ימי מוהרנ״ת · חלק שני · אות קסב

וְשָׁם מָצָאנוּ אַנְשֵׁי צְפָת שֶׁבָּאוּ לְשָׁם מִקֹּדֶם. וְהוֹדִיעוּ לָנוּ תֵּכֶף שֶׁיֵּשׁ סְפִינוֹת הַרְבֵּה לִסְטַנְבּוּל וְשֶׁאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים מֵהֶם שָׂכְרוּ כְּבָר סְפִינָה לִסְטַנְבּוּל בְּסָךְ ח' דּוֹרֶיס מִכָּל נֶפֶשׁ, וְיֵשׁ עוֹד סְפִינוֹת שֶׁיְּכוֹלִים לִשְׂכֹּר בְּפָחוֹת. וְהָיָה עָלַי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה. וְכֵן הָיָה שֶׁהָיָה בְּיָדִי לִשְׂכֹּר סְפִינָה בְּיוֹם רְבִיעִי, וְלֵילֵךְ בְּיוֹם חֲמִישִׁי מִיָּד. וְהָיָה אֶפְשָׁר שֶׁאַגִּיעַ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְאוּמַאן.

אֲבָל נִתְעַכַּבְתִּי מֵחֲמַת אַנְשֵׁי חֶבְרָתֵנוּ שֶׁל הַסְּפִינָה, וְאִבַּדְתִּי סְפִינָה זֹאת כִּי הָלְכָה בְּיוֹם ה' בַּבֹּקֶר. וְעַל יְדֵי זֶה נִתְעַכַּבְתִּי בַּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא קָרוֹב לִשְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְלֹא יָצָאנוּ מִשָּׁם עַד יוֹם רִאשׁוֹן פָּרָשַׁת שׁוֹפְטִים, וְהָיָה לָנוּ שָׁם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִגֹּדֶל הָעִכּוּב כִּי כְּבָר שָׂכַרְנוּ סְפִינָה תֵּכֶף בְּפָרָשַׁת עֵקֶב אַךְ הַקַּפִּיטַאן הִטְעָה אוֹתָנוּ שֶׁאָמַר שֶׁיֵּלֵךְ בְּסָמוּךְ וְאַחַר כָּךְ עִכֵּב אוֹתָנוּ הַרְבֵּה. וְהָיָה לָנוּ צַעַר גָּדוֹל, וְהֻכְרַחְנוּ לָדוּן עִמּוֹ לִפְנֵי הַקּוֹנְסְלֶיר, וְיָצָא הַמִּשְׁפָּט מְעֻקָּל מִמֶּנּוּ, שֶׁאֲנַחְנוּ נַנִּיחַ לְאִבּוּד אֶצְלוֹ אֶחָד דוֹרֶע מִכָּל נֶפֶשׁ וְכֵן הָיָה.

וְהַגְּמָר הָיָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ לְעֵת עֶרֶב סָמוּךְ לִכְנִיסַת שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה הִזְמִין לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סְפִינָה שֶׁלָּנוּ שֶׁהָיְתָה מוּכֶנֶת לֵילֵךְ בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ. וּבְיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ שָׂכְרוּ הַסְּפִינָה כִּי הָיָה הֶכְרֵחַ גָּדוֹל, וְשָׂכַרְנוּ הַסְּפִינָה בְּסַךְ ד' דּוֹרֶיס מִכָּל נֶפֶשׁ. וְגַם נִתְעַכַּבְתִּי בְּעַד ר"ג וְר"י. וְהָיָה לִי קְצָת מַחֲלוֹקֶת מִזֶּה אֲבָל בְּחַסְדֵי ה' נִצַּחְתִּי כֻּלָּם וְנָסַעְנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד לֹא כְּמוֹ שֶׁרָצוּ הֵם וְכוּ':