ימי מוהרנ״ת · חלק שני · אות עבְּיוֹם שֵׁנִי, רִאשׁוֹן דְּחֹל הַמּוֹעֵד פֶּסַח, נָסַע רַבִּי מֶנְדִּיל לְבֵיתוֹ עִם הָעֲגָלָה שֶׁבָּאָה רַבִּי יְהוּדָא אֱלִיעֶזֶר, וְיָצָאנוּ כֻּלָּנוּ עִמּוֹ לְלַוּוֹת אוֹתוֹ עַד סָמוּךְ לְסוֹף הָעִיר. וּבִשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח זָכִיתִי גַּם כֵּן שֶׁכִּבֵּד אֶחָד אוֹתִי בְּמִצְוַת חִתּוּךְ, וְגַם זֶה הָיָה פֶּלֶא גָּדוֹל נוֹסָף כַּנַּ"ל: