ימי מוהרנ״ת · חלק שני · אות סואַחַר שַׁבָּת הַגָּדוֹל, בְּכָל הַשָּׁבוּעַ, הָיִיתִי מְצַפֶּה שֶׁיַּגִּיעַ לִי אֵיזֶה אִגֶּרֶת אוֹ יְדִיעָה מִבֵּיתִי אוֹדוֹת רי"א אִם יָבוֹא אוֹ לָאו, וְלֹא זָכִיתִי לְקַבֵּל תְּשׁוּבָה מֵהֶם. אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת שָׁלְחוּ אִגֶּרֶת שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיַּגִּיעַ לִי תְּשׁוּבָה תֵּכֶף כִּי הַשְּׁטָאפֶעט (דוֹאַר) הוֹלֵךְ בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל מִבְּרֶסְלֶב לְאָדֶעס, אֲבָל נִתְעַכֵּב הָאִגֶּרֶת וְלֹא בָּא עַד חֹל הַמּוֹעֵד פֶּסַח אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר בָּא רַבִּי יְהוּדָא אֱלִיעֶזֶר לְאָדֶעס: