ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ט · אות ו׳

המקור

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ט · אות ו׳

ו וְדַע, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה רְשָׁעִים שֶׁאָסוּר לְקָרְבָם תַּחַת כַּנְפֵי עֲבוֹדָתוֹ, כִּי הֵם מוֹרִידִים אֶת הַמְקָרְבָם מִמַּדְרֵגָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ גַּבֵּי מֹשֶׁה, שֶׁקֵּרֵב אֶת הָעֵרֶב רַב, וְאַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי־זֶה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ (שמות ל״ב:ז׳). וְאֵין כֹּחַ בַּמִּשְׁפָּט הַנַּ"ל לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁלָּהֶם. וּכְשֶׁאֵין מִשְׁפָּט, אֲזַי בָּא קִלְקוּל גָּדוֹל, הֵן בַּמַּלְאָכִים הַנַּעֲשִׂים עַל־יְדֵי מִשְׁפָּט הַנַּ"ל, הֵן בָּעִגּוּלָא וְרִבּוּעָא הַנַּ"ל: וְזֶה פֵּרוּשׁ (שבת לא): מִפְּנֵי מָה עֵינֵיהֶם שֶׁל תַּרְמוּדִיִּים טְרוּטוֹת. תַּרְמוּד, זֶה בְּחִינַת רְשָׁעִים שֶׁאֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים מֵהֶם (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות טז): אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים מִן הַתַּרְמוּדִיִּים), וְכָל הַמְקָרְבָם עֵינֵיהֶם טְרוּטוֹת – זֶה בְּחִינַת קִלְקוּל שַׁבָּת. שִׁין – תְּלָת גַּוְנָא דְּעֵינָא; בַּת – בַּת עַיִן (תקונא שבעין), בְּחִינַת קִלְקוּל הַחוֹמָה וּבַיִת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵינַיִם, כִּי עַיִן עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג׳:ז׳): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם; וְעַל הַנֶּפֶשׁ נֶאֱמַר (קהלת ו׳:ט׳): טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם הַכַּעַס, בְּחִינַת (תהילים ו׳:ח׳): עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי; וְזֶה בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, בְּחִינַת (קהלת ה׳:י׳): בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ, וּמַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלָיו כִּי אִם רְאוּת עֵינָיו. וְשָׁאֲלוּ אֶת הִלֵּל הַנָּשִׂיא: מִפְּנֵי מָה עֵינֵיהֶם טְרוּטוֹת – הַיְנוּ מְקֻלְקָלִין כָּל הַבְּחִינוֹת עֵינִין הַנַּ"ל, כְּשֶׁמְּקָרְבִין אֶת שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְקָרְבָן, כְּגוֹן הַתַּרְמוּדִיִּים. וְהֵשִׁיב הִלֵּל: מִפְּנֵי שֶׁדָּרִין בֵּין הַחוֹלוֹת; הַיְנוּ שֶׁאֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַצְלָחָתָן כָּל־כָּךְ חָזָק, עַד שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּכֹחַ הַמִּשְׁפָּט לְהַכְנִיעַ רִשְׁעָתָן. וְזֶה (תהילים י׳:ה׳): יָחִילוּ דְרָכָיו בְּכָל עֵת, מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ. וְזֶה: בֵּין הַחוֹלוֹת, בְּחִינַת יָחִילוּ, בְּחִינַת הַצְלָחָתָן, עַד שֶׁאֵין מִשְׁפָּט כְּנֶגְדָּם. וְזֶה יָדוּעַ שֶׁצָּרִיךְ מִשְׁפָּט כַּנַּ"ל, וּמֵחֲמַת שֶׁמָּרוֹם מִשְׁפָּט מִנֶּגְדָּם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּחִינַת הָעֵינִין בְּקִלְקוּל: עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל תְּלָת נָפְקִין מֵחַד שֶׁבְּסִימָן נ"ח, וְזֹאת הַתּוֹרָה שֶׁל הַהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם נֶאֶמְרוּ כְּאֶחָד בְּתוֹרָה אַחַת עַל פָּסוּק: אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה. אַךְ אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁכְּתָבָם חִלְּקָם לִשְׁנֵי תּוֹרוֹת. וּכְשֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאִתּוֹ תּוֹרוֹת אֵלּוּ בִּכְתָב, אָמַר לִי: חִלַּקְתִּים לִשְׁנַיִם. וְהֵבַנְתִּי שֶׁהָיָה לוֹ כַּוָּנָה בָּזֶה, וַה' יוֹדֵעַ כַּוָּנָתוֹ:

פתיחה בעמוד המקור←

היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה הדיגיטלית: רבינו בוק (rabenubook.com), מזוהה, דרך ספריא · הזכויות בהקלדה: לא נמצאה באתר ההקלדה הצהרת זכויות או רישיון · רשות לאתר הזה: לא הוסדרה; לא נמצאה הצהרת זכויות באתר ההקלדה. פירוט