ימי מוהרנ״ת · חלק שני · אות קלג

וְשָׂכַרְנוּ חֲמוֹרִים לֵילֵךְ בְּיוֹם שֵׁנִי לִצְפַת, וְנִתְעַכְּבוּ עַד יוֹם שְׁלִישִׁי עַד עָרֶב. בְּיוֹם שְׁלִישִׁי יָצָאנוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל צִידוֹן, שֶׁעָמַדְנוּ שָׁם בַּחֶדֶר שֶׁיֵּשׁ שָׁם בִּשְׁבִיל אוֹרְחִים, וְנָשְׂאוּ הַנּוֹשְׂאִים כָּל הַחֲפָצִים שֶׁלָּנוּ עַד סוֹף הָעִיר. וְשָׁם עָמְדוּ הַחֲמוֹרִים שֶׁלָּנוּ בְּתוֹךְ שְׁאָרֵי הַחֲמוֹרִים שֶׁל הַשַּׁיָּרָא שֶׁהֵם כְּמוֹ חֲמִשָּׁה־עָשָׂר חֲמוֹרִים, וְכֻלָּם גּוֹיִים, וּבְתוֹכָם הָיָה יְהוּדִי אֶחָד בַּעַל חֲמוֹר, וְזֶה הָיָה טוֹבָה גְּדוֹלָה לָנוּ. וְעָמַדְנוּ בַּחוּץ עִם הַחֲפָצִים כַּמָּה שָׁעוֹת, עַד כִּי פָּנָה יוֹם שְׁלִישִׁי, וְלֹא יָצָאנוּ מִצִּידוֹן עַד אוֹר לְיוֹם רְבִיעִי כְּמוֹ שְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה. וְאָז בַּלַּיְלָה יָשַׁבְנוּ עַל הַחֲמוֹרִים, וְהָלַכְנוּ כָּל הַלַּיְלָה, עַד עֶרֶךְ שְׁתֵּי שָׁעוֹת עַל הַיּוֹם. וּבְלַיְלָה זֹאת נִכְנַסְתִּי לִגְבוּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּוַדַּאי, וְהָיָה לָנוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה: