ימי מוהרנ״ת · חלק שני · אות קעד
וְהִנֵּה בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָלַכְנוּ מִסָּאקֶיס כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וּתְהִלָּה לָאֵל טָבַלְנוּ עַצְמֵנוּ בַּבֹּקֶר בְּתוֹךְ הַיָּם עַל יְדֵי חֲבָלִים. אַחַר כָּךְ הִגִּיעַ יוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, וּתְהִלָּה לָאֵל הָיוּ לָנוּ בַּעֲלֵי תְפִלּוֹת וְתוֹקְעִים בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְטוֹב לְהוֹדוֹת לַה' כִּי אֲנִי הֵבֵאתִי הַשּׁוֹפָר מִצְּפָת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי זֶה הָאִישׁ שֶׁהָיָה הַשּׁוֹפָר שֶׁלּוֹ הֵכִין שׁוֹפָר לִקְחוֹ בַּדֶּרֶךְ, וּשְׁכָחוֹ בְּבֵיתוֹ. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁנָּסַעְתִּי אָנֹכִי מִצְּפַת בְּשָׁבוּעַ שֶׁאַחֲרֶיהָ שָׁלְחוּ הַשּׁוֹפָר עִמִּי. וְרָאִיתִי תֵּכֶף כִּי מֵאֵת ה' הוּא שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת שָׁלִיחַ לִדְבַר מִצְוָה הַזֹּאת לְהָבִיא הַשּׁוֹפָר. וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ עַל הַסְּפִינָה תִּשְׁעָה־עָשָׂר אֲנָשִׁים חוּץ מִשְׁתֵּי נָשִׁים: