ימי מוהרנ״ת · חלק שני · אות ס

אַחַר שַׁבָּת הִתְחַלְתִּי לִשְׁאֹל קְצָת עַל סְפִינוֹת, כִּי הָיִיתִי מְרֻצֶּה לֵילֵךְ בִּסְפִינָה אֲפִלּוּ קֹדֶם פֶּסַח, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הָיִיתִי מִתְעַצֵּל קְצָת מֵחֲמַת כַּמָּה טְעָמִים. (א) מֵחֲמַת חַג הַפֶּסַח אוּלַי יַגִּיעַ בְּתוֹךְ הַסְּפִינָה וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לִזָּהֵר מֵחָמֵץ בֵּין עֲרֵלִים כָּל־כָּךְ. (ב) מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר כָּתַבְתִּי שֶׁיָּבוֹא רַבִּי יְהוּדָא אֱלִיעֶזֶר. (ג) שֶׁאוֹתָהּ הָעֵת עֲדַיִן לֹא הָיוּ הָרוּחוֹת טוֹבִים כָּל כָּךְ, וְגַם לֹא הִתְחִילוּ עֲדַיִן הַסְּפִינוֹת לָצֵאת כִּי־אִם מְעַט: