ימי מוהרנ״ת · חלק ראשון · אות קיא
וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁנָה הִיא שְׁנַת תקצ"ה עָבְרוּ עָלֵינוּ צָרוֹת רַבּוֹת רַחֲמָנָא לִצְלַן, כִּי נִתְעוֹרֵר הַמַּחֲלֹקֶת מֵהָרַב מִסַּאוְורַאן בִּרְצִיחָה כָּזֹאת אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע מֵעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר יְבֹאַר לְהַלָּן בְּקוּנְטְרֵס מְיֻחָד וּכְבָר הִצִּילָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו וְנִפְלְאוֹתָיו הַרְבֵּה, בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם, אֲבָל עֲדַיִן חוֹרְקִים שִׁנָּם עָלֵינוּ וַאֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ בִּפְרָט אָנֹכִי הָיִינוּ בְּסַכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת, אַךְ לַה' הַיְשׁוּעָה ה' לִי לֹא אִירָא וְכוּ'. ה' לָנוּ בְּעֶזְרֵנוּ וְכוּ'. רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹקַי וְכוּ' גַּם עַתָּה אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ וְגוֹ', עַד זִקְנָה וְשֵׂבָה, אֱלֹקִים עַל תַּעַזְבֵנוּ, עַד אַגִּיד זְרוֹעֲךָ לְדוֹר, לְכָל יָבֹא גְּבוּרָתֶךָ, אָמֵן: