אֶת מְשַׁמְּשִׁי רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, וְהֻכְרַחְתִּי לַעֲבֹר בְּעַצְמִי. וּבָאתִי בְּיוֹם ג' הַנַּ"ל לְפֹה לְבַדִּי. אֲבָל בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי, שֶׁשָּׁם אֵצֶל הַגְּרֶענִיץ [הַגְּבוּל] הִזְמִין לִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּחוּר אֶחָד מִמִּשְׁפַּחְתֵּנוּ, וְאָבִיו דָּר בְּרַאדִיווִיל, וְנוֹדַע לִי מִי הוּא. וְנִתְקָרֵב אֶצְלִי וְנִכְנָס עִמִּי לְפֹה בְּרָאד, וְהֵבִיא אוֹתִי לְאַכְסַנְיָא טוֹבָה לְב"ד. וְכָל הָעוֹבֵר עָלַי, הַכֹּל בְּיִסּוּרִים וְחֶסֶד גָּדוֹל, רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד וְרֹאשׁוֹ אֶחָד חַד, (עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת יוֹרֶה דֵּעָה, סִימָנֵי בֵּיצִים ה' וְתָבִין דְּבָרַי). וְעַתָּה תָּבִין מֵעַצְמְךָ גֹּדֶל הַיִּסּוּרִים שֶׁהָיָה לִי בְּבוֹאִי לְבַדִּי, וְרַבִּי נַחְמָן נִשְׁאַר שָׁם, וְנִפְסְקָה פִּתְאוֹם כְּמוֹ חוֹמַת בַּרְזֶל בֵּינֵינוּ. וְגַם מַלְבּוּשׁ הַמֻּכְרָח לִי וְהַגְּרֶעט [לְבָנִים] שֶׁלִּי נִשְׁאַר אֶצְלוֹ. וְהָיָה לִי כִּלְיוֹן עֵינַיִם הַזֶּה מִיּוֹם ג' הַנַּ"ל עַד הַיּוֹם יוֹם ה' סָמוּךְ לָעֶרֶב שֶׁזִּכַּנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּא רַבִּי נַחְמָן לְכָאן בְּשָׁלוֹם, וְהֶחֱיָה אוֹתִי. טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת עַל כָּל הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל עֵת. וּתְהִלָּה לָאֵל כְּבָר נִכְנְסוּ אֶצְלִי כַּמָּה אֲנָשִׁים זְקֵנִים וַחֲשׁוּבִים. וְאֵצֶל רֹב הַחֲסִידִים דְּפֹה נִתְקַבַּלְתִּי בְּכָבוֹד תְּהִלָּה לָאֵל, וְכֻלָּם יוֹדְעִים אוֹתִי מִכְּבָר. אֲבָל לְקַבֵּץ מָעוֹת עֲדַיִן רָחוֹק וְקָשֶׁה, אֲבָל הַתִּקְוָה לַה' שֶׁלֹּא יַעֲזֹב אוֹתִי. וְאַחַר שֶׁבָּא רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, הוֹדַעְתִּי לְהַנָּגִיד רַבִּי יַעֲקֹב הִירְץ. וּבְשָׁעָה קַלָּה אַחַר כָּךְ בָּא הַנָּגִיד הַנַּ"ל לְבֵיתִי בְּעַצְמוֹ לְקַבֵּל פָּנַי בְּאַהֲבָה, וְהֵבִיא לִי בְּעַצְמוֹ מִכְתָּבֶיךָ לְפֹה, וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל. אֲבָל הַנַּחַת מְעֹרָב בְּיִסּוּרִין מֵרִבּוּי הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד, וּבִפְרָט מִמִּכְתָּבֶיךָ אֲשֶׁר צַעֲקָתְךָ עוֹלָה עַד לֵב הַשָּׁמַיִם וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַהֲשִׁיבְךָ עַתָּה. אֲבָל הֶחֱיֵיתָ אֶת נַפְשִׁי בַּמֶּה שֶׁהִזְכַּרְתָּ שֶׁמְּחַיֶּה אוֹתְךָ קָמֵץ אָלֶף. וּבֶאֱמֶת צְרִיכִין לְהַתְחִיל לִלְמֹד עִמְּךָ וְעִם כֻּלָּנוּ מֵחָדָשׁ קָמֵץ אָלֶף, בְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה שֶׁגִּלָּה הוּא זַ"ל. וְתַתְחִיל מֵחָדָשׁ מַמָּשׁ קָמֵץ אָלֶף בְּהַתּוֹרָה כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם בְּעִנְיַן מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, הַנִּדְפָּס בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת שָׁם; וְתִסְתַּכֵּל וּתְעַיֵּן שָׁם מֵחָדָשׁ מַמָּשׁ אֵיךְ דִּקְדַּקְתִּי בִּכְתָבוֹ בְּבֵאוּר הֵיטֵב, כְּמוֹ שֶׁיָּצָא בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ זַ"ל, שֶׁגַּם בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.
וְאֵיךְ צָעַק בְּקוֹלוֹ הַקָּדוֹשׁ וְאָמַר, גָּאט אִיז מִיט דִּיר, בַּיי דִּיר לֶעבִּין דִּיר, שְׁרֶעק דִּיךְ נִיט. דּוּפִי אָף מַיין כֹּחַ. קֵיין יֵאוּשׁ אִיז גָּאר נִיט פַאר הַאנְדִין [ה' עִמְּךָ, אֶצְלְךָ, לְיָדְךָ, אַל תִּפְחַד, הִשָּׁעֵן עַל כֹּחִי, יֵאוּשׁ אֵינוֹ קַיָּם]. וְתַאֲמִין לִי בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁכָּל אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים נֶאֶמְרוּ אֵלֶיךָ בִּפְרָטִיּוּת. וְאַתָּה צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁעִקָּרָם נֶאֶמְרוּ רַק בִּשְׁבִילְךָ, כִּי חַיָּב אָדָם לוֹמַר בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם. וְאִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ וּמֵבִין מַה שֶּׁהֵבַנְתִּי הַיּוֹם בִּסְפָרִים חֲדָשִׁים שֶׁמָּצָאתִי פֹּה אֵיךְ הָעוֹלָם מְשֻׁקָּע בַּמֶּה שֶׁמְּשֻׁקָּע, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם, וְאֵיךְ כָּל הַמְחַבְּרִים שֶׁל עַכְשָׁו רוֹצִים לְחַזֵּק וּלְעוֹרֵר אֲבָל אֵין לָהֶם כְּלֵי אָמָּנוּת שֶׁקּוֹרִין גִּיצַייג וְכוּ'. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. מֵעֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ הִכְרַחְתִּי אוֹתִי לִכְתֹּב דְּבָרַי אֵלֶּה בְּטִרְדָּא כָּזֹאת. בְּטַח בַּה' כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ, וְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ, וְתַכְרִיחַ מַחֲשַׁבְתְּךָ בְּכָל פַּעַם לְהַעֲבִיר מִדַּעְתְּךָ מַחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת וְרַעְיוֹנִים רָעִים זָרִים. וּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמְּךָ מִמֵּילָא, אַל תָּחוּשׁ וְאַל תִּסְתַּכֵּל לַאֲחוֹרֶיךָ כְּלָל. מַהֵר הִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ. וּתְהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לָנוּ עַל מִי לִסְמֹךְ, יֵשׁ וָיֵשׁ תְּהִלָּה לָאֵל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן שֶׁבִּזְקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה לֵידַע מֵאוֹר כָּזֶה וְכוּ'.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמַּעְתִּיר בַּעַדְךָ רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד מְאֹד וַה' יַעֲזֹר לְךָ תָּמִיד.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְיִפְרֹס בִּשְׁלוֹם יְדִידִי רַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר, וְיוֹדִיעוֹ שֶׁבָּאתִי תְּהִלָּה לָאֵל לִבְרָאד בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ. אוֹדוֹת מַלְבּוּשׁ לִבְנִי שֶׁיִּחְיֶה, מִפֹּה אִי אֶפְשָׁר לִי לְהָבִיא. וּבְוַדַּאי מַלְבּוּשׁ הַמֻּכְרָח אֶעֱשֶׂה לוֹ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר לוֹ לְהַצִּילוֹ מִבְּגָדִים צוֹאִים וְיִזְכֶּה לַחֲלוּקָא דְּרַבָּנָן וְכוּ'.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 17
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 60% מהספר עד סוף היום
ר' יִצְחָק בַּר חִיָיא. רַב יִצְחָק בַּר רְדִיפָא. ר' יִצְחָק בַּר חֲנִינָא. יִצְחָק סְחוֹרָה. ר' יִצְחָק בַּר קַפָּרָא.
ר' יִצְחָק בֶּן קַצַרְתָּא. ר' יִצְחָק בַּר גוּפְתָּא. רַב יִצְחָק בְּרַבִּי. ר' יִצְחָק בַּר אָבִין. רַב יִצְחָק בַּר אַשִׁיאָן.
רַב יִצְחָק בַּר זֵירָא. רַב יִצְחָק בַּר בִּיסְנָא. רַב יִצְחָק בְּרַב יְהוּדָה. יִצְחָק בְּרֵיהּ דְרַב יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקֵאל.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן ק״י · סעיף ד׳ – סעיף י״ב
כ־5 דק׳ · כ־480 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
אֵין לָשִׁין עִסָּה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵשִּׁעוּר חַלָּה. וְטוֹב לְמַעֵט, כִּי שִׁעֲרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁאִם הָעִסָּה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִשִּׁעוּר חַלָּה, אִי אֶפְשָׁר לַעֲסֹק בָּהּ בְּפַעַם אַחַת, וְחֵלֶק מִמֶּנָּהּ מֻנָּח בְּלֹא עֵסֶק, וְיֵשׁ לָחוּשׁ פֶּן יִתְחַמֵּץ. אִם לָשׁ עִסָּה רַכָּה, לֹא יוֹסִיף קֶמַח לְעַבּוֹתָהּ (תנ"ו תנ"ז תנ"ט).
לֹא יִדְחוֹק אֶת הַקֶּמַח לְתוֹךְ הַמִּדָּה, כִּי יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁלֹּא יְהֵא נִלּוֹשׁ יָפֶה וְיִשָּׁאֵר בְּתוֹךְ הַמַּצָּה מַשֶּׁהוּ קֶמַח. וּכְשֶׁיָּבוֹא אַחַר כָּךְ בַּתַּבְשִׁיל, יִתְחַמֵּץ. גַּם יִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ אֶת הַקֶּמַח סָמוּךְ לַמַּיִם, שֶׁלֹּא יִפּוֹל מֵאֲבַק הַקֶּמַח לְתוֹךְ הַמָיִם, וְכֵן הַמּוֹדֵד אֶת הַקֶּמַח, לֹא יִתְקָרֵב אֶל הָעִסָּה אוֹ אֶל הַמָּיִם. וְטוֹב לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ אֶת הַיָּד עַל הַקֶּמַח שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, כִּי הַיָּד מְחַמֶּמֶת קְצָת (תנו תנט).
הַכְּלִי שֶׁלָּשִׁין בּוֹ, צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יְהֵא בָּהּ שׁוּם נֶקֶב אוֹ סֶדֶק, שֶׁיּוּכַל לְהִשָּׁאֵר שָׁם מַשֶּׁהוּ עִסָּה וְתִתְחַמֵּץ. וְלֹא יַנִּיחַ הַכְּלִי בִּשְׁעַת לִישָׁה עַל כָּרִים וּכְסָתוֹת פֶּן תִּתְחַמֵּם. וְיִזָּהֵר שֶׁלְּאַחַר כָּל שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה [דַקָּה] (מִנּוּטִין) יְנַקֶּה אֶת הַכְּלִי הֵיטֵב, וְגַם יִרְחַץ יָדָיו הֵיטֵב. וְכֵן הַדַּפִּין וְהָעֵצִים שֶׁמְגַלְגְּלִין בָּהֶם, יַשְׁגִּיחוּ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יְהֵא בָּהֶם שׁוּם נֶקֶב אוֹ סֶדֶק. וּלְכָל הַפָּחוֹת לְאַחַר שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה [דַקָּה] (מִנּוּטִין) יְנַקּוּ אוֹתָם הֵיטֵב. וְכֵן הַכֵּלִים שֶׁמְנַקְּבִים בָּהֶם, שֶׁלֹּא יְהֵא עֲלֵיהֶם אֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ עִסָּה. וְכֵן הַמַּרְדֶּה שֶׁמַּכְנִיסִין בּוֹ אֶת הַמַּצּוֹת לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יְהֵא בָּהּ שׁוּם סֶדֶק, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בָּהּ עִסָּה וְיִתְחַמֵּץ (תנ"ט).
אִם נָפַל לְתוֹךְ הָעִסָּה אֵיזֶה דָּבָר חָרִיף, כְּגוֹן מֶלַח אוֹ תַּבְלִין אוֹ סִיד חַי, אֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ, וְנִלֹּשׁ בְּתוֹכָהּ, כָּל הָעִסָּה אֲסוּרָה, מִשּׁוּם דְּמִתְחַמֶּמֶת שָׁם. וְאִם נִמְצָא בְּתוֹךְ הָעִסָּה גַּרְעִין תְּבוּאָה, יִטּוֹל מִן הָעִסָּה כָּעֳבִי אֶצְבַּע סְבִיב הַגַּרְעִין וְיַשְׁלִיךְ, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר (תנ"ה תס"ז).
יִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ אֶת הָעִסָּה אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד בְּלִי עֵסֶק. וּמִיָּד כְּשֶׁנִּגְמְרָה הָעִסָּה, יְחַלְקָהּ כֻּלָּה לְהַמְגַלְגְּלִים. וְעַל כֵּן יֵשׁ לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת עִסָּה גְּדוֹלָה רַק כְּפִי עֵרֶךְ הַמְגַלְגְּלִים. וְאִם נִשְׁאַר מִן הָעִסָּה בִּידֵי הַמְחַלֵּק, יְלוּשְׁנָּה וְיַעֲסֹק בָּהּ, שֶׁלֹּא תָּנוּחַ אֲפִלּוּ רֶגַע בְּלִי עֵסֶק.
הַמְגַלְגְלִים יְגַלְגְלוּ בִּזְרִיזוּת, וְאַל יִשְׁהוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּצָּה כִּדְמוּת אֵיזוֹ צוּרָה. וְיַשְׁגִּיחוּ שֶׁלֹּא יִהְיוּ פֵּרוּרִין מִן הָעִסָּה עַל הַדַּף. וְגַם שֶׁלֹּא יְהֵא מֻדְבָּק בִּידֵיהֶם שׁוּם עִסָּה. וּמִיָּד כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁנִּדְבְּקָה בָּהֶן קְצָת עִסָּה, יִרְחֲצוּ יְדֵיהֶם הֵיטֵב.
מִיָּד לְאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה הַמַּצָּה, יְנַקְּבוּהָ בִּזְרִיזוּת. וְלֹא יַעֲשׂו אֵיזֶה צִיּוּר בְּמַה שֶּׁמְנַקְּבִים, אֶלָּא יְמַהֲרוּ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, וּמִיָּד יִתְּנוּהָ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר. וְיִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יַשְׁהֶה אוֹתָהּ אֲפִלּוּ מְעַט נֶגֶד פִּי הַתַּנּוּר, כִּי שָׁם תְּמַהֵר לְהַחְמִיץ. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהַדֵּר שֶׁזֶּה שֶׁהוּא מוֹשִׁיט אֶת הַמַּצּוֹת לָאוֹפֶה יִהְיֶה בַּעַל תּוֹרָה וִירֵא שָׁמַיִם שֶׁיְדַקְדֵק בָּזֶה (תנ"ט ת"צ).
הַיָּרֵא דְּבַר ה', יִזָּהֵר שֶׁקֹּדֶם אֲפִיַּת הַמַּצּוֹת שֶׁלּוֹ, יַסִּיקוּ הֵיטֵב מֵחָדָשׁ אֶת הַתַּנּוּר וִיפַזְרוּ אֶת הַגֶּחָלִים עַל פְּנֵי כֻלּוֹ, כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם זֶה אֲשֶׁר אָפָה קֹדֶם לוֹ הָיָה נִזְהָר בְּכָל הַזְּהִירוּת (חַיֵּי אָדָם).
הָאוֹפֶה יִזָּהֵר מְאֹד לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא תִּתְכַּפֵל אֵיזוֹ מַצָּה, וְגַם שֶׁלֹּא תִגַּע אַחַת בַּחֲבֶרְתָּהּ, כִּי בְּמָקוֹם הַנְּגִיעָה, וְכֵן בְּמָּקוֹם שֶׁמִּתְכַּפֶּלֶת, אֵינָהּ נֶאֱפֵית מַהֵר וּמִתְחַמֶּצֶת. וְאִם אֵרַע שֶׁנִּתְכַּפְּלָה אוֹ שֶׁנִּתְנַפְּחָה אֵיזוֹ מַצָּה, צְרִיכִין לִשְׁבּוֹר [וּלְהַשְׁלִיך] אֶת הַמָּקוֹם הַהוּא וְהוּא חָמֵץ, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר. אֲבָל אִם נָגְעוּ זוֹ בָּזוֹ בַּתַּנּוּר כְּשֶהֵן עֲדַיִן לַחוֹת, יֵשׁ לְהַתִּיר בְּדִיעֲבַד. מַצָּה נְפוּחָה, הַיְנוּ שֶׁנִּכָּר שֶׁנִּתְחַלְּקָה הַמַּצָּה בְּעָבְיָהּ, וְהֶחָלָל הוּא כְּמוֹ רֹחַב אֲגוּדָל.
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קי״ב
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם נוֹתֵן הַתּוֹרָה, רַחֵם עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁמָהּ בְּהַתְמָדָה גְדוֹלָה וְנִזְכֶּה לִלְמד הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּלְמד שָׁם לְפָרֵשׁ הַדָּבָר הֵיטֵב בְּלָשׁוֹן שֶׁאָנוּ מְבִינִים בּוֹ, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא רוּחַ אֱלֹהִים הַמְרַחֵף עַל פְּנֵי הַמַּיִם שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר הוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ, וְסוֹבֵל מַרְעִין וָחֳלָאִים רַבִּים וְיִסּוּרִים קָשִׁים מִפְּשָׁעֵינוּ וּמֵעֲווֹנוֹתֵינוּ כְּדֵי לְכַפֵּר עָלֵינוּ, לְהַצִּילֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת, לָתֵת לָנוּ מִחְיָה בְּעַבְדוּתֵנוּ, לָשׂוּם לָנוּ שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת אוֹתָנוּ לִפְלֵטָה גְדוֹלָה רַחֵם עָלָיו וְעָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה הַרְבֵּה, וּלְפָרֵשׁ כָּל דָּבָר הֵיטֵב בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּבִינִים בּוֹ, וּבִפְרָט כְּשֶׁלּוֹמְדִים עִם חֲבֵרִים וְתַלְמִידִים, לְפָרֵשׁ וּלְבָרֵר וּלְבָאֵר לָהֶם כָּל דָּבָר הֵיטֵב בְּלָשׁוֹן שֶׁיָּבִינוּ בּוֹ, וְיִכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵיהֶם וּבִלְבָבֵיהֶם, בְּאפֶן שֶׁתִּתְעוֹרֵר עָלֵינוּ עַל יְדֵי זֶה רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא סוֹבֵל מַרְעִין עֲבוּרֵנוּ, וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ וּמַלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּכַמָּה וְכַמָּה לְבוּשִׁין, לְבוּשֵׁי חֹל, כְּדֵי לִהְיוֹת עִמָּנוּ לְחַיּוֹתֵנוּ וּלְקַיְּמֵנוּ בְּתֹקֶף הַגָּלוּת הַמַּר וְהָאָרךְ הַזֶּה, רַחֵם עָלֵינוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ בִּזְכוּתוֹ וְכחוֹ, וְהַצִּילֵנוּ מְהֵרָה מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת הֵן אוֹתָם שֶׁנִּגְזְרוּ עָלֵינוּ, הֵן אוֹתָם שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם, כִּי "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" צוּר יִשְׂרָאֵל קוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּמַהֵר לְהוֹשִׁיעֵנוּ בְּעֵת צָרָה כָזאת בְּכחַ וּזְכוּת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה מְשִׁיחוֹ, יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ, בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ" וְנֶאֱמַר. "מִגְדּל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם" וְנֶאֱמַר. "יְהוָה עז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ, וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם יְהוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ" אָמֵן וְאָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קי״ג
"אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה, אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים מָתַי תָּבוֹא אֵלָי אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי, תּם וָישֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ, וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ פְּדֵנִי וְחָנֵּנִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, הַתָּמִים בְּמַעֲשָׂיו, הַתָּם וּמִתַּמָם עִם תְּמִימִים, רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי לִתְמִימוּת בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמִי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים וּתְמִימִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר אֲשֶׁר זָכוּ לְשַׁמֵּשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּלְקַבֵּל מֵהֶם דֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר וְאֶזְכֶּה לְסַלֵּק וּלְבַעֵר וּלְבַטֵּל כָּל חָכְמָתִי וְשִׂכְלִי וְדַעְתִּי נֶגְדָּם, כְּאִלּוּ אֵין לִי שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל, רַק לְקַיֵּם כָּל הַיּוֹצֵא מִפִּיהֶם וְעַל כָּל אֲשֶׁר יאמְרוּ "כִּי הוּא זֶה" לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמאל רַחֵם עָלַי בַּעַל הָרַחֲמִים, וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי בִּלְבּוּלִים וּמִכָּל מִינֵי חָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁאֵינָם אֲמִתִּיִּים רַחֵם עָלֵינוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵהֶם, אַל יִשְׁעוּ אֶל דַּרְכֵיהֶם לִבִּי, וְלֹא אָסוּר מֵאִמְרֵי פִיהֶם שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים אֲמִתִּיִּים הַמְּנַהֲלִים אוֹתָנוּ בְּרַחֲמִים בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת, עַל פִּי דַרְכֵי הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ מִפִּי משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי כְפִירוֹת וּבִלְבּוּלֵי אֱמוּנָה הַבָּאִים מֵחָכְמוֹת הָאֵלֶּה זַכֵּנוּ וְהַכְנִיסֵנוּ לְתוֹךְ דַּרְכֵי הַתְּמִימוּת בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וּלְקַיֵּם אֶת כָּל תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה וּבֶאֱמֶת וּבְתָמִים כָּל יְמֵי חַיַּי "יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ" כִּי "אַתָּה הוּא יְהוָה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְׁמוֹ אַבְרָהָם, וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ" כִּי הָלַךְ לְפָנֶיךָ בִּתְמִימוּת כִּי הָיָה ראשׁ לְכָל הַמַּאֲמִינִים הָאֲמִתִּיִּים הַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים הָעוֹבְדִים אוֹתְךָ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּזְכוּתוֹ וּבִזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְהַתְּמִימִים
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם עָלַי וְזַכֵּנִי לְהַתְחִיל מֵעַתָּה לֵילֵךְ בְּדַרְכְּךָ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְתָסִיר מִמֶּנִּי לֵבָב הָעִקֵּשׁ, שֶׁלֹּא יִשְׂטֶה לְבָבִי אֶל דַּרְכֵי הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל הַנּוֹהֲגִים בָּעוֹלָם שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִים וּמוֹנְעִים מְאד מִלַּחְשׁב עַל תַּכְלִיתֵנוּ וְסוֹפֵנוּ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וַאֲבַעֵר וַאֲסַלֵּק מִלְּבָבִי כָּל הַחָכְמוֹת הָאֵלֶּה, וְאֵדַע הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ גּדֶל שְׁטוּתִי וְחֶסְרוֹנִי מֵהַדָּעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי", וּכְתִיב. "וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ" וּכְתִיב. "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי" רַחֵם עָלַי לְבַל אֶטְעֶה בְּעַצְמִי בְּשׁוּם חָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַמְבַלְבְּלִין הַרְבֵּה, רַק אֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּי רַבּוֹתֵינוּ הָאֲמִתִּיִּים וּלְבַטֵּל דַּעְתִּי וְשִׂכְלִי נֶגְדָּם לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ אֵין לִי שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל כַּאֲשֶׁר הוּא בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" וְנֶאֱמַר. "יְהוָה מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ, מִי יִשְׁכּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ, הוֹלֵךְ תָּמִים וּפעֵל צֶדֶק, וְדבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ" חֲמל עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְזַכֵּנִי לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קי״ד
"פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה עֵינִי דָאֲבָה מִנִּי ענִי קְרָאתִיךָ יְהוָה בְכָל יוֹם שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי", מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל תַּחֲנוּנָי, וְהוֹרֵנִי וְלַמְּדֵנִי דְרָכֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וַעֲצוֹתֶיךָ הַיְשָׁרוֹת בְּכָל עֵת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב מְהֵרָה מִמַּעֲשַׂי הָרָעִים וּמִמַּחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנִּים עַד שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְתִקּוּן הַבְּרִית בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וּתְחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ דַּעַת וָשֵׂכֶל אֲמִתִּי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת, וְלֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַדְלוּת וְגַבְהוּת וְרָמוּת רוּחָא כִּי בֶּאֱמֶת לְפִי פְּחִיתוּתִי לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה כְּלָל לְהִנָּצֵל מִגֵּאוּת כִּי מִי אָנכִי שֶׁיַּעֲלֶה עַל לִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת, אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי רָחוֹק מֵאִתְּךָ כָּל כָּךְ, אַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ אוֹרְבִים עָלַי מִכָּל צַד בְּכָל עֵת, עַד אֲשֶׁר מְבַלְבְּלִים דַּעְתִּי בִּפְנִיּוֹת וְגֵאוּת, בִּפְרָט בְּעֵת שֶׁאָנוּ רוֹצִים לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, אֲשֶׁר בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתְךָ שָׁם אָנוּ מוֹצְאִים עַנְוְתָנוּתְךָ, שֶׁתָּחוֹס וְתַחְמל עָלַי בְּכָל עֵת וְתִהְיֶה עִמִּי וְתִשְׁמְרֵנִי תָמִיד שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל לִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַבְהוּת כְּלָל, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית בְאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעַל יְדֵי עֲנָוָה זוֹכִים לִשְׁמִירַת הַבְּרִית וְתַצִּילֵנוּ מֵעֲנָוָה פְּסוּלָה רַק אֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב "הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי"
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 210 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשצ״א
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־3 דק׳ · לימוד מלא כ־37 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ג׳ באייר): תזריע־מצורע
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־25 באפריל 2031, בשעה 19:13 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.