ימי מוהרנ״ת · חלק ראשון · אות צ

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר מֵאָז עַד הֵנָּה אֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֵר חֵלֶק מֵאֶלֶף, אַךְ בְּקִצּוּר אֶרְשֹׁם קְצָת לְזִכָּרוֹן. בִּשְׁנַת תקע"א נִסְתַּלֵּק בְּשָׁלוֹם כַּנַּ"ל וּבְאוֹתָהּ הַשָּׁנָה הִדְפַּסְתִּי אֶת הַסְּפָרִים בְּמָאהְלוֹב לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִּנְיָנָא וְהָאָלֶף־בֵּית וְהַקִּצּוּר כַּנַּ"ל. וּבְאוֹתָהּ שָׁנָה יָצָאתִי מִקְּהִלַּת קֹדֶשׁ נֶעמִירוֹב וְקָבַעְתִּי דִּירָתִי פֹּה קְהִלַּת קֹדֶשׁ בְּרֶסְלַב, אֲשֶׁר כָּל זֶה הָיְתָה צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה לְהַשְׁאָרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּזֶה הָעוֹלָם לְדוֹרוֹת וְכַמְבֹאָר מְעַט מִזֶּה לְמַעְלָה: