ימי מוהרנ״ת · חלק שני · אות כז

בְּיוֹם רְבִיעִי שָׂכַרְתִּי עֲגָלָה שֶׁל ר"י לִנְסֹעַ עַל שַׁבָּת לְמֶדְבֶדִיבְקָא, וּבְאוֹתוֹ הָעֵת הָיָה הַדֶּרֶךְ מְקֻלְקָל וּמְבֻלְבָּל מְאֹד וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים אִם לִנְסֹעַ עִם עֲגָלָה אוֹ עִם שְׁלִיטִין. כִּי לִפְעָמִים יָרַד אֵיזֶה שֶׁלֶג וּבְתוֹךְ כָּךְ נִתְמַסְמֵס וְלֹא הָיָה דֶּרֶךְ נָכוֹן וּבָטוּחַ כְּלָל. וּמֵחֲמַת זֶה נָסַעְתִּי עִם עֲגָלָה בְּיוֹם חֲמִישִׁי בַּבֹּקֶר, וְלִוּוּ אוֹתִי כָּל אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ מִטִּירָאוִויצֶע וַעֲדַיִן לֹא הוֹדַעְתִּי לָהֶם כְּלָל מַה שֶׁבְּדַעְתִּי יֵשׁ סְבָרָא לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּנְסִיעָה זֹאת. כִּי גַּם בְּעַצְמִי הָיִיתִי מְסֻפָּק עֲדַיִן הַרְבֵּה: