ימי מוהרנ״ת · חלק ראשון · אות פח
וְהִנֵּה בַּשָּׁנָה הַזֹּאת לֹא הָיוּ אֶתְרוֹגִים מְצוּיִים וּכְבָר הִגִּיעַ אוֹר לְיוֹם שִׁשִּׁי שֶׁהוּא עֶרֶב סֻכּוֹת וַעֲדַיִן לֹא הָיָה פֹּה אֶתְרוֹג וְכֵן בְּכָל סְבִיבוֹתֵינוּ לֹא הָיָה שׁוּם אֶתְרוֹג. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו סִבֵּב שֶׁהִגִּיעוּ שְׁנֵי אֶתְרוֹגִים לְנֶעמִירוֹב, וְנָסַעְתִּי לְשָׁם וְהָיָה לִי מִלְחָמָה גְּדוֹלָה קֹדֶם שֶׁזָּכִיתִי לִפְעֹל לְהָבִיא הָאֶתְרוֹג הַמֻּבְחָר לְפֹה וְנָתַתִּי בַּעֲדוֹ סָךְ רָב שִׁשָּׁה וְשִׁשִּׁים רוּבַּל־כֶּסֶף, אֲבָל בְּאוֹתוֹ הָעֵת הָיָה מְצִיאָה גְּדוֹלָה. וְיֵשׁ בָּזֶה מַעֲשֶׂה שְׁלֵמָה לְסַפֵּר אֵיךְ זָכִיתִי לְהוֹצִיאוֹ מִנֶּעמִירוֹב שֶׁהִיא עִיר גְּדוֹלָה כִּפְלַיִם כְּמוֹ פֹּה בְּרֶסְלַב וְלַהֲבִיאוֹ לְפֹה אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' אֲשֶׁר עַד כֹּה עֲזָרַנִי: