ימי מוהרנ״ת · חלק שני · אות עה

וְהִנֵּה בְּאֵיזֶה יוֹם הִקְרָה ה' לְפָנַי אֵיזֶה אִישׁ עָנִי אֶחָד, רְאִיתִיו עוֹמֵד בְּבֵית רַבִּי צְבִי שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַיּוֹם בְּאָדֶעס, כִּי שָׁם הִזְמִין לִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחַסְדּוֹ מְקוֹם מְנוּחָה חֶדֶר מְיֻחָד. וְהָיִיתִי אוֹכֵל וְלָן אֵצֶל רַבִּי הֶענִיךְ, אֲבָל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ יָשַׁבְתִּי בַּבַּיִת רַק בַּחֶדֶר הַנִּזְכָּר לְעֵיל. וְזֶה הוֹעִיל לִי מְאֹד מְאֹד לִנְסִיעַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלוּלֵא זֹאת לֹא הָיִיתִי יָכוֹל לְהִתְמַהְמֵהּ בְּאָדֶעס כָּל כָּךְ, וּמִי יוֹדֵעַ אִם הָיִיתִי נוֹסֵעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: