ימי מוהרנ״ת · חלק שני · אות נ
אַחַר שַׁבָּת בְּיוֹם רִאשׁוֹן אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הָיִיתִי נָבוֹךְ בְּדַעְתִּי קְצָת, אַף עַל פִּי כֵן פִּטַּרְתִּי אֶת הַבַּעַל עֲגָלָה וְהֶחֱזַרְתִּיו לְבֵיתוֹ וְנִתְעַכַּבְתִּי בִּקְרִימִינְטְשָׁאק עַד יוֹם שְׁלִישִׁי. וְהַבַּעַל עֲגָלָה הַנַּ"ל נָסַע מִקְרִימִינְטְשָׁאק לְאֵיזֶה מָקוֹם הַסָּמוּךְ לְשָׁם עַל מְנָת לַחֲזֹר לִקְרִימִינְטְשָׁאק וְלֹא חָזַר עַד יוֹם שְׁלִישִׁי הַנַּ"ל וּמֵחֲמַת זֶה הָיוּ לִי כַּמָּה סְפֵקוֹת. גַּם רַבִּי שְׁלֹמֹה הַנַּ"ל הָיוּ לוֹ כַּמָּה חִלּוּקֵי דֵעוֹת בִּתְחִלָּה אָמַר שֶׁיִּסַּע לְבַדּוֹ עִם עֲגָלָה אַחֶרֶת שֶׁל אֵיזֶה אָדוֹן. אַחַר כָּךְ אָמַר שֶׁלֹּא יִסַּע כְּלָל. וְכָל זֶה הָיוּ מְנִיעוֹת לְעִנְיַן נְסִיעָתִי. כִּי לְעִנְיַן שְׂכִירוּת הַבַּעַל עֲגָלָה הָיָה נִצְרָךְ לִי שֶׁיִּסַּע רַבִּי שְׁלֹמֹה עִמִּי: