ליקוטי עצות · תפלה · קטע נ״ח

המקור

ליקוטי עצות · תפלה · קטע נ״ח

עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הִיא מִי שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא אֶל הַתַּכְלִית, לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה. כִּי כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, כְּשֶׁמַּתְחִיל לוֹמַר תֵּבָה הָרִאשׁוֹנָה, כְּגוֹן תֵּבַת "בָּרוּךְ", תֵּכֶף כְּשֶׁיָּצְאָה הָאוֹת רִאשׁוֹנָה מֵהַתֵּבָה, כְּגוֹן אוֹת ב' מִתֵּבַת "בָּרוּךְ", אֲזַי הָאוֹת מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן מֵהַנֶּפֶשׁ לְבַל תִּפָּרֵד מִמֶּנּוּ, וְאֵינָהּ מַנַּחַת אֶת הַנֶּפֶשׁ לֵילֵךְ וּלְדַבֵּר יוֹתֵר, כִּי הָאוֹת מְחַבֶּקֶת וּמְלַפֶּפֶת אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ לְבַל תִּפָּרֵד מִמֶּנּוּ. וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁגּוֹמֵר תֵּבָה אַחַת, אֲזַי כָּל הַתֵּבָה מְחַבֶּקֶת וְאוֹחֶזֶת אֶת הַנֶּפֶשׁ וְאֵינוֹ מַנַּחַת אוֹתָהּ לֵילֵךְ מִמֶּנָּה לְדַבֵּר שְׁאָרֵי דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה. כִּי כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל וּמְדַבֵּר דִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, אֲזַי הוּא מְלַקֵּט צִיצִים וּפְרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים נָאִים, כְּאָדָם הַהוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה וּמְלַקֵּט שׁוֹשַׁנִּים וּפְרָחִים נָאִים אַחַת לְאַחַת, עַד שֶׁעוֹשֶׂה אֲגֻדָּה אַחַת, וְאַחַר־כָּךְ מְלַקֵּט עוֹד אַחַת לְאַחַת וְעוֹשֶׂה אֲגֻדָּה אַחֶרֶת וּמְחַבְּרָם יַחַד, וְכֵן הוֹלֵךְ וּמְלַקֵּט וּמְקַבֵּץ כַּמָּה וְכַמָּה אֲגֻדּוֹת יָפִים וְנָאִים. כְּמוֹ כֵן הוּא הוֹלֵךְ בַּתְּפִלָּה מֵאוֹת לְאוֹת, עַד שֶׁנִּתְחַבְּרִים כַּמָּה אוֹתִיּוֹת וְנַעֲשָׂה מֵהֶם דִּבּוּר וְתֵבָה. וְאַחַר כָּךְ הוֹלֵךְ וּמְחַבֵּר עוֹד כַּמָּה אוֹתִיּוֹת וְנַעֲשָׂה מֵהֶם תֵּבָה ב' וְכוּ', וְאַחַר כָּךְ נִתְחַבְּרִים ב' הַתֵּבוֹת, וְאַחַר כָּךְ הוֹלֵךְ וּמְלַקֵּט יוֹתֵר עַד שֶׁגּוֹמֵר בְּרָכָה אַחַת. וְאַחַר כָּךְ מְלַקֵּט יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהוֹלֵךְ מֵאָבוֹת לִגְבוּרוֹת וּמִגְּבוּרוֹת לִקְדֻשּׁוֹת, וְכֵן הוֹלֵךְ לְהַלָּן יוֹתֵר. מִי יְפָאֵר גֹּדֶל פְּאֵר הַלִּקּוּטִים וְהַקִּבּוּצִים שֶּׁאָדָם מְלַקֵּט וּמְקַבֵּץ בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה. וּכְשֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא, וְהַדִּבּוּר הוּא יוֹצֵא מֵהַנֶּפֶשׁ וּבָא וְנִשְׁמָע לְאָזְנָיו, אֲזַי הַדִּבּוּר מְבַקֵּשׁ מֵהַנֶּפֶשׁ לְבַל תִּפָּרֵד מִמֶּנּוּ. וְתֵכֶף כְּשֶׁיָּצְאָה הָאוֹת רִאשׁוֹנָה מֵהַתֵּבָה, אֲזַי הָאוֹת מַחֲזֶקֶת בּוֹ וְאֵינָהּ מַנִּיחָה אוֹתוֹ לֵילֵךְ יוֹתֵר, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁגּוֹמֵר תֵּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁאֲזַי הַתֵּבָה אוֹחֶזֶת בְּהַנֶּפֶשׁ וּמְחַבֶּקֶת וּמְלַפֶפֶת אוֹתָהּ, לְבַל תֵּלֵךְ וְתִפָּרֵד מִמֶּנּוּ. כִּי אֵיךְ תּוּכַל לֵילֵךְ מִמֶּנִּי, הֲלֹא אַתָּה רוֹאֶה אֶת יְקַר יָפְיִי וְזִיוִי וְתִפְאַרְתִּי כִּי הֲלֹא אֲנִי תֵּבַת "בָּרוּךְ". וּשְׁמַע נָא מַה שֶּׁאַתָּה מְדַבֵּר, וְהַשְׁמַע לְאָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ, וְאֵיךְ תּוּכַל לֵילֵךְ וּלְהִפָּרֵד מֵאִתִּי. וְהֵן אֱמֶת שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לֵילֵךְ יוֹתֵר כְּדֵי לִלְקֹט עוֹד סְגֻלּוֹת יְקָרוֹת וַחֲמוּדוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲבָל אֵיךְ תּוּכַל לִפְרוֹד מֵאִתִּי וְלִשְׁכֹּחַ אוֹתִי. עַל כָּל פָּנִים, תִּרְאֶה שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ וְתָבוֹא לְשָׁם, לֹא תִּשְׁכַּח אוֹתִי וְלֹא תִּפָּרֵד מִמֶּנִּי. עַל־כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה. וּכְשֶׁעוֹמֵד בַּתֵּבָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַתְּפִלָּה, יִהְיֶה עֲדַיִן עוֹמֵד בַּתֵּבָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה לְעוֹלָם אֵינוֹ נִפְרָד מֵאוֹת רִאשׁוֹנָה שֶׁל הַתְּפִלָּה אֲפִלּוּ בִּגְמַר הַתְּפִלָּה, וְאָז הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל לִזְכּוֹת לָזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּעַל הַשָּׂדֶה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהוּא יָכוֹל לְהָבִיא אֶת כָּל אֶחָד אֶל הַתַּכְלִית הַטּוֹב הָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ אֶחָד. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל (עַיֵּן צַדִּיק אוֹת נ"ח): (לק"א סי' ס"ה אות ב')

פתיחה בעמוד המקור←

היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה הדיגיטלית: רבינו בוק (rabenubook.com), משוער, דרך ויקיטקסט · הזכויות בהקלדה: לא נמצאה באתר ההקלדה הצהרת זכויות או רישיון · רשות לאתר הזה: לא הוסדרה; לא נמצאה הצהרת זכויות באתר ההקלדה. פירוט

מקור: ויקיטקסט, לקוטי עצות/ספר שלם, גרסה 2792469 · תורמי ויקיטקסט, CC BY-SA 3.0 · שונה: חלוקה לקטעים והסרת רכיבי עימוד.