דילוג לתוכן הראשי

היום

אין כאן ניחוש לפי התאריך: בוחרים בעצמכם. צירוף שאינו אפשרי בלוח השנה חסום. עד שבוחרים מקום, אופן תפילה ושתי העונות אין הקראה.

מקום התפילה (חובה)
אופן התפילה (חובה)
בברכת "אתה גבור" (חובה)
בברכת השנים (חובה)
ראש חודש או חול המועד
חנוכה או פורים
ספירת העומר: היום בספירה (נספר בערבית)
עוד מאפייני היום

כדי להאזין, בחרו בלוח "היום" את מקום התפילה, את אופן התפילה ואת שתי העונות.

ק"ש וברכותיה ספריא ↗

הלכה מתוך הסידור

כשיגיע הלילה יתפלל תפלת ערבית. ואינה חובה שלא נתקנה אלא כנגד איברים ופדרים של תמיד של בין הערבים שלא נתעכלו ביום שקרבין והולכין כל הלילה. ומ"מ מצוה איכא ואין לבטלה. ורב אלפס כתב דהאידנא קבעוה חובה ואין לבטלה כלל (טור או"ח רל"ה)

וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא־יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא־יָעִיר כָּל־חֲמָתוֹ: יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם־קָרְאֵֽנוּ:

ואומר שליח צבור:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) בָּרְ֒כוּ אֶת יְהֹוָה הַמְּ֒בֹרָךְ:

ועונין הקהל:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּ֒בֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים בְּחָכְמָה פּוֹתֵֽחַ שְׁעָרִים וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּ֒מַנִּים וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְ֒רוֹתֵיהֶם בָּרָקִֽיעַ כִּרְצוֹנוֹ. בּוֹרֵא יוֹם וָלָֽיְלָה גּוֹלֵל אוֹר מִפְּ֒נֵי חֽשֶׁךְ וְחֽשֶׁךְ מִפְּ֒נֵי אוֹר וּמַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לָֽיְלָה וּמַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לָֽיְלָה יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ: אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים:

אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּ֒ךָ אָהָֽבְתָּ תּוֹרָה וּמִצְוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אוֹתָֽנוּ לִמַּֽדְתָּ. עַל כֵּן יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּשָׁכְבֵֽנוּ וּבְקוּמֵֽנוּ נָשִֽׂיחַ בְּחֻקֶּֽיךָ וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תַלמוּד תּוֹרָתֶֽךָ וּבְמִצְוֹתֶֽיךָ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הֵם חַיֵּֽינוּ וְאֹֽרֶךְ יָמֵֽינוּ וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָֽיְלָה. וְאַהֲבָתְ֒ךָ אַל תָּסִיר מִמֶּֽנּוּ לְעוֹלָמִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:

יחיד אומר

אֵל מֶֽלֶךְ נֶאֱמָן:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ יְהֹוָה אֶחָד:

יש להפסיק מעט בין אחד לברוך כי עיקר קבול עול מלכות שמים היא פסוק ראשון. ויאמר בלחש:

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶֽיךָ בְּכָל֯־לְ֯בָבְ֒ךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ: וְהָיוּ הַדְּ֒בָרִים הָאֵֽלֶּה אֲשֶׁר֯ אָ֯נֹכִי מְצַוְּ֒ךָ הַיּוֹם עַל֯־לְ֯בָבֶֽךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶֽיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּ֒ךָ בְּבֵיתֶֽךָ וּבְ֒לֶכְתְּךָ בַדֶּֽרֶךְ וּבְ֒שָׁכְבְּךָ וּבְ֒קוּמֶֽךָ: וּקְ֒שַׁרְתָּם לְאוֹת עַל֯־יָ֯דֶֽךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ: וּכְ֒תַבְתָּם עַל־מְזֻזוֹת בֵּיתֶֽךָ וּבִשְׁ֒עָרֶֽיךָ:

וְהָיָה אִם־שָׁמֹֽעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל־מִצְוֹתַי אֲשֶׁר֯ אָ֯נֹכִי מְצַוֶּה אֶתְ֒כֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְ֒עָבְ֒דוֹ בְּכָל־לְבַבְ֒כֶם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶם: וְנָתַתִּי מְטַר֯־אַ֯רְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶֽךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶֽךָ: וְנָתַתִּי עֵֽשֶׂב֯ בְּ֯שָׂדְ֒ךָ לִבְ֒הֶמְתֶּֽךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ: הִשָּׁמְ֒רוּ לָכֶם פֶּן֯־יִ֯פְתֶּה לְבַבְ֒כֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים֯ אֲ֯חֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם: וְחָרָה אַף־יְהֹוָה בָּכֶם וְעָצַר֯ אֶ֯ת־הַשָּׁמַֽיִם וְלֹּא֯־יִ֯הְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת֯־יְ֯בוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם֯ מְ֯הֵרָה מֵעַל הָאָֽרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר֯ יְ֯הֹוָה נֹתֵן לָכֶם: וְשַׂמְתֶּם֯ אֶ֯ת־דְּבָרַי֯ אֵֽ֯לֶּה עַל֯־לְ֯בַבְ֒כֶם וְעַל־נַפְשְׁ֒כֶם וּקְ֒שַׁרְתֶּם֯ אֹ֯תָם לְאוֹת עַלּ־יֶּדְ֒כֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם: וְלִמַּדְתֶּם֯ אֹ֯תָם אֶת־בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶֽךָ וּבְ֒לֶכְתְּ֒ךָ בַדֶּֽרֶךְ וּבְ֒שָׁכְבְּ֒ךָ וּבְ֒קוּמֶֽךָ: וּכְ֒תַבְתָּם עַל־מְזוּזוֹת בֵּיתֶֽךָ וּבִשְׁ֒עָרֶֽיךָ: לְמַֽעַן֯ יִ֯רְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַֽיִם עַל־הָאָֽרֶץ:

וַֽיֹּאמֶר֯ יְהֹוָה אֶ֯ל־משֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר֯ אֶ֯ל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל־כַּנְ֒פֵי בִגְ֒דֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְ֒נוּ עַל־צִיצִת הַכָּנָף֯ פְּ֯תִיל תְּכֵֽלֶת: וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְ֒אִיתֶם֯ אֹ֯תוֹ וּזְ֒כַרְתֶּם֯ אֶ֯ת־כָּל־מִצְוֹת֯ יְ֯הֹוָה וַעֲשִׂיתֶם֯ אֹ֯תָם וְלֹא תָתֽוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְ֒כֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר֯־אַ֯תֶּם זֹנִים֯ אַ֯חֲרֵיהֶם: לְמַֽעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם֯ אֶ֯ת־כָּל־מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם: אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם֯ אֲ֯שֶׁר הוֹצֵֽאתִי אֶתְ֒כֶם֯ מֵּאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים֯ אֲ֯נִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם֯:

יש לצרף

אֱלֹהֵיכֶם לאֱמֶת

אֱ֯מֶת

שליח ציבור:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם֯ אֱ֯מֶת:

אמת ואמונה אינה פותחת בברוך דהויא סמוכה לחבירתה דק"ש לא הוי הפסק (טור או"ח רלו)

וֶאֱמוּנָה כָּל זֹאת וְקַיָּם עָלֵֽינוּ כִּי הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וְאֵין זוּלָתוֹ וַאֲנַֽחְנוּ יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ: הַפּוֹדֵֽנוּ מִיַּד מְלָכִים מַלְכֵּֽנוּ הַגּוֹאֲלֵֽנוּ מִכַּף כָּל הֶעָרִיצִים: הָאֵל הַנִּפְרָע לָֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ וְהַמְ֒שַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אֹיְ֒בֵי נַפְשֵֽׁנוּ: הָעֹשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵֽקֶר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר: הַשָּׂם נַפְשֵֽׁנוּ בַּחַיִּים וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵֽנוּ הַמַּדְרִיכֵֽנוּ עַל בָּמוֹת אֹיְ֒בֵֽינוּ וַיָּֽרֶם קַרְנֵֽנוּ עַל כָּל שׂוֹנְ֒אֵֽינוּ: הָעֹֽשֶׂה לָּֽנוּ נִסִּים וּנְקָמָה בְּפַרְעֹה אוֹתוֹת וּמוֹפְ֒תִים בְּאַדְמַת בְּנֵי חָם: הַמַּכֶּה בְעֶבְרָתוֹ כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרָֽיִם וַיּוֹצֵא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם לְחֵרוּת עוֹלָם: הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם סוּף אֶת רוֹדְ֒פֵיהֶם וְאֶת שׂוֹנְ֒אֵיהֶם בִּתְהוֹמוֹת טִבַּע: וְרָאוּ בָנָיו גְּבוּרָתוֹ שִׁבְּ֒חוּ וְהוֹדוּ לִשְׁמוֹ. וּמַלְכוּתוֹ בְרָצוֹן קִבְּ֒לוּ עֲלֵיהֶם משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה וְאָמְ֒רוּ כֻלָּם:

מִי כָמֹֽכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹֽכָה נֶאְדָּר בַּקֹּֽדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹֽשֵׂה פֶלֶא: מַלְכוּתְךָ רָאוּ בָנֶֽיךָ בּוֹקֵֽעַ יָם לִפְנֵי משֶׁה זֶה אֵלִי עָנוּ וְאָמְ֒רוּ:

יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: וְנֶאֱמַר כִּי פָדָה יְהֹוָה אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּֽנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה גָּאַל יִשְׂרָאֵל:

הלכה מתוך הסידור

אומר השכיבנו וחותם שומר את עמו ישראל לעד מפני שלילה צריכה שימור מן המזיקין. ואע"ג דקי"ל כרבי יוחנן דאמר שצריך לסמוך אף גאולה של ערבית לתפלת ערבית השכיבנו לא הוי הפסק דכיון דתקינו ליה רבנן כגאולה אריכתא (טור או"ח רלו)

הַשְׁכִּיבֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ לְשָׁלוֹם וְהַעֲמִידֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וּפְרוֹשׂ עָלֵֽינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶֽךָ וְתַקְּ֒נֵֽנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּ֒פָנֶֽיךָ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ מְהֵרָה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ. וְהָגֵן בַּעֲדֵֽנוּ וְהָסֵר מֵעָלֵֽינוּ אוֹיֵב דֶּֽבֶר וְחֶֽרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּ֒פָנֵֽינוּ וּמֵאַחֲרֵֽינוּ וּבְצֵל כְּנָפֶֽיךָ תַּסְתִּירֵֽנוּ. כִּי אֵל שׁוֹמְ֒רֵֽנוּ וּמַצִּילֵֽנוּ אָֽתָּה כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה. וּשְׁמוֹר צֵאתֵֽנוּ וּבוֹאֵֽנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד:

הלכה מתוך הסידור

מה שנוהגין להפסיק בפסוקים ויראו עינינו וקדיש לפי שבימים ראשונים היו בתי כנסיות שלהם בשדות והיו יראים להתאחר שם עד זמן תפלת ערבית ותיקנו לומר פסוקים אלו שיש בהם י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות שיש בתפלת ערבית ונפטרין בקדיש ועתה שחזרו להתפלל ערבית בבתי כנסיות לא נתבטל מנהג הראשון ומ"מ אין להפסיק בדברים אחרים ויש מן הגדולים שנהגו שלא לאמרם (טור או"ח רלו)

בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: בָּרוּךְ יְהֹוָה מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽםִ הַלְ֒לוּיָהּ: בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָֽרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו: יְהִי שֵׁם יְהֹוָה מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: כִּי לֹא יִטּשׁ יְהֹוָה אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם: וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּ֒לוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְ֒רוּ יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים: וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: יְהִי חַסְדְּ֒ךָ יְהֹוָה עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶֽׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ: כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֹֽאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּ֒דוּ לִשְׁמֶֽךָ: כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ: וַאֲנַֽחְנוּ עַמְּ֒ךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ: בָּרוּךְ יְהֹוָה בַּיּוֹם בָּרוּךְ יְהֹוָה בַּלָּֽיְלָה בָּרוּךְ יְהֹוָה בְּשָׁכְבֵֽנוּ בָּרוּךְ יְהֹוָה בְּקוּמֵֽנוּ: כִּי בְיָדְ֒ךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כָּל חָי וְרֽוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ: בְּיָדְ֒ךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִֽיתָה אוֹתִי יְהֹוָה אֵל אֱמֶת: אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְ֒ךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד:

יִרְאוּ עֵינֵֽינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּֽנוּ וְתָגֵל נַפְשֵֽׁנוּ בִּישׁוּעָתְ֒ךָ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָֽיִךְ: יְהֹוָה מֶֽלֶךְ יְהֹוָה מָלָךְ יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד כִּי אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמֶּֽלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו:

ואומר שליח צבור חצי קדיש:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְ֒מָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא לְעֵֽלָּא (בעשי"ת וּלְעֵֽלָּא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָא, וְאִמְרוּ אָמֵן:

עמידה ספריא ↗

אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶֽךָ:

אבות

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַֽעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה:

בעשי"ת:

עשרת ימי תשובה זָכְרֵֽנוּ לְחַיִּים מֶֽלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים וְכָתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר הַחַיִּים לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים:

הלכה מתוך הסידור

אם לא אמר זכרנו ונזכר לאחר שכבר אמר בא"י אינו חוזר אבל אם נזכר קודם שאמר השם אף שאמר ברוך אתה אומר זכרנו כו' מלך עוזר כסדר. הטועה ומזכיר זכרנו בשאר ימות השנה אם נזכר קודם שאמר וכתבנו פוסק ומתחיל מלך עוזר וגו' אבל אם אמר וכתבנו חוזר לראש התפלה. (דה"ח)

מֶֽלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵן: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מָגֵן אַבְרָהָם:

גבורות

אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִֽׁיעַ:

בקיץ:

מוריד הטל (מפסח) מוֹרִיד הַטָּל

בחורף:

משיב הרוח ומוריד הגשם (מש״ע עד פסח) מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם:

הלכה מתוך הסידור

טעה ולא אמר בחורף משיב הרוח ומוריד הגשם אם נזכר קודם שאמר הברכה מחיה המתים אומרו במקום שנזכר. אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים הברכה מחיה המתים צריך לחזור לראש התפלה. ואם נסתפק לו אם אמר משיב הרוח או לא אמר. אם הוא לאחר שלושים יום חזקתו שגם עתה התפלל כראוי. אבל בתוך שלושים יום צריך לחזור ולהתפלל (קיצור שו"ע יט)

מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶֽסֶד מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים סוֹמֵךְ נוֹפְ֒לִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר, מִי כָמֽוֹךָ בַּֽעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דּֽוֹמֶה לָּךְ מֶֽלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָה:

בעשי"ת:

עשרת ימי תשובה מִי כָמֽוֹךָ אָב הָרַחַמָן זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים:

אם שכח לומר מי כמוך דינו כמו בזכרנו.

וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְחַיֵּה הַמֵּתִים:

קדושת השם

אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְ֒לֽוּךָ סֶּֽלָה: כִּי אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָֽתָּה:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הָאֵל הַקָּדוֹשׁ:

בעשי"ת:

עשרת ימי תשובה בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ:

הלכה מתוך הסידור

אם טעה וסיים האל הקדוש אם נזכר בתוך כדי דיבור ואמר המלך הקדוש יצא ואם לאו צריך לחזור לראש התפלה וה"ה אם מסופק אם אמר צריך לחזור לראש. ובימות השנה אם אמר המלך הקדוש אינו חוזר.

בינה

אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּֽעַת וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה:

מוצאי שבת (אַתָּה חוֹנַנְתָּֽנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶֽךָ. וַתְּ֒לַמְּ֒דֵֽנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ. וַתַּבְדֵּל יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחֹל בֵּין אוֹר לְחֽשֶׁךְ בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים בֵּין יוֹם הַשְּׁ֒בִיעִי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הָחֵל עָלֵֽינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵֽנוּ לְשָׁלוֹם חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶֽךָ: וְ)

חָנֵּֽנוּ מֵאִתְּ֒ךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָּעַת בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה חוֹנֵן הַדָּֽעַת:

תשובה

הֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְתוֹרָתֶֽךָ וְקָרְ֒בֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ וְהַחֲזִירֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה:

סליחה

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ כִּי אֵל טוֹב וְסַלָח אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:

גאולה

רְאֵה נָא בְעָנְיֵֽנוּ וְרִֽיבָה רִיבֵֽנוּ וּגְאָלֵֽנוּ גְאוּלָה שְׁלֵמָה מְהֵרָה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ כִּי אֵל גּוֹאֵל חָזָק אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל:

רפואה

רְפָאֵֽנוּ יְהֹוָה וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵֽנוּ וְנִוָּשֵֽׁעָה כִּי תְהִלָּתֵֽנוּ אָֽתָּה וְהַעֲלֵה אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְכָל תַּחֲלוּאֵֽינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵֽינוּ וּלְכָל מַכּוֹתֵֽינוּ כִּי אֵל מֶֽלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:

ברכת השנים

בָּרֵךְ עָלֵֽינוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אֶת־הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת־כָּל־מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה, וְתֵן

בימות החמה:

ותן ברכה בְּרָכָה

בימות הגשמים:

ותן טל ומטר לברכה טַל וּמָטָר לִבְרָכָה

עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּ֒עֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וּבָרֵךְ שְׁנוֹתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:

הלכה מתוך הסידור

אם שכח לומר טַל וּמָטָר ונזכר קודם שהתחיל תְּקַע אומרו במקום שנזכר. התחיל לומר תְּקַע יאמרנה בשׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה. ואם לא נזכר בש"ת יאמרנה בין ש"ת לרְצֵה. שכח גם שם אם נזכר קודם שעקר רגליו חוזר לברכת השנים ויתחיל בָּרֵךְ עָלֵֽינוּ ויתפלל כסדר. ואם עקר רגליו חוזר לראש התפלה.

קיבוץ גליות

תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵֽנוּ וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ יַֽחַד מְהֵרָה מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ לְאַרְצֵֽנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:

דין

הָשִֽׁיבָה שׁוֹפְ֒טֵֽינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵֽינוּ כְּבַתְּ֒חִלָּה וְהָסֵר מִמֶּֽנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה וּמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ מְהֵרָה אַתָּה יְהֹוָה לְבַדְּ֒ךָ בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים וְצַדְּ֒קֵֽנוּ בְּצֶֽדֶק וּבְמִשְׁפָּט:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מֶֽלֶךְ אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט:

בעשי"ת יסיים:

עשרת ימי תשובה בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמֶּֽלֶךְ הַמִּשְׁפָּט:

הלכה מתוך הסידור

בכל השנה אם אמר המלך המשפט יצא וא"צ לחזור. ובעשי"ת אם טעה ואמר מלך אוהב צדקה ומשפט אם נזכר תוך כדי דבור אומר המלך המשפט. ואם לאחר כ"ד לא יאמר ואין מחזירין אותו.

ברכת המינים

וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֺּאבֵד וְכָל־אֹיְ֒בֶֽיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וּתְכַלֵם וְתַשְׁפִּילֵם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה שׁוֹבֵר אֹיְ֒בִים וּמַכְנִֽיעַ זֵדִים:

צדיקים

עַל־הַצַּדִּיקִים וְעַל־הַחֲסִידִים וְעַל־זִקְנֵי עַמְּ֒ךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל־פְּלֵיטַת (בֵּית) סוֹפְ֒רֵיהֶם וְעַל־גֵּרֵי הַצֶּֽדֶק וְעָלֵֽינוּ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל־הַבּוֹטְ֒חִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת וְשִׂים חֶלְקֵֽנוּ עִמָּהֶם וּלְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָֽחְנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים:

בנין ירושלים

וְלִירוּשָׁלַֽיִם עִירְ֒ךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב וְתִשְׁכּוֹן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּֽרְתָּ וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵֽינוּ בִּנְיַן עוֹלָם וְכִסֵּא דָוִד עַבְדֶּךָ, מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָֽיִם:

מלכות בית דוד

אֶת־צֶֽמַח דָּוִד עַבְדְּ֒ךָ מְהֵרָה תַצְמִֽיחַ וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶֽךָ, כִּי לִישׁוּעָתְ֒ךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם וּמְצַפִּים לִישׁוּעָה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מַצְמִֽיחַ קֶֽרֶן יְשׁוּעָה:

קבלת תפלה

אָב הָרַחֲמָן שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָֽתָּה וּמִלְּ֒פָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ, חָנֵּֽנוּ וַעֲנֵֽנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָתֵֽנוּ* כִּי אַתָּה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה עַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה:

עבודה

רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּעַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ:

בראש חדש ובחול המועד אומרים זה:

ראש חודש / חול המועד פסח / חול המועד סוכות אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּֽיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדוֹנֵֽנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קָדְשֶֽׁךָ וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּ֒ךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם

לר"ח:

ראש חודש רֹאשׁ הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה

לפסח:

חול המועד פסח חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה

לסכות:

חול המועד סוכות חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה

ראש חודש / חול המועד פסח / חול המועד סוכות זָכְרֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים, וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּֽנוּ, וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ, כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה:

וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְ֒ךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן:

הודאה

הלכה מתוך הסידור

כשאומר מודים כורע ראשו וגופו כאגמון עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה. וכשהוא כורע יכרע במהירות בפעם אחת וכשהוא זוקף זוקף בנחת ראשו תחלה ואחר כך גופו שלא תהא עליו כמשאוי (שו"ע או"ח סי' קיג)

מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד צוּר חַיֵּֽינוּ מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ עַל חַיֵּֽינוּ הַמְּ֒סוּרִים בְּיָדֶֽךָ וְעַל־נִשְׁמוֹתֵֽינוּ הַפְּ֒קוּדוֹת לָךְ וְעַל־נִסֶּֽיךָ שֶׁבְּ֒כָל־יוֹם עִמָּֽנוּ וְעַל־נִפְלְ֒אוֹתֶֽיךָ וְטוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבְּ֒כָל־עֵת, עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר וְצָהֳרָֽיִם, הַטּוֹב כִּי לֹא־כָלוּ רַחֲמֶֽיךָ וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא־תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ:

הלכה מתוך הסידור

בחנוכה ופורים אומרים על הנסים. שכח לומר על הנסים ונזכר קודם שאמר השם מברכת הטוב שמך אפילו אמר ברוך אתה חוזר ואומר על הנסים. אבל אם כבר סיים הברכה או שאמר ברוך א"י אינו חוזר (דה"ח תרפ"ב ותרצ"ג).

חנוכה / פורים וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּ֒בוּרוֹת וְעַל הַתְּ֒שׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּ֒מַן הַזֶּה:

בחנוכה:

חנוכה בִּימֵי מַתִּתְיָֽהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְ֒דָה מַלְכוּת יָוָן הָרְ֒שָׁעָה עַל־עַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶֽךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים עָמַֽדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם רַֽבְתָּ אֶת־רִיבָם דַּֽנְתָּ אֶת־דִּינָם נָקַֽמְתָּ אֶת־נִקְמָתָם מָסַֽרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְ֒קֵי תוֹרָתֶֽךָ וּלְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶֽךָ וּלְעַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה וְאַחַר־כַּךְ בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וּפִנּוּ אֶת־הֵיכָלֶֽךָ וְטִהֲרוּ אֶת־מִקְדָּשֶֽׁךָ וְהִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶֽׁךָ וְקָבְ֒עוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵֽלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל:

בפורים:

פורים בִּימֵי מָרְדְּ֒כַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כָּל־הַיְּ֒הוּדִים מִנַּֽעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר הוּא־חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז: וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת־מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת־בָּנָיו עַל־הָעֵץ:

וְעַל־כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵׂא שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד:

בעשי"ת:

עשרת ימי תשובה וּכְתוֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ:

הלכה מתוך הסידור

אם שכח לומר וכתוב אם נזכר קודם שאמר השם מברכת הטוב חוזר ואם לא נזכר עד לאחר שאמר השם אינו חוזר כמו שנתבאר לעיל אצל זכרנו ומי כמוך. (דה"ח סי' תקפ"ב)

וְכֹל הַחַיִּים יוֹדֽוּךָ סֶּֽלָה וִיהַלְ֒לוּ וְיבָרְ֒כוּ אֶת־שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בְּאֱמֶת לְעוֹלָם כִּי טוֹב הָאֵל יְשׁוּעָתֵֽנוּ וְעֶזְרָתֵֽנוּ סֶֽלָה הָאֵל הַטּוֹב: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת:

שלום

שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה חַיִים חֵן וָחֶֽסֶד וְרַחֲמִים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ, בָּרְ֒כֵֽנוּ אָבִֽינוּ כֻּלָּֽנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ כִּי בְאוֹר פָּנֶֽיךָ נָתַֽתָּ לָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶֽסֶד וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְטוֹב יִהְיֶה בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרְ֒כֵֽנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת־כָּל־עַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל־עֵת וּבְכָל־שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ (בְּרוֹב עוֹז וְשָׁלוֹם).

בעשי"ת:

עשרת ימי תשובה בְּסֵֽפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶֽיךָ אֲנַֽחְנוּ וְכָל עַמְּ֒ךָ בֵּית־יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם:

הלכה מתוך הסידור

בעשי"ת אומרים בספר חיים. ואם לא אמר כיון שסיים הברכה או רק בא"י אינו חוזר. ונ"ל דבזה ראוי לומר בספר תיכף כשסיים המברך את עמו ישראל בשלום קודם יהיו לרצון כיון שכבר גמר התפלה. (דהא לר"ת לעולם אומרים בסוף ברכה אפילו בדבר שאין מחזירין אלא דהחולקים סוברים כיון דא"צ לחזור א"כ הוי הפסק באמצע תפלה מה שאין כן כאן.) (חיי אדם כלל כ"ד סעי' כ"ה)

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם:

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְ֒רֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי:

אֱלֹהַי נְצוֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה וְלִמְקַלְ֒לַי נַפְשִׁי תִדּוֹם וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶֽךָ וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶֽיךָ תִּרְדּוֹף נַפְשִׁי וְכָל הַקָמִים וְהַחוֹשְׁ֒בִים עָלַי רָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם: (יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא תַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים וְשֶׁלֹּא אֶכְעֺס הַיּוֹם וְשֶׁלֹּא אַכְעִיסֶֽךָ וְתַצִּילֵנִי מִיֵּֽצֶר הָרָע וְתֵן בְּלִבִּי הַכְנָעָה וַעֲנָוָה. מַלְכֵּֽנוּ וֵאלֹהֵֽינוּ יַחֵד שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶֽךָ, בְּנֵה עִירְ֒ךָ, יַסֵּד בֵּיתֶֽךָ, וְשַׁכְלֵל הֵיכָלֶֽךָ. וְקַבֵּץ קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, וּפְדֵה צֺאנֶֽךָ וְשַׂמַּח עֲדָתֶֽךָ.) עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן יְמִינֶֽךָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן תּוֹרָתֶֽךָ, עֲשֵׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתֶֽךָ. לְמַֽעַן יֵחָלְ֒צוּן יְדִידֶֽיךָ הוֹשִֽׁיעָה יְמִינְ֒ךָ וַעֲנֵֽנִי: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי:

עֹשֶׂה (בעשי"ת הַשָּׁלוֹם) שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

יְהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְ֒ךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת: וְעָרְ֒בָה לַיהוָֹה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָֽםִ כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת:

בחול אומר החזן קדיש שלם. במוצאי שבת אומר חצי קדיש ואחר כך אומרים הקהל וִיהִי נֹֽעַם וְאַתָּה קָדוֹשׁ:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל. בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקֻדְשָׁא. בְּרִיךְ הוּא לְעֵֽלָּא (בעשי"ת וּלְעֵֽלָּא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא. תֻּשְׁבְּ֒חָתָא וְנֶחֱמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְ֒הוֹן וּבָעוּתְ֒הוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא וְאִמְרוּ אָמֵן:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

בתפילת ערבית בארץ ישראל יש נוהגים לומר כאן שיר למעלות:

לפי המנהג או לפי הצורך + ארץ ישראל שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: יְהֹוָה שֹׁמְרֶךָ יְהֹוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: יְהֹוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: יְהֹוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

קדיש יתום:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְ֒קָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל. בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקֻדְשָׁא. בְּרִיךְ הוּא לְעֵלָּא (בעשי"ת וּלְעֵלָּא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא. תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

חזן:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ:

קהל וחזן:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֵד:

עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית שֶׁלֹּא עָשָֽׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֹא שָׂמָֽנוּ כְּמִשְׁפְּ֒חוֹת הָאֲדָמָה שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵֽנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵֽנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לַהֶֽבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּ֒לִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִֽׁיעַ. וַאֲנַֽחְנוּ כּוֹרְ֒עִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּ֒לָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַֽיִם וְיוֹסֵד אָֽרֶץ. וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל. וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵֽינוּ אֵין עוֹד. אֱמֶת מַלְכֵּֽנוּ אֶֽפֶס זוּלָתוֹ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶֽךָ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל וְעַל הָאָֽרֶץ מִתָּֽחַת אֵין עוֹד:

עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶֽרֶת עֻזֶּֽךָ לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָֽרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְ֒אוּ בִשְׁמֶֽךָ. לְהַפְנוֹת אֵלֶֽיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָֽרֶץ. יַכִּֽירוּ וְיֵדְ֒עוּ כָּל יוֹשְׁ֒בֵי תֵבֵל כִּי לְךָ תִכְרַע כָּל בֶּֽרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן: לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ יִכְרְ֒עוּ וְיִפֹּֽלוּ. וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ. וִיקַבְּ֒לוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶֽךָ. וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: וְנֶאֱמַר וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

אַל תִּירָא מִפַּֽחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא: עֻֽצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּ֒רוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּֽנוּ אֵל: וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל: אֲנִי עָשִֽׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְ֒קָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל. בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקֻדְשָׁא. בְּרִיךְ הוּא לְעֵלָּא (בעשי"ת וּלְעֵלָּא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא. תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן:

תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

ערבית למוצאי שבת ספריא ↗

מוצאי שבת + תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְ֒קָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל. בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן:

מוצאי שבת + תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא

מוצאי שבת + תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא לְעֵֽלָּא (בעשי"ת וּלְעֵֽלָּא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָא, וְאִמְרוּ אָמֵן:

מוצאי שבת וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:

מוצאי שבת ישֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: אֹמַר לַיהֹוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח־בּוֹ: כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּֽבֶר הַוּֽוֹת: בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ וְתַֽחַת־כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ: לֹא־תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צָהֳרָֽיִם: יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ: רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה: כִּי־אַתָּה יְהֹוָה מַחְסִי עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ: לֹא־תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה וְנֶֽגַע לֹא־יִקְרַב בְּאָהֳלֶֽךָ: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל־דְּרָכֶֽיךָ: עַל־כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ פֶּן־תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ: עַל־שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין: כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ אֲשַׂגְּבֵֽהוּ כִּי־יָדַע שְׁמִי: יִקְרָאֵֽנִי וְאֶעֱנֵֽהוּ עִמּוֹ־אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵֽהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ: אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי: אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי:

מוצאי שבת וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר

מוצאי שבת קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהֹוָה צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ:

מוצאי שבת וּמְקַבְּ֒לִין דֵּין מִן דֵּין וְאָמְרִין קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עִלָּאָה בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ קַדִּישׁ עַל אַרְעָא עוֹבַד גְּבוּרְתֵּהּ קַדִּישׁ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יְהֹוָה צְבָאוֹת. מַלְיָא כָל אַרְעָא זִיו יְקָרֵהּ:

מוצאי שבת וַתִּשָּׂאֵֽנִי רֽוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַֽעַשׁ גָּדוֹל

מוצאי שבת בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּ֒קוֹמוֹ:

מוצאי שבת וּנְטָלַתְנִי רוּחָא וּשְׁמָעִית בַּתְרַי קָל זִֽיעַ סַגִּיא דִּמְשַׁבְּ֒חִין וְאָמְרִין בְּרִיךְ יְקָרָא דַיהֹוָה מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ: יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: יְהֹוָה מַלְכוּתֵהּ קָאֵים לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא: יְהֹוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבוֹתֵֽינוּ שָׁמְרָה זֹאת לְעֹלָם לְיֵֽצֶר מַחְשְׁ֒בוֹת לְבַב עַמֶּֽךָ וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶֽיךָ: וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְ֒אֶֽיךָ: צִדְקָתְ֒ךָ צֶֽדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְ֒ךָ אֱמֶת: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶֽסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ מִֽימֵי קֶֽדֶם: בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָֽנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵֽנוּ סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵֽנוּ: בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבְּ֒רָאָֽנוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִבְדִּילָֽנוּ מִן הַתּוֹעִים וְנָֽתַן לָֽנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵֽנוּ הוּא יִפְתַּח לִבֵּֽנוּ בְּתוֹרָתוֹ וְיָשֵׂם בְּלִבֵּֽנוּ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וּלְעָבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם לְמַֽעַן לֹא נִיגַע לָרִיק וְלֹא נֵלֵד לַבֶּהָלָה: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁנִּשְׁמֹר חֻקֶּֽיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִרְאֶה וְנִירַשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה לִשְׁנֵי יְמוֹת הַמָּשִֽׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא: לְמַֽעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם יְהֹוָה אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָ: בָּרוּךְ הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהֹוָה וְהָיָה יְהֹוָה מִבְטַחוֹ: בִּטְחוּ בַיהֹוָה עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְהֹוָה צוּר עוֹלָמִים: וְיִבְטְ֒חוּ בְךָ יוֹדְ֒עֵי שְׁמֶֽךָ כִּי לֹא עָזַֽבְתָּ דֹרְ֒שֶֽׁיךָ יְהֹוָה: יְהֹוָה חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר:

מוצאי שבת + תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל. בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:

מוצאי שבת + תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא:

מוצאי שבת + תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקֻדְשָׁא. בְּרִיךְ הוּא לְעֵֽלָּא (בעשי"ת וּלְעֵֽלָּא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא. תֻּשְׁבְּ֒חָתָא וְנֶחֱמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן:

מוצאי שבת + תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְ֒הוֹן וּבָעוּתְ֒הוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא וְאִמְרוּ אָמֵן:

מוצאי שבת + תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

מוצאי שבת + תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

מוצאי שבת עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית שֶׁלֹּא עָשָֽׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֹא שָׂמָֽנוּ כְּמִשְׁפְּ֒חוֹת הָאֲדָמָה שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵֽנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵֽנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לַהֶֽבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּ֒לִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִֽׁיעַ. וַאֲנַֽחְנוּ כּוֹרְ֒עִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּ֒לָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַֽיִם וְיוֹסֵד אָֽרֶץ. וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל. וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵֽינוּ אֵין עוֹד. אֱמֶת מַלְכֵּֽנוּ אֶֽפֶס זוּלָתוֹ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶֽךָ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל וְעַל הָאָֽרֶץ מִתָּֽחַת אֵין עוֹד:

מוצאי שבת עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶֽרֶת עֻזֶּֽךָ לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָֽרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְ֒אוּ בִשְׁמֶֽךָ. לְהַפְנוֹת אֵלֶֽיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָֽרֶץ. יַכִּֽירוּ וְיֵדְ֒עוּ כָּל יוֹשְׁ֒בֵי תֵבֵל כִּי לְךָ תִכְרַע כָּל בֶּֽרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן: לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ יִכְרְ֒עוּ וְיִפֹּֽלוּ. וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ. וִיקַבְּ֒לוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶֽךָ. וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: וְנֶאֱמַר וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:

מוצאי שבת אַל תִּירָא מִפַּֽחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא: עֻֽצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּ֒רוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּֽנוּ אֵל: וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל: אֲנִי עָשִֽׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט:

מוצאי שבת + תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְ֒קָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל. בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן:

מוצאי שבת + תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא:

מוצאי שבת + תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקֻדְשָׁא. בְּרִיךְ הוּא לְעֵלָּא (בעשי"ת וּלְעֵלָּא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא. תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן:

מוצאי שבת + תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן:

מוצאי שבת + תפילה במניין (קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש״ץ) עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

ספירת העומר ספריא ↗

הלכה מתוך הסידור

ערבית אחר התפלה מתחילין לספור העומר שזמנו מתחלת ליל ט"ז בניסן ומונה והולך מ"ט יום. שכח לספור בתחלת הלילה הולך וסופר כל הלילה. ומצוה על כל אחד ואחד לספור לעצמו. וצריך לספור מעומד ולברך תחלה. וסופר הימים והשבועות כיצד ביום הראשון עומד ומברך על ספירת העומר היום יום אחד עד שמגיע לשבעה ימים ואז יאמר היום שבעה ימים שהם שבוע אחד וביום שמונה יאמר היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד עד שיגיע לי"ד יאמר היום ארבעה עשר ימים שהם ב' שבועות וכן לעולם. (טור או"ח תפ"ט). ועתה בעונותינו שנתבטלה הבאת העומר אין הספירה מן התורה אלא מדרבנן זכר למקדש. ואם נסתפק לו אם מנה או לא מנה חוזר ומונה בלא ברכה. (אבודרהם).

ימי ספירת העומר לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בְּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל.

ימי ספירת העומר הִנְ֒נִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹֽמֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹֽמֶר הַתְּ֒נוּפָה שֶֽׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶֽינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁ֒בִיעִית תִּסְפְּ֒רוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהֹוָה: וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ:

ימי ספירת העומר בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּ֒שָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל סְפִירַת הָעֹֽמֶר:

ט"ז ניסן1.

omer-1 הַיּוֹם יוֹם אֶחָד לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: אנא חסד שבחסד אֱלֹהִים י

י"ז ניסן2.

omer-2 הַיּוֹם שְׁנֵי יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: בכח גבורה שבחסד יחננו ש

י"ח ניסן3.

omer-3 הַיּוֹם שְׁלשָׁה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: גדולת תפארת שבחסד ויברכנו מ

י"ט ניסן4.

omer-4 הַיּוֹם אַרְבָּעָה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: ימינך נצח שבחסד יאר ח

כ ניסן5.

omer-5 הַיּוֹם חֲמִשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: תתיר הוד שבחסד פניו ו

כ"א ניסן 6.

omer-6 הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: צרורה יסוד שבחסד אתנו ו

כ"ב ניסן 7.

omer-7 הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: אב"ג ית"ץ מַלְכוּת שבחסד סלה י

כ"ג ניסן8.

omer-8 הַיּוֹם שְׁמוֹנָה יָמִים שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד וְיוֹם אֶחָד לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: קבל חסד שבגבורה לדעת ר

כ"ד ניסן9.

omer-9 הַיּוֹם תִּשְׁעָה יָמִים שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד וּשְׁנֵי יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: רנת גבורה שבגבורה בארץ נ

כ"ה ניסן10.

omer-10 הַיּוֹם עֲשָׂרָה יָמִים שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד וּשְׁלשָׁה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: עמך תפארת שבגבורה דרכך נ

כ"ו ניסן11.

omer-11 הַיּוֹם אַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד וְאַרְבָּעָה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: שגבנו נצח שבגבורה בכל ו

כ"ז ניסן12.

omer-12 הַיּוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד וַחֲמִשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: טהרנו הוד שבגבורה גוים ל

כ"ח ניסן13.

omer-13 הַיּוֹם שְׁלשָׁה עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵם שָׁבֽוּעַ אֶחָד וְשִׁשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: נוֹרָא יסוד שבגבורה ישועתך א

כ"ט ניסן14.

omer-14 הַיּוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: קר"ע שט"ן מַלְכוּת שבגבורה יודוך מ

ל ניסן15.

omer-15 הַיּוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: נא חסד שבתפארת עמים י

א אייר16.

omer-16 הַיּוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: גבור גבורה שבתפארת אֱלֹהִים ם

ב אייר17.

omer-17 הַיּוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וּשְׁלשָׁה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: דורשי תפארת שבתפארת יודוך כ

ג אייר18.

omer-18 הַיּוֹם שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: יחודך נצח שבתפארת עמים י

ד אייר19.

omer-19 הַיּוֹם תִּשְׁעָה עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: כבבת הוד שבתפארת כלם ת

ה אייר20.

omer-20 הַיּוֹם עֶשְׂרִים יוֹם שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: שמרם יסוד שבתפארת ישמחו ש

ו אייר21.

omer-21 הַיּוֹם אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁהֵם שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: נג"ד יכ"ש מַלְכוּת שבתפארת וירננו פ

ז אייר22.

omer-22 הַיּוֹם שְׁנַֽיִם וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁהֵם שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: ברכם חסד שבנצח לאמים ו

ח אייר23.

omer-23 הַיּוֹם שְׁלשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁהֵם שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: טהרם גבורה שבנצח כי ט

ט אייר24.

omer-24 הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁהֵם שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלשָׁה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: רחמי תפארת שבנצח תשפוט ע

י אייר25.

omer-25 הַיּוֹם חֲמִשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁהֵם שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: צדקתך נצח שבנצח עמים מ

י"א אייר26.

omer-26 הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁהֵם שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: תמיד הוד שבנצח מישור י

י"ב אייר27.

omer-27 הַיּוֹם שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁהֵם שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: גמלם יסוד שבנצח ולאמים ם

י"ג אייר28.

omer-28 הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: בט"ר צת"ג מַלְכוּת שבנצח בארץ מ

י"ד אייר29.

omer-29 הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: חסין חסד שבהוד תנחם י

ט"ו אייר30.

omer-30 הַיּוֹם שְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: קדוש גבורה שבהוד סלה ש

ט"ז אייר31.

omer-31 הַיּוֹם אֶחָד וּשְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלשָׁה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: ברב תפארת שבהוד יודוך ו

י"ז אייר32.

omer-32 הַיּוֹם שְׁנַֽיִם וּשְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: טובך נצח שבהוד עמים ר

י"ח אייר33.

omer-33 הַיּוֹם שְׁלשָׁה וּשְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: נהל הוד שבהוד אֱלֹהִים ו

י"ט אייר34.

omer-34 הַיּוֹם אַרְבָּעָה וּשְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהֵם אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: עדתך יסוד שבהוד יודוך ל

כ אייר35.

omer-35 הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וּשְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: חק"ב טנ"ע מַלְכוּת שבהוד עמים א

כ"א אייר36.

omer-36 הַיּוֹם שִׁשָּׁה וּשְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: יחיד חסד שביסוד כלם מ

כ"ב אייר37.

omer-37 הַיּוֹם שִׁבְעָה וּשְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: גאה גבורה שביסוד ארץ י

כ"ג אייר38.

omer-38 הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וּשְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלשָׁה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: לעמך תפארת שביסוד נתנה ם

כ"ד אייר39.

omer-39 הַיּוֹם תִּשְׁעָה וּשְׁלשִׁים יוֹם שֶׁהֵם חֲמִשָּׁהּ שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: פנה נצח שביסוד יבולה ב

כ"ה אייר40.

omer-40 הַיּוֹם אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: זוכרי הוד שביסוד יברכנו א

כ"ו אייר41.

omer-41 הַיּוֹם אֶחָד וְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: קדושתך יסוד שביסוד אֱלֹהִים ר

כ"ז אייר42.

omer-42 הַיּוֹם שְׁנַֽיִם וְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: יג"ל פז"ק מלכות שביסוד אלהינו ץ

כ"ח אייר43.

omer-43 הַיּוֹם שְׁלשָׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: שועתנו חסד שבמלכות יברכנו ת

כ"ט אייר44.

omer-44 הַיּוֹם אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁנֵי יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: קבל גבורה שבמלכות אֱלֹהִים נ

א סיון45.

omer-45 הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלשָׁה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: ושמע תפארת שבמלכות וייראוֹ ח

ב סיון46.

omer-46 הַיּוֹם שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְאַרְבָּעָה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: צעקתנו נצח שבמלכות אוֹתו ם

ג סיון47.

omer-47 הַיּוֹם שִׁבְעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וַחֲמִשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: יודע הוד שבמלכות כל ס

ד סיון48.

omer-48 הַיּוֹם שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת וְשִׁשָּׁה יָמִים לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: תעלומות יסוד שבמלכות אפסי ל

ה סיון49.

omer-49 הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהֵם שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת לָעֹֽמֶר:

מוצג, לא מוקרא: שק"ו צי"ת מַלְכוּת שבמלכות ארץ ה

ימי ספירת העומר הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵֽינוּ אָמֵן סֶֽלָה:

ימי ספירת העומר לַמְ֒נַצֵּֽחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּֽנוּ וִיבָרְ֒כֵֽנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּֽנוּ סֶֽלָה: לָדַֽעַת בָּאָֽרֶץ דַּרְכֶּֽךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶֽךָ: יוֹדֽוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְ֒חוּ וִירַנְּ֒נוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפּוֹט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָֽרֶץ תַּנְחֵם סֶֽלָה: יוֹדֽוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶֽרֶץ נָתְ֒נָה יְבוּלָהּ יְבָרְ֒כֵֽנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵֽינוּ: יְבָרְ֒כֵֽנוּ אֱלֹהִים וְיִירְ֒אוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָֽרֶץ:

ימי ספירת העומר אָֽנָּא בְּכֹֽחַ גְּדֻלַּת יְמִינְ֒ךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:

ימי ספירת העומר קַבֵּל רִנַּת עַמְּ֒ךָ שַׂגְּ֒בֵֽנוּ טַהֲרֵֽנוּ נוֹרָא:

ימי ספירת העומר נָא גִבּוֹר דּוֹרְ֒שֵׁי יִחוּדְ֒ךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:

ימי ספירת העומר בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵם צִדְקָתְ֒ךָ תָּמִיד גָּמְלֵם:

ימי ספירת העומר חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרֹב טוּבְ֒ךָ נַהֵל עֲדָתֶֽךָ:

ימי ספירת העומר יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּ֒ךָ פְּנֵה זוֹכְ֒רֵי קְדֻשָּׁתֶֽךָ:

ימי ספירת העומר שַׁוְעָתֵֽנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵֽנוּ יוֹדֵֽעַ תַּעֲלוּמוֹת:

ימי ספירת העומר בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

ימי ספירת העומר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה צִוִּיתָֽנוּ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָֽעֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵֽנוּ מִקְּ֒לִפּוֹתֵֽינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵֽינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ בְּתוֹרָתֶֽךָ וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹֽמֶר הַתְּ֒נוּפָה שֶֽׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶֽינָה עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁ֒בִיעִית תִּסְפְּ֒רוּ חֲמִשִּׁים יוֹם כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם:

ימי ספירת העומר וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹֽמֶר שֶׁסָּפַֽרְתִּי הַיּוֹם יְתֻקַּן מַה שֶּׁפָּגַֽמְתִּי בִּסְפִירָה

(השייכת לאותו הלילה)

ימי ספירת העומר וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַֽעְלָה וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶֽׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵֽינוּ וְרוּחוֹתֵֽינוּ וְנִשְׁמוֹתֵֽינוּ מִכָּל סִיג וּפְגָם וּלְטַהֲרֵֽנוּ וּלְקַדְּ֒שֵֽׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְ֒ךָ הָעֶלְיוֹנָה אָמֵן סֶֽלָה:

מקור: The Metsudah siddur, 1981, דרך ספריא ↗ · ברישיון CC-BY, עם ייחוס למהדורה

לסידור לפי נוסח