ימי מוהרנ״ת · חלק ראשון · אות עו

בְּשָׁבוּעוֹת בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא יוֹם חֲמִישִׁי לַשַּׁבָּת הָיְתָה הַשְּׂרֵפָה הַגְּדוֹלָה בִּקְהִלַּת־קֹדֶשׁ נֶעמִירוֹב וְנִשְׂרְפָה רֹב הָעִיר כְּכֻלָּהּ וְכַמָּה נְפָשׁוֹת, וְנִתְדַּלְדֵּל אָבִי נֵרוֹ יָאִיר מְאֹד מְאֹד, כִּי נִשְׂרַף בֵּיתוֹ וְהוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ. אַךְ בֵּיתִי שֶׁאֲנִי יָשַׁבְתִּי בּוֹ לֹא נִשְׂרַף. גַּם הָאִישׁ שֶׁהָיָה חַיָּב לָנוּ הַמָּעוֹת שֶׁגָּבִינוּ מִמֶּנּוּ בְּעֶרֶב שָׁבוּעוֹת נִשְׂרַף אֶצְלוֹ גַּם כֵּן כָּל אֲשֶׁר לוֹ. וְאָז רָאִינוּ הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ מַה שֶּׁחָמַל עָלֵינוּ וְשָׁלַח לָנוּ אֶת רַבִּי לֵיבּ הַנַּ"ל לִגְבּוֹת הַמָּעוֹת בְּעֶרֶב שָׁבוּעוֹת, כִּי אִם לֹא הָיָה בָּא אָז לְנָגְשֵׂנוּ הָיָה נֶאֱבָד הַמָּעוֹת בְּוַדַּאי אֵצֶל הָאִישׁ הַנִּזְכָּר לְעֵיל וְהָיְתָה מִתְבַּטֶּלֶת הַהַדְפָּסָה אָז וְהֶפְסֵד זֶה אֵין לְשַׁעֵר כוּ'. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חִשֵּׁב מִקֹּדֶם וְשָׁלַח אֶת הָאִישׁ הַנַּ"ל לְנָגְשֵׂנוּ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נִדְפָּסִים הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר זִכְרָם לְדוֹרוֹת עוֹלָם לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל לָנֶצַח.