ספירה ושבועות
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
פותחים את היום עם תורת רבנו
יום שלישי, כ״ז באייר ה׳תשצ״א · 20 במאי 2031
הושלמו 0 מתוך 14
נשמר מה שכבר למדת, גם אם עצרת באמצע
החלוקה העצמאית של נחמן: סדר לימוד יומי בהשראת חק ברסלב, מתוך ספרי ברסלב, ולא החלוקה של מהדורה מודפסת. כל עוד לא הוכחה התאמה, אין כאן טענה שהחלוקה זהה לחלוקת ״חק ברסלב״.
מסלול אישי: כל ספר מתחיל מהיחידה הראשונה (ליקוטי מוהר״ן: חלק א׳, תורה א׳) ומתקדם רק כשמסמנים "סיימתי ללמוד". ההתקדמות כאן נשמרת בנפרד מהמחזור השנתי. החלוקה ליחידות היא החלוקה העצמאית של נחמן.
הלימוד שלך להיום
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ק״צ · אות א׳ – אות א׳
כ־7 דק׳ · כ־740 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה, וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה', וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ וְכוּ', וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה' (שמות יט). וְהוּא תָּמוּהַּ וְנִפְלָא מְאֹד, כִּי מַה הֵם דִּבְרֵי הָעָם שֵׁנִית, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם"; כִּי לֹא נִמְצָא בַּכָּתוּב שׁוּם מַעֲנֶה וּדְבָרִים שֶׁהֱשִׁיבוּהוּ הָעָם שֵׁנִית אַחַר מַעֲנֶה הָרִאשׁוֹן: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר וְכוּ'". וּמַה זֶּה שׁוּב "וַיַּגֵּד מֹשֶׂה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'". אַךְ דַּע, כִּי יִשְׂרָאֵל טָעֲנוּ וְאָמְרוּ עַל מַה שֶּׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. עָנוּ הֵם: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה, כְּלוֹמַר, כֹּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אָנוּ מֻכְרָחִים לַעֲשׂוֹת, כִּי מֵאַחַר שֶׁיָּצָא הַדִּבּוּר מִפִּי ה' לַעֲשׂוֹת זֹאת הַמִּצְוָה, הֲרֵי אֵין שׁוּם בְּחִירָה, וַהֲרֵי אָנוּ מֻכְרָחִים בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְזֶה: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה בְּוַדַּאי, כִּי אֵין שׁוּם בְּחִירָה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, מֵאַחַר שֶׁיָּצָא מִפִּי ה'. וְעַל זֶה נֶאֱמַר תֵּכֶף: וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה' – שֶׁהֵשִׁיב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טַעֲנַת יִשְׂרָאֵל, מִיָּד הֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ – דַּיְקָא – בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ – דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא אֲדַבֵּר הַדִּבְּרוֹת רַק עִמְּךָ לְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, לֹא יִהְיֶה לְךָ וְכוּ', וְכֵן כֻּלָּם, וְלֹא לְנֹכַח לְיִשְׂרָאֵל, וְהֵם רַק יִשְׁמְעוּ בְּדַבְּרִי עִמְּךָ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ הַבְּחִירָה לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנָם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'. הַיְנוּ שֶׁמֹּשֶׁה טָעַן אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה', הַיְנוּ מַה שֶּׁטָּעֲנוּ הָעָם תְּחִלָּה, טָעַן הוּא עַתָּה אֶל ה' עַל עַצְמוֹ, כִּי תִּקַּנְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם הַבְּחִירָה, עַל יְדֵי שֶׁלֹּא תְּדַבֵּר רַק עִמִּי לְבַד, אֲבָל אֶת עַצְמִי לֹא תִּקַּנְתָּ, כִּי מֵעַתָּה לֹא יִהְיֶה לִי כֹּחַ הַבְּחִירָה מֵאַחַר שֶׁתְּדַבֵּר עִמִּי, וְזֶה: וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'. הַיְנוּ מַה שֶּׁדִּבְּרוּ הָעָם וְטָעֲנוּ תְּחִלָּה, טָעַן הוּא עַתָּה אֶל ה', כִּי מַה תְּהֵא עָלַי, כִּי לֹא יִהְיֶה לִי בְּחִירָה. הֱשִׁיבוֹ ה': וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר, וְלֹא צִוָּה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַק שְׁנֵי יָמִים, וּמֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ (שבת פז), וְכִוֵּן לְדַעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי כֵן הָיְתָה דַּעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה עַד שְׁלשָׁה יָמִים, וּבָזֶה הָיָה תָּלוּי בְּחִירַת מֹשֶׁה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ שֶׁלֹּא לְקַבֵּל, כִּי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה רַק אַחַר שְׁלשָׁה יָמִים כְּמוֹ שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת, וְאִם לֹא הָיָה מוֹסִיף יוֹם אֶחָד, לֹא הָיָה מְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא אָמַר לוֹ רַק שְׁנֵי יָמִים, וְהוּא הֵבִין מִדַּעְתּוֹ וּבָחַר לוֹ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְהוֹסִיף יוֹם אֶחָד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וּבָזֶה הָיָה תָּלוּי עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁל מֹשֶׁה בַּמֶּה שֶּׁהוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ:
דַּע, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיֵּשֵׁב אֶחָד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד בְּגַן־עֵדֶן, וְלָזֶה יִהְיוּ כָּל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים וְכָל הַשַּׁ"י (שלוש מאות ועשר) עוֹלָמוֹת, וַחֲבֵרוֹ לֹא יַרְגִּישׁ כְּלוּם, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם תַּעֲנוּג. כִּי שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק, וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר (משלי כה); וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת יא): אִם יִהְיוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ, וַאֲגַמִּים קֻלְמוֹסִים וְכוּ', אֵין מַסְפִּיקִין לִכְתֹּב חֲלָלָהּ שֶׁל רָשׁוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁמַיִם לָרוּם וְכוּ'. נִמְצָא שֶׁלֵּב מְלָכִים גָּדוֹל הַרְבֵּה מֵרוּם הַשָּׁמַיִם וְעֹמֶק הָאָרֶץ, שֶׁתּוֹפְסִים כָּל כָּךְ מָקוֹם כַּמָּה וְכַמָּה אַלְפֵי אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת, וְהַלֵּב וְהַמֹּחַ שֶׁקְּטַנִּים מְאֹד בִּמְקוֹמָם, הֵם תּוֹפְסִים הַכֹּל, עַד שֶׁיָּכוֹל לִתֵּן לֵב עַל כָּל מְדִינָה וּמְדִינָה וְלִתְפֹּס וּלְהִצְטַיֵּר בְּלִבּוֹ כָּל מְדִינָה וּמְדִינָה וּתְכוּנוֹת הַשָּׁמַיִם וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר מִזֶּה, כִּי לֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר. רְאֵה וְהָבֵן וַחֲכַם גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא, אֵיךְ הַמּוּעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, שֶׁחֲתִיכַת לֵב קָטָן כָּזֶה, וּמֹחַ קָטָן כָּזֶה, יִתְפֹּס בִּמְקוֹמוֹ דְּבָרִים גְּדוֹלִים כָּאֵלֶּה, וְזֶה רַק מֵחֲמַת שֶׁנִּמְצָא שָׁם הָאֱלֹקוּת. כִּי עִקַּר הָאֱלֹקוּת הוּא בְּהַלֵּב, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסימן מט). וּמֵעַתָּה בִּין וַחֲכַם: אִם בְּהַלֵּב, שֶׁנִּמְצָא שָׁם רַק בְּחִינוֹת אֱלֹקוּת, שֶׁאֵינוֹ כִּבְיָכוֹל חֵלֶק אֶחָד מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מֵהַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, כַּמָּה גָּדוֹל עֶרְכּוֹ, שֶׁיָּכוֹל לִתְפֹּס בִּמְקוֹמוֹ הַמּוּעָט, עוֹלָמוֹת אֵין מִסְפָּר, וַאֲפִלּוּ עַל עַכּוּ"ם נֶאֱמַר: וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר, עַל שֶׁנּוֹתֵן לֵב לְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, וְתוֹפֵס וּמְשַׁעֵר בְּדַעְתּוֹ כָּל הַמְּדִינוֹת שֶׁתַּחְתָּיו, עִם כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר עָלָיו, וְכָל הַנִּמְצָא בָּהּ. וּמֵעַתָּה הֱוֵי דָּן אַלְפֵי אֲלָפִים קַל וָחֹמֶר, לְשַׁעֵר בְּדַעְתּוֹ מִגְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר גְּדֻלּוֹת הַמֶּלֶךְ וְתַעֲנוּגוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ הוּא רַק בַּלֵּב, שֶׁיּוֹדֵעַ בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא מֶלֶךְ עַל כָּל הַמְּדִינוֹת הָאֵלֶּה וּמוֹשֵׁל בְּכֻלָּם כִּרְצוֹן לִבּוֹ וְחֶפְצוֹ, וּמֵעַתָּה תָּבִין מֵעַצְמְךָ, שֶׁלָּזֶה אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כָּל הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת בְּלִבּוֹ, כִּי הַלֵּב יָכוֹל לִתְפֹּס בִּמְקוֹמוֹ עַד אֵין חֵקֶר וְאֵין מִסְפָּר כַּנַּ"ל, וְיִהְיֶה לוֹ כָּל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים, וַחֲבֵרוֹ אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹשֵׁב אֶצְלוֹ לֹא יַרְגִּישׁ כְּלוּם, כִּי לִבּוֹ חָסֵר מִכָּל זֶה, מִכָּל הַטּוֹבוֹת וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ הַצַּדִּיק בְּתוֹךְ לִבּוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ, כִּי עִקַּר הַרְגָּשַׁת תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשוּעַ עוֹלָם הַבָּא וְכָל הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת – הַכֹּל הוּא בַּלֵּב כַּנַּ"ל:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
שיחות הר״ן · אות קע״ג
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
וּבְעֵת שֶׁנָּסַע רַבִּי שִׁמְעוֹן מִמֶּנּוּ כְּבָר הָיָה אֵיזֶה שָׁנִים אַחַר בִּיאָתוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רְאֵה וְהָבֵן וְהַבֵּט בְּאֵיזֶה מַעֲלָה וּמַדְרֵגָה עָמַד אָז. וְאַחַר כָּל אֵלֶּה - כְּשֶׁנִּתְרַחֵק רַבִּי שִׁמְעוֹן מִמֶּנּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹ יוֹתֵר קְצָת - אָמַר שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּין הַשָּׂגָתוֹ בְּעֵת שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ וּבֵין עַכְשָׁו, כְּמוֹ הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בֵּין יוֹם לֵדָתוֹ לְיוֹם שֶׁיָּצָא רַבִּי שִׁמְעוֹן מִמֶּנּוּ.
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
הלימוד שלך להיום
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳
כ־1 דק׳ · כ־30 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
אחר כך נתעורר האיש הנ"ל וראה שרבנו אינו בבית והמתין עד בוש ואחר כך הלך לחצר, וראה ושמע שאנשים ונשים וטף צועקים ובוכים במרירות גדול מאד ותעל שועת העיר השמים.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
הלימוד שלך להיום
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ש״מ – אות שמ״א
כ־3 דק׳ · כ־260 מילים · 57% מהספר עד סוף היום
כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁכְּשֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ נִגּוּן וְרִקּוּדִים מֵחֲמַת הַתַּעֲנוּג שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַנִּגּוּן הוּא עוֹשֶׂה אַחֲרָיו גַּם־כֵּן אוֹתָן הַתְּנוּעוֹת וְהוּא מְנַגֵּן וּמְרַקֵּד גַּם־כֵּן קְצָת כִּי נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מִמֵּילָא תְּנוּעוֹת הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד. כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁמְּקֹרָב יוֹתֵר אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כָּל מַה שֶּׁסָּמוּךְ יוֹתֵר אֶל הַתּוֹרָה וְהַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד נַעֲשֶׂה גַּם־כֵּן אֶצְלוֹ הַתְּנוּעוֹת שֶׁל כָּל הַנַּ"ל שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה מִמֵּילָא. כָּל זֶה שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי: וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "זֵיי זָאלְן מִיךְ הֶערְן אֵיין תּוֹרָה מִיט דֶעם נִגּוּן אִין מִיט אֵיין טַאנְץ וָואלְט דִי גַאנְצֶע וֶועלְט אוֹיס גִיגַאנְגֶען" [אִלּוּ הָיוּ שׁוֹמְעִין רַק תּוֹרָה אַחַת שֶׁאֲנִי אוֹמֵר עִם הַנִּגּוּן וְהָרִקּוּד שֶׁלָּהּ הָיוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִתְבַּטְּלִין בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ] וְחָזַר וְשָׁאַל "וָואס הָאבּ אִיךְ גִיזָאגְט?" [מָה אָמַרְתִּי ?] וְהֵשִׁיב לוֹ הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר כְּכָל הַנַּ"ל וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (וָואס מֵיינְסְטוּ) [מָה אַתָּה סוֹבֵר] אֲפִלּוּ חַיּוֹת וַעֲשָׂבִים וְכוּ' כְּכָל הַנִּזְכָּר לְעֵיל: אַחַר־כָּךְ שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה: יֵשׁ לִי נִגּוּן לְזַמֵּר לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁהוּא יִהְיֶה הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים. וְזֶה יֵשׁ לוֹ שַׁיָּכוּת לַשִּׂיחָה הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי. וְעַיֵּן בְּהַתּוֹרָה "תִּקְעוּ־תּוֹכָחָה" (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִנְיָנָא ח) שֶׁאָמַר סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ, שָׁם מְדַבֵּר מֵהַנִּגּוּן שֶׁל שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם נִימִין וְכוּ'. וְעַיֵּן בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת.
(ב) אָמַר מַה שֶּׁאֵין יָכוֹל לוֹמַר תּוֹרָה לִפְרָקִים זֶהוּ חִדּוּשׁ יוֹתֵר, שֶׁכְּבָר מוּכָן וּמְזֻמָּן אֶצְלִי כַּמָּה חִדּוּשִׁים גְּדוֹלִים, וּבְתוֹךְ כָּךְ הַכֹּל נִשְׁכָּח מֵאִתִּי וְאֵינִי זוֹכֵר כְּלוּם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מִשּׁוּם סֵפֶר בָּעוֹלָם וַאֲפִלּוּ נִגּוּן אֵינִי יוֹדֵעַ רַק הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל נִשְׁכָּח וְנֶעְלָם מִמֶּנִּי, וְזֶהוּ פֶּלֶא גָּדוֹל בֶּאֱמֶת. וְכַמָּה פְּעָמִים שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ עִנְיָן זֶה, כִּי זֶה רָגִיל אֶצְלוֹ שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים הוּא אוֹמֵר עַתָּה אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל כְּלָל לֹא, אַף־עַל־פִּי שֶׁבַּשָּׁעָה הַקּוֹדֶמֶת גִּלָּה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים:
מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ספר המידות · ענוה · חלק שני · אות ה׳ – אות א׳
כ־1 דק׳ · כ־20 מילים · 66% מהספר עד סוף היום
ה. כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שִׁפְלוּת, יֵדַע שֶׁמִּיתָה נִגְזְרָה עָלָיו.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗א. מִי שֶׁלֹּא תִּקֵּן חַטַּאת נְעוּרִים, עַל יְדֵי זֶה בָּאִים לוֹ דְּאָגוֹת.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ל״ז
כ־2 דק׳ · כ־150 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
שֶׁהָיָה מֶלֶךְ וּמַלְכָּה, וְהָיָה לָהֶם בַּת יְחִידָה וְהִגִּיעַ סָמוּךְ לְפִרְקָהּ, וְהוֹשִׁיבוּ יוֹעֲצִים לְיַעֵץ אֶת מִי רָאוּי לְהַשִּׂיאָהּ לוֹ וְגַם אֲנִי הָיִיתִי שָׁם בֵּין בַּעֲלֵי הָעֵצָה כִּי הַמֶּלֶךְ הָיָה אוֹהֵב אוֹתִי וְהָיְתָה עֲצָתִי שֶׁיִּתְּנוּ לָהּ אֶת הַגִּבּוֹר בַּאֲשֶׁר שֶׁהַגִּבּוֹר עָשָׂה לָנוּ כַּמָּה טוֹבוֹת, שֶׁכָּבַשׁ כַּמָּה מְדִינוֹת עַל כֵּן רָאוּי שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ אֶת הַבַּת מַלְכָּה לְאִשָּׁה וְהוּטְבָה עֲצָתִי מְאד, וְהִסְכִּימוּ כֻּלָּם לָזֶה וְהָיְתָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה שָׁם עַל שֶׁמָּצְאוּ חָתָן לְהַבַּת מַלְכָּה וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָהּ עִם הַגִּבּוֹר וְיָלְדָה הַבַּת מַלְכָּה וָלָד וְאוֹתוֹ הַתִּינוֹק הָיָה יְפֵה תּאַר מְאד מְאד שֶׁלּא הָיָה יפִי שֶׁל מִין אֱנוֹשִׁי כְּלָל וְשַׂעֲרוֹתָיו הָיוּ שֶׁל זָהָב וְהָיָה לָהֶם כָּל הַגְּוָנִים וּפָנָיו הָיוּ כִּפְנֵי חַמָּה וְעֵינָיו הָיוּ אוֹרוֹת אֲחֵרִים וְהַתִּינוֹק הַזֶּה נוֹלַד עִם חָכְמָה גְּמוּרָה כִּי רָאוּ בּוֹ תֵּכֶף [בִּשְׁעַת הַהוֹלָדָה], שֶׁהוּא חָכָם גָּמוּר שֶׁכְּשֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים בְּנֵי אָדָם, בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין לִשְׂחֹק הָיָה שׂוֹחֵק וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָזֶה כִּי הִכִּירוּ בּוֹ, שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל רַק שֶׁעֲדַיִן אֵין לוֹ הַתְּנוּעוֹת שֶׁל גָּדוֹל, כְּגוֹן דִּבּוּר וְכַיּוֹצֵא.
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
הלימוד שלך להיום
ליקוטי עצות · צדיק · אות נ״ד
כ־1 דק׳ · כ־120 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים נִזְדַּכֵּךְ הַמֹּחַ וְזוֹכֶה לְשֵׂכֶל בָּרוּר, וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהוֹצִיא וּלְקַבֵּל מִכָּל מַה שֶּׁלּוֹמֵד בְּהַתּוֹרָה מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת, דְּהַיְנוּ הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת לַעֲבוֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר הוּא וְהַתְּלוּיִים בּוֹ. אֲבָל כְּשֶׁפּוֹגֵם חַ"ו בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, הוּא נִדּוֹן בִּיגִיעַת בָּשָׂר, דְּהַיְנוּ בְּמוֹתָרוֹת, בְּצוֹאָה רוֹתַחַת, שֶׁעוֹלִים לוֹ עֲשָׁנִים סְרוּחִים אֶל הַמֹּחַ וּמְעַרְבְּבִין וּמְבַלְבְּלִין מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, וַאֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִלִּמּוּדוֹ מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת וְהַנְהָגוֹת אֲמִתִּיּוֹת, אַדְרַבָּא, הוּא מוֹצִיא דְּבָרִים הֲפוּכִים מִן הָאֱמֶת. וְעַל־יְדֵי זֶה אֵין לוֹ עֵצָה שְׁלֵמָה לְעוֹלָם, וְהוּא תָּמִיד מְסֻפָּק וַעֲצָתוֹ חֲלוּקָה לְכָאן וּלְכָאן, כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים נַעֲשָׂה לִבּוֹ מְטֻנָּף כְּמוֹ בֵּית הַכִּסֵּא עַל־יְדֵי שֶׁנִּדּוֹן בְּמוֹתָרוֹת כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן כָּל עֲצוֹתָיו [הֵם עֵצוֹת] נִבְעָרוֹת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִגְמֹר עֵצָה שְׁלֵמָה בְּלִבּוֹ, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּשׁוּם דָּבָר: (לק"א סי' ס"א אות א')
מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ד · קטע א׳ – קטע ג׳
כ־8 דק׳ · כ־760 מילים · 65% מהספר עד סוף היום
"אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְּדִינֵנִי לְמַעַן שִׁמְךָ יְהוָה תְּחַיֵּנִי בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי לֹא לָנוּ יְהוָה לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ וְאַתָּה אֱלֹהִים יְהוָה עֲשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ דְּעָלְמָא כּלָּא, אֱלֹהֵי כָּל הַצַּדִּיקִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה אֵיךְ נִצְעַק עַתָּה אֵיךְ נִתְפַּלֵּל וְנִתְחַנֵּן עַתָּה [אחרי אשר כבר יצאה הגזירה ליקח בני ישראל לחיל למלחמה, וכבר נתקיימה הגזירה רעה ונתפסו כמה נפשות ישראל ונמסרו בידיהם כתוא מכמר, וכבר גלחו פאת ראשם וזקנם ומענים אותם בכמה מיני עינוים בגוף ונפש, וכמה דמעות ודמים נשפך מהם ומקרוביהם ומשאר בני ישראל על זה, אוי לעינים שכך רואות אוי לאזנים שכך שומעות] אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵנוּ, נַחְלָה מַכּוֹתֵינוּ, אוֹי מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ אוֹי לִי וַי לִי כִּי לִבִּי קָשֶׁה כָּאֶבֶן אֲשֶׁר אֲנִי יָכל עֲדַיִן לְהִתְאַוּוֹת לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְשַׁאֲרֵי תַּאֲווֹת, אוֹי מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק שֶׁגַּם בְּעֵת צָרָה וּמְצוּקָה כָּזאת וּפְחָדִים כָּאֵלֶּה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עֲדַיִן אֵינִי זוֹכֶה לָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּרָאוּי, וַעֲדַיִן נִדְמֶה לִי כְּאִלּוּ אֵינִי בְּיָדִי חַס וְשָׁלוֹם אוֹי אוֹי, אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי לִי עַל צָרוֹת נַפְשִׁי אוֹי לִי עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, אוֹי לִי וַי לִי כְּשֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ מְעַט בְּלִבִּי מְרִירוּת הַצָּרָה, אוֹי וּמַר לִי כְּשֶׁאֵינִי מַרְגִּישׁ בְּלִבִּי כְּלָל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲנִי רוֹאֶה רִחוּקִי מִמְּךָ כָּל כָּךְ וְקַשְׁיוּת לִבִּי וּבִלְבּוּל דַּעְתִּי עַד שֶׁאֵינִי מַרְגִּישׁ בְּלִבִּי צָרוֹת יִשְׂרָאֵל מָרוֹת וְקָשׁוֹת וּגְדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה, צָרוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, אֲשֶׁר הָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ נִמְאָסִים כָּל הַתַּאֲווֹת וְכָל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי אִם הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים הַצָּרוֹת בְּלִבֵּנוּ הֵיטֵב אוֹי אוֹי הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם אוֹי אוֹי לָנוּ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לָנוּ בְיָמֵינוּ אוֹי אוֹי אוֹי אֵיךְ לוֹקְחִין קוֹל וְדִבּוּר כָּזֶה לִשְׁאג וְלִצְעק וּלְהִתְחַנֵּן עַל צָרוֹת כָּאֵלֶּה אוֹי אוֹי מַה נּאמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק תתשנט רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עַל דּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה הִתְרַצֵּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר רְאֵה עָנְיֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל כּחַ וּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה עֲשֵׂה לְמַעֲנָם וּלְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ, וּבִפְרָט לְמַעַן עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁהֵם רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים, וְעִנּוּיִים גְּדוֹלִים מְאד, וְיָצְאָה נִשְׁמָתָם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ זְכר אֶת כָּל הַהֲרוּגִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ בְּעִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים מִיּוֹם הַחֻרְבָּן עַד הֵנָּה זְכר אֶת הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ, וּבִפְרָט הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת שֶׁל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר בְּחִירֵי הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר מָסְרוּ שְׁמָם שֶׁהוּא נַפְשָׁם, עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ וּבִטְּלוּ כְבוֹדָם, וּמָסְרוּ שְׁמָם וּפִרְסוּמָם וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם כָּל הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּבוּשׁוֹת וְחֶרְפּוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה וְהַכּל לְמַעַן שִׁמְךָ וּלְמַעַן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, כְּדֵי לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְהַצִּילָם מִכָּל הַגְּזֵרוֹת וּמִכָּל הַצָּרוֹת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יָדַעְתָּ כִּי אֵין בִּי כחַ וָדַעַת לְסַדֵּר תְּפִלָּתִי כָּרָאוּי לְפָנֶיךָ עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלוֹת וְקָשׁוֹת כָּאֵלֶּה וּבִפְרָט בְּעִנְיָן הַנּוֹרָא הַזֶּה שֶׁל מְסִירַת שְׁמָם וּפִרְסוּמָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהוּא מְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ אֲשֶׁר הֵם דְּבָרִים גְּנוּזִים וּצְפוּנִים וְנִסְתָּרִים מְאד אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה עִמָּנוּ בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה, הֵן בִּכְלָל יִשְׂרָאֵל הֵן בִּפְרָטִיּוּת מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְאַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל מַעֲשֵׂי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הָעוֹסְקִים עַתָּה בְּתִקּוּנֵנוּ, אֶת כָּל הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים בִּשְׁבִילֵנוּ לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת מֵעָלֵינוּ וּלְהַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיְבֵינוּ לְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל צָרוֹתֵינוּ חֲמל נָא חוּס נָא וְרַחֵם וְהוֹשִׁיעָה נָּא לָנוּ עַתָּה בְּכחָם וּזְכוּתָם בְּעֵת צָרָה הַגְּדוֹלָה וְהַקָּשָׁה הַזּאת לַמְּדֵנוּ אֵיךְ לְסַדֵּר תְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּצְעָקוֹת וְשַׁוְעוֹת וּזְעָקוֹת לְפָנֶיךָ עַל גְּזֵרָה הָרָעָה הַזּאת לְבַטְּלָהּ מֵאִתָּנוּ, וּלְבַטֵּל כָּל שַׁאֲרֵי הַגְּזֵרוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ בַּדּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה, אוֹי אוֹי מַה נַּעֲשֶׂה לְהֵיכָן נִבְרַח (גִּיוַואלְד רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם וָואס טוּהט מֶען, גִּיוַואלְד גִּיוַואלְד אוֹי אוֹי בִּיטֶער זֵיעֶר בִּיטֶער, מֶען וֵוייסְט גָּאר נִישְׁט וָואס צוּ רֶעדְן, דָאס הַארְץ אִיז זֵייעֶר פַארְשְׁטֵיינִירְט).
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לְמַעַן שִׁמְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים חוּסָה עַל כְּבוֹד שְׁמֶךָ, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִם, כִּי הָעֲכּוּ"ם מִתְלוֹצְצִים מֵאִתָּנוּ בְּכָל יוֹם וְאוֹמְרִים בְּכָל עֵת אַיֵּה אֱלֹהֵיכֶם "בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי, בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ" יְהוָה מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלֵינוּ וְקַבֵּל תַּחֲנוּנֵינוּ עֲנֵנוּ יְהוָה עֲנֵנוּ כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ, צָרָה גְדוֹלָה אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיָיתָה וְכָמוֹהוּ לֹא תּוֹסִיף רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי אֵין בָּנוּ כחַ לְרַצּוֹתְךָ, רַק בְּשִׁמְךָ בָּאנוּ אֵלֶיךָ אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ "הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֶּר עַל חַטּאתֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ" חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗מקור הטקסט: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
הלימוד שלך להיום
השתפכות הנפש · אות עא · פסקה 5 – פסקה 6
כ־1 דק׳ · כ־110 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
וְכֵן מְבֹאָר עוֹד בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ע"ב, שֶׁאֵין צְרִיכִין לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל וְלִבְלִי לְהַבִּיט לְאַחֲרָיו כְּלָל, רַק לֵילֵךְ כְּסֵדֶר בִּתְפִלָּתוֹ וְעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא יִסְתַּלְּקוּ וְאִם לֹא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם אָז אַדְּרַבָּא, יִתְגַּבְּרוּ עָלָיו בְּיוֹתֵר כְּמוֹ הָאָדָם הַבּוֹרֵחַ מֵאֵיזֶה דָּבָר וּמִסְתַּכֵּל מִן הַצַּד כִּלְאַחַר יָד עַל זֶה הַדָּבָר שֶׁבָּרַח מִמֶּנּוּ אָז הַדָּבָר הַזֶּה מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר כֵּן הוּא מַמָּשׁ בְּעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת.
וְכֵן מְבֹאָר עוֹד בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר הֻרְגְּלָה מַחֲשַׁבְתּוֹ לָצֵאת לַחוּץ הַרְבֵּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ בְּכָל פַּעַם לְהַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּשׁוּם אֹפֶן עַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי כְּשֶׁיִּתְגַּבֵּר לַחֲשֹׁב רַק בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בְּוַדַּאי תִּדָּחֶה הַמַּחֲשָׁבָה זָרָה.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
משיבת נפש · רצף ג · אות עד – אות עה
כ־1 דק׳ · כ־60 מילים · 69% מהספר עד סוף היום
לְעִנְיַן מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי הַהִתְחַזְּקוּת בִּשְׁעַת יְרִידָה שֶׁתִּתְהַפֵּךְ הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה וְשֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִתְחַדֵּשׁ לְטוֹבָה בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא, [עַיֵּן טִלְטוּל וּנְסִיעָה אוֹת י].
מֵעִנְיַן מַה שֶּׁבְּמִצְוַת נְגָעִים מְרֻמָּז הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לְהָאָדָם שֶׁלִּפְעָמִים דַּיְקָא כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְתַכְלִית הַיְרִידָה אָז זוֹכֶה לְקַבֵּל טָהֳרָה וְתִקּוּן לְנַפְשׁוֹ וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בַּהֶרֶת כִּגְרִיס טָמֵא פָּרְחָה בְּכֻלּוֹ טָהוֹר וְכוּ', [עַיֵּן יִרְאָה אוֹת פ"ז].
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
הלימוד שלך להיום
עצות ישרות · צדיק · אות ב
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 71% מהספר עד סוף היום
הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַנַּ"ל, שֶׁעוֹסֵק לְקָרֵב הָרְחוֹקִים, שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם הַבַּעַל־דָּבָר וְחֵילוֹתָיו בְּיוֹתֵר, הוּא בְּעֹצֶם חָכְמָתוֹ מוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ כָּל־ כָּךְ אֲלֵיהֶם, עַד שֶׁנִּדְמֶה כְּאִלּוּ עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת, כִּי מְדַבֵּר עִמָּהֶם שִׂיחוֹת חֻלִּין וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמָּהֶם וְלִפְעָמִים מְטַיֵּל וּמְשַׂחֵק עִמָּהֶם, וְכָל כַּוָּנָתוֹ - כְּדֵי לְקָרְבָם עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שָׁם, אוֹת ט"ז):
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שנד · פסקה 8 – פסקה 6
כ־8 דק׳ · כ־820 מילים · 68% מהספר עד סוף היום
דִּבְרֵי אָבִיךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ג' בָּלָק תר"א בַּרְדִּיטְשׁוֹב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי נֵרוֹ יָאִיר.
קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ בְּיוֹם א' הֶעָבַר. וְשַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן בִּרְאוֹתִי עֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ וּזְרִיזוּתְךָ לִנְטוֹת מִכְתָּב אֵלַי בְּכָל פַּעַם לְמַעַן תּוּכַל לֵהָנוֹת מֵאוֹר הָאֱמֶת הַגָּנוּז אֶצְלֵנוּ בְּחַסְדּוֹ הַנִּפְלָא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְהֶחֱיֵיתָ אוֹתִי בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁמִּכְתָּבִי הוֹעִיל לְךָ לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ קְצָת. כִּי זֶה כָּל מְגַמָּתִי, כִּי עֲדַיִן אֵינְךָ יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן מַגִּיעַ הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁעוֹשִׂים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמְּחַיִּים נֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּעֹצֶם מְרִירוּת נַפְשׁוֹ, בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן מֵעַצְמוֹ וּמֵאִשְׁתּוֹ וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו וְכוּ'. וּכְשֶׁמַּכְנִיסִים בּוֹ אֵיזֶה רֶמֶז וְנִיצוֹץ אֲמִתִּי, בְּאֹפֶן שֶׁיְּשַׂמְּחוּ נַפְשׁוֹ וִיחַזְּקוּ דַּעְתּוֹ קְצָת וְכוּ' זֶה עִקַּר בְּחִינַת מְקַיֵּם נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא. וּלְסַפֵּר לְךָ הֲמוֹן הַתְּלָאוֹת שֶׁרוֹאִים פֹּה יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת. בְּכָל עֵת וּבְכָל אָדָם וּבְכָל מָקוֹם רוֹאִין שֶׁאֵין מָקוֹם לִבְרֹחַ וְלָנוּס כִּי אִם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. יָתֵר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל. אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם מֵאוּמַאן אֶכְתֹּב לְךָ בַּאֲרִיכוּת קְצָת כְּפִי חַסְדּוֹ וִישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ג' פִּינְחָס י"ז בְּתַמּוּז תר"א בַּרְדִּיטְשׁוֹב.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
הִנֵּה עַתָּה אֲנִי מוּכָן לִנְסֹעַ לִקְהִלַּת טֶעפְּלִיק, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם וְכוּ'; וְנִזְכֶּה לְפַקֵּחַ עַל דְּרָכֵינוּ וּלְהַרְגִּישׁ גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ בִּלְבָבֵנוּ שֶׁזֶּה עִקַּר צָרַת הַחֻרְבָּן וְהַגָּלוּת. וְנִהְיֶה בִּכְלַל הַמִּתְאַבְּלִים עַל זֶה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִרְאוֹת בְּשִׂמְחָתָהּ. וְגַם בְּכָל יוֹם יְנַחֵם וִישַׂמַּח אוֹתָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָתוֹ הָאֲמִתִּית מַה שֶּׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת בִּכְלַל בְּנֵי צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה, וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין מְעַט מֵהַרְבֵּה. וּלְגֹדֶל הַנְּחִיצָה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם מֵאוּמַאן אֶכְתֹּב לְךָ בְּבֵאוּר יוֹתֵר.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹר לְיוֹם ה' מַסְעֵי תר"א אוּמַאן.
שָׁלוֹם רַב לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ.
דַּע בְּנִי חֲבִיבִי, כִּי בָּאתִי לְטֶעפְּלִיק אוֹר לְיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת פִּינְחָס הֶעָבַר. וּבִכְנִיסָתִי בְּסַף הַבַּיִת, הוֹשִׁיט לִי רַבִּי נַחְמָן חֲתַן רַבִּי נְתַנְאֵל מִכְתָּבְךָ מֵאִתְּךָ. וְקָרִיתִי אוֹתוֹ תֵּכֶף, וְשָׁם נֶאֱמַר שֶׁכְּבָר נִשְׁלְחָה הַסְּחוֹרָה וְהָיָה לִי לְנַחַת וּלְמֵשִׁיב נַפְשִׁי הֶחֱיֵיתָ אוֹתִי מְאֹד. וְאוֹר לְיוֹם ג' הֶעָבַר בָּאתִי לְפֹה סָמוּךְ לַחֲצִי הַלַּיְלָה, וּמָצָאתִי פֹּה שְׁנֵי מִכְתָּבִים מֵאִתְּךָ עִם הַקֻּנְטְרֵסִים וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל. אַךְ צַעֲרִי גָּדוֹל מְאֹד מֵרִבּוּי הַטָּעוּתִים וְהַטִּשְׁטוּשִׁים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן בְּוַדַּאי הוּא חֶסֶד נִפְלָא וִישׁוּעָה רַבָּה שֶׁזָּכִינוּ אַחַר הָרַעַשׁ שֶׁעָבַר, הִתְנוֹצְצוּת יְשׁוּעָה כָּזֹאת. תְּהִלָּה לָאֵל אָנוּ רוֹאִין בְּעִנְיָן זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ כִּי עֲדַיִן לֹא עָזַב חַסְדּוֹ מֵאִתָּנוּ. חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְכוּ', וְכָעֵת אֲנִי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה שֶׁיַּגִּיעַ לִי אִגֶּרֶת מֵרַבִּי חַיִּים וְרַבִּי אֶפְרַיִם בְּעַצְמוֹ, וְאָז אֲשִׁיבֵם כָּרָאוּי כִּי עַתָּה אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּחֲשֹׁב מַה שֶּׁאֵין לִי שׁוּם יְדִיעָה מֵהֶם בְּעַצְמָם. וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי מִמִּי הָיָה הָאִגֶּרֶת שֶׁהֵבִיא הַשָּׁלִיחַ אִם מֵרַבִּי דֹּב בִּלְבָד אִם גַּם מֵר' אֶפְרָיִם הַנַּ"ל. עַתָּה תִּרְאֶה לְהוֹדִיעֵנִי עוֹד הַפַּעַם בַּאֵר הֵיטֵב.
וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְמַכְאוֹבֵי בִּנְךָ דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה, וַאֲנִי מְחַכֶּה לַה' שֶׁבְּקָרוֹב יַגִּיעַ לִי אִגֶּרֶת מֵאִתְּךָ שֶׁהָיָה לוֹ שִׁנּוּי לְטוֹבָה. וְעַתָּה בְּדַעְתִּי לְהִתְעַכֵּב פֹּה עַד אַחַר שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. כִּי בְּיוֹם א' הַסָּמוּךְ יִהְיֶה עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּיוֹם ג' אוֹ ד' אֶסַּע מִפֹּה לְטִירָהאוִויצֶע עַל שַׁבַּת חֲזוֹן, וּמִשָּׁם לִטְשֶׁעהרִין עַל שַׁבַּת נַחֲמוּ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת, כִּי אֲנִי סוֹמֵךְ עָלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד. יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. וּלְהַרְחִיב בְּדִבְרֵי אֱמֶת אֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק. גַּם עַתָּה הוּא בֵּין הַמְּצָרִים וְאֵין הַדַּעַת צְלוּלָה כְּלָל. כִּי אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, הִשְׂבִּיעָנוּ בַּמְּרוֹרִים וְכוּ', עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל. אַךְ זֹאת נֶחָמָתֵנוּ בְּעָנְיֵינוּ שֶׁהִקְדִּים לָנוּ רְפוּאָה לְמַכּוֹתֵינוּ הָאֲנוּשׁוֹת מְאֹד, מַה שֶּׁאָנוּ יוֹדְעִין מִקְּדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כָּזֶה וְכוּ', הוּא נֶחָמָתֵנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר לָנוּ לִבְכּוֹת וּלְהִתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהָעִקָּר לְהִתְאַבֵּל עַל עֲווֹנוֹתֵינוּ הַמְעַכְּבִים בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עַד נִזְכֶּה לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִבְטֹחַ בְּחַסְדּוֹ וִישׁוּעָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְחַכֶּה לִישׁוּעָה וּמַעְתִּיר בַּעַדְךָ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ב' רֹאשׁ חֹדֶשׁ מְנַחֵם תר"א אוּמַאן.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי, הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ.
(חָסֵר) וְכָעֵת אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לִּכְתֹּב לוֹ, כִּי כְּבָר כָּתַבְתִּי לוֹ הַרְבֵּה תְּהִלָּה לָאֵל. וְכַאֲשֶׁר תִּכְתֹּב לִי אִגֶּרֶת לִטְשֶׁעהרִין תִּשְׁתַּדֵּל לְקַבֵּל אִגֶּרֶת מִבָּנַי שֶׁיִּחְיוּ, שֶׁיִּכְתֹּב בְּעַצְמוֹ בְּנִי רַבִּי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה וּבְנִי נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה. וְתִכְתֹּב מִשְּׁלוֹם כָּל אֶחָד וּמִשְּׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְחַזֵּק לְבַבְכֶם בַּה' לִבְטֹחַ בְּחַסְדּוֹ תָּמִיד, וְלַעֲשׂוֹת טוֹב לַחֲטֹף בְּכָל יוֹם כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ל"ז) "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב", שֶׁמְּבֹאָר שֶׁלַּעֲשׂוֹת טוֹב צְרִיכִין לִבְטֹחַ בַּה', הֵן בְּעִנְיַן פַּרְנָסָה, וְהֵן בְּעִנְיַן הַהִתְחַזְּקוּת שֶׁצְּרִיכִין בִּטָּחוֹן גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד בְּחַסְדּוֹ, וְרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים שֶׁאֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם י"ג) "וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָּטַחְתִּי" וְכוּ', וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת טוֹב וְכוּ'. וְיָתֵר מִזֶּה אֵין הַזְּמַן מַסְכִּים לְהַאֲרִיךְ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל בְּנֵי בֵיתִי בִּבְרֶסְלֶב. וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ דְּשָׁם, וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבִּקְהִלַּתְכֶם וּבְכָל סְבִיבוֹתֵיכֶם, שָׁלוֹם וְיֵשַׁע רַב. חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַה'. גַּם אוּלַי הָיָה לָכֶם אֵיזֶה יְדִיעָה שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ הַסְּחוֹרָה לִמְקוֹמָהּ לְשָׁלוֹם, תּוֹדִיעֵנִי מִיָּד כְּדֵי לְנַחֵת. גַּם תּוֹדִיעֵנִי מִמִּי הָיָה הָאִגֶּרֶת עַל יְדֵי הַשָּׁלִיחַ. וְכָל מַה שֶּׁתִּשְׁמַע מֵעִסְקֵנוּ בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה, הַכֹּל תּוֹדִיעֵנִי מִיָּד.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות נ' · פסקה 3
כ־1 דק׳ · כ־50 מילים · 67% מהספר עד סוף היום
רַב נְחֶמְיָה הָעַמְסוּנִי. נְחֶמְיָה אִישׁ בֵּית דָלִי. ר' נְחֶמְיָה. נְחֶמְיָה אִישׁ שִׂיחִין. ר' נְחֶמְיָה דְיָפוֹ. נְחֶמְיָה.
ר' נְחֶמְיָה בַּר רַב יוֹסֵף. ר' נְחֶמְיָה חֲתָנֵיהּ דְבֵי נְשִׂיאָה. ר' נְחֶמְיָה בְּרֵיהּ דְרַב חֲנִילָאִי. רַבָּנָא נְחֶמְיָה.
ר' נְחֶמְיָה בַּר עוּקְבָן. ר' נְחֶמְיָה בַּר מַר עוּקְבָן בְּרֵיהּ דְר' יוֹסֵף. רַבָּנָא נְחֶמְיָה אֲחוּהּ דְרֵישׁ גָּלוּתָא.
מקור הטקסט: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
הלימוד שלך להיום
קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ז · סעיף א׳ – סעיף ט׳
כ־4 דק׳ · כ־430 מילים · 64% מהספר עד סוף היום
כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה עַל הַצִּבּוּר לְהִתְעַנּוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָבוֹא, כָּךְ מִצְוָה עַל כָּל יָחִיד שֶׁאִם בָּאָה עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם אֵיזוֹ צָרָה, כְּגוֹן שֶׁהָיָה לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אוֹ שֶׁהוּא תּוֹעֶה בַּדֶּרֶךְ, אוֹ חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים עַל יְדֵי עֲלִילָה, מִצְוָה עָלָיו שֶׁיִּתְעַנֶּה וְיִתְפַּלֵּל אֶל ה' וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁיּוֹשִׁיעַ לוֹ. וְדָבָר זֶה מִדַּרְכֵי תְשׁוּבָה הוּא, שֶׁלֹּא יֹאמַר הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם מִקְרֶה הִיא הַצָּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַהֲלַכְתֶם עִמִּי בְּקֶרִי, וְהָלַכְתִּי גַם אֲנִי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי. פֵּרושׁ, כְּשֶׁאָבִיא עֲלֵיכֶם צָרָה כְּדֵי שֶׁתָּשׁוּבוּ, אִם תֹּאמְרוּ שֶׁהוּא קֶרִי, אוֹסִיף עֲלֵיכֶם חֲמַת אוֹתוֹ קֶרִי, אֲבָל צָרִיךְ הָאָדָם לָדַעַת כִּי בַּחֲטָאָיו הֵבִיא עָלָיו הָאֱלֹהִים אֶת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת, וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, וְיָשׁוּב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ (סִימָן תקעח וברמב"ם ובמגיד משנה).
יָחִיד שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת, צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו בַּיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, דְּהַיְנוּ בְּבִרְכַּת שְׁמַע קוֹלֵנוּ, יְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא מְקַבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת. וְקֹדֶם יִהְיוּ לְרָצוֹן יֹאמַר, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית וְכוּ' (כְּמוֹ שֶׁנִּדְפַּס בַּסִּדּוּרִים). וְאַף עַל פִּי שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אַחַר כָּךְ עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר (עַיֵן לְעֵיל סִימָן קכא סָעִיף ח) אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. וְכֵן אִם רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת אֵיזֶה יָמִים זֶה אַחַר זֶה אַף עַל פִּי שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה בַּלֵילוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם, סַגֵּי בְּקַבָּלָה אֶחָת. אֲבָל אִם מְקַבֵּל עָלָיו אֵיזֶה יָמִים שֶׁאֵינָם רְצוּפִין, כְגוֹן שֵׁנִי חֲמִישִּׁי וְשֵׁנִי, יֵשׁ לְקַבֵּל עָלָיו כָּל יוֹם בַּמִּנְחָה שֶׁלְּפָנָיו (תקסב).
מִי שֶׁהוּא רָגִיל לְהִתְעַנּוֹת בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה אוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן דִּסְלִיחוֹת וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַבְּלָם, שֶׁהֵם מְקֻבָּלִים מִכֹּחַ הַמִּנְהָג. וְכֵן תַּעֲנִית חֲלוֹם, אֵינָהּ צָרִיךְ קַבָּלָה. וְכֵן תַּעֲנִית שֵׁנִי חֲמִישִּׁי וְשֵׁנִי שֶׁלְּאַחַר פֶּסַח וְסֻכּוֹת, אִם עָנָה אָמֵן אַחַר מִּי שֶׁבֵּרַךְ וְהָיָה דַּעְתּוֹ לְהִתְעַנּוֹת, דַּי בְּכָךְ וְאֵינוֹ צָרִיךְ קַבָּלָה אַחֶרֶת. וּמִכָּל מָקוֹם אִם מִתְחָרֵט וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת, רַשַּׁאי, כֵּיוָן שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו בְּפֵרוּשׁ וְלֹא הוֹצִיא בְּפִיו שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת (תצב).
אַף אִם לֹא קִבֵּל עָלָיו אֶת הַתַּעֲנִית בְּפִיו, אֶלָּא בְּהִרְהוּר קִבֵּל עָלָיו וְגָמַר בְּדַעְתּוֹ לְהִתְעַנּוֹת לְמָחָר, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת תְּפִלַּת מִנְחָה, אֶלָּא קֹדֶם תְּפִלַּת מִנְחָה אוֹ אַחַר כָּךְ בְּעוֹד שֶׁהוּא יוֹם, הֲוֵי קַבָּלָה וְחַיָּב לְהִתְעַנּוֹת (תקסב).
כָּל הַשָּׁרוּי בְּתַעֲנִית, לֹא יִנְהַג עִדּוּנִין בְּעַצְמוֹ, וְלֹא יָקֵל רֹאשׁוֹ, וְלֹא יְהֵא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, אֶלָּא דּוֹאֵג וְאוֹנֵן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מַה יִתְאוֹנֵן אָדָם חַי גֶּבֶר עַל חֲטָאָיו (תקסח).
בְּתַעֲנִית יָחִיד, מֻתָּר לִרְחוֹץ אֶת פִּיו בְּמַיִם בְּשַׁחֲרִית (תקסז).
אִם קִבֵּל עָלָיו סְתָם לְהִתְעַנּוֹת, חַיָּב לְהַשְׁלִים עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים, אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת (תקסב).
הַמִּתְעַנֶּה וּמְפַרְסֵם אֶת עַצְמוֹ לְהִתְפָּאֵר, הוּא נֶעֱנָשׁ עַל כָּךְ. אֲבָל אִם מַפְצִירִין בּוֹ לֶאֱכֹל, מֻתָּר לְגַלּוֹת שֶׁהוּא מִתְעַנֶּה (תקסה).
הַמִּתְעַנֶּה אֲפִלּוּ תַּעֲנִית יָחִיד, בֵּין תַּעֲנִית נְדָבָה, בֵּין תַּעֲנִית חֲלוֹם, אוֹמֵר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה בִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, עֲנֵנוּ, כְּמוֹ בְּתַעֲנִית צִבּוּר (וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא יָחִיד, אוֹמְרוֹ בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וְאַל יְשַׁנֶּה מִמַטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים) וְקֹדֶם יִהְיוּ לְרָצוֹן אוֹמֵר רִבּוֹן הָעוֹלָמִים וְכוּ' (תקסב תקסה).
מקור הטקסט: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
ממשיכים מהלימוד לתפילה. זו אינה תפילת חובה ואינה במקום הסידור.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
ליקוטי תפילות ברצף לאורך השנה: כל יום המנה הבאה.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קמ״ד
"אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְּדִינֵנִי לְמַעַן שִׁמְךָ יְהוָה תְּחַיֵּנִי בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי לֹא לָנוּ יְהוָה לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ וְאַתָּה אֱלֹהִים יְהוָה עֲשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי" רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ דְּעָלְמָא כּלָּא, אֱלֹהֵי כָּל הַצַּדִּיקִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה אֵיךְ נִצְעַק עַתָּה אֵיךְ נִתְפַּלֵּל וְנִתְחַנֵּן עַתָּה [אחרי אשר כבר יצאה הגזירה ליקח בני ישראל לחיל למלחמה, וכבר נתקיימה הגזירה רעה ונתפסו כמה נפשות ישראל ונמסרו בידיהם כתוא מכמר, וכבר גלחו פאת ראשם וזקנם ומענים אותם בכמה מיני עינוים בגוף ונפש, וכמה דמעות ודמים נשפך מהם ומקרוביהם ומשאר בני ישראל על זה, אוי לעינים שכך רואות אוי לאזנים שכך שומעות] אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵנוּ, נַחְלָה מַכּוֹתֵינוּ, אוֹי מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ אוֹי לִי וַי לִי כִּי לִבִּי קָשֶׁה כָּאֶבֶן אֲשֶׁר אֲנִי יָכל עֲדַיִן לְהִתְאַוּוֹת לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְשַׁאֲרֵי תַּאֲווֹת, אוֹי מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק שֶׁגַּם בְּעֵת צָרָה וּמְצוּקָה כָּזאת וּפְחָדִים כָּאֵלֶּה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עֲדַיִן אֵינִי זוֹכֶה לָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּרָאוּי, וַעֲדַיִן נִדְמֶה לִי כְּאִלּוּ אֵינִי בְּיָדִי חַס וְשָׁלוֹם אוֹי אוֹי, אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי לִי עַל צָרוֹת נַפְשִׁי אוֹי לִי עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, אוֹי לִי וַי לִי כְּשֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ מְעַט בְּלִבִּי מְרִירוּת הַצָּרָה, אוֹי וּמַר לִי כְּשֶׁאֵינִי מַרְגִּישׁ בְּלִבִּי כְּלָל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲנִי רוֹאֶה רִחוּקִי מִמְּךָ כָּל כָּךְ וְקַשְׁיוּת לִבִּי וּבִלְבּוּל דַּעְתִּי עַד שֶׁאֵינִי מַרְגִּישׁ בְּלִבִּי צָרוֹת יִשְׂרָאֵל מָרוֹת וְקָשׁוֹת וּגְדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה, צָרוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, אֲשֶׁר הָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ נִמְאָסִים כָּל הַתַּאֲווֹת וְכָל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה לְגַמְרֵי אִם הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים הַצָּרוֹת בְּלִבֵּנוּ הֵיטֵב אוֹי אוֹי הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם אוֹי אוֹי לָנוּ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לָנוּ בְיָמֵינוּ אוֹי אוֹי אוֹי אֵיךְ לוֹקְחִין קוֹל וְדִבּוּר כָּזֶה לִשְׁאג וְלִצְעק וּלְהִתְחַנֵּן עַל צָרוֹת כָּאֵלֶּה אוֹי אוֹי מַה נּאמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק תתשנט רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עַל דּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה הִתְרַצֵּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר רְאֵה עָנְיֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל כּחַ וּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה עֲשֵׂה לְמַעֲנָם וּלְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ, וּבִפְרָט לְמַעַן עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁהֵם רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים, וְעִנּוּיִים גְּדוֹלִים מְאד, וְיָצְאָה נִשְׁמָתָם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ זְכר אֶת כָּל הַהֲרוּגִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ בְּעִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים מִיּוֹם הַחֻרְבָּן עַד הֵנָּה זְכר אֶת הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ, וּבִפְרָט הַמְּסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת שֶׁל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר בְּחִירֵי הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר מָסְרוּ שְׁמָם שֶׁהוּא נַפְשָׁם, עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ וּבִטְּלוּ כְבוֹדָם, וּמָסְרוּ שְׁמָם וּפִרְסוּמָם וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם כָּל הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּבוּשׁוֹת וְחֶרְפּוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה וְהַכּל לְמַעַן שִׁמְךָ וּלְמַעַן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, כְּדֵי לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְהַצִּילָם מִכָּל הַגְּזֵרוֹת וּמִכָּל הַצָּרוֹת
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יָדַעְתָּ כִּי אֵין בִּי כחַ וָדַעַת לְסַדֵּר תְּפִלָּתִי כָּרָאוּי לְפָנֶיךָ עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלוֹת וְקָשׁוֹת כָּאֵלֶּה וּבִפְרָט בְּעִנְיָן הַנּוֹרָא הַזֶּה שֶׁל מְסִירַת שְׁמָם וּפִרְסוּמָם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהוּא מְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ אֲשֶׁר הֵם דְּבָרִים גְּנוּזִים וּצְפוּנִים וְנִסְתָּרִים מְאד אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה עִמָּנוּ בַּדּוֹרוֹת הָאֵלֶּה, הֵן בִּכְלָל יִשְׂרָאֵל הֵן בִּפְרָטִיּוּת מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְאַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל מַעֲשֵׂי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הָעוֹסְקִים עַתָּה בְּתִקּוּנֵנוּ, אֶת כָּל הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים בִּשְׁבִילֵנוּ לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת מֵעָלֵינוּ וּלְהַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיְבֵינוּ לְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל צָרוֹתֵינוּ חֲמל נָא חוּס נָא וְרַחֵם וְהוֹשִׁיעָה נָּא לָנוּ עַתָּה בְּכחָם וּזְכוּתָם בְּעֵת צָרָה הַגְּדוֹלָה וְהַקָּשָׁה הַזּאת לַמְּדֵנוּ אֵיךְ לְסַדֵּר תְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּצְעָקוֹת וְשַׁוְעוֹת וּזְעָקוֹת לְפָנֶיךָ עַל גְּזֵרָה הָרָעָה הַזּאת לְבַטְּלָהּ מֵאִתָּנוּ, וּלְבַטֵּל כָּל שַׁאֲרֵי הַגְּזֵרוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ בַּדּוֹר הֶעָנִי הַזֶּה, אוֹי אוֹי מַה נַּעֲשֶׂה לְהֵיכָן נִבְרַח (גִּיוַואלְד רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם וָואס טוּהט מֶען, גִּיוַואלְד גִּיוַואלְד אוֹי אוֹי בִּיטֶער זֵיעֶר בִּיטֶער, מֶען וֵוייסְט גָּאר נִישְׁט וָואס צוּ רֶעדְן, דָאס הַארְץ אִיז זֵייעֶר פַארְשְׁטֵיינִירְט).
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לְמַעַן שִׁמְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים חוּסָה עַל כְּבוֹד שְׁמֶךָ, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִם, כִּי הָעֲכּוּ"ם מִתְלוֹצְצִים מֵאִתָּנוּ בְּכָל יוֹם וְאוֹמְרִים בְּכָל עֵת אַיֵּה אֱלֹהֵיכֶם "בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי, בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ" יְהוָה מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלֵינוּ וְקַבֵּל תַּחֲנוּנֵינוּ עֲנֵנוּ יְהוָה עֲנֵנוּ כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ, צָרָה גְדוֹלָה אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיָיתָה וְכָמוֹהוּ לֹא תּוֹסִיף רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי אֵין בָּנוּ כחַ לְרַצּוֹתְךָ, רַק בְּשִׁמְךָ בָּאנוּ אֵלֶיךָ אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ "הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֶּר עַל חַטּאתֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ" חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְפִילָּה
לקריאת הקטע המלא בספריא ↗סדר ברסלב היומי
סדר לימוד יומי של נחמן, בהשראת חק ברסלב
יום 235 מתוך 355 במחזור של שנת ה׳תשצ״א
זמן לימוד משוער היום: לימוד קצר כ־1 דק׳ · לימוד מלא כ־37 דק׳
פרשת השבוע (נקראת בשבת ב׳ בסיוון): במדבר
לפי לוח ארץ ישראל, ירושלים. היום העברי הזה נמשך עד השקיעה ב־20 במאי 2031, בשעה 19:31 בערך.
תוספת לתאריך הזה, בנפרד מהסדר הקבוע.
ליקוטי עצות מקדיש ערך לזמן הזה: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
כל ספר נגמר פעם בשנה, מראש השנה עד ראש השנה, וכל יום מקבל מנה קבועה מכל ספר.
עוד לא סימנת לימוד. אפשר להתחיל בכל יום.
נשמר רק במכשיר הזה, אחרי שאישרת שמירה. אין צורך בהרשמה.
עשרה מזמורי תהלים שגילה רבי נחמן (ליקוטי מוהר״ן א, ר״ה). מדור קבוע, מחוץ לסדר הלימוד השנתי.
לכל ספר מסלול עצמאי מא׳ בתשרי עד סוף השנה העברית, לפי מספר הימים בשנה הנוכחית (353 עד 385 יום). החלוקה לפי אורך הקטעים; קטע ארוך מתחלק בסוף משפט, בלי לשנות אות. אותו תאריך מחזיר את אותם קטעים לכל הקוראים. זמן הלימוד מחושב לפי כ־100 מילים לדקה. התאריך העברי, החגים ופרשת השבוע מחושבים בחשבון הלוח הקבוע לפי ארץ ישראל.