ספירה ושבועות
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום חמישי, כ״ב באייר ה׳תשצ״א · 15 במאי 2031
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קע״ו · אות א׳ – אות א׳
כ־10 דק׳ · כ־980 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
צָרִיךְ הָאָדָם לְמַהֵר מְאֹד לְגָרֵשׁ מִקִּרְבּוֹ הָרוּחַ שְׁטוּת, מַה שֶּׁלִּבּוֹ מָלֵא מֵרוּחַ שְׁטוּת הַדָּבוּק בּוֹ, וְזֶה עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְקַשֵּׁר לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְהִתְקַשְּׁרוּת הַיְנוּ אַהֲבַת נֶפֶשׁ, מַה שֶּׁאוֹהֵב לְהַצַּדִּיק מְאֹד, וְעַל יְדֵי זֶה נִכְלָל לִבּוֹ בְּלֵב הַצַּדִּיק. וּלְפִי שֶׁלִּבּוֹ מָלֵא מֵרוּחַ שְׁטוּת, וְהָרוּחַ הוּא הָאֲוִיר, וְטֶבַע הָאֲוִיר לְבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם פָּנוּי לָצֵאת שָׁם, כַּמְבֹאָר אֵצֶל הַמְחַקְּרִים, וּכְשֶׁמּוֹצֵא הָאֲוִיר מָקוֹם פָּנוּי לָצֵאת שָׁם, הוּא בּוֹקֵעַ וְשׁוֹבֵר בִּמְהִירוּת וּבְבֶהָלָה, וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּכְלָל לִבּוֹ בְּלֵב הַצַּדִּיק, וְלֵב הַצַּדִּיק הוּא חָלָל, בִּבְחִינַת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי (תהלים קט). וְעַל כֵּן הָאֲוִיר שֶׁל הָרוּחַ שְׁטוּת הַדָּבוּק בְּלִבּוֹ, שֶׁלִּבּוֹ מָלֵא מִזֶּה הָאֲוִיר, הוּא בּוֹקֵעַ וְשׁוֹבֵר לִבּוֹ בְּבֶהָלָה וּבוֹרֵחַ לַחוּץ, מֵחֲמַת שֶׁמָּצָא מָקוֹם פָּנוּי בְּלֵב הַצַּדִּיק, וְעַל־כֵּן עַל יְדֵי שֶׁמְּגָרֵשׁ בִּמְהִירוּת הָרוּחַ שְׁטוּת מִקִּרְבּוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ לֵב נִשְׁבָּר, כִּי נִשְׁבָּר לִבּוֹ עַל יְדֵי מְהִירוּת וּבַהֲלוּת הָרוּחַ שְׁטוּת לָצֵאת כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן לֹא מָצָא לְפִי שָׁעָה מָקוֹם לָצֵאת, וְעַל־כֵּן נִשְׁבָּר הַלֵּב:
וַ'יֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ (במדבר י״ד:כ׳) – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת כּוֹסִי. כִּדְבָרֶךָ – דָּבָר רָאשֵׁי תֵּבוֹת: דִּשַׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן רֹאשִׁי. כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ, כְּשֶׁשׁוֹתִין יַיִּן לִפְעָמִים, לִמְחֹל עֲווֹנוֹת עַל יְדֵי זֶה. כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עו), שֶׁיַּיִן יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי בְּחִינוֹת: זָכָה – נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, וּכְשֶׁנַּעֲשֶׂה רֹאשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת מֹחִין, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא יָכוֹל לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ט״ז:י״ד): וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה, וְזֶהוּ: וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, כִּי "דָּבָר" הוּא רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: דִּ'שַּׁנְתָּ בַּ'שֶּׁמֶן רֹ'אשִׁי כַּנַּ"ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַמֹּחִין, (שֶׁהֵם בְּחִינַת (שמות ל׳:כ״ה): שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, בְּחִינַת (תהילים קל״ג:ב׳): כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ, כַּיָּדוּעַ). וְזֶה: וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, שֶׁהוּא רָאשֵׁי־תֵּבוֹת כּוֹסִי כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, שֶׁהַסְּלִיחָה כִּדְּ'בָ'רֶ'ךָ דַּיְקָא. כְּפִי בְּחִינַת דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי שֶׁאַתָּה זוֹכֶה, הַיְנוּ כְּפִי הַמֹּחִין שֶׁזּוֹכֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַל־יְדֵי שְׁתִיַּת הַיַּיִן, כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לִסְלִיחוֹת עֲווֹנוֹת, כִּי עִקַּר הַסְּלִיחָה – עַל־יְדֵי הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּקַבֵּל בִּבְחִינַת: וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: דִּשַּׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה (תהילים כ״ג:ה׳), בְּחִינַת: בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה (שם סו); כִּי כֵן הָיָה אֵצֶל הָעֵגֶל (שמות ל״ב:כ׳): וַיִּשְׂרֹף אֶת הָעֵגֶל וְכוּ' וַיִּזֶּר עַל פְּנֵי הַמָּיִם:
הַאֻמְנָם אֵלֶם (תהילים נ״ח:ב׳) – שֶׁנַּעֲשֶׂה הָאֻמָּנוּת אִלֵּם, שֶׁאֵין לוֹ דִּבּוּר לְהִתְפָּאֵר, כִּי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דִּבּוּר לְהָאֻמָּנוּת, שֶׁיּוּכַל לְהִתְפָּאֵר לְמַעְלָה, וְנַעֲשֶׂה אֱלֹקִים. כִּי י"ה הֵם הַמּוֹחִין, וְזֶה תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל – עַל פְּגַם הַבְּרִית, (כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י פָּרָשַׁת פִּינְחָס):
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ. מַלְכוּת הוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קמ״ה:י״א): כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמְרוּ; וְהוּא בְּחִינַת רָצוֹן, כִּי רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם זֶהוּ כְּבוֹדוֹ (ירושלמי פאה פ"א). וּכְשֶׁהָאָדָם מִסְתַּפֵּק וּמִתְרַצֶּה בִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק כְּמוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה, אֲזַי מַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, כִּי עִקַּר הַמַּלְכוּת – מֵהָרָצוֹן כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ – כִּי עִקַּר הַמַּלְכוּת הוּא מֵהָרָצוֹן כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁרוֹצֶה הָאָדָם אֵיזֶה רָצוֹן אַחֵר חוּץ מֵרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה מַלְכוּת אֲחֵרִים שֶׁל הָעַכּוּ"ם, וּכְפִי הָרָצוֹן הָאַחֵר, כֵּן נַעֲשֶׂה אֵיזֶה מַלְכוּת לְאֵיזֶה עַכּוּ"ם, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל רְצוֹנוֹ לְגַמְרֵי נֶגֶד רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם רָצוֹן אַחֵר, רַק כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן וּבָנִים, הֵן לָאו חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵן כָּל שְׁאָר הָרְצוֹנוֹת, לֹא יִרְצֶה שׁוּם רָצוֹן אַחֵר, רַק כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. יִתְגַּדַּל – תָּגֵי דַּל, שֶׁהוּא: תָּגֵי, כֶּתֶר. דַּל, בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁהוּא עָקֵב בְּחִינַת דַּל. וּבְחִינַת יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת תָּגֵי, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹקִים וְכוּ (בראשית ל״ב:כ״ט). וְיִתְקַדַּשׁ – ת"ק שַׁדַּי. רַבָּא – בְּאֵר. וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: (כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים לֹא נִכְתְּבוּ מֵהֶם כִּי אִם רָאשֵׁי פְּרָקִים, כִּי בִּשְׁעַת אֲמִירַת אֵלּוּ הַדְּבָרִים הַנּוֹרָאִים, לֹא זָכִינוּ שֶׁיְּבָאֲרֵם לָנוּ הֵיטֵב, כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד, רַק אֲמָרָם בִּמְהִירוּת בְּדֶרֶךְ רֶמֶז בְּעָלְמָא, וְרָמַז לָנוּ כָּאן כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל קַדִּישׁ הַמְבֹאָרִים בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ"י זַ"ל וְכַנַּ"ל. וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה בֵּאוּר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה):
דַּע כִּי צָרִיךְ דַּוְקָא וִדּוּי דְּבָרִים, כִּי צָרִיךְ לְפָרֵט אֶת הַחֵטְא, וְצָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בְּדִבּוּרִים בְּכָל פַּעַם עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה. וְיֵשׁ לָזֶה מְנִיעוֹת רַבּוֹת; לִפְעָמִים נִשְׁכַּח מֵאִתּוֹ הַחֵטְא, וְיֵשׁ שֶׁיִּכְבַּד עָלָיו מְאֹד וְקָשֶׁה לוֹ לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר לְהִתְוַדּוֹת, וְעוֹד מְנִיעוֹת רַבּוֹת. וְצָרִיךְ לָזֶה שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן חֲתֻנָּה שֶׁל מִצְוָה אוֹ שְׁאָר מִצְוָה בְּשִׂמְחָה. כִּי שִׂמְחָה הוּא קוֹמָה שְׁלֵמָה מֵרַמַ"ח אֵבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ אוֹ מְרַקֵּד, צָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁיַּעֲבֹר בְּכָל הַשִּׂמְחָה, מֵרֹאשׁ וְעַד עָקֵב, כִּי לִפְעָמִים הַשִּׂמְחָה רַק בָּרַגְלִין, וְלִפְעָמִים בַּלֵּב, אוֹ בְּהַמֹּחִין, בְּחִינַת (ישעיהו ל״ה:י׳): וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם; אַךְ עִקַּר הַשִּׂמְחָה – שֶׁיַּעֲבֹר בְּכָל הַשִּׂמְחָה, הַיְנוּ בְּכָל הַקּוֹמָה שֶׁיֵּשׁ בְּהַשִּׂמְחָה. וְצָרִיךְ לָזֶה מִצְווֹת רַבּוֹת, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדּוֹת כָּל הַמִּצְווֹת הִיא הַשִּׂמְחָה, כִּי (תהילים י״ט:ט׳): פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי־לֵב; וְכָל מִצְוָה מִתַּרְיַ"ג מִצְווֹת יֵשׁ לָהּ אֵיבָר מֵהַשִּׂמְחָה, כָּל מִצְוָה לְפִי בְּחִינָתָהּ, וְעַל כֵּן אִם פָּגַם בְּאֵיזֶה מִצְוָה, הֵן מִצְוַת עֲשֵׂה אוֹ לֹא תַעֲשֶׂה, אֲזַי כְּשֶׁשָּׂמֵחַ וְעוֹבֵר וְהוֹלֵךְ בְּקוֹמַת הַשִּׂמְחָה, אֲזַי כְּשֶׁפּוֹגֵעַ בְּזֶה הָאֵיבָר שֶׁהוּא כְּנֶגֶד אוֹתָהּ מִצְוָה שֶׁעָבַר, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׂמֹחַ שָׁם, מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם שָׁם בְּאוֹתָהּ הַמִּצְוָה שֶׁנְּקֻדָּתָהּ שִׂמְחָה כַּנַּ"ל, וְאַדְּרַבָּא, יֵשׁ לוֹ דְּאָגָה, שֶׁהוּא הֶפֶךְ הַשִּׂמְחָה, בִּבְחִינַת (שם לח): אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי; וְעַל־כֵּן עַל יְדֵי זֶה מַרְגִּישׁ וְנִזְכָּר הַחֵטְא שֶׁעָשָׂה מִקֹּדֶם. אַךְ עַל יְדֵי רִבּוּי הַמִּצְווֹת, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן (חגיגה כז), עַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַדְּאָגָה שֶׁל הַחֵטְא, הַמּוֹנַעַת הַשִּׂמְחָה, כִּי רִבּוּי אוֹר הַשִּׂמְחָה שֶׁל רִבּוּי מִצְווֹת שֶׁלּוֹ נִתְלַהֵב וּמְבַטֵּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁל הַחֵטְא. וַאֲזַי יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת, וְעַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים נִתְתַּקֵּן עוֹלַם הַדִּבּוּר, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסימן ע"ח), כִּי פְּגַם הַחֵטְא – בַּנֶּפֶשׁ, וְהַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת (שיר השירים ה׳:ו׳): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ; וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בְּדִבּוּרִים דַּוְקָא, לְתַקֵּן וְלִבְנוֹת פְּגַם הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע י״ד:ג׳): קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה', וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר (שם). וְעַל יְדֵי שֶׁנִּתְקָן וְנִבְנֶה הַדִּבּוּר עַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, שֶׁנִּתְעוֹרֵר הַקּוֹל דִּלְעֵלָּא וְנִתְיַחֵד עִם הַדִּבּוּר, כִּי צָרִיךְ הִתְעוֹרְרוּת תַּחְתּוֹן, הַיְנוּ לִבְנוֹת הַדִּבּוּר, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְעוֹרֵר וּמִתְאַוֶּה הַקּוֹל וּמִתְיַחֵד עִם הַדִּבּוּר. וְזֶה בְּחִינַת (תהילים ק״ג:כ׳): עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ, וְאִיתָא בַּזֹּהַר (לך לך דף צ): זַכְיָן לְמִשְׁמַע קָלִין מִלְּעֵילָא; הַיְנוּ עַל־יְדֵי "עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ", שֶׁמְּתַקְּנִין הַדִּבּוּר, עַל יְדֵי זֶה "לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ" – שֶׁנִּתְעוֹרֵר הַקּוֹל לְהִתְיַחֵד בְּדִבּוּר, וְזַכְיָן לְמִשְׁמַע קָלִין וְכוּ'. (וְיֵשׁ בָּזֶה עוֹד דְּבָרִים נִפְלָאִים בְּעִנְיַן שְׁמִיעַת קוֹל נְגִינָה וְקוֹל כְּלִי זֶמֶר), וְזֶה (ישעיהו נ״א:ג׳): שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה. הַיְנוּ שֶׁנִּמְצָא בְּתוֹךְ הַשָּׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, תּוֹדָה, בְּחִינַת וִדּוּי דְּבָרִים, וְקוֹל זִמְרָה, כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קס״ט
כ־2 דק׳ · כ־180 מילים · 63% מהספר עד סוף היום
וְעֵינָיו הָיוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ מַמָּשׁ; בִּפְרָט בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, הָיוּ עֵינָיו מְאִירוֹת מְאֹד מְאֹד, וּפָנָיו הָיוּ מְאִירוֹת וּמַאֲדִּימוֹת מְאֹד בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ. וּמִי שֶׁלֹּא רָאָה עֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְרִשְׁפֵּי שַׁלְהֶבֶת דְּבֵקוּתוֹ בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, וְסֵדֶר הַקִּדּוּשׁ שֶׁלּוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת עִם סֵדֶר הַשֻּׁלְחָן, וְהַנִּגּוּן שֶׁהָיָה מְזַמֵּר “אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא”, “אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין”, וְאֵיךְ שֶׁהָיָה מְזַמֵּר שְׁאָר הַזְּמִירוֹת: “כָּל מְקַדֵּשׁ”, “מְנוּחָה וְשִׂמְחָה”, וְ”אֵשֶׁת חַיִל” וּ”מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא”, וּמִי שֶׁלֹּא רָאָה זֹאת - לֹא רָאָה טוֹב מֵעוֹלָם. וְכָל מִי שֶׁעָמַד אָז בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד, הָיָה מֵעִיד שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִרְאֶה כָּזֹאת עַד שֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. וְאִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכוּ’ אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר אֶפֶס קָצֶה וְעֹצֶם הַיֹּפִי וְהַקְּדֻשָּׁה הַנּוֹרָאָה וְהַיִּרְאָה הָעֲצוּמָה וַעֲרִיבַת נְעִימַת דְּבֵקוּת הַנִּפְלָא שֶׁהָיָה אָז, בַּעֲנָוָה בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר לֹא נִרְאָה כָּזֹאת בָּעוֹלָם.
וְכָל זֶה לְפִי תְּפִיסַת דַּעְתֵּנוּ, מִלְּבַד סִתְרֵי נִסְתָּרוֹת שֶׁהָיָה לוֹ בָּזֶה. קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ הָיָה נוֹטֵל הַכּוֹס בְּיָדוֹ, וְהָיָה עוֹמֵד זְמַן רַב עִם הַכּוֹס בְּיָדוֹ לִפְנֵי הַשֻּׁלְחָן בִּשְׁתִיקָה, וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִין מִמֶּנּוּ כִּי אִם קְצָת קוֹל הִשְׁתּוֹקְקוּת, וְעָלָה אָז לְמָקוֹם שֶׁעָלָה; אַחַר כָּךְ - אַחַר שֶׁשָּׁהָה הַרְבֵּה מְאֹד - פָּתַח פִּיו בִּנְעִימוּת נִפְלָא: “יוֹם הַשִּׁשִּׁי” כוּ’. (וְאָמַר שֶׁבְּתֵבָה רִאשׁוֹנָה וְכוּ’, עַיֵּן לְקַמָן).
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳
כ־1 דק׳ · כ־40 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
והיה פחד גדול שם באותו השבת (וכל בני הבית שעמד שם רבנו זכרונו לברכה, כולם פרשו כפיהם). אך אף על פי כן היה להם לרבנו זכרונו לברכה, ולהאיש שהיה עמו קצת נחמה, מה שכבר שכרו ספינה בשבילם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות של״ב – אות של״ג
כ־3 דק׳ · כ־280 מילים · 56% מהספר עד סוף היום
(מב) אָמַר אֲנִי נָהָר הַמְטַהֵר מִכָּל הַכְּתָמִים:
(מג) אָמַר עַל רַבִּי נָתָן וְרַבִּי נַפְתָּלִי "זֵייא זֶענֶען זִיךְ גָאר דִימִיטְן" [הֵם יַהֲלוֹמִים] גַּם פַּעַם אַחַת אָמַר לְאֶחָד שֶׁהָיָה אוֹמֵר לְפָנָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיּוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה צַדִּיק גָּמוּר "גוּטֶער יוּד", וְהִקְפִּיד עָלָיו רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר לוֹ אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁהוּא כְּבָר צַדִּיק "עֶר אִיז שׁוֹין אַ גוּטֶער יוּד". גַּם אָמַר לְהָרַב רַבִּי נָתָן וְהָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעֵת שֶׁנִּתְקָרְבוּ אֵלָיו, הֲלֹא יֵשׁ לִי עִמָּכֶם הֶכֵּרוּת מִכְּבָר, רַק שֶׁזֶּה זְמַן כַּבִּיר אֲשֶׁר לֹא הִתְרָאִינוּ פָּנִים זֶה עִם זֶה, וְעַכְשָׁו אָנוּ רוֹאִין עַצְמֵנוּ זֶה עִם זֶה. "מִיר קֶענֶען זִיךְ שׁוֹין פוּן לַאנְג, נָאר סֶע שׁוֹין אַלַאנְגֶע צַייט אַז מִיר הָאבְּן זִיךְ שׁוֹין נִיט גִּיזֶעהן, אוּן הַיינְט זֶעהֶין מִיר זִיךְ": אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה הָרַב הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב בְּטִירָהאוִויצֶע, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה מֵסֵב עַל הַסְּעֻדָּה עִם קְהַל עָם וְעֵדָה גְּדוֹלָה, הִפְלִיג מְאֹד בְּמַעֲלַת קְדֻשַּׁת רַבֵּנוּ זַ"ל מִצַּד עַצְמוֹ, לְבַד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת זְכוּת אֲבוֹתָיו זַ"ל. וְאַחַר־כָּךְ הִפְלִיג מְאֹד בְּמַעֲלַת הַמְקֹרָבִים שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְאָמַר, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם הֵם לוֹמְדִים מֻפְלָגִים, יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים וְאַנְשֵׁי־מַעֲשֶׂה וְכוּ'. וְאָז אָמַר עַל הָרַב רַבִּי נָתָן זַ"ל, שֶׁהוּא צַדִּיק. וְאַחַר־כָּךְ בְּנָסְעוֹ מִשָּׁם וְיָשַׁב עִמּוֹ בַּעֲגָלָה שֶׁלּוֹ הָרַב רַבִּי שְׁמוּאֵל יִצְחָק זַ"ל מִטְּשֶׁעהרִין, וְאָז אָמַר לוֹ הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל: תַּאֲמִין לִי, אִם הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהָעוֹלָם יִשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אָז הָיִיתִי צוֹעֵק בְּקוֹל גָּדוֹל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק וְעוֹבֵד הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, יִהְיֶה זָהִיר וְזָרִיז לְהִתְקָרֵב לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ הָרַב רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב, אַךְ יָדַעְתִּי נֶאֱמָנָה כִּי לֹא דַּי לִי שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אַף גַּם יִתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי־זֶה מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל גַּם עָלַי. וְאוּלַי יֵשׁ אֶחָד שֶׁמְּהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה עַל־יָדִי, וְאַפְסִיד גַּם אֶת זֹאת עַל־כֵּן אֲנִי מֻכְרָח לִשְׁתֹּק בְּעִנְיָן זֶה:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ספר · אות ג׳ – אות ד׳
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
ג. מְבִינֵי מַדָּע יְכוֹלִים לְהָבִין, כְּשֶׁרוֹאִים בְּסֵפֶר חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, אִם בַּעַל הַמְחַבֵּר חִדֵּשׁ אֵלּוּ הַחִדּוּשִׁין בְּעַצְמוֹ, אוֹ שֶׁכְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים שֶׁחִדֵּשׁ אֵלּוּ הַחִדּוּשִׁין. וּמֵחֲמַת שֶׁלּא הָיָה בָּהֶם כְּדֵי סֵפֶר, נִתְגַּלָּה לְבַעַל הַמְחַבֵּר אֵלּוּ הַחִדּוּשִׁין, כְּדֵי לְחַבְּרָם בְּסִפְרוֹ, אֲבָל בֶּאֱמֶת לא טָרַח עַל אֵלּוּ הַחִדּוּשִׁין, כִּי בָּא לוֹ בְּנָקֵל, כִּי כְּבָר הָיָה מִי שֶׁטָּרַח בִּשְׁבִילָם וְהֵבִיא אוֹתָם לְגִלּוּי.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗ד. כְּשֶׁנִּדְפָּס אֵיזֶהוּ סֵפֶר חָדָשׁ, עַל־יְדֵי זֶה הַבְּכִיָּה שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְחַדֵּשׁ זֶה הַסֵּפֶר בִּבְחִינַת "וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי", הַבְּכִיָּה הַזּאת נִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד גְּזֵרוֹתֵיהֶם שֶׁל הָאֻמּוֹת, שֶׁלּא יִתְגַּבְּרוּ עָלֵינוּ. גַּם עִקַּר כּחַ מֶמְשַׁלְתָּם אֵינוֹ אֶלָּא בִּבְכִיָּה שֶׁל עֵשָׂו, וְסִימָן לַדָּבָר: וְהָיָה מִסְפַּר בְּ'נֵי יִ'שְׂרָאֵל כְּ'חוֹל הַ'יָם.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות כ״ח – אות ל׳
כ־1 דק׳ · כ־150 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
וְהִתְחִילוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ וְאָמַר לָהֶם גַּם כֵּן כַּנַּ"ל בַּאֲשֶׁר שֶׁכֻּלָּם בְּטָעוּת וּשְׁטוּת גָּדוֹל, וְאֵין זֶה תַּכְלִית כְּלָל [הַיְנוּ שֶׁהַמָּמוֹן אֵינוֹ הַתַּכְלִית כְּלָל] רַק שֶׁיֵּשׁ יָחִיד, שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְכוּ' וּבְנֵי אוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים, שֶׁהֵם כֻּלָּם אֱלקוּת לא יוּכְלוּ לַעֲזר לָכֶם כְּלָל, כִּי הֵם רַק בְּנֵי אָדָם וְכוּ'.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְנֶחֱשָׁב אֶצְלָם לִמְשֻׁגָּע כִּי כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה הָיוּ שְׁקוּעִים בְּטָעוּת שֶׁל הַמָּמוֹן כָּל כָּךְ כַּנַּ"ל עַד שֶׁזֶּה שֶׁדִּבֵּר כְּנֶגֶד דַּעְתָּם וְטָעוּתָם, הָיָה נֶחֱשָׁב לִמְשֻׁגָּע.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ, מַה זֶּה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר עַל עִנְיַן הַגִּבּוֹר [בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ] אִם אֵינוֹ זֶה הַגִּבּוֹר כַּנַּ"ל ? הֵשִׁיב לָהֶם: שֶׁאֲנִי הָיִיתִי אֵצֶל מֶלֶךְ אֶחָד, וְנֶאֱבַד אֶצְלוֹ גִּבּוֹר וְאִם הַגִּבּוֹר הַנַּ"ל הוּא אוֹתוֹ הַגִּבּוֹר, יֵשׁ לִי הֶכֵּרוּת עִמּוֹ וְיֶתֶר מִזֶּה. מַה שֶּׁאַתֶּם בְּטוּחִים בַּמְּדִינָה הַנַּ"ל, שֶׁהֵם כֻּלָּם אֱלקוּת, זֶהוּ שְׁטוּת כִּי הֵם לא יוּכְלוּ לַעֲזר לָכֶם וּלְדַעְתִּי, אִם תִּהְיוּ בְּטוּחִים עֲלֵיהֶם אַדְּרַבָּא, זֶה יִהְיֶה מַפָּלָה שֶׁלָּכֶם אָמְרוּ לוֹ: מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ זאת ?
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · צדיק · אות ל״ח
כ־1 דק׳ · כ־140 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ אַחַר הָרַבִּי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי צְרִיכִין לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר גַּם בְּךָ הַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּהְיֶה אֻמָּן נִפְלָא כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהַלְבִּישׁ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לְקָטָן וּמְרֻחָק כְּמוֹתוֹ. כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה נֶחֱלָשׁ בְּיוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. עַל־כֵּן אַל תִּטְעֶה לוֹמַר, דַּי לִּי אִם אֶהְיֶה מְקֹרָב אֵצֶל אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט הַמֻּחְזָק בְּיִרְאַת ה' וְנִכְבָּד קְצָת, וְלָמָּה לִי לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת וְלַחֲזֹר אַחַר הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל דַּיְקָא, הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִתְּחִלָּה כְּמוֹ אִישׁ כָּשֵׁר הַזֶּה (כְּמוֹ שֶׁטּוֹעִין בָּזֶה כַּמָּה אֲנָשִׁים), אַל תִּטְעֶה לוֹמַר כֵּן, כִּי אַדְּרַבָּא, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ גֹּדֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגֹדֶל רִחוּקוֹ שֶׁנִּתְרַחֵק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ כֵן הוּא צָרִיךְ דַּוְקָא לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד, כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר הוּא צָרִיךְ רַבִּי אֲמִתִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל: (שם)
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קל״ט · קטע א׳ – קטע ב׳
כ־5 דק׳ · כ־530 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
"סוֹמֵךְ יְהוָה לְכָל הַנּוֹפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים", חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל נַפְשׁוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמֻּנָּחִים בְּמָקוֹם שֶׁמֻּנָּחִים וְגַלֵּה לָהֶם וְלָנוּ אֶת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ לְתַקֵּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלַהֲשִׁיבָם אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת וְזַכֵּנוּ כֻלָּנוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל עצֶם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ עַל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְעַל סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם, וְהַנִּקְרָאִים עַל שְׁמָם הַקָּדוֹשׁ אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעָבַר בְּעִנְיַן זֶה, וּמַה שֶּׁעוֹבֵר עַתָּה עֲדַיִן בְּעִנְיַן זֶה, כִּי נַעֲשָׂה קַטֵּגוֹרְיָא גְדוֹלָה בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְאַנְשֵׁיהֶם וַעֲדַיִן הַמַּחֲלֹקֶת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, וּמִתְעוֹרֶרֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וּבְוַדַּאי כַּוָּנָתְךָ לְטוֹבָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרְבוּ הַנְּפָשׁוֹת אֶל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת מִתּוֹךְ יִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת כִּי אֵין רָאוּי לְקָרְבָם מִתּוֹךְ גְּדֻלָּה רַק מִתּוֹךְ מַחֲלֹקֶת וְיִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת רַבּוֹת, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְכוּ', אֲבָל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְּנִיעוֹת הוּא יוֹתֵר מִדַּאי שֶׁקָּשֶׁה לְסָבְלוֹ וְקָשֶׁה מְאד לְשׁוּם נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְדַרְכֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים מִגּדֶל עצֶם הַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְּנִיעוֹת בְּלִי שִׁעוּר וְעַתָּה מַה נַּעֲשֶׂה אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֲדוֹן כּל מָלֵא רַחֲמִים יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת צוֹפֶה נִסְתָּרוֹת, בּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְהָקֵל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַשְׁקֵט הָרִיב, וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם כִּי בְצוֹק הָעִתִּים הַלָּלוּ, אֲפִלּוּ אִם בְּעֵת הַשָּׁלוֹם גָּדוֹל, עֲדַיִן רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּלִי שִׁעוּר וּבְוַדַּאי כָּל יְמֵי הַגָּלוּת צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת מִתּוֹךְ יִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת, אֲפִילוּ אִם יִהְיֶה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם תתשלט רַחֵם עָלֵינוּ מָלֵא רַחֲמִים וַעֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ נֵלֵךְ וְאֶת מִשְׁפָּטֶיךָ [וּמִצְוֹתֶיךָ] נִשְׁמר, וְגַלֵּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם מְהֵרָה יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם אֶת אוֹר הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא שֶׁאַתָּה מֵאִיר בָּעוֹלָם עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִיּוֹם מַתַּן תּוֹרָה עַד הַדּוֹר הַזֶּה וּבִפְרָט אוֹר הָאֱמֶת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם כְּדֵי לָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת "שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי, יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ" כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד, וּבְוַדַּאי תִּגְמר הַכּל כִּרְצוֹנְךָ רַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַרְתָּ, וּמַהֵר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת לְמַעַן תַּצִּיל וְתִשְׁמר כַּמָּה וְכַמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מִמַּה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ לְהַצִּילָם וּלְשָׁמְרָם וּבִפְרָט לְשָׁמְרָם מִפַּח יוֹקְשִׁים מֵהָרְשָׁתוֹת וְהַמִּכְמוֹרוֹת שֶׁפָּרְשׂוּ עַתָּה הַכּוֹפְרִים וְהָאַפִּיקוֹרְסִים עַל נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי בָּתֵּי חִנּוּכָם הָרָעָה "תֶּן לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְרעַ מַעַלְלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם, הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם", וְהַצֵּל וּשְׁמר נַפְשׁוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִלָּכְדוּ בְּרִשְׁתָּם וּבִמְצוּדָתָם רַחֵם עָלֵינוּ בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וְגַלֵּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם מְהֵרָה שֶׁיִּזְכּוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם לֵידַע אֲמִתַּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים וְרוּם מַעֲלַת תָּקְפָּם וּגְדֻלָּתָם, וְגדֶל עצֶם כּחָם לְהָשִׁיב כָּל בָּאֵי עוֹלָם אֵלֶיךָ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים הִתְרַצֵּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר רְאֵה "כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב", וְאַתָּה הִבְטַחְתָּנוּ כִּי אֵין דּוֹר יָתוֹם, וּבְוַדַּאי גַּם עַתָּה נִמְצָאִים צַדִּיקִים הַמְּאִירִים לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם כּחַ לְהָשִׁיב כָּל הָעוֹלָם אֵלֶיךָ, אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נֶעֶלְמוּ מֵעֵינֵינוּ זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל עז לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וּלְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים וְלִירֵאִים אֲמִתִּיִּים וּלְכָל הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם וְנִזְכֶּה לִינק וְלִשְׁאב מִמַּעַיְנֵי חָכְמָתָם וּלְקַבֵּל עַמְקוּת עֲצוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשׁוֹת וְהָאֲמִתִּיוֹת, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות ע
כ־1 דק׳ · כ־100 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
כִּי מְקָרֵר אֶת חֲמִימוּתוֹ בְּדִבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל בִּבְחִינַת חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי וְכוּ' דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְקָרֵר אֶת חֲמִימוּתוֹ בְּדִבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל אָז הָרוּחַ סְעָרָה מְקָרֵר אוֹתוֹ בִּמִקְרֵה לַיְלָה רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְכֵן לְהִפּוּךְ עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל, כִּי הֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה הָאָדָם לְזַכֵּךְ אֶת פָּנָיו שֶׁיִּהְיוּ פָּנָיו מְאִירוֹת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּפָנָיו שֶׁל זֶה הָאִישׁ שֶׁזּוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית וְלִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל כְּמוֹ בְּמַרְאָה אֵיךְ פָּנָיו מְשֻׁקָּע בַּחֹשֶךְ וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ בְּלֹא תּוֹכָחָה וּבְלֹא מוּסָר וְרַק עַל־יְדֵי הַהַבָּטָה בְּפָנָיו לְבַד (שָׁם, סִימָן י"ט).
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות עב
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
מֵעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת לְהָאָדָם מֵחֲמַת שֶׁצָּרִיךְ לֵידַע, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לֵידַע בְּזֶה הָעוֹלָם הֵיכָן הוּא עוֹמֵד וְאוֹחֵז וְזֶה עִקַּר בְּחִירָתוֹ וְנִסְיוֹנוֹ, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה שֶׁלּוֹ נֶאֱבֶדֶת חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, (עַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת ק"א):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · עצה · אות ג
כ־1 דק׳ · כ־90 מילים · 70% מהספר עד סוף היום
יָדוּעַ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ, וּמִזֶּה בָּאִים כָּל הָעֵצוֹת הַמְקֻלְקָלוֹת, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ כִּי מֵאֵת הַשֵּׁם הֵם אוֹ שֶׁהַצַּדִּיק יָעַץ לוֹ כָּךְ, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְכוּ', כִּי כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הַצַּדִּיק, כֵּן הוּא מֵשִׁיב, עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד בְּתַחֲנוּנִים רַבִּים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֶת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁיָּשִׂימוּ לִבָּם הֵיטֵב עַל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ וִירַחֲמוּ עָלָיו בֶּאֱמֶת בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ עֵצָה אֲמִתִּית, שֶׁיַּצְלִיחַ עַל־יָדָהּ לָנֶצַח בֶּאֱמֶת (הִלְכוֹת תַּעֲנִית, הֲלָכָה ד', אוֹת ח):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שמח · פסקה 1 – פסקה 8
כ־6 דק׳ · כ־610 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' בַּמִּדְבָּר תר"א בְּרֶסְלֶב.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי כַּנָּהוּג.
מִכְתָּבוֹ קִבַּלְתִּי הַיּוֹם וְהָיָה לִי לְנַחַת, וְכָעֵת אֵין מַה לִּכְתֹּב. וִיקַבֵּל רָצוּף פֹּה מִכְתָּב לִלְבוֹב וִיזָרֵז לְשָׁלְחוֹ מִיָּד בְּלִי עִכּוּב, כִּי נָחוּץ הוּא כַּיָּדוּעַ לוֹ. וְאִם בְּתוֹךְ כָּךְ יַגִּיעַ לוֹ מִכְתָּב מִשָּׁם יִכְתֹּב עַל מִכְתָּבִי שֶׁכְּבָר קִבֵּל הָאִגֶּרֶת. וּבְוַדַּאי תַּעֲשֶׂה כָּרָאוּי. וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין כִּי צַעֲרִי גָּדוֹל מְאֹד מֵעִכּוּב הָאִגֶּרֶת מִשָּׁם, וּבְוַדַּאי כָּל מַה דְּעָבֵד רַחֲמָנָא לְטָב, וּבִפְרָט עִסְקֵנוּ שֶׁתָּמִיד בָּא בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם. וְסוֹף כָּל סוֹף הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשִׁיעַ תָּמִיד, כִּי חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְכוּ'. וַאֲנִי חַי רַק בָּזֶה תָּמִיד בְּכָל הָעֲסָקִים מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן. מָה אֲנִי, כֻּלָּנוּ אֲנִי וְיוֹצְאֵי חֲלָצַי וְכָל הַתְּלוּיִים בָּנוּ כֻּלָּם תְּלוּיִים בְּחַסְדּוֹ. לְךָ ה' קִוִּינוּ, לַחֲסָדָיו וְרַחֲמָיו הַפְּשׁוּטִים שֶׁאֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם. וְאֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְרַמֵּז לְךָ לְצַפּוֹת לִישׁוּעָתוֹ תָּמִיד וְלִשְׂמֹחַ בְּחַסְדּוֹ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
אוּן טַאקֶי פָארְט הָאפּ [וּבֶאֱמֶת בְּכָל זֹאת שִׂמְחָה].
נִכְתַּב לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ וְחָסֵר הַהַתְחָלָה.
גַּם אָנֹכִי פּוֹרֵס שְׁלוֹמְךָ בְּאַהֲבָה רַבָּה, קֹדֶם פֶּסַח שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ בַּאֲרִיכוּת קְצָת וְאַחַר־כָּךְ קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ מֵחֻתֶּנְךָ רַבִּי יוֹאֵל, נֵרוֹ־יָאִיר, וְתָמַהְתִי שֶׁלֹּא קִבַּלְתָּ מִכְתָּבִי, וְיוֹתֵר מִזֶּה אֲנִי מִתְפַּלֵּא עָלֶיךָ שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ כִּי־אִם פַּעַם אַחַת, וּמֵחֲמַת זֶה מָנַעְתָּ הַטּוֹב מִלִּנְטוֹת יָדִי אֵלֶיךָ, וְגַם מֵחֲמַת שֶׁבַּחֹרֶף הֶעָבַר הָיִיתִי מוּטָל עַל עֶרֶשׂ־דְּוַי בְּאוּמַאן וְנִתְעַכַּבְתִּי שָׁם מֵחֲמַת זֶה יוֹתֵר מֵחֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת, וְאַחַר־כָּךְ הָיִיתִי בְּטִירָהאוִויצֶע וְנִתְמַהְמַהְתִּי בְּהַדֶּרֶךְ יוֹתֵר מִשִּׁבְעָה שָׁבוּעוֹת, וְלֹא רָאִיתִי שָׁם שׁוּב מִכְתָּב מֵאִתְּךָ, וְאָבִיךָ יְדִידֵנוּ נֵרוֹ יָאִיר, כָּלוּ עֵינָיו מִיַּחֵל לְמִכְתָּבֶיךָ וְתוֹחַלְתּוֹ נִכְזְבָה, וּבֶאֱמֶת אֵין אַתָּה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבַת אָבִיךָ בְּעִנְיָן זֶה כְּלָל.
וְאַחַר כָּךְ בָּאתִי לְבֵיתִי בַּחֲלִישׁוּת כֹּחַ וּמָצָאתִי מִכְתָּבְךָ בְּיַד רַבִּי נָתָן בֶּן רַבִּי לֵיבּ שֶׁנִּכְתַּב לִפְנֵי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת וְלֹא יָדַעְתִּי אָז הֵיכָן אַתָּה, וַאֲנִי בָּאתִי לְבֵיתִי סָמוּךְ לְפוּרִים, וּבֵין פּוּרִים לְפֶסַח שָׁלַחְתִּי לְךָ מִכְתָּבִי הַנַּ"ל וַעֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הִגִּיעַ לְיָדְךָ, וְכָעֵת אֵין לְהוֹסִיף עַל אִגֶּרֶת הַנַּ"ל רַק לְקַיֵּם מַה שֶׁכָּתַבְתִּי שָׁם לִשְׁלֹחַ לִי מֵאִתְּךָ כַּאֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ בְּמִכְתָּבְךָ עַל־יְדֵי רַבִּי נָתָן הַנַּ"ל, וְגַם לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֵצֶל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ וּבִפְרָט אֵצֶל יְדִידִי רַבִּי צְבִי בר"מ בֶּערְגֶּער וְאֵצֶל יְדִידִי רַבִּי לֶיבְּלֶי בֶּן רַבִּי חַייקְל, וּמֻבְטְחַנִי שֶׁתִּשְׁתַּדֵּל לְטוֹבָתִי עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, וְה' הַטּוֹב יִגְמֹר בַּעַדְךָ לְטוֹבָה.
וְאוֹדוֹת מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ לִמְחוּתָּנְךָ שֶׁיִּחְיֶה, שֶׁיַּקְדִּים הַנִּשּׂוּאִין מֵהַזְּמַן הֻגְבָּל בְּהַתְּנָאִים, כְּבָר הֵשִׁיב לְךָ שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר, וּכְבָר הָיָה בְּבֵיתִי וְהִתְנַצֵּל עַצְמוֹ הַרְבֵּה, וְאָמַר שֶׁבַּזְּמַן הַמֻגְבָּל יַעֲשֶׂה הַנִּשּׂוּאִין בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֶפְשָׁר יַקְדִּים עַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְדַעְתִי הוּא שֶׁתָּבוֹא בְּלִי תֵּרוּץ לְפֹה עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְאָז יֻגְמַר הַכֹּל בְּכִי טוֹבָה, וְגַם הַסַּךְ חֲמִשִּׁים רוּבָּל שֶׁכְּבָר סִלֵּק מֻנָּח הַשְּׁלִישׁוּת בִּידֵי מִבְטוֹחַ גָּדוֹל, אַךְ כְּבָר הִגִּיעַ הַזְמַן פֵּרָעוֹן וַאֲנִי אֵינִי רוֹצֶה עוֹד לַעֲסֹק בָּזֶה וְאֵינִי רוֹצֶה לְהַשְׁלִישׁ הַשְּׁלִישׁוּת, עַד שֶׁתָּבוֹא בְּעַצְמְךָ וְתַשְׁלִישׁ אֵצֶל מִי שֶׁתִּרְצֶה, הֵן עַל כָּל אֵלֶּה אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי עַתָּה לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר רַק תִּרְאֶה לְקַיֵּם דְּבָרַי הַנַּ"ל, לִשְׁלֹחַ לִי מָעוֹת מֵאִתְּךָ אוֹ מֵאֲחֵרִים כְּפִי מַה שֶּׁתּוּכַל, וְאַחַר־כָּךְ תְּזָרֵז עַצְמְךָ לְהָכִין עַצְמֶךָ בְּאֹפֶן שֶׁתָּבוֹא לְפֹה עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה וְיִהְיֶה טוֹב לְפָנֶיךָ בְּכָל הָאֳפָנִים בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן. וּבְעִנְיַן טוֹבַת הַזּוּג שֶׁיִּחְיוּ, וּבַעַל הַיְשׁוּעוֹת וְהַנֶּחָמוֹת יְנַחֵם וְיוֹשִׁיעַ אוֹתְךָ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בְּאֹפֶן שֶׁתִּזְכֶּה לִבְרֹחַ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה.
וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה הַרְבֵּה לְדַבֵּר אַךְ אֵין הַזְּמַן וְהַיְרִיעָה מַסְפֶּקֶת, וְגַם כִּי אֲנִי מְצַפֶּה שֶׁתָּבוֹא בְּעַצְמְךָ אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כַּנַּ"ל, וְאָז פָּנִים אֶל פָּנִים נְדַבֵּר בִּישׁוּעוֹת ה' כְּכָל אֲשֶׁר יַעֲמֹס לָנוּ חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר לֹא תָמְנוּ וְכוּ' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
דִּבְרֵי אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת לָנֶצַח וּמְצַפֶּה לִתְשׁוּבָתוֹ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ לִרְאוֹתוֹ מְהֵרָה בְּשִׂמְחָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם רַב לְכָל בְּנֵי־בֵיתוֹ וְלִבְנוֹ הֶחָתָן שֶׁיִּחְיֶה, וּלְחוֹתְנוֹ יְדִידִי נֵרוֹ יָאִיר, גַּם הוּא יְקַיֵּם לִשְׁלֹחַ אֵיזֶה סַךְ כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי בָּאִגֶּרֶת הַקָּדוּם, וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים בְּאַהֲבָה רַבָּה, כָּל מַה שֶּׁיִּשְׁלַח יִשְׁלַח רַק לִקְהִלַּת טוּלְטְשִׁין לִבְנִי רַבִּי יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה, וְגַם הָאִגֶּרֶת הַזֶּה אָנוּ שׁוֹלְחִים לְטוּלְטְשִׁין בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה בָּטוּחַ שֶׁיַּגִּיעַ לְיָדָם בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות מ' · פסקה 7
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
רַב מְשַׁרְשְׁיָא בַּר רַב. רַב מְשַׁרְשְׁיָא בֶּן בְּנוֹ שֶׁל רַב אַחָא בַּר רַב. רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרֵיהּ דְרַב חִיָיא.
רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרַב אַמִי. רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרֵיהּ דְרַב נָתָן. רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרֵיהּ דְרַב אִידִי. רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרַב דִימִי.
רַב מְשַׁרְשְׁיָא מִתּוּסַנְיָיא. רַב מְשַׁרְשְׁיָא בַּר פַּקוּד. רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרֵיהּ דְרַב בִּיבִי. רַב מַתּוּן.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ג · סעיף א׳ – סעיף ב׳
כ־4 דק׳ · כ־390 מילים · 62% מהספר עד סוף היום
בְּרִית מִילָה וְכֵן פִּדְיוֹן הַבֵּן שֶׁחָל בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב, עוֹשִׂין הַסְּעוּדָּה קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קכב סָעִיף ח) (תקנא).
לֹא יְטַיֵּל בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב. וְנוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִלְמֹד אַחַר צָהֳרַיִם, כִּי אִם בִּדְבָרִים שֶׁמֻּתָּרִים לִלְמֹד בְּתִשְׁעָה בְּאָב (תקנג).
בְּעִנְיַן סְעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת יֵשׁ כַּמָּה דִּינִים, וְהַמִּנְהָג הַיָּשָׁר הוּא לֶאֱכֹל קֹדֶם מִנְחָה סְעוּדַּת קֶבַע, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלְּלִין מִנְחָה, וְאֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, מִשּׁוּם דְּתִשְׁעָה בְּאָב אִקְרֵי מוֹעֵד, דִּכְתִיב, קָרָא עָלַי מוֹעֵד. וְסָמוּךְ לָעֶרֶב, יוֹשְׁבִין עַל הָאָרֶץ וְאֵין צְרִיכִים לַחֲלֹץ הַמִּנְעָלִים. וְלֹא יֵשְׁבוּ שְׁלשָׁה בְּיַחַד, שֶׁלֹּא יִתְחַיְבוּ בְּזִמּוּן. וְאוֹכְלִין רַק פַּת עִם בֵּיצָה מְבֻשֶּׁלֶת קָשָׁה וְקָרָה. וְטוֹבְלִין קְצָת פַּת בְּאֵפֶר וְאוֹכְלִין. וְצָרִיךְ לִזָהֵר לְהַפְסִיק מִבְּעוֹד יוֹם (אִם מֻתָּר לֶאֱכֹל אַחַר כָּךְ, עַיֵן לְקַמָּן סִימָן קלא סָעִיף יב) (תקנב תקנג).
מִי שֶׁמִּתְעַנֶּה כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה שֵׁנִי וַחֲמִישִּׁי וְאֵרַע בּוֹ עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב, יִשְׁאַל עַל נִדְרוֹ. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָאר צֵייט [יוֹם זִכָּרוֹן לְהוֹרָיו] בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב, יַתְנֶה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא לְהִתְעַנּוֹת רַק עַד אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, וְיִתְפַּלֵּל מִנְחָה גְּדוֹלָה, דְּהַיְנוּ חֲצִי שָׁעָה לְאַחַר הַצָהֳרַיִם, וְיֹאכַל סְעוּדָה, וְאַחַר כָּךְ סָמוּךְ לָעֶרֶב יֹאכַל סְעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת (תקנב).
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אָסוּר בְּכָל מַה שֶּׁאָסוּר בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְלָכֵן צְרִיכִין לַחֲלֹץ אֶת הַמִּנְעָלִים קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.
עַרְבִית, נִכְנָסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְחוֹלְצִין הַמִּנְעָלִים (כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסוֹף סִימָן הַקּוֹדֵם). וְנוֹהֲגִין לְהָסִיר אֶת הַפָּרֹכֶת מֵאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, מִשּׁוּם דִּכְתִיב, בִּצַּע אִמְרָתוֹ. וְאֵין מַדְלִיקִין רַק נֵר אֶחָד לִפְנֵי שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר וּמִתְפַּלְּלִין עַרְבִית בְּנַחַת וְדֶרֶךְ בֶּכִי כַּאֲבֵלִים. וְאֵין אוֹמְרִים נַחֵם עַד לְמָחֳרָת בְּמִנְחָה. וְאַחַר תְּפִלַּת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹמְרִים קַדִּישׁ שָׁלֵם עִם תִּתְקַבֵּל, וְיוֹשְׁבִים לָאָרֶץ, וּמַדְלִיקִין קְצָת נֵרוֹת רַק בִּכְדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לוֹמַר אֵיכָה וְקִינוֹת. וְאוֹמְרִים אֵיכָה וְקִינוֹת גַּם כֵּן בְּנַחַת וְדֶרֶךְ בֶּכִי, וּמַפְסִיק בְּאֵיכָה מְעַט בֵּין כָּל פָּסוּק וּפָסוּק, ומְעַט יוֹתֵר בֵּין כָּל אֵיכָה וְאֵיכָה. וּבְכָל אֵיכָה, מַגְבִּיהַּ שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר קוֹלוֹ קְצָת יוֹתֵר. וּפָסוּק הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּכָל אֵיכָה, אוֹמְרִים בְּקוֹל רָם. וכְשֶׁמַּגִּיעַ לַפָּסוּק הֲשִׁיבֵנוּ וְגוֹ' אוֹמְרִים אוֹתוֹ הַקָּהָל בְּקוֹל רָם, וְאַחַר כָּךְ מְסַיֵּם שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר, וְחוֹזֵר הַקָּהָל וְאוֹמֵר הֲשִׁיבֵנוּ וְגוֹ' בְּקוֹל רָם, וְכֵן שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר. וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְקַדִּישׁ שָׁלֵם בְּלֹא תִּתְקַבֵּל, לְפִי שֶׁאָמַר בְּאֵיכָה, שָֹתַם תְּפִלָּתִי. וְכֵן לְמָחָר בְּשַׁחֲרִית מְדַלְּגִין תִּתְקַבֵּל עַד לְמִנְחָה (תקנז תקנט). גַּם מִי שֶׁהוּא בִּיחִידוּת, שֶׁאֵין לוֹ מִנְיָן, אוֹמֵר אֵיכָה וְקִינוֹת (חַיֵּי אָדָם).
יֵשׁ לָאָדָם לְהִצְטַעֵר בְּעִנְיַן מִשְׁכָּבוֹ, שֶׁאִם רָגִיל לִשְׁכַּב עַל ב' כָּרִים, יִשְׁכַּב עַתָּה עַל אֶחָד. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לִשְׁכַּב בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב עַל הָאָרֶץ, וְשָם אֶבֶן תַּחַת רֹאשׁוֹ, זֵכֶר לְמַה שֶׁנֶּאֱמַר, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וְגוֹ' שֶׁרָאָה אֶת הַחֻרְבָּן וְאָמַר, מַה נּוֹרָא וְגוֹ' וְהַכֹּל לְפִי מַה שֶּׁהוּא אָדָם (תקנה).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קל״ט
"סוֹמֵךְ יְהוָה לְכָל הַנּוֹפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים", חוּס וַחֲמל וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל נַפְשׁוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמֻּנָּחִים בְּמָקוֹם שֶׁמֻּנָּחִים וְגַלֵּה לָהֶם וְלָנוּ אֶת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ לְתַקֵּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלַהֲשִׁיבָם אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת וְזַכֵּנוּ כֻלָּנוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל עצֶם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ עַל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְעַל סִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם, וְהַנִּקְרָאִים עַל שְׁמָם הַקָּדוֹשׁ אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁעָבַר בְּעִנְיַן זֶה, וּמַה שֶּׁעוֹבֵר עַתָּה עֲדַיִן בְּעִנְיַן זֶה, כִּי נַעֲשָׂה קַטֵּגוֹרְיָא גְדוֹלָה בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְאַנְשֵׁיהֶם וַעֲדַיִן הַמַּחֲלֹקֶת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, וּמִתְעוֹרֶרֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וּבְוַדַּאי כַּוָּנָתְךָ לְטוֹבָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרְבוּ הַנְּפָשׁוֹת אֶל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת מִתּוֹךְ יִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת כִּי אֵין רָאוּי לְקָרְבָם מִתּוֹךְ גְּדֻלָּה רַק מִתּוֹךְ מַחֲלֹקֶת וְיִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת רַבּוֹת, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְכוּ', אֲבָל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְּנִיעוֹת הוּא יוֹתֵר מִדַּאי שֶׁקָּשֶׁה לְסָבְלוֹ וְקָשֶׁה מְאד לְשׁוּם נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְדַרְכֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים מִגּדֶל עצֶם הַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְּנִיעוֹת בְּלִי שִׁעוּר וְעַתָּה מַה נַּעֲשֶׂה אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֲדוֹן כּל מָלֵא רַחֲמִים יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת צוֹפֶה נִסְתָּרוֹת, בּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְהָקֵל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַשְׁקֵט הָרִיב, וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם כִּי בְצוֹק הָעִתִּים הַלָּלוּ, אֲפִלּוּ אִם בְּעֵת הַשָּׁלוֹם גָּדוֹל, עֲדַיִן רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּלִי שִׁעוּר וּבְוַדַּאי כָּל יְמֵי הַגָּלוּת צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת מִתּוֹךְ יִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת, אֲפִילוּ אִם יִהְיֶה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם תתשלט רַחֵם עָלֵינוּ מָלֵא רַחֲמִים וַעֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ נֵלֵךְ וְאֶת מִשְׁפָּטֶיךָ [וּמִצְוֹתֶיךָ] נִשְׁמר, וְגַלֵּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם מְהֵרָה יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם אֶת אוֹר הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא שֶׁאַתָּה מֵאִיר בָּעוֹלָם עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִיּוֹם מַתַּן תּוֹרָה עַד הַדּוֹר הַזֶּה וּבִפְרָט אוֹר הָאֱמֶת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם כְּדֵי לָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת "שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי, יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ, יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ" כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד, וּבְוַדַּאי תִּגְמר הַכּל כִּרְצוֹנְךָ רַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַרְתָּ, וּמַהֵר לְגַלּוֹת הָאֱמֶת לְמַעַן תַּצִּיל וְתִשְׁמר כַּמָּה וְכַמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מִמַּה שֶּׁאַתָּה צָרִיךְ לְהַצִּילָם וּלְשָׁמְרָם וּבִפְרָט לְשָׁמְרָם מִפַּח יוֹקְשִׁים מֵהָרְשָׁתוֹת וְהַמִּכְמוֹרוֹת שֶׁפָּרְשׂוּ עַתָּה הַכּוֹפְרִים וְהָאַפִּיקוֹרְסִים עַל נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי בָּתֵּי חִנּוּכָם הָרָעָה "תֶּן לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְרעַ מַעַלְלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם, הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם", וְהַצֵּל וּשְׁמר נַפְשׁוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִלָּכְדוּ בְּרִשְׁתָּם וּבִמְצוּדָתָם רַחֵם עָלֵינוּ בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וְגַלֵּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם מְהֵרָה שֶׁיִּזְכּוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם לֵידַע אֲמִתַּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים וְרוּם מַעֲלַת תָּקְפָּם וּגְדֻלָּתָם, וְגדֶל עצֶם כּחָם לְהָשִׁיב כָּל בָּאֵי עוֹלָם אֵלֶיךָ
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים הִתְרַצֵּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר רְאֵה "כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב", וְאַתָּה הִבְטַחְתָּנוּ כִּי אֵין דּוֹר יָתוֹם, וּבְוַדַּאי גַּם עַתָּה נִמְצָאִים צַדִּיקִים הַמְּאִירִים לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם כּחַ לְהָשִׁיב כָּל הָעוֹלָם אֵלֶיךָ, אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נֶעֶלְמוּ מֵעֵינֵינוּ זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל עז לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וּלְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים וְלִירֵאִים אֲמִתִּיִּים וּלְכָל הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם וְנִזְכֶּה לִינק וְלִשְׁאב מִמַּעַיְנֵי חָכְמָתָם וּלְקַבֵּל עַמְקוּת עֲצוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשׁוֹת וְהָאֲמִתִּיוֹת, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 230 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשצ״א
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־2 דק׳ · לימוד מלא כ־37 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת כ״ד באייר): בהר־בחוקותי
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־15 במאי 2031, בשעה 19:27 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.