בית המדרש
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תי״ג
שלב 1 מתוך 4: קוראים
1 קוראים
המקור
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות תי״ג
(ז) פַּעַם אַחַת סִפֵּר מִבַּדְחָן אֶחָד שֶׁהָיָה בְּלֶמְבֶּרְגְּ, שֶׁבְּתוֹךְ דִּבְרֵי בְּדִיחָתוֹ בַּחֲרוּזִים וְנִגּוּנִים כְּדֶרֶךְ הַבַּדְחָנִים, עָנָה וְאָמַר "דֶער אַלְטֶער אַלְטֶער אַלְטֶער גָאט" [הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָעַתִּיק עַתִּיק דְּעַתִּיקִין]. וְחָזַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה תֵּבַת אַלְטֶער כַּמָּה פְּעָמִים כְּמוֹ הַבַּדְחָן שֶׁהָיָה רָגִיל לְהַזְכִּיר תֵּבַת אַלְטֶער כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים. וְכֵן סִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִשְּׁמוֹ, וְהִזְכִּיר גַּם־כֵּן תֵּבַת אַלְטֶער כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים עַד שֶׁסִּיֵּם אַלְטֶער גָּאט. וְכַוָּנַת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיְתָה מְבֹאֶרֶת שֶׁרָצָה לְהַכְנִיס בָּנוּ אֱמוּנָה בִּפְשִׁיטוּת שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא קַדְמוֹן לְכָל הַקַּדְמוֹנִים, עַתִּיק דְּעַתִּיקִין וֶאֱמוּנָתוֹ יְרֻשָּׁה לָנוּ מִזִּקְנֵי זְקֵנֵינוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וְהַדְּבָרִים מוּבָנִים קְצָת לְמִי שֶׁזָּכָה לְשָׁמְעָם מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְגַם עַכְשָׁו יְכוֹלִין לְהָבִין מֵהֶם קְצָת. וְהָיָה דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְסַפֵּר עִנְיָן זֶה שֶׁל הַבַּדְחָן כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים לִפְנֵי כַּמָּה אֲנָשִׁים. וּבְכָל פַּעַם כְּשֶׁסִּפֵּר זֹאת הָיָה חוֹזֵר תֵּבַת אַלְטֶער אַלְטֶער כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים. וְהַכְּלָל אַף־עַל־פִּי שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה גִּלָּה תּוֹרוֹת נוֹרָאוֹת וְנִפְלָאוֹת שֶׁלֹּא נִשְׁמְעוּ דֻּגְמָתָם בָּעוֹלָם, וְגַם סִפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת נִפְלָאוֹת אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע כָּזֹאת וְכוּ' כוּ' עוֹד הוֹסִיף לְדַבֵּר עִמָּנוּ פֶּה אֶל פֶּה הַרְבֵּה בְּדַרְכֵי שִׂיחוֹת וְסִפּוּרֵי הָעוֹלָם. וְהַכֹּל כְּדֵי לְהַכְנִיס בָּנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְקִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת הָעוֹמֵד עָלֶיהָ. וּבְכַמָּה דְּרָכִים גִּלְגֵּל עִמָּנוּ כְּאָב הַמְחַנֵּךְ אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֵלָיו כְּדֵי לְהַרְגִּילוֹ בְּנַחַת בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת, כְּמוֹ כֵן וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲלָפִים פְּעָמִים הוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֵלֵינוּ וְהִלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּכַמָּה לְבוּשִׁים שׁוֹנִים, וְדִבֵּר עִמָּנוּ כָּל מִינֵי שִׂיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּמִכֻּלָּם נִתְגַּלְגֵּל אַחַר־כָּךְ שִׂיחָה הַנּוֹגַעַת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּבֶאֱמֶת גַּם כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁדִּבֵּר מִקֹּדֶם בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הָיוּ גַּם כֵּן כֻּלָּם תּוֹרָה, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁכָּל שִׂיחָתוֹ הִיא כֻּלָּהּ תּוֹרָה. רַק שֶׁבַּתְּחִלָּה לֹא זָכִינוּ לְהָבִין בִּפְשִׁיטוּת הָעֲבוֹדָה וְהַתּוֹרָה הַיּוֹצֵאת מִדִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְאַחַר־כָּךְ יָצָאנוּ מֵעִנְיָן לָעִנְיָן עַד שֶׁתָּמִיד נִתְגַּלְגֵּל מִתּוֹכָם שִׂיחָה הַנּוֹגַעַת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּפְשִׁיטוּת. וְהָעִקָּר הָיָה לְהַכְנִיס אֱמוּנָה בָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. אַשְׁרֵי אֲנָשָׁיו הָעוֹמְדִים לְפָנָיו לִשְׁמֹעַ חָכְמָתוֹ וּתְמִימוּתוֹ, כִּי בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה מִדִּבּוּרָיו וּתְנוּעוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים וְהַנּוֹרָאִים מְאֹד, הָיָה כָּלוּל בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד חָכְמָה נִפְלָאָה וַעֲמֻקָּה, וּתְמִימוּת גָּמוּר בְּתַכְלִית הַפְּשִׁיטוּת בֶּאֱמֶת. כִּי תְּמִימוּת וְחָכְמָה אֲמִתִּית כֻּלּוֹ חָד כַּמּוּבָן לַמַּשְׂכִּיל בֶּאֱמֶת:
2 מתבוננים
3 לוקחים למעשה
תפילה והתבודדות
הנחיית לימוד
דבר עם ה׳ על מה שפגשת עכשיו בלימוד.
- במילים שלך, בשפה שלך, בלי נוסח קבוע.
- אפשר להתחיל ממה שהקטע עורר בך, ממה שקשה, או ממה שאתה מבקש.
השאלות כאן הן הנחיית לימוד של נחמן, ולא דברי רבי נחמן. שום דבר מזה אינו נשמר.