ימי מוהרנ״ת · חלק שני · אות קעב
וְהִנֵּה בְּעֵת שֶׁעָמַדְנוּ שָׁם אֵצֶל הָעִיר סָאקֶיס הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, אָמַר לָנוּ הַקַּפִּיטַאן שֶׁהוּא יַעֲמֹד שָׁם עַד יוֹם שֵׁנִי שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה. גַּם רָצָה לְקַבֵּל אַרְבָּעִים יִשְׁמְעֵאלִים עַל הַסְּפִינָה וּבְתוֹכָם אֲדוֹן פַּאשִׁי, וּמֵחֲמַת זֶה הֵצֵר לָנוּ יְשִׁיבָתֵנוּ בְּהָאַמְבַּר שֶׁיָּשַׁבְנוּ שָׁם בִּתְחִלָּה בְּהַרְחָבָה. וְעַתָּה כְּשֶׁרָצָה לִקַּח הַיִּשְׁמְעֵאלִים הִכְנִיס הַמְּחִצָּה הַמַּפֶסֶקֶת הַרְבֵּה לְתוֹךְ גְּבוּלֵנוּ וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה צַר לָנוּ הַמָּקוֹם וְנַעֲשָׂה כַּמָּה מַחֲלֹקֶת בֵּין אַנְשֵׁי הַסְּפִינָה מֵחֲמַת דֹּחַק הַמָּקוֹם שֶׁהֻצְרְכוּ רֻבָּם לְשַׁנּוֹת מְקוֹמָם. גַּם הָיָה לָנוּ צַעַר מַה נַּעֲשֶׂה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵיךְ נוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וְלִתְקֹעַ שׁוֹפָר בֵּין הַיִּשְׁמְעֵאלִים שֶׁדַּרְכָּם לְהַקְפִּיד קְפִידוֹת הַרְבֵּה מְאֹד, גַּם שְׁאָרֵי יִסּוּרִים שֶׁהָיוּ מַגִּיעִים לָנוּ חַס וְשָׁלוֹם אִם הָיוּ עַל הַסְּפִינָה. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִחֵם עָלֵינוּ וּבִלְבֵּל הָעֵסֶק שֶׁלָּהֶם וְסִבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה עַד אֲשֶׁר לְבַסּוֹף לֹא קִבֵּל אֶחָד מֵהֶם כְּלָל: