ימי מוהרנ״ת · חלק ראשון · אות עח

אַחַר שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְפֹה בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו הָיְתָה שְׂרֵפָה עוֹד פַּעַם שְׁלִישִׁית בְּנֶעמִירוֹב. גַּם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיְתָה שְׂרֵפָה בְּטוּלְטְשִׁין. וּבְסָמוּךְ אַחַר כָּךְ הָיְתָה שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה בְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב וּבִשְׁאָרֵי קְהִלּוֹת. וּכְבָר הוֹדִיעַ זֹאת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַתּוֹרָה בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא ס"ז), שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁכַּאֲשֶׁר נִסְתַּלֵּק הָרֹאשׁ בַּיִת וְכוּ' שֶׁהֵם צַדִּיקֵי אֱמֶת בָּאִים שְׂרֵפוֹת חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ' עַיֵּן שָׁם: